פורסם ב- 9 תגובות

הפרעת ויסות חושי והפרעת עיבוד חושי

כאשר ילדים עם הפרעת וויסות חושי או עיבוד חושי מוצפים ביותר מדי גירויים חושיים, יש להם נטיה לקרוס, ולעשות מה שמכונה מלט-דאון. ש

עיבוד חושי (sensory processing) זו הגדרה שמתיחסת לדרך בה אנחנו קולטים גרויים והסביבה , מעבדים אותם , ומתרגמים אותם ליכולות להסתגלות לסביבה. לדוגמא גרוי של אור השמש, הוא נכנס לעייניים ואז אנחנו ממצמצים או מצילים על העייניים כהתנהגות שמסייעת לנו להתמודד עם סינוור.

אבל מה קורה כאשר הגירוי אינו ניסבל מבחינתנו בצורה קיצונית?

אם נדמיין את יכולת הויסות החושי כדף שמחולק ל3 פסים לרוחב.

  • הפס האמצעי הוא טווח הנורמה – הגרויים גורמים לתגובה סבירה.
  • הפס העליון הוא תגובת יתר – הגרויים  מעובדים כגרויים חזקים מדי וגורמים לתגובה פיזיולוגית שמתפרשת כהפרעה לא נעימה לאדם שחווה אותם. תגובה היפר תחושתית
  • הפס התחתון מייצג את הגרויים שמעובדים כגרויים חלשים מדי או לא מעובדים כלל.  תת תחושתיות.

אותו יתר תגובתיות או תת תגובתיות כגורמות לתחושה פיזיולוגית או רגשית – פסיכולוגית משמעותית, התגובה של הגוף יכולה להתפרש בגוף כגרוי כואב, מציק ומפריע, מגרד, גורם לצמרמורת , מסנוור מאוד ועוד. המשותף לכל הגרויים שהם גורמים לתגובה משמעותית או לחוסר תגובה כלל כאשר יש ציפיה לתגובה (לדוגמה גרוי שאצל אדם נורמטיבי יחשב ככואב מאוד עובר ללא תגובה אצל אחר).

כשכל תינוק נולד לוקח זמן למערכת הזו להבשיל- משום כך אנחנו עוטפים תינוקות בשמיכות דקות וצמודות כדי לייצר לחץ קל על העור, מנענעים אותם כשהם בוכים, עושים להם רעשים שקטים ( רעש לבן) , מאכילים אותם במזון בעל טקסטורה חלקה ועוד… לאט לאט התינוקות 'לומדים' איך לווסת את עצמם ולקראת גיל שנה רואים שהם לומדים באופן טיבעי לווסת את עצמם בעזרה הולכת ופוחתת. לא סתם אומרים שלא להתחיל 'אימון שינה' לפני גיל חמישה חודשים (אני לא מאמינה שיש דבר כזה אבל זאת דעתי האישית).

למעשה מה שאדם מבחוץ רואה היא רק התגובה לעיבוד של הגרוי, האתגר הגדול הוא להבין מה הגרוי ומה אפשר לעשות כדי לאזן אותו. לדוגמא, ילד קטן ששם ידיים בחוזקה על האוזניים בעת שהיה במרחב הגן- יכול להיות שמדובר בניסיון של הילד לאזן את רמת הרעש הסביבתי שצורם לו. אם ניתן לילד אוזניות מבטלות רעש יכול להיות שההתמודדות שלו במרחב הגן תשתפר.

חשוב לציין שאדם יכול להגיב לתחומי גרוי שונים בתגובתיות יתר ולאחרים בתת תגובתיות.

