פורסם ב- 6 תגובות

איך בוחרים מסגרת חינוכית עבור ילד עם אוטיזם – מדריך הכנה לוועדת זכאות ואפיון

מודעות פרסומת

קיבלתם תאריך זימון לוועדת זכאות ואפיון. איך מתכוננים לוועדה? מה קורה שם? האם לבחור גן תקשורת או שילוב? האם יש אפשרויות נוספות?

בכל שנה בסביבות ינואר מתחיל לחץ מסוים. במיוחד אצל הורים שצריכים להכניס ילד ראשון לשלב הבא במערכת החינוך.

כאשר אנחנו לא מכירים את המערכת, זה מאוד מלחיץ. איפה ישימו את הילד? האם המסגרת אליה יגיע היא הנכונה ביותר לצרכים שלו? בפוסט הזה ננסה לענות על השאלות בנושא: איך בוחרים מסגרת חינוכית לילד עם אוטיזם.

בתור הורים שעברו כמה וכמה ועדות זכאות ואפיון, אנחנו רוצים לשתף כמה טיפים כדי לעזור להורים שעומדים לעבור זאת בפעם הראשונה.

בואו נתחיל.

איך בוחרים בין גן תקשורת או שילוב לילד עם אוטיזם

באוגוסט 2020 התראיינו בקבוצת הפייסבוק "הורים מדברים ילדים" של אתר אינפוגן. לי גביש ביקשה שנכתוב איך מתכוננים ובוחרים מסגרת חינוכית לילדים עם אוטיזם. בפוסט נתייחס לסוגים שונים של מסגרות חינוך לילדים אוטיסטים בהתאם לגיל.

מסגרות חינוך מגיל 1 עד 18

נדבר בכתבה על:

  • גילאי שנה עד שלוש
  • גן תקשורת
  • גן שפתי
  • חינוך ביתי
  • שילוב בגן רגיל
    • אנשי צוות בשילוב
    • ההורים בגן
  • בית ספר חינוך מיוחד
  • כיתת תקשורת
  • שילוב בבית ספר

גילאי שנה ועד שלוש – חינוך ביתי, מעון שיקומי או שילוב

ילדים שאובחנו בגיל מוקדם יחסית יכולים להיכנס למעון שיקומי-תקשורתי. תוכלו לנסות דרך משרד הרווחה להיכנס למסגרות אלוטף וגנים שיקומיים נוספים.

גן שיקומי-תקשורתי הוא מסגרת טיפולית מקדמת, בה נמצאים ילדים לא רק על הספקטרום האוטיסטי, אלא גם תסמונות אחרות, שיש להן במשותף בעיות בתקשורת. אם ניתן לכם האפשרות, אני ממליצה בחום לבחור במסגרות משקמות כאלו. בגיל הזה המוח הכי גמיש והכי הרבה תועלת תגיע מעבודה ושיקום אינטנסיבי.

למעשה לא בוחרים גן אלא מסגרת, למעט ילדי שילוב, שיכול להיות וניתן בחירה של גן רגיל מתוך רשימה.

החלופות הן לוותר על המסגרת השיקומית ולהכניס למעון רגיל או להשאיר בבית עד גיל גן. בדרך כלל ניתן לקבל דרך קופת החולים כמה מהטיפולים המשלימים. רצוי לנצל אותם, לא רק כדי לעבוד עם הילד, אלא גם כדי לרכוש כלי חינוך לעצמכם.

גילאי גן ארבע עד שש – גן תקשורת, שפתי, שילוב או חינוך ביתי

לבחירתכם מספר מסגרות לגילאי גן:

גן תקשורת

למעשה זו המסגרת עם הכי הרבה שעות טיפול, וצוות הכי גדול, שעבר הכשרה ייחודית לטיפול בילדים.

בגן תקשורת יהיו עד 8 ילדים.

השעות שלו הן בין 7:30-16:45, הוא עובד מרבית החופשים במסגרת קייטנה ובקיץ עד ה15.8.

בגן הילדים יקבלו טיפולים פרטניים , קבוצתיים, חוגים, ארוחה חמה בצהריים, וההורים יקבלו הדרכת הורים על ידי המטפלת הרגשית, שמלווה את הילד שלהם כל השנה.

