הפרעת ויסות חושי מאוד נפוצה אצל אוטיסטים. עיבוד חושי או ויסות חושי לא מאוזן מקשה מאוד על התנהלות יום יומית. זה יכול להוביל ליותר טנטרומים וקריסה חושית. זה מקשה על רכישה של כישורים נדרשים לעצמאות כדי לעזור לילדים . בכתבה הזאת תמצאו כמה רעיונות לטיפול בויסות החושי.
גילוי נאות: קישורים בכתבה זו המסומנים בכוכבית (*) מובילים לאתרי קניות חיצוניים. רכישת מוצרים באתרים אלו מהקישורים מקנים לנו עמלת תיווך. הדבר מקל עלינו להמשיך לעבוד עבורכם ביצירת תכנים לאתר וברשתות החברתיות.
כשהרעיונות לטיפול בויסות חושי מזכירים את העבר
רבע לחצות אני ובעלי בוהים בתקרה. “יש שם כתמים חומים,” הוא אומר לי. אני מסתכלת והוא ממשיך.
“זה נראה כמו קקי. אני יודע שזה רק צבע. אני יודע לזהות קקי על הקיר, וזה לא קקי. אבל, עדיין זה מזכיר לי קקי על קיר.”
שנינו מתפוצצים מצחוק ואני נזכרת חמש-שש שנים אחורה לשבוע אחרי לידת אביגייל, השניה שלנו.
כאמור דולב, בני בכורי, לא היה מאלופי השינה. לעומתו בתי הייתה (ועדיין) אלופת עולם זוכת אולימפיאדה. שבוע אחרי הלידה היא צייתה לכללי הספר, וישנה רוב הלילה רק כדי להתעורר סביב שבע בבוקר.
בני היקר היה הולך לישון בשש בבוקר וקם בתשע בבוקר, כאילו כלום.
הייתי עייפה עם שני תינוקות בני שנה וחצי ושבוע, בעלי בדיוק חזר לעבוד והתחלנו לארוז את הבית לקראת מעבר דירה.
“משמר הקקי”
בדיוק בשבוע הזה, בו הייתי מותשת עד אימה, החמוד הקטן גילה שיש בטיטול שלו חומר חום, גמיש, ריחני, שניתן לשלוף מהטיטול ולמרוח על דברים. בנוסף להכל עכשיו גם הוטל עלי “משמר הקקי”.
לקראת הצהריים אפסו כוחותי. הקטנה נרדמה. הארי בלפונטה שר את שיר הבננה בוט בחבובות הוקרן בטלויזיה, עם הכפתור המבורך, שגורם לפרק לחזור על עצמו שוב ושוב.
עצמתי לרגע עיניים, בידיעה שכל הדלתות סגורות ונעולות. המטבח נעול, גם חדרי האמבטיה והשרותים, הבית מאובטח, והילד ממוכר לטלויזיה. אני יכולה לרגע או שניים לשבת בכורסה שלי ולהרפות.
איזו טעות!
אחרי כמה דקות אני שומעת קולות ליקוק של הכלבים. פותחת עין. בהתחלה הכל נראה בסדר.
לא סומכת על עצמי. מרימה ראש, הכל עדיין נראה בסדר. מסובבת את הראש כל המסדרון מלא כתמים חומים. השער למטבח נפרץ (איך הוא עשה את זה אין לי מושג).
בריצת אמוק, אני רצה למטבח. שם מגלה פעוט בן שנה וחצי מכניס יד לחיטול, מוציא את התוצרים, ומקשט את דלת המקרר. כששני הכלבים שלנו מלקקים אותו ואחריו!
רעיונות לטיפול בויסות חושי עם פעילויות שיותר מתאימים לנו
ילדים ככלל מניסיוני, אוהבים לגעת בחומרים חמימים, ריחניים, צבעוניים, ורכים. בגלל זה ילדים אוהבים צבעי ידיים, בצק צבעוני ורך, חול קינטי (שנאה מיוחדת שלי- הזוועה הזו נדבקת להכל, ואי אפשר להיפתר מהחלקיקים של זה. וגם זה עושה לי צמרמורת כשאני דורכת על זה) ואחרון חביב ודביק במיוחד סליים למיניו.
