פורסם ב- 4 תגובות

איך מייצרים קלסר כרטיסיות תת"ח לאוכל וכיצד משתמשים בPECS לגוון את התזונה

ערכת כרטיסיות תקשורת לאוכל

פוסט ראשון בסדרת פוסטים חדשה על תקשורת תומכת וחליפית. הפוסט הזה יעסוק בהעמקה בשיטת PECS, ככלי תומך בתזונה בריאה ומגוונת. נסביר איך מייצרים קלסר כרטיסיות תקשורת תומכת וחליפית לארוחות. ואיך משתמשים בכרטיסיות תקשורת כדי לעודד ילדים עם אוטיזם לגוון במזון שהם אוכלים.

תמונת כותרת לקלסר כרטיסיות אוכל

*הפוסט נכתב בגוף זכר לשם נוחות הכתיבה אך בהחלט מתאים גם לילדות.

איך להשתמש בכרטיסיות תקשורת תומכת חליפית בשיטת PECS בזמן הארוחה

לפני שנתחיל להיכנס לפרטים על שימוש בתקשורת תומכת וחליפית, כדי לייצר תזונה מגוונת יותר, נתחיל בהסבר קצר על מה הן בכלל כרטיסיות תקשורת תומכת וחליפית. איך הן תורמות לתפקוד היום יומי של אנשים שמתקשים בתקשורת וורבלית. ואיך. הן תומכות בסגנון לימודי חזותי ללמידה של כישורים.

מה היא שיטת PECS

PECS picture exchange communication system – שיטה התנהגותית בדומה לABA, המלמדת תקשורת תומכת וחליפית באמצעות כרטיסי תמונות או לוחות תקשורת במכשירים.

לילדים עם אוטיזם יש קושי לסנן מה חשוב בתמונה. לכן, בשיטה זו משתמשים בדרך כלל באיורים נקיים, ולא בתמונות אוטנטיות בהן יש הרבה "רעש" ברקע. ניתן למצוא סמלים ללוחות תקשורת במגוון אפליקציות ואתרים. אנחנו השתמשנו בלוח תקשורת של תוכנת גריד כדי לייצר כרטיסיות. אנחנו משתמשים באותה תוכנה גם כדי לייצר חלק מכרטיסי הניווט שלנו. לפעמים אנחנו מעדיפים להשתמש בסמלי התת"ח של גריד בסיפורים החברתיים שלנו.

בשיטת PECS משתמשים בכרטיסיות תקשורת כדי לעודד את הילד להצביע על תמונה של מילה כדי להביע את רצונותיו. אם הילד יכול, נעודד אותו להגיד את המילה או חלק מההברות שלה. בהדרגה עוברים להרכבת משפטים.

לדוגמה, גזר:

  • נראה את התמונה של גזר על לוח התמונות.
  • נגיד את המילה גזר.
  • נפרק אותה להברות: גה-זה-ר. ונעודד את הילד לבטא אותה.

את השימוש בכרטיסיות PECS צריך ללמד בהדרגה.

תחילה הילד ישתמש רק בהצבעה על התמונה בסיוע ההורה:

  • נעביר את היד של הילד על גבי התמונות עד שהוא עוצר.
  • נגיד בקול את המילה. נעביר אותה לסרגל ניפרד. כך נסמן שהילד בחר במילה הזו.
  • צריך לקשר, מתי שניתן, בין תוכן התמונה למשהו מוחשי. לדוגמה, גזר אמיתי או מפלסטיק עבור התמונה גזר.

בהמשך נוסיף הוראות לתמונות בעזרת תמונה, לדוגמה תמונה שמבטאת את המונח "אני ורוצה". ראשית, נסייע לילד להרכיב משפט בעזרת הכרטיסיות. נעזור לו להעביר את הכרטיסיות של ההוראות יחד עם העצמים, על מנת לבנות את משפט. תחילה, בעזרת תמונת עצם ופעולה חוזרת.

אחר כך, לאט לאט נרחיב את הספר תמונות העצמים שהילד ישתמש בכל משפט. שלב זה יכול לקחת זמן קצר או להתמשך על פני שנים. אין איך לצפות מה תהיה יכולת הילד מראש.

איך משתמשים בכרטיסיות תקשורת

כאשר השלב הראשון מבוסס, והילד יודע להשתמש בעצמו בלוח התמונות, ניתן לנסות לשדרג את השימוש. הילד מסמן את רצונותיו בעקביות, ועכשיו ננסה לעודד אותו להשתמש בכרטיסיות בצורה וורבלית. נצביע על תמונה שהילד בחר ונבטא אותה בקול. תוך כדי, אנחנו נסייע לילד לבטא את המילה. נפרק את המילה להברות. נמשיך את ההתנהלות כמו בשלב הראשון תוך שימת דגש על ביטוי המילה. נהיה מאוד סבלניים בנושא כי שלב זה קשה מאוד להרבה ילדים.

על פי מחקרים, השימוש בכרטיסיות PECS לא מעודד תקשורת וורבלית, אך הן כן מעודדות יזימת תקשורת. ילד המתורגל היטב בשימושן, יפנה יותר למטפליו כדי להשיג את מבוקשו. ניתן להשתמש בהתנהגות הזאת בשילוב עם שיטות אחרות לעודד וורבליות בהתאם ליכולת הילד.

מטרת תקשורת תומכת וחליפית, לתת קול לילדים ומבוגרים שאינם וורבליים. הסיבה יכולה להיות מגוונת: מאוטיזם ועד אילמות סלקטיבית, ניתוחים המערבים את מיתרי הקול, ועד אלצהיימר או ירידה תואמת גיל בזיכרון. חשוב לעבוד עם המון סבלנות , לדאוג שהתמונות יהיו ברורות למשתמש ולהיות עקביים.

לוחות תקשורת באפליקצית תת"ח לאומת כרטיסיות PECS

ניתן להשתמש בטאבלט, ויש אפליקציות מצוינות לתקשורת תומכת וחליפית. אפשר גם להשתמש בנייד, אך לוחות התקשורת מאוד קטנים וזה פחות יעיל. מי שמסתדר עם הטכנולוגיה, זה יכול להיות מצוין. זה הרבה יותר נוח מאשר לחפש בין מאות כרטיסיות את התמונה הנכונה. אך לטאבלט יש חסרונות מאוד משמעותיים:

  • הוא יקר (ואפליקציות תת"ח טובות גם עולות הרבה כסף)
  • שביר (גם עם כיסוי מאוד עמיד, ילדים עם פרצי זעם מצליחים לנפץ אותם)
  • לא עמיד למים (יחסית קל לפתור עם כיסוי מתאים)
  • איטי (לפתוח טאבלט, לפתוח אפליקציה, ולמצוא את הלוח הנכון יכול להרגיש כמו נצח בזמן התפרצות זעם)
  • ודורש הטענה (לא תמיד בעיה, אבל לפעמים דווקא כשהכי צריך את זה הוא לא עובד, או מחובר לקיר).

השימוש בכרטיסיות PECS לפעמים מסורבל מאוד, אך לבד או בשילוב עם אפליקציות זה לפעמים משנה לגמרי את האווירה בבית לטובה, כי הילד מרגיש פחות מתוסכל, כשהוא יכול להביע את רצונו.

אם אתם לא מסתדרים עם הטכנולוגיה, כרטיסיות עשויות נייר מנויילן הן פתרון מעולה. אם הילד שלכם מתאשפז הרבה, ואתם לא רוצים להסתובב עם ציוד שעלול להיגנב. הן עמידות, לא מוצר שניגנב בדרך כלל, לא ישברו או יקרעו בקלות. נוח לשלוח את הילד עם קלסר מצומצם למחוץ לבית.

בגני תקשורת יש לרוב או את הגרסה של תקשורת חליפית בנייר או בטאבלט. מקום טוב להתחיל הוא לקבל הדרכה ראשונית מצוות הגן או מהקלינאית המלווה אתכם בבית. בהתחלה זה קשה אבל לאט לאט זה יעשה קל יותר. שימרו את הכרטיסיות במקום מוסכם מראש שהילד יתרגל להגיע אליהן בעצמו.

ניתן לרכוש כרטיסיות תקשורת מוכנות מראש. הן לא זולות, וניתן לייצר אותן בעצמכם בשבריר המחיר. אצלנו באתר ניתן לרכוש את לוחות התקשורת כדי להדפיס ולייצר את הקלסרים.

איך משתמשים בכרטיסיות תקשורת בארוחות

איך משתמשים בכרטיסיות תקשורת בארוחה:

  1. ראשית יש להצטייד בכל הכרטיסיות הקשורות לארוחה: אני רוצה, צלחת, סכו"ם, כוס/בקבוק, צמא, רעב, וכל המאכלים שיהיו על השולחן.
  2. מניחים על השולחן את משטח התקשורת לצלחת, ומניחים על פס העליון את כל הכרטיסיות, ועל המשטח את הצלחת ריקה של הילד.
  3. מושיבים את הילד ובהתאם ליכולת שלו משתמשים בכרטיסיות כדי להתקשר מה שמים בצלחת שלו.
  4. כדי לבקש דבר מה הילד יצביע על הכרטיסיה שהוא מבקש ולבד או בעזרתכם יעביר אותה לסרגל הבקשות שלו. כך נסמן את ביצוע הבקשה. מייד לאחר הבקשה ניתן לו את המבוקש. חשוב לבצע באופן מיידי כדי לייצר את ההקשר בין התמונה, הבקשה והתוצאה.
ארוחת בוקר לדוגמה, עם כרטיסיות תקשורת

למה להשתמש בPECS בזמן ארוחות?

לילדי הרצף בדרך כלל יש בעיות סביב אוכל. בין אם זה בגלל בעיות ובוויסות החושי, אם הם לא מסוגלים לשבת על כיסא, ועוד. הם בדרך כלל מאוד בררנים באוכל. שיטת PECS, לא תפתור את כל הבעיות, אך היא עלולה לעודד אותם להתנסות במאכלים שנמצאים על השולחן. תהיה להם דרך לבקש דברים חדשים עם פחות תסכול.

איך מתחילים להשתמש בכרטיסיות תקשורת של אוכל:

בשלבים ראשוניים, אנחנו נצביע על כרטיס ביד אחת ועל המאכל ביד שניה כדי לעשות את הקישור בין הציור למאכל מוחשי. ניתן להרים את הכרטיס ולקרב לאוכל. נגיד בקול רם את שם המאכל. נשתמש בקולות שונים או כל דבר שיעשה את הטקס מעניין יותר. חוזרים על הפעולה מספר פעמים, ועושים זאת עם עוד מאכלים. אין צורך לקבל תגובה חיובית מהילד, ובהחלט מפסיקים אם הוא נראה מתוסכל מהדרמה החדשה. נחזור על הטקס עד שנרגיש שיש הבנה.

לאחר מכן נצביע על כרטיסיות עבור הילד, נעביר עבורו את הכרטיסיות על פס המשפט, ונשים אוכל בצלחת לפי הכרטיסיות הנבחרות. נתמלל כל פעולה שאנחנו עושים. הקפידו על מיעוט במלל, משפט קצר וברור. נגיד אורז, נראה כרטיסיית אורז. נעביר את הכרטיסייה אל סרגל הבקשות מסרגל התמונות שיש בארוחה ונשים אורז בצלחת.

תחילת עצמאות בשימוש:

בשלב הבא, הילד יצביע על כרטיס בעצמו או בעזרת מבוגר שיעשור פיזית לילד להעביר את היד שלו בין התמונות, ואנחנו נשים את הכרטיס עבורו על פס התקשורת לפני שנשים את המאכל שבחר בצלחת. אנחנו נתמלל את כל הפעולות, (בתקווה שהוא יבין שהוא גם צריך לתמלל את הפעולות ולעודד אותו לתקשר).

שימוש עצמאי:

בשלב הבא, הילד ייקח בעצמו כרטיס, יניח על פס התקשורת, יצביע על הכרטיס, ואז יקבל את המאכל.

שימוש עצמאי מתקדם:

בשלבים מתקדמים, ננחה את הילד ליצור משפט כדי להביע את רצונו בעזרת שילוב כרטיסים. למשל, "אני רוצה" + "מלפפון". או "אני רוצה" + "לאכול" + "מלפפון". הילד אמור לפחות להצביע על המילים בסדר הנכון לאחר שהניח אותם על פס התקשורת. אפשר לסדר לו אותם בהתחלה בסדר הנכון אם לא הצליח לבד. אם הוא וורבלי, ניתן לבקש ממנו להגיד את המשפט (לבד או בחזרה אחרינו).

כרטיסיות תקשורת מחוץ לזמן הארוחה

אין צורך להקפיד רק על משטח התקשורת בארוחה, לאחר שהילד מתורגל מספיק בשיטה. אנחנו הדבקנו פס סקוצ' על המקרר עם מספר קטן של אופציות קבועות. כשהילד רצה לנשנש משהו מהמקרר, הוא היה משתמש בכרטיסיות כדי לבחור נשנוש מבלי לפתוח את המקרר. (בדרך כלל שניצל קר, גבינה צהובה, ירק, פרי או עוגה)

קלסר הכרטיסיות תמיד היה זמין במטבח למקרה שהוא מתוסכל מרעב. ורוצה חטיף שאינו נגיש לו.

איך מייצרים קלסר תקשורת לארוחות

תהליך הכנת קלסר וכרטיסיות תקשורת אינו מורכב, אם כי העבודה עצמה קצת סיזיפית.

הציוד הנדרש:

  1. קלסר קשיח
  2. מכונת למינציה
  3. דפי למינציה
  4. תמונות מודפסות לכרטיסיות תקשורת
  5. רצועות סקוצ' זכר ונקבה עם גב דביק
  6. מספרים
  7. מחורר

שלבי עבודה להכנת כרטיסיות

  1. יצירת רשימת מלאי של כל מילים שנצטרך. אם מדובר על קלסר אוכל, תרשמו את כל המאכלים שהילד אוכל או חשוף עליהם, וכל הפעולות הקשורות לארוחה שהילד.
  2. יצירת הכרטיסיות עצמן. ניתן להשתמש באפליקציה ממוחשבת, להוריד תמונות מהרשת ולערוך בתכנות אופיס, צילום של התמונות, לבקש תמונות מהמסגרת החינוכית ועוד. כתבו את תוכן כל תמונה מתחת לתמונה כדי ליצור שפה אחידה. כך תמיד תקראו לעגבנייה בשם אחד ולא בשפה נוספת או במילה אחרת. לדוגמה, כל סוגי העגבניות הן עגבנייה, אלא אם נשים תמונה נפרדת לעגבנית שרי. אחידות שפה היא חשובה. היצמדו לשפה אחת בזמן שימוש בכרטיסיות תקשורת.
  3. אם החלטתם על אפליקציה בטאבלט בנו את התפריט באפליקציה, ואם החלטתם על כרטיסיות נייר המשיכו לשלבים הבאים.
  4. הדפיסו את הכרטיסיות – רצוי במדפסת צבעונית.
  5. גזרו את הכרטיסיות.
  6. הניחו בדפי ניילון עם רווחים
  7. העבירו במכונת למינציה.
  8. הדביקו מאחורי כל כרטיס פיסת סקוצ' זכר.
  9. גזרו שוב את הפלסטיק מסביב לכרטיסיות.

שלבי עבודה להכנת קלסר

  1. הכינו לקלסר חוצצים עם רצועות סקוצ' נקבה לכרטיסיות. ניתן להשתמש להעביר דפי למינציה במכונה כדי לקבל דף קשיח.
  2. חוררו את החוצצים והכניסו לקלסר.
  3. מלאו את החוצצים בכרטיסיות.
  4. הכינו את משטח התקשורת: תמונה של צלחת במרכז דף, ולהעביר בלמינציה.
  5. על משטח התקשורת מדביקים רצועות סקוצ' נקבה בחלק העליון ובצדדים.
  6. חוררו והכניסו לקלסר.
משטח תקשורת לארוחה

טיפים נוספים לאיך משתמשים בכרטיסיות תקשורת לתזונה

  1. קיבעו מקום קבוע לציוד התקשורת. הילד יתרגל להגיע אליו ואתם לא תצטרכו לחפש אותו בכל הבית.
  2. שימרו קבצי תקשורת לגיבוי במחשב תמיד!
  3. הכינו כרטיסיות ומשטחי אוכל נוספים, למקרה של בלאי או אם ילך לאיבוד.
  4. הניחו על המשטח בארוחה, גם כרטיסיות עם אוכל שיש בדרך כלל על השולחן, שהילד לא בהכרח אוכל בשגרה. יכול להיות שהוא ירצה לטעום משהו שההורים אוכלים שלא ידע לבקש.
  5. בתחילת הארוחה יש להציג את כל המזונות שעל השולחן ולספק להן כרטיסיות, כדי שהילד יוכל לעשות בחירה. אם בדרך כלל בארוחות, אתם נוהגים להרכיב צלחת במטבח ולהגיש, הרכבת הצלחת עם הכרטיסיות יכולה להתבצע במטבח, או שתצטרכו להגיש לשולחן צלוחיות אוכל.
  6. אם הילד צריך לקחת תרופה ביחד עם הארוחה, ניתן לשלב את הכרטיס המתאים על משטח התקשורת.
  7. צריך להיות עקביים בשימוש של שיטה זאת, כי היא תיצור/תחזק עבור הילד שגרה ברורה הקשורה לאוכל. ילדי תקשורת מתפקדים הרבה יותר טוב עם שגרות קבועות.

