תקשורת תומכת וחליפית – איך לתקשר ללא מילים

תת”ח: תקשורת תומכת וחליפית היא עולם רחב שמתכוון לכל תקשורת שאינה מילולית – וורבלית. היא כוללת כל דבר, משפת סימנים של ממש, הבעה בג’סטות מוסכמות, שימוש בתמונות ואף כתיבה והקלדה.

בפוסט הזה נסביר בקצרה על שיטות תת”ח שונות ולמי הן עשויות להתאים. ניתן להגיע אלינו לקליניקה בנתניה לסדנת תת”ח או להצטרף לתכנית הדרכת הורים (גם בזום). תקבלו מאיתנו הדרכה יותר מפורטת על השיטות שאנחנו עובדים איתם.

תקשורת תומכת וחליפית – לתת קול למי שאינו מסוגל לדבר בצורה השגרתית.

תקשורת תומכת וחליפית משמשת לקויי שמיעה, ילדים עם בעיות התפתחותיות כגון תסמונת דאון (לעתים יש כאלו שאינם וורבלים), אוטיזם, ילדי מש”ה, בוגרים עם מחלות ניווניות שמשפיעות על יכולת דיבור, ועוד. בין אם באמצעים חיצוניים, פיזיים או טכנולוגים או בגופנו.

תיקשורת תומכת וחליפית ללא אמצעים חיצוניים

ניתן לתקשר עם אחרים לא רק באמצעות מילה מדוברת.

קריאת שפתיים, ג’סטות, שפת גוף, ושפת סימנים, הם דוגמאות לתקשורת תומכת וחליפית שאינה דורשת אמצעים חיצוניים. עם זאת, יש ללמוד כיצד להשתמש באמצעים אלו כדי לתקשר עם אחרים המכירים תקשורת כזאת.

מטפלים פארא-רפואיים יעבדו עם ילדים צעירים ולא וורבליים על תקשורת מילולית. נסו ללמוד מהם תוך כדי עבודתם עם הילד כדי לייצר שפה משותפת.

ג’סטות

מחוות שהן מוסכמות ומסבירות את הפעולה כמו – הבאת יד ונגיעה בפה מסמנת את המילה רעב. זוהי למעשה צורה ראשונית יותר לשפת סימנים.

הרבה פעמים מתחילים בצורה כזו לתקשר עם ילדים שאינם וורבלים. היתרון הוא שיש מעט סימנים ושלרוב כל אדם שעומד מול הילד יבין אותם.

לרוב משתמשים בשפה הזו עם ילדים במצב התפתחותי נמוך כמעט כמו של תינוק וזה מהווה כבסיס להתקדמות. סימנים אלו אף דומים לסימנים שנסמן באופן אינטואיטיבי לתינוק קטן.

אנחנו למשל, היינו צריכים ללמד את הילדים שלנו במאמץ רב, איך להצביע על משהו שהם רוצים, קודם עם כל היד, ואחר כך אצבע.

שפת סימנים

הצורה המוכרת לנו מתקשורת עם לקויי שמיעה. הרבה אנשים לא יודעים שהיא מהווה דרך מצוינת לתקשר עם אנשים שמתקשים וורבלית.

מצאנו שבארצות הברית יש אפילו תכנית של שפת סימנים לתינוקות ודרך התקשורת הראשונה עם אחד מילדינו הייתה דרך התכנית הזו שנקראת Signing Time. שפה זו אינה רק עבור לקויי שמיעה אלא דרך מצוינת ללמד כל תינוק ופעוט ובפרט כאלו שמתקשים בדיבור תקשורת.

כרטיסיות ולוחות תקשורת

ניתן להשתמש בלוחות תקשורת (טאבלט) או כרטיסיות. התמונות מייצגות למשל פעולות, מקומות, מזונות ומשחקים לפי קטגוריות.

בשלב ראשון מנסים לגרום לילד להצביע על תמונה של חפץ דומם. לדוגמה, תמונה של פיצה כדי לסמן שזה מה שהוא רוצה לאכול.

בהמשך עוברים לציור שמייצג את המילה רוצה. לבסוף מוסיפים את התמונה של הילד, (“אני”). כך יוצרים לאט לאט משפט שלם.

בעזרת כרטיסיות תקשורת, דולב הגיע לרמת משפט של שניים שלוש מילים, בסביבות גיל חמש שנים.

בשלב האחרון מנסים לשלב קול מוקלט או לגרום לילד להגיד את המילים כמשפט מובנה. עבודה עם תמונות נעשת בהנחיה של קלינאית תקשורת שמלווה את הילד והוריו בתהליך לימוד.

איפה ניתן למצוא סמלים של לוחות תקשורת

יש הרבה אפשרויות לרכישה או יצירה של לוחות או כרטיסיות תקשורת. ניתן לקנות מנוי לתוכנות תת”ח, או להשתמש בתוכנות חינמיות. בדקו אם מגיע לכם לקבל טאבלט ומנוי דרך משרד החינוך.

יתכן שקלינאית התקשורת במסגרת החינוכית, תצייד אתכם בהעתקים של כרטיסיות התקשורת איתן היא עובדת עם ילדכם.

