פורסם ב- 2 תגובות

ליל הסדר עם ילדים על הרצף האוטיסטי

photo of white flower on vase
מודעות פרסומת

כמעט ואין הורה לילדים קטנים שאינו חושב על המעמד של ארועים כמו ערב ליל הסדר. לחלקנו האירוע מסמל משפחתיות וטקסיות מרגשת. לאחרים ארוחת ערב חגיגית הוא אירוע מלחיץ ומעורר חרדה. הורים לילד עם אוטיזם נוטים לקבוצה השניה. האם אפשר לשרוד את ליל הסדר עם ילד עם אוטיזם?

השבוע עליתי להדרכה בקבוצת מיומנויות ההורים כדי לענות על השאלה הזאת.

המפתח להצלחה הוא (כרגיל) הכנה מראש. בהדרכה ירדתי לפרטים והצגתי את הטיפים שלי לערב החג.

לשרוד את ליל הסדר

חג פסח מתקרב, ועימו ליל הסדר. האירוע, לרוב, מרובה משתתפים. האורחים מתקבצים סביב שולחן החג, שרים וקוראים בהגדה. הטקס עתיק יומין ורב משמעות לסיפור מהות העם שלנו בארץ ישראל ומחוצה לה.

אין הורה שלא חושב על שלל “טריקים ושטיקים” מיוחדים לשמור מעט שקט בזמן הסדר. אנחנו מקווים להתנהלות סבירה לאורך אותה ארוחה שאורכת מספר שעות במקרה הטוב, או נמשכת לאורך כחצי יום במשפחות אחרות.

הדבר נכון אף יותר להורים לילדים עם צרכים מיוחדים על כל גווניהם.

בכתבה הבאה ננסה למפות ולארגן את הדרך לארוחת חג יותר קלה, יותר נינוחה ויותר מאורגנת. אולי גם הזדמנות להציג מאכלים חדשים ולגוון קצת את התפריט.

קחו נייר וכלי כתיבה והכינו תכנית פעולה

וכמו כל דבר טוב – סוף מעשה במחשבה תחילה.

על מנת להיות מאורגנים ולהבין לעומק מה הצרכים שלנו מיפיתי אותם לכמה חלקים.

לפני שאתם מתחילים לקרוא:

  • קחו נייר וכלי כתיבה.
  • עיברו על כל החלקים.
  • איספו את המידע (לא לדלג על החלק הזה גם אם נראה לכם שהוא מיותר).
  • הכינו תוכנית פעולה.

לשרוד את ליל הסדר – הדרכה בקבוצת מיומנויות ההורים

ניתן גם לצפות בהדרכה שלי שצולמה בקבוצת מיומנויות ההורים בפייסבוק.

לפני שאתם צופים בהדרכה הכינו נייר וכלי כתיבה.

ההדרכה צולמה בלייב בקבוצת הפייסבוק שלנו

גם אתם מוזמנים להצטרף לקבוצת מיומנויות ההורים כדי לצפות בהדרכות השבועיות בזמן אמת ולהשתתף בדיונים.

1. הילד הפרטי שלנו

החלק הזה מורכב מנתונים טכניים כמו:

כתבו בצורה אובייקטיבית מה לדעתכם הציפיות הראליות שלכם מהילד שלכם בזמן ליל הסדר. דאגו להיות ממוקדים וברורים על מנת שתוכלו לתקשר ביעילות את הצרכים שלו אל הסביבה.

לדוגמה, קושי לסבול את הרעש והקולות של ליל הסדר (דיבור רם, שירים, קולות של כלי האוכל). פתרון אפשרי – היערכו עם אוזניות מנטרלות רעש. פתרון נוסף – ישיבה באזור שקט לזמן האוכל.

הרכיבו לעצמכם ערכה בה כל הציוד שתצתרכו על מנת לגבות זאת.

שאלו את עצמכם ( במיוחד עם פעוטות) האם בכלל נכון להם, לכם ולאורחים להיות שותפים לכל הארוע (בעיקר בהתחשב בסדר היום שלהם ובמחיר של שינוי סדר היום)? אם כן איך ובאילו חלקים.