עבודה נעימה

פורסם ב- כתיבת תגובה

איך מתכוננים לסגר או בידוד – מדריך להורים לילד עם אוטיזם [עדכון אומיקרון]

לקראת החלטת הממשלה היום, אם יוחלט שיש סגר קורונה, או אפילו למקרה שתצטרכו להיכנס לבידוד, מומלץ להדפיס את רשימת הציוד, ולסמן מה יש ומה חסר, כדי שיהיה לכם יותר קל עם הקטנים. הסקנו כמה מסקנות מחווית החינוך הביתי הכפוי בסגר הראשון של מרץ 2020. רשימה זו מתאימה גם לחגים וחופשת הקיץ. [עם קצת התאמות לתקופת גל הבידודים של האומיקון] אז מה אפשר לעשות בבידוד עם ילדים עם אוטיזם?

עדכנו את הכתבה כדי להתאים לתקופת גל האומיקרון שרוויה בבידודים. למרות שאין סגר רשמי, כל פעם איש צוות חינוך או ילד מהכיתה מתגלה כמאומת ואנחנו נשלחים לבידוד.

מה שבאמת מצחיק הוא שהילדים שלנו מחוסנים. אף אחד בינתיים לא נדבק. אז עם בדיקת אנטיגן אנחנו יכולים לחזור לשגרה, אבל לא תמיד יש מסגרת. יוצא שאנחנו עוברים תקופה ללא מסגרות כמעט כמו סגר.

רשימת ציוד לסגר/בידוד בתקופת הקורונה – מה אפשר לעשות בבידוד

כמו שלמדנו בסגרים קודמים אפשר לצאת להצטייד במזון, תרופות (לאפילפסיה) ודברים חיוניים. אם זאת לחלקינו ילדים קטנים או אנשים שיהיו תלויים בנו ונתקשה לצאת ללא מישהו שישגיח אליהם.

הבידודים קצרים יותר, במיוחד למחזיקי תו ירוק, אך ההתנהלות כמו בסגר אם יש הרבה הדבקה. גל האומיקרון גרם לרצף בידודים. כדי לשמור על שפיות, כדאי להתייחס עליו כמו שהתייחסנו לסגרים מהגלים הראשונים.

אם זאת אין צורך להפריז בקניות. השלימו מה שאזל מאז הסגר, הבידוד או החופשה הקודמת.

הורים לילדים קטנים – כנראה שתאלצו לייצר מערך חינוך ביתי ולהשלים להם פערים.

למדו את ילדיכם לפי סגנון הלימודים האישי שלהם. השתמשו ברשימה זו כדי לחסוך אנרגיה ולהצטייד במטרה לצמצם פערים כמה שניתן. השנה ההשכלה של ילדינו בעיקר באחריותנו.

מה אפשר לעשות בבידוד עם ילדים עם אוטיזם

הורים לילד המאובחן עם אוטיזם יעברו את הסגר בצורה קצת שונה. יש לבדוק את הנחיות הקורונה הרשמיות באתר הממשלתי.

כדי לדעת מה אפשר לעשות בבידוד עם ילדים עם אוטיזם, יתכן וההנחיות מקלות ומאפשרות זמן התאווררות. השתמשו בזכות כדי לתת לילד לצאת מהבית ולא לאבד עשתונות. זה חשוב עבורו וגם עבורכם.

מעבר לכך, אתם בוודאי יודעים שהם צריכים את השגרה שלהם. בנו שגרה קבועה וסדר יום ברור וחזותי בעזרת כרטיסי ניווט.

צרו קשר לשיחת טלפון או ווידאו עם אנשי הצוות החינוכי/טיפולי שלכם כדי לקבל כלים לעבודה התפתחותית עם הילד.

ציוד לבידוד

חילקתי את רשימת הציוד לפי קטגוריות, שיהיה לכם קל לחפש מאיפה לקנות כל דבר. חלק מהקישורים הם לאתר עלי-אקספרס. הזמינו מסין מספיק זמן מראש.

מטרת הרשימה היא להקל עליכם כשאתם עושים רכישות ומתכננים מה אפשר לעשות בבידוד עם הילדים.

רשימת ציוד אומנות

נדרש הרבה מגוון בציוד אמנות כדי לוודא שיש לילדים מספיק תעסוקה. המגוון גם חשוב לעבודה לפי הפרופיל הסנסורי של ילדכם. מגוון גדול יתן לכם רעיונות נוספים לעבודה על ויסות חושי.

  • צבעי ידיים של אומגה ( מצאתי אותם הכי רחיצים. הם טובים במיוחד כשמלמדים ילד להתרחץ לבד)
  • צבעי מים
  • טושים
  • עפרונות צבעוניים 
  • פנדה
  • גליונות נייר מכל מיני גדלים
  • נייר מדפסת לפחות 2 חבילות
  • קנו לפחות שני סטים של דיו למדפסת להחלפה (בכל זאת מדובר בחודש בבית)
  • בצק צבעוני
  • פלסטלינה – למי שמוכן לעבוד איתה
  • סליים ( שנוא נפש אישי אבל..)
  • חול קינטי (ממש לא מרשה את זה בבית, אבל אם אתם כן, אז זה אחד הטובים)
  • איזי קליי (לשעת צרה כשאין אופציה אחרת)
  • חימר או דס לסוגיו אם רוצים
  • חומרי יצירה כמו חרוזים למיניהם
  • פסיפסים להדבקה ( אפשר בערכאות מוכנות)
  • ערכאות תפירה וריקמה לכאלו שאוהבים
  • וואשי טייפ או נייר דבק – לייצור פסי הליכה על הרצפה למשחקי מסלול
מסלול: כל מה שצריך זה כמה כיסאות ונייר דבק

רשימת ציוד מוטורי

מערכי שיעור

צרו מערכי שיעור לפי גיל בכל נושאי הליבה או לחילופין שאלו את המורה/גננת מה אפשר לעשות בבידוד במקום זמן הלימודים שהלך לאיבוד. בררו מה החומר הלימודי שהיה צפוי לחודש הקרוב לפי נושאים והצתיידו בהתאם.

הדבר רלוונטי גם להורים למתבגרים- בסוף יש בגרויות ואת החומר לא יהיה ניתן להשלים. גם להורים למתבגרים ואפילו תיכוניסטים כדאי לבקש רשימת נושאים ולקחת בחשבון שבאופן חצי רשמי השכלת ילדיכם תוטל עליכם השנה.

להורים לילדי גן- ניתן לרכוש ערכאות בנושאי חגים ועוד בחנויות ציוד לגנים מוכנות עם מערך שיעור ועל פי זה לייצר מפגש בוקר מסוגר – זה יכול להתאים יחד עם דפי עבודה לכיתות א-ב.

לבקש את ספרי הלימוד הבייתה כבר ביום שלישי לפני הסגר ולוודא מייד בסוף יום הלימודים עוד באיסוף שהכל הגיע כך שתוכלו להיכנס לכיתה אם לא.

רשימת ציוד לימודי

  • אוזניות מבטלות רעש. (תקנו אקסטרה גם להורים. תודו לי אחר כך). ניתן למצוא בחנויות בניין או להזמין באינטרנט.
  • ספרי קריאה לכם ולהם.
  • ציוד לזמן משפחה
  • משחקי שולחן לפחות ארבעה שמתאימים בגיל
  • רשימת סרטים לצפיה משפחתית 
  • משחקים של פעם ( השחלת נר לבקבוק , משחק הכסאות ) צרו רשימה וארגנו ערב משחקים

הכנת סדר יום

כל ילד וסדר היום המותאם לו. צרו תכנית גמישה עבור כל ילד. התייעצו עם הצוות הפארא-רפואי שלכם, כדי לשבץ מטרות טיפוליות בסדר היום. התחילו בדברים בקבועים:

סדר יום ויזואלי

כללי הבית ולוח זמנים – מה אפשר ואי אפשר לעשות בבידוד

  • קיבעו מראש מה הילד חייב לעשות לפני שהוא זכאי לזמן מסך
  • הגבילו את זמן המסך וקיבעו מה אפשר לעשות בבידוד לפני שהוא מקבל זמן מסך נוסף
  • הקצו שעה ביום לפחות לזמן למידה בזמן שאתם מסוגלים אליו או אם מדובר במתבגר עצמאי – בזמן שידוע לכם שהוא מסוגל עליו
  • הכינו לוח עבור כל ילד בו רשומים כל התנאים והלו"ז. אם מדובר בילד לפני גיל קריאה השתמשו בכרטיס ניווט ויזואלי או בלוח תקשורת
  • דבקו בלו"ז על מנת לשמור על שיגרה קבועה. בעתיד החזרה ללימודים תהיה קלה יותר אם שמרתם על שגרה בסגר.

רשימת ציוד רפואי

  • ערכו סדר בארון תרופות וזרקו מלאי פג תוקף
  • וודאו שיש לכם מספיק ציוד חבישה בסיסי וחומר חיטוי
  • בדקו שיש לכם מספיק תרופות להורדת חום וכאבים, תרופות קבועות לפחות לחודש קדימה
  • חולים ראתיים – ציוד לאינהלציה
  • חולי אלרגיה – אפיפן, כדורי אלרגיה וסטרואידים למי שבעבר היה צריך

בזמן סגר הגישה למרפאות מוגבלת וכדאי שלא לרוץ סתם.

רשימת ציוד מטבח

ערכו סדר במטבח וייצרו רשימת מלאי

תכננו ארוחות לרמת הפרטים וקנו לפי התכנית. – רצוי תמיד במיוחד בקניות מרוכזות, קחו בחשבון שבסגר אוכלים יותר ולכן הקפידו על חשיבה מראש לפחות 3 ארוחות מרכזיות ו2 ארוחות נישנוש. 

צרו תפריט בריא ומוקפד. הכינו על פיו רשימה למוצרים טריים ויבשים. 

הצטיידו במוצרים יבשים אבל רק כאלו שאתם צורכים בדרך כלל ( לא להצתייד במלא שימורים אם אתם לא אוכלים אותם) .

קנו קניית מוצרים קפואים בהתאם לגודל המקפיא בלבד. צפוי המחסור הקבוע בבשרים ועופות שקיים בכל שנה ולא מעבר.

חטיפים ומתוקים: רצוי כמובן להפחית, אך תנו לילדים ולעצמכם גם קצת מרחב להנות מהחיים. קנו רק מה שאתם צורכים אבל בכמות לחודש. אכסנו במקום ניסתר מילדיכם ( עדיף לקנות יותר ולא להגיע לילד צורח בגלל קצת במבה – לקחי סגר קודם).

על תשכחו לעשות רשימת ציוד לבישול, אחסון, והגשה.

חומרי ניקוי

שוב לסדר קודם ולעשות רשימה

  • אין מה לצרוך כמויות של אלכוג'ל (עושה נזקים לעור). קחו מגבוני חיטוי ליציאה מהבית, חומרי ניקוי רגילים והרבה סבון ידיים. קחו בחשבון מלאי לשבועיים שלושה.
  • מסכות בכמות ראלית
  • ציוד תינוקות
  • טיטולים (אם אתם כמונו ומשתמשים בטיטולי בד, קחו בחשבון כמות חומרי כביסה. זמן מצוין להתחיל תכנית הגמילה מטיטולים אם הילד בשל)
  • פורמולה למי שאינה מניקה בכמות מתאימה לחודש
  • מוצצים ספייר ( לפי הערכת אובדן מוצצים לשבוע)
  • נשכנים למוציאי שיניים.
  • משחק חדש אחד לפחות בארון ( לשעת חרום בזמן שיעמום שכל האופציות מוצו)
  • שימו לב שיש לכם לפחות 2-3 חליפות בגדים במידה הבאה!

חיות מחמד

חיית מחמד עוזרת להפיג מתחים. לא לאמץ ולזרוק! אימוץ זה לחיים!
  • דאגו לאוכל ולציוד חודש קדימה 
  • דאגו למשחק הפעלה גם עבורן רצוי כזה שהילד יכול לשחק איתן.

הפעלות נוספות שאפשר לעשות בבידוד

ביקשתי מהורים נוספים לתת את הטיפים שלהם. הנה כמה טיפים נוספים:

לסיכום

הרעיון הוא להזדקק לכמה שפחות קניות מחוץ לבית במהלך הסגר. רשימת הציוד כמובן מתאימה גם ביום יום ולא רק לסגר. בחופשות למשל.

ערכו רשימת ציוד לסגר כדי להיות מוכנים.

בין אם מדובר בסידור לילדים, חוסר רצון להיכנס לצפיפות של מקומות מסחר שיהפכו למקום בילוי עיקרי, או סתם חוסר רצון לנסות ולהשיג מלאי כמו צבעי ידיים בזמן סגר.

סדרו את ארונות הציוד והיו מוכנים לסגר כמו למבצע צבאי – זה בערך כך כשמשפחה נשארת בבית זמן כל כך ממושך.

משחקים-

ניתן לעשות החלפות משחקים מראש עם משפחה אחרת ולהגיע לסגר עם משחקים חדשים. בסוף הסגר תחזירו . בדרך זו חוסכים לא מעט כסף. הקפידו לסמן מה שייך למי. 

חינוך –

נצלו את תקופת הבידוד כדי לחזק תהליכים חינוכיים. עבדו למשל על גמילה מחיתולים, גיוון תזונה ורחצה עצמאית.

אם יש לכם בבית בנות לקראת גיל ההתבגרות, זה זמן טוב להתחיל לעבוד על היגיינה נשית.

הכינו מראש אביזרי תת"ח אם לא עשיתם זאת כבר, כדי להתכונן לסגר ולבידוד הבא. ההצטיידו בכרטיסיות ולוחות תקשורת, כרטיסי ניווט וסיפורים חברתיים.

כתבו לנו בתגובות אם הרשימה שימושית לכם, ואם החסרנו משהו חשוב לדעתכם

פורסם ב- 3 תגובות

איך ללמד ילד לישון כשיש לו צרכים מיוחדים

כבר כתבנו בעבר על איכות השינה הנוראית של בננו הבכור בינקות. איכות השינה של דולב השתפרה מאוד מאז. דולב עדיין מתקשה להחזיק לילה שלם. ההחלמה מאפילפסיה כנראה עזרה מאוד. אבל מה עוד ניתן לעשות כדי לשפר את איכות השינה? האם מותר לתת מלטונין לילדים אוטיסטים? מה הוא טקס שינה שמקדם את השינה? איך ללמד ילד לישון כשיש לו צרכים מיוחדים? מה צריך לבדוק, ואיפה?

שינה סדירה חיונית להתפתחות המוח, לחילוף חומרים וגדילה ולתפקוד יום יום. בזמן השינה נעשים רוב תהליכי השיקום בגוף ולכן חיוני שאנחנו וילדינו נישן שינה תקינה ורציפה עד כמה שאפשר לפי ההמלצות הרפואיות השגרתיות.

בעיות שינה נפוצות אצל אוטיסטים

מלטונין לילדים אוטיסטים כטיפול בחוסר איזון הורמונלי

הפרעות שינה יכולות להיות סימן לאוטיזם, וכדאי לבדוק אם יש סיבה לאבחון התפתחותי.

לילדים רבים על הרצף יש חוסר בייצור של הורמוני שינה (המפורסם מבניהם הוא מלטונין אבל הוא בהחלט לא היחיד) או חוסר בקולטנים לאותם הורמונים. האבחנה ביניהם יכולה להיעשות בשתי צורות:

א. מעבדת שינה, בה לוקחים בדיקות דם להורמונים.

ב. ניסוי וטעיה. פשוט נותנים תחליפי הורמונים, במינונים שונים, ורואים לאחר כמה לילות אם זה עוזר. אצל ילדים קטנים כדאי להתייעץ עם רופא. אפשר להשתמש במכשיר ניתור טבעת או מכשיר ניתור על המיטה כדי לאסוף נתונים על איכות השינה. (מכשירי ניתור יכולים לעזור גם לנתר אחר התקפי אפילפסיה)

איפה קונים תחליפי הורמונים כמו מלטונין לילדים אוטיסטים שהם גם יסכימו לקחת

ניתן לרכוש מלטונין ותחליפי הורמונים אחרים דרך הקופות בסירופ או כדורים.

אם הילדים שלכם לא מסכימים לקחת את הסירופ שנרשם דרך הקופה, כדאי להסתכל על אפשרויות באתרי הזמנות מחו"ל.

ניתן למשל לרכוש מלטונין דרך חברות תוספי תזונה כמו *iHerb*. אצלנו אוהבים במיוחד מלטונין בסוכריות גומי שיותר נעימות להם בפה.

היתרון בהזמנת מלטונין מחו"ל לילדים אוטיסטים הוא באפשרויות השנות של מינונים, מרקמים וטעמים.

הקישורים לiHerb דרך בעמוד הזה, נותנים 5% הנחה.

שימוש בתרופות שינה הינו קבוע לעיתים לכל החיים. אחת לכמה זמן, כדאי לבדוק יחד עם הרופא שמלווה אתכם, האם אפשר לרדת במינון, או יש צורך להעלות מינון. לילדים קטנים יכול להיות שהמצב ישתפר עם הגיל או יוחמר. כך או אחרת חובה לדווח לרופא על שימוש בכל תוסף תזונה או טיפול תרופתי. במיוחד בילדים אין להתחיל בטיפול ללא חוות דעת רופא.

