השתלת תאי גזע: הטיפול שהפסיק את הפרכוסים, ועוד אפשרויות לטיפול באפילפסיה

לאחר שדולב חווה התקף טוני-קלוני קשה לראשונה בגיל שנתיים ושמונה חודשים, התחלנו בחיפושים אחר טיפול לאפילפסיה. עברנו בין סוגי תרופות שונות. חלק השפיעו לתקופה קצובה, וחלק ללא תגובה. בשלב מסוים התחלנו לחקור שיטות נוספות לטיפול. ניסינו דיאטה קטוגנית, קנביס, והתחלנו לדבר על השתלת קוצב או ניתוח. ואז די במקרה, השתלת תאי גזע הפסיקה את הפרכוסים. במרץ 2021 חגגנו שנתיים ללא התקף אפילפסיה.

כשבועיים לאחר שעשינו טיפול ניסיוני לאוטיזם, במרפאה ברוסיה במרץ 2019, הבנו שהילד לא כהרגלו. יש לו תאבון מוגבר, יותר אנרגיה, ולא צפינו בפרכוסים מאז שחזרנו. בשגרה היו לו כ-10 פרכוסים שונים ביום.

הבנו שהאופציה שהציג בפנינו הרופא ברוסיה, שתאי הגזע עלולים לעזור דווקא לאפילפסיה, התממשה: הטיפול הוביל לנסיגה מלאה של האפילפסיה, ולפחות בינתיים אנחנו כבר שנתיים ללא התקף אפילפסיה. 

שנתיים ללא התקף אפילפסיה

במרץ 2021 דולב חגג שנתיים ללא התקף אפילפסיה. בין מרץ 2019, לנובמבר 2020 החיים שלנו היו נטולי פרכוסים לחלוטין.

בנובמבר 2020 נולד דב, וכמעט מיד הבנו שאנחנו שוב מתמודדים עם ילד חולה.

כמעט שנתיים ללא התקף אפילפסיה נתנו לנו סוג של שפיות זמנית. למרות שאנחנו עדיין נזהרים וחוששים שדולב לא יחזור לפרכס.

אבל לרגע קצר בהיסטוריה, כשנה וחצי, לא היינו צריכים לתזז בין מיון למיון. לדאוג ילדים ישלימו לימודים שפוספסו בזמנים הקשים.
לא היינו צריכים לדאוג שיהיו לנו מספיק ציוד לתרופות (שלא משפיעות). מאז אוקטובר 2019 אנחנו הפסקנו לתת תרופות לאפילפסיה.

כבר התרגלנו לחיות בלי אפילפסיה בבית. והנה עכשיו אנחנו שוב הורי אפילפסיה, לפחות עד שהתינוק יגיע לגיל שלוש, ונוכל להכניס אותו למחקר.

איך לטפל באפילפסיה ולהגיע לשנתיים (לפחות) ללא התקף אפילפסיה

• טיפול תרופתי
  • בדיקה גנטית להתאמת תרופות
• דיאטה קטוגנית
• קנביס רפואי
• התערבות כירורגית – ניתוח מוח או השתלת קוצב
• טיפולים בשלבי מחקר או סטטוס ניסיוני

החיים עם אפילפסיה עמידה לתרופות

דולב כבר מעל לשנתיים ללא התקף אפילפסיה. אין פרכוסים כלל ממרץ 2019. כדי להבין כמה משמעותי ההבדל, צריך גם לראות את התמונה שלפני.
ראינו אותו מפרכס פרכוסי אבסנס/ניתוק/בהייה (שהילד פשוט נעצר ובוהה באוויר), בערך 8-10 פעמים ביום.

היו לו גם 2-3 פרכוסים מיוקלונים ביום (אלו שיש קפיצות ביד/רגל אבל לא לגמרי אובדן הכרה).
בתקופות הקשות יותר, שהתרופה שעזרה לכמה חודשים ספורים מפסיקה להשפיע גם היו פרכוסי טוני-קלוני (אובדן הכרה וקפיצות בכל הגוף), לפחות אחד בחודש. היו תקופות שהיו לו שניים-שלושה פרכוסי טוני-קלוני בשבוע.

אנחנו מצאנו את עצמנו במיון כל כך הרבה פעמים שאיבדנו ספירה. מעבר לזה שכל פרכוס, מהקלים לקשים, משאיר אחריו נזק נוירולוגי, הסכנות המיידיות באפילפסיה הן הפסקת נשימה או חבלת ראש מנפילה.

מספר פעמים הוא גם פשוט לא הצליח להתאושש מפרכוס וניזקק להחייאה עד שהגוף התאושש. ראינו אותו מקבל החייאה על מכשיר הMRI.

הנזק הנוירולוגי הביא את דולב לתחתית, אך למזלנו הצלחנו לשקם אותו למצב מאוד טוב.

זיהוי סימנים מוקדמים

כמו אצל דב התינוק הטרי, גם כשדולב היה תינוק, ראינו סימנים שדורשים בדיקה. רק שאנשי הרפואה וההתפתחות שראו אותו, ושמעו את עדותנו, לא הבינו שמה שאנחנו מתארים צריך בדיקה. "אתם הורים טריים והיסטריים…" (לא משנה שלאמא של התינוק, יש הכשרה רפואית, בדיוק סיימה תואר בסיעוד, וכבר עבדה בבית חולים כאחות מתמחה).