תשלום לגן הוא עבור סבסוד הטיפולים ולפני הנחה עומד על בן 700-800₪ לחודש (נכון ל2020). זה עדיין זול בהשוואה לטיפול פרטי, כמו קלינאית תקשורת או מרפאה בעיסוק, שעומד על בין 250-300₪ ל45 דקות.

יש אפשרות לשלוח את הילד לגן בהסעה.

גן שפה

למרות שלרוב זו לא אופציה שמוצעת, היא אכן אפשרית. בגן עד 12 ילדים. אמורה להיות בגן קלינאית תקשורת לכל הפחות. בגן יהיו ילדים עם קשיים שפתיים מכל הסוגים ללא בעית תקשורת. כלומר לרוב לא מכניסים לא ילדים על הרצף האוטיסטי. צוות הגן כולל גננת וסייעת ששייכות לחינוך המיוחד. הגן עובד כמו בגן רגיל עד השעה שתיים עם אופציה לצהרון. החופש הגדול נגמר בדומה לגן תקשורת.

חינוך ביתי

האופציה הזו קיימת לכל מי שחושב שהוא מסוגל. היא פתוחה לכל הורה. יש תהליך שבו מצהירים שהילד הולך לחינוך ביתי לפי הכללים שמציב משרד החינוך בנושא.

הסיבה שהרבה הורים בוחרים שלא לעשות זאת, בגלל שזה מאוד יקר! למעשה רק שלושה טיפולים בשבוע מסובסדים על ידי קופת החולים. ילדי הרצף האוטיסטי זקוקים לאין סוף שעות טיפוליות.

ההורה למעשה מתחייב בבחירה הזו ללמוד לטפל בילד בעצמו ובכל התחומים. לחליפין אתם יכולים לממן את טיפולים כאלו מכיסכם. בבחירה הזו מין הסתם הורה אחד לפחות משנה את דפוסי העבודה (הפרנסה) שלו, או מוותר על האפשרות לעבוד.

הרבה הורים שעשו חינוך ביתי אומרים שזו האופציה שקידמה את ילדם הכי הרבה. יתרון בחינוך ביתי מגיע בעיקר מהעובדה שהמחנכים של הילד, הם למעשה ההורים. אנחנו מכירים את סגנון הלמידה של ילדנו בצורה יותר אינטימית מכל מורה או גננת. בחינוך הביתי חלוקת הקשב של ההורה המחנך היא לפי מספר הילדים, בניגוד ל8-35 במסגרות אחרות.

ההורה-המטפל הוא דמות הכי עקבית בחייו של ילד. מטפלים מתחייבים לשנה ולפעמים גם פורשים באמצע, אך ההורה נשאר שם בכל מצב כמעט. למשל, אמא אחרי לידה לא לוקחת חופשת מלגדל את ילדיה האחרים.

אפילו אני וחגי שקלנו חינוך ביתי לא מעט פעמים, אבל לא חשבנו שנוכל לעמוד בזה מבחינה כלכלית.

שילוב בגן רגיל

זו האופציה היחידה שנותנת לכם לדרג איזה גן מהאופציות שהעירייה נותנת לכם. תלוי בכללים של הרשות המקומית, אתם לא בוחרים סייעת, אלא רק גן.

כמו כן העירייה לא מתחייבת מי יהיה הצוות בגן. כלומר יש פה מספר נקודות שבכלל לא תלויות בכן ומשפיעות על היכולת של הילד שלכם להשתלב בגן.

מעבר לזה קחו בחשבון את המבנה הפיזי של הגן. למשל, האקוסטיקה בגן של הקטן שלנו איומה, והוא משתמש באוזניות מבטלות רעש כשהוא מוצף מדי מהרעש.

בנוסף, צריך להכין את הילדים שבגן ולהתחשב ביכולות ההכלה שלהם. לנו השנה היו ילדים מדהימים בגן שהעצימו מאוד את הילד שלנו. צריך גם לקחת בחשבון את יחס הורי הילדים בגן. האם יצאתם או לא יצאתם מולם מהארון.