2. היצמדות לסדר יום הילד עד כמה שניתן.

כל יציאה מהשיגרה גוררת קושי, ובמיוחד בארועים מסוג זה. לכן, השתדלו להיצמד עד כמה שניתן לעוגני סדר היום הקבוע (כאלו שאתם מנהלים בסופי שבוע כשילדיכם אינם במסגרת).

חישבו באיזו דרך להציג את שיבוש השיגרה על מנת להפחית חוסר וודאות סביב היום המיוחד הזה ולהוריד את סף המתח ( גם התרגשות הינה סוג של מתח) אצל הילד.

כמה כלים לבצע דבר זה:

א. שיחה עם הילד, לפי יכולותיו.

הסבירו בדיוק מה יקרה מבחינה לוגיסטית: בשעה כזו וזכו ניכנס לאוטו וניסע לסבתא. אחר כך נתכנס כל המשפחה. אחרי זה ניקרא את ההגדה ונשיר שירים. ואז אוכל. וכן הלאה).

תאמו מראש עם הילד אם הוא לוקח תפקידים בסדר או לא. האם הוא ישיר מה נשתנה? יחפש את האפיקומן? ותאמו עם המארחים/אורחים את מה שהוא מצפה שיקרה סביב תפקידיו.

שיטה זאת מתאימה לילדים גדולים יותר שמסוגלים להבין נושא כל כך מורכב ובעלי יכולת וורבלית תואמת.

ב. שימוש באביזרי תקשורת כמו סיפור חברתי, כרטיסיית ניווט או כרטיסיית סדר וויזואלי ועוד.

אם בחרתם סיפור חברתי חשוב לקרוא אותו כבר מהיום שלפני ערב החג. קראו בו מספר פעמים. קחו אותו איתכם על מנת להעזר בו לאורך כל הערב.

כרטיסיית ניווט או כרטיסיית סדר וויזואלי הינם כלים שמראים רצף פעולות (איזו פעולה נעשית כרגע, מה קרה לפניה ומה יקרה אחריה). כלי זה מיועד לילדים שחשים מצוקה בעת ביצוע הפעולה על מנת לסייע להם לבצע אותה.

שימו לב יש לשקול עד כמה יהיה הילד מעורב בארוע לפי סדר היום שלו. ילד שבשיגרה הולך לישון בשעה 19:00 לא יהנה מלהיות ער גם בשעה 21:00 ויתרה מזאת גם הסביבה שלו לא תהנה.

השתדלו לא למתוח את שעת השינה ליותר משעה איחור. גם אם הרדמתם אותם בצהריים על מנת שיהיו ערים בערב.

הניסיונות להפר כלל זה, לא רק שהוכיחו את עצמם כלא מועילים, אלא אף מזיקים אצלי במשפחה. ילד שלא ישן שעות אלו בשיגרה לרוב לא ישן טוב אבל גם לא יהיה מספיק עייף כדי להירדם בשעה סבירה.

כאשר תפרו את שגרת השינה יותר מידי, אתם עלולים לסבול מכך שהילד עצבני ולא נוח להתמודדות בסיטואציה מורכבת גם כך.

קיר עזרי תקשורת – סדר היום מסודר בשורה כרונולוגית

3. הסביבה הפיזית בה נארך ליל הסדר

שימו לב! לסביבה הפיזית במקום בו יערך הסדר, יש השפעה גדולה על הצלחת הערב.

  • איפה הסדר נארך? אצלכם בבית או במיקום אחר?
  • האם הילד שלנו מכיר את הבית וחש בו בנוח?
  • האם אני אבלה ערב שלם בריצה אחרי הילד כי למארח יש בובות זכוכית שבירות על מדף נמוך?
  • אם  הילד שלי יכנס למלטדאון  (טנטרום אינו מאלטדאון ולא מטפלים בהם באותה דרך), האם יש לי איך להרגיע אותו?
  • אם הילד שלי צריך לישון במהלך הערב האם יש לי פינה להרדים אותו?