ילד שלא מצליח להירגע, ישן במצטבר רק שעה וחצי ביממה, ומתארים פזילות רגעיות… צריך לשלוח להיבדק. ואנחנו היינו הורים טריים, והקשבנו לאנשי המקצוע, שלא זיהו בעיה.

לפעמים צריך להתעקש יותר להקשיב לאינטואיציה.

כך הגענו לפרכוס טוני-קלוני בגיל שנתיים ושמונה חודשים, ממש רגע אחרי שאובחן עם אוטיזם. לקח לנו קצת זמן לעכל את בשורת האבחון, ולא הספקנו להגיע לבדיקות המומלצות ולאתר את האפילפסיה במסלול הזה.

איזה הבדל עצום להגיע עם ניסיון מוכח חמש שנים אחרי…

אפילפסיה במערכת החינוך

רוב הילדים פוקדים את מערכת החינוך הציבורית, גם אם יש להם בעיות רפואיות מורכבות כמו אפילפסיה. אך מערכת החינוך מאוד מתקשה להתאים את עצמה להתמודדות עם בעיות רפואיות. כך למדנו בדרך הקשה כשדולב אובחן עם אפילפסיה.

זה התחיל בזה שבגן חינוך מיוחד תקשורתי, לא מאשרים סיעת רפואית, למרות שזה מגיע לו. ההסבר היה שיש צוות גדול, והגן אמור להקצות לו איש צוות. או שתמיד יש מספיק אנשי צוות שתמיד יהיו עליו זוג עיניים. ועוד תירוצים…

זה לא באמת נכון כי הם סופרים אנשי צוות טיפולי שלא נמצא שם כל הזמן. ובכל מקרה לאף אחד מאנשי צוות גן תקשורת בדרך כלל אין מספיק הכשרה להתנהלות נכונה בזמן פרכוס.

הכשרת הצוות החינוכי להתמודדות עם התקף אפילפסיה

צריך להתעקש שהילד יקבל את זכויותיו כולל סיעת רפואית. כדאי בכל מקרה, לדאוג לצוות הרפואי להכשרה וכלים להתמודדות במקרה חירום.

יום אחד, קיבלנו טלפון מהגננת " תשמעו, הוא ישן כבר חמש שעות, ולא מצליחים להעיר אותו."

הילד חזר מהגן עם חבלת ראש. נראה לצוות הגן סביר להסביר רק כשאספנו אותו בסוף היום. הוא נרדם במהלך היום, ישן 5 שעות רצופות, ואף אחד לא שם לב שחטף מכה בראש.

שירה הבינה שאנחנו חייבים לקחת עניינים לידיים, ובתור אחות, היא בנתה להם הדרכה, ודפי הנחיות לתלייה במספר מקומות בגן.

שירה מעבירה את ההדרכה לגנים ובתי ספר לפחות פעם בשנה, וכל פעם שנכנסים אנשי צוות חדשים. למרות שדולב כבר שנתיים ללא התקף אפילפסיה, היא עדיין מדריכה במסגרות, כי אין הבטחה שלא יהיה בזה צורך.

הטיפולים שמאפשרים לחיות ללא אפילפסיה פעילה – איזון כימי במוח שמונע פרכוסים

אחרי שנוירולוג מאבחן שאכן מדובר באפילפסיה, מתחיל המסע לאיזון. כל אדם בנוי קצת אחרת, ומגיב קצת אחרת להתערבויות חיצוניות מסוגים אחרים.

הנוירולוגים, כתלמידי הרפואה המודרניות, מסתמכים קודם כל על הידע האמפירי שקיים עבור טיפולים תרופתיים. לכן הקו הראשון יהיה מציאת תרופה מודרנית.

טיפול תרופתי

ישנן מספר תרופות שניתן לנסות. לחלקן תופעות לוואי קשות יותר מאחרות. המטרה המשותפת להוביל לאיזון נוירולוגי. לגרום לאותם מוקדים אפילפטים שנכבים ומתעוררים ללא שליטה להתייצב.

ניתן בעזרת הטיפול התרופתי להפסיק את הפרכוסים. בסוגים מסוימים של אפילפסיה ניתן להגיע לחיים ללא פרכוסים, בעקבות מציאת התרופה הנכונה, התמדה, וסבלנות.

אצל רוב המטופלים מדובר בתקופה לא קצרה של ניסיונות שונים בתרופות ומינונים כדי לאזן את אותם מוקדים במוח שגורמים לפרכוסים.

במקרה שמצליחים להגיע לשנתיים ללא התקף אפילפסיה, ניתן להתייעץ עם הנוירולוג כדי לנסות להתחיל גמילה מהתרופות.

ישנם מקרים נדירים שכאשר המטופל מתבגר המוקדים האלו נכבים ונעלמים ואז ניתן להוריד את המטופל בזהירות מתרופות. מדובר בעיקר על ילדים ולא על מבוגרים. וגם אז, זה תלוי מאוד בסוג האפילפסיה.

בגיל ההתבגרות, אם אין חזרה של פרכוסים אז מסתפקים במעקב בקהילה אחת לכמה שנים.

אצל רוב האפילפטיים זהו טיפול לכל החיים.

 

אפילפסיה עמידה בפני טיפול תרופתי

כשלושים אחוזים מחולי אפילפסיה אינם מגיבים לטיפול תרופתי. לאחר ניסיון לאזן בעזרת ארבע תרופות שונות, נחשב החולה בעל אפילפסיה עמידה בפני טיפול תרופתי.
במקרה כזה יתכן וימליץ הנוירולוג לנסות שילוב תרופתי, ו/או תרופות קשות יותר.

