בפוסט הזה נציג מהו “סיפור חברתי” (social story). איך ומתי משתמשים בהם. נציג בפירוט איך מכינים סיפורים חברתיים עבור ילדכם.
כשאנחנו היינו ילדים, האימהות שלנו היו עושות לנו הכנה לכל מיני דברים: לידת אח חדש, כניסה למסגרת חדשה, ועוד.
סיפורים רבים נכתבו סביב אירועים כאלו כמו “סיר הסירים“, שבעזרתו רבים מילדי ישראל למדו להיגמל מטיטולים.
כל אדם מגיב לשינויים ברמה משתנה של התנגדות. אצל ילדים החשש משינויים הולך ופוחת עם ההתפתחות.
אך כאשר יש עיכוב התפתחותי, חרדות, לקות תקשורתית, וכו’, המטפלים משתמשים בטכניקות יותר ממוקדות.
הסיפור החברתי הוא רק אחד משיטות רבות שפותחו עבור ילדים עם אוטיזם.
מומלץ ללמוד על שיטות נוספות של תקשורת תומכת וחליפית, כרטיסי ניווט, ומגוון התערבויות התנהגותיות נוספות.
מהו “סיפור חברתי”
כשדולב היה בגן התקשורת, הסבירו לנו לקראת אירוע כזה או אחר שהם הכינו לילד סיפור חברתי. על כל אירוע כזה קיבלנו גם עותק של הסיפור החברתי לעבוד איתו בבית.
הסיפור החברתי הוא אוגדן של כמה דפים שניילנו וקשרו בחוט. לפעמים כורכים את זה יותר מושקע כמו בדוגמה למטה. אם זה לשימוש חד פעמי לא כדאי תמיד לטרוח לניילן. תלוי בכם. בכל דף בדרך כלל משפט אחד, ותמונה (דומה למצגת מודפסת).
הסיפור החברתי הוא שיטה שפותחה לעבודה במיוחד עבור ילדים שאובחנו עם אוטיזם. מהניסיון שלנו, גם ילדים בהתפתחות רגילה (כמו אביגייל) יכולים לקבל הרבה מהתמיכה הנפשית שהסיפור החברתי נותן.
בדומה ל”סיר הסירים”, הסיפור מתמקד בשינוי משמעותי שהילד עובר, או אירוע משמעותי שהולך לקרות לו.
מתי מכינים סיפורים חברתיים
לילדים עם לקות תקשורתית, יש הרבה קשיים בסיטואציות רבות:
- הסתגלות למעברים
- פחד מהלא מוכר
- למידת פעולות מורכבות
- זיהוי דמויות חדשות
- ועוד
כדי לעזור לבנים שלנו להתמודד עם סיטואציות שצפינו שיהיו להם קשות, אנחנו מכינים סיפורים חברתיים.
ישנם עוד כלים שניתן להשתמש בהם בהתאם לסיטואציה. למשל, כרטיסי ניווט נועדו לפרק פעולה מורכבת לחלקים קטנים ובכך לעזור ללמד פעולות שגרתיות כמו להתלבש לבד או להתרחץ לבד.
קלינאית התקשורת בגן לימדה אותנו איך מכינים סיפורים החברתיים. זה כלי מאוד פשוט וכל אחד יכול. הכלי מאוד שימושי, במיוחד במצבים מפחידים כמו בדיקת רופא. למשל, כשטסנו עם דולב בפעם הראשונה לטיפול תאי גזע לאוטיזם בחו”ל.
המטפלת הרגשית מהגן, ביקשה מאיתנו לשלוח לה בין היתר, תמונה של המרפאה. נכנסו לאתר של המרפאה, העתקנו את התמונה של מבנה המרפאה, והיא שילבה את זה בסיפור החברתי.
כשהגענו למרפאה במוסקבה, הילד התרגש לראות לראשונה את המבנה שהיה בסיפור.
ניתן למצוא סיפור חברתי כזה בכתבה על טיפול דם טבורי וגם בקבוצת הפייסבוק שלנו. (יש סיפור שהכינה מיכל, שלקחה את הילד שלה לטיפול תאי גזע בבלגרד).
דוגמאות נוספות: עזיבת הגן לקראת הכניסה לכיתה א’, מעבר דירה, פרידת ההורים, וכו’.

אז למה בעצם צריך סיפור חברתי?
1. לילדים עם אוטיזם יש מגוון קשיים שקשורים ללקות התקשורתית. למשל, יתכן שקשה להם להבין שמאורע מסוים הולך לקרות להם. בסיפור החברתי יופיע השם של הילד, ועדיף עם תמונות שלו. זה בעצם מחזק את הקשר שלו על המאורע.