שאלות אלו ועוד רבות אחרות הן חלק מהסביבה הפיזית בה מתנהל הארוע.

מכיוון שמדובר על ארוע של לפחות 4-5 שעות, ולא מקובל לעזוב אותו באמצע, אלו דברים שצריך לקחת בחשבון.

אם הילד שלכם (כמו הילדים שלי) לא מסוגל לשבת לאכול בתוך סביבה רועשת וזקוק לשולחן אוכל במקום שקט יותר – אלו דברים שאתם צריכים לקחת בחשבון ולהערך אליהם מראש. כבר מעכשיו.

אם יש לכם צורך בהתאמות פיזיות כמו – שולחן ילדים במקום ניפרד, מיטה או מזרון להשכיב את הילד – יש לדאוג לכך מראש.

דאגו מראש להגדות פסח מותאמות – תמונות גדולות, כתב ברור על רקע לא רועש. בחרו ביחד עם הילד מראש הגדה שהוא אוהב.

טיפ – אם אתם לא בטוחים מה צפוי לכם בבית המארח, בקרו בו לפני. אפשר לבקש מהמארח להראות לכם את הבית בשיחת וידאו.

4. מי האנשים שיהיו איתי בליל הסדר?

לפעמים אנחנו המארחים ולפעמים המתארחים. כך או כך הרבה פעמים ליל הסדר מורכב מכל מיני אנשים שלא תמיד מתורגלים בסיטואציה.

נסו ליצור איתם קשר מראש עירכו תיאום ציפיות איתם. עברו איתם על כל הדברים שחשוב לכם שידעו. כדי שברגע האמת לא יווצרו אי נעימיות.

אם יש התנהגויות אופייניות שילדכם מציג וחשוב לכם שלא יתייחסו אליהן – דאגו להסבירן לפני כן.

בדרך זאת אתם תשיגו שיתוף פעולה טוב יותר. לחליפין בררו מראש האם בכלל אלו אנשים שיכולים להכיל את ליל הסדר איתם ולהימנע מלהיכנס מדרך התחילה לסיטואציה לא נעימה.

הסבירו מה אתם עושים במצבים שילדיכם מעלה התנהגות מאתגרת (מאלט דאון , קושי התנהגותי אחר). וודאו כי זה מקובל על מי שיהיה איתכם על מנת לחסוך אי נעימיות.

טיפ – בקשו מכל המשתתפים הצפויים להגיע, לשלוח תמונה. הראו לילד על הנייד או הכינו כרטיסיות. עברו מראש על התמונות של האנשים שצפויים להגיע עם הילד שיהיה יותר רגוע כשהוא נפגש איתם

5. הימנעות ממוקדי לחץ

ליל הסדר הינו מאורע משמח, מרגש, סטרסוגני (גם אם לחיוב) אך לפעמים גם מעייף. חישבו מראש מה הם מוקדי לחץ שניתן לפתור מראש.

לדוגמה:

  • הימנעות משיחה עם בת הדודה הביקורתית
  • המנעות מהגעה למקום שאינו בריא לכם או עבור ילדיכם
  • יציאה לפני שעות הפקקים לארוע על מנת לא לבלות זמן ממשך על הכביש ולהגיע עצבניים לארוע
  • הלבשת הילד בבגדי יום יום והחלפתם בזמן הסמוך לארוע

לא להלביש בגד חדש לחלוטין אם הילד סובל מרגישות לבד. עדיף שלא ישתגע מהבגד החדש והיפה ערב שלם.

לא לשכוח גורמים המרגיעים את הילד ( בובה אהובה, אביזר וויסות וכו).

6. אל תגיעו רעבים לליל הסדר!

כאילו שהדבר ההגיוני ביותר הוא לאכול ארוחה לפני הארוחה הענקית של ליל הסדר?

אז זהו- שכן!

