פודקאסט "אבא-מטפל" פרק 3 – עידוד יוזמה + זכויות מול ביטוח לאומי כשיש אוטיזם מעל גיל 18

פוסט זה יכיל את תמלול תוכן הפרק השלישי של פודקאסט "אבא-מטפל". שידור שבועי של המסע שלי כאבא לילדים עם צרכים מיוחדים, וכמורה בחינוך המיוחד. נושא הפרק: עידוד יוזמה אצל ילדי הרצף האוטיסטי לצאת מאזור הנוחות ולבצע פעולות מועילות עבור עצמם. נדבר גם על מה קורה מול ביטוח לאומי כשיש אבחנה של אוטיזם מעל גיל 18.

הפודקאסט פונה להורים לילדי הרצף, מטפלים ואנשי חינוך.

תמלול פודקאסט אבא-מטפל פרק 3 – עידוד יוזמה אצל ילדי הרצף ומה קורה מול ביטוח לאומי כשיש אוטיזם מעל גיל 18

תמלול הפרק:

שלום לכולם, וזה פרק 3 של הפודקאסט "אבא-מטפל".

אני חגי ריינר והיום נדבר על עידוד יוזמה אצל ילדי הרצף, אצל בוגרים ומתבגרים על הרצף האוטיסטי, לצאת מאזור הנוחות שלהם ולהתחיל לפעול למען עצמם, למען פעולה חיובית ואקטיבית יותר.

אשמח גם לשמוע מכם אם יש לכם טיפים לעזור לי. וזה באמת נושא מאוד מאוד קשה, מאוד כאוב, שאני ככה לומד על הדרך איך לעשות.

התמודדות מול שינויים בתכניות

השבוע התבשרתי בשורה קצת מורכבת. מעכשיו אני לא מורה עמית. אלא ממש המחנך של כיתה י-יא באופן רשמי.

המחנכת שלהם החליטה שהיא לא ממשיכה בבית הספר הזה. זה בית ספר צומח. בית ספר חדש. ואני גם אחרי הפסקה מהוראה לא קצרה, וחזרתי לעבוד כמורה והתחלתי לעבוד בחינוך המיוחד לאחר שעבדתי בעבר בחינוך הרגיל כמורה לאנגלית.

והיום אני בעצם מורה לאנגלית ומדעים ומחנך של כיתה י-יא לנערים אוטיסטים בתפקוד גבוה ועם בעיות התנהגות.

מצאתי את עצמי מנסה לבנות איתם אמון. דיברתי על זה שבוע שעבר בניית אמון זה ממש תנאי בסיסי נדרש כדי בכלל לעשות משהו עם כל אדם אחר. אבל ספציפית כמורה במקום שילדים שהגיעו ממגוון מסגרות, נפלטו ממגוון מסגרות, ויש להם חוסר אמון מאוד גדול מול מערכת החינוך. מאוד חשוב להתגבר על האתגר הזה, ולבנות איתם אמון. אני צריך לגרום להם להרגיש שאפשר לבטוח בי. שאפשר לשתף איתי פעולה, ולהשיג דברים.

אני בעצם נתקל בסיטואציות שאני אומנם מקבל מהם מידע, אבל לא שיתוף פעולה פדגוגי. לא מצליח ללמד אותם דברים שאני אמור ללמד אותם. שזה אנגלית ומדעים. וגם לא מצליח לקבל שיתוף פעולה מהם בשיעורי חינוך.

אז אני נדרש ככה לפצח את האתגר הזה לבד. להבין איפה אפשר ללחוץ, כדי לגרום להם לשנות את ההתנהגות שלהם. איך לגרום להם לצאת מאזור הנוחות כדי לשנות את ההתנהגות ולהתחיל לפעול בתוך מסגרת החוקים שקיימים בתוך מסגרת בית הספר ובחברה הישראלית.

באופן כללי לא בטוח שזה משהו שבאמת מסכימים שהוא נדרש.

עידוד יוזמה אצל ילדי הרצף – דוגמה מהשטח

אז דיברתי עם אחד הילדים שמגיע אליי לכיתה.

הבנתי שהוא מאמין שבגיל 18 הוא פשוט יוצא לעצמאות. מפסיק להיות כבול לחוקים שהיום כובלים אותו. יהיה עצמאי ולא יצטרך יותר לתת דין וחשבון לאף אחד.

הוא יוכל אולי להשתמש בכישורים שיש לו. ויש לו כישורים. במיוחד למשל בנושא תכנות מחשבים, סייבר, דברים כאלה.

אלו דברים שאני פחות מתמקצע בהם. סייבר אני לא יודע בכלל, תכנות קצת למדתי אבל לא ברמה שהוא יודע.