ניסינו סירופ, ואז גילינו בiHerb את *סוכריות הגומי*

סדר יום עם טקס שינה קבוע

סדר היום שלכם חייב להיות מאורגן, ואסור לסטות ממנו, אלא במקרי חירום, ובפרט אצל ילדים קטנים. מומלץ לעבוד על תכנית שגרה קבועה, עם יועצת שינה או מנתחת התנהגות, אך תבחרו כזה שרגיש לצרכים שלכם, ולא מכתיב לכם כללים שיגרמו לילדים טראומה, ולכם עוגמת נפש.

כמו בבניית תכנית טיפול על פי ההערכה באבחון או בתל"א, גם ההכנה לשינה צריכה להיות מותאמת אישית עבור ילדיכם. בתור התחלה, כדאי לתקצב לה לפחות שעה שלמה מהרגע שבו מכריזים על התארגנות לשינה ועד הכניסה עצמה להרדמות. אם הילד מסוגל להירדם בפחות זמן זה מעולה.

טקס השינה יכול לכלול מרכיבים כמו:

ויגמר בעצימת עיניים ושינה. בהתחלה זה ייקח המון זמן ועם תרגול עקבי זה יצטמצם לזמן סביר. קחו בחשבון שיתכן שילדיכם לעולם לא ילך לישון כמו ילד רגיל, ותהיו מוכנים לכך.

חשוב מאוד שסדר טקס השינה ישאר ברור וקבוע. בחרו מראש מה לדעתכם צריך להיות בו והשתדלו שלא לסטות מהרצף שלו.

אם סדר הטקס הוא אוכל, מקלחת, סיפור, הרדמות הקפידו עליו לפחות עד שילדיכם מתרגל ומבסס שינה באופן קבוע.

הימנעו מהפרעה לא מתוכננת ברצף השינה, דאגו שמי שמחליף אותכם יודע מה הוא צריך לעשות. אנחנו לדוגמה דואגים להושיב את שני ילדינו הגדולים לפיפי בשעה קבועה באמצע הלילה (חלק מגמילת לילה). לאומת זאת, נבו לא מפספס, ולא צריך שייקחו אותו. וכך כשסבא וסבתא בטעות לקחו אותו לפיפי בלילה, הם גמרו לו את השינה באותו לילה.

מומלץ לתלות במקום קבוע כרטיסיית ניווט חזותית, כדי לעזור לשמור על לטקס שינה קבוע. תמונות/איורים של סדר הפעולות בטקס השינה עוזרים לנו ולילדים להבין למה לצפות.

(מתן מלטונין או תרופות שינה אחרות, צריך להיות בזמן מספק לפני רגע ההרדמות המתוכנן כך ששום שלב בטקס לא יעלם)

סיפור חברתי על שינה כאמצעי לתמיכה בהרדמות

סיפור לילה טוב, יכול להיות גם סיפור חברתי שאתם יצרתם. הספיור יתאר את תהליך השינה ועוזר לכם ללמד את הילד לישון.

רצוי להציג אותו מספר פעמים לפני טקס השינה. הוא יכול להיות גם הסימן לפתיחת טקס השינה. הוא יכול להיות גם חלק מהסיפורים של לפני השינה במיטה.

על הסיפור לתאר את המצב של הילד ולהסביר לו מה עתיד להתרחש.

בעיות בוויסות חושי

וויסות חושי הוא אותו מנגנון פיזיולוגי, שגורם לגוף שלנו להישאר מאורגן מבחינת כיבוי והדלקת החושים שלנו: ראיה, שמיעה, מגע, טעם וריח.

כשאשר יש בעיה בדרך שהחושים האלו מווסתים, הם מודלקים ונכבים בעוצמות שונות. לעיתים יחד ולעתים בנפרד, ללא יכולת לשלוט עליהם. זוהי מהות הפרעת וויסות חושי, או בעיבוד חושי.

לכל אחד יש את הרגישויות שלו בין עם יש לו בעיה בתחום ובין אם לא. ההבדל הוא כמות הרגישויות ועוצמתן. כאשר מדובר בשינה רציפה – התעוררויות או חוסר הרדמות, יכולות לשבת על בעיות בוויסות חושי. ישנם מספר פתרונות, אביזרים טכנולוגיים או התנהגותיים, שעשויים לעזור לכם להרדים את ילדיכם ואת עצמכם ולזכות באיכות שינה טובה יותר.

אביזרים מווסתים לשיפור איכות השינה

  1. תאורה מווסתת: יכולה להיות מצג אורות מרגיע שמופץ על ידי מנורה מיוחדת, מנורת לילה בצבע רך תאורה הינה חלק חשוב בכיבוי החושים שלנו. גם חושך הינו סוג של וויסות. נסו להבין מה טוב עבור הילד שלכם.
  2. שמיכה כבדה או שמיכת לחץ. לילדים מסוימים, שמיכת כובד עשויה לסייע בוויסות של חוש המגע שלהם. פיזור משקל אחיד בהחלט עוזר להירגע, כמו מגע עמוק. שמיכה כזאת עוזר להירגע גם אצל אדם רגיל. משקל השמיכה צריך להיות כ10% ממשקל הגוף ולכסות את כל הגוף מכפות הרגליים ועד הצוואר.
  3. מזרן רטט: עוזר לילדים שזקוקים לתנועה כדאי להירגע. צריך להזמין מזרן רטט בהתאמה אישית, בגודל של מיטת הילד, ומותאם לשימוש לזמן ארוך. כלומר, מצופה בפלסטיק נגד הרטבות. ומצויד במספר תכניות רטט ולזמן הפעלה של לפחות זמן ההרדמות של הילד. את המזרן כדאי להפעיל מיד עם הכניסה למיטה, ועד אחרי שהילד נירדם וכול קימה מחדש. במזרן שלנו יש הגבלת זמן קבועה של 30 דקות.
  4. מוזיקה מרגיעה- אפשר לשים ברקע רעש לבן או הקלטה של מוזיקה מווסתת. יש ילדים שזה מסייע להם ובעוד שלאחרים זה לא עוזר. שווה לנסות ולראות.

ניתן להזמין חלק מהציוד מעלי-אקפרס או אמזון, אך אם תרצו ציוד איכותי, בלי ליפול מחיקויים זולים, כדאי ליצור קשר עם ספקים כמו "שיקומית". לאחרונה הזמנו ציוד מחברת שיקומית כדי להקים סנוזלן ביתי. זה לא מרחב שנועד להרדמה, אבל הרגיעה שהם מקבלים בו במהלך היום משפיעה על איכות השינה.

קשיים רגשיים שפוגעים באיכות השינה

גיל סיוטי הלילה

בגיל מסוים ובאופן טבעי, ילדים קמים בגלל חלומות רעים. בין אם ילדיכם מסוגל להסביר שזה מה שקרה, ובין אם לא, כדי להתייחס למצב הרגשי של הילד בזמן הקימה.

ילד שקם מוטרד, אינו ילד שקם כי סיים את שנת הלילה שלו. סביב גיל 4 זה מתחיל ולכן שימו לב. אם נראה לכם שילדיכם קם בצורה כזו תמללו לו את הנושא. "אולי היה לך חלום לא טוב?" "לא נורא זה רק חלום. אמא/אבא פה וכל יהיה בסדר."

הרדימו מחדש בעדינות, תוך כדי מתן מענה לוויסות חושי (אם יש צורך), וניחום הילד.

מצוקות על רקע מה שקורה בסביבת הילד

לדוגמה, בן משפחה שניכנס ויוצא מאישפוז (כמו שילדינו חווים כעת בגלל הלידה הצפויה). יש סבירות שאיכות השינה שלהם תתערער, וניתן לצפות את המצב מראש.

לפני כמה שבועות, במהלך ארוחת ערב משפחתית, שירה הלכה למיון ונשארה באשפוז שתי לילות. דולב מאוד לחוץ מאז, וזה מורגש מאוד בעיקר בלילות, שהוא קם ממיטתו. הוא מסרב לחזור לשם, ודורש לשכב ליד אמא.

דאגו להבהיר להם, שהליכה לשינה אינה דבר שניתן לוותר עליו. יש מקום לגמישות במידה. תנו תשומת לב לתחושות שלהם. צפו התעוררויות רבות או אפילו הרטבות שהיו ונעלמו וכעת צצו מחדש. ניתן להשתמש בסיפור חברתי, שיסביר את המצב בבית.

יש להתייחס לכל חריגה בשגרת היום כגורם למצוקה, בין אם היא קטנה או גדולה, ובפרט אם היא מקשה על הילד מבחינה רגשית. זה יכול להיות סיום שנה במסגרת החינוכית, או אפילו ההעדרות של אחים מהבית. זה כמובן משתנה בין ילד לילד, נסו לצפות מראש מצבים כאלו ולהכין את הילד מראש.

שימו לב לסימני מצוקה חריגים שמעוררים חשד, ובפרט אם מדובר בילד לא וורבלי. עשו רישום במחברת או בנייד, ותעדו את ההתנהגות. נסו למצוא הסבר. ילד שישן היטב, וכעת כבר לא, מעיד על מצוקה כלשהי. היו ערניים ונסו לברר אם קרה משהו במסגרת החינוכית או במקום אחר, שאינו גלוי לכם.

קשיי היפרדות מסידור שינה קודם

היפרדות ממיטת תינוק, מעבר, או משינה משותפת, זה עוד תהליך שצריך לעבור עם ילדינו. לעיתים בתקופה זו יתכן ותצטרכו להכניס חלק מהאלמנטים של סידור השינה הקודם ולאט לאט להעלים אותם.

מרגע לידת הילד שלכם, הוא הורגל לשינה בצורה מסוימת. כל שינוי במקום ובצורת המיטה (כדי לעזור לילד להתנתק מהוריו, להיות בוגר יותר, או להתאים לגדול), גם אם הוא קטן, דורש הסתגלות איטית.

לדוגמה – מעבר ממיטת תינוק למיטת מעבר או למיטת נוער. ניתן לקחת חלק מהאלמנטים שקיימים במיטה כמו המזרן (להניח מעל המזרן החדש), השמיכה האהובה עליו, וכדומה, ולהכניס כאביזר תומך מעבר למיטה החדשה.

מעבר משינה משותפת עם הורה גם דורש התרגלות. כשישנים עם ילד, הילד חש את ההורה ששוכב לידו כל הזמן. הדבר מקנה לו ביטחון רגשי, ומאפשר לעיתים שינה טובה יותר עבור הילד.

שינה משותפת הינה חלק מהעקרונות בשיטת גידול ילדים שנקראת עיקרון הרצף, ומדברת על רצף מגע בין ההורה לתינוק/פעוט במהלך היום.

אם הילד שלכם גדל בשיטה דומה, תצטרכו להתחשב בתהליך הסדרת השינה, לצורך שלו בקרבה פיזית, גם בתחום עיצוב החדר. למשל מיטה יותר גדולה, שתאפשר לינה משותפת (או התחלת שינה משותפת של הורה וילד).

תצטרכו להתחשב גם במישור הרגשי. אם הילד זקוק למגע להירדם, לאפשר את הדרך הרגילה שלכם לעשות זאת, גם אם גומלים אותו לאט לאט מכך לאורך זמן.

תהליכים אלו לוקחים זמן ואין צורך להאיץ בהם. כאשר לא מתייחסים לשינוי הפיזי בהסדרי שינה, יתכן ותתקלו בהתנגדות ילדיכם לסידור השינה החדש, ותחבלו בלי כוונה בתהליך.

סיום שינה

סיום שינה ביוזמת הילד בשעות הלילה: אחד הסיוטים האישיים שלנו, כי יש לנו ילד כזה. מצב בו ילד קם לאחר מספר שעות ו"מודיע" לנו ששנת הלילה הסתיימה ואין לו שום כוונה לישון. זה יכול לקרות בכל שעה בלילה וכדאי לנסות ולראות מתי ניתן להחזיר את הילד לישון ומתי פשוט אין טעם.

א. במידת האפשר נסו להרדים שוב.

ב. דאגו לפתרון להעסקה עצמית של הילד בקרבת מקום כדי שבעת הצורך תשמעו אם קרה משהו חריג. זה הזמן לזכור לנעול מטבח, דלתות יציאה מהבית ולמגן את הבית מפני אסונות קטנים שיכולים לקרות כמו הגעה של הילד לפח הזבל ושפיכת כל התכולה שלו.

דאגו לפעילות מתמשכת ושקטה כזו שתאפשר לכם ההורים לישון או לפחות לנמנם. אנחנו למשל קנינו מעלי אקספרס כמה ערכות פעילות מלבד. הערכות העסיקו את דולב המון זמן, ובשקט.

כדאי להכין מקום מראש, כדאי שהפעילות תתבצע בטווח שמיעה או ראיה שלכם. ככול שהילד גדול יותר כך ניתן להעסיק אותו רחוק יותר ממכם. אם ניתן, תסכמו עם ילדיכם מה מותר ואסור לעשות בזמן הזה ומה מצופה ממנו. אם לא אז התאימו לו תכנית משלו.

ג. דאגו להשלמת שעות שינה עבורכם ועבור הילד- אם אתם לא ישנים מספיק אתם תגלו מהר מאוד שתתחילו לתפקד בחסר. כמוכם גם ילדיכם ילד שאינו ישן הוא פחות מרוכז. נסו לברר מתי הילד שלכם ישן הכי טוב ולסדר את שעות השינה בהתאם.

לסיכום – איך ללמד ילד עם צרכים מיוחדים לישון

התייחסו לנתונים המאפיינים אוטיזם – תתאימו את שיגרת השינה לצרכי הוויסות שלו, לצרכים הרגשיים שלו. קשה מאוד לשנות את הילדים שלנו כדי שיתאימו לצרכים שלנו. אנחנו ההורים צריכים למצוא מה עובד עבורם ולנסות לבנות תכנית מתאימה.

ניתן לעבוד עם אנשי מקצוע כמו יועצי. ודעו שהם מקצועיים ומנוסים עם אוטיזם. עליהם לעבוד עם הנתונים של הילד.

עבור ילד עם אוטיזם – צריך הדרכה המותאמת לילד שיש לו בעיה בתקשורת. הוא אומנם כרונולוגית בן X שנים, אבל לפי מה שכתוב באבחון שלו, הוא בעצם מתפקד מבחינה תקשורתית כמו ילד בן Y שנים.

גם מבחינה פיזיולוגית, הגוף שלו כנראה לא בנוי לשינה סדורה מכל מני סיבות. קשה לאבחן בדיוק מה הסיבה שמובילה למעגלי שינה משובשים, אז הדרך לשינה סדורה ארוכה, מלאה בניסוי וטעייה, ודורשת מאיתנו הרבה סבלנות, התמדה, ומשקאות אנרגיה.

אל תפחדו להשתמש במלטונין לילדים אוטיסטים. ברוב המקרים יש להם בעיה פזיולוגית אמיתית שהתחליף ממש חיוני. ובכל מקרה התוסף הוא ממקור טבעי וידוע כלא מזיק.

טיפ חשוב

היזהרו מיועצות שינה לא מתורגלות בילדים כמו שלכם. אין להן מושג מה לעשות איתכם בכל מקרה וחוץ מלתסכל אתכם הן יכולות לגרום לנזק ממשי ולתת עצות שלא מתאימות עבורכם. לנו זה קרה ונלקחו שנים לשנות דברים.

חשוב למצוא ייעוץ שינה שמתאים לילדים עם צרכים מיוחדים.

שינה קלה לכולם

מאמרים נוספים בנושא התומכים במתן מלטונין לילדים אוטיסטים

בכתבה באתר spectumnews.org, מדווחים על ממוצא זמן הרדמות (מכניסת הילד למיטה ועד הרדמות) של 58 דקות אצל 80 ילדים לפני הדרכה, ו39.6 דקות לאחר הדרכה. במחקר המצוטט, הם מלמדים ומלווים הורים איך ללמד ילד עם אוטיזם לישון. מה שהדהים אותי זה התזמונים. זה פשוט מתיש לריב עם הילד לשכב, להירגע ולישון. הנתון של כמעט שעה הרדמות בממוצע, מסביר למה זה כל כך מתיש.

מאמר סקירה – שמדווח על מסקנות דומות ממספר מאמרים: בעיה נפוצה בייצור בהורמונים כמו מלטונין לילדים אוטיסטים.

במאמר נוסף, 65% מהנבדקים האוטיסטים היו עם רמות מלטונין לא תקינות.

פורסם ב- כתיבת תגובה

חינוך ביתי כפוי בצל הקורונה

כשחזרנו מטיפול ברוסיה לבידוד

חזרנו מרוסיה באמצע מרץ, זה היה הביקור השלישי שלנו במוסקבה. סבב שלישי של טיפול תאי גזע. באותו זמן, מגפת הקורונה לא ממש הגיעה לרוסיה, ולא היה חובת בידוד לבאים משם. אבל כבקשתי לחזור לעבודה, ביקשו ממני להישאר בבית לפחות יומיים, וזה סימן את תחילתה של תקופת החינוך הביתי הכפוי בצל הקורונה.