בעבר וויתרנו על ארוחת הערב הרגילה ( בשיגרה סביב שש בערב ) והמתנו לארוחת השחיתות המסורתית של ערב פסח .

ואז קרה הדבר הבא…

דולב התעצבן כי לא שמתי לו את התוכנית החביבה עליו במסך הגדול בסלון. (עכשיו חלל שולחן ליל הסדר). בכה בקולי קולות שהתגברו והתעצמו כי היה רעב ועצבני.

נדרש זמן הרגעה של כחצי שעה. כולל שליפת נייד, איחסון הילד בחדר השינה של אחי, תוך כדי שאחיו יונק וצורח חליפות כי התפספסה שעת ההנקה שלו.

גם אביגייל לא הבינה לאן נעלמו ההורים, אז היא נידבקה לסבתא ולא הסכימה לזוז.

ילד רעב הינו עצבני וחסר מנוחה. כאשר ההורה שלו גם רעב אז ההורה עצבני וחסר מנוחה. תוסיפו לזה את התיסכול האישי שלנו על כך ששוב נכשלנו להנות מארוע משפחתי, ותקבלו ארוע שתוכנן שלא כמו שצריך.

נבו היה גמור מעייפות בשעה שמונה בערב וביקש – צרח שיחבקו אותו וירדימו אותו.

אני וחגי היינו, עייפים, רעבים, עצבניים ואולי זכינו לחמש -שש דקות של הנאה במהלך כל הערב.

אז בבקשה שבו לאכול סביב חמש בערב ותימנעו מהמשבר. מבטיחה לכם שכשהאוכל יוגש בשמונה וחצי – אתם תהיו רעבים שוב.

לסיכום

השנה אנחנו מארחים את הסדר. הסיבות לכך מגוונות .

יש לנו חלל גדול יותר. עברונו דירה ממש לא מזמן, והשקענו הרבה בהנגשת הבית לצרכים שלהם. לנו בבית את כל האביזרים שמאפשרים לילדים שלנו לאפשר לנו לעבור את הארוע בנחת. מאביזרים מווסתים ועד עזרי תקשורת בכל פינה.

הבית מוכר וכך גם כל האורחים שלנו השנה מוכרים להם. כולם כבר יודעים כיצד להתנהג איתם. אין חשש לכך שנרגיש שמעבירים עלינו ביקורת בכל פעם שניתקל בקושי.

הכנתי לכל ילד (גם לאביגייל – כי מגיע לה גם), ערכה קטנה עם שעשועים הפגתיים שיוכלו להנות מהם ליד השולחן.

היום (יום שלישי) אשב ואכין להם כרטיסיית ניווט עבור סדר הפסח שלנו על מנת שיהיה להם ברור מה יקרה בבית שלנו. ננהל שיחה על מי יגיע ומה לצפות מהם.

בערב החג כולנו נאכל ארוחה קטנה לפני שכולם יגיעו ועל כן בחמישי הקרוב אני אבשל כל הבוקר.

בברכת חג שמח לכולנו

בהצלחה!

שירה – אחות התפתחותית, מדריכת הורים, אם לארבעה

נ.ב.

דרכים נוספות לקבל מאיתנו מידע ושירות:

אתם מוזמנים להצטרף לשתי קבוצות הפייסבוק: על הטיפולים בתאי גזע, ולהורות מיוחדת.

ניתן להצטרף לקבוצת הווצאפ שלנו שבה תקבלו התראות על הרצאות ואירועים שאנחנו מארחים.

מוזמנים להצטרף לקורס החדש שלנו: “מדברים על הרצף” שנכתב במיוחד להורים שרק קיבלו את אבחנת האוטיזם.

הבלוג

בלוג הורות לילדים מאושרים על הרצף נכתב על ידי חגי ושירה ריינר, שני הורים לילדים עם צרכים מיוחדים – אוטיזם, אפילפסיה, ועוד. אנו מתמקדים ביסודות של גידול ילדים עם צרכים מיוחדים בישראל, אך חלק ניכר מהתוכן שלנו יהיה רלוונטי ברחבי העולם.