לתרופות קשות יש תופעות לוואי מאוד לא נעימות, אך אפילפסיה לא מאוזנת עלולה להוביל לנזקים קשים ואף למוות.

דולב נחשב לפני השתלת תאי גזע, כבעל אפילפסיה עמידה, לאחר שאף תרופה שניסינו לא ממש העלימה את הפרכוסים. את דב אנחנו גם מתקשים לאזן, בעיקר כשהוא חולה.

בנוסף מומלץ להשתמש במכשירי ניתור שמתאימים לאפילפסיה. במקרה שהתקף אפילפסיה יגרום לנפילה או הפסקת נשימה, כדי שמישהו יקבל על כך התראה, וייגש לתפעל את האירוע.

כאשר מוגדר המטופל כבעל אפילפסיה עמידה, יתכן וימליץ הנוירולוג על אפשרויות טיפול אלטרנטיבות. שיטות מבוססות שיעילותן בדרך כלל פחותות, או שדורשות פרוצדורה פולשנית.

השתלת תאי גזע עדיין אינו טיפול מוכר לאפילפסיה. לכן בשלב זה הנוירולוגים בארץ לא יכולים להמליץ על כך.

אנחנו פועלים בין היתר, להביא את תוצאות של דולב לידיעת רופאים שיש להם עניין בתחום. כך, בתקווה נצליח להביא את הטיפול הזה לארץ.

בנתיים המאמצים שלנו ביחד עם הורים אחרים, הובילו לטיפול השתלת דם טבורי לאוטיזם.

בדיקה פרמקוגנטית – בדיקה גנטית להתאמה של תרופות

בעקבות המלצה שראיתי בפייסבוק, רכשתי לאחרונה בדיקה פרמקוגנטית מחברה בקנדה. הרעיון היה למצוא מה בגנים של דב, שקשורים למטבוליזם יכול לגרום לתרופה מסויימת להיות יעילה יותר או פחות.

גם לדב יש אפילפסיה עמידה, אך הוא בנתיים קטן מדי לעשות השתלת תאי גזע במוסקבה או בבלגרד. שמרנו את הדם הטבורי של דב בלידה שלו. יתכן שזה יאפשר לנו למצוא טיפול דם טבורי מוקדם יותר.

לכן קיוויתי שהבדיקה תיתן לנו מענה – איזה תרופות יאפשרו לדב להגיע לאיזון תרופתי.

לצערי במקרה שלנו, לא הצלחנו למצוא מידע מועיל. אם זאת, עבור אחרים יתכן שהבדיקות האלו יכולות להקל מאוד על החיפוש אחר איזון תרופתי. לכן אני לא פוסל את הבדיקה על הסף.

דיאטה קטוגנית

אחת השיטות העתיקות יותר לשליטה בפרכוסים היא דרך התזונה, ומאז שנות ה20 של המאה הקודמת, הדיאטה קטוגנית נחשבת היעילה מבין השינויים הדיאטטים עבור מטרה זו.

הדיאטה הקטוגנית מאוד קשה ליישום. וגם חולים שמצליחים להתמיד, לא תמיד מדווחים על שיפור.

למרות הקושי כדאי לנסות, בליווי אנשי מקצוע, לפחות לכמה חודשים. יש אנשים שמתארים הפחתה באירועי איפלפסיה.

ויש אפילו אנשים שמדווחים שהצליחו לחיות ללא התקפי אפילפסיה בעקבות הקפדה על משטר הדיאטה הקטוגנית.

הגדול שלנו היה אוכל קטוגני כמעט באופן טבעי, מפני שיש לו גם ככה העדפות מזון מאוד קפדניות. לכן, היה קל להוציא עבורו את פרטי המזון שלא נכללים בדיאטה. למרות שלא פשוט להגדיל גיוון באוכל, עשינו את המאמץ.

לצערנו גם זה לא נתן שום שיפור באופי או תדירות הפרכוסים. למזלנו לפחות ההעדפות התזונתיות שלו דווקא עוזרות בהתמודדות עם הEOE.

קנביס רפואי

הקנביס הרפואי הינו תרופה לכל דבר. זהו בעצם שם מטרייה לתרכובת חומרים שעלולים במינון הנכון להפחית פרכוסים.

בתור אוטיסט, בננו קיבל רשיון לצרוך קאנביס רפואי, כדי לעזור לו מבחינה התנהגותית. השימוש בקאנביס רפואי לאוטיזם, מהזן שמכיל ריכוז גבוהה של CBD, ונמוך של TSH, אכן עזר להפחית אגרסיביות וחרדתיות, ועזר קצת לעורר תאבון.

יש עדים שטוענים שקנביס עוזר להפחית פרכוסים. אנחנו לצערנו לא ראינו שינוי.

בנוסף, החברה שייצרה עבורנו את שמן הקנאביס שינתה את שיטת הייצור או את הזן. היה ברור שזה לא אותו החומר, ולא אותו אפקט על הילד. קשה מאוד להסתמך על תרופה שאיכותה משתנה בקיצוניות מדי פעם. לכן הפסקנו את השימוש בקנביס.

אם זאת, לקנביס הרבה זנים וצורות מתן. יש גם מספר חברות שמספקות את הקנביס הרפואי.

