הנגשת הבית לילדים עם צרכים מיוחדים

לאחר האבחון הבנו שנצטרך להשקיע מחשבה להנגשת הבית לילדים מיוחדים. בבית שלנו אבל אחת השאלות הגדולות שלנו לאחר האבחון הייתה, איך אנחנו צריך להראות הבית שלנו. מצד אחד, שני הורים עם מגוון לקויות למידה והפרעות קשב. ומצד שני, שלושה ילדים שהגדול עם אוטיזם ואפילפסיה, הקטן עם אוטיזם, ובאמצע ילדה חמודה ורגילה, שצריכה לגדול בכל הבלגן הזה. כל הטוב הזה מכתיב מספר כללים כשזה מגיע להנגשת הבית.

כללי עיצוב פנים להנגשת הבית לילדים עם צרכים מיוחדים

• כללי הברזל להנגשת הבית
• חדר שינה משותף
• כללים להתאמת חדרי שינה
• עיצוב חדרי האמבטיה ושירותים
• הנגשת המטבח
• אזורי סיכון נוספים
• סיכום

שלושת כללי הברזל להנגשת הבית לילדים עם צרכים מיוחדים

כלל ראשון – פחות זה יותר

אנחנו לא מינימליסטיים. אבל כשזה מגיע למגוון ההפרעות שמקשטות את התא המשפחתי שלנו, ברור שצריך להוציא מהמשוואה דברים שמסיחים, דברים שמפריעים בעין או יוצרים רעש מיותר. זה כלל שחשוב גם לבעלי הפרעת קשב, וגם לבעלי בעיות וויסות חושי. אז לפני שחפץ נכנס עלינו לבית, אנחנו תמיד חושבים פעמיים.

האם זה נחוץ? איזה מטרה זה משרת? האם כבר יש לנו את החפץ הזה בצורה שונה? אם החפץ הזה מנצנץ, מרעיש, או בעל טקסטורה לא נעימה, האם אפשר למצוא לו תחלופה?

מדי פעם אנחנו מגלים שהבית בלגן מדי, ועושים סדר: מוסרים לגן צעצועים שנעשו קטנים מדי לילדים, מעיפים מארונות חפצים שאנחנו לא הולכים להשתמש בהם אי פעם, מכניסים לארון סגור צעצועים שהילדים אוהבים לפזר ולא להרים.

פעמיים-שלוש בשנה גם עושים ניקיון “אביב”, מוסרים/זורקים/מוכרים דברים שלא היו בשימוש או שהילדים גדלו מדי

כלל שני – יותר זה יותר

זה מתנגש עם הכלל הראשון, אבל אין ברירה. כשיש ילד שהוא לא וורבלי, עם חרדות, הפרעת עיבוד חושי קשה, דווקא החפצים יכולים להוות צוהר לעולמו הפנימי. אנחנו תמיד מחפשים אחר כלים שיוכלו לעזור לנו לתקשר, ללמד, לעניין, או להרגיע. אנחנו אוספים ממי שמוסר, קונים חדש או יד שניה, ולפעמים מייצרים בעצמנו, אבל מדי פעם חוזרים לכלל הראשון. יש חפצים שקשה להיפתר, אז מאחסנים אם יש מקום, ואחר כך מפנים את מקומות האחסון ואת המיותר בבית.

כלל שלישי – לא צריך לעשות הכל לבד

כמו בכל תחום, כשזה מגיע לעיצוב ואבזור, גם כאן מדובר על המון ניסוי וטעיה. יש לא מעט פילוסופיות ושיטות “מוכחות” לטיפול וחינוך, אבל מי שצריך להחליט בסופו של דבר מה יעבוד בבית שלכם, זה אתם. אבל לא צריך לעשות הכל מאפס. יש המון מידע באינטרנט, יש אנשי חינוך וטיפול שיכולים לעזור לכוון, ויש משפחה. לא תמיד העצות שתקבלו לכם יחפפו לגמרי עם האני מאמין שלכם, אבל כדאי להקשיב ולבחון האם נקודת המבט השונה משלכם מביאה משהו חדש שיכול להתאים או אם יש משהו שאתם חושבים לשנות.