התחושה בידיים מווסתת, נעימה, ומרגיעה עבורם. בכל גיל, בכל הפרעת וויסות, ואצל כל ילד גם השיגרתיים ביותר.
להלן רשימה של כמה מהחביבים על ילדי משפחת ריינר. בנוסף, מתי אני מוציאה את החומרים האלו ואיך.
צבעי ידיים
הסוג החביב עלי הם של חברת אומגה. הם התגלו לי כהכי שטיפים מאריחי קיר האמבטיה. אפשר למצוא צבעי ידיים באמזון*.

אני מציאה אותם החוצה, כשאני רוצה להעיף אותם להתרחץ מוקדם ואין לי כוח לנהל משא ומתן או שיחה עם אף אחד.
אני משפריצה קצת צבע על הקיר ומתישבת לרגע על כורסת ההנקה שממוקמת בצורה אסטרטגית כך שאני רואה את כל המתרחש באמבטיה. לאחר שסיימו אני מוציאה את הפקק ושוטפת אותם ואת הקיר של האמבטיה. זה קונה לי רבע שעה לפחות של שקט שבה אני מנסה לאגור כוח לשעת ה”זאבים” הידועה כשעת ההרדמות.

בצק צבעוני
מודה ומתוודה כשהם יסיימו איתו, הדבר הזה קרוב לוודאי ייזרק לפח. ים של נזלת, לכלוכים ושערות כלבים מהרצפה, ושאר הגועל נפש יהפכו אותו למפגע בריאותי.
אני משתדלת לקנות את הזול ביותר עם מספר צבעים באריזות קטנות. כך הם יוכלו לבחור וגם כדי לתרגל תקשורת, צבעים, צורות ועוד.

בצק היא הפעלה תקשורתית אצלנו. אנחנו יושבים כולם יחד סביב השולחן ומוקפים בכל מיני אבזרים בהם אני עושה שימוש כדי לקבל מהם מלל.
בהתחלה זה היה רק ג’סטות בודדות, ועם הזמן זה גדל למלל.
*ערכת בצק “קקי” שמתאימה לעבודה על גמילה מחיתולים.
סליים
החומר הזה מגיע במגוון צבעים ומרקמים, שלכולם מכנה משותף – דביק ולא יורד מבגדים. סליים ושאר הזוועות הדביקות והשנואות עלי, אני משתדלת שלא להכניס לבית.
אבל כשבאנו לגמול אותם מטיטולים (והייתה תקופה שכל הילדים שלי היו בגמילה בשלבים שונים אבל ביחד), השתמשתי בסליים במסיבת פרידה מחיטולים (והיו לנו לא מעט כאלו).
הילדים התפלשו בהם ומרחו אותם על טיטולים. השתמשתי בצבעי חום וצהוב. זה היה מגעיל ודביק, אבל זה עזר להעביר את המסר.
חול קינטי
אחריותו הבלעדית של בעלי. שנאה פרטית שלי אסור בכל מקום בבית מלבד המרפסת.
ניסינו לעשות להם בריכת פלסטיק ממולאת בחול קינטי* כדי לעזור לבנים עם וויסות חושי. הרעיון עצמו דווקא לא רע. אבל זה היה בעיצומה של גמילה מטיטולים משולשת. ומהר מאוד הבריכה… טוב, אתם יכולים לדמיין לעצמיכם.
זרקנו בערך 10 ק”ג של חול קינטי* באותו יום שפתחנו. וזה יקר החרא הזה.
מאז החוק בבית אומר: רק עם אבא, שאני לא אדע, תשאירו נקי. בעלי שיודע שהרבה סיכוי לתנאים האלו לא קיים, באלגנטיות מתחמק מהמטלה.
זה לא עצר אותי מלקנות אותו כמתנה לילדי הגן השנה… אם אני סובלת – שכולם יסבלו!