אנחנו ניסינו רק שמן קנביס מזן אחד, של חברה אחת. אומנם לא היתה הטבה בפרכוסים, אך גם לא היתה הרעה, או תופעות לוואי אחרות. לתקופה ארוכה, הקנביס עזר לדולב ברמה הרגשית והתנהגותית.

התערבויות כירורגיות

למזלנו לא הגענו לשם, אך אפשרות נוספת לטיפול באפילפסיה, היא התערבות כירורגית, מכל מני סוגים. מניתוח ראש פתוח, ועד הסרת מוקדים בשיטות שונות.

ניתוחי מוח מאפשרים למטופל לחיות ללא אפילפסיה. אלו בתנאי שיש מבנה מוח וסוג אפילפסיה שתושפע לטובה על ידי ניתוח.

אומנם לא ניסינו, אך גם בשיטות אלו ישנם אנשים שמעידים שהפסיקו או הוקלו הפרכוסים. מצד שני יש אנשים שמוסיפים צלקות גם על הקרקפת וגם ברקמת המוח, ועדיין ממשיכים לסבול מפרכוסים. לפעמים אפילו יותר מלפני הניתוח.

קוצב וגאלי – VNS

גם בשיטה זו לא התנסנו, אך זאת היתה מתוכננת להיות התחנה הבאה.

במקרה של אפילפסיה עמידה לתרופות, יתכן ויציעו לכם ניתוח להשתלת קוצב וגאלי. זהו מכשיר שמשתילים מתחת לעור, מעל עצב הואגוס (על החזה, קרוב לצוואר). הקוצב אמור לזהות פרכוס, ולתת אות חשמלי לעצב הואגוס שמנטרל את האות החשמלי המשובש שהגיע מהמוח.

למעשה קוצב וגאלי לא מונע את הפעילות האפילפטית מלהתחיל, אלא מנטרל את השפעתה. זה יכול להוביל לפרכוסים קצרים. במקרים מסוימים אנשים מדווחים שאם הזמן הפרכוסים נעצרו לגמרי בעזרת קוצב.

לרוב השימוש בקוצב אינו מונע את המשך הטיפול התרופתי.

מדובר בקוצב – דפיברילטור ויש אנשים שמתלוננים שהם מרגישים את המכה החשמלית שניתנת. הוא זמני (צריך להחליף אחת ל5 שנים בערך) ומוכנס לגוף בניתוח (פשוט למדי).

אתם בטח מבינים שיש בכתבה הזאת דפוס חוזר. אז גם כאן רצוי לציין, שקוצב VNS לא עובד אצל כולם. כאן מדובר בממוצע של כ50% הצלחה.

אם זאת מדובר בטכנולוגיה שעוברת שיפורים כל הזמן. הקוצבים הוגאלים של היום שונים מאוד מאשר הקוצבים של לפני עשור.

לאחרונה התפרסם מידע על קוצב חדש הDBS. הוא מצטרף לקטגוריה חדשה של קוצבים, ביחד עם הRNS.
הקוצב הוגאלי דורש ניתוח פשוט בהשוואה. הקוצבים החדשים דורשים השתלת אלקטרודות במוח. לכן לא משתילים את הRNS או הDBS בקלות.

שיטות ניסיוניות לטיפול האפילפסיה

ישנן עוד שיטות בשלבי מחקר או טיפול ניסיוני שניתן לנסות. אני לא ממש נכנסתי לעומק על שיטות אלו כיוון שלא היה צורך עבור דולב להמשיך לבדוק.

מצאתי כתבה מעניינת על הנושא, וחשבתי לציין כאן את השיטות הניסיוניות שנראה לי מעניין לבדוק:

• טיפול בגלי מגנט (Transcranial Magnet Stimulation) – משתמשים בגלים מגנטיים כדי להפחית את פעילות היתר של תאי המוח. טיפול לא פולשני.
• נוירופידבק – אימון מוח בליווי EEG. עושים תרגילים במחשב ומנסים להוביל לשינוי בגלי המוח המשובשים. סריקת eeg בזמן הטיפולים מציגה אם יש התקדמות. במחקר הוצג 40% הצלחה בהפחתה בפרכוסים לאחר ארבעה שבועות של טיפולים פעמיים בשבוע.
• עריכה גנטית – לא נכנסתי לנושא לעומק, ולהבנתי זאת טכנולוגיה שעדיין צריכה הרבה פיתוח. במקרים שפגם גנטי מוביל לפרכוסים, בעתיד זה יהיה הפתרון הכי טוב. ממליץ לראות בנטפליקס את הסרט על הנושא. (הברירה הלא טבעית)
• הרחבתי על אלו ועוד כמה שיטות דווקא בפייסבוק שלי.

אורח חיים בריא

כדי להגיע לשנתיים ויותר ללא התקף אפילפסיה, במקביל כל השיטות האלו, אנחנו נדרשים גם לאמץ אורח חיים בריא.

גם המצב הגופני וגם הנפשי יכולים להשפיע על אופי ותדירות הפרכוסים. לכן כדאי להימנע מעישון, שתית אלכוהול, ותזונה לא בריאה.
כדאי לשמור על כושר, ולכל הפחות לאמץ שיטות מדיטציה כדי לשמור על נפש מאוזנת.

