הפרעת ויסות חושי אצל ילדים עם אוטיזם

לכל אחד מאיתנו יש פרופיל חושי ייחודי לנו. יש נטייה להפרעת ויסות חושי קשה יותר אצל ילדים עם אוטיזם.

כאשר ילדים עם הפרעת ויסות חושי מוצפים ביותר מדי גירויים חושיים, יש להם נטייה לקרוס, ולעשות מה שמכונה מלט-דאון או שאט-דאון. מצב שמדמה פרץ זעם אבל יותר קשה לצאת ממנו.

מה זה ויסות חושי

וויסות ועיבוד חושי (sensory processing) זו הגדרה שמתייחסת לדרך בה אנחנו קולטים גירויים והסביבה, מעבדים אותם, ומתרגמים אותם ליכולות להסתגלות לסביבה.

קחו לדוגמה, גירוי של אור השמש. הוא נכנס לעיניים ואז אנחנו ממצמצים או מצילים על העיניים כהתנהגות שמסייעת לנו להתמודד עם סנוור.

אם נלמד לזהות מתי ילדינו מתקשים להתמודד עם הפרעת ויסות חושי נוכל למנוע יותר קריסות. אם נזהה היטב את הפרופיל החושי של הילד, נוכל לעבוד איתו יותר ביעילות.

מה קורה כאשר יש הפרעת ויסות חושי והגירוי בלתי נסבל בצורה קיצונית?

נדמיין את יכולת הוויסות החושי כדף שמחולק ל3 פסים לרוחב:

• הפס האמצעי הוא טווח הנורמה – הגירויים גורמים לתגובה סבירה.
• הפס העליון הוא תגובת יתר – הגירויים  מעובדים כגירויים חזקים מדי וגורמים לתגובה פיזיולוגית שמתפרשת כהפרעה לא נעימה לאדם שחווה אותם. תגובה היפר-תחושתית
• הפס התחתון מייצג את הגירויים שמעובדים כגירויים חלשים מדי או לא מעובדים כלל.  תת-תחושתיות.

גם יתר תגובתיות וגם תת תגובתיות יכולות לגורם לתחושה פיזיולוגית או רגשית-פסיכולוגית משמעותית. התגובה של הגוף יכולה להתפרש בגוף כגירוי כואב, מגרד, גורם לצמרמורת, מסנוור מידי ועוד.

המשותף לכל הגירויים שהם גורמים לתגובה משמעותית או לחוסר תגובה כלל כאשר יש ציפייה לתגובה. לדוגמה, גירוי שאצל רובנו יחשב ככואב מאוד עובר ללא תגובה אצל אחרים.

מערכת הוויסות החושי אצל תינוקות

כשתינוק נולד, לוקח זמן למערכת הוויסות החושי להבשיל. כדי לעזור לתינוק להתמודד עם הוויסות החושי הלא בשל, אנו משתמשים במספר טקטיקות:

• עוטפים תינוקות בשמיכות דקות וצמודות כדי לייצר לחץ קל על העור
• מנענעים אותם כשהם בוכים
• עושים להם רעשים שקטים ( רעש לבן)
• מאכילים אותם במזון בעל טקסטורה חלקה ועוד…

לאט לאט התינוקות ‘לומדים’ איך לווסת את עצמם. לקראת גיל שנה רואים שהם לומדים באופן טבעי לווסת את עצמם בעזרה הולכת ופוחתת.

אך כשיש לתינוק שונות נוירולוגית, (שיכולה להתפתח ממגוון סיבות), עלולה להיווצר הפרעת ויסות חושי. הוויסות החושי לא מבשיל כראוי, ויותר קשה להרדים תינוק כזה.

אם נזהה שהוויסות החושי לא מאוזן אצל התינוק, זה יכול להיות סימן מקדים לאוטיזם, וכדאי להיות ערניים. במקרה כזה כדאי לגשת למעקב בהתפתחות הילד בקופה ולהתחיל תהליך אבחון.