עבודה סנסורית (חושית)
יש כמובן עוד המון חומרים שניתן להשתמש בהם לעבודה טיפולית. אפשר להשתמש באורביז*, קטניות שונות, פסטה יבשה או מבושלת, שמנים, קרמים, ועוד עוד…
חפשו בגוגל, ותמצאו עוד מליון רעיונות לטיפול בויסות חושי. אפשר גם למצוא עוד יישומים רבים ומגוונים לעבודה עם ילדים.
ממלאים כל פעם קערה גדולה עם החומר שאתם רוצים לעבוד איתו. או 3-4 קערות בחומרים שונים. אפשר להחביא בפנים צעצועים קטנים שיהיה מה לחפש. אפשר לשים על קצף גילוח צבעי מאכל ולעשות את זה צבעוני.
לסיכום – למה חשוב לשלב משחק חושי בשגרת החינוך הביתי
משחק חושי יקדם כל ילד, ומאוד חשוב בגילים הצעירים החל מגיל שנה בערך. במיוחד עם יש הפרעת ויסות חושי מורגשת.
ככול שאתם חושפים את הילדים ליותר מרקמים, כך אתם:
- מחסנים אותם מרתיעה ממרקמים
- עוזרים להם לחזק את יכולות הוויסות החושי
- מחזקים יכולות מוטוריות גסות ועדינות גם יחד
- מחזקים קשרים נוירולוגים במוח, ועוזרים לפתח את היכולות הקוגניטיביות השונות
- משפרים יכולות שפתיות ותקשורתיות
- מפתחים חשיבה למציאת פתרונות
- מחזקים כישורי זיכרון
- מלמדים אותם לזהות את מאפייני החומר (קר/חם, חלק/מחוספס, דביק/רטוב/יבש)
- ובנוסף הביטחון העצמי שלהם ישתפר (יחוו הצלחות ויכולות משופרות עם הזמן).
הצטרפו לקבוצת מיומנויות ההורים בפייסבוק כדי לקבל טיפים מאיתנו ומהורים אחרים.
הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו כדי לקבל עדכונים על סרטונים חדשים שאנחנו מעלים מדי שבוע.
עוד משאבים בנושא וויסות חושי:
עוד רעיונות לטיפול בויסות חושי – אתר וואלה
משחקי התפתחות לפי גיל – אתר כללית
חשיבות המשחק הסנסורי – אתר educationalplaycare.com
חנות AdhdShop.co.il לרכישת אביזרים סונסוריים
עמוד קישורים למוצרים שסימנו באמזון או עלי-אקספרס (על רכישת מוצרים בעמוד זה נקבל עמלת תיווך)
מקווה שזה עזר למישהו. ובהצלחה , אגב אקונומיקה הורידה את כתמי הקקי מהקיר. סתם … שתדעו!

שירה – אחות התפתחותית, מדריכת הורים, אם לארבעה
נ.ב.
דרכים נוספות לקבל מאיתנו מידע ושירות:
אתם מוזמנים להצטרף לשתי קבוצות הפייסבוק: על הטיפולים בתאי גזע, ולהורות מיוחדת.
ניתן להצטרף לקבוצת הווצאפ שלנו שבה תקבלו התראות על הרצאות ואירועים שאנחנו מארחים.
מוזמנים להצטרף לקורס החדש שלנו: “מדברים על הרצף” שנכתב במיוחד להורים שרק קיבלו את אבחנת האוטיזם.
הבלוג
בלוג הורות לילדים מאושרים על הרצף נכתב על ידי חגי ושירה ריינר, שני הורים לילדים עם צרכים מיוחדים – אוטיזם, אפילפסיה, ועוד. אנו מתמקדים ביסודות של גידול ילדים עם צרכים מיוחדים בישראל, אך חלק ניכר מהתוכן שלנו יהיה רלוונטי ברחבי העולם.
רשימת הדיוור
הצטרפו לרשימת הדיוור כדי לקבל פוסטים חדשים שלנו ישירות למייל!
עוצב באמצעות WordPress.com
[…] […]
[…] […]
[…] […]
[…] […]
[…] […]
[…] […]