בכלל הזה כמובן נכללת גם העזרה הפיזית, אם ידיכם משגת, יש המון אנשי מקצוע שיכולים להיכנס אליכם לבית ולעזור בעיצוב, אבזור והתקנה.

פעמיים במהלך השנים האחרונות נעזרנו בעזרה חיצונית של מסדרות בתים על מנת לעשות מיון. ישבנו איתן לפני ודיברנו על הצרכים השונים שלנו כך שהמיון נעשה בהתאם.

בשני הפוסטים הקודמים כתבנו על עיצוב מרחב טיפולי בבית ועל מרחבי המשחק. הפעם נדבר על כל שאר הבית ואיך הפילוסופיה האישית שלנו כהורים התבטאה במרחבים נוספים.

אבולוציה של חדר שינה משותף לשלושה ילדים

חדר שינה לילדים שלנו. זו שאלה שאנחנו לא מפסיקים להתחבט בה כבר מספר שנים. נדון במה שניסינו, פתרונות שעבדו או לא עבדו, מה למדנו, מה בהמשך.

היו לא מעט ניסיונות להכניס לחדר שינה המשותף את שלושת ילדינו בני ה7-4 ולשפר את איכות השינה המזעזעת שלנו (החל מהתמודדות עם ילדים שלא ממש מסוגלים להירדם, וגם אם כן אז לא ישנים לילה מלא, גמילת לילה מטיטולים שלא ממש הצליחה עדיין, ועוד).

הגרוע מבין הניסיונות, היה מיטות קומתיים. בחרנו במיטה המתהפכת של איקאה, שהיא גדולה ומסיבית. לא משנה מה עשינו איתה, היא התבררה לנו כלא פרקטית בכלל עבור מה שרצינו, ובסוף מסרנו אותה (אחרי לא מעט מכות בראש). הם היו לפעמים נבהלים להיות מתחת למיטה, או רבים כל הזמן על מי למעלה. גם נעשה ניסיון במיטת מעבר שלא ממש עזר.

גילינו שאנחנו צריכים ארון בגדים גדול, אזור גדול לספרי קריאה לפני השינה (זמן שבו אנחנו גם מתרגלים הבנת סיטואציות בספר, לימוד מילים חדשות וסתם התכרבלות יחד). מקום נוח להורה לשבת וסלסילות של פינת התלבשות עצמאית עם סטריפ איך מתלבשים לבד כדי לקדם את היכולות התלבשות לבד שלהם (עבד יפה עם הגדולים, פחות עם הקטן).

שינת אחים משותפת

עם כל הדרישות האלו, לאחר שניסיונות עם מיטות לא צלחו, ובגלל שאנחנו עדיין לא רוצים להפריד בין הילדים, בחרנו לנסות את שיטת שינת האחים המשותפת: במקום שתי מיטות שאחת קומתיים, או שלושה מיטות ואין מקום לאחסון וגם ספרים, יש שלושה מזרנים גדולים על הרצפה. לכל ילד יש מקום קבוע, אנחנו יכולים לשכב בניהם בהרדמות, וזה מחזק את הקשר ביניהם. שימו לב שבפינה בה ישן הילד הבכור שלנו שיש לו אפילפסיה הרכבנו טפט סופג שבעת פרכוס יהיה בולם זעזועים ליד הראש למניעת פגיעת ראש . הטפט עולה כ10-15 ש”ח ליחידה, והוא זמין במגוון חנויות.

כללי הנגשת אזורי השינה בבית עם ילדים מיוחדים – התאמה אישית

תשבו, תמדדו, ותכתבו תוכנית מסודרת. אחר כך תמיד אפשר להתאים ולשנות בהתאם למה שלא עבד. אז לפני שתתחילו כמו כל דבר כדאי שתשבו ותכתבו כמה פרטים טכניים:

כמה ילדים חולקים את החדר?

1. כמה ילדים ישנים בחדר ועד מתי הם אמורים לחלוק אותו.

האם יש צרכים פיזיים?

2. מה הצרכים הפיזיים של הגרים בחדר?

לדוגמה, לדולב היתה אפילפסיה עמידה לתרופות ומאוד לא מאוזנת. החשש היה שהוא ייפול מהמיטה ולכן בסוף וויתרנו על מיטות לגמרי ושמנו את המזרנים ישר על הרצפה.