ניתן לרכוש ערכאות מוכנות של כרטיסיות במגוון אתרים.

יש ערכאות שניתן להדפיס להכנה בעצמכם. תוכלו לייצר בעצמכם כרטיסיות.

לצורך העניין כדאי לרכוש מדפסת צבעונית ומכשיר למינציה.

השתמשתי באפליקצית Grid3 של חברת smartbox. יש להם כרגע תקופת נסיון של 60 ימים. התוכנה די נוחה. אחרי שנגמר המנוי עברתי לאפליקצית CBoard החינמית.

לוח תקשורת דוגמה להדפסה

את הכרטיסיות שבתמונה למטה, הכנו לקראת הכניסה של דולב לכיתה א’ שבוע הבא. אפשר להעתיק ולהדפיס את התמונה. בהמשך, אנחנו נקדיש עבודה כדי לקבץ קבצי כרטיסיות והמלצות על מוצרים נוספים שתוכלו לרכוש.

האפליקציה הנ”ל ובאפליקציות נוספות תוכלו גם להשתמש במחשב ו/או בטאבלט. יש יתרונות וחסרונות לשתי השיטות. ועם שתיהם צריך לעשות עבודה מאומצת ולתחזק עם הזמן.

• בכרטיסיות המודפסות, הילד זקוק למוטוריקה שלפעמים יותר קשה. בהתחלה אומנם רק להצביע על כרטיסיות, אך לאחר מכן צריך לתלוש כרטיסיות מפס סקוצ’ ולסדר על שורת משפט. כשהמוטוריקה הזאת קשה מדי, משתמשים באפליקציית תת”ח.
• ההתעסקות בכרטיסיות פיזיות יותר מורכבת מהטכנולוגית, אך לא לכולם פשוט להשתמש בטכנולוגיה הזאת. ולפעמים נתקעים עם קריסה של המחשב או סוללה שנגמרה. מצד שני הרבה יותר קל לסחוב ולאחסן טאבלט מאשר קלסרים של כרטיסיות והאביזרים הנלווים.
• לפעמים עדיף כרטיסיות, כי לילד יש הרבה התפרצויות זעם, והוא עלול לשבור ציוד יקר, או שאינו מבין שלא שמים טאבלט באסלה.

הבעה בהקלדה

זו שיטה שמתאימה לילדים בוגרים יותר. הרעיון הוא ללמד איך להקליד מילים. לא מעט בוגרים עם בעיות תקשורת, גם אם לא על רקע נוירולוגי, כמו אילמות סלקטיבית מרגישים יותר בנוח לתקשר בכתב.

מכיוון שללא מעט ילדים ובוגרים על הרצף פעולות מוטוריקה עדינה כמו החזקת כלי כתיבה קשה להם, הקלדה היא פתרון טוב.

בעבר לא ידעו שגם ילדים נמוכים על הרצף מסוגלים לכתוב ולקרוא ופשוט לא לימדו אותם. היום אנחנו יודעים שעבור חלקם, זה הרבה יותר פשוט מללמוד לדבר.

יש מורות שמתמקצעות בזה ואפילו בבתי ספר לחינוך מיוחד מתחילים להתעסק בזה בשנים האחרונות. שיטה זו מתאימה לכל ילד או בוגר בגיל קריאה וכתיבה, ומתחילה בקטן כמו מול משחק מחשב של הרכבת אותיות למילים, ומתפתחת לאט לאט משם.

לסיכום

כפי שקראתם, ישנן מגוון שיטות שונות לתקשר ללא מילים. ישנן דרכים שונות ללמד ולעבוד עם השיטות השונות.

אנחנו השתמשנו בכמה שיטות שונות עד שמצאנו את מה שעבד עבורנו, כשדולב עדיין היה לא וורבלי. אחרי שהתחיל פתאום לדבר בעקבות הטיפולים בחו”ל, זה לאט לאט נהיה פחות דרוש.

בעזרת תוכנות התת”ח, ייצרנו כלים שעדיין בשימוש אצלנו כמו כרטיסי ניווט וסיפורים חברתיים.

רוצים ללמוד על שיטות אלו יותר, צרו קשר ונשתדל לעזור. ניתן לתאם סדנת תת”ח או להצטרף לתכנית הדרכת הורים (גם בזום). תקבלו מאיתנו הדרכה יותר מפורטת על השיטות והכלים שאנחנו עובדים איתם.

מקווה שכיסינו את הכל. נשמח אם מישהו מכיר שיטות נוספות. בשמחה נוסיף.

הרשמו לקבלת עדכונים למייל

שירה – אחות התפתחותית, מדריכת הורים, אם לארבעה

נ.ב.

דרכים נוספות לקבל מאיתנו מידע ושירות:

אתם מוזמנים להצטרף לשתי קבוצות הפייסבוק: על הטיפולים בתאי גזע, ולהורות מיוחדת.

ניתן להצטרף לקבוצת הווצאפ שלנו שבה תקבלו התראות על הרצאות ואירועים שאנחנו מארחים.

מוזמנים להצטרף לקורס החדש שלנו: “מדברים על הרצף” שנכתב במיוחד להורים שרק קיבלו את אבחנת האוטיזם.