תפריט בריא לילדים עם צרכים מיוחדים

היום נדבר על אחד הדברים שהכי מעסיק הורים: אוכל. שאלות שאני בטוח מהרהר עליהן בכל יום: האם התפריט בבית בריא לילדים שלי? כיצד התזונה משפיעה על ההתפתחות? האם הילד אכל מספיק? אולי יותר מדי? לתת חטיף או ממתק זה בסדר? כמה? איך להרחיב לילד את המגוון שהוא מוכן לאכול? בנוסף על שאלות כאלו שסביר שכל הורה שואל מדי פעם, הצרכים המיוחדים מעלים עוד סוגיות. איך מרחיבים מגוון מזונות לילד שלא מדבר? האם התזונה מסוימת גורמת להתקפי אפילפסיה? יש מאכלים שיכולים להפחית פרכוסים? האם דיאטה מסוימת תגרום לילד עם אוטיזם לתקשר יותר טוב? איך מייצרים תפריט בריא לילדים עם צרכים מיוחדים?

בכתבה שלפניכם נדבר על האכלנים השונים ומה עושים איתם. (כן יש מה לעשות). נדבר על תוספי תזונה, “שוחד” אוכל, הגבלת אכלנים ללא שליטה ועוד.

אז בואו נצלול ביחד לעולם התזונה הנכונה לילדים עם צרכים מיוחדים!

איך לייצר תפריט בריא לילדים עם צרכים מיוחדים

אין וכנראה שלא יוולד הורה, שנושא האוכל לא הטריד אותו לפחות פעם אחת. (וגם אם כן שיצפה פגיעה לקראת הפיכתו לסבא או סבתא).

אבל מה עושים כשהאוכל הופך למרכיב בעייתי במיוחד בשגרת היום יום?

נתחיל בכך שתזונה היא מרכיב חשוב הגדילת הילד. ונדבר קודם כל על כמויות.

בעבר היה נהוג להעמיס על צלחת הילד מלא אוכל כדי למלא לו את הבטן. היום אנחנו יודעים שזה לא בריא. התפריט הבריא לילדים מורכב מתזונה נכונה, בכמות הנכונה. צריך גם להקפיד על שתייה בכמות נכונה, וללא תוספות סוכר.

לעיתים יש פער בין הציפיה שלנו לכמה ילד אמור לאכול למה שהוא צריך לאכול במציאות.

במציאות הילדים מתחילים לאכול כמויות קטנות שמשתנות לפי משקל הילד, נפח כיבה, גיל, מצב בריאותי, יכולת עיכול ומהירות העיכול, חילוף חומרים ועוד.

למעשה השוני כל כך גדול בין הילדים שהוא ניתן לצפיה אפילו ביממה הראשונה לחיים בה תינוקות בריאים צורכים בין 2-15 מל לארוחה כל 2-3 שעות. כלומר הפער בין תינוק אחד למישנהו יכול להגיע לפי 3 אחד מהשני!!

מה עושים אם הילד לא אוכל גם את הכמות המצופה ממנו?

אז קודם כל בודקים כמה באמת העמסנו על הצלחת, ומה היה על הצלחת של הילד.

כללים לבדיקת צלחת:

1. בדקו כמותית כמה אוכל הושם על הצלחת – השתמשו בכף וכוס (200 מ”ל) למדידה
2. שימו לב אילו מזונות יש על הצלחת החלוקה אמורה להיות 3 חלקים שווים של חלבון, פחמימה וירקות טריים או מבושלים.
3. כמה מתוך הצלחת הילד שלכם אכל ללא כל התערבות מצדכם?
4. האם הכנתם מזון שילדכם אוהב או צפוי שיאהב?
5. שימו לב למרקמים שילדכם מעדיף רך, קשה, נוזלי, גרגרי מה נעים לו להכניס לפה?

עקבו אחרי הילד מספר ימים ותעדו מה קרה בזמן הארוחה. איפה הוא יושב? מה קרה בזמן הארוחה? מה האווירה? וכמובן מה הוא צרך בזמן הארוחות וביניהן?

