תגובות רגשיות למצבי מצוקה אצל ילדים אוטיסטים ואיך מתמודדים

בכתבה זאת נדבר על התקפי זעם – תופעה נפוצה בקרב ילדים, ואיך הם מתבטאים אצל ילדים אוטיסטים. נדבר על תגובות נוספות למצבי מצוקה שעלולות להראות דומות אך המניע שונה. תקבלו כלים להתמודדות עם הסוגים השונים של תגובות רגשיות למצבי מצוקה.

איך מתמודדים עם התקפי זעם אצל ילדים אוטיסטים?

אתם צריכים לקנות לילד בגדים, אבל חוששים ללכת איתו. אולי הוא לא ייתן למדוד בגד ויעשה סצנה. הילד מבקש גלידה וניל, מקבל גלידה וניל ובכל זאת פורץ בבכי. נכנסתם לסופר לקנות כמה דברים. הילד ביקש סוכריות, והישתטח על הרצפה בצרחות כשאמרתם לו “לא”. איך מתמודדים עם התקפי זעם אצל ילדים אוטיסטים? האם כולם אותו דבר?

יתכן שאתם נמנעים לחלוטין מיציאות עם ילדכם המאובחן עם אוטיזם. או שהוא כבר יחסית גדול לשבת בעגלה, ובכל זאת יוצא רק חגור בעגלה.

יתכן שאתם כאן כהורים/מטפלים לאוטיסטים צעירים או בוגרים יותר. כך או כך, הבינו את הבסיס כדי ללמוד להתמודד טוב יותר עם תגובות רגשיות למצבי מצוקה.

הדרכת – איך להתמודד עם התפרצויות זעם אצל ילדים אוטיסטים

הסרטון הבא הוא הקלטה של הדרכת זום ללא עלות להתמודדות עם . כדי להתשתתף בהדרכה החיה הבאה הצטרפו לקבוצת ההדרכה בווצאפ. וכדי להצטרף לסדנת “טיפול התקפי זעם אצל ילדים אוטיסטים” קבעו פגישה עם חגי.

סוגים שונים של תגובות רגשיות אצל ילדים אוטיסטים

קודם כל רצוי להבדיל בין סוגים שונים או דרגות שונות של תגובות רגשיות למצבי מצוקה. לא כולן התקפי זעם אצל ילדים אוטיסטים. הבסיס להתמודדות: להימנע ככל האפשר מלהיכנס למצבים רגישים, ולתמוך בו עד שיוצאים מזה. השלב הבא יהיה לספק תמיכה כדי להתמודד עם מצבים רגישים בצורה פחות קיצונית.

טנטרום. Tantrum

ההתנהגות שנובעת מניסיון להשיג משהו. לדוגמה, ילד שלא קנו לו סוכריה משטתח על הרצפה בסופרמרקט. הילד ירגע אם יקבל את מה שרוצה, אך גם ילמד שזאת התנהגות שעובדת להשגת מטרתו.

הרגש המוביל בטנטרום הינו – רצון להשיג מטרה. טנטרום הינו מניפולציה מצד הילד על ההורה.

ברגע שהילד ישיג את המטרה הוא יהיה מסוגל להרגע.

התנהגות זו מופיעה לעיתים קרובות יותר אצל ילדים עם כישורי תקשורת מפותחים יותר.

הטנטרום נועד להניע את ההורה לספק איזשהו צורך. אם אנחנו מכירים טוב את הילד, ניתן להימנע מהסיטואציה בדרכים מסוימות.

לדוגמה: נכנסים לסופרמרקט והילד ישתטח על רצפה אם לא יקבל את כל מדף הסוכריות?

אפשר להגיע מראש להסכם, שיקבל למשל סוכריה אחת בלבד. כשמגיעים לקופה וצריך לבחור רק אחד, זה גם שם אותנו בשליטה טובה יותר. לכל סיטואציה תהיה לה פיתרון אחר, אבל הדגש הוא הכנה מראש.

התפרצות/התקף זעם. Fit of Rage

התקף זעם אינו טנטרום. ילד או מבוגר שמגיב באלימות בלתי נשלטת לא ירגע אם יקבל מענה כמו הסוכריה. נדרשת תמיכה פיזית ורגשית כדי לעזור לילד או מבוגר לצאת מההתקף. זמן ממושך לאחר רגיעה ניתן תמיכה רגשית ונטפל באירוע כדי לנסות למנוע ממנו לחזור על עצמו.

בהתקף זעם הילד חווה מאורע של חוסר צדק לתפיסתו כמובן( כלמר הוא היה אמור לקבל א וקיבל משהו אחר, לא קיבל בכלל, התנהגו אליו לא כיאות וכו..) זה לא אומר שבאמת זה מה שקרה אלא שהילד פירש את המאורע כחוסר צדק. הדבר הזה מציף כעס שלאט ( או מהר) הופך להתקף זעם.

התקפי זעם מהסוג הזה אצל אוטיסטים יכולים להתבטא באלימות כלפי עצמם או הסביבה, בכי ממושך, התנגדות לפעולה, ילד שנשכב על הרצפה ומסרב פיזית לזוז.

בניגוד לטנטרום לא יעזור לתת לילד את הפריט שביקש.