2. כאשר יש צורך לפרק פעולות או אירועים מסוימים, לשלבים ברורים או רצף פעולות. מכינים סיפורים חברתיים על מנת להשיג שיתוף פעולה או להקל על תחושות הילד.
3. סדר וארגון – אחד הדברים שילד עם קושי בהבנה או בתקשורת צריך זה סדר וארגון. ספרים מהסוג השגרתי פשוט לא מדברים ישר ולעניין. זה מתכתב גם על הקושי לשמור על קשב וריכוז – לקות נפוצה אצל אנשים עם אוטיזם.
לדוגמה, לקראת לידת הילד הרביעי שלנו, קראנו הרבה את ספר הפילפילים של אלונה פרנקל. הספר מצויין בהתייחסותו לפן הרגשי של הילד שיצטרך לחלוק תשומת לב עם תינוק. אך היה לנו חסר התייחסות לחסרונה של אמא בזמן שיש לה צירים.
בזמן ההריון שירה היתה הרבה פעמים בבית חולים. היה חשוב שניתן התייחסות לצרכים של דולב. הוא התקשה רגשית למראה אמא שנראית כאובה ויוצאת מהבית. היה קשה לו להבין למה סבתא פתאום הגיעה ואבא ואמא יצאו, או למה שירה לא במיטה שלה כשהתעורר בלילה…
איך מכינים סיפורים חברתיים?
1. בחר נושא אחד בלבד. לדוגמה, איך מתלבשים בבוקר.
2. נתמקד בסדר הפעולות הנדרש ונצמצם את המלל למינימום ההכרחי.
3. שלבים ברורים וקטנים. בכל עמוד עושים פעולה בודדת אחת. לפי סדר פעולות נכון.
4. נשלב בסיפור במילות עידוד מצומצמות אבל ברורות שמסמלות הצלחה.
5. קצר ככול האפשר.
6. להציג את תמונת הילד על הכריכה כדי שזה יהיה לו ברור שהסיפור עליו. כותרת העמוד הראשון יכולה למשל להיות: “אני ___. אני ילד גדול. אני מתלבש לבד בבוקר”
7. תמונות ברורות – רצוי כאלו עם הילד בתוכן (אפשר גם לצלם במיוחד).
8. מקומות או מפגש עם אדם אחר – היכן שניתן שלבו תמונות של המקום ואנשים, ולא איורים. הילד צריך לזהות את המקום או האדם שהוא הולך לראות.
9. לא ליפות דברים- אם הסיפור החברתי הוא על בדיקת דם אז נראה אחות, מזרק ונכתוב במפורש שידקרו אותו ביד והוא יקבל צ’ופר אחרי. זה לא המקום ליפות דברים , המטרה היא להכין את הילד ולא לרכך עבורו דברים.
אחרי הכנת הספר במחשב ניתן להחליט האם נניילן אותו לצורך שימוש חוזר או שמספיק להשאיר אותו בגרסת הנייר כי זה ישמש אותנו מספר פעמים בודד. ניתן לכרוך אותו בצורה אף יותר איכותית אם אתם רואים בכך צורך. ניתן גם להציג אותו על טאבלט, עם ילדכם מורגל לכך.
מתי מתחילים להקריא את הסיפור?
תלוי בסיטואציה ובילד. ילד שזקוק להרבה הכנה לסיטואציות כמו נסיעה לחו”ל, לידת אח חדש, כניסה לכיתה א’ וכדומה, נתחיל זמן רב אפילו חודש או חודשיים לפני המאורע.
אם מדובר באירוע קצר, נגיד ביקור אצל סבתא לצורך מסיבת יום הולדת . נקריא את הסיפור זמן קצר לפני, ילד שזקוק להרבה הכנה והמסיבה ביום שישי , נתחיל בראשון ונקריא אותו כל יום פעם אחת.
סיפור חברתי יכול ללוות תהליך כמו גמילה מחיתולים או לימוד של פעולות חיים כמו התלבשות או היגיינה נשית. נקריא כל פעם שנעסוק בתהליך עד שהתהליך ייקלט. למשל כל בוקר לפני ההלבשה.
כמו שהבנתם הספר צריך להיות קצר והקראתו לא צריכה להיות מעל מספר דקות. התמונות, איורים או כל אביזר נילווה חייבים להיות ברורים ופשוטים. הגרפיקה צריכה להיות הכי פשוטה שיש ( ברמת דפים לבנים, כיתוב גדול וברור). מטרת הספר צריכה להיות ברורה והכותרת שלו צריכה להיות כתובה כמטרה – (שם הילד) לומד להשתמש בשירותים לדוגמה.