במידה וכמות האוכל נראית לכם חריגה ( פחות או יותר מדי, סוגי מזון מוגבלים מדי) קיבעו פגישה עם דיאטנית ילדים להתייעצות.

אכילה בררנית

האכלן הבררן קווים לדמותו:

אוכל רק סוג מזון אחד.

סוג האכלן החביב עלי: אני אוכל רק אורז לבן! רק [נקניקיות/אפונה/במבה]! מרק טחון, אבל רק של אמא!

האכלן הבררן לעיתים דובק במזון אחד בלבד. לחילופין, המצב הטוב יחסית אם על הצלחת רק מזון אחד, אבל שמשתנה בכל ארוחה.

אצלנו למשל, היתה לנבו תקופה שאפשר לייצר ארוחה מגוונת אבל על הצלחת מוצר כל פעם רק מאכל אחד. לדולב הייתה תקופה כל כך קשה לפני שהתחיל השתלות תאי גזע, שהיה ניזון כמעט אך רק מבקבוקי פדישור.

התפריט מאוד לא בריא כאשר הילדים מאוד בררנים. הם יסבלו לאחר תקופה ממושכת מתת תזונה מהחומרים המזינים שחסרים בתזונה שלהם. ובמקרים רבים התזונה הבררנית רוויה בסוכרים ו/או מלחים שיכולים לגרום להשמנת יתר או בעיות במערכת העיכול.

מה מוביל לבררנות במזון?

קיבעון בתזונה מאוד מאפיין ילדים על הרצף וילדים בכלל. לפעמים שילוב של קיבעון, חרדה מפני הלא מוכר ובעיית וויסות חושי מעצימים את הקיבעון. למשל, מרקמים, ריחות או טעמים שמפריעים לוויסות החושי יכולים להעצים חרדה וליצור קבעון.

לאט לאט, מגוון המאכלים מצטמצם למאכל בודד או מספר מאכלים בודדים.

במקרים רבים, הילד הבררן מעקש על מאכלים מתועשים. אלו תמיד יהיו זהים בצורה, בטעם, ובמרקם.

מנגד, באוכל הביתי יש הבדלים. למשל, האורז לפעמים יוצא רך מדי או לא מלוח מספיק. ילדים עם בעיות בוויסות החושי לומדים להימנע ממאכל שאין בו ביטחון של קביעות.

כאשר אין תקשורת כלל (לא מילולי ולא בתת”ח) המצב קשה אפילו יותר כי אין איך לברר מה קרה. צריך להתמקד ראשית בתוכנית התנהגותית להקנות בסיס תקשורתי.

אם לילד יש רמת תקשורת חלקית, נסו לעבוד ביחד עם צלחת עם תמונות תת”ח. גם אם הילד מילולי, יתכן שהשימוש בתת”ח יעזור להוריד את החרדה מהלא מוכר.

הפחתת החרדות ממאכלים חדשים בתהליך דיסנסיטיזציה

כדי לבנות תפריט בריא לילדים בררנים, צריך הרבה סבלנות.

אנחנו נתחיל בהצעת כמות זעירה של מזונות הדומים במרקם ריח וצורה.

• לצורך הדוגמה, ניקח במבה כמזון שעליו יש קיבעון. (לצערי לא לקוח מהדמיון אני מכירה ילד כזה).
• על הצלחת נניח בנוסף לבמבה חטיף דומה. למשל, חטיף אחר בטעם חמאת בוטנים או דומה במרקם.
• נחזור על הפעולה מספר פעמים. עד שנראה שהילד אוכל את החטיף הנוסף באופן קבוע.

תהליך זה נקרא דיסנסיטיזציה – חשיפה מבוקרת לגורם שמעורר חרדה כדי להפחית אותה. לאט לאט נעשה דיסנסיטיזציה למזונות נוספים.

לאט לאט נגדיל את סוג המזונות עד שנגיד למזון שאנחנו רוצים שהילד יוכל. תהליך הדיסנסיטיזציה דורש הרבה זמן וסבלנות, אבל שווה את ההשקעה.