איך לזהות הפרעת ויסות חושי

למעשה מה שאדם מבחוץ רואה היא רק התגובה לעיבוד של הגירוי. האתגר הגדול הוא להבין מה הגירוי שגרם לתגובה. איך הגירוי הזה נחווה. ומה אפשר לעשות כדי לאזן אותו.

לדוגמה, כשילד קטן ששם ידיים בחוזקה על האוזניים בעת שהייה במרחב הגן . יכול להיות שמדובר בניסיון של הילד לאזן את רמת הרעש הסביבתי שצורם לו. אפשר למשל לנסות לפתור את הקושי הזה עם אוזניות מבטלות רעש. בעזרת האוזניות יכול להיות שההתמודדות שלו במרחב הגן תשתפר.

**חשוב לציין שאדם יכול להגיב לתחומי גירוי שונים בתגובתיות יתר ולאחרים בתת תגובתיות.

תחומי גירוי חושי

אנחנו קולטים מידע מהסביבה בעזרת החושים שלנו. למוח יש אפשרות לעבד לא נכון את הקלט שמגיע מכל אחד מהחושים שלנו. כאשר העיבוד לא נכון נוצרת הפרעת ויסות חושי.

כדאי לנסות לזהות באיזה חושים הילדים שלנו מתקשים לעבד את הקלט. בעזרת תצפיות, נבנה את הפרופיל הסנסורי של הילדים שלנו.

נשתמש בפרופיל הסנסורי כדי להימנע ממצבים שיכולים להוביל לקריסה. נשתמש בו גם כדי לחשוב איך לעבוד על הפחתת חוסר הוויסות.

התחום החזותי

התחום החזותי מתייחס לעיבוד נתונים דרך חוש הראיה. בתחום הזה נאפיין ונתייחס לקליטת אור (שמש ותאורה מלאכותית), לצבעים (צבע הקיר או הטקסטיל בחדר).

יש לשים לב לתגובה של הילד. ילד שמאוד סובל מתאורה בוהקת (במיוחד אם היא סבירה בעינינו) אולי זקוק לתאורה רכה יותר. כדי לצייד אותו במשקפי שמש או בעדשות משקפי קריאה שמחליפות צבע באור השמש.

ישנם ילדים שיסבלו אם יכנסו לחדר עם צבעים מרובים. אצל ילדים שניכר שהם מתקשים להתמצא בחדרים כאלו נקפיד שהקירות בבית יהיו בצבע אחיד, רצוי בלבן. נדאג שהמצעים שלהם יהיו בצבע מרגיע ואחיד – ללא דוגמאות. ללא וילונות בצבעים חזקים. בצורה זו נפחית את הגירוי ונעזור להם להתגבר על יתר התחושתיות הזו.

לקראת מעבר דירה, אנחנו נעזרים במירי גרף דנקנר – מעצבת פנים, עם ניסיון בעיצוב לאנשים עם צרכים מיוחדים. הניסיון שלה חשוב במיוחד בבחירת טקסטורות וצבעים שיהיו רגועים מספיק מבחינת החושים של ילדינו.

התחום השמיעתי

התחום השמיעתי – רגישות לרעש. אחד התחומים שבהם הכי ברור שיש תגובתיות יתר ותת תגובתיות.

ילדים עם יתר תגובתיות יסבלו כמעט מכל סוג של רעש. ילד שנראה ש’לא מוצא את עצמו’ ברעש סביר של חצר גן הילדים לדוגמה או לא מסוגל להיכנס לקניון. ילד כזה זקוק לשקט. כאשר מדברים אליו כדאי לדבר בקול ברור ואדם אחד כל פעם.

מומלץ לצייד ילד יתר-תגובתי לרעש באוזניות מבטלות רעש כמו של עובדי מפעלים. כדאי שתנסו אותם לפני הקניה בעצמכם ותראו שרעש הרקע מעומעם יותר. קחו בחשבון שדיבור מאדם העומד קרוב ישמע באופן סביר. לילדים לוקח יותר זמן להסתגל לשימוש באוזניות.