התחום הויזואלי – חוש הראיה ועיבוד אור וצבע. תחום זה מתייחס לקליטת אור (שמש ותאורה מלכותית), לצבעים ( צבע הקיר או הטקסטיל בחדר) . יש לשים לב לתגובה של הילד, ילד שמאוד סובל מתאורה בוהקת ( אפילו אם היא סבירה) אולי זקוק לתאורה רכה יותר, כדי לצייד אותו במשקפי שמש או בעדשות משקפי קריאה שמחליפות צבע באור השמש. ישנם ילדים שיסבלו אם יכנסו לחדר עם צבעים מרובים, אצל ילדים שניכר שהם בדיסאוריינטציה בחדרים כאלו נקפיד שהקירות בבית יהיו בצבע אחיד רצוי בלבן, שהמצעים שלהם יהיו בצבע מרגיע ואחיד ללא אפליקציות או דוגמאות או עם מעט ורגועות, שכלי האוכל יהיו אחידים בצבעם, ללא וילונות בצבעים חזקים. בצורה זו נפחית את הגרוי ונעזור להם להתגבר על יתר התחושתיות הזו.

התחום האודיטורי- שמיעתי – רגישות לרעש. אולי אחד התחומים שבהם הכי ברור שיש תגובתיות יתר ותת תגובתיות. ילדים עם יתר תגובתיות לא יסבלו רעש כמעט מכל סוג, ילד שנראה ש'לא מוצא את עצמו' ברעש סביר של חצר גן הילדים לדוגמה או לא מסוגל להיכנס לקניון. ילד כזה זקוק לשקט , כאשר מדברים אליו כדאי לדבר בקול ברור ואדם אחד כל פעם, אפשר לציידו באוזניות מבטלות רעש כמו של עובדי מפעלים. יש כאלו גם לילדים וניתן להשיג אותן בחנויות בניין בסכום סביר של בן 80-150₪. כדאי שתנסו אותם לפני הקניה בעצמכם ותראו שרעש הרקע מעומעם יותר, קחו בחשבון שדיבור מאדם העומד קרוב ישמע באופן סביר. מה גם שלוקח לילדים זמן להסתגל אליהם. ילדים עם תת תחושתיות לרעש יראו לנו כלא מתרגשים גם מרעש רב ויוכלו להתרכז גם ברעש, חלקם אפילו זקוקים לו. אולי שווה לשקול לתת להם מוזיקה באוזניות כדי לעזור להם להתרכז.

התחום האורלי – חוש הטעם ורגישות למרקמים. אני באופן אישי בעלת יתר רגישות למרקמים, לדוגמה בצל מבושל גורם לי לגרוי קשה ותחושה לא נעימה בפה. ציחצוח שיניים גורם לי לעיתים לתחושות כאב, לא בגלל רגישות על רקע מחלה אלא בגלל שהויסות החושי שלי בתחום האורלי לא משהו. לאומת זאת ניתן לראות ילד שלא מרגיש כאשר הוא אוכל אוכל מאוד חם או מאוד מתובל (קיצונית), לילד כזה יש תת תחושתיות בתחום האורלי.

התחום הטקטילי – מגע. הרבה פעמים בוודאי שמעתם את המונח – מגע עמוק- מגע חזק ממש דמוי עיסוי. מגע כזה מתאים לילדיים תת תחושתיים, הילדים האלו לעיתים 'אוגרים' מתח בגפיים וכדי להרפות זקוקים למעט לחץ. בהתאם כדי שיתווסתו הם זקוקים לתחושה של כובד. היום יש בשוק וסטים של משקל ושמיכות שינה כבדות. איך יודעים שהילד כזה? הוא כבר יראה לכם- מכירים את ילדי הידיים? כאלו שנרדמים לכם על היד? זקוקים לאין סוף חיבוקים? אלו הילדים. להבדיל ילדים שסובלים מיתר תחושתיות טקטילית יסרבו למגע וינהגו בהתנהגות מונעת . הם לא סנובים זה פשוט לא נעים להם- תניחו להם לנפשם וכבדו את המרחב האישי שלהם. כאשר צריך לגעת, אם הם וורבליים – בקשו רשות! שאלו איך הכי פחות מפריע להם וצמצמו מגע למינימום. רגישות למגע כוללת כל חומר שבא במגע עם הגוף שלנו, תוכלו לשים לב לילדים שלא מסוגלים ללבוש ביגוד מסויים או תגיות בגדים, לא מסוגלים ללבוש בגדים בכלל , מסרבים ללכת בבגד שאינו ארוך. מסרבים להתכסות בשמיכה או לחליפין מבקשים ללכת עם שמיכה רכה כל היום. לא מוכנים למרוח קרם גוף או לחפוף ראש וכו… למעשה זה התחום הכי רחב של וויסות חושי.