ילדים “כאילו” בררנים

יש ילדים שדורשים שבצלחת יהיה רק מאכל אחד, אבל מוכנים לאכול מגוון מזונות לאחר מכן. ילדים כאלו מציבים בפנינו אתגר אחר. למעשה יתכן והילד כלל אינו בררן באוכל. מתוך צורך רגשי מסוים, הוא מתעקש על כללים שהמציא לעצמו.

דרך יעילה לבדוק אם התפריט בריא לילדים כאלו, היא לבצע רישום ארוחות:

• התבוננו על הילד.
• צלמו את הצלחת לפני ואחרי האוכל אם זה קל יותר.
• כתבו במחברת (אפשר בקבוצת ווצאפ) מה וכמה הוא אוכל בארוחות.
• נהלו רישום במשך כשבוע.
• האם בסך הכל הילד אוכל מספיק סוגי מזון כל יום? האם הכמוית סבירות?

פתרון נוסף: השלימו כמויות עם יותר מהמזון המועדף אותו הילד צורך בזמן הארוחה.

גם פה מומלץ לעבוד עם צלחת אוכל ותת”ח. תבררו מראש עם הילד מה הוא מעדיף לאכול בארוחה הזו. הניחו לפניו גם את שאר מרכיבי הארוחה. אפילו אם זה בצלחת נפרדת.

יתכן וילד כזה יסכים לאכול מגוון של מזון כאשר כל מזון מונח בקערה שונה ויש לו סכו”ם ניפרד.

לאכלנים כאלו היצע רציף הוא חשוב. תמיד לשתף אותם במה יש לאכול.

הציעו או פשוט הניחו צלחת (גם אם בנוסף על הצלחת שלהם) עם כמויות סמליות של מזון נוסף, כמו שני גרגרי אפונה, ביס עוף, וכפית אורז. עצם הנוכחות של אוכל היא משמעותית.

חשוב לקבל ליווי של תזונאית על מנת להשלים לילד חוסרים תזונתיים, לדאוג למשקל הגוף שלו (ולמצבו הבריאותי הכללי).

ילדים שמסרבים לאכול בכלל-

לצערי היה לנו את התענוג אם אחד מילדינו. למשך כמעט 3 שנים, דולב, הבן הבכור שלנו ניזון כמעט לחלוטין מפורמולה. הוא אכל מעט מאוד מעבר לכך. הסיבה לכך הרבה פעמים היא מחלת רקע, או שילוב של כמה גורמים.

תפריט בריא לילדים שלא אוכלים תבוא דרך השלמת נוטריינטים עם תרכובות מזון מותאמות. יש לפנות לתזונאית קלינית כדי לבחור את השלמת המזון הנכונה.

חוסר יכולת לאכול בגלל מחלת רקע

לדוגמה, אפילפסיה יכולה לגרום לגוף לא לרצות לצרוך מזון. למעשה אחד הסימנים בילד לא מתקשר להתקף אפילפסיה הקרב הוא אי אכילה במשך מספר ימים.

וכך בין גיל שנתיים וחצי לחמש וחצי, פדישור שוקו היה מוצר שניצרך בכמות מטורפת בבית שלנו. הסיבה לכך ששוקו היה מהמזונות היחידים שדולב הסכים לגעת בהם ולכן ניתן ללא הגבלה.

המצב היה קשה כל כך שדולב היה ממש בתת משקל גבולי. היינו מזמינים ארגזים עם מרשם בקופת חולים.

ילד שממש מסרב לאכול במשך זמן ממושך (מעל לשבוע) מחייב בירור יותר מעמיק.

שימו לב מצבים רפואיים מסוימים יכולים להיות סמויים וכדאי להקפיד ולהיבדק ולראות שהמבנה האנטומי של הילד תקין. שאין קושי בפעולת הלשון (בעיקר אצל תינוקות) או קשיים פיזיים אחרים כאשר טיפול תרופתי במחלת המקור או טיפול התנהגותי לא עובדים.

אחרי שדולב הפסיק לפרכס הוא עבר די מהר למזון מוצק. אז גילינו שהוא פיזית לא היה מסוגל לבלוע מזון בגלל שהיו לו בצקות בוושט. זה הוביל אותנו למסע תזונתי חדש ומורכב.