מלבד זה יש כמובן את שיטת הניקוד ( חוק חדש שנכנס השנה – יום אחד אני ובנט נשב כוס קפה, והאדון יסביר לי מה בדיוק הוא חשב לעצמו כשהחוק הזה נכנס).

אם עד היום היה סל אחיד שכל הילדים זכאים לו מהיום כל ילד מקבל סיוע לפי מספר נקודות אליהם הילד זכאי. ככול שיכולות הילד נמוכות יותר כך הוא זכאי ליותר נקודות. סה"כ יש 9 נקודות כל נקודה שווה 3.2 שעות עבודה של סייעת או 45 דקות של טיפול פארא-רפואי (קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק או טיפול רגשי) בשבוע.

תעשו חשבון זה לא ממש מספיק. להבדיל מ30 שעות סייעת היום. זה נכון שהיום אין אפשרות לשלב את הטיפולים בתוך הגן, אך ההוצאה של ילד עם קושי במעברים, לטיפול באמצע יום הלימודים או הכנסה מאוחרת למסגרת, מוציאה אותו מאיזון.

השנה כל טיפול עבור נבו היה מלווה בקשיי היפרדות, טנטרומים, וקריסה רגשית בחזרה הביתה.

אנשי צוות בשילוב בחינוך הרגיל

המשלבת/הסייעת האישית – אם יתמזל מזלכם תיפלו על משלבת שהיא מוצלחת ובעלת וותק או לפחות מבינה איך לעבוד עם ילדי הרצף. אבל למעשה היא יכולה ( או הוא) להיות גם חיילת משוחררת. זיכרו – אתם לא בוחרים – העירייה בוחרת!

הגננת – גננות חינוך רגיל לא מקבלות הכשרה יסודית בחינוך מיוחד. לנו יש גננת מדהימה השנה. היא ישבה ללמוד את התחום כשנבו אובחן. מטלה שבכלל לא נדרשת ממנה על ידי משרד החינוך, ונעשתה בהתנדבות מוחלטת. מאחלת לכולם ליפול על גננת כזאת (אורנה אם את קוראת – תודה) . קחו בחשבון שלרוב מטלה זו תונחת על הגננת ולא ישאלו אותה.

דברו עם הגננת כמה שיותר מוקדם על ילדיכם ותאמו ציפיות. שאלו אותה מה מקובל עליה ומה לא. אני חייבת לציין שהגננת שלנו מאוד שיתפה פעולה, ורק בגלל שלא קיבלנו מספיק נקודות בוועדת זכאות ואפיון, בחרנו לא נמשיך איתה בשנה הבאה.

סייעת האם וסייעות משלימות הן גם חלק חשוב בגן. גם הן לא מקבלות הכשרה בתחום בגנים הרגילים וכדאי לשבת גם איתן ולספר להן על הילד ולתאם ציפיות. הסייעת אם שלנו אימצה את הבן שלנו אליה. אני בהחלט הייתי יותר רגועה ביום שהיא הייתה בגן. אם זאת אני יודעת שנוכחות הבן שלנו שלא היה ממש גמול בתחילת השנה ושעושה " בעיות" באוכל ממש לא הקלו על עומס העבודה שלה.

הכשרת הצוות

צוות הגן לא קיבל הכשרה מסודרת, וזה הוביל לפעמים למצבים שהם לא ידעו מה לעשות. למשל, צוות לא ידע לזהות אם הילד היה במצוקה של חוסר וויסות חושי, ושזאת הזדמנות טובה לתת לו אזניות שיסננו את הרעש (אנחנו סיפקנו לגן אוזניות והדרכנו מתי לתת לו להשתמש).

אם לילד יש מצב בריאותי מורכב ומסכן חיים, אז בכלל אנחנו נתקלים בכשלים במערכת. מערכת החינוך בכל הסוגים לא ערוכה להתמודד עם ילדים כאלו.

כשדולב אובחן עם אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי, היינו צריכים להכשיר את הצוות בזיהוי פרכוסים. לוודא שיש לכל אנשי הצוות הכשרה של עזרה ראשונה. ללמד אותם לזהות התקף אפילפסיה, ומה עושים.