רשימת הדיוור

הצטרפו לרשימת הדיוור כדי לקבל פוסטים חדשים שלנו ישירות למייל!

עוצב באמצעות WordPress.com

פורסם ב- 3 תגובות

שוות בין שוות – היגיינה נשית עבור נערות עם קשיי תקשורת או קושי במיומנויות ידיים

מודעות פרסומת

ימי הווסת החודשי הינן נושא מורכב להתמודדות בכל משפחה. כאשר יש מגבלה כלשהי, ההתמודדות מוכפלת. יש להתאים את הפתרון להתמודדות עם הצרכים השונים של כל נערה ואישה. כיצד נסביר את הנושא יותר בקלות לנערה עם לקות תקשורתית? האם עדיף להשתמש בפדים, בתחתוני מחזור או בטמפונים כדי לשמור על ההיגיינה? איך מאפשרים טיפול עצמי עצמאות בהיגיינה לנערה עם קושי מוטורי?

כתבה זו מיועדת להורים למתבגרות או לנשים צעירות שמתמודדות מול קשיים בעת ימי הווסת ובהיגיינה נשית לאורך כל החודש או חלקו, מתוך מטרה לאפשר עצמאות מרבית לכל נערה.

אם ילדיכם עדיין קטנים לנושא הזה, מומלץ לקרוא ראשית על עצמאות בהתלבשות, עצמאות במקלחת או גמילה מחיתולים.

תייגו לכם את המאמר לקריאה חוזרת לקראת גיל ההתבגרות של בתכם.

כיצד נתכונן ונתאים את עצמנו לשינויים שעוברת נערה עם צרכים מיוחדים

בשנתיים האחרונות ליווינו המון משפחות בתהליכים שונים. לא פעם בשיחותי עם אמהות לבנות, ובעיקר עם אמהות לנערות בגיל ההתבגרות, אחד הנושאים שעלו כמעט תמיד זה הינו: התמודדות בזמן ימי הווסת החודשית.

כשישבנו לפרק את ההתמודדות לחלקים, כדי לראות איפה היו הקשיים, אלו הנושאים שעלו:

איך יודעים מתי להחליף מוצרי ספיגה

קושי ראשון וגם השכיח ביותר שהורים העלו היה קושי בהבנה מתי יש צורך להחליף מוצרי ספיגה.

קושי זה הוא שגרתי בחודשים הראשונים של כל נערה. הוא יהיה מודגש כאשר יש קשיים קוגניטיביים או הפרעה בוויסות החושי.

בשלב מסוים מוצר הספיגה (פד / טמפון / תחתוני מחזור) ספוג בדם המחזור ויש צורך להחליף אותו. מוצרי ספיגה חד פעמיים אינם מעוצבים לספוג מעל 8 שעות.

לרוב נערה, בעיקר כזו שהולכת לבית ספר לחינוך מיוחד נמצאת שעות רבות מחוץ לבית ומחוץ להשגחת אדם שנוח לה לדבר על נושאים אלו. כך שבהמשך היום יש צורך שהנערה תחליף לבד את הפד שלה.

קביעות בהרגלים- אחת הדרכים להתמודד עם הנושא הוא ללמד נערה שבשעה מסוימת באופן קבוע עליה ללכת להחליף את הפד (ללא קשר למלאות הפד). לדוגמה, אחרי השעה הרביעית בכל יום (ורצוי לתזכר באמצעות הצוות החינוכי בהתאם לצורך). וכך על ידי יצירה של הרגל קבוע ניתן לפתור קושי כזה.

קביעות בהרגלים הוא תרגול למשך זמן ממושך עד שהפעולה נעשית אוטומטית. ישנן כמה שיטות ללמד פעולה שגרתית, השתמשו בצוות הפארא-רפואי כדי להחליט איזה שיטה מתאימה לכם.