לא היה לי ברור למה מקום העבודה מחליט החלטה כזאת על אנשים שמגיעים ממדינות שאין עליהן אזהרה. חוץ מזה שחזרנו ביום חמישי, וביקשתי לחזור לעבודה ביום ראשון אז עברו יותר מיומיים.

שאלתי בקופת החולים אם אפשר לקבל אישור רופא שניתן לחזור לעבודה. ובקופה לא רק שלא קיבלתי אישור, סילקו אותי מהר, ואמרו להישאר בבית לבידוד. אחרי כמה שעות גם סיפרו שיש חולה מאומת שהיה בטיסה הזאת. כנראה עשה קונקשן מספרד. אז התחלנו לספור 14 יום בידוד.

לא ברור איפה ישב החולה במטוס, ואם המחלה היתה פעילה במהלך הטיסה. הוא דיווח על זה יום אחרי כנראה, אז יכול להיות שאכן נחשפנו.

באותו רגע אספנו את עצמינו וילדינו ונכנסנו מייד הביתה. אז אף אחד עוד לא ממש ידע מה לעשות, ובמקומות העבודה ובגנים ההיסטריה שלטה, ולא ברור גם מה מי שהגיע איתנו במגע אמור לעשות. היינו מהראשונים בארץ שישבו בבידוד וסרבו לבדוק אותנו למרות שבבית היה ילד אחרי השתלה שהיה על הטיסה. היו אז רק 2000-3000 בדיקות יומיות.

מבידוד לסגר

כשנגמרו שבועיים של בידוד, בדיוק שהתחיל הסגר הכללי של הגל הראשון של הקורונה.

מהר מאוד הבנו שאם אנחנו צריכים להתמודד עם חינוך ביתי כפוי בקורונה, ומבלי להיכנס לכאוס מוחלט נצטרך לעשות משהו ששנינו לא יודעים לעשות הכי טוב – לייצר סדר יום, מלא פעילות איכותית, עבור בני ה6,5,ו3 שלנו.

המשמעות של "חינוך ביתי כפוי בקורונה"

בדרך כלל בתקופות החגים, או החופש הגדול, אנחנו יכולים לשחרר את הילדים מרבים מחוקי השגרה. אך השילוב בין העובדה שלרבים מבני הבית יש מחלות רקע, לבין הנחיות הקורונה, מכניס אותנו למצב שונה שבו אין גישה לרוב האטרקציות, או אפילו לגן השעשועים. בנוסף, אנחנו לא יודעים כמה זמן הנחיות הקורונה בזמן סגר יחולו, ולכן אין אפשרות לשחרר, כי אין לאן והבית נהיה שילוב של בית ספר ובית כלא, לתקופה ממושכת מהרגיל.

חינוך ביתי כפוי בקורונה דורש התארגנות מחדש, ציוד עודף (שלפעמים לא קיים במלאי בחנויות), ובעצם אינו דומה לחינוך ביתי רגיל, במיוחד עם ילדים קטנים, אנרגטיים במיוחד ובעלי צרכים מיוחדים.

למרות שהם לא יודעים לתקשר את זה, הבידוד הממושך מאוד משפיע עליהם, ורואים לאחר תקופה שהם מתפקדים עוד פחות טוב מהרגיל. הם נהיים יותר אלימים, יש יותר פספוסים, פחות וורבליים, יותר על הידיים, ועוד.

לכן מומלץ להתארגן ולהתכונן לחינוך הביתי הכפוי בתקופת הקורונה, וכמה שיותר זמן מראש.

סדר יום קבוע

התחלנו בדברים הקבועים -שעות הקימה והשינה, שעות הארוחות והמקלחת. ומנסים לשמור על השגרה כמה שניתן.

את שאר הזמן, חילקנו למרווחים של חצי שעה, וכללנו תקופת מנוחה מיד לאחר ארוחת הצהריים, בה הם צפו בטלויזיה (בין 14-16). זה שאפשר לנו זמן לנוח ולהתכונן לשאר היום. כללנו בסדר היום זמן של טיפולים פרטניים במרחב הטיפולים שלנו, זמן לימודים מחוברות עבודה, ועוד…

לפעמים אנחנו לוקחים לעצמנו הפסקה לבד בסנוזלן

לכל יום היה נושא שעליו דיברנו: ספורט, אומנות, מדעים, אוכל, מים, ועוד. חלק מהנושאים חזרו בצורות שונות, נגיד אומנות התחלק ליום צבע בו עבדנו בגועש ושאר סוגי הצבעים שהיו, עבודות מלכת יד, יצירה בקרטון, וכו'.

אחרי ההרדמה סידרנו את הבית, תכננו את כל הארוחות ליום שאחרי, וסידרנו את הפעילות של הבוקר שאחרי בצורה מסודרת, כולל כל האביזרים. עבדנו קשה מאוד.

ברגעי משבר מוציאים חומרי יצירה

היו לנו הרבה רגעי משבר. הרבה רגעים שפתאום אחד הילדים רצה חטיף שלא היה במלאי (מהר מאוד הבנו שחובה לקנות הכל ברשימה של ההזמנה). היו חסרים חומרי יצירה, כי בחנויות הצעצועים לא צפו את ההצטיידות הפתאומית של כולם ביחד בצבעי גועש. למזלנו גילנו שאפשר להזמין במיוחד מחנות האומנות בעיר, מגוון סטים ליצירה (תודה לקרן מחנות האומנות בנתניה).

ביקשנו מחברים ומשפחה לקנות עבורנו ציוד ותרופות (תודה לצוות במאוחדת, שעזרו וניסו לייצר פתרונות עבורנו' ולרופאת הילדים המדהימה שלנו, שהייתה איתנו בקשר טלפוני ולצוות המזכירות שהתקשרו כל יום במהלך הבידוד).

אל דאגה – הכנו לכם רשימת ציוד מסודרת לחינוך בבית בזמן סגר, או חופשה.

הקושי באיסור לצאת מהבית עבור ילדים קטנים

אחד הקשיים הגדולים היה עם הצורך של בנינו הקטן במרחב. הילד ההיפרי שלנו זקוק לאוויר צח וליכולת שלו לרוץ ולהשתולל. הוא עשה נסיגה ענקית בהתנהגות, שעד היום לא ממש נסגרה. באין טיפולים, אין מסגרת ואין שום סיכוי לצאת מהבית, בעיקר על הרקע הריאתי שלו. היינו מותשים מהבכי והתחנונים לצאת מהבית.

קצת עזרה מהנדנדה בחדר הטיפולים שלנו ובריכה במרפסת אבל האמת היא שברגע שנגמר הבידוד הוא יצא לרוץ בשדה ליד הבית.

הבידוד הוא סוג של סיוט עבורנו. המחסור במסגרת הוא רק חצי מהבעיה, שכן מהר מאוד למדנו לפצות על הרבה מהדברים שמסגרת נותנת, וטווח הגילאים המצומצם ביניהם מאפשר לא מעט שיתופי פעולה. אבל חוסר היכולת לצאת להתאוורר היה הבעיה הכי גדולה שלנו. על בעיה זו לא הצלחנו להתגבר.

בפן הרגשי כל הילדים הגיבו בתגובות רגשיות קשות שקשורות במתח נפשי. היו כאלו שנסוגו לתוך עצמם, היו שהגיבו בפרצי בכי, היו כאלו שהגיבו בשאילת שאלות בלתי פוסקו. ניסינו לשדר עניינים כרגיל, ניסינו לייצר אווירה שמחה וזה באמת הקל אך לא פתר את הבעיה עד הסוף.

אנחנו מקווים שלא נאלץ להיכנס שוב לסגר, וממש חוששים להיכנס שוב לבידוד. מה שכן מאז אנחנו ערוכים עם ציוד עודף של חומרי יצירה וציוד לימודים על כל צרה שלא תבוא.

ואז הגיע סוף אוגוסט

השבועיים האחרונים של אוגוסט תמיד קשים, אנחנו בטוחים שאתם יודעים את זה. גם אם אין לכם ילדים, כל מי שרואה מהדורות חדשות בטלויזיה בקיץ תמיד נחשף לכתבות בכותרות כמו "מה עושים עם הילדים בסוף אוגוסט". אבל עם שלושה ילדים יחסית קטנים, עם צרכים מיוחדים, וכשיש לילדים טראומה מהבידוד והסגר שלא לגמרי נשכח, השנה אוגוסט קשה לנו במיוחד. נוסיף על זה שרוב המשחקיות סגורות, ושיש לנו חשש ממשי לצאת למקומות שכן פתוחים, שלא נדבק. לא רק בקורונה, כל מחלה ריאתית מסוכנת מאוד עבורנו, וכל מחלה בכלל בעייתית, כי אנחנו רוצים שהטיפול בתאי גזע יתמקד בעיקר בשיפור נוירולוגי ולא "יתבזבז" על המערכת החיסונית.

הילדים בינתיים חוזרים ללימודים בעוד כמה ימים. ההנחיות מאוד מבלבלות אבל בגלל שכולם קטנים, לפחות זאת שגרה יחסית מלאה.

שירה בשמירת הריון, ואנחנו מתעסקים ביחד בכתיבת הבלוג. אני כנראה יוצא לדרך חדשה של כתיבה, שיווק, ועצמאות. זה מפחיד, אבל כשאני חושב על זה, אני כנראה גם ככה לא הייתי שכיר מוצלח במיוחד. שילוב של בעיות קשב ולקויות למידה, התמכרות למשחקי מחשב, ילדים שכל הזמן צריכים ליווי למיון, ולא ישנים בלילה, הובילו לכך שמציאת עבודה באקלים התעסוקתי הנוכחי היא בעיה אמיתית.

הפוסט הזה יותר מתקשר לחינוך ביתי. זה ברור שזה לא משהו אנחנו ממש מאורגנים לעשות באופן קבוע, והנחיות הקורונה שמו אותנו בסיטואציה שונה מהרגיל. מצב שאי אפשר לצאת להתאוורר בגן שעשועים, כי אף אחד לא יודע אם אפשר להידבק שם או במקום אחר. אז ההשוואה גם לא מושלמת, אבל לחינוך הביתי (בתקופות רגילות) יש יתרונות שכדאי לבחון.

חינוך פורמלי מול חינוך ביתי

בחינוך הפורמלי (מעון/גן/בית ספר) מכתיבים לנו הכל. משרד החינוך, הנהלת גן/בית ספר וצוות ההוראה/טיפול, קובעים איך "לעצב" את מוחם ונפשם של הילדים שלנו. מערכת החינוך והמשק, מעדיפים שילדים יהיו תלמידי החינוך הפורמלי, מפני שזה נותן לממשלה יותר שליטה על כלכלת הלימודים. יש לשיטה הזאת יתרונות וחסרונות.

יתרונות החינוך הפורמלי

הפרדות בין ההורה לילד:

ההורה זוכה לעצמאות מילדו, ופנוי לעבוד – בין אם בבית ובין אם במקום עבודה אחר. מצד שני הילד מתרגל להפרדה בינו לבין הוריו. זה כנראה שנוי במחלוקת אם זה באמת יתרון, אך זאת נקודה שכדאי לבחון באופן פרטני.

מומחיות:

ככול שמחלקים את החינוך בין יותר אנשים, כך הפוטנציאל המקצועי גבוה יותר. אני יכול להיות מאוד מוכשר במגוון נושאים, אך לאנשים שלמדו לתת שירות בצורה מקצועית בתחום ספציפי יהיה יתרון עליי. אני במקרה למדתי הוראת אנגלית, אך אין זה מעיד שאני יכול ללמד מקצועות אחרים היטב.

אחת היתרונות של מסירת חינוך הילד לצוות הוראה רחב, היא היכולת של בית הספר לחלק את מטלת הקניית הידע בין אנשים רבים. ככל שיותר שהילד נחשף למגוון דעות, כך גובר הסיכוי לקבל מידע רלוונטי ומדויק. יכול להיות שאני מאמין שאני יודע מידע עדכני ונכון, אך אני גם יודע שאני לא יודע הכל, יש גבול לכמות המידע שאני יכול לאסוף ואז ולהעביר הלאה. זה מאפשר לילד לגבש דעה עצמאית. אל דאגה, רוב הילדים בכל מקרה דובקים בערכי הבית ולא גולשים רחוק מדי.

קישורים חברתיים:

למעשה עצם השהיה בתוך קבוצת ילדים בני גילם מאתגרת ילדים בהתמודדות בתוך סיטואציות חברתיות. אחד האתגרים הגדולים בבחירה בחינוך ביתי הוא מציאת חברת שווים לילד וקושי ללמד את אותו חומר חשוב שילדים לומדים באופן טבעי בחברת ילדים אחרים. גם ילדים על הרצף זקוקים לחברת שווים והם לומדים (גם אם בצורה שונה מילדים שאינם על הרצף) מיומנויות זה מזה.

תרומה לחברה:

אומנם פחות רלוונטי להורה באופן ישיר, אך ככל ששולבו בחברה יותר מגוון אנשים כך יפחת הפחד והסטיגמטיזציה כלפי השונה, ואין שום סיבה שזה לא יתחיל מגילאים צעירים. בשנה שחלפה הקטן שלנו היה משולב בגן רגיל, במהלך השנה הוא קיבל אבחון, ואנחנו הצגנו את המצב החדש לגננת, להורי הגן ולילדים. השילוב היה כפוי ובהפתעה, אך ההחלה היתה מאוד מוצלחת.

זמן הורים עבור עבודה/סידורים /רווחה נפשית:

כל אדם זקוק לזמן עבור עצמו. בין אם זה הצורך הקיומי שלנו לעבוד, להיפגש עם חברים או קולגות, לעשות מטלות בית, או סתם לשתות כוס קפה בשקט, חינוך מוסדי מאפשר מספר שעות רוב ימות השבוע, באופן קבוע, בידיעה שהילד נמצא במסגרת שמקדמת אותו, שקט נפשי לעשות את כל אותם דברים שאדם בוגר צריך ורוצה לעשות.

חסרונות החינוך הפורמלי

כפיפות ללוח זמנים של משרד החינוך:

ישראל היא אחת השיאניות בעולם בימי חופשה לתלמידים. ככה זה – ביהדות יש המון חגים, והקיץ חם. אנחנו נמצאים במצב שיותר מחצי שנה במצטבר הילדים בכלל בבית. תוסיפו לכל זה את החינוך הביתי הכפוי בצל הקורונה וחוסר היעילות של החינוך מרחוק ולא בטוח שבכלל יש דבר כזה מערכת חינוך.

כח אדם:

ברגע שילד נכנס למוסד לימודי לרוב ההורה בעל שליטה מוגבלת במי שמבלה עם ילדו את רוב שעות היום. אנחנו בדרך כלל יכולים לסמוך על מנהל בית ספר לגייס אנשי מקצוע טובים, אבל חוסר שליטה מוחלט אומר שהילד הפרטי שלנו לא בהכרח מקבל את תמהיל הכי אופטימלי עבור צרכיו.

פיזור משאבים גדול מדי:

נכון להיום לא מעט צוותים חינוכיים מתקשים להתמודד עם העומס (במיוחד עם תוספת והבילבול, כעת בתקופת הקורונה). כמות התלמידים הגדולה, קושי לוגיסטי של מיעוט במשאבים, ולעתים גם מורים ומורות שחוקים או חסרי ניסיון. במקרה של תלמיד מתקשה בכיתה גדולה, גם אם מורה אחד מזהה בעיה ומנסה לעזור, מורה אחר עלול לפספס ולעשות נזק.

בשילוב עם תלמידים שחווים שילוב לא מוצלח בכיתה רגילה ללא מאפיינים מיוחדים עשויה להתחיל ולסיים את השנה עם תוצאות דלות. אין פה אשם אחד ברור, מדובר על מכלול של קשיים שלמעשה על רובם אין לנו שליטה. מה שיקרה בפועל שעל ההורים יוטל להשלים את החומר בשלל דרכים, כשלמעשה המערכת המוסדית הייתה אמורה לדאוג שהתלמיד יודע את החומר, אך לא הצליחה לבצע את המטלה הזו.

קשיים לוגיסטיים שלא קשורים בכח אדם:

גודל הכיתה, תנאי אקוסטיקה, ציוד הכיתה, הזנה מסודרת וטעימה, איכות המזגן והתכנים הטכניים שאינם מונגשים טכנולוגית בעידן בו הילדים חושבים בצורה אחרת, אפילו הטכניקה בה מצופה ללמד חומר (ספרי לימוד מול עבודה בידיים לדוגמה), כל אלו הם תנאי שטח שלפעמים מוכתבים מראש עבור הצוות החינוכי.

לדוגמה, הבן הקטן שלנו היה שנה שעברה בגן, שהאקוסטיקה בו הייתה נוראית. מלבד זה שהגננת המסכנה נאלצה להשתמש במכשיר מגביר קול, על מנת שלא תצטרד, הילד המסכן בילה שנה שלמה, עם אוזניות מווסתות רעש כי היה לו מאוד לא פשוט לעמוד ברעש המזעזע. כל התנאי שטח האלו הם לרוב בחירה של מישהו אחר שלרוב המניע הוא שיקול כלכלי ולא חינוכי , ההחלטה נכפת על הצוותים והם מנסים לעבוד איתה.

