כללים לעיצוב מרחב טיפולי בבית – טיפים להקמת חדר סנוזלן בבית

כשדולב אובחן עם אוטיזם ואפילפסיה, קיבלנו החלטה שעוברים דירה. עיקר ההחלטה נפל על הרצון והצורך לקרבה להורים שלי כדי שנוכל לקבל סיוע אם יקרה מצב חירום. מה שלא הפסיק לקרות כל הזמן, בגלל האפילפסיה הלא מאוזנת. כשבחרנו דירה, לקחנו בשיקול עיצוב והתאמה לצרכים מיוחדים. אחד ההשקעות הכי טובות שלנו היתה בהקמת חדר סנוזלן בבית.

בכתבה זו תמצאו טיפים לעיצוב חדר סנוזלן בבית או מרחב טיפולי בסגנונות אחרים.

חדר סנוזלן בבית כחלק מסביבה מותאמת לטיפול בצרכים מיוחדים

חיפשנו דירה לא מעט זמן. כשהבנו שפתאום יש צורך במרחב טיפולי בבית, ונהיה לנו אפילו יותר קשה.

לבסוף הבנו שאנחנו מעדיפים לצמצם את מרחב השינה כרגע לחדר ילדים וחדר הורים. החדר הנוסף והממ”ד הפכנו לאזורי משחק וטיפול. גם אזורים אחרים בבית כמו הסלון והמרפסת, נמצאים לפעמים בשליטת ילדים. אך זה מצב מלחמתי שבו, אנחנו לפעמים משתלטים על שטחים, ולפעמים הם מספחים חזרה.

חדר המשחקים שלנו צריך לעמוד בתנאים מסוימים. למשל, צבעים מועטים ושקטים, ומקומות אחסון מסודרים וסגורים.

חדר הטיפולים שלנו הוא ייחודי. הוא מתוכנן עבור ילד צעיר בתפקוד של פעוט בן שנה, עם בעיית תסכול קשה, בעיות וויסות חושי קשות, קשיי שינה, ולא וורבלי. חיפשנו שיטת טיפול שתסייע בהרגעה וריכוז שלו.

אחרי כחצי שנה של חיפושים, מצאנו שיטת טיפול שנקראת “סנוזלן“. (על השיטה ארחיב בפוסט הבא). החדר לבן לחלוטין ומצופה במזרנים גם על הקיר לגובה מטר וקצת. ממוקם בממ”ד בגלל היתרון המוסף של בידוד מרעש, שכל כך נחוץ לילדים על הרצף. יש בחדר ציוד שתורם לוויסות החושי, עם נדנדת תקרה דמוית ערסל. הכי חשוב שכל טיפול, בין אם הוא פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת, וכו’ מתבצעים שם.

חדר הסנוזלן בבית שלנו מואר על ידי שני גופי תאורה מותאמים לגריה חושית
חדר הסנוזלן. כאשר גופי התאורה פועלים, הם יוצרים אפקט מרגיע. מגדל הבועות מימין, מייצר גם רעש לבן וויברציות.

לאט לאט הבנו שכאשר מקלים על בעיות וויסות, מפנים כחצי מזמן העבודה של הטיפול. זמן שהיה מתבזבז ללא כלים כאלו. היתרונות של אזור טיפולי מסודר הם עצומים. במיוחד אצל ילדים המגיעים לעיתים קרובות לאלימות עצמית. קירות מרופדים הם נכס עצום עם ילד המתנגח בעצמו על הקיר.

קווי מנחה למרחב טיפולי בבית:

ארגון מסודר של ציוד עבודה עם הילד

אנשים לא מבינים כמה ציוד מגיע עם אבחנה התפתחותית הזו:

  • ציוד של עבודה מוטורית
  • חוברות עבודה
  • ציוד אומנות מיוחד שנועד ללמד להחזיק כלי כתיבה
  • משחקי התפתחות
  • ציוד רך כמו פוף לסיוע בוויסות ועוד…

רשימת הציוד לתעסוקה וטיפול כמעט אין סופי. המגבלה היחידה היא כמה כסף נמצא בכיס.

רצוי למצוא שיטת מיון שתעבוד עבורכם. אם יהיה מקום מסודר לכל דבר בנפרד, תוכלו בקלות יותר להרגיל גם את הילדים להחזיר דברים למקום.

