פורסם ב- כתיבת תגובה

למה לשמר דם טבורי ואיזה שימושים יש לו

למה לשמר מנת דם טבורי - טיפול דם טבורי בחו"ל
מודעות פרסומת

אז אתם לפני לידה של תינוק וראיתם פרסום של חברות כאלו או אחרות שניתן לשמר דם טבורי. אבל למה לשמר דם טבורי? מה זה בכלל דם טבורי? מתי וכיצד מתבצע איסוף הדם? האם זה הליך בטוח? מה ניתן לעשות עם הדם הטבורי לאחר השימור? האם לשמר דם טבורי לעצמנו או לתרום אותו? ושאלות רבות נוספות עולות סביב הנושא. נשתדל לענות על כולן בכתבה זאת.

ראשית אסביר על הקשר שלי לנושא. אז נעים מאוד להכיר. שמי שירה שחף ריינר, ואני אחות בנק הדם הטבורי של שיבא מאפריל 2022. נכון ליום כתיבת הכתבה, הראשונה ועדיין היחידה בארץ בתפקיד כזה.

אספר קצת על איך הגעתי למעמד הייחודי הזה, ואז אענה על כל השאלות בנושא דם טבורי.

להתחיל הכל מהתחלה- לאיפה נעלמתי בחודשים האחרונים?

אז לפני שאצלול לנושא המרתק שלשמו התכנסנו, אני רוצה לשתף איתכם על שינויים שקרו במרכז הרפואי שיבא הקשורים לעבודה שאנחנו עושים בבלוג הפרטי שלנו, ולנושא הכתבה. אם שמתם לב שלאחרונה לא ראיתם כתבה שלי, אז אינכם טועים. אסביר למה הפסקתי לכתוב כתבות בבלוג בתקופה האחרונה.

בארבעה חודשים האחרונים הייתי עסוקה בפרוייקט, שהוא כנראה פרוייקט חיי ( טוב אולי אחד מהפרוייקטים) "סיוע ושיפור המערך של בנק הדם הטבורי."

פרויקט חדש זה הינו במקביל להקמת קבוצת "מיומנויות הורים", אליה אני וחגי מעבירים את כל התוכן הכתוב שכתבנו בעבר לפורמט לצפיה בסרטונים. והכל בחינם. זאת,  על מנת להקל על הורים  לילדים אל הרצף ולאפשר לימוד של מיומנויות ידיים להורים לילדים על הרצף.

בנוסף לאחר הרבה משא ומתן עם מרפאת סוויס מדיקה שבבלגרד, קיבלנו הטבות משמעותיות לטיפול של ילדים ישראלים שם, וזה דרש מאיתנו התארגנות ממוקדת.

שינויים בבנק הדם הטבורי בשיבא

במרכז הרפואי "שיבא" קיים בנק דם טבורי מספר שנים רב. הוא הבנק הראשון מסוגו בישראל. מירב המנות המוקפאות שקיימות בארץ נמצאות בפיקוחו הבלעדי. (בנק דם טבורי נוסף נמצא בבית חולים הדסה בניהול חברת תא לחיים)

גם צוות המעבדה המעולה שעבד שם כל השנים לא השתנה.

למעשה הדבר העיקרי שכן השתנה, היה ששיבא החליטו להקים מערך לשיווק, הפצת ערכות והסברה ששייך במלואו לבית החולים. המשמעות היא להקים מחלקת דם טבורי מלאה כולל מערך שיווק , הפצה, הסברה, חינוך וסיעוד ( זאת אני) שיתפעלו וישפרו את איסוף ושימוש בדם טבורי בישראל.

קצת נתונים על אוטיזם

לפי סטטיסטיקות אחרונות של ביטוח לאומי ( אותו גורם שנותן קצבת נכות לילד המוגדר עם אוטיזם): מכל 79 לידות של תינוקות בישראל – תינוק אחד או תינוקת אחת יפתחו אוטיזם.

על כל 4 בנים עם אוטיזם תאובחן בת אחת (יתכן שהנתונים הם כאלו כי האבחון מותאם בעיקר לבנים ולכן מאובחנות הרבה פחות בנות).

במשפחה שיש לה כבר ילד אחד עם אוטיזם – סטטיסטית אם יוולד בה בן נוסף הסיכוי לפתח אוטיזם הוא כ20% ואם בת כ-5%. נתונים אלו מעט משתנים ברחבי העולם בהתאם ליכולת להגיע לאבחון ולתמותת תינוקות.