למידה מרחוק:

זה בדרך כלל לא שיקול, אך השנה למדנו מהי למידה מרחוק, ומסקנה העיקרית, היא שזה לא עובד. ככל שהילדים קטנים יותר כך זה פחות אפשרי. אך הפתרון הזה נוראי בכל מקרה. העומס של כמות התלמידים המסיבית יצר המון תקלות טכניות. אני לא יודע איך הילדים הגדולים התמודדו עם זה, אבל הבת חמש שלי לא היתה מאוד מעוניינת אחרי כמה מפגשים, הקטן בכלל לא הסכים להתקרב לזה. הגדול קצת שיתף פעולה עם המטפלת באמנות, אבל לא הסכים לדבר עם אנשי צוות אחרים.

כישורי מחשב הנדרשים ללמידה יעילה מאוד קשים להקנות, ואם הם לא נעשו בצורה מסודרת מספיק זמן מראש, זה פשוט לא יעבוד.

מהו חינוך ביתי

חינוך ביתי הוא תהליך חינוכי אשר מנוהל מבית התלמיד וניתן בעיקר על ידי משפחתו ולא במוסדות פורמליים חיצוניים ממלכתיים או פרטיים דוגמת בתי ספר. הוא יכול להיעשות גם דרך מורים פרטיים. (מתוך ערך ויקיפדיה)

החינוך הביתי מתאים למי שזקוק לקצב למידה שונה, אווירת לימודים שונה, יכולות למידה וריכוז אחרים מהשגרה הרגילה, או פשוט בגלל אידאולוגית ההורים. למעשה כבר שנתיים שאנחנו שוקלים לימודים בחינוך ביתי עבור בנינו הבכור, מכיוון שהוא קורא ועושה מתמטיקה, ברמה מעל לבני גילו, אבל מבחינת יכולות תקשורת, וקשב וריכוז מצבו קשה מאוד. אנחנו כבר זמן רב מתלבטים מה המקום הנכון עבורו.

בעקבות תקופת הבידוד והסגר שעברנו ביחד, אני ושירה חזרנו לדבר על נושא החינוך הביתי. ההנחיות יצרו מצב של חינוך ביתי כפוי, ללא הכנה מראש, לכל הארץ ביחד. אם המצב הזה יחזור בגלל איזה גל הדבקה מחודש או חלילה מגיפה אחרת, נמצא את עצמנו במצב קצת יותר טוב מאיפה שהיינו במרץ בעקבות הגל הראשון. אך עם זאת, כדי לנהל חינוך ביתי יעיל, צריך להיערך לזה מראש.

למעשה בחינוך ביתי ההורה מכריז מול הרשויות שהוא ידאג לחינוך אקדמי עבור ילדו. יש צורך ליצור תכנית לימודים מסודרת שכוללת רשימת נושאים ודרכי לימוד. כל הורה יקבע מה ואיך הוא מלמד ומי יעביר את התוכן הנלמד.

חינוך ביתי לילדים עם צרכים מיוחדים:

בדומה לילדי החינוך הרגיל, מטרת החינוך הביתי, לאפשר להורה לתת מענה אישי לצרכי הילד, שהחינוך הפורמלי לא נתן. אנחנו נתמקד בבחירת אנשי מקצוע, בשיטות העבודה ותמהיל שהתלמיד יקבל. המטרה בחינוך מהסוג הזה הוא לאפשר התקדמות ביכולות ובתפקוד בקצב המותאם לילד, ולא לפי המוכתב על פי המערכת. למעשה זה פתרון טוב עבור ילדים שהמסגרות הקיימות אינם מתאימות עבורם וההורים מסוגלים לעמוד גם כלכלית וגם נפשית בחינוך ביתי.

יתרונות החינוך הביתי

אין הפתעות:

יש סגר או אין סגר? אם התארגנתם על חינוך ביתי מראש, לא יהיה חינוך ביתי כפוי בזמן קורונה כי המסגרת שלכם לא תשתנה.

ניהול התלמיד על ידי מי שמכיר אותו הכי טוב:

בחינוך ביתי, מי שנמצא בראש ההיררכיה החינוכית תמיד יהיה אותו אדם – ההורה (או אפוטרופוס). לאורך זמן, היתרון של זה יהיה גדול מאוד. בחינוך הפורמלי כל פעם שהילד עובר מוסד, או כל פעם שיש חילופים בהנהלה, אנשי ההנהלה צריכים ללמוד מחדש את התיק של אותו תלמיד. הורה שמנהל את מערך החינוך מכיר את צרכיו של הילד בצורה אינטימית שלא ניתן להשוות לצוות חינוכי שאמון על כיתה/שכבה/בית ספר.

חומר לימוד מיוצר עבור הילד ובהתאם לרמתו:

תכנית לימוד מותאמת היישר ליכולות הילד, צרכיו ( ע"פ צרכיו הלימודיים אך גם מגבלותיו), מונגשת באופן אישי ומוסברת באופן אישי. ההתקדמות היא מהירה או איטית לפי צורך הפרט ולא לפי התקדמות הכיתה או תלות בלוח זמנים בית ספרי.

לימוד יכולות למידה עצמאית:

זה בעצם שלל של יכולות של למידה שמלמדים את הילד על מנת שיוכל להתקדם לבדו בחומר. זה נושא שלא תמיד הועבר כראוי בבתי הספר. כך כשהגענו לאוניברסיטה נאלצנו רבים ללמוד איך ללמוד לבד. חינוך ביתי יכול לתת יותר יכולות אוטודיד תלקטיות לילד, מול חינוך מוסדי.

שליטה של ההורה בפילוסופיה החינוכית ושיטה טיפולית:

כאן בעצם טמון הפוטנציאל הכי גדול של החינוך הביתי עבור ילדים עם צרכים מיוחדים. כשבארץ משתמשים לרוב בשיטת הטיפול "ABA" בחינוך הפורמלי. הורה הרואה לנכון לנסות לקדם את ילדיו בשיטות טיפול שונות, יתקשה מאוד למצוא מסגרת בהן משתמשים בשיטה הספציפית עליה למדו. כאן ההורה יכול ללמוד שיטות פחות נפוצות (כמו DIR, TEACHH או PRT), ולהכניס צוות מקצועי תומך העובד לפי אותה שיטה טיפולית. מעבר לכך ישנן פילוסופיות חינוך רבות שקשה למצוא להן בית במסגרות פורמליות.

שליטה של ההורה בצוות המקצועי:

מעבר לפילוסופיה החינוכית, רובינו היינו רוצים לדעת מי בדיוק נוגע בנפשו של הילד שלנו. למעשה אנחנו מוותרים על חלק מהשליטה בתחום כאשר אנחנו בוחרים בחינוך מוסדי (למרות שלפיקוח שיש בחינוך הפורמלי יש יתרונות שלא ניתן לזלזל בהן). לאומת זו בחינוך ביתי יש לנו שליטה מלאה בתחום הזה.

שליטה בתמהיל החומר הלימודי:

אם רציתם פחות חשבון ויותר מדעים אין בעיה, רציתם יותר או פחות חינוך מיני – תחליטו אתם. כן או לא בגרות? כן או לא קורסים האוניברסיטה הפתוחה? להורים לילדים מיוחדים לפעמים זו בדיוק הנקודה, ההשקעה בתחום מסוים, כלל אינה רלוונטית לילד שלהם. לאומת זאת כמה שעות ביום בתחום אחר שאולי בכלל קשור ליכולות חברתיות הוא הרבה יותר משמעותי.

ילדים שיכולותיהם אינם מתאימות ללמידה בקבוצה, לפעמים כלל אינם מתקדמים, גם במוסדות לחינוך מיוחד. למרות ששם נמצא ריכוז של אנשי מקצוע, עצם העובדה שהילד אינו במרחב שהוא מרגיש בו נוח, מספיק לעיקוב בהתקדמות. לפעמים מוציאים את הילד לעבודה בבית ופתאום הוא מתחיל להתקדם.

חסרונות החינוך הביתי:

יקר:

החינוך הפורמלי ממומן, גם אם יש עלויות נוספות, העלות של החינוך הביתי עלולה להיות יקרה מאוד. יש לא מעט משתנים שצריך לקחת בחשבון: כמה הכנסה יש להורים? איך ההכנסה תושפע בעקבות השארת הילדים בבית? כמה הוצאות נלוות יהיו לחינוך הביתי על חומרי לימוד וצוות מקצועי תומך? האם יש מספיק מרחב לימודי בבית? כמה יעלה ציוד טיפולי וחינוכי?

חברה שלנו שלקחה חל"ת השנה בדיוק למטרה זו העריכה כי רק אובדן המשכורת שלה והבאת מטפלים לבית עלתה בין 20-30 אלף שח לחודש. אנחנו כבר סיפרנו על הקרבת המרחבים בבית והשקעה בציוד לימודי וטיפולי.

נכון אם לא מדובר בילד מורכב כמו ילד על הרצף בתפקוד נמוך אז זה משמעותית פחות יקר אבל עדיין עצם אובדן משכורת אחת או הקושי הפיסי שכרוך בשינוי שעות העבודה לזמן בו אדם אחר עם הילד שלכם כדי שתוכלו לעבוד שווה לא מעט כסף.

קושי נפשי:

לכולנו יש צורך בזמן לבד/עם בוגרים אחרים/סתם לנוח רגע. בעצם ההחלטה על חינוך ביתי הזמן הזה מצתמצם עד נעלם. רובינו לא מסוגלים להחלטה הכל כך טוטלית הזו מבחינת של משאב זמן אישי.

קושי פיזי:

במיוחד להורים לילדים עם צרכים מיוחדים שהיה עם הילד משמעותה עבודה פיזית – גופנית מאומצת. בין אם מדובר בריסון של ילד בהתקף זעם (טנטרום), ריצה אחרי ילד שאינו מבין סכנה ועלול לחצות כביש לבד, או הרמה ונשיאה שלו. הזמן הזה שבעבר היה מוטל על אחרים היה הזמן של הגוף של ההורה לנוח. אנשים לא מבינים כמה עבודה פיזית כרוכה בגידול של ילד מיוחד ומה המשמעות שלה על הגוף.

קושי אקדמי:

האדם שמפעיל אותה צריך לדעת מה הוא עושה וללמוד את התכנים האקדמיים, חינוכיים וטיפוליים הנדרשים או לחלופין לשכור אותם.

לסיכום

אני ושירה שנויים במחלוקת על כמה אנחנו נהיה מסוגלים לקיים חינוך ביתי אפקטיבי, אבל בינתיים אנחנו בהסכמה שאנחנו לא מכניסים שינוי כזה בשנה הקרובה. אבל אנחנו כן מוכנים יותר למקרה שהנחיות הקורונה יחזירו אותנו למצב של חינוך ביתי כפוי. בתקווה שזה לא יגיע לשם. יש לנו עוד הרבה ללמוד על החינוך הביתי לפני שאחליט שזה משהו שאנחנו יכולים ליישם באופן מלא.

אני מקווה שהכתבה הזאת תעזור לכם להחליט איך החינוך בבית שלכם צריך להראות, איך להתכונן לחינוך ביתי כפוי, ולהחליט אם אתם שמחים שילדכם נמצא במסגרת החינוכית שבחרתם (ביתית או פורמלית).

לחצו כאן כדי לקרוא איך להכין רשימת ציוד לסגר (או חופש) לחינוך ביתי.

כתבו בתגובות איזה שינויים עשיתם בביתכם בעקבות הסגר הראשון, ולקראת הסגר הבא.

חגי

פורסם ב- כתיבת תגובה

איך עיצבנו מרחבי טיפול-משחק בבית לילדים עם צרכים מיוחדים

בית שסובב את הצרכים המיוחדים

בעבר דיברנו על פינה ייעודית לטיפול. אצלנו בבית הקדשנו חדר קטן להקמת סנוזלן. עיצוב קליניקה לטיפול בילדים, גם אם לא מטרת הכנסת מטופלים מאוד מקדם את הילדים שלנו. למעשה בבית שלנו יש כרגע שני מרחבי טיפול ומשחק נוספים. לכל אחד ייעוד אחר ומדי פעם הם עוברים שינויים. בשל העובדה שכל ילדינו סביב אותו הגיל ( 3 ילדים ב3 שנים) בחרנו לייצר פינות תעסוקה בבית על מנת להקל על עצמינו. בפוסט הזה תראו מה ואיך עשינו ומה הטיפים שיש לנו לתת להורים אחרים שרוצים לעשות עיצוב של קליניקה לטיפול בילדים בבית.

עיצוב קליניקה ביתית לטיפול השותף בילדים שלנו

למעשה אנחנו גרים בדירת 4.5 חדרים עם 4 מרפסות נוספות. עם המצב שהכתיבו הנחיות הקורונה, ובשל העובדה שכל הילדים שלנו קטנים יחסית (7-4), ושאנחנו שוב בהריון אנחנו ממעטים לצאת, הצורך שלנו באזורי משחק וטיפול הוא עצום. עיצוב הפנים שבחרנו להקדיש לצרכים של הילדים היה מאוד שימושי בזמני הסגר.

למעשה החלטנו לייצר חדר שינה אחד לילדים, אחד להורים, סלון ושאר החדרים ומרפסת אחת מיועדים לאזורי טיפול ומשחק שלכל אחד יעוד משלו. כמו שכתבנו בפוסט הקודם, התמזל מזלנו והתאפשר לנו לקנות דירה גדולה יחסית. כשניגשנו למטלה, הגענו בידיעה שיש לנו ילד עם צרכים מיוחדים, ושכדאי לחפש מקום עם מספיק מרחב. הדירה שבחרנו מאפשרת לנו המון, אך כמובן שכל אחד עושה מה שהוא יכול ולפי תנאי השטח שלו.

חדר סנוזלן – חדר וויסות חושי – חדר לבן

בבית שלנו יש ממ"ד בחצי חדר שהיה חדר אחסון כשנכנסנו. בשל סיבה לא ידועה אין בו חלון, אלא צוהר קטן בלבד, מה שהפך את החדר לקשה לשינה. במקום להשאיר אותו כמחסן או חדר ארונות, החלטנו להפוך אותו לחדר טיפול. בשל היותו ממ"ד, הוא שקט מאוד ומבודד רעשים, גם כשהבית רועש במיוחד. סיבה נוספת היא שבעת הצורך, אין בעיה להיכנס אליו ולסגור את הדלת לשימוש שבו אמור להיות – ממ"ד.

שיטת "סנוזלן" מתבססת על כמה עקרונות, שמטרתם לגרום לגרוי וויסות חושי מבוקר.

עיצוב קליניקה לטיפול בילדים בבית מאפשר טיפולים יותר אפקטיביים עם אנשי המקצוע שנכנסים לעבוד עם הילדים שלנו
  • על החדרים להיות שחורים או לבנים לגמרי, ולכל חדר מתאים מכשור אחר. אצלנו החדר כולו לבן (כולל הארון אחסון שרכשנו מאיקאה).
  • החדר צריך להיות רך. אצלנו הוא מצופה במזרנים עמידים כמו של ג'ימבורי, אבל בצבע לבן.
  • אלמנטים סנסורים. החדר צריך להחיל מגוון אלמנטים התומכים בהרגעה וגירוי סנסורי.
    • גופי תאורה מיוחדים כמו מפל סיבים אופטיים (שיוצר שילוב של אור רך ומגע), מגדל בועות (שילוב של אור, ויברציות ורעש לבן), לוחות אור המגיבים לקול או מגע, וכדומה.
    • משחקים סנסורים, כמו בריכת כדורים בלבן (החדר שלנו היה קטן מדי) או נדנדת ערסל (נדנדה שקנינו בגרושים ממילגה שהילד גדול היה בן שישה חודשים, וזה פשוט עבר איתנו מדירה לדירה. לכן היא לא לבנה).

יש עוד מגוון של מיכשור שניתן להכניס לתוכו, אך מלבד זה יש בארון מגוון משחקים שמיועדים לטיפול כמו שקי משקל קטנים עם אותיות ומספרים, בובת משקל, כדור פיזיו , משחקי קופסא כמו "שלום כיתה א'", "מה במשבצת" ועוד. לאחרונה הוספנו משטחי רצפה נוזליים צבעוניים שאפשר לדרוך עליהם.

בחדר הזה נעשים עיקר הטיפולים שלהם כמו ריפוי בעיסוק , טיפול במוזיקה וזמן פיזיותרפיה איתנו.

למה הסנוזלן כל כך ייחודי ומתאים לטיפול

יש הבדל משמעותי בין היכולות שלהם בתוך כל הלבן הזה למחוץ לו. יש משמעות לישיבה על מזרנים, והתאורה המיוחדת במיוחד שהם צריכים קצת מגע עמוק. מכיוון שהקירות מכוסים במזרנים אם הילד נכנס להתקף בו הוא מכה את עצמו או דופק את הראש בקיר החדר הוא המקום הכי בטוח עבורו.

ניתן לייצר מרחב כזה בכל מקום, גם בחדר השינה של הילד. למעשה זה המקום הכי קל, צבעו את החדר והריהוט בלבן, שימו מצעים לבנים, אפשר להוסיף שטיח גדול או מזרן או פרקט לבנים חלקים, מנורת לבה אחת או שתיים, מכשיר סאונד עם מוזיקה מרגיעה, ולמעשה הנה לכם פינה דמוית סנוזלן מרגיעה בתקציב צנוע.