החליטו מראש מה השיטה בה אתם מאחסנים משחקים. למה הייתם רוצים שלילד יהיה גישה ולמה לא? לפי ההחלטה אפשר להחליט האם המשחקים ישבו בארון סגור או בארון פתוח.

קביעות בהרגלים.

חלק משמעותי בטיפול, זה הגדרת כללים ברורים, ועמידה בהם בעקביות. הילד יודע שכשמגיע מטפל הביתה, הוא כבר מכוון ולומד לרוץ למרחב הטיפול. וגם כשההורים עובדים איתו אחד על אחד זה צריך להיעשות באותו מקום.

ישנם ‘כללי משחק’ מוגדרים. נכנסים למרחב מוגדר למען מטרה ומהי דרך הפעולה שצפויה להתרחש במרחב .

הפרדה לאזורים

צריך לייצר הפרדה ברורה בין אזור למבוגרים ואזור לילדים.

מרחב המחיה שלכם – למען שפיות הדעת שלכם ושלפחות אחרי שילכו לישון תוכלו אתם להיות זוג לכמה רגעים, או חלילה לקיים חיי חברה.

מרחב המחיה שלהם – אזור טיפול, אזור משחק, ואזור שינה.

אם יש בית גדול מספיק, כמובן שזה מקל על ההפרדה. ניתן לעשות זאת גם בתוך חדרים ע”י הפרדה עם רהיטים, צבע/חיפוי קיר שונה לכל אזור ועוד. ניתן גם להכניס ציוד לארגזים, שנכנסים לארון סגור בהתאם לסוג הפעילות. אך זה עלול להיות פחות יעיל אם רוצים שהילד יתרגל עצמאות ויוציא את המשחקים גם באופן עצמאי.

תכנון המרחבים

הציגו את תוכניתכם לאנשי המקצוע המעורבים בטיפול ילדכם. לקייס-מנג’ר , לפיזיותרפיסט, קלינאית תקשורת או למרפאה בעיסוק עלולות להיות תובנות. הם יכולים לעזור לכם להבין: מה חסר בבית? מה דחוף יותר או פחות רלוונטי? איזה אלמנטים צריך להוציא מהמרחב הטיפולי? וכו’.

תנאים שמומלץ לשמור כמה שניתן באזור הטיפולי:

בחירת צבעים לבית מותאם לצרכים מיוחדים
מיעוט צבעים באזור בו עובדים.

אנחנו בחרנו לבן כי זה צבע שמונע הסחות דעת. החדר לבן , הארון ציוד לבן, המזרן לבן, והתאורה לבנה (לפחות עד שמדליקים את הציוד אורות). אם אתם יוצרים פינה שהיא שמוגדרת על ידי שולחן למשל, בחרו פינת קיר לבנה, שולחן וכיסא לבנים.

גם באזור חדר המשחקים, שמשמש אצלנו גם סוג של כיתת לימוד, הגבלנו את הצבעים לירוקים ולבנים על מנת לשמור על הרוגע ולמתן הצפה של וויסות חושי. המקום היחיד בו הכנסנו הרבה צבע הוא במרפסת שהיא חיצונית. במרפסת אמורה להתבצע פחות למידה מאורגנת ויותר פריקת אנרגיה, אבל גם שם הקפדנו שהרקע של הקיר יהיה לבן ברובו.

[בדירה החדשה שלנו, אליה נכנסנו ב2021, בחירת הצבעים נעשת בעזרת מעצבת פנים. מירי דנקנר גרף, עזרה לנו לבחור צבעים יותר חמים ורגועים.]

שקט

אזור שקט ומבודד מרעש עד כמה שניתן. אם זה בחדר הילד – עדיף שיהיה מקום לסגור דלת. אפשר במרפסת סגורה כשבני הבית רחוקים או שומרים על שקט. אולי פינה בממ”ד.

הרגשת פרטיות

להרבה ילדים יש בעיה בביטחון עצמי. אין צורך שפגישה טיפולית תתנהל במקום ציבורי. סלון הבית אינו עדיפות ראשונה במידה ויש אפשרות אחרת. חדר הילד, מרפסת, ואפילו המרתף של הבניין (בהסכמת שאר הדיירים) עדיפים.

הרגשת פרטיות ניתנת להשגה גם בעזרת מחיצה ניידת. ניתן לתלות ווילון, או אפילו קיר מיוצר מקרטון גדול וצבוע בלבן. כך לפחות תהיה תחושת פרטיות.