חוסר יכולת לאכול ממקור נפשי/רגשי

סיבה נוספת היא טראומה רגשית או פיזית (פגיעה מכל סוג שהוא). לפעמים קשה לנו לדעת מה עובר על ילד שאינו תקשורתי בצורה מלאה.

פגיעה יכולה להביא לתגובה של חוסר בתאבון.

ילד שאינו מתקשר או הורה שאינו מסוגל להבין מה קרה, מביא אותנו למצב בעייתי.

יש צורך לטפל בנפש, לאחר פגיעה. טיפולים רגשיים למיניהן עשויים לעזור ולהשיב תאבון.

חוסר תאבון בהשפעת תרופות

טיפול תרופתי יכול לדכא תיאבון.

לפני כל טיפול יש לברר עם הרופא האם זו תופעת לוואי אפשרית. התייעצו עם הרופא כדי להגיע להחלטה על המשך טיפול.

לפעמים יש תרופות חלופיות ללא תופעות לוואי שאנחנו לא רוצים. במקרים מסויימים, המשמעות יכולה להיות שהטיפול התרופתי יקח יותר זמן, אבל לא ייקטע תהליך התנהגותי שאנחנו עובדים עליו קשה.

ננסה להעלות את הערך הקלורי כי הילד צורך מעט מזון.

לדוגמא ננסה לתת לילד אוכל מרוכז יחסית שמכיל כמה שיותר אבות מזון

לדוגמא פירה שעשוי בתפוח אדמה, בטטה או גזר יחד עם שמנת , שניצל ( פחמימה עם חלבון) קציצות ירק שמכילות גם ביצה וגם מעט פירורי לחם, מג’דרה ( עדשים ואורז) מרק ירקות שמכיל עדשים או חומוס ועוד. אם הילד מקבל מרקמים חלקים וטחונים שימו כל מה שרק ניתן לשלב.

אופציה נוספת היא לבדוק איזה טעמים הילד מעדיף( מתוק מלוח וכו) ולנסות להכניס את הטעם החביב על הילד למאכלים השונים ובכך לנסות לסייע במגוון המאכלים.

איך לבנות תפריט בריא לילדים הנמנעים ממרקמים

אחד קשיים הגדולים אצל ילדים עם הפרעת וויסות חושי היא רגישות יתר למרקמים. כיצד נתמודד עם הימנעות ממרקמים?

כדי לבנות תפריט בריא לילדים נמנעים ניתן להשתמש בדיסנסיטיזציה: הפחתת הרגישות לגורם אברסיבי בהדרגה ולאורך תקופה ארוכה.

במקום להגיש מרקם שונה תנסו בהתחלה להוסיף סוגי מזון בעלי אותו מרקם. כדוגמא ניקח מרקים טחונים. (אם זה הקיבעון, אז ברכותי. אתם במצב טוב.)

כמעט כל מרק ניתן לטחון למרקם חלק. בנוסף נסו לשלב יוגורט מסוגים שונים, ג’לי (יש גם כאלו מיוחדים לבעיות אכילה) פודינג ועוד. נסו ללכת לכיוון ארטיק פירות טחון .

שירה וחגי

בהמשך שימו שקדי מרק כאופציה ליד בצלחת ( לא בתוך!!!). שיתעניין, ולאט לאט תגדילו את המגוון של מרקמים.

השתדלו לעשות את התהליך בליווי תזונאית. קחו בחשבון שהתהליך לוקח זמן רב.

מה לא לעשות לילדים עם הימנעות ממרקמים

חברים, אני מבקשת – אל תנסו לרמות את הילד. במקום להביא לצריכת המזון המבוקש זה יביא לחשדנות מצד הילד ולהתמעטות יותר קיצונית במספר המזונות שהוא מוכן לאכול!

לא מרמים את הילד. ווידוי אישי – אני לא סובלת מרקם של בצל.