אם נמצאה גנטיקה הקשורה לאוטיזם המורשת מההורים הסיכוי לפתח אוטיזם עולה ל50%.

סטטיסטיקה מאוד קשה- אני יודעת.

כמו שרובכם יודעים יש לי ולחגי ארבעה ילדים ( שלושה בנים ובת) שכל הבנים שלנו על הרצף.

ככה אני – "מתיישרת" עם הסטטיסטיקות.

למה לשמר דם טבורי – המטולוגיה ורפואה רגנטיבית

כדי להסביר למה לשמר דם טבורי צריך להבין את השימושים האפשריים שלו, בשני תחומי רפואה: המטולוגיה ורפואה רגרנטיבית.

המטולוגיה- מדע הדם

בהמטולוגיה הדם הטבורי מטפל במחלות שבגללן צריך להחליף את מח העצם. התהליך הרפואי מורכב מטיפול בכימותרפיה ואחריה מתן דם טבורי שיחליף את מקומו של מח העצם וייצר מח עצם חדש.

זה משמעותי במיוחד בישראל בגלל בדיקה אחת בשם "סיווג רקמות" . סיווג רקמות בודקת את הנתונים הגנטיים שלנו וכמה הם דומים לאדם שממנו ניקח תרומה (של דם טבורי ו/או כל איבר אחר). בישראל יש קושי לא מבוטל במציאת התאמה בין אנשים. הסיבה נופלת על המגוון העצום של מוצאים גנטיים שונים והערבובים השונים. המגוון הרב בארץ גורם למבנה האישי של סיווג הרקמות של כל אחד מאיתנו למורכב וייחודי עוד יותר מהרגיל. 

בנוסף, אישה שילדה איננה מועמדת מאוד טובה לתרום איברים. וכך כמחצית מהאוכלוסייה בשלב זה או אחר מפסיקה להיות תורמת אידיאלית.

אם ילד מסוים חלה במחלה כזאת, התורם האידיאלי שלו כנראה יהיה בתוך המשפחה.

במקרה של מחלת מח עצם, לא נשתמש במח העצם או בדם הטבורי של הילד עצמו (בגלל ההנחה שיתכן והייתה מחלה גם בעוברות). במקרה כזה כנראה נשתמש בתרומה מאח/אחות עם התאמה קרובה מספיק.  

כאשר אנו לוקחים דם טבורי כמח עצם, אנחנו למעשה לוקחים דם שטרם נחשף למזהמים שונים והגוף טרם פיתח מערכת חיסונית בוגרת. בכך אנחנו מקטינים מעט את הסיכוי לתופעה ידועה של השתלות מח עצם שנקראת מחלת שתל נגד מאכסן. 

השימוש בדם טבורי בהמטולוגיה מבוסס ונחשב כיום טיפול קונבנציונלי. סטטוס זה מאפשר לקבל החזרים מביטוחים.

רפואה רגנטיבית – רפואת התחדשות.

מונח חדש יחסית, שמתייחס בין היתר גם לטיפול בתאי גזע. דם העובר מכיל בתוכו מושבות שונות של תאי גזע. בחיים העובריים תפקידם לגדל ולייצר את כל רקמות הגוף. לאחר הלידה המושבות הללו עוברות שינוי והתאמה לגוף הבוגר וגם היכולות שלהם משתנות. לכן נטילת דם מחבל הטבור משמעותי כל כך. הדם הטבורי עדיין עשיר בתאי גזע יחסית קדומים.

התהליכים שתאי הגזע מסוגלים לגרום בגוף בוגר (כלומר מאחרי רגע הלידה ועד סוף החיים) הם של ריפוי ותיקון רקמות בגוף שניפגעו והפחתת דלקת.

מדובר בתחום ברפואה שמתפתח בקצב מאוד מהיר והינו מותאם אישית למטופל. הידע שניצבר בו הוא משנה חיים ומגיע מכל העולם.

ישנם מגוון סוגים שונים של תאי גזע עם תפקידים ביולוגיים שונים, לכן רפואה רגרנטיבית היא שם כללי למגוון אפשרויות טיפול, ולטיפול במגוון *פוטנציאלי* רחב של תסמונות, מחלות, ופגיעות.

היות ותחום זה עדיין יחסית חדש, רוב הטיפולים בו נחשבים מחקריים או ניסיוניים. המשמעות היא שלרוב לא ניתן להפעיל ביטוחים.