ילד עם בעיות מוטוריות או סיעודי יצרך אולי מיטה מתכווננת.

אנחנו חוסכים הרבה כביסות בעזרת מזרן מצופה. ציפוי נגד הרטבות מקל מאוד את תהליך הגמילה מטיטולים בלילה.

רשמו כל מגבלה או הגבלה תנועתית, חושית , מחלת רקע (אפילו אסטמה או אלרגיה). שימו לב למשל, שאצלנו בחדר אין ווילונות. זה בשל רגישות לאבק, וגם עקב העובדה שבעבר הם היו מושכים ומנסים להפיל אותם מהקיר.

מה אסור שיהיה בחדר?

3. רשמו לכם רשימת מה לא יהיה בחדר בשום פנים ואופן.

למשל, הגבלות מבחינת חומרים. לדוגמה: אחרי שנאלצנו להתמודד עם הרטבות לילה מרובות ועוד בגיל יחסית מבוגר, החלטנו שלהבא נקנה רק מזרנים עם ציפוי נגד נוזלים. וגם, אנחנו ההורים רגישים לאבק, אז משתדלים שלא יהיו בדים שאוגרים אבק.

על מה אי אפשר לוותר?

רשמו מה אתם בהחלט רוצים. למשל, עזרים שקשורים לפילוסופיה סביבה אתם מתנהלים.

מדדו, שרטטו, ותכננו היטב מראש

4. מדדו היטב את שטח החדר והחליטו על מיקום רהיטים. קחו בחשבון רהיטים כבדים, שחייבים להיות מקובעים לקיר.

תצורת השינה

5. החליטו על צורת שינה בחדר – שינת יחיד(הילד ישן בחדר לבד), שינה משותפת בחדר (שני ילדים ומעלה ישנים בחדר), שינת אחים משותפת co-sleeping ( שינה על מזרן או מזרנים ביחד) . אנחנו כרגע כבר שנתיים בשנת אחים משותפת, וזה עובד לנו. קחו בחשבון גיל ילדים, מין הילדים וכמה גדול הצורך שלכם בפרטיות.

וויסות חושי

6. התייחסו לוויסות חושי.

בשלב מסוים הבנו שסוכריות מלטונין הן דבר חיוני להרדמת ילדים עם אוטיזם. אך בתהליך הבנו שזה לא מספיק לבד.

במיוחד בנושאים של קשיי שינה והרדמות חשוב לזכור הנחיות לעיצוב שמיועדות לוויסות חושי.

אחד הכלים שהכנסנו כדי לעזור בנושא הזה, היה מזרן רטט מחברת פעלטון. מוצר שלא מופיע בקטלוג, אבל הם הציעו לייצר כזה כאשר בדקנו ספקים לסנוזלן. אפשר גם לבדוק עם חברת שיקומית שייצרה עבורנו את הסנוזלן החדש.

בטיחות מוגנות

7. דאגו לבטיחות ומוגנות. לדוגמה, בשל חשש לפרכוס לילי, על הקיר מסביב לאזור שהילדים שלנו ישנים בו, יש טפט ספוג שירכך קצת את המכה. צריך לקחת בחשבון, לשים סורגים סביב מיטה לילדים סיעודיים שלא יפלו, מיכשור הרמה ונשיאה בעת הצורך, וכו’.

השוואת מחירים וקניות באינטרנט

8. ערכו “קניות” באינטרנט. רשמו לכם ושמרו מוצרים שאהבתם. חלק מהמוצרים לא מיוצרים בארץ ואולי שווה לצלם ולייצר אצל נגר. חלק קל לקנות ואפילו מיד שניה. יש מוצרים שספקים שונים מוכרים בטווח מחירים כל כך קיצוני, וכדאי לעשות השוואה ואפילו להזמין ממספר ספקים. תזהרו שלא יעקצו אתכם…

הכנת התשתיות

9. דאגו להכין את החדר מראש. דאגו לתשתיות חשמל לחדר בהתאם לציוד שעלול להיכנס לחדר עכשיו ובעתיד, תאורה (להתחשב בכמות האור, אולי לשקול התקנת עמעם, מנורת לילה וכמובן צבע התאורה על פי עקרונות וויסות חושי), צבעי הקיר וטפטים בולמי זעזועים.