כשניסו להכניס לי את הבצל כמגורד או מטוגן, וזה היה גורם לי לבחילה ולחוסר אמון בכל אדם שמבשל עבורי.

אין טעם ואפילו מסוכן להחביא אוכל שנוא במאכלים אחרים. הילדים ישימו לב למרקם שהם לא סובלים, ויתגמלו אותכם בהתאם.

עשו שינויים באוכל בהדרגה, ואל תעשו שום דבר בכפיה. אל תצפו מהילד לאכול משהו רק כי הגשתם לו. ללא יחסי ציבור מתאימים, הקפדה על הגשה נעימה לעין, סבלנות בתהליך הם חובה.

אל תעשו לו הרצאות על מה שהוא אוכל או לא אוכל. ואל תדברו מעל הראש, למשל לדבר על הנושא עם הגננת בנוכחותו. אולי אתם חושבים שהוא לא מבין – תאמינו לי הם יודעים יופי כשלא מרוצים מהם. במקום לשבח על התנהגות רצויה אתם מוציאים להם את הרוח מהמפרשים.

לא לשים להם על הצלחת אוכל שנוא – זה לא הזמן להתאמן על צריכת ברוקולי למשל. רוצים לשים משהו לא אהוב על ילדיכם – קחו צלחת נפרדת.

לא לשים מולם אוכל בעל ריח, צבע, טעם לא נעים. הגשה אסטטית ונעימה בריח ובמראה תגרור תגובות נעימות יותר. דג מלוח וחבריו לא המקום להתחיל, וכן גם הגפילטע פיש אינם המזונות הראשונים להצגה. את כל אלה דחו לקורס למתקדמים באוכל.

ילדים אוכלים אוכל לילדים, הוא יפה, צבעוני, נעים בריח ובמראה לא סתם – שתפו פעולה בבקשה.

אכלנים כפייתיים

מלבד תסמונות שבהם יש חוסר איזון בהורמוני רעב ושם באמת אין שליטה על אכילה, יש אכלנים רגשיים מסוגים רבים.

אוכל מעורר בגוף שלנו תגובה כימית שגורמת לתחושות נעימות. באופן ביולוגי אכילה פרושה הנאה- זהו מנגנון שמשמר הישרדות. כאשר ילד זקוק לתחושה הזו ולא מוצא אותה בדברים אחרים הוא מפתח תלות באוכל לצורך רגיעה.

לכן הרבה מאיתנו שמנים – אוכל הינו מנגנון זמין ונוח להפקת הרגשה טובה.

ככול שיהיה לילד יותר קשה למצוא הנאה בתחומים אחרים כך נראה יותר תופעות של בליסת אוכל ללא שליטה.

איך לטפל באכילה כפייתית?

בבעיה רגשית מטפלים עם טיפול רגשי.

יש צורך להחליף את האכילה המופרזת בהתנהגות אחרת שגורמת להנאה. פעילות פיזית היא תחליף אידיאלי כשיש הרבה קלוריות לשרוף מהאכילה המוגזמת. כמובן נעדיף פעילות שבה האוכל לא יהיה זמין – רצוי מחוץ לבית.

במקרי קיצון יש הורים שממש נועלים את המקרר והמזווה . פחות רצוי כי במקום ללמד ילד שליטה בכמויות המזון שנכנסות אז אנחנו לוקחים ממנו את השליטה.

ניתן להשתמש בתוכנית מזון שתודבק במקום גלוי ותפרט את המזון שמותר לילד ואת הזמנים בה הוא מותר. השתמשו בכרטיס ניווט חזותי כדי להקל על השינוי בסדר היום.

ניתן אף לשחד (לתגמל) ילד במזון בתמורה להתנהגות מסויימת בכמות מוגבלת וכתמריץ מוגבל ( תלוי בילד וגם אז רצוי לאחר התייעצות עם תזונאית ופסיכולוג)

בתהליך קחו ליווי צמוד של תזונאית ופסיכולוג שינטרו מה קורה כדי להימנע מנזק נפשי או גופני לילד.

דוגמא אישית– אל תצפו מילדיכם לעמוד בדברים שאתם לא עומדים בהם. לא באוכל ולא בכלל.