הרגיעו פיזית בעזרת חיבוק ומגע עמוק או אמצעי וויסות חושי אחר. העזרו בסבלנות. הרחיקו גירויים מיותרים וספקו סביבה שקטה ומוגנת.

מלטדאון. Meltdown

המלטדאון הוא תגובה רגשית שנובעת מתיסכול יתר. הוא יכול להראות דומה לטנטרום, אבל בדרך כלל מדובר על אדם שנחשף וספג גירויים חושיים ודרישות רגשיות והוא הגיע למקום שהוא כבר לא יכול להחיל יותר את הדרישות ממנו.

אדם שעובר מלטדאון לא מסוגל יותר להתמודד עם דרישות הסביבה ומגיב

שאטדאון Shutdown

המונח שאטדאון מתורגם למילה הַשׁבָּתָה בעיברית. לא סתם זאת המילה לתאר את התופעה.

הרגש המוביל – הצפת יתר ריגשית וחושית.

אנחנו נראה אדם שפשוט “כיבה” את עצמו. מסתגר כלפי פנימה, אולי אפילו פיסית יתכנס בעצמו. ישנם ילדים שיראו כמעט חסרי תנועה – קטטוניים. מסרבים לאוכל ולשתיה.

מצב זה קורה לאחר מאורע רגשי מציף במיוחד (לא תמיד מאורע שלילי), שגובה כוחות נפשיים מרובים מדי.

שאטדאון זה מנגנון המאפשר זמן עיבוד והתאוששות.

בזמן זה יש לספק סביבה מוגנת, שקטה, לא להעמיס בדרישות. לא לכפות על אכילה ושתיה.

לאפשר לילד בזמנו לצאת לבד מהסיטואציה.

מצב זה יכול להיות בין דקות בודדות לשעות ואף ימים.

ההתאוששות יכולה להיות איטית או מהירה ולא תמיד תראה אותו דבר.

ברנאווט burnout

הטנטרום הוא צורך רגעי. מלטדאון ושאטדאון הם תוצאה של הצפה ריגשית ו/או חושית במהלך כמה שעות ואולי לאורך ימים.
הברנאווט הוא הצטברות רגשית של שנים.

אנשים שעובדים בעבודה שוחקת, אולי כאלו שעברו מצבי דחק שונים, ירגישו שהם לא מסוגלים יותר להתמודד.

למעשה שחיקה מסוג זה אינה מאפיין רק של אנשים עם צרכים מיוחדים אלא מאפיין אנושי.

כולנו זקוקים לזמן ומרחב להיות ללא דרישה מתמדת, וללא לחץ מתמשך.

אנשים בעלי קשיי תקשורת או קשיים חושיים אחרים חשופים יותר לשחיקה.

הקושי בלהכיל ריגשית את הצרכים של אחרים יכול להציף כל אדם, אך עם לקות תקשורתית זה מורכב אף יותר.

אנשים שחוו שחיקה חשופים יותר לדיכאון, להתמכרות, לשינויים במשקל , לשינויים במצבי רוח, ועוד.

הדרך הטובה ביותר להתמודד עם שחיקה היא לעשות שינוי. לאנשים ששינוי קשה עבורם זוהי מטלה מורכבת ויש לספק להם תמיכה מתאימה.

מניעת עומס גירויים חושיים

הצורך של הילד במצבי מלטדאון או שאטדאון הוא להפסיק את הסבל שנגרם מהצטברות דרישות חושיות ורגישיות.

למשל ילד/בוגר עם בעיה ביכולת העיבוד החושי, שנכנס לקניון והוצף בגירויים חושיים: תאורה מרצדת, קולות ומוזיקה מכמה כיוונים וכו’. נוסיף על זה גם דרישות כמו תחכה כאן בזמן שאני מודדת, כשרמת הסבלנות הולכת ויורדת.

אם אנחנו יודעים שמסע קניות הוא בגדר בלתי אפשרי, ניתן למצוא דרכים אחרות לצייד. נקנה מצרכים באינטרנט, או שנלך בלי הילד. וכשאין ברירה, נשתמש בכלים להפחתת העומס החושי.

דוגמאות לכלים להפחתת עומס רגשי:

• נשים לילד אוזניות מסננות רעשים.
• ניתן לו משחק תעסוקתי כמו פופאיט או ספינר.
• אפשר למשל לצייד את הילד בווסט משקל.

מוטב גם לעשות לילד הטרמה (הכנה מוקדמת) לדרישות האירוע. עם ילדים לא וורבליים נשתמש בכלי תת”ח כמו סיפור חברתי.

לסיכום

אין ספק שהתמודדות עם התקפי זעם אצל ילדים אוטיסטים מאתגרת במיוחד. אנחנו מקווים שידע מעמיק יותר על הסוגים השונים של תגובות רגשיות למצבי לחץ יתן לכם כלים מדויקים יותר להתמודדות.

אתם כמובן מוזמנים להצטרף לקבוצת הפייסבוק שלנו למיומנויות הורים כדי לשתף עם הקהילה בחוויות שלכם. אתם מוזמנים גם ליצור איתנו קשר כדי לקבל ליווי והדרכה פרטנית או הדרכה קבוצתית על הטיפול בילד עם אוטיזם.

צרו איתנו קשר כדי לשאול על כל דבר.

שירה – אחות התפתחותית, מדריכת הורים, אם לארבעה