יצרתי הדרכה, אותה אני מעבירה לצוותי החינוך פעם או פעמיים בשנה. עכשיו פחות בגלל שדולב כבר לא מפרכס, אבל בהתחלה הצורך היה מאוד גדול. צוותי החינוך מאוד התקשו להבין את חומרת הסכנה.

לאחר שאובחן עם EOE, היה צריך להכשיר את הצוות להתמודד עם ילד אלרגי.

ההורים והילדים בגן – איך ומה עושים?

שאלה טובה. למזלנו יש לנו רווחים קטנטנים בין הילדים שלנו בגיל.

הבת שלנו והבן שלנו היו ביחד בגן השנה כך שאת חלק מההורים הכרנו כבר בשנה שעברה. חלקם גם הכירו את הבן שלנו. אז כשקיבלנו את האבחון במהלך השנה, היה לנו קל יחסית פשוט לספר להם.

לילדי הגן גם סיפרנו. הגעתי לגן וקראנו להם סיפור בנושא. אמרנו להם שגם לנבו יש אוטיזם ושצריך לעזור לו לפעמים. הצגנו את הסייעת. הראינו להם, וגם נתנו להם להרגיש ולהשתמש באזניות מסננות הרעש של הילד.

כמו כן לאורך השנה יזמנו פעילויות של קריאת ספרים ועוד בגן, כך שילדינו הפכו להיות מאוד פופולריים. כל זה תרם לתפיסה של הילדים לגבי אוטיזם, והאיר את הנושא באופן חיובי אצל הילדים (ובמקביל אצל ההורים ששמעו על כך מילדיהם).

אם זאת, אני בטוחה שיש לא מעט הורים, שיתקשו לקבל את הנושא. ואפילו בגן שלנו אני בטוחה שעדיין יש כאלו, שמרגישים פחות בנוח עם הנוכחות של ילד שונה בגן, ויהססו אפילו להזמין אותו אליהם.

דעו לכם שזה תגובה נורמלית ללא מוכר. זה לא נעים לנו. וזה בסדר להרגיש עלבון, או כעס כאשר חווים דחיה.

אך אם אנחנו רוצים שילדי הגן והוריהם יקבלו את השונה, ויזמינו את הילד למפגש, הפתיחות ושידור של "עסקים כרגיל" בסופו של דבר מוביל למטרה החיובית.

ככול שיכירו אותכם יותר ותציגו את הצדדים המוארים יותר החששות יפחתו. שם הקוד בשילוב – היו הורים מעורבים ונעימים. הגיעו לגן הילדים שבו הכי הרבה ילדים מהגן נפגשים. ההורים שלהם יראו שהילד שלהם נהנה לשחק עם שלכם, ושהוא לא מפחיד כל כך.

אז לאיפה הילד שלכם שייך?

שאלה מורכבת מאוד. מודה גם אנחנו התלבטנו מאוד. כעיקרון ולפי החוק החדש ההורה מחליט.

אני חושבת שיש משהו בעייתי בזה. בתחילת הדרך כשאמרו לנו שהגדול ילך לגן תקשורת, כעסתי ושקלתי לערער ולשלוח לשילוב. בדיעבד הבנתי שזה לא היה מתאים ליכולות שלו.

בדיעבד הבנתי שחוסר הניסיון שלי, והצורך שלי להגן על הילד, לא אפשרו לי לראות אותו כפי שהוא. רק אחרי תקופה של למידה והפנמה של המצב, הבנתי את המשמעות.

ככול שהילד יותר נמוך על הרצף כך שילוב יתאים לו פחות. למעשה כשמדובר בילד לא וורבלי עדיף להימנע משילוב וללכת לגן תקשורת. ככול שלילד יש יכולות וורבליות יותר טובות או לפחות מתקשר היטב עם תת"ח, כך ניתן לשקול אופציה של גן רגיל ושילוב.

בגני תקשורת יש אפשרות שיוציאו ילדים לשעות שילוב, בלווי עם צוות מהגן, לגן רגיל סמוך. למעשה אחת הדרישות בחוק לפתיחת גן חינוך מיוחד, היא סמיכות לגן רגיל, לשם מטרה זו.