לא חתונה

10. השתדלו לעשות תכנון טוב, כדי לא לבזבז כסף. אבל תזכרו שלא התחתנתם עם העיצוב. מותר לשנות כשמגלים שמשהו לא עובד.

כללי עיצוב להנגשת חדרי האמבטיה או השירותים בבית עם ילדים מיוחדים

בחדרי האמבטיה והשירותים, השינוי שהכנסנו לא בהכרח היה מאוד דרמטי, אך מבחינת סביבה מותאמת ובטוחה, היינו צריכים לעקוב אחר מספר כללים.

כללי בטיחות בחדר אמבטיה או שירותים

כיוון פתיחת דלתות.

בארץ משום מה, מקובל לפתוח את הדלת כלפי פנים בחדרי שירותים ואמבטיה.

אם תלכו לבתי החולים, תגלו שהמצב הפוך. אין דלת בשום חדר שהוא חלל קטן כמו שירותים, שפונה כלפי פנים. הסיבות הן מרובות. הראשונה מבניהן היא, בטיחות. אם מישהו נתקע או איבד הכרה בפנים, אפשר להוריד את הדלת מהצירים או לפרוץ אותה מבלי לפגוע באדם שבפנים.

ילדים קטנים וקשישים נתקעים פעמים רבות בתוך החללים האלו. כדי להימנע מכך, ניתן להפוך את הדלתות במשקופים שקיימים בעזרת איש מקצוע.

בנוסף, אמנם זה לא נעים כשמגיעים אורחים, אבל אין לנו מפתח לאף דלת בבית. זה מקל על תפעול מצבי חירום.

חומרים מסוכנים.

חומרי ניקוי הנחוצים לחדרים האלו נמצאים שם, אך כולם על מדפים גבוהים.

אנחנו קנינו מדף תבלינים קטן שעולה כמה שקלים (19₪) מעץ מאיקאה תלינו אותו ממש גבוה (שירה צריכה שרפרף להגיע) ושם אנחנו שמים אותם. אופציה נוספת בארון סגור במדף גבוה או בארון ייעודי בית.

אין לנו תרסיסי טיהור אוויר לשירותים מאז שבן של חברה ריסס לעצמו את הפנים (לילד שלום). שמנו במקום, קוביות סבון דקורטיביות שיפיצו קצת ריח נעים (לא שזה עוזר הרבה, אבל יותר טוב מכלום).

בקרת טמפרטורה.

אם בכיור העיקרי שהילדים משתמשים בו אין מים חמים – הרווחתם ( בשירותים שבתמונה לדוגמא יש רק מים קרים). אבל כדאי לוודא שיש לכם בקרת מים חמים שיגבילו את בטמפרטורה שלהם. דברו עם איש מקצוע ישנן מספר שיטות. עדיף להימנע מכוויות.

גיל ורמת תפקוד.

עד גיל חמש, ילדים מתקלחים רק בהשגחת מבוגר. אחרי גיל חמש זה כבר תלוי ביכולות הילד. יש ילדים שאף פעם לא יתקלחו לבד כי התפקוד שלהם לא מאפשר, יש כאלו שצריך לכוון להם את המים, יש ילדים עם אפילפסיה שצריך לבדוק מה איתם תוך כדי. שאלו את עצמכם מי זה הילד שלכם. אם מדובר בילד שניתן לנהל איתו שיחה על הנושא – קיבעו כללים והקפידו עליהם. בכל מקרה, אם רמת התפקוד מאפשרת זאת, למדו את הילד בהדרגה איך להיות עצמאי במקלחת.

אביזרי בטיחות לאמבטיה.

אנחנו ממליצים בכל אמבטיה להתקין מעקה בטיחות, או לפחות ידית אחיזה, בנקודות שבהן יש סיכוי להחלקה. אפילו אנחנו כמבוגרים מדי פעם מרגישים לא הכי יציבים ביציאה מהאמבטיה. כדאי לחפש בחנויות פרזול או חנויות שמוכרות אביזרים לקשישים. שטיח נגד החלקה למיניו, חשוב גם ביציאה מהאמבטיה וגם בתוכה.

אחסון וארגון.