תנועתיות – תנועתיות היא דרך הרגעות שרואים גם ביתר תחושתיות וגם בתת תחושתיות, הצורה בהם נעים משתנה בין סוגי הוויסות צפו בילדכם וכיתבו לכם מה מגביר תנועתיות ומה מחליש אותה ובהתאם תוכלו לראות מה הפיתרון הכי טוב. יש ילדים שנידנוד בנדנדה יעזור או קפיצה הטרמפולינה, יש כאלו שזקוקים לשהייה במים כדי להרגע וכו…

איך אדע מי הילד מולו אני עומדת? ובכן תצפיות הן הדרך היחידה. קחו עט ונייר ותשבו מול הילד. כיתבו לעצמכם איך הילד מגיב בסיטואציות שונות לדוגמא, איך הוא מגיב לאור שמש ביציאה מהבית בבוקר? איך הוא מגיב לסוגים שונים של גירויי קול? האם יש סוגי מזון שהוא מסרב בכל תוקף לגעת בהם? איך הוא מגיב כשמנסים לגעת בו? אם ילדיכם וורבלי ומשתף פעולה פשוט תשאלו אותו!

מה עושים? גילתם שלילד יש בעיה של וויסות חושי – עכשיו תשבו ותחשבו מה יכול להקל עליו וממה פשוט יש להימנע. אפשר גם לנסות טיפול בחשיפה הדרגתית וארוכה – רצוי לעשות זאת בליווי של איש מקצוע.

וויסות חושי הוא תחום רחב ידיים ותקף עבור כל אדם. כולנו רגישים בתחומים מסויימים ותת רגישים באחרים. מן הראוי שבכל גידול של כל ילד נלמד את הרגישויות הללו. אצל ילדים מיוחדים, אפילו בוגרים עם לקויות שונות ואף עם קשישים שסובלים מאלציימר או דמנציה תחום הזה צריך להוות כחלק מהטיפול בהם ותוכנית הטיפול חייבת לכלול את התיחסות לתחומים האלו.

המון בהצלחה אתם מוזמנים לשאול שאלות ואף לפנות למרפאה בעיסוק או פיזיוטרפיסטית ולקבל ייעוץ מקצועי בתחום.

*כל הכתוב באתר נכתב על סמך חוויות אישיות בלבד, ואינו נועד להחליף יעוץ מקצועי. יש לפנות לאנשי מקצוע מתאימים. הכתוב באתר לא יתאים לכל מקרה פרטי, יש להתייחס למידע בהתאמה.

מאמרים נוספים לקריאה:

כתבה שלנו לגבי משחקים סנסורים

הגדרת ויקיפדיה – להפרעה לעיבוד התחושתי

הגדרת הפרעה בוויסות החושי – אתר שניידר

9 מחשבות על “הפרעת ויסות חושי והפרעת עיבוד חושי

  1. […] עם אוטיזם לרוב יש גם הפרעת ויסות חושי. עיבוד חושי או ויסות חושי לא מאוזן מקשה מאוד על התנהלות […]

  2. […] איזון מטבולי או מיקרוביילי, או לחילופין יתכן ובעיה בויסות החושי שמובילה לפספוס איתותי גוף. בנוסף על כך, הקושי בתקשורת […]

  3. […] עם אוטיזם לרוב יש גם הפרעת ויסות חושי. עיבוד חושי או ויסות חושי לא מאוזן מקשה מאוד על התנהלות […]

השאר תגובה