חשבו האם הילד שלכם מסוגל לבצע פעולות שיגרתיות בצורה עצמאית. למשל, האם הוא גמול מחיתולים, מתרחץ או מתלבש לבד? ככול שיש יותר פעולות כאלו כך שילוב מתאים לו יותר.

חישבו על עצמכם ההורים- האם אתם מסוגלים לספק לילד טיפולים פרא רפואיים מחוץ לשעות הגן, האם אתם זקוקים להדרכת הורים מסודרת על ידי מי שעובד עם הילד. האם אתם זקוקים למערך תמיכה רחב. ככול שאתם מסוגלים לספק יותר לבד, וזקוקים לפחות תמיכה, כך מסגרת רגילה יותר מתאימה לכם.

גילאי שבע עד שמונה עשרה: חינוך מיוחד, חינוך ביתי, כיתת תקשורת או שילוב בבית ספר רגיל

החלטה לבית הספר – דומה לגן.

בית ספר לחינוך מיוחד

כאן יכול להיות שתהיה לכם בחירה. בית ספר שתמצאו כטוב, לא תמיד יהיה ממוקם בעיר אך יש מערך הסעות. בית ספר חנ"מ, הינו המשך ישיר לגן תקשורת, התנאים די דומים רק שלרוב הוא רב שנתי, לעתים גם עד גיל 21 במתחמים צמודים.

כיתת תקשורת בתוך בית ספר רגיל

אתם יכולים לבחור בכיתת תקשורת, עבור ילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה, המתקשרים וורבלית (לפחות באופן חלקי) . לעיתים יגיעו לכיתת תקשורת ילדים שמתקשרים דרך תקשורת חליפית בצורה טובה מאוד (לדעתי וזו רק דעתי פחות יתאים). היא ממוקמת בבתי הספר באזורכם. כאן לא תהיה לכם בחירה, ותשובצו בבית ספר שבו תיפתח כיתת תקשורת, אך ניתן יהיה לערער במקרה הצורך.

באורך נס, הצלחנו לבחור עבור דולב בשילוב בכיתת תקשורת. ההחלטה היתה מאוד מורכבת, אך לקראת סוף כיתה א' נהיה ברור שזאת היתה החלטה טובה. אם היינו רואים שזה לא מסתדר, כנראה עם כל הקושי, היינו מבקשים לעבור לבית ספר חנ"מ.

שילוב בכיתה רגילה עם או בלי סייעת בהתאם לשיטת הניקוד.

המגבלות של מסגרות אלו דומות לאלו שבגן וכן היתרונות.

לסיכום

בכתבה ציינו את סוגי המסגרות השונות שניתן לבחור עבור ילדי החינוך המיוחד. כל ילד הוא שונה, לכן ההחלטה לא תמיד קלה. ציינו גם את השיקולים שאנחנו עשינו, כאן ובכתבות אחרות.

שבו עם בן או בת הזוג שלכם (או כל מי שלוקח חלק ביחד איתכם בגידול הילד), ותעשו חשיבה. הקשיבו לאנשי וועדת הזכאות ואפיון, אך החליטו בעצמכם.

לקראת המעבר בין מסגרות עשו לילדים הכנה רגשית בעזרת כלים מותאמים, כמו סיפורים חברתיים.

בהצלחה והחלטה קלה לכולם.

כרגיל מוזמנים להאיר ולשאול,

שירה

6 מחשבות על “איך בוחרים מסגרת חינוכית עבור ילד עם אוטיזם – מדריך הכנה לוועדת זכאות ואפיון

  1. תודה על פוסט שבהחלט עשה קצת סדר. רק להאיר ולהוסיף שיש עיריות שכן מאפשרות הבאת סייעת צמודה מטעם ההורים.

    1. טוב לדעת, תודה

  2. מה צריך להביא לוועדה זכאות ואיפיון בשביל לקבל עזרה במסגרת חינוך רגיל עבור ילד שיש לו רק קושי שפתי ( חוץ מהמלצה של קלינאית תקשורת)

    1. מספיקה ההמלצה של קלינאית תקשורת

השאר תגובה לבטל