איזור מרגיע לחושים מאוד עוזר לנו בטיפול בילדים.

חדר משחקים / חדר כיתה

החדר הזה הוא גם חדר האורחים שלנו. יש בו ספה ירוקה שנפתחת למיטה זוגית , שני ארוניות נגישות סגורות וארון צר וסגור, בחדר הזה יש ציוד לימודים כמו חוברות עבודה, דפי נגזרות בנושאים שונים, בצק ופלסטלינה , משחקי קופסה ושולחן בנות קטן מלא ברביות, יש בו גם מסך מחשב לצפייה בתכנים ושולחן סביבו יושבים לעבוד.

הצבעים בחדר הם לבן כחול וירוק. הקפדנו על מיעוט צבעים כדי שיהיה קל ללמוד בו.

למעשה זה החדר שבו ישנים סבא או סבתא במקרי חירום כמו אם אנחנו צריכים לנסוע לאשפוז בלילה, או אם שירה נוסעת ללדת וסתם בלילות בהם אנחנו זקוקים לעזרה כי אנחנו לא במיטבינו. להרבה משפחות יש עזרה מהסוג הזה וחשוב לדאוג שיהיה קל ונוח לארח אותם אם רוצים להמשיך לקבל עזרה.

אפשר לוותר על חדר כזה ולדאוג לארון אחסון לציוד הזה במקום כלשהו בבית ורק לדאוג לשולחן מתאים לילדים בסלון.

מרפסת משחקים

מחדר הילדים שלנו יוצאת מרפסת בגודל חדר שינה גדול. שנים ניסינו דברים שונים אבל הילדים שלנו היו ממש קטנים ולא יכלו להשתמש בה ללא נוכחות מתמדת שלנו. ואנחנו , מה לעשות אוהבים את הספה. אחד הדברים שכן דאגנו לעשות הוא לקרות אותה עם סככה ומרקיזה, כזאת שעוטפת את כל קירות המרפסת החיצוניים, כך שילד לא יוכל לזנק מהדירה שלנו לכיוון המדרכה, 8 קומות גובה. (בכל החלונות סגרנו עם סורגים עד למעלה, כי אי אפשר להיות מספיק בטוחים, כשזה מגיע לילדים על הרצף).

מה שמנו במרפסת המשחקים:

המרפסת שלנו מורכבת מקיר של הבניין, קיר חצי גובה שעוטף את שלושת הצדדים האחרים והקירוי. לתקופה ארוכה החצי קיר היה צבוע בצבע לוח גיר כדי שיוכלו לצבוע חופשי, אך היה צריך לתקן מנזקי החורף.

עכשיו צבענו הכל בלבן, אך עם צבע לוח הגיר ניצור לוח קטן. משני הצדדים של הלוח התקנו לוחות הפעלה בנושאי מספרים, צבעים, מילים, אותיות, וצורות. כך אפשר לשלב עבודה איתם ועם גירים שישלימו אותם.

בצד נוסף שני לוחות עבודה של מוטוריקה עדינה. על הרצפה יש לוחות סול ריבועיים בשיטת הפזל, ובאמצע מתקן טיפוס שקנינו מבאג לגן פה בנתניה.

יש לנו גם משחק ריצפה מוגדל של סולמות ונחשים, טוויסטר(פלונטר), ערכת כדורי קוצים לדריכה  חישוקים קטנים לסמן קפיצה, דליים להליכה כולם גם מבאג לגן ונאספו עם השנים, וקורת הליכה שבנה לנו אבא של חגי מעץ, טרמפולינה, מגלשה לקטנים (שבאמת כבר קטנה על הגדול), ומתקן טיפוס לקטנים שנקנה גם בבאג לגן בתחילת הקורונה.

מטרת האזור הזה, היא לאפשר לילדים יותר משחק חופשי, וגישה נוחה לפעילות פיזית, במיוחד עכשיו כשלא ברור אם מותר לצאת, לאן, מה פתוח ומה לא. ואם זאת חלק מהאלמנטים של האזור הזה הם גם חינוכיים. למעשה חלק מהמשחק במרפסת חופשי וחלקו מונחה.

מה הכי חשוב בכל המרחבים האלו?

שיהיה להם כיף!

למעשה אף ילד לא יעשה דבר שלא כיף לו.

עמיד

תשתדלו לקנות מעט ואיכותי ולא הרבה וזבל. ולא, זה לא שלא ניסינו לקנות זול וזמין, אבל זה תמיד מסתבר כהולך לפח מהר. קנו ממקומות אמינים. תחשבו איפה הדברים ישבו ואת מי ומתי הם ישמשו. קחו בחשבון שלוחות פעילות לקיר ישמשו אותכם תקופה מוגבלת של שנה או שנתיים, ואז אפשר להוריד, לאחסן ואז לתלות שוב, או שאפשר למסור או למכור יד שניה. יש לא מעט הורים שישמחו לקנות מכם, כנ"ל ציוד ג'ימבורי כמו גלילים, מגלשות, נדנדות ריצפה ועוד.

כל מה שאפשר לעשות גדול אפשר קטן.

כבר ציינו שאפשר לייצר מרחב לבן גם בחדר של הילד. אפשר לקנות משחקי חצר מתקפלים (ראיתי חברה שמייצרת אותם מקרטון עמיד לקטנטנים) כאלו שאפשר לאחסן מתחת למיטה. אפשר גם לייצר פינת לימוד משולחן-מדף מתקפל. כל אחד מייצר פינות לפי יכולותיו ולפי תנאי השטח. היום בגלל הקורונה היציאה מהבית יותר מוגבלת. מי שיש לו שני מטר בסלון שיפנה טיפה ריצפה, יניח כמה חישוקים ובעזרת וואשי טייפ ייצר קווים על הרצפה והנה לכם מסלול לעבודה על איזון ושיווי משקל בזול.

נהלו תקציב

לא קנינו הכל ביום אחד. אפשר לחסוך קצת כל חודש ולקנות אביזר גדול, אפשר כל חודש לקנות משהו קטן אפשר גם ללכת לעזר מציון – יש להם סניפים שמשאילים ציוד ג'ימבורי תמורת צ'ק ביטחון (תבדקו באתר של עזר מציון לגבי איפה יש סניפים) ולהשאיל ציוד. אל תיכנסו להוצאות מיותרות שאין לכם יכולת לעמוד בהן. קנו יד שניה מגנים ומשחקיות.

התאימו את המרחב לפעילויות חיים הנדרשות

הייתה לנו תקופה שרצינו ללמד פעילויות חיים כמו עבודה במטבח, הרדמה במיטה, וכו'. בתקופה הזו היו לנו בחדר משחקים מטבחון , מיטה ועגלת בובות וציוד דומה. שבו ודברו עם הצוות שמלווה אותכם והגדירו מטרות לאזורי הטיפול. המטרה שלנו השנה היא שיפור יכולות מוטוריות ויציבה, ובהתאם מה שעשינו באזורי משחק וטיפול שלנו.

שלבי עבודה בעיצוב קליניקה לטיפול בילדים בבית:

1. "הקרבת" מרחב למען הטיפול בילדים

הגדירו את המרחב שאתם "מקריבים" לצורך הטיפול. זה הולך להיות האזור העיקרי לעיצוב הקליניקה הביתית לטיפול בילדים.

זה באמת יכול להיות כל מרחב: חדר, מרפסת או חצר. אך קחו בחשבון שהתנאים לטיפולים בחוץ לא עובדים כמו בפנים. יש יתרונות וחסרונות.

הוא יכול להיות רב שימושי: חדר שינה, חדר העבודה שלכם, ואפילו חדר אורחים (כמו שחדר המשחקים שלנו משמש גם לאירוח). במקרה כזה, הכניסו את החלקים הקבועים לתכנון שלכם ועצבו סביבם.

אם מרחב מיועד רק עבור טיפולים: תכננו קדימה אפשרות למקרה שתצטרכו להכניס פונקציות נוספות. הארון אחסון בסנוזלן שלנו גדול, ומכיל הרבה ציוד לא קשור לטיפולים, כמו ציוד תפירה ומסמכים רפואיים.

בדירות קטנות, כל חלל צריך להיות מנוצל היטב הקדישו לכך מחשבה רבה כי הרבה פעמים ציוד עולה לא מעט כסף וחבל לבזבז.

2. מדידות ותיעוד

צלמו, מדדו אותו בצורה יסודית, ושרטטו שירטוט. הכניסו את כל המידע לטלפון הנייד שילך איתכם לכל מקום. לא מעט פעמים שלחנו את המידע הזה לאחרים. הרבה פעמים נכנסנו לאיזו חנות ובמקרה ראינו משהו שיכול להתאים, או שראינו שמישהו מוסר אביזר ונזקקנו למידע באופן זמין ומידי.

3. התייעצו עם אנשי המקצוע שמכירים את הילד

שבו לשיחה עם כל מי שמטפל בילד שלכם (ואנחנו מתכוונים לכולם, אבל לא חובה ביחד באותו זמן ומקום). בעיצוב הקליניקה לטיפול בילדים בבית, יש הרבה אלמנטים שאנשי מקצוע שמכירים את הילדים יוכלו להציע.

אם זה רק אתם וההורים שלכם שבו איתם. שמעו מהם, מה יהיה למטפלים שלכם נוח, ומה לדעתם צריך חיזוק ובאיזה תחומים. דברו עם צוות הגן / בית ספר וקבלו מהם רשימה מסודרת של הקשיים של הילד.

לדוגמה בשלב מסוים, המרפאה בעיסוק שלנו ביקשה לעבוד עם הקטן חלק מהפגישה ליד השולחן ולא רק בחדר סנוזלן. השנה הדגש הוא לא על מיומנויות תקשורת, אלא על תחומים אחרים שהגדול צריך הרבה יותר במעבר לבית הספר, ובהתאם ההמלצות של המטפלים השתנו. לכן עיצוב הקליניקה הביתית לטיפול בילדים נכנסה גם למרחב הלימודים.

4. מה התקציב?

שבו עם עצמכם, בנו תקציב וצורת הוצאת כסף שמקובלת עליכם.

שימו לב יכול להיות שמדובר גם ב50₪ לחודש, וזה בסדר גמור.

השתדלו לא לחרוג מהתקציב. כל מה שניתן לעשות ביוקר, ניתן גם בפחות.

עבדו בעזרת הכלים שיש לכם ויכולת יצירתיות (למי שמרגיש שפחות יצירתי, מומלץ לחפש רעיונות בפינטרסט). כשהיינו סטודנטים ייצרנו מארגז קרטון מטבחון שלם עבור הבן שלנו, בקורונה יצרנו מקרטון וצמר מספרה של בובות בשביל הילדים לספר את הבובות. תפרנו משאריות כל מיני דברים ועוד…

בקשו עזרה גם בדברים כאלו, תשאילו מחברים, תמחזרו משחקים בין בני משפחה שהילדים גדלו מהם ועוד. הכי חשוב אל תשכחו את המטרה – השקעת כסף אמור לאפשר לכם צמיחה ולא שקיעה בחובות.

5. תכנון לפני רכישה: בדיקת מחירים, איסוף הצעות מחיר

ערכו רשימת קניות פוטנציאלית וכנסו לאינטרנט לראות מה קיים ובאיזה מחירים.

בקשו הצעות מחיר מפורטות שכוללות התקנה. הרבה פעמים תגלו שהמוצר עולה פי שניים יותר בגלל ההתקנה.

ללא הצעת מחיר מסודרת אל תיקנו.

אם אתם מבצעים את ההתקנה בעצמכם, תוודאו שמספקים לכם את כל החלקים. לפעמים המוצרים מגיעים בכמה אריזות.

שאלו מליון שאלות ותבררו מדיניות החזרת מוצרים!

אל תתקעו עם מוצר יקר ולא נחוץ, אם אפשר להימנע מכך.

תשתדלו לקנות מבעלי חנויות מוכרות.

הרבה מהציוד שאנחנו רכשנו, הגיע מחנות מקומית שמספקת ציוד לגנים. בזכות היותנו לקוחות קבועים, אנחנו גם מקבלים לפעמים הנחה. אנחנו מנצלים חנויות כאלו גם להצטייד בפריטים קטנים. למשל כדורי קוצים, דליי הליכה שעולים גרושים.

ציוד מוטוריקה עדינה כמו נגזרות נייר או פינות נושא על חגים שונים גם מגיע מחנויות לגן. כנ"ל ציוד מטבח למטבחון או כל פינה אחרת. בתלוי בנושא שבחרנו להתמקד בו באותו זמן.

הרבה פעמים אנחנו מוצאים שם צעצועים וציוד איכותי, ששווה להשקיע בהם. לדוגמה מתקן הטיפוס או לוחות משחק לתלייה על הקיר (מופיעים בתמונות של המרפסת למעלה).

חשוב לאמץ לכם חנות טובה ובעלת מספר עולמות תוכן בתחום הזה, שכן סביר להניח שהרבה שנים תזדקקו לה. בנתניה אנחנו מעדיפים את באג-לגן. אתם תבחרו מקום מקומי.

בנוסף הם עובדים מול בעלי מקצוע ויוכלו להמליץ לכם למי ללכת או ממי לברוח. עצתם שווה זהב ויש להם לרוב מדיניות החזרה סבירה. ובניגוד לחברות גדולות אחרות הם בדרך כלל נגישים בכל יום בשבוע.

6. התייעצו שוב עם היועצים

קחו את כל החומר, חזרו לצוות המטפל של הילד, ושאלו לדעתם. יכול להיות שיגידו לכם שזה לא מתאים – תקשיבו להם, יש להם מושג מה הם אומרים. במיוחד דברו עם המטפלים שנכנסים לבית שלכם, אם יש. הם מכירים את תכולת הבית, ויעזרו לכם להבין מה לא צריך לקנות. אחרי התייעצות עם המרפאה בעיסוק שלנו וויתרנו על המון דברים שהתלהבנו מהם בחנויות.

7. חוזה עבודה והצעת מחיר מסודרת

אם אתם עושים פרויקט גדול כמו חדר סנוזלן לכו לכמה אנשי מקצוע וקבלו הצעת מחיר. בדקו שהחוזה כולל התקנה וזמני הגעה של ציוד.

חתמו על הסכם ברור עם הספק שלכם, ומבצע החוזה שלא ירמו אותכם. שימו לב לא מעט חברות פחות נגישות בעיקר עכשיו בקורונה. קחו בחשבון שייקח זמן לקבל הערכות מחיר. אל תזמינו שום דבר גדול מבלי שחברה תשלח נציג שימדוד כמו שצריך את החדר מגיע לכם ייעוץ מסודר בדברים כאלו. תבדקו איזה חומרים הולכים להשתמש. אל תעשו את הטעות שאנחנו עשינו – הזמנו מזרנים לקיר ולרצפת הסנוזלן בזול, ואחר כך לא היה עם מי לדבר, והיינו צריכים לעשות הכל מחדש, וכמו שצריך. את המזרנים הראשונים מסרנו לגן (שזרקו אותם לפח כנראה די מהר).

8. שלב הביצוע

שלב הביצוע- דאגו לצביעת הקירות וכל התשתיות לפני הכנסת הציוד הקבוע (אנחנו לא צבענו את החדר טיפולים לפני ועכשיו זה קשה לעשות ), דאגו לאמצעי זהירות ובטיחות בכל מתקן שנכנס אליכם. התקינו ארונות וציוד כבד אחר וקבעו אותם לקיר. דאגו שיש ריפוד ריצפתי אם אתם הולכים על מתקן טיפוס.

9. תהנו מהחדר!

זהו. מקווים שזה נתן כיוון ועשה לכם קצת סדר.

שתפו אותנו בתובנות שאתם הפקתם עם הזמן, במיוחד אם אתם מזהים מקומות שאנחנו יכולים להשתפר מהם.

בהצלחה.

חגי ושירה

פורסם ב- תגובה אחת

כללים לעיצוב מרחב טיפולי בבית – טיפים להקמת חדר סנוזלן בבית

כשהבן הגדול שלנו אובחן, קיבלנו החלטה שעוברים דירה. עיקר ההחלטה נפל על הרצון והצורך לקרבה להורים שלי כדי שנוכל לקבל סיוע אם יקרה מצב חירום (מה שלא הפסיק לקרות כל הזמן, בגלל האפילפסיה). כשבחרנו דירה, לקחנו בשיקול עיצוב והתאמה לצרכים מיוחדים. אחד ההשקעות הכי טובות שלנו היתה בהקמת חדר סנוזלן בבית.

בכתבה זו תמצאו טיפים לעיצוב חדר סנוזלן בבית או מרחב טיפולי בסגנון אחר.

חדר סנוזלן בבית כחלק מסביבה מותאמת לטיפול בצרכים מיוחדים

חיפשנו דירה לא מעט זמן. כשהבנו שפתאום יש צורך במרחב טיפולי בבית, ונהיה לנו אפילו יותר קשה.

לבסוף הבנו שאנחנו מעדיפים לצמצם את מרחב השינה כרגע לחדר ילדים וחדר הורים. החדר הנוסף והממ"ד הפכנו לאזורי משחק וטיפול. גם אזורים אחרים בבית כמו הסלון והמרפסת, נמצאים לפעמים בשליטת ילדים. אך זה מצב מלחמתי שבו, אנחנו לפעמים משתלטים על שטחים, ולפעמים הם מספחים חזרה.