ילדים עם תת תחושתיות לרעש יראו לנו כלא מתרגשים גם מרעש רב ויוכלו להתרכז גם ברעש, חלקם אפילו זקוקים לו. כדאי לשקול לתת להם מוזיקה באוזניות כדי לעזור להם להתרכז.

התחום האורלי

התחום האורלי – חוש הטעם ורגישות למרקמים. אני באופן אישי בעלת יתר רגישות למרקמים. לדוגמה בצל מבושל גורם לי לגרוי קשה ותחושה לא נעימה בפה. צחצוח שיניים גורם לי לעיתים לתחושות כאב, ולא בגלל רגישות על רקע מחלה. הויסות החושי שלי בתחום האורלי לא משהו.

לאומת זאת ניתן לראות ילד שלא מרגיש כאשר הוא אוכל אוכל מאוד חם או מאוד מתובל (קיצונית), לילד כזה יש תת תחושתיות בתחום האורלי.

למשל, דולב תת-תחושתי בתחום האורלי. הוא תמיד מחפש טעמים ותחושות חזקות בפה. הוא מוסיף מלח בכמויות מסחריות וחייבים להשגיח עליו. תמיד לועס דברים – אוהב מאוד ללעוס קרח.

הוויסות החושי בתחום האורלי מאוד משמעותי בהפרעות אכילה כמו בררנות יתר אצל ילדים ומבוגרים. כדי לבנות תפריט בריא לילדים עם קושי רב בוויסות החושי צריך להכיר את הקושי שלהם באופן פרטני.

חוש הריח

חוש הריח הוא תחום מורכב. כאשר אנחנו נמצאים בחשיפה ממושכת לריח לא נעים אנחנו בדרך כלל מתרגלים ומסוגלים להמשיך לעבוד כרגיל.

אך כאשר הוויסות החושי לא מאוזן, אנחנו רואים תגובה חזקה לריחות עדינים. אנחנו גם רואים שהילד לא מצליח להתרגל לאורך זמן.

כדי לעזור לילד להתמודד עם ריחות, צריך לעבוד בעקביות על דיסנסיטיזציה – חשיפה מבוקרת איטית ועקבית לגורם מאתגר.

התחום המגע

התחום המגע. יתכן ששמעתם את המונח מגע עמוק -זהו מגע חזק ממש דמוי עיסוי. מגע כזה מתאים לילדים תת תחושתיים, הילדים האלו לעיתים ‘אוגרים’ מתח בגפיים וכדי להרפות זקוקים למעט לחץ.

בהתאם כדי שיתווסתו הם זקוקים לתחושה של כובד. תוכלו לעזור עם התחושה הזאת בעזרת אפודות לוחצות ושמיכות שינה כבדות.

איך יודעים שהילד כזה? הוא כבר יראה לכם- מכירים את ילדי הידיים? כאלו שנרדמים לכם על היד? זקוקים לאין סוף חיבוקים? אלו הילדים.

להבדיל ילדים שסובלים מיתר תחושתיות טקטילית יסרבו למגע וינהגו בהתנהגות מונעת. הם לא סנובים זה פשוט לא נעים להם – תניחו להם לנפשם וכבדו את המרחב האישי שלהם.

כאשר צריך לגעת, אם הם וורבליים – בקשו רשות! שאלו איך הכי פחות מפריע להם וצמצמו מגע למינימום. רגישות למגע כוללת כל חומר שבא במגע עם הגוף שלנו. תוכלו לשים לב לילדים שלא מסוגלים ללבוש ביגוד מסוים או תגיות בגדים. או ילדים שלא מסוגלים ללבוש בגדים בכלל. וכאלו שמסרבים ללכת בבגד שאינו ארוך.

אם נזהה את המרקמים הנעימים יותר או פחות למגע, נוכל לעזור לילדינו להגיע לעצמאות בתחומים בהם זה קריטי עבורם. למשל התלבשות עצמאית או היגיינה נשית.

חלקם מסרבים להתכסות בשמיכה או לחליפין מבקשים ללכת עם שמיכה רכה כל היום. הרבה ילדים לא מוכנים למרוח קרם גוף או לחפוף ראש וכו… למעשה זה התחום הכי רחב של וויסות חושי.