והוא פשוט מאמין שהוא יכול להשתמש בכישורים האלו, כדי להרוויח כמה כסף שהוא צריך, ולעשות מה שבא לו. ישחק משחקי מחשב כל היום. יפגש עם חברים.

זה ילד שמחפש חברה וחברתיות, אבל האתגרים שהגיעו עם האוטיזם כן מקשים עליו. בעיקר מקשים עליו להכיל את כללי החברה את כללי משרד החינוך.

הוא לא מבין שהוא יגיע לגיל 18, ואם הוא לא מצליח להוכיח את עצמו אז הוא לא באמת "יצא לחופשי".

הוא יידרש לענות לדרישות האפוטרופוס שאחראי עליו. ניסיתי ככה בעדינות לרמוז לו את זה, והבנתי שהוא ממש ממש חי בעולם לא מציאותי. יש אשליות לגבי העולם הטוב והחופשי הזה שהוא עומד להיכנס אליו בעוד שנה.

אני נדרש כמחנך להציג לו את המציאות כפי שהיא עומדת להיות בעוד שנה.

הוא בדיוק חגג 17 אז יש לו שנה ככה שהוא מאמין שהוא רק צריך לשבת, אפילו לא בכיתה, בחצר של בית הספר, ולשרוף את הזמן עד שהשנה הזאת נגמרת. הוא יגיע לגיל 18 ויהיה בן אדם חופשי.

מה קורה מול ביטוח לאומי אם יש אוטיזם מעל גיל 18

אז אני ככה ישבתי איתו. הסברתי לו שזה לא נכון לצערי. הלוואי שזה היה ככה כזה פשוט. אבל הוא מוכר בביטוח לאומי עם אוטיזם וכשיגיע מעל גיל 18 יכנס לוועדה בביטוח לאומי ויתכן שיידרש להיחתם עליו אפוטרופוס או תומך החלטות.

מישהו יקבע עבורו מה הוא יכול לעשות ומה הוא לא יכול לעשות. יקבעו עבורו מה קורה עם הכסף שלו, ויגבילו אותו.

הוא ילד שעבר חוויות מאוד קשות בפנימיות ומסגרות חינוך שהוא היה בהם בעבר.

נראה שהוא לא מבין איך ההתנגדות שלו להשתלב מונעת ממנו להשיג את מה שהוא רוצה.

למשל, יש לו רעיון להתגייס לצבא. אך הוא לא יוכל לעשות את זה (במסלול שהוא רוצה לפחות), בלי למחוק את התיקים הפליליים שהוא צבר. הוא קיבל תיקים בעקבות האקינג שהוא אוהב לעשות (והוא מאוד טוב בזה). הוא נתפס בגלל שהוא לא לא הבין שהוא לא יכול לשתף יותר מידי את הדברים האלו.

זה משהו שצריך להיות יותר בשקט. אבל הוא שיתף עם האנשים הלא נכונים וזה התגלגל הלאה. הוא נתפס וקיבל תיקים פליליים.

מדובר בילד מאוד חכם ורגיש, שאוהב חברים. רק שבינתיים הזיקה לחברות הובילה אותו להחלטות לא טובות.

אבל הוא יכול להיות בן אדם מאוד מועיל לחברה. אם ישתמש בכישורים האלו למשל כדי לעבוד בחברת הגנת סייבר. כך יעזור לחברות להגן על עצמן במקום להשתמש בזה לדברים שליליים.

העולם דרך עיניים של נער עם אוטיזם התנהגויות מאתגרות

זאת רק דוגמה. לכל אחד מהילדים שאני מלמד יש אתגרים משלו. לכל אחד את הדרך שלו לראות את העולם, שהיא בעייתית וקשה.

צריך לעודד אותם לצאת מאזור הנוחות. להבין שהמציאות כמו שאני ראיתי אותה עד עכשיו לא מדוייקת, ברמה שאני חייב לשנות את הראייה שלי כדי שאני אוכל להתחיל לפעול ולתקן:

א. נזקים שעשיתי לעצמי בעבר

ב. להתחיל לפעול לכיוון של לעבוד עם הכישורים שיש לי כדי לבנות משהו חיובי. או ללמוד כישורים בדברים שקשה לי איתם, בין אם זה תקשורת עם אחרים ובין אם זה בהשלמת לימודים כדי להיות מסוגל לגשת לבחינות הבגרות או ללמוד דברים שהם כישורי חיים בסיסיים איך לבשל ואיך להתנהל כלכלית ודברים כאלה כל אחד ואזורי הקושי שלו.