למה לשמר דם טבורי – מחקרים על טיפול באוטיזם ושיתוק מוחין

טיפול בדם הטבורי בכל העולם הינו בתחילת דרכו. הוא צובר תאוצה עצומה בשנתיים האחרונות עם סיום מחקר עצום בגודלו בארצות הברית. המחקר מעיד כי יש ילדים על הרצף האוטיסטי וילדים עם שיתוק מוחין שהצליחו לקבל הטבה במצבם בעקבות טיפול בדם טבורי.

נכון לרגע זה, דם טבורי מועדף לטיפול בשיתוק מוחין על פני תאי גזע ממקורות אחרים. יידרש עוד מחקר כדי להבין בדיוק למה.

המחקר בארה"ב, שנערך כבר מספר שנים, מוסיף להתקיים על מנת למצוא את המינון האידיאלי לטיפול. הוא מוכיח בעקיפין שכנראה יש מנגנון ביולוגי משמעותי שבעקבותיו תינוק יפתח אוטיזם.

בעקבות הנתונים מהמחקר בארה"ב, הוחלט לפתוח מחקר דומה במרכז הרפואי שיבא (שבו נבו השתתף). 

המנגנון הביולוגי עדיין לא ברור אבל הוא ככל הנראה קיים ומגיב לדם טבורי (ותאי גזע).

לא אכנס לתאוריה שמאחורי – את זה אשאיר לגדולים וטובים ממני. מומלץ לשם כך לצפות בהרצאות של ד"ר עומר בר יוסף, או ד"ר ג'ואן קוצברג

אדבר על המשמעות הפרקטית שאותה חשוב לי שיבינו ההורים.

אז נחזור לנושא – למה לשמר דם טבורי – מה זה, ובשביל מה הוא נועד בכלל?

Photo credit: Jonathan Dimes for BabyCenter

דם טבורי נקרא על שם האזור ממנו הוא נילקח – כלי הדם הטבוריים.

הדם הזורם בחבל הטבור מגיע ממחזור הדם של העובר ומיוצר במח העצם שלו. במהלך ההיריון העובר מייצר מספיק דם עבור שימוש הגוף עצמו (כמו באדם בוגר) וגם עבור מחזור הדם שזורם בחבל הטבור ומקבל חומרים מזינים מהשלייה.

למעשה כל הזמן יש דם עוברי מחוץ לגוף העובר כל עוד הוא ברחם.  

בזמן ההיריון יש תחלופה בין הדם בגוף העובר והדם בכלי הדם הטבוריים. הדם עובר בשלייה, מתמלא דרכה בחומרים מזינים, חוזר לגוף העובר. בדרך זו הוא מזין את עצמו.

כשהתינוק ייוולד הוא יתחיל לפרק בימים הראשונים את הדם העוברי בגופו, ויתחיל לייצר דם "בשל" שמתאים לחיים מחוץ לרחם. (זאת דרך פשטנית להסביר את התהליך המאוד מאוד מורכב הזה).

תוך מספר ימים חלק מאותו דם עוברי כבר יתפרק ויוחלף בדם "בשל".

אז אם כך למה צריך לשמר דם טבורי? מה עושה אותו לכל כך מיוחד?

במהלך חודשי ההריון העובר הופך ממספר תאים לאדם שלם. תהיתם פעם איך זה אפשרי?

העובר מיוצר בעיקר מתאי אב המכונים גם – תאי גזע. זוהי משפחת תאים רבת ענפים, שתכליתה לייצר איברים בגוף ולתקן איברים פגועים.

בעוברות ישנם תאי גזע מסוג קדום מאוד שלאט לאט בונים את כל האיברים בגוף כשלמעשה בשלב מסויים מח העצם העוברי לוקח פיקוד ומתחיל לייצרם בעצמו.

הדם העוברי עשיר מאוד בתאי גזע הייחודיים לתקופת העוברות. הם המאפשרים לעובר לגדול ולהתפתח בצורה כל כך מהירה.

ככול שהאדם מתקדם בגילו התאים האלו משתנים. 

למעשה מח העצם העוברי מייצר מספר משפחות שונות מאותו אגף ענק של תאי גזע – תאים המטופוייטים ותאים מזנכימליים. אני מתרכזת במשפחות היותר מוכרות, אבל יש עוד סוגי תאים שמח העצם העוברי מייצר.

לאחר הלידה גוף התינוק ייצר תאים בעלי יכולת פחותה (אבל מאותה משפחה). 