איך הגענו מאפילפסיה עמידה לתרופות להיות מעל לשנתיים ללא התקף אפילפסיה

בגיל חמש, אחרי פרכוס טוני-קלוני, בזמן ששהה בגן ושוב קיבל מכה במצח, הרצנו את דולב למיון מחשש לפגיעה מוחית. חלק משגרת החירום שחיינו בה כשדולב לא היה מאוזן.

הרגשנו שכדאי לשאול רופא נוסף איך להתמודד עם זה, והלכנו לבית חולים אחר מהרגיל. הילד אושפז, וכשהגיע הנוירולוג החדש לייעוץ, הוא הסביר שאין לו איך לעזור כרגע.

הנוירולוג הסביר, שכיוון שהוא לא התאזן על מספר תרופות, השלב הבא יהיה ניתוח להשתלת קוצב וגאלי (VNS). אך הוא לא מבצע את הניתוח הזה לפני גיל שש.

חשוב לציין, שהיום מציעים את הקוצב הואגלי לגילאים צעירים יותר.

הנוירולוג הוסיף, שהוא מעריך שדולב כלל לא יגיע לגיל הזה, בגלל האופי האלים של הפרכוסים.

השתלת תאי גזע / השתלת דם טבורי

אחרי שעיכלנו את החדשות הרעות, נסינו לחשוב על פתרון. הפחד שהנוירולוג החדיר בנו הניע אותנו לפעולה.

חזרנו לדבר שוב על השתלת תאי גזע. ידענו שהניסויים שמנהלים בארה"ב, עלולים לעזור לו לתקשר יותר טוב למרות האוטיזם. חשבנו שאם הוא יקבל את מנת הדם הטבורי של אחיו, אולי יוכל לתקשר אלינו שהוא לא מרגיש טוב.

אם ידבר יהיה יותר קל להתכונן להתקפי אפילפסיה. נוכל להכין סביבה רכה כדי למנוע פגיעת ראש, לאסוף אותו מראש מהגן, וכו'.

כבר היינו בהמתנה למחקר בארה"ב כשנה. שלחנו אימיילים לנסות לברר כמה זמן ייקח לנו לקבל תור. הבנו מהורים אחרים שהצליחו להגיע לשם, שכשהם יוצרים כבר קשר לקביעת תור, צריך לחכות עוד חודשים ארוכים לקבלו.

התחלנו לקחת יוזמה, ולבדוק אם ישנם מקומות נוספים שמבצעים את הניסוי להשתלת דם טבורי.

חשוב לציין שרוב המחקרים מסרבים לקבל מטופלים עם אפילפסיה כמחלת רקע להשתלת דם טבורי. בגלל העובדה שמדובר במחקר, וחוקרים צריכים "לנקות" את המחקר מגורמים שעלולים להסביר את השיפור במצב המטופל, למעט אותו גורם שהוא בודק.

בתמונה שמתחת – מתן הדם הטבורי לנבו (או מנת פלסבו במסגרת המחקר).

תאי גזע ממקורות אחרים

ובאמת מצאנו מחקרים דומים. אך לא התקבלנו לאף אחד מהם. או שאינם משתילים דם טבורי מאח, או שהם לא מקבלים ילדים שיש להם מחלות רקע בנוסף לאוטיזם.

(בסוף נבו גם אובחן עם אוטיזם ונכנס למחקר דם טבורי בארץ.)

דווקא שהתחלנו להתייאש, התחלנו לקבל מידע על מקומות שעובדים במסגרת טיפולי חמלה. מקומות בהם לא צריך להירשם למחקר עם המתנה ארוכה. משלמים בפרטי לקבל השתלת תאי גזע.

ואפילו לא צריך להביא מנת דם טבורי.

קיבלנו תקווה חדשה. למרות שהרבה מחקרים לא מקבלים אותו. ובכל מקרה, גודל המנה מתחיל להיות לא רלוונטי למשקל הילד.

התחלנו לבדוק מהם סוגי הטיפולים האפשריים בשירות הפרטי, ואיפה ניתן לקבלם.

רוב המרפאות דחו אותנו. בגלל שלא עושים דם טבורי מאח, או לא מטפלים באפילפסיה.

לא היה לנו קל לאתר מקום עם המלצות שיקבל אותנו. יצרנו עבורו תיק רפואי באנגלית, ושלחנו אותו לכל מרפאה שמצאנו.

שלחנו המון אימיילים. דיברנו בטלפון עם הצד השני של העולם, גם באמצע הלילה. בסוף, מצאנו שתי מרפאות שהסכימו לקבל את הילד לטיפול הניסיוני לאוטיזם.

להפתעתנו ההחלטה שינתה את החיים של הבן שלנו.

באופן מפתיע הטיפול  העלים לגמרי את הפרכוסים, ניקה את הEEG, ואפשר לו לרדת מתרופות ולעבור את נקודת השנתיים ללא התקף אפילפסיה.

עקב ההצלחה של דולב פתחו בסוויס מדיקה מסלול טיפול ניסיוני לאפילפסיה כמחלה עיקרית. אפשר גם להצטרף למסלול הקבוצתי לילדים, בחלק מהמקרים, ולהוריד עלויות.