איך משתמשים בסיפור החברתי?
נשתדל להציג את הסיפור החברתי לפחות שבוע לפני האירוע ולקרוא אותו מספר פעמים לפחות, כמובן שנקרא שוב ממש לפני האירוע.
נדאג להצביע על התמונות ולהקריא בטון דיבור חיובי ומעודד.
במידה ויש אביזרים נלווים נצרף אותם. למשל, ביגוד או אביזר שיהיו במאורע. לדוגמה, את הסיפור החברתי על גמילה מטיטולים, נקריא בזמן ישיבה של הילד על הסיר, או בערב לפני השינה.
אם אתם משתמשים בחיזוק חיובי, ניתן לשלב אותו בסיפור, וכאות הצלחה, להשתמש באותו חיזוק (מילה טוב/חיבוק/פרס).
איך מכינים סיפורים חברתיים במינימום מאמץ?
רוב הסיפורים אתם אמורים לייצר לבד. אנחנו דווקא פחות השכלנו לעשות את זה בהתחלה, והיו הרבה מקרים של תכנון לקוי שבהם יכולנו לחסוך מהילד או מעצמנו הרבה עגמת נפש. הרבה מהסיפורים שיש לנו, הם תוצר של איש צוות מהגן (רובם מהמטפלת הרגשית, וחלקם מאחת הגננות).
כנסו לחנות המוצרים שלנו. ניתן לרכוש בקטגורית סיפורים חברתיים קבצי ספרים, מהאפשרויות שהעלנו. צרו איתנו קשר לבצע התאמות אישיות לספרים כמו החלפת האיורים בתמונות מותאמות. וניתן גם להזמין מאיתנו את הספרים המותאמים אישית במשלוח.
אם לא מצאתם בחנות את ספר החברתי שעונה לאירוע שאתם צריכים, צרו איתנו קשר כדי לברר אם נוכל לכתוב סיפור כזה עבור אותו אירוע.
אנחנו מכינים מגוון סיפורים חברתיים של אירועים נפוצים, ואתם תוכלו לחסוך קצת עבודה (למרות שזה לא כזה מורכב). נשמח אם תרשמו בתגובות, כדי שנוכל לדעת כמה מתעניינים יש למוצר כזה.
כתבו לנו בתגובות, או צרו איתנו קשר. אנחנו רוצים לדעת:
איזה אירוע אתם חושבים שתזדקקו לספר עבורו?
אם הייתם רוצים לרכוש ספר באיכות הדפסה יותר גבוהה?
אם הייתם רוצים לרכוש בעלות סמלית מוצר דיגיטלי להדפסה אצלכם?
האם היה ברור מהפוסט איך מכינים סיפורים חברתיים בעצמכם?
מאמרים נוספים לקריאה
הגדרה וכללים לכתיבת סיפור חברתי – מסמך להורדה מאתר אוניברסיטת תל אביב
אתר האינטרנט של קרול גריי – מייסדת שיטת הסיפור החברתי
נ.ב.
דרכים נוספות לקבל מאיתנו מידע ושירות:
אתם מוזמנים להצטרף לשתי קבוצות הפייסבוק: על הטיפולים בתאי גזע, ולהורות מיוחדת.
ניתן להצטרף לקבוצת הווצאפ שלנו שבה תקבלו התראות על הרצאות ואירועים שאנחנו מארחים.
מוזמנים להצטרף לקורס החדש שלנו: “מדברים על הרצף” שנכתב במיוחד להורים שרק קיבלו את אבחנת האוטיזם.
הבלוג
בלוג הורות לילדים מאושרים על הרצף נכתב על ידי חגי ושירה ריינר, שני הורים לילדים עם צרכים מיוחדים – אוטיזם, אפילפסיה, ועוד. אנו מתמקדים ביסודות של גידול ילדים עם צרכים מיוחדים בישראל, אך חלק ניכר מהתוכן שלנו יהיה רלוונטי ברחבי העולם.
רשימת הדיוור
הצטרפו לרשימת הדיוור כדי לקבל פוסטים חדשים שלנו ישירות למייל!
עוצב באמצעות WordPress.com
[…] איך מכינים סיפורים חברתיים […]
[…] איך מכינים סיפורים חברתיים […]
[…] איך מכינים סיפורים חברתיים […]
[…] איך מכינים סיפורים חברתיים […]