חדר המשחקים שלנו (ראו פוסט וויסות חושי – תחום ויזואלי) צריך לעמוד בתנאים מסוימים. למשל, צבעים מועטים ושקטים, ומקומות אחסון מסודרים וסגורים.

חדר הטיפולים שלנו הוא ייחודי. מכיוון שכשבנינו אותו, בנינו אותו עבור ילד צעיר בתפקוד של פעוט בן שנה, עם בעיית תסכול קשה, בעיות וויסות חושי קשות, קשיי שינה, ולא וורבלי. חיפשנו שיטת טיפול שתסייע בהרגעה וריכוז שלו.

אחרי כחצי שנה של חיפושים, מצאנו שיטת טיפול שנקראת "סנוזלן". (על השיטה ארחיב בפוסט הבא). החדר לבן לחלוטין ומצופה במזרנים גם על הקיר לגובה מטר וקצת. ממוקם בממ"ד בגלל היתרון המוסף של בידוד מרעש, שכל כך נחוץ לילדים על הרצף. יש בחדר מכשור שתורם לוויסות, עם נדנדת תקרה דמוית ערסל. הכי חשוב שכל טיפול, בין אם הוא פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת, וכו' מתבצעים שם.

חדר הסנוזלן. כאשר גופי התאורה פועלים, הם יוצרים אפקט מרגיע. מגדל הבועות מימין, מייצר גם רעש לבן וויברציות.

לאט לאט הבנו שכמקלים על בעיות וויסות, מפנים כחצי מזמן העבודה של הטיפול. זמן שהיה מתבזבז ללא כלים כאלו. היתרונות של אזור טיפולי מסודר הם עצומים. במיוחד אצל ילדים עם בעיה קשה בוויסות, המביעה לעיתים קרובות לאלימות עצמית. קירות מרופדים הם נכס עצום עם ילד המתנגח בעצמו על הקיר.

קווי מנחה למרחב טיפולי בבית:

ארגון מסודר של ציוד עבודה עם הילד

אנשים לא מבינים כמה ציוד מגיע עם האבחנה הזו: ציוד של עבודה מוטורית, חוברות עבודה וציוד אומנות מיוחד שנועד ללמד להחזיק כלי כתיבה, משחקי התפתחות, ציוד רך כמו פוף לסיוע בוויסות ועוד… הרשימה כמעט אין סופית, ומוגבלת רק בכמה כסף נמצא בכיס. רצוי למצוא שיטת מיון שתעבוד עבורכם. אם יהיה מקום מסודר לכל דבר בנפרד, תוכלו בקלות יותר להרגיל גם את הילדים להחזיר דברים למקום.

החליטו מראש מה השיטה בה אתם מאחסנים משחקים- מה הייתם רוצים שלילד יהיה גישה ולמה לא. לפי ההחלטה אפשר להחליט האם המשחקים ישבו בארון סגור או בארון פתוח.

קביעות בהרגלים.

חלק משמעותי בטיפול, זה הגדרת כללים ברורים, ועמידה בהם בעקביות. הילד יודע שכשמגיע מטפל חיצוני, הוא כבר מכוון ולומד לרוץ למרחב הטיפול, וגם כשההורים עובדים איתו אחד על אחד זה צריך להיעשות באותו מקום. ישנם 'כללי משחק' מוגדרים. נכנסים למרחב מוגדר למען מטרה ומהי דרך הפעולה שצפויה להתרחש במרחב .

הפרדה לאזורים

צריך לייצר הפרדה ברורה בין אזור למבוגרים ( מרחב המחיה שלכם- למען שפיות הדעת שלכם ושלפחות אחרי שעות הערות שלהם יחזור אליכם) ואזור לילדים ( מרחב המחיה שלהם), אזור טיפול, אזור משחק, ואזור שינה. אם יש בית גדול מספיק, כמובן שזה מקל על ההפרדה, אבל ניתן לעשות זאת גם בתוך חדרים ע"י הפרדה עם רהיטים, צבע/חיפוי קיר שונה לכל אזור ועוד. ניתן גם להכניס ציוד לארגזים, שנכנסים לארון סגור בהתאם לסוג הפעילות, אך זה פחות יעיל עבור ילדים בתפקוד נמוך יותר אם רוצים שהילד יוציא את המשחקים גם באופן עצמאי.

תכנון המרחבים

הציגו את תוכניתכם לאנשי המקצוע המעורבים בטיפול ילדכם. למאבחן ההתנהגותי, לפיזיותרפיסט, קלינאית תקשורת או למרפאה בעיסוק יהיו תובנות שיכולות לעזור לכם להבין: מה חסר בבית, מה דחוף יותר או פחות רלוונטי, איזה אלמנטים צריך להוציא מהמרחב הטיפולי, וכו'.

תנאים שמומלץ לשמור כמה שניתן באזור הטיפולי:

מיעוט צבעים באזור בו עובדים.

אנחנו בחרנו בלבן כי זה צבע שמונע הסחות דעת. החדר לבן , הארון ציוד לבן, המזרן לבן, התאורה לבנה (לפחות עד שמדליקים את הציוד אורות). אם אתם יוצרים פינה שהיא שמוגדרת על ידי שולחן למשל, בחרו פינת קיר לבנה, שולחן וכיסא לבנים. גם באזור חדר המשחקים, שמשמש אצלנו גם סוג של כיתת לימוד, הגבלנו את הצבעים לירוקים ולבנים על מנת לשמור על הרוגע ולמתן הצפה של וויסות חושי. המקום היחיד בו הכנסנו הרבה צבע הוא במרפסת שהיא חיצונית. במרפסת אמורה להתבצע פחות למידה מאורגנת ויותר פריקת אנרגיה, אבל גם שם הקפדנו שהרקע של הקיר יהיה לבן ברובו.

שקט

אזור שקט ומבודד מרעש עד כמה שניתן, אם זה בחדר הילד – עדיף שיהיה מקום לסגור דלת. במרפסת סגורה כשבני הבית רחוקים או שומרים על שקט, פינה בממ"ד.

הרגשת פרטיות

להרבה ילדים יש בעיה בביטחון עצמי, אין צורך שפגישה טיפולית תתנהל במקום ציבורי – משמע סלון הבית אינו עדיפות ראשונה, במידה ואין אפשרות אחרת גם חדר הילד, מרפסת, המרתף של הבניין (בהסכמת שאר הדיירים) עדיפה. פרטיות ניתנת להשגה גם בעזרת מחיצה ניידת, ווילון, אפילו קיר מיוצר מקרטון גדול וצבוע בלבן כך שלפחות תהיה תחושת פרטיות .

קביעות בהרגלים

אין חובה ליצור ממש חדר טיפולים, זה גם לא חייב להיות ציוד שנשאר במקום קבוע ( השולחן יכול להגיע מחדר אחר ורק להיות מוצב שם לצורך הטיפול- בתנאי שזה אותו שולחן) ובתנאי שה'מראה החיצוני' ישמר בכל פעם כדי לסייע בקביעות בהרגלים – תמיד הילד יושב ב'אותו' מקום. אתם ביחד עם המטפל תקבעו מה נוח וטוב לכם, טיפול יכול להתרחש על השטיח, במרפסת ליד שולחן קפה או כל דבר שתרצו, הייתה תקופה בה פגשנו את המרפאה בעיסוק בגינה ליד הבית.

טיפול מונחה

דברו עם המטפל שלכם ושאלו אותו אם הוא מעדיף להנחות אותכם תוך כדי הטיפול או לאחריו. זיכרו שזה חלק גדול מהסיבה שהוא מגיע, מטפל שאינו יכול לספק הנחיה להורה, אינו מטפל טוב עבורכם, שכן כל המטרה היא שתוכלו להמשיך לעבוד עם הילד בעצמכם.

טיפים נוספים לסידור אזור הטיפול:

כשהתקציב מוגבל

אל תתפרעו. אין סיבה לקרוע את הכיס, כשהרבה דברים ניתן להשיג יד שניה, או לקבל ממישהו שרוצה להעביר ציוד. לגדל ילד עם צרכים מיוחדים זה יקר. קחו בחשבון את המינימום הנדרש והגדירו תקציב. אפשר לצבוע בצבע רהיטים ואביזרים שיש לכם, או קחו ממישהו שרוצה למסור. בצעו התאמות. הזיזו ריהוט בבית. פינה פרטית יכולה חדר מוגדר עבור מטרות לימוד, אבל היא יכולה גם להיות פינה מתוך חדר, כשארון למשל מתפקד כמחיצה. אפשר להגדיר פינה בממ"ד הביתי או חלק ממשרד ביתי כל עוד כללי הוויסות הוויזואלי נשמרים.

קנו ציוד יד שניה. הרבה הורים מחליפים ציוד כל כמה שנים ומוכרים או מוסרים ציוד בזול. קחו ציוד ממקומות שמשאילים כמו עזר מציון (סניף בני ברק).

כשהבכור שלנו אובחן היינו שנה אחרי יציאה מהאוניברסיטה. רוב הריהוט שלנו היה מאתר אגורה, או מחניות זולות. למעשה רק כמה חודשים לפני זה, קנינו ספה פעם ראשונה בחיינו כזוג בהנחה מאיקאה, ובכך וויתרנו על קייטנת הקיץ לילדים.

תכננו תקציב מראש. קנינו לאט ציוד. למשל למרפסת המשחקים, שסידרנו מחדש שוב השבוע, קנינו חלק נכבד מהציוד בשנים שלפני. משחקי הקיר ירדו ונתלו מחדש שוב ושוב כל כמה זמן, כדי לחדש עניין. מתקן טיפוס ניקנה לפני כמה חודשים.

כשאפשר להתרחב או אם יש תקציב גדול יותר מלכתחילה

בהתחלה עשינו הכל בעצמנו, אך התמזל מזלנו, ובעזרת המשפחה, כחצי שנה לאחר האבחון, הלכנו לקנות דירה. כשלקחנו משכנתא למעשה לקחנו כ60 אלף ש"ח יותר, כדי להשאיר תקציב לחלל הטיפולי. בחרנו דירה יחסית קטנה, אך עם הרבה מרפסות, כי הבנו שיש לתכנון המוזר שלה, יתרון עיצובי לחלוקה לאזורים. הדירה היא דופלקס, אז יש חלוקה של מה למעלה ומה למטה, וזה נותן לנו יתרון נוסף שבסוף היום, עולים למעלה להתקלח ולישון. הקצבנו את חדר השינה שבקומה התחתונה להיות חדר משחקים/לימודים. הילדים בעצם ישנים בשינה משותפת בחדר אחד ,כל עוד הם קטנים. (עוד על חלוקת החדרים לאזורים נוספים בפוסטים הבאים).

איפה רוכשים ציוד

קנו בחנויות שמיועדות לגנים. הרבה פעמים הם זולות יותר (בבית שלנו חלק נכבד הגיע מבאג לגן בנתניה. מכיוון שקנינו מהם לא מעט ציוד במשך השנים אפילו קיבלנו הנחה לפעמים).

מומלץ למצוא חנות שיש לה גם נגישות להורים, ולא רק למוסדות. ציוד מחנויות גנים, הרבה פעמים לא פחות טוב מציוד שמוכרות חברות כמו פעלטון.

אם זאת לחברות כמו פעלטון יש ניסיון רב בייצור ציוד איכותי. זה חשוב במיוחד כשמתכננים חדר סנוזלן בבית. חדר טיפולים כזה צריך להיות עמיד לאורך שנים.

בעיקר נכון לציוד קטן כמו כדורי קוצים, מתקנים קטנים לטיפוס, קורות הליכה המתקפלות לקטן, ועוד. בנוסף יש להם לא מעט נגזרות נייר להתאמן על הדבקה וגזירה, כלי כתיבה ייחודיים לילדים עם בעיות אחיזה, הפעלות לפי נושאים , פינות נושא (הרבה פעמים אני קונה פינת נושא לפני חג כדי להכין את הילדים לחג- הן מכילות פלקטים והפעלה על החג.

ככה אני עוזרת להם להתכונן. זה עוזר במיוחד בחגים שדורשים שיתוף פעולה כמו פסח או פורים ואפילו יום העצמאות.

מצאו את החנות שקרובה לביתכם. סביר להניח שיש להם הכל ומהכל, גם לבתי ספר היסודיים, והם תמיד זמינים בניגוד לחברות הגדולות שקשה להשיג בטלפון. מה גם שמדיניות ההחזרה שלהם הרבה יותר סבירה ויותר קל למצוא חלקי חילוף למה שנישבר.

לסיכום

ברגע שקיבלתם אבחנה התפתחותית או רפואית החיים השתנו. הדאגות עברו מלדאוג שהילד יהיה הכי פופולרי הכיתה, ללדאוג שהוא מקבל את הטיפול הכי מקדם מבחינה התפתחותית ורפואית. הכתבה הזאת התמקדה בעיצוב חדר סנוזלן – אזור טיפולי אחד מני רבים בבית שלנו. אפשר לקרוא גם על העיצוב אזורי טיפול נוספים בבית שלנו.

אנחנו ממליצים להשקיע את הסכום הנדרש כדי לעצב חדר סנוזלן בבית עם חברות מוכרות כמו פעלטון. אך אפשר בהחלט לעצב חדר סנוזלן בבית עם מוצרים זולים יותר כפי שרשמנו בטיפים.

נשמח לראות איך נראה המרחב הטיפולי שלכם, שילחו תמונה ועזרו בכך להורים מתחילים אחרים להקים את שלהם.

שירה וחגי

פורסם ב- 2 תגובות

בדרך לעצמאות – איך מלמדים ילד עם אוטיזם להתלבש לבד

כתבה שניה על האתגר בדרך לעצמאות – איך ללמד ילד עם אוטיזם איך להתלבש לבד. בכתבה הקודמת דיברנו על הקניית המיומנות להתקלח עצמאית. עוד בסדרה: גמילה מחיתולים, והיגיינה נשית לנערות עם צרכים מיוחדים.

להתלבש לבד – הקנית מיומנויות לעצמאות

בכתבה נספר לכם את הטיפים הכי חשובים ללמד ילדים אוטיסטים איך מתלבשים עצמאית, ואיך לתת לילד מוטיבציה להתלבש.

התלבשות כוללת בתוכה כמה מרכיבים, כל שלב הוא התפתחות שונה ודורש התייחסות. ילדים שונים מבצעים את השלבים לפי יכולתם ולא בהכרח לפי סדר הפעולות של ההתלבשות.

בחירת בגדים עצמאית

אלו פעולות נדרשות מהילד כדי לבחור לעצמו בגדים ללבוש מהארון?

  • פתיחת ארון ו/או מגירת הבגדים
  • שליפת הבגדים בלי להפוך את כל הארון
  • בחירת בגד מתאים לסיטואציה
  • למתקדמים: התאמת פרטי לבוש

פתיחת הארון או המגרה והתמצאות בתוכו, דורש מיומנויות מוטוריות שלא לכל ילד יש באופן טבעי. גם בחירת חולצה מתוך ערימה בלי להפוך לגמרי את כל הארון זה לא כזה פשוט.

בנוסף הם נדרשים לחשוב על הסיטואציה לקראתה הם מתלבשים, ולבחור בגד מתאים. למשל בגדים ארוכים וחמים ליום קר או בגדים חגיגים למסיבה.

התאמת פרטי הביגוד מבחינת נראות. כלומר בחירת בגדים זה שלב הרבה יותר מסובך, שדורש יכולת מנטלית גבוהה יותר מלבישת הבגד עצמו.

תקופה שנבו היה מתעקש על פיג'מת גיבורי על חמה, גם ביום חם ובסיטואציות לא מתאימות

איך מלמדים בחירת בגדים עצמאית?

קובעים זמן לעבודה רגועה – לא רק בזמן הלחץ של הבוקר. קודם כל עובדים על פיתוח המיומנויות המוטוריות. אחר כך, משלבים בהדרגה הבנת סיטואציות.

עובדים על פתיחה טכנית של הארון והוצאת הבגד. תוך כדי מדגשים סדר לבוש הגיוני: חלקי הלבוש תחתון, ואחר כך מכנסיים וכו'…

אני ממליצה לנסות ולשים כל חלק לבוש במקום מוגדר משלו ( מדף, מגרה, כופסא) לתייג אותו אפילו עם תמונה קטנה או בכתב עד שהילד ילמד (תלוי כמובן ביכולות הילד) והכנת הבגד ללבוש או לשים אותו במקום יעודי לבוקר שלמחרת.

לאט לאט נותנים להם גם במצבי הלחץ יותר ויותר הזדמנויות לבצע את הפעולות עצמאית.

איך עובדים על הבנת סיטואציות ובחירת בגדים מתאימים?

מפרקים את הפעולה לחלקים קטנים:

  1. מסתכלים עם הילד דרך החלון, האם עכשיו יום או לילה ( בגדי יום או בגדי פיג'מה).
  2. עכשיו חם או קר? ( כלומר קצר או ארוך)
  3. מציגים את הסיטואציה אליה נכנסים כלומר הליכה למסגרת חינוכית, לגינת השעשועים, למסיבה וכיוצא בזאת. מנסים ולנווט את הילד למה רצוי ללבוש. שאלו אותו איזה בגד נלבש?
בגדים ארוכים וחמים מתאימים ליום סתיו קריר

כדי להקנות הבנת סיטואציות, כדאי לקבוע זמן שלא בלחץ של הבוקר. עדיף להכין בגדים ליום למחרת. נצלו כל הזדמנות להקניית המיומנות בלמידה מזדמנת.