השתלת תאי גזע מתורם זר – רקמת שלייה וחבל טבור

בחרנו בהשתלת תאי גזע ממקור זר, ודרך הוריד. ישנם יתרונות רבים להשתלת תאי גזע פרה-נטליים (ממקור שלייה או רקמת חבל טבור), על פני מקורות אחרים:

1. הרקמות הללו אינן נושאות סממנים גנטיים, ולכן ניתן להשתיל אותן ללא חשש מדחייה.
2. הן רקמות צעירות, ומכילות ריכוז מאוד גבוהה של תאי גזע חיים. משמעות הדבר, שהמעבדה יכולה להפיק מרקמות אלו תאי גזע איכותיים ובעקביות.
3. הילד לא צריך לעבור ניתוח להפקת רקמה לתאי גזע. תהליך הכולל מתן הורמונים לפני (לעידוד ייצור מוגבר של תאי גזע), הרדמה, וקידוח בעצם הירך, או שאיבת שומן.

נדרש עוד הרבה מחקר בתחום כדי לברר אם יש משמעות למקור התאים. יתרון נוסף בהפקת התאים מרקמות שלא מהמטופל, מאפשר למרפאות להכין מראש את מנות תאי הגזע להשתלה. זה תהליך שדורש לא מעט זמן.

מה הם תאי הגזע

בגופכם ישנם תאי גזע כל הזמן, בכמות פוחתת עם השנים. זאת אחת הסיבות להזדקנות. הם אחראים על חידוש רקמות – החלפת תא מת בחדש. הם עוזרים בתהליכי ריפוי נוספים.

התפקיד הכי חשוב של תאי הגזע לריפוי נוירולוגי, הוא כנראה היכולת להילחם בדלקתיות.

בתסמונות נוירולוגיות כמו אוטיזם או אפילפסיה ישנם תהליכים דלקתיים, שמפריעים לתפקוד נוירולוגי תקין.

רוב תאי הגזע באדם בוגר מיוצר במח עצם הירך, אך מסתבר שיש ריכוזים שונים ברקמות גוף שונות שניתן גם מהן להפיק תאי גזע לשימוש רפואי.

בתהליך קוצרים רקמות מהמטופל או מתורם: שומן או מח עצם מהמטופל עצמו, או רקמות שלייה וחבל טבור שנתרמו מיולדת בריאה.

המטופל מקבל בעירוי כמות גבוהה של תאי גזע. במשך כמה חודשים לאחר הטיפול, הגוף מצוייד בתגבורת של תאי גזע, המסוגלים להתמיין למגוון תאים חדשים.

אלו מתמקמים באזורים מסוימים, והגוף שלנו נותן להם תפקיד. הם יכולים לעזור למערכת החיסונית, לייצר רקמות חדשות איפה שהייתה פגיעה, ועוד.
הטיפול הזה מכונה רפואת התחדשות (regenerative medicine).

זהו הסבר מופשט מאוד לתהליך ביולוגי מורכב מאוד, שלמעשה נמצא במחקר בימים אלו. 

תאי גזע למחלות נוירולוגיות

כשתאי גזע מגיעים למוח בכמות גדולה, אנחנו רוצים שהם יתמקמו באזורים פגועים ויבצעו פעולה של התחדשות. הם אמורים להחליף תאי מוח חסרים או פגועים בחדשים.

עבור תסמונות מסוימות, היכולת המשוערת של תאי הגזע לשקם את המערכת ההורמונלית, תשפיע לטובה על המוח. יתכן שישפרו את המערך החיסוני, הנלחם בתהליכים דלקתיים במוח, המתקשרים לתסמונות ומחלות מסוימות.

המדע על רפואת התחדשות לאפילפסיה

למעשה, תאי הגזע לא נחקרו עדיין לעומק באפילפסיה. ישנם כבר כמה מאמרים בודדים המתמקדים במחקר על השפעת תאי הגזע על אפילפסיה. אנחנו יודעים ממחלות נוירולוגיות אחרות, שהפוטנציאל הטיפולי גדול.

בימים אלו, מכוני מחקר נוספים בעולם מתחילים לייצר מחקרים בנושא. בעקבות מקרים כמו שלנו ובעוד מספר שנים כבר יהיו סטטיסטיקות בנושא. 

[עדכון 2022] ב2021 פורסם מחקר נוסף על השפעת תאי גזע על אפילפסיה, שהציג אחוזי הצלחה יפים. 61% אחרי טיפול ראשון, ו76% אחרי טיפול שני.

למעשה, חולי אפילפסיה שאנחנו מפנים לקבלת הטיפול במרפאות האלו, יקבלו את הטיפול במסגרת מחקרית, ויתרמו למחקר עבור טיפול אפקטיבי באפילפסיה.

כרגע המכונים שמספקים טיפולים כאלו, עושים זאת במסגרת טיפולי חמלה או כטיפול ניסיוני בתשלום, מתוך מטרה לנסות ולראות אם יש תוצאות, וכדי לפתוח מחקר. בגלל שאין מספיק מחקר זמין ומידע על הטיפול באפילפסיה, כשאנחנו ניגשנו לטיפול באוטיזם, לא ידענו שזה יאפשר לנו לחיות בלי אפילפסיה.

מדע תאי גזע בארץ

לצערנו, אין בארץ טיפול תאי גזע לאפילפסיה כרגע. אנחנו מאוד מקווים שנוכל להשתמש בתוצאה של הטיפול אצל דולב, כדי להוביל לטיפול של דב בארץ.

אך למעשה, הטכנולוגיה להפקת תאי הגזע משלייה כבר קיימת בארץ שנים.
עושים בה שימוש במסגרת מחקרית.
למשל, חברת פלוריסטם הישראלית עוסקת בהפקת תאי גזע משלייה לטיפול בחולי קורונה. לפני המשבר הנוכחי, הם התעסקו במחקר תאי גזע בפרקינסון וטרשת נפוצה.