בניגוד לתאי גזע שניתן למצוא בגוף הבוגר, התאים בדם הטבורי ככול הנראה מסוגלים לייצר את כל רקמות הגוף כולל מח העצם. ייצור מח עצם חדש הינו תכונה ייחודים של תאי דם טבורי שאין לתאי גזע אחרים, מלבד מח העצם הבוגר בעצמו. לכן, הדם הטבורי שונה מכל מקור אחר לתאי גזע.

האם מי שלא שימר דם טבורי לא יכול לקבל את הטיפול?

במקרים מסוימים, ניתן לקבל דם טבורי מהמאגר הציבורי. אך במקרים רבים, ניתן להשתמש במקורות אחרים לתאי גזע מיזנכימאליים. החלופה הזאת לא תמיד מתאימה, אך למשל באוטיזם היא *כנראה* אפקטיבית.

למעשה ניתן להפיק תאי גזע מזנכימאליים ממספר מקורות:

  • מהדם הטבורי: תאי גזע מיזנכימאליים מהווים חלק קטן מהתאי גזע בדם הטבורי אך לא את כולם. בדרך כלל משתמשים במנות הדם הטבורי בשלמותן.
  • מרקמת חבל הטבור עצמו ומהשלייה: רקמות פשוטות יחסית לאיסוף ועשירות בתאי גזע מיזנכימאליים יחסית צעירים. 
  • שומן (כן! כן! את האוכל מפסח שהצטבר בכפלים בבטן -בשאיבת שומן)
  • מח עצם (דורש פרוצדורה כירורגית) 
  • ועוד… ישנם מחקרים שמשתמשים בתאי גזע למשל, מרקמת עור או מהשיניים. לא ברור עדיין אם יש יתרון לשיטות אלו.

איך הגיעו למסקנה שהדם הטבורי לעזור לעוד ועוד תסמונות?

בעבר הלא רחוק בכלל בשנת 1988 אישה מרתקת בשם ד"ר ג'ואן קורצברג נתנה דם טבורי לילד עם מחלה גנטית נדירה. המנה ניתנה מאח שרק נולד של אותו ילד.

הילד הבריא וגדל והוא עדיין חי גם היום.

היא המשיכה לתת דם טבורי לילדים עם מחלות גנטיות והמטולוגיות עם הצלחות כאלו ואחרות ולאט לאט התקדמה עד שהצליחה לבצע השתלת דם טבורי כתחליף למח עצם.

לאחר זמן מה הגיע אליה ילד עם מחלה שבגינה היא טיפלה בדם טבורי. לאותו ילד היה גם אוטיזם. מהר מאוד היא הבחינה בתופעה מוזרה – תסמיני האוטיזם השתפרו משמעותית.

זה היה הגורם לפתיחת המחקר שקיים עד היום באוניברסיטת דיוק ומרפאת אנדרסון בארצות הברית. 

המחקרים בארץ

גם בישראל בשיבא קיים מחקר דומה. המחקר בתהליכים ראשוניים וכבר מלא. הוא לא מגייס מועמדים חדשים, אבל יתכן שבהמשך יפתח שוב לגיוס.

כמו באוניברסיטת דיוק, גם פה המחקר בוחן אוכלוסייה מעורבת של אוטיזם ושיתוק מוחין.

ברחבי העולם נחקרות המון תסמונות ומחלות שמשתמשות בדם טבורי ותאי גזע והתחום שנקרא רפואה רגנטיבית ( התחדשותית) תופס תאוצה עצומה.

גם אני וחגי חיים את המציאות המוזרה בה הילדים שלנו מקבלים טיפולים בתחום הרפואה הרגרנטיבית.

דולב, בננו הבכור, קיבל תאי גזע מיזנכימאליים משלייה וחבל טבור כבר חמישה פעמים. לא השכלנו לשמר עבורו את הדם הטבורי. אך הטיפול בתאי גזע שיפר את יכולות התקשורת שלו, והפסיק את הפרכוסים שלו!

נבו שקיבל מנת דם טבורי לפני שנה וחצי במחקר בשיבא, קיבל טיפול נוסף בבלגרד של תאי גזע משלייה וחבל טבור. בתקווה שבכך עבור נבו נסיים את מה שהדם הטבורי החל, ונדחוף אותו סופית מעבר לקו שבו ניתן לקיים חיים עצמאיים לחלוטין.

דב הקטן שלנו יקבל בתקווה דם טבורי ששמרנו עבורו בהמשך. בגלל האפילפסיה העמידה שלו, סביר להניח שימשיך באותו קו כמו דולב.