להתלבש לבד- התלבשות עצמאית

לבישה טכנית של הבגד- למעשה זו טכניקה שאמורה להשתפר עם הגיל. כדאי להתאים את הטכניקה לרמתו של הילד ולצרכים הפיזיים שלו, להתחיל בישיבה על כיסא (במיוחד עם יש בעיית שיווי משקל או רעד בידיים).

אני השתמשתי בשתי טכניקות שונות עם שני ילדי הבוגרים. אחת מהן התאימה לדולב, והתבססה על תמונות בעקרונות תקשורת תומכת וחליפית.

תקשורת תומכת וחליפית לתמיכה בתהליכים שדורשים סדר פעולות

צילמנו את הילד לבוש קודם רק בתחתונים וכתבנו מעל – "אני לובש תחתונים". וכך הלאה לכל פריט לבוש, כולל גרביים ונעליים. לבסוף הרכבנו את התמונות על הקיר לפי הסדר וכך יצרנו כרטיסיית ניווט.

כל פעם שהוא היה צריך להתלבש, עמדנו קודם מול התמונות שתלינו על הקיר בחדר השינה, והושטנו לו פריט אחד בכל פעם לפי הסדר.

היום הוא יודע גם להתלבש לבד וגם לבחור בגדים, אבל עדיין צריך לבדוק בסוף התהליך שהוא עשה אותו כמו שצריך.

בשיטה השניה השתמשתי עם ביתי הנוירוטיפיקלית אביגייל. היום אני מנסה אותה על גם בן ה4 שלי שהוא בתפקוד גבוה יחסית. בזמנו היה לה קשה להתלבש ואפילו היה ממש חרדה סביב הפעילות הזו.

הקניית מיומנויות עם סיפור אישי

יום אחד ישבתי במשמרת לילה שקטה בעבודה וכתבתי לה סיפור.

בסיפור הילדה המבולבלת לבשה את הבגדים לא נכון. אחרי כל פריט היה הסבר איך באמת לובשים אותו. הסיפור היה הצלחה כל כך גדולה, שסופר כל פעם שהורדתי אותה בגן.

כל ילדי הגן הילדים ידעו לדקלם אותו בעל פה.

כמובן שגם היא כמו כל הבנות עברה את התקופה שבה היא לבשה רק שמלות 'של מסיבות' לגן. אבל זה יותר קשור לגבולות וזה חברים כבר סיפור לכתבה אחרת.

מוטיבציה להתלבש לבד

ילדים רבים כן מסוגלים להתלבש אבל הם מסרבים לעשות את זה בעצמם.

לדוגמה, אצל נבו בן ה4, ההלבשה הפכה למבצע צבאי בשנתיים האחרונות. הוא מעדיף להיות ערום.

ניסינו איתו הכל כולל שוחד ואיומים. לאט לאט גילינו שאם נלביש אותו בבגדי ספיידרמן יגדלו הסיכויים שלנו.

עבור אביגייל הסיפור הספיק. זה דומה לעקרונות סיפור חברתי אבל לא היו תמונות.

עבור דולב פשוט עידוד וקריאות איזה ילד גדול וחכם הספיקו.

כל ילד הוא שונה ותצטרכו לנסות ולמצוא מה יניע את ילדכם.

כלים נוספים לתמיכה בתהליך

יתכן מאוד שהשיטות שאנחנו עבדנו איתן לא יתאימו כמו כפפה לצרכים שלכם. ישנם עוד דרכים להשיג את מטרת העצמאות. מה שחשוב זה לא להתייאש ולקחת את המושכות לידיים.

נצלו את הצוות הפארא-רפואי שלכם כדי להתאים לצרכים שלכם את התהליך הנכון. מנתחת התנהגות טובה תוכל לכוון אתכם ולדייק את התהליך.

אשמח לעזור לכם וללוות אתכם בתהליך לעצמאות של הילד. אתם מוזמנים לפנות אליי כדי לקבל הדרכה.

ניתן לתמוך בנושא עם עזרים קיימים בשוק. מגוון ספרים על התלבשות שכבר קיימים בחנויות הספרים. להתאמן במשחקים שיש בהם חלקי לבוש על בובה כמו סקוצ'י או להלביש בובות שונות. אפשר לתת להם להדביק בגדים על דף, להרכיב משחקי הרכבה, עוד…

לסיכום

נצלו את אנשי הצוות הפארא-רפואי כדי לדייק את השיטה להקניית מיומנויות חיים. בדרך כלל יהיו להם רעיונות יצירתיים, ולפעמים גם ניתן להשאיל מהם ציוד תומך.

השתמשו בכלים כמו כרטיסי ניווט, סיפור חברתי ותת"ח, כדי לתמוך בנושא בצורה ויזואלית.

השתמשו בעקרונות הטיפול ההתנהגותי כדי לנתח את הקושי ולהתאים את שיטת ההקנייה.

שימו לב שפעולות שהן כביכול פשוטות, לפעמים מורכבות מהמון שלבים. צריך לפרק את הפעולה המורכבת, ולהנגיש אותה לילד בצורה שתהיה ברורה לו.

ניתן להשתמש בעקרונות הכתובים בכתבה זו כדי להקנות מגוון מיומנויות. לא יהיה חידוש גדול, אך כדאי גם לקרוא את הכתבות האחרות שלנו בנושא עצמאות: גמילה מחיתולים, רחצה עצמאית, והיגיינת נשים.

מומלץ גם לקרוא רעיונות לטיפול בבעיות ויסות חושי. הפרעת הויסות החושי יכולה להיות מאוד משמעותית כאשר מלמדים ילד להתלבש לבש. למשל אם תשימו לב שקשה לילד ללבוש בגד מסוים, יתכן שהוא לא נעים לו.

הרגישו בנוח ליצור איתי קשר כדי לקבל עזרה לפצח את השיטה ללמד את הילד שלכם להתלבש לבד.

פורסם ב- תגובה אחת

בדרך לעצמאות – איך מתקלחים

זהו פוסט ראשון בסדרה על איך ללמד ילדים עם מוגבלות שקשורה בהבנת הוראות לעשות דברים בעצמם ללא עזרת מבוגר. מטרת הכתבה, לתת לכם טיפים וכלים פרקטיים על איך ללמד ילד להתקלח עצמאית. ניתן להשתמש בכלים לכולם, אך הם בעיקר נועדו לילדים עם אוטיזם.

עוד בסדרה: גמילה מחיתולים, התלבשות עצמאית, היגיינת נשים.

ההתקלחות היא תהליך מורכב, שלא בא בקלות לילדים עם אוטיזם. הם מתקשים לזכור לבצע את כל הפעולות בזמן שהוויסות החושי במקלחת מציף אותם.

ללמד ילד להתקלח עצמאית

כשילדים קטנים אנחנו עושים פעולות היגיינה עבורם, רוחצים, מחתלים, וכו'. רוב הילדים לומדים עם הזמן באופן ספונטני או על ידי פרק זמן קצר של התנסות מול ההורה איך לרחוץ את עצמם ולחפוף שיער. סביב גיל 6 ילדים נעשים עצמאיים, ואפילו ניתן לתת להם לאט לאט להתרחץ לבד.

אצל ילדים עם בעיה בהבנת הוראות, כמו ילדים על הרצף או ילדים עם מגבלה שכלית התפתחותית, זה לא תמיד קורה באופן טבעי. עלינו לייצר להם שיגרה על ידי חזרתיות. החזרתיות (לעיתים לאורך שנים מרובות) מטמיעה בהם את היכולת לקיים פעולות היגיינה בעצמם.

מה מפריע לילד ללמוד להתקלח עצמאית?

ישנן כמה סיבות אפשריות לקושי ברכישת מיומנויות.

יתכן שהילד לא מצליח לזכור את הפעולות, או שיש קושי בשליפת הזיכרון. הפרעת קשב וריכוז היא בעיה נפוצה אצל ילדים עם אוטיזם. יחד איתה, דרך החשיבה השונה של אוטיסטים לא מאורגנת ללמוד מיומנויות כאלו ביעילות.

בנוסף, סביר להניח שחושיו מוצפים מכל מה שמתרחש בזמן הרחצה. למשל:

  • קול המים הזורמים יכול להציף את חוש השמיעה.
  • רגישות יתר למגע גורמת למגע הספוג להיות ממש מכאיב.
  • ריח הסבון יכול לעורר בחילה.

כל אלו ועוד סיבות מקשות את רכישת המיומנות הזו. יהיה צורך בתצפיות מדויקות כדי ללמוד איך לעבוד על הקנייתה.

רצוי לעשות ניסוי וטעיה כדי להבין את אופי הפרופיל החושי של הילד. נשתמש במגוון רעיונות לעבודה על ויסות חושי כדי לנסות להפחית את הרתיעה.

לייצר שגרה בהרגלים

בשיטת שגרה בהרגלים, אנחנו מנחים את הילד בביצוע סדרת הפעולות הנדרשת להשלמת תהליך, עד אשר התהליך נעשה באופן אוטומטי ועצמאי.

כדי לעזור לילד לבצע את כל הפעולות באופן עצמאי, יתכן שיידרש תהליך ארוך שבוא הוא מבצע את הפעולות בתיווך פעם אחר פעם, עד שהוא יתחיל לבצע אותם בצורה אוטומטית. כחלק מהתיווך ניתן להחזיק את ידיו ולהפעיל את הפעולה בעזרתן.

ניתן לתת חיזוקים על ביצוע נכון של התהליך כולו או חלקיו.

כלים להצלחה בשיטת שגרה בהרגלים

יש ילדים שממש צריכים הכנה על יבש: תרגול ביצוע הפעולות מחוץ למקלחת. מומלץ להכין סיפור חברתי (סיפור עם תמונות שמדגים את המתרחש), וכרטיס ניווט (סדר פעולות בתמונות).

אם זה מתאים לכם אפשר אפילו לשבת איתם באמבטיה (כן אפשר גם בבגד ים) כדי להדגים להם ביחד ספוג אצלכם וספוג אצלם איך עושים.

קחו בחשבון שאין מגבלת זמן למתי הם ילמדו את הכישורים האלו ויהיו עצמאיים. חלקם יהיו עצמאיים חלקית, חלקם ילמדו ויוכלו לבצע את כל התהליך לבדם וחלקם אף פעם. העיקר הוא לנסות ולתת להם לחוות חוויה נעימה ככול האפשר. אני השתמשתי בשיר – פזמון רנדומלי שהדבקתי עליו את חלקי הגוף שצריך לשפשף עכשיו.

איך לעבוד מול הפרעת הוויסות החושי במקלחת

אם יש לכם אמבטיה בבית, סביר להניח שיהיה יותר קל לעבוד בה מאשר במקלחת. רעש המים הזורמים, והמגע של הזרם בגוף, עלולים להציף את החושים. אך יש ילדים שירגישו הפוך, שימו לב.

אם הילד שלכם מוכן להשתמש בספוגית רחצה או אפילו בחתיכת בד מגבת, זה עוזר. אם לא, מיזגו לו מעט סבון בכל פעם לידיים.

תנו להם להתנסות עד ממש התפלשות לאורך תקופת זמן ממושכת בסבון (ממש כמה חודשים שערב ערב נותנים לו לשפוך בעצמו או בעזרה סבון על הידיים ונותנים לו לחוש את החומר). בזמנו אפילו קניתי להם סבון קצפת כי זה היה להם נעים, אבל גם סבון זול מהסוג שנימכר בגלונים יספיק. יש סיכוי שבמים יהיה יותר סבון ממים.

מתחילים בקטן. שמים לו מעט סבון בספוג או במטלית ומקציפים. לוקחים את הספוג ומשפשפים בעדינות רק את הידיים. בהתחלה בעזרה ואז נותנים לו  לבד לשחק עם זה. בזמן הזה במהירות רוחצים בעצמנו את כל השאר. אפשר גם לשיר לו "אתה רוחץ ידיים איזה כיף" או כל שיר שבא לכם.

עובדים בהדרגה ובסבלנות

מה שחשוב שבכל פעם שמוסיפים עוד חלק גוף אנחנו אומרים את שם החלק בשיר.

היום למשל, אמרתי לדולב שאנחנו רוחצים את כפות הידיים וגם הדגמתי לו תוך כדי על הידיים שלי. אמרתי לו שרוחצים מבפנים ואת גב היד ואחר כך כשעברנו לזרוע השתמשתי ברוחצים את הזרוע מבחוץ ואז מבפנים ואת בית השחי וכן הלאה.

כמובן שלקח לי שנים להגיע לשלב הזה עם דולב, הבכור שלי, שהיום בן 7. הוא בתפקוד בינוני, ועד לאחרונה לא ממש הבין הוראות. [עדכון 2021 – ביולי דולב עבר השתלת תאי גזע רביעית ותוך חודש נעשה עצמאי לגמרי במקלחת בגיל 8]

לאומת דולב, נבו בן 4, ופשוט מסרב לשתף פעולה. הוא עוד בשלב של התפלשות בסבון. אני ממש בסדר עם זה, כי אני מזהה את הקשיים שלו, ומציבה יעדים בהתאם.

רחצה בשיטה ההודית

*טיפ להורים עם ילדים שמסרבים להיכנס למים: נסו את השיטה "ההודית". בשיטה הזו אנחנו לא מכניסים את הילד לתוך המים . יותר קל לבצע אותה במקלחון.

  1. קחו 2-3 דליים ומלאו במים חמימים שנעימים לילד. קחו כוס או דלי כמו של משחק בחול שיהיה לכם קל לחפוף או לחליפין 2 מטליות אחת למים נקיים והשניה לסבון.
  2. בדלי אחד נשתמש לשטיפה ובאחר לסבון. נרטיב מטלית אחת במים ונוסיף סבון. נעבור על גוף הילד תוך כדי הוספת מים וסבון חמימים מדי פעם. כמובן שפנים עושים בלי סבון. אפשר לעשות חלק של הגוף – לנגב ולהמשיך. אפשר אפילו להתחיל עם ילד לבוש לילדים שגם זה קשה להם.
  3. אחרי שסיבנו חלק מהגוף נשתמש במטלית הנקייה לשטוף את הסבון. או בדלי מים קטן ונייבש את האזור. עובדים מהפנים והשיער ומטה כמובן. אם לא דחוף שיער אז לא עושים.
  4. ניתן בעזרת מבוגר נוסף להטות את ראש הילד לאחור כדי שהמים לא יגעו בשאר הגוף.
  5. ניתן לשבת על כיסא בזמן התהליך כדי שיהיה לילד קל יותר.

התמודדות עם סירוב להיכנס למים

חוסר רצון להיכנס למים יכול להיות על רקע של וויסות חושי – כלומר רגישות יתר למים. הוא יכול גם יכול להיות פסיכולוגי – כלומר פחד או רתיעה.

כך או כך צריך לנסות ולתת לילד חוויה טובה עד כמה שניתן.

כדי לעזור לילד להתגבר על פחדים, ניתן לנסות להפוך את זמן הרחצה למהנה. השתמשו במשחקי אמבט מגוונים כדי לנסות לעשות את הכניסה לאמבטיה למלהיבה יותר.

יתכן שהמעבר בין הפעילות המקדימה לבין זמן אמבטיה לא מספיק ברור עבור הילד. לילדים שמתקשים במעברים, השתמשו במגוון כלים להקל על המעבר:

  • השתמשו בשיר אחד קבוע לסמל את המעבר. אנחנו משתמשים בשיר באנגלית.
  • הכניסו את זמן האמבטיה ללוח זמנים ויזואלי של שגרת הערב.
  • לפני שמתחילים תעשו "התרמה" – עדכנו את הילד שהפעילות המקדימה עומדת להסתיים, ושבעוד חמש דקות הולכים לאמבטיה.

לסיכום – איך ללמד ילד להתקלח עצמאית

כדי להוביל את ילדכם לעצמאות במקלחת נסו את הטיפים שפירטתי בכתבה:

  • התבוננו בילדכם כדי להבין מה הפרופיל הסנסורי שלו, או מה גורם לו להירתע מהאמבטיה
  • הציבו לעצמכם ולו יעדים פרקטיים ומדידים. אל תצפו שיגיע לגיל 6 ויהיה סתם פתאום מסוגל להתקלח עצמאית.
  • תעבדו בעקביות וסבלנות כדי להשיג את היעד לפני שתציבו יעד חדש
  • תנו לילד משחקים וזמן להנות משהייה באמבטיה בלי לחץ להתקלח מהר מהר ולמיטה. חשוב שקודם ירגישו בנוח באמבטיה לפני שמתחילים לעבוד.
  • ייצרו לו"ז שגרת ערב וויזואלי הכולל זמן אמבטיה, והודיעו כמה דקות לפני שמתחילים את המעבר לזמן אמבטיה.

אם יש למישהו שאלה אתם מוזמנים לשאול, גם הערות אם משהו עבד אצלכם ולדעתינו כדי להכניס לכתבה יתקבלו בשמחה. אין נכון או לא נכון בתהליך הזה כל עוד משתדלים לשמור על שיגרה בריאה וחזרתית עבורם והמון אווירה חיובית.

שירה