בשיבא מתנהל מחקר לטיפול באוטיסטים וחולי CP, בעזרת השתלת דם טבורי. אומנם לא מעבדים את הדם הטבורי להפקת תאי גזע, אך הוא מכיל לרוב כמות גדולה של תאים מספיק לטיפול בילדים. בדקו אם יש לכם מנת דם טבורי עצמית של ילד עד גיל 12, ולילד יש אוטיזם או CP ללא מחלות רקע נוספות או ממצא גנטי קשור, פנו לעוזרת המחקר בשיבא – בר, ישירות למייל הזה: 

Cb.study@sheba.health.gov.il

חפשו בכתבה שלנו על השתלת הדם הטבורי של נבו, את הקריטריונים של המחקר.

מעל שנתיים ללא התקף אפילפסיה בחסות השתלת תאי גזע

המזל שיחק לטובתנו, והבן שלנו היום עדיין א-סימפטומטי. גם במדדים התפתחותיים ותקשורתיים יש התקדמות לא רעה.

החוויה שלנו ברוסיה היתה מאוד טובה, ולכן אנחנו ממליצים ראשית על החברה שבה אנחנו טופלנו. חברת סוויס מדיקה.

מעל לשנתיים ללא התקף אפיפלפסיה, וללא טיפול תרופתי קשה, אפשר לבן שלנו להתקדם מבחינה תקשורתית.

הוא לא צריך לעשות בדיקות דם תקופתיות. הוא יכול לקבל חיסונים בצורה שגרתית. כרגע הוא חופשי ממשטר תרופתי כבד ומייגע מאוגוסט 2019.

ויש עוד מאות דברים קטנים שנחסכו מאיתנו כהורים. לדוגמה, אנחנו יכולים לצאת לאירועים ציבוריים, בלי חשש שאורות מהבהבים יגרמו לפרכוס.

קבלה לטיפול או מחקר באפילפסיה 

כדי להתקבל לטיפול, אתם צריכים לעמוד בקריטריונים של המכון. בעוד שמכון מסוים עלול לקבל אותכם למחקר שלהם בטיפול, אחרים ידחו אתכם.
אם נידחתם, אין הפירוש בהכרח, שהטיפול לא יעבוד עבורכם. יתכן שאתם לא עומדים בקריטריונים של מכון אחד, אך כן תיתקבלו באחר.

כמובן שיתכן גם שיש לכם מאפיינים שימנעו מכם את הטיפול באופן גורף. למשל אם יש לכם גידול סרטן בגוף.

מכיוון שמדובר בטיפולים ניסיוניים ובמחקר, כל מכון רשאי להעמיד קריטריונים לפי רצונו, לפי מה שמתאים למחקר אותו הוא מנהל, והכל בהתאם למותר על פי חוק במדינה בו הוא נמצא.
ובהתאם, גם הפרוטוקול הטיפולי עשוי להשתנות.

למעשה כל מכון מגדיר פרוטוקול טיפולי לפי מה שהם חושבים לנכון. לכן יש הבדלים משמעותיים בין הפרוטוקולים של המרפאות השונות.

אנחנו הצבנו לעצמנו מטרה: לעזור למי שהטיפול עלול להתאים, להגיע למחקר הנכון עבורם, במקום הנכון עבורם.

לשם כך מידע על מרפאות מומלצות לטיפול יופיעו בעמוד ההמלצות.
למי שזקוק לכך, אנחנו מציעים ליווי הכולל תרגום תיק רפואי והגשה לרישום.

מחקר שמקבל מטופל, ישלח את פרטי הטיפול למטופל. את פרטי הטיפול, המטופל יכול לקחת אל הרופא המטפל המקומי, ולהתייעץ איתו האם כדאי או לא כדאי לגשת למחקר.

במידה והמטופל ירצה לגשת למחקר, הוא יירשם למחקר ויבקש תור מהמכון שבו הוא בחר. 

טיפולים נוספים בסוויס מדיקה בעזרת תאי גזע:

1. מערכת העיכול: קרוהן,  מחלת כבד, כיבי קיבה או מעי
2. אנדוקנולוגיה: סכרת, השמנה, הפרעות שונות בבלוטת התריס.
3. עיניים: ניווין מקולרי, מגוון בעיות ראיה ועיניים
4. לב: לחץ דם גבוה, שיקום לאחר אוטם. 
5. מחלות ולקויים נוירולוגיים: אלצהיימר, אוטיזם, אטקסיה, CP, עייפות כרונית, דמנציה, פגיעה אקסונאלית מפוזרת, אנצלפותיה, פרכוסים, מחלת דלקת שרירים, פיברומיאלגיה, מחלת ליים, דלקת קרום המוח, אמיוטרופיה מונומלית, טרשת נפוצה, ניוון מערכת מרובה, נוירופתיה, פרקינסון, מחלת פיק, שיקום לאחר שבץ מוחי, טנטון
6. ריאה: אסטמה, COPD, פיברוזיס ריאתי
7. בעיות ראומתיות: דלקת פרקים, וסקוליטיס ראומטית, זאבת

*אנחנו לא מעידים שהטיפולים האלו עובדים, כי לא ניסינו אותם בעצמנו חוץ מאוטיזם ואפילפסיה. עם זאת, נשמח לקשר בינכם לבין המכונים המטפלים, כדי לקבל מהם את ייעוץ הרפואי הנדרש, כדי שאתם תוכלו להחליט האם לגשת לטיפול כזה. לאחר שתקבלו מהם את המידע הנדרש, מומלץ להתייעץ עם הרופאים שלכם בארץ, לפני קבלת החלטה סופית.