איך מסייעים לנערה עם קושי מוטורי

קושי נוסף הוא קושי מוטורי –

נדרשת מיומנות ידיים מסוימת להדביק את הפד על התחתון ולהסירו בלי להתלכלך. אני בכלל לא ממליצה להשתמש בטמפון כיוון שהוא דורש מיומנויות מורכבות.

הקושי יכול להיות טכני – קושי בפתיחת המדבקות, הדבקתן באופן שיספוג את ההפרשה, קושי בפתיחת החבישה הפנימית.

קושי זה ניתן לפעמים לטיפול בעזרת תרגול.

לנערות בעלות קושי מוטורי (למשל רעד בידיים) לפעמים נצטרך לסייע באופן אקטיבי בתהליך. הכינו מראש בתיק תחתון עם חבישה מודבקת עליו בזמן מחזור.

תחתוני מחזור ייעודיים יכולים להקל על הקושי המוטורי, על ההכנות מראש ולמנוע הרבה תסכול.

איך למנוע דליפות מביכות

קושי נוסף הנגזר לעיתים מהקושי לזהות מתי להחליף חומרי ספיגה הוא ההתמודדות עם דליפות. מצב זה גורם לחוסר נעימות לכל נערה שמגלה דליפות אחרי שכבר עברו אל הבגד.

אין מצב פחות נעים מאשר לקום מהכיסא ולגלות שהפד איכזב אותך. גם הכיסא וגם המכנס/החצאית מוכתמים .

מלבד מלבד העובדה שצריך לנקות את הכתמים בהקדם, עבור לא מעט נשים זה גם אומר שעד שנגיע להחליף את הבגד המלוכלך נישאר בבגד הרטוב וכל מה שהכתם יגע בו ישאיר לכלוך נוסף. מאוד לא נעים.

בימי הווסת כדאי לצייד נערה תמיד בבגד תחתון ובמכנסיים או בחצאית נוספים. וחשוב להסביר בפירוט ובאופן מובן מה ניתן לעשות, ולתרגל זאת בבית.

איך להתמודד עם ביקור מפתיע של הווסת

תופעת ה”אורחת הלא מדייקת”

כמו שנשים רבות יודעות הווסת הינה אורחת קבועה אך לא מדייקת.

קורה לא מעט פעמים שהיא מגיעה לבקר ברגע הכי לא צפוי. הכי גרוע אם אנו לא מוכנות לביקור שלה לוגיסטית בכלל.

אם יש דבר שנערות מיוחדות שונאות זה שינויים ללא הודעה מוקדמת!

כל הורה לילד מיוחד יודע שכדאי ורצוי להודיע מראש על כל שינוי ולו הקטן ביותר. יש לתרגל ולהיערך מראש ובצורה מסודרת.

לצערנו, נערות מיוחדות נאלצות להתמודד עם הלא צפוי מדי חודש. במיוחד בתחילת קבלת הווסת כשהיא עוד לא סדירה, המצב גורם לאין ספור קשיים.

הכינו את הנערה לשינוי הצפוי מראש, לפני שהוא מתרחש. גם אחרי שמתחיל המחזור, תזכרו אותה כל חודש עד שהיא נראית רגועה יותר סביב הנושא.

תקשורת סביב קבלת ווסת

לא מומלץ לתת לשינויים הצפויים להגיע כשאנחנו בחיבוק ידיים. דברו עם הנערה זמן רב לפני קבלת הווסת.

ניתן לחשב גיל צפוי לפי גיל קבלת הווסת של האם. (מי שמסתבך מוזמן לכתוב לי וננסה לחשוב על הנושא יחד)

דברו על השינויים בגוף. השתמשו בספרים המיועדים לילדים, ופשטו את הנושא כמה שניתן לדברים בסיסיים. הסבירו תחילה את הנושא הכללי ואז תעברו לנושאים מורכבים יותר. רצוי לדבר על הנושא לאט ובהדרגה במשך כמה חודשים.