הם סיפור ההצלחה של הפרויקט המיוחד הזה. יחד עם השלישיה המיוחדת שלנו ישנם ילדים רבים שהגיעו להצלחות מהטיפול בליווי שלנו.

כמונו ישנם מספר הולך וגדל של משפחות שעובדות קשה מאוד ומוציאות סכומי כסף דימיוניים על מנת לטוס לחו"ל ולבצע טיפולים כאלו, כי כרגע הזמינות בארץ עדיין נמוכה.

אני עובדת יחד עם צוות מכל העולם ומהארץ על מנת שזמינות הטיפולים, בטיחותם וההצלחה שלהם תהיה אפשרית גם עבור מי שלא יכול לממן זאת בחו"ל. כדי שנוכל בעתיד לקבל טיפולים אלו פה בביתינו. יש לי אמונה שזה יקרה ואת השנים הקרובות ביחד אקדיש כדי להגשים זאת.

טיפולים בחו"ל

ועד שנצליח להפוך את הטיפול בדם טבורי לשיגרה בארץ אני וחגי מוציאים יחד משלחות של מטופלים לחו"ל לקבלת טיפול.

באוגוסט יצאה קבוצה ענקית של 25 ילדים ו2 מבוגרים. יצאו בעיקר ילדים עם אוטיזם שלחלקם תחלואה נלווית הכוללת אפילפסיה ומחלות נוספות לבלגרד לחברה בשם "סוויס מדיקה". גם אנחנו יצאנו איתם לטיפול של דולב ונבו.

מבטיחה לעדכן אתכם בקרוב על הצלחות מהמשלחת (ספויילר: יש כבר דיווחים מחלק מההורים, המדווחים על שיפור בלתי יאומן!  כן! אפילו אני משפשפת עייניים) ולספר לכם על קורותיהם ( בצורה אנונימית כמובן) של הקבוצה האמיצה הזו.

 

למה לשמר דם טבורי – שאלות מקבוצת הפייסבוק

לפני שפרסמנו את הכתבה, ביקשנו בקהילת הפייסבוק שלנו להעלות סוגיות בנוגע לשימור דם טבורי.

שאלה חשובה שעלתה היא מתי משתמשים במנה עצמית ומתי משתמשים בתרומה מאח או תרומה מבנק הדם הציבורי.

מה הוא דם טבורי עצמי

דם טבורי עצמי – מנה שנלקחה ביום הלידה של המטופל.

ניתן להשתמש במנה עצמית בכל מחלה שאיננה מחלת מח עצם. הסיבה היא שעם קיימת מחלה כזאת הדם הטבורי של אותו ילד עלול להחיל את גורם המחלה ולכן אסור להשתמש בה. 

בכל יתר התסמונות או מחלות ניתן להשתמש במנה עצמית. התנאי הוא שיהיו מספיק תאים במנה. את זה נוכל לדעת אחרי עיבוד המנה הראשוני.

גורמים המשפיעים על גודל המנה:
  • חיתוך מושהה של חבל הטבור. ככול שזמן החיתוך ארוך יותר, כך יהיו פחות תאים במנה כי יהיה פחות נפח של הדם. כיום, ארגוני הבריאות השונים מסביב לעולם, ממליצים לא להשהות את חיתוך חבל הטבור מעבר לטווחי זמן משתנים של בין חצי דקה לשתי דקות. יש כאלו שאומרים שאלא אם יש הצדקה רפואית ממשית אין סיבה להשהות חיתוך כלל.
  • משקל התינוק בלידה. ככל שהתינוק נולד מאוחר יותר ובמשקל גבוה יותר, כך כמות הדם שניתן לאסוף מחבל הטבור תהיה גדולה יותר.

במסגרת עבודתי כאחות בנק הדם הטבורי אני גם יושבת עם הורים ודנה במקרים ספציפיים. יש מקרים בהם אני ממליצה לא לאסוף דם טבורי כלל, בגלל תחלואה מסויימת. אך אלו מקרים נדירים יחסית.

דם טבורי מאח או אחות

בתרומה כזאת יש צורך בבירור רפואי מקדים (תלוי בין היתר בסיבת התרומה). הסיבה הנפוצה ביותר למה לשמר דם טבורי של אח או אחות היא – שלא היה איסוף של הדם הטבורי בלידת ילד שזקוק למנה. 

בעבר הלא רחוק אפילו היו הורים שעשו תינוק נוסף בתהליך ברירת עוברים עבור מנה כזאת. סיפורים כאלו הונצחו אפילו בספרים כמו בספר " שומרת אחותי".