לפעמים אוטיסטים רואים את העולם דרך משקפיים שצובעות אותו בצורה לא מציאותית ומונעת מהם להשיג את מה שהיו רוצים. בהקשר של זכויות מול ביטוח לאומי אוטיזם מעל גיל 18, הם יצטרכו להבין כיצד להתנהל כדי להשיג את המקסימום שמגיע להם בלי לפגוע בחופש האפשרי עבורם
אילוסטרציה: נקודת מבט על העולם דרך משקפיים לא מציאותיות

כיצד אתם מעודדים את הילדים שלכם לפעול בצורה חיובית יותר?

אני חושב שאני עובד בצורה נכונה, אבל הייתי רוצה לקבל מכם כמה טיפים.

איך אתם מעודדים את הילדים שלכם (או הילדים שאתם עובדים איתם אם אתם אנשי מקצוע) לצאת מאזור הנוחות? להתחיל להראות יוזמה ולפעול כדי לקדם את עצמם בתוך מסגרת כללי החברה, המדינה או המסגרת החינוכית?

איך אתם עושים את זה?

תרשמו לי בתגובות.

ותמשיכו לעקוב כדי להיות איתי בשידור החי בפייסבוק. הגיבו בזמן שאני משדר, לעזור לי. מאוד אשמח. תעשו לייק תגיבו בתגובות.

איך היה? היה מעניין או לא? איזה נושאים אתם רוצים שאני אדבר עליהם בפרק הבא? אם עלו שאלות או אם יש לכם טיפים אז תרשמו לי בתגובות ולהתראות בשבוע הבא

מסקנות לאחר השידור

עכשיו שאני עורך את הטקסט, כדי להתאים אותו לבלוג, יש כמה מסקנות שאני רוצה לשתף.

קיבלתי מידע לגבי זכויות מול הביטוח הלאומי לאנשים עם אוטיזם מעל גיל 18.

זה כמובן שלא חד משמעי המקרה עבור אותו ילד שהבאתי כדוגמה, שבהכרח יקבע לו אפוטרופוס. חשוב שהוא יבין את הזכויות שלו, אך גם שהוריו יבינו את הזכויות שלהם כהורים למבוגר עם אבחנה וגם עם היסטוריה פלילית. ארשום בחלק הבא קישור למדריך לזכויות שנכתב עבור ההורים.

עוד משהו שקרה בינתיים היה שקיבלתי סוף סוף את הגב של צוות הפנימיה. ביחד איתם, עם אמא שלו ועם מנהלת ביה"ס, הצלחנו להוריד אותו מהעץ שהוא טיפס עליו ולגרום לו לשתף פעולה.

עברו כמה שבועות אבל הוא סוף סוף נפתח. בהמשך נצליח להתקדם גם שאר התלמידים. אני מקווה.

מדריך כל זכות להורים – זכויות באופן כללי ומול ביטוח לאומי לאוטיזם מעל גיל 18


אם אתם הורים לילדים מאובחנים אשר מתקרבים לגיל 18, מומלץ לקרוא את המדריך להורה של אתר כל-זכות. המדריך מכיל מידע מתומצת בצורה עניינית ויכול לעזור לכם לתת לילד שלכם את המידע שהוא צריך לקראת ועדות ביטוח לאומי לאנשים עם אוטיזם מעל גיל 18.

איפה עוד אפשר לצפות בפודקאסט אבא-מטפל

תוכלו לצפות ולהשתתף בשידור החי של פודקאסט אבא-מטפל בפייסבוק. עקבו אחרי הפרופיל האישי שלי או הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו. אני אעלה לשידור חי בכל יום שישי כדי לדבר על נושא רלוונטי מתוך החוויות שהיו לי השבוע בבית או בכיתה.

מלבד פייסבוק בשידור חי, תוכלו לצפות גם בהקלטה בספוטיפיי, יוטיוב, טיקטוק, אינסטגרם וכמובן כאן. השידור החוזר של השידור החי יעבור עריכה ויפורסם בכל הפלטפורמות ביום חמישי בשבוע העוקב.

הבלוג

בלוג הורות לילדים מאושרים על הרצף נכתב על ידי חגי ושירה ריינר, שני הורים לילדים עם צרכים מיוחדים – אוטיזם, אפילפסיה, ועוד. אנו מתמקדים ביסודות של גידול ילדים עם צרכים מיוחדים בישראל, אך חלק ניכר מהתוכן שלנו יהיה רלוונטי ברחבי העולם.

רשימת הדיוור

הצטרפו לרשימת הדיוור כדי לקבל פוסטים חדשים שלנו ישירות למייל!

עוצב באמצעות WordPress.com

השאר תגובה