סל או מתקן כביסה, מקום אחסון למגבות, ומתקן היגייני למברשות שיניים. אלו מתקנים שנוטים להפוך לבלגן. אנחנו פתרתנו את הנושא במקלחת שלנו בארון יעודי (כן! שוב איקאה. זה כרגע רמת התקציב, ואנחנו אוהבים ללכת לשם, תתמודדו!) יש שם מקום למגבות ולכביסה מלוכלכת.

הנגשת הבית לילדים לא וורבליים או מתקשים בפעולות יום יום.

בעבר (והאמת שגם היום צריך) היו לנו כרטיסיות ניווט של סדר פעולות שהגדלנו ותלינו ליד כל שירותים ואמבטיה. כרטיסיות ניווט הן שימוש של סמלי תת”ח, שהדגימו כל פעולה ורצף הפעולות שלה. יש גם בוגרים על הרצף שזקוקים לזה.

השתמשו בהדרכת ההורים שאתם מקבלים מהמסגרות החינוכיות כדי לתכנן כרטיסיות ניווט לצרכים שלכם.

אם אתם לא יכולים לייצר כזה בעצמכם פנו לגן או למסגרת שיעשו זאת עבורכם. בעבר זה בהחלט הקל עלינו. בהרבה תהליכים היינו צריכים לעבור איתם על כל סדר הפעולות בכניסה לשירותים, צחצוח שיניים ורחצה.

תאורה

גם כאן כדאי לחשוב לפחות לרגע על הרגישויות של הילד שלכם (שוב וויסות חושי) ולחשוב מה מבחינת תאורה מתאים לו. קחו בחשבון התקנת עמעם או סתם החלפת גוון תאורה. כאן בסופו של דבר לא עשינו שינוי ברוב חדרי השימוש, אבל בלילה אנחנו מדליקים אור במסדרון במקום בשירותים.

צעצועי אמבטיה

רצוי להכניס לאמבטיה צעצועים, וחומרי משחק שמתאימים לזמן רחצה. זה עוזר להם להתיידד עם המים, וזה עוזר לכם לכם לקבל הסכמה להיכנס יותר בקלות. זה חשוב מאוד כדי לעודד עצמאות ברחצה.

אם תתנו להם לצבוע על הקירות עם צבעים ידיים שטיפים, זאת עוד הזדמנות ללמידה (צבעים, צורות, חשבון, ואיך לנקות).

שימו לב לכל צעצועי הגומי החלולים – אחרי כמה שבועות חובה להחליף או לזרוק, כי נוצר בתוכם עובש. שימו לב לחלקים קטנים בצעצועי אמבט ובידקו אותם היטב בכל שימוש.

הנגשת שירותים

כדי להקל על הגישה לאסלה וגמילה מטיטולים, ניסינו סירים, ישבנון עם מדרגות, ישבנון ללא מדרגות, ובסוף מצאנו מושב אסלה עם ישבנון מובנה. הנחנו שפרף ליד כל אסלה עד שכולם יהיו גדולים מספיק. גם פה בתלוי ביכולות הילד ניתן להתקין מעקה אחיזה. חברות שמייצרות אביזרי בטיחות לקשישים מוכרות כאלו.

כללי הנגשת עיצוב והתנהלות במטבח בבית עם ילדים מיוחדים

שוב, אין שינוי מאוד דרמטי, אך גם כאן ישנם כמה כללים שכדאי לקחת בחשבון

אפשרות כניסה למטבח

כשנכנסו לדירה הנוכחית, גילינו שהמטבח פתוח לסלון. זה טרנדי, אבל זה בעייתי עבורנו כי במטבח יש דברים מסוכנים, והכלבים שלנו אוהבים לגנוב אוכל או לחטט בפח. כדי לפתור את הבעיה בקלות, ייצרנו קיר גבס, חצי גובה והתקנו שער בטיחות. זה מונע מהכלבים להיכנס, ועד גיל 4-5 גם מהילדים.

חומרים מסוכנים

אם אפשר מאחסנים אותם גבוה. אם לא, חובה להתקין מנעול על הארון שמתחת לכיור.