אם אתם אוכלים רק חטיפים – גם ילדיכם. אם אתם יושבים ולא עושים פעילות גופנית אז מה נראה לכם הם לומדים. נאה דורש נאה מקיים. הברוקולי שלהם הוא שלכם.

ארוחות לבד מול ביחד

מינקות ילדים לומדים ממבוגרים כיצד לאכול. בבניית תפריט בריא לילדים, הארוחה המשפחתית היא חובה כבר בגיל חצי שנה כשילד לומד את עקרונות האכילה.

אם התרגלתם להושיב את הילד לאכול מול הטלוויזיה בזמן שאתם עוסקים בדברים אחרים, תצטרכו לשנות את ההרגל.

תאכלו ליד ילדיכם, גם אם מדובר בדוגמית מכל דבר, כדי שיבינו שגם אתם אוכלים בדיוק כמוהם.

אם לא נהוג לאכול ארוחות משפחתיות או אם אתם משפחה קטנה אז אל חשש גם ארוחה זוגית היא טובה או אפילו ארוחת ילדים סביב שולחן ילדים במידה ויש לכם ילדים בגילאים קרובים זה לזה.

הדגש הוא על אכילה חברתית. רצוי מאוד לשוחח בזמן האוכל על חוויות היום ולייצר אווירה נעימה.

אם הילד יראה אתכם אוכלים ונהנים לאכול הוא יקבל מסר שמדובר בפעילות רצויה וטובה. גם אם ילדכם אוכל רק פריט מזון אחד ממה שמוגש, אבל רואה אתכם אוכלים מגוון של מזונות, יתכן שלאט לאט המגוון בצלחת שלכם יעבור גם לצלחת שלו.

קחו בחשבון שילדים קטנים אוהבים לנשנש אוכל מצלחת ההורים. במקרה של מגוון מזונות מוגבל אני מציעה לכם פשוט לאפשר את זה. לאט לאט המנהג הזה יפסק והמזון יעבור בהדרגה לצלחת הילד.

הרי זה לא באמת משנה מאיזו צלחת הגיע המזון לפה של הילד – העיקר שמזון הגיע לשם!

אכילה מול מסכים – כלי או נזק?

אין כמעט הורה שלא שמע על אכילה מול מסכים כגורם מזיק לילדים. האם יש אמת בשמועה?

אכילה מול מסך גורם לחוסר מודעות לכמות המזון שאנחנו צורכים. מנגנון הרעב והשובע עובדים על מערכת הורמונלית שבה לאחר זמן מסוים של לעיסה הפה והקיבה שולחים גירוי למוח שמתרגם את הכמות מזון ומשך הלעיסה להורמון שמופרש במוח שאמור לגרום לתחושת שובע.

כשאנחנו צופים במסכים חלק מהתהליך הזה נקטע בגלל שהמוח עסוק בדברים אחרים במקום בתהליך הזה. בהיסח הדעת הגוף מתקשה לתרגם את כמות המזון וזמן הלעיסה לסיגנל הנכון. גם כאשר כבר מופרש הורמון שובע אנחנו לא “שומעים” את הגוף שלנו וממשיכים לאכול.

אם זאת, אצל ילדים שמסרבים לאכול אפשר לרתום את השיבוש במנגנון הזה ולנסות ולהשתמש במסך כהסחת דעת.

מתי עושים דברים כאלו? כשחייבים!! כשיש ילד שאין דרך אחרת להאכיל אותו כל הדרכים כשרות.

בעבר (וגם היום לפעמים) פעילות האכילה לבני הייתה אתגר קשה. הוא ניזקק לפרטיות של ממש וסירב לאכול בחברה.

אם זה המצב, ניתן לאפשר זאת.

לאומת זאת יש ילדים שיוכלו רק בסביבה חברתית ויש כאלו שיסכימו לאכול רק במסעדה או אפילו רק באמבטיה. גם לנו הייתה תקופה כזאת בזמן שהיו פעוטות.

עד כמה שניתן – תאפשרו.