איפה אפשר למצוא טיפול מתאים:

אתם מוזמנים לעבור לעמוד ההמלצות על מרפאות תאי גזע. שם ניתן למצוא את רשימת מרפאות תאי הגזע שאנחנו מכירים, שדיברנו איתם ומצאנו ברשת המלצות נוספות עליהן.

בעמוד ההמלצות ניתן למצוא את אתרי האינטרנט של המרפאות, כדי להקל עליכם בחיפוש ורישום לייעוץ רפואי.

מכיוון שמדובר בטיפול ניסיוני, המכונים השונים לא מתחייבים להישג מסוים. בנוסף לא לכל המרפאות יש נסיון בטיפול באפילפסיה, לכן ציינתי במפורש לאילו כדאי לפנות.

עם הנתונים שיש כרגע, עדיין אי אפשר לחזות את התגובה של מטופל ספציפי, כאשר מדובר באפילפסיה. בדומה לשיטות הקלסיות שהזכרנו בכתבה: יש מטופלים ללא תגובה, יש כאלו עם תגובה חלקית, ויש כאלו שכמו דולב, יחוו הפוגה מלאה מסימפטומים של המחלה.

ליווי לרישום לטיפול

כל הנדרש מכם כדי לקבל ייעוץ רפואי ולברר האם תאי גזע יכולים לתת לכם לחיות ללא אפילפסיה, מפורט בכתבה הזאת.
עליכם להכין תיק רפואי באנגלית ולפנות על מרפאות תאי הגזע המטפלות באפילפסיה.

אם תרצו עזרה בתהליך, כדי להרגיש שאתם לא לבד, פנו אלינו. אנחנו נלווה אתכם עד לרגע שתעלו על המטוס. ואם תרצו, גם נעזור במעקב שלאחר הטיפול.

אם תזדקקו לתרגום התיק הרפואי, נשמח לתרגם עבורכם את המסמכים הנדרשים בתשלום נוח.

נעזור בשירותים אדמיניסטרטיביים ברישום לטיפול. עזרה במילוי טפסים, הגשת התיק הרפואי לכל מרפאות, תקשורת אימייל, וכו'

הכנה להגעה למכון או מחקר כללים

לא מגיעים ללא תיאום מראש שכולל:

• תאריך לטיפול
• פרטי טיסה נכנסת ויוצאת
• פרוטוקול טיפול מוסכם מראש
• לא נוסעים ללא אמצעי תשלום מוכן מראש.
• הסדרי לינה (יש מכונים שזה כלול, ויש כאלו שצריך לסגור חדר במלון לבד)
• מתורגמן צמוד או לפחות אפליקציית תרגום בנייד.

לא מגיעים בהפתעה למכונים האלו (לא יקבלו אתכם, כי הם צריכים להכין ציוד מראש).

רצוי להבין בדיוק למה אתם נכנסים. בקשו פירוט על סדר היום ומה מצופה מכם לפני שאתם מתחייבים.

כאשר נוסעים לטיפול ניסיוני או מחקר מבררים מראש איך עוקבים אחרי התקדמות מטופל.

לא נוסעים למקום ללא לקבל המלצה עליו מראש.

איפה אפשר לעשות טיפול תאי גזע לאפילפסיה

כדי להקל עליכם למצוא מכונים שניתן לקבל בהם טיפול תאי גזע לאפילפסיה אפשר למצוא בעמוד ההמלצות שלנו, מידע על מרפאות בהם יש טיפול פרטי לאפילפטים.
ברוב המרפאות עדיין אין הרבה נסיון עם אפילפסיה. אך כל אפשרות שבדקתי, ואספתי עבורם המלצות יצורף לעמוד ההמלצות.

אתם מוזמנים להצטרף לקבוצת הפייסבוק שלי לדבר עם מטופלים אחרים שעשו או שוקלים לעשות השתלת תאי גזע.

מקורות נוספים

https://www.hindawi.com/journals/sci/2020/7104243/ מחקר השפעת תאי גזע (משומן) על ילדים עם אפילפסיה אוטואימונית (במתן דיקור מותני)

https://hsci.harvard.edu/news/human-stem-cell-derived-neuron-transplants-reduce-seizures-mice – השפעת תאי גזע על אפילפסיה (מודל עכברים)

מחקר קליני – מתוך 34 נסיינים שקיבלו תאי גזע, כ61% חווה הפחתה בפרכוסים, ולאחר חצי שנה קיבלו מנה נוספת וכ76% הראו שיפור https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0303846721002651

שירה – אחות התפתחותית, מדריכת הורים, אם לארבעה

נ.ב.

דרכים נוספות לקבל מאיתנו מידע ושירות:

אתם מוזמנים להצטרף לשתי קבוצות הפייסבוק: על הטיפולים בתאי גזע, ולהורות מיוחדת.

ניתן להצטרף לקבוצת הווצאפ שלנו שבה תקבלו התראות על הרצאות ואירועים שאנחנו מארחים.

מוזמנים להצטרף לקורס החדש שלנו: "מדברים על הרצף" שנכתב במיוחד להורים שרק קיבלו את אבחנת האוטיזם.