נושא זה מהווה את אחת הסוגיות האתיות הקשות ביותר שהורים צריכים להתמודד מולן. עמדתי בסיטואציה כזו כאשר הייתי צריכה לבחור האם להשתמש במנת הדם של נבו עבור דולב או להשאירה עבור נבו. אך הנסיבות הכריעו, ובגלל שהיא לא הייתה מנה גדולה מספיק לדולב היא נשארה. לבסוף שומשה עבור נבו במסגרת המחקר בשיבא.

בנק הדם הטבורי הציבורי בישראל

"הורים יקרים, תרומתכם לבנק הדם הציבורי מוערכת. דעו לכם שכל מנה משמשת למחקר או להקפאה עבור חולי מחלות מח עצם בלבד. תרומה זאת הולכת ואינה שבה אליכם בשום מקרה למעט מחלת מח עצם." 

משפט זה יוצא ממני כל יום.

אם בחרתם לתרום את המנה שלכם לבנק הדם הציבורי , וילדכם פיתח תסמינים של תסמונת או מחלה שאיננה מסכנת חיים, לא תקבלו את המנה שלכם חזרה מהבנק הציבורי.

מנות אלו מיועדות לשימוש במצבי חירום. חלקן (הקטנות יותר) מועברות למכוני מחקר ( כל בוקר בשעה 9 בבוקר לפי מה שידוע לי) והגדולות נכנסות למאגר הקפוא.

בחו"ל ישנם מאגרים ציבוריים אחדים שדרך מרפאות מסוימות ניתן לקבל מנות כאלו. קחו בחשבון שזה מאוד מאוד יקר. בערך פי 10 משימור מנה בארץ.

אישה שרוצה לתרום את מנת הדם הטבורי לציבור צריכה ללדת בבית חולים שבו יש בנק דם טבורי ציבורי. לכן, אם תרצו לתרום לבנק ציבורי, תכננו את הלידה בשיבא או הדסה.

עיבוד מנת דם טבורי

הנכתב פה תופס כלפי כל המעבדות בארץ ובחו"ל. למרות השיטות השונות כללי הזהירות והסטריליות זהים.

הדבר הראשון שאנחנו דורשים עבור כל מנה הוא- 20 מ"ל של דם אימהי לפנל מחלות מדבקות. פנל זה הוא חלק מתעודת הזהות הביולוגית של כל מנה.

מי שמקבל מנה ממקור ציבורי – מידע זה אמור להימסר לכם ללא פרטים של התורם.

עבור הורים ששימרו מנה פרטית – מידע זה נימסר לכם יחד עם המידע על נתוני המנה. שימרו עליו בבקשה.

במידה ונימצא משהו בדם האם בודקים גם את בדם הטבורי. 

מלבד זאת נלקחות תרביות כלליות מהדם עצמו.

הקפאה של דם טבורי לאחר העיבוד נעשית בטכנולוגיה דומה להקפאת עוברים. 

ברפואה רגנטיבית, ממקור של תאי גזע של שלייה וחבל טבור, יימסר מידע זה על ידי הקליניקה בה טופלתם ללא פירטי התורם.

רצוי לבחור במעבדה שגם מבצעת טיפול, הנמצאת באותו בניין. שניתן לראות את חדר העיבוד מבחוץ ולראות שהוא נראה נקי ושהצוות לבוש בציוד מגן ולובש כפפות בזמן העיבוד, וכו'.

לסיכום

שימרו דם טבורי. זה יכול להציל ולשפר חיים. אם אתם אינכם יכולים לעמוד בעלויות השימור גם לאחר השתתפות קופות החולים, תרמו אותו למאגר הציבורי.

על כל בעיה שתיתקלו בה בדרך לשימור דם או בקושי להשתמש בו – פנו אלי ואנסה לעזור.

אתם מוזמנים להזמין אותי להרצאה בנושא בכל מקום בארץ.

עד הפעם שלכם 

מחזית הטכנולוגיה 

שלכם שירה.

מקורות נוספים

מאמר מחקר בארה"ב – דם טבורי לשיתוק מוחין

תוצאות ממחקר בארה"ב – דם טבורי או תאי גזע לשיתוק מוחין

מחקר בארה"ב – דם טבורי לאוטיזם

לא נמצא הבדל משמעותי באחוזי תחלואה או מוות של פגים שעשו חיתוך מיידי לבין חיתוך מושהה

זמן מומלץ לחיתוך מושהה עבור מי שמבקש לאסוף דם טבורי צריך להיות פחות מדקה

השאר תגובה לבטל