בילדים בעייתיים (לפחות בהתחלה) אנחנו מודדים הצלחה לפי מה שנכנס לבטן ולא התנאים לכך.

לאט לאט כאשר האכילה עצמה התבססה תעבירו את התנאים לסיטואציה שיותר מתאימה לכם. (דיסנסיטיזציה של מצבים במקום מרקמים)

תוספי תזונה

אזהרה- יש להתייחס לתוספי תזונה כאל תרופה לכל דבר, גם כאשר הם נרכשים ללא מרשם!!!

דברו עם רופא המשפחה ותזונאית. דונו בכמויות, בביקורת חוזרת ותקפידו להמשיך לטפל בנושא בדיוק כמו שהייתם מטפלים בכל מה שקשור לטיפול תרופתי אחר. יש אפשרות לקנות פורמולות המשך גם ללא מרשם, חשוב להתאים את הפורמולה לילד מבחינת כמות וסוג כדי לענות על הצורך שלו.

אנחנו השתמשנו בפדישור שוקו כי אצלנו שותים שוקו . אתם תשתמשו במה שהילד שלכם יסכים.

בניית תפריט בריא לילדים עם צרכים מיוחדים בעזרת מרפאות הפרעות אכילה

לטיפול במרפאות הפרעות אכילה לילדים, יש לא מעט אפשרויות. למשל, בבית חולים שיבא או אלין גם בשניידר ובוולפסון קיימות מרפאות כאלו עבור ילדים.

מה עושים במרפאת הפרעות אכילה? ישיבה עם אחות, תזונאית או פסיכולוגית, בקבוצת ילדים קטנה. מלמדים הרגלי אכילה.

בקשו הפניה מרופא המשפחה ותקבעו תור למרפאת אכילה בבית החולים.

לסיכום

אוכל הוא נושא מורכב רגשית, פיזית, תרבותית וטכנית. בני אדם שונים מתמודדים מולו בצורה שונה ובתור הורים אנחנו צריכים להיות רגישים אל ילדינו ולנסות להדריך וללמד אותם מנהגי תזונה תקינים ככול האפשר.

בניית תפריט בריא לילדים מיוחדים הוא תהליך לא פשוט אך חשוב מאוד כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה בקידומם.

הלימוד איך אוכלים מתחיל מהרגע הראשון לחיים במתן הזנת חלב אם או אכילה נכונה מבקבוק (מה שקרוי אכילה קצובה), ובהמשך לאורך כל הינקות והילדות המוקדמת.

צרו הזדמנויות שונות לילדכם ללמוד על מזון.

• היו יצירתיים וקחו אותם למקומות שמגדלים ומייצרים מזון והפכו זאת לחוויה.
• גדלו מזון בבית. בין תגדלו ירקות בגינה או בחלון, מה שחשוב זה שהם מעורבים בתהליך. אפשר להשתמש בערכות מוכנות לעשות זאת למשל עם פטריות או עגבניות שרי.
• בשלו איתם והכינו מזונות שונים , תנו להם לגעת בידיים, להריח ולטעום תוך כדי .

מזון הוא דבר מופלא ולא רק פרט טכני ביום יום שלנו שמאפשר קיום. גם אם ילדכם לא צורך מזון ומואכל בדרך אחרת אין זה אומר שהוא לא יכול לטעום על הלשון(מבלי לבלוע ) ולחוש את כל התחושות שמזון יכול לתת לנו.

דעו שכל ילד שונה וצרכיו שונים. מה שמתאים לילד אחד שלכם לא תמיד יתאים לאחיו או אחותו. תנאי הישיבה לארוחה משמעותיים גם הם.

אל תילחצו אם ילדכם אינו אכלן גדול. שימו לב שהציפייה שלכם מצריכת המזון שלו אינה תואמת מציאות. שיקלו להיעזר באיש מקצוע מותאם ילדים אם יש צורך.

אכילה נעימה

חגי ושירה

הורות לילדים מאושרים על הרצף

מקורות נוספים:

קווים מנחים לתזונה מגיל שנה עד בית ספר – משרד הבריאות

המלצות תזונה לילדים אתר וואלה