קביעות בהרגלים

אין חובה ליצור חדר טיפולים שזאת כל מטרתו. זה גם לא חייב להיות ציוד שנשאר במקום קבוע. השולחן יכול להגיע מחדר אחר ורק להיות מוצב שם לצורך הטיפול (בתנאי שזה אותו שולחן).

התנאי הוא שהמראה החיצוני ישמר דומה ככל הניתן בכל פעם. זה מסייע על ידי שימוש בקביעות בהרגלים.

תמיד הילד יושב ב’אותו’ מקום. אתם ביחד עם המטפל תקבעו מה נוח וטוב לכם. טיפול יכול להתרחש על השטיח, במרפסת, ליד שולחן קפה או כל דבר שתרצו.

ניתן להתגמש קצת בהתאם לסיטואציה. הייתה תקופה בה פגשנו את המרפאה בעיסוק בגינה ליד הבית.

טיפול מונחה

דברו עם המטפל שלכם ושאלו אותו אם הוא מעדיף להנחות אותכם תוך כדי הטיפול או לאחריו. זיכרו שזה חלק גדול מהסיבה שהוא מגיע. מטפל שאינו יכול לספק הנחיה להורה, אינו מטפל טוב עבורכם.

המטרה היא שתוכלו להמשיך לעבוד עם הילד בעצמכם.

טיפים נוספים לסידור אזור הטיפול:

כשהתקציב מוגבל

אל תתפרעו. אין סיבה לקרוע את הכיס, כשהרבה דברים ניתן להשיג יד שניה, או לקבל ממישהו שרוצה להעביר ציוד.

לגדל ילד עם צרכים מיוחדים זה יקר. וטיפולים יחודיים לאוטיזם יכולים להיות מאוד יקרים.

קחו בחשבון את המינימום הנדרש והגדירו תקציב. אפשר לצבוע בצבע רהיטים ואביזרים שיש לכם, או קחו ממישהו שרוצה למסור.

בצעו התאמות. הזיזו ריהוט בבית. פינה פרטית יכולה חדר מוגדר עבור מטרות לימוד, אבל היא יכולה גם להיות פינה מתוך חדר, כשארון למשל מתפקד כמחיצה.

אפשר להגדיר פינה בממ”ד הביתי או חלק ממשרד ביתי כל עוד כללי הוויסות הוויזואלי נשמרים.

קנו ציוד יד שניה. הרבה הורים מחליפים ציוד כל כמה שנים ומוכרים או מוסרים ציוד בזול. קחו ציוד ממקומות שמשאילים כמו עזר מציון (סניף בני ברק).

כשהבכור שלנו אובחן היינו שנה אחרי יציאה מהאוניברסיטה. רוב הריהוט שלנו היה מאתר אגורה, או מחניות זולות. למעשה רק כמה חודשים לפני זה, קנינו ספה פעם ראשונה בחיינו כזוג בהנחה מאיקאה, ובכך וויתרנו על קייטנת הקיץ לילדים.

תכננו תקציב מראש. קנינו לאט ציוד. למשל למרפסת המשחקים, שסידרנו מחדש שוב השבוע, קנינו חלק נכבד מהציוד בשנים שלפני. משחקי הקיר ירדו ונתלו מחדש שוב ושוב כל כמה זמן, כדי לחדש עניין. מתקן טיפוס ניקנה לפני כמה חודשים.

כשאפשר להתרחב או אם יש תקציב גדול יותר מלכתחילה

בהתחלה עשינו הכל בעצמנו. התמזל מזלנו, ובעזרת המשפחה, כחצי שנה לאחר האבחון, הלכנו לקנות דירה.

כשלקחנו משכנתא למעשה לקחנו כ60 אלף ש”ח יותר, כדי להשאיר תקציב לחלל הטיפולי. בחרנו דירה יחסית קטנה, אך עם הרבה מרפסות. ראינו בתכנון המוזר שלה, יתרון עיצובי לחלוקה לאזורים.

הדירה היא דופלקס, אז יש גם חלוקה של מה למעלה ומה למטה. זה נותן לנו יתרון נוסף שבסוף היום, עולים למעלה להתקלח ולישון. הקצבנו את חדר השינה שבקומה התחתונה להיות חדר משחקים/לימודים.