בישולים

ילדים סקרנים, ורוצים ללמוד. תנו להם, אבל הכל בהשגחה. סירים ומחבתות, קומקום, וסכינים. כל אלו מחוץ לתחום עד שהם גדולים מספיק. אנחנו נתנו לילדים להחזיק את הסכין בידית כשאנחנו חותכים. נתנו להם להשתמש בסכין מריחה. זה פחות יעיל. זה מבלגן ומלכלכך אבל אנחנו רוצים ילדים עצמאיים ואם נגיד להם כל הזמן “לא”, הם יפסיקו לנסות ללמוד, ויפתחו אנטי או פחד למידה.

הנגשת ציוד המטבח בבית עם ילדים

כדי למנוע כמה שניתן תאונות במטבח, ארגנו את הציוד שלהם בצורה נגישה. במגירות הנמוכות יותר ציוד ילדים. יש להם כלים מפלסטיק רב שימושי, בגישה קלה, ובמגירות נפרדות, כדי שלא תהיה להם מספיק סיבה להכניס ידיים למגירות עם חפצים חדים. את רוב החפצים המסוכנים שמנו גבוה. יש גבול לכמות האחסון הגבוה, ובסופו של דבר גם לנו צריכה להיות גישה לחפצים במטבח. אז לא הכל למעלה, אבל עושים מה שאפשר כדי להימנע מתאונות.

אכילה בריאה מול חטיפים וממתקים

אנחנו לא רוצים שלילדים תהיה גישה חופשית להכל, אז חטיפים וממתקים נמצאים בארון גבוה. זה נכון במיוחד מאז שדולב אובחן עם EOE.

הם מנסים מדי פעם לטפס לשם, אבל בגדול מבינים שצריך לבקש. מצד שני, ציידנו מקרר קטן במאכלים שהם אוהבים ואנחנו הרגשנו שהם יכולים לקבל גישה חופשית (שניצלונים, יוגורט, אקטימל, ועוד). מדי פעם אנחנו מכינים מאכלים שדורשים הכנה לאריזות קטנות ומוסיפים למקרר הקטן. הם יודעים שמותר משם מה שרוצים ומתי שרוצים בין ארוחות.

כללי בטיחות באזורי מדרגות חלונות ומרפסות

די פשוט. אם יש אפשרות למנוע תאונות, כדאי להצטייד, גם אם זה פחות אסתטי.

• למדרגות בתוך הבית התקנו שער שלא יעלה ילד לא יציב לבד, מעקה בטיחות לכל מי שצריך עזרה ביציבות.
• בחלונות ומרפסות, הוספנו סורגים עד למעלה
• במרפסות בהן אין אפשרות ממש לסגור, יש מעקה גבוה. ואנחנו דואגים לנעול, לא משאירים אותם לבד, ודואגים שאין חפצים שניתן לטפס עליהם כמה שניתן.

לסיכום

דיברנו על כללי היסוד להנגשת הבית לילדים עם צרכים מיוחדים. קראתם על השיקולים שלנו בסידור חדר השינה, והבחירה בלינה משותפת. פרטנו את כללי הבטיחות במטבח וחדרי האמבטיה.

בפוסטים הקודמים דיברנו על איך לנצל מרחבים בבית כדי לייצר קליניקה לעבודה עם ילדיכם. הצגנו לכם גם את החדר סנוזלן שלנו. שלושת הכתבות הולכות יד ביד בהנגשת הבית חכמה.

זהו. מקווה שזה עשה לכם סדר בראש. אתם תמיד מוזמנים לכתוב ולהתייעץ או לקחת את הכתבות שלנו למעצב שיעזור לכם.

שתפו אותנו איך אתם הנגשתם את הבית שלכם.

חגי שירה – הורות לילדים מאושרים על הרצף

נ.ב.

דרכים נוספות לקבל מאיתנו מידע ושירות:

אתם מוזמנים להצטרף לשתי קבוצות הפייסבוק: על הטיפולים בתאי גזע, ולהורות מיוחדת.

ניתן להצטרף לקבוצת הווצאפ שלנו שבה תקבלו התראות על הרצאות ואירועים שאנחנו מארחים.

מוזמנים להצטרף לקורס החדש שלנו: “מדברים על הרצף” שנכתב במיוחד להורים שרק קיבלו את אבחנת האוטיזם.