התחום התנועתי

תנועתיות – תנועתיות היא דרך הרגעות שרואים גם ביתר תחושתיות וגם בתת תחושתיות. הצורה בהם נעים משתנה בין סוגי הוויסות.

צפו בילדכם, וכתבו לכם מה מגביר תנועתיות ומה מחליש אותה. ובהתאם לתצפיות תוכלו לבדוק מה הפתרון הכי טוב.

יש ילדים שנדנוד בנדנדה יעזור או קפיצה הטרמפולינה, יש כאלו שזקוקים לשהייה במים כדי להירגע וכו…

מהו הפרופיל הסנסורי של הילד?

איך אדע מי הילד מולו אני עומדת? ובכן תצפיות הן הדרך היחידה אם הם לא יודעים להסביר.

קחו עט ונייר ותשבו מול הילד. כיתבו לעצמכם איך הילד מגיב בסיטואציות שונות לדוגמא, איך הוא מגיב לאור שמש ביציאה מהבית בבוקר? איך הוא מגיב לסוגים שונים של גירויי קול? האם יש סוגי מזון שהוא מסרב בכל תוקף לגעת בהם? איך הוא מגיב כשמנסים לגעת בו?

אם ילדיכם וורבלי ומשתף פעולה פשוט תשאלו אותו!

אספו מידע לאורך זמן על התחומים החושיים, ובנו פרופיל סנסורי. ניתן להיעזר באנשי מקצוע כמו מרפאה בעיסוק.

אם למשל ילדכם מתקשה לישון שינה איכותית – הפרופיל הסנסורי יעזור לכם להחליט איך לתת תמיכה חושית בשגרת הלילה.

ואם למשל ילדכם בררן באוכל, הפרופיל הסנסורי יעזור לכן לבנות תכנית פעולה לקראת יעד סופי של תפריט בריא.

לסיכום

גילתם שלילד יש הפרעת ויסות חושי – עכשיו תשבו ותחשבו מה יכול להקל עליו וממה פשוט יש להימנע. אפשר גם לנסות דיסנסיטיזציה – טיפול בחשיפה הדרגתית וארוכה (מומלץ לעשות זאת בליווי של איש מקצוע). זה פשוט חלק חשוב של תהליך הלמידה שלנו איך לעבוד עם הילדים שלנו.

וויסות חושי הוא תחום רחב ידיים ותקף עבור כל אדם. כולנו רגישים בתחומים מסויימים ותת רגישים באחרים. מן הראוי שבכל גידול של כל ילד נלמד את הרגישויות הללו.

אצל ילדים מיוחדים, אצל בוגרים עם לקויות שונות, ואף עם קשישים שסובלים מאלצהיימר או דמנציה תחום הזה צריך להוות כחלק מהטיפול בהם. תכנית הטיפול חייבת לכלול את התייחסות לתחומים האלו.

בקרוב תפתח הקליניקה של הבית להורות מיוחדת בנתניה. בקליניקה יהיו הדרכות הורים וגם טיפולים בסנוזלן – חדר גריה חושית שמשלב אלמנטים שנוגעים בכל החושים בצורה מרגיעה. לשם עיצוב הסנוזלן נעזרנו בשירותים של אוראל רוזנברג מחברת שיקומית.

*כל הכתוב באתר נכתב על סמך חוויות אישיות בלבד, ואינו נועד להחליף יעוץ מקצועי. יש לפנות לאנשי מקצוע מתאימים. הכתוב באתר לא יתאים לכל מקרה פרטי, יש להתייחס למידע בהתאמה.

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק של הורות לילדים מאושרים על הרצף, והיו חלק מקהילה צומחת להורים לילדים עם אוטיזם.

מאמרים נוספים לקריאה בנושא:

הגדרת ויקיפדיה – להפרעה לעיבוד התחושתי

הגדרת הפרעה בוויסות החושי – אתר שניידר

מהו חדר סנוזלן – שיקומית

הרשמה לדיוור