הילדים בעצם ישנים בלינת אחים משותפת בחדר אחד, כל עוד הם קטנים. (עוד על חלוקת החדרים לאזורים נוספים בפוסטים הבאים).

איפה רוכשים ציוד

קנו בחנויות שמיועדות לגנים. הרבה פעמים הם זולות יותר (בבית שלנו חלק נכבד הגיע מבאג לגן בנתניה. מכיוון שקנינו מהם לא מעט ציוד במשך השנים אפילו קיבלנו הנחה לפעמים).

מומלץ למצוא חנות שיש לה גם נגישות להורים, ולא רק למוסדות. ציוד מחנויות גנים, הרבה פעמים לא פחות טוב מציוד שמוכרות חברות כמו פעלטון.

אם זאת לחברות כמו פעלטון יש ניסיון רב בייצור ציוד איכותי. זה חשוב במיוחד כשמתכננים חדר סנוזלן בבית. חדר טיפולים כזה צריך להיות עמיד לאורך שנים.

בעיקר נכון לציוד קטן כמו כדורי קוצים, מתקנים קטנים לטיפוס, קורות הליכה המתקפלות לקטן, ועוד. בנוסף יש להם לא מעט נגזרות נייר להתאמן על הדבקה וגזירה, כלי כתיבה ייחודיים לילדים עם בעיות אחיזה, הפעלות לפי נושאים , פינות נושא (הרבה פעמים אני קונה פינת נושא לפני חג כדי להכין את הילדים לחג- הן מכילות פלקטים והפעלה על החג.

ככה אני עוזרת להם להתכונן. זה עוזר במיוחד בחגים שדורשים שיתוף פעולה כמו פסח או פורים ואפילו יום העצמאות.

מצאו את החנות שקרובה לביתכם. סביר להניח שיש להם הכל ומהכל, גם לבתי ספר היסודיים, והם תמיד זמינים בניגוד לחברות הגדולות שקשה להשיג בטלפון. מה גם שמדיניות ההחזרה שלהם הרבה יותר סבירה ויותר קל למצוא חלקי חילוף למה שנישבר.

לסיכום

ברגע שקיבלתם אבחנה התפתחותית או רפואית החיים השתנו. הדאגות עברו מלדאוג שהילד יהיה הכי פופולרי הכיתה, ללדאוג שהוא מקבל את הטיפול הכי מקדם מבחינה התפתחותית ורפואית. הכתבה הזאת התמקדה בעיצוב חדר סנוזלן – אזור טיפולי אחד מני רבים בבית שלנו. אפשר לקרוא גם על העיצוב אזורי טיפול נוספים בבית שלנו.

אנחנו ממליצים להשקיע את הסכום הנדרש כדי לעצב חדר סנוזלן בבית עם חברות מוכרות כמו פעלטון. אך אפשר בהחלט לעצב חדר סנוזלן בבית עם מוצרים זולים יותר כפי שרשמנו בטיפים.

נשמח לראות איך נראה המרחב הטיפולי שלכם, שילחו תמונה ועזרו בכך להורים מתחילים אחרים להקים את שלהם.

הצטרפו לקבוצת מיומנויות ההורים שלנו בפייסבוק כדי לשתף וללמוד מהקהילה.

שירה וחגי – הורות לילדים מאושרים על הרצף

נ.ב.

דרכים נוספות לקבל מאיתנו מידע ושירות:

אתם מוזמנים להצטרף לשתי קבוצות הפייסבוק: על הטיפולים בתאי גזע, ולהורות מיוחדת.

ניתן להצטרף לקבוצת הווצאפ שלנו שבה תקבלו התראות על הרצאות ואירועים שאנחנו מארחים.

מוזמנים להצטרף לקורס החדש שלנו: “מדברים על הרצף” שנכתב במיוחד להורים שרק קיבלו את אבחנת האוטיזם.

הבלוג

בלוג הורות לילדים מאושרים על הרצף נכתב על ידי חגי ושירה ריינר, שני הורים לילדים עם צרכים מיוחדים – אוטיזם, אפילפסיה, ועוד. אנו מתמקדים ביסודות של גידול ילדים עם צרכים מיוחדים בישראל, אך חלק ניכר מהתוכן שלנו יהיה רלוונטי ברחבי העולם.

רשימת הדיוור

הצטרפו לרשימת הדיוור כדי לקבל פוסטים חדשים שלנו ישירות למייל!

עוצב באמצעות WordPress.com

4 comments

השאר תגובה