נתחיל בצורה פשוטה. נדבר איתן על נושא הגובה: “תראי החלפנו מידה של הבגד.”, “את גדלה כל כך יפה.”, “קנינו נעליים חדשות כי את כבר גדולה.”

לאט לאט נתחיל לדבר על העובדה שהגוף עומד להשתנות. ניתן להראות תמונות של האם או הדודה שהיו ילדות ונערות. נדבר על שימוש בחזיה כדבר מעצים – ” את כבר ממש נערה גדולה – תראי כמו אמא, גם לך יש חזיה יפה”

לאט לאט נסביר בסיוע של תמונות שיש לה רחם, ושפעם כשהיא הייתה תינוקת היא גדלה ברחם של אמא.

אפשר בשלב זה להיעזר בתמונות של ספרי ילדים בהם מוצג תהליך גדילת עובר, כדי להדגים מהו רחם.

בסוף התהליך נתחיל להסביר שפעם בחודש הגוף מייצר הפרשה אדומה וצריך לטפל בה.

נכין לנערה “מארז ווסת” ונראה לה איפה הוא נמצא בסמיכות לזמן שצפוי שהיא תקבל מחזור לראשונה וכמובן נצייד אותה במארז כזה בתיק שלה.

עזרי הסברה

  1. כרטיסיות תקשורת – ניתן לבקש עזרה מצוות חינוכי בנושא, או להוריד בחינם מאתר Able2learn.com.
  2. סיפור חברתי – רצוי לפרק למספר סיפורים חברתיים, תלוי בשלב שבו אתם נמצאים עם הילדה. התחילו בסיפור כללי ומשם תגיעו לאט לאט לעיקר.
  3. ספרי הדרכה לילדים בנושא הריון, ספרי הדרכה לנערות בנושא ווסת.
  4. סיור לימודי למגירת התחתונים וארון ציוד- על כל הורה להראות פיזית מה לעשות ואיפה נימצא הציוד. גם נערות בתפקודים מורכבים יודעות איפה המקרר בבית אז אין סיבה שלא ידעו איפה מגרת הפדים!! הנגישו את הבית
  5. תרגול “על יבש”- בבקשה אל תחכו לרגע האחרון כדי לתרגל עם הנערה את החלפת הפד. ניתן להיעזר במיץ פטל כדי לדמות את ההפרשה וממש לתרגל את הנושא בצורה יותר מוחשית. (אפשר לחשוב על עוד רעיונות לעבודה על ויסות חושי, אם על זה יושב הקושי).
  6. השתמשו בכרטיס ניווט אם ההסבר המילולי מורכב מידי.

התמודדות עם כאב בזמן ווסת

רצוי לטפל בכאב תמיד. גם עבור נערה רגילה זה מצב לא נעים שדורש התייחסות.

דאגו לתמונה של סולם כאב (פרצופונים), במיוחד כאשר מדובר בנערה שאינה וורבלית.

ניתן להשתמש בתרופות, בכרית חימום או במכשיר טנס המיועד לשימוש בזמן מחזור. אין סיבה לסבול.

מתי מתחילים לדבר על שינויים בגוף?

הגוף משתנה כל הזמן. רצוי להתחיל לדבר על גדילה כבר בגיל 5 – נתחיל לדבר על גובה, יכולות טיפוס על סולם או כל יכולת אחרת שהילדה מפתחת. נעודד שיח מעודד ומכבד על יכולות מוטוריות ועל דימוי גוף כבר מגילאי הגן.

בתחילת גיל ההתבגרות סביב גיל 9 -10 ניתן להתחיל לדבר על גדילה והתפתחות פיזית וההבדל בין בנים ובנות. תהליך זה קורה בגיל הזה באופן טבעי.

בנים משחקים עם בנים ובנות עם בנות סביב כיתה ג’-ד’. ולאט לאט גם הילדים מבינים שיש הבדל גופני בין המינים.

נתחיל לדבר בפירוט על הנושא יחד עם ההתפתחות הגופנית. רצוי שסביב סוף כיתה ד’ תחילת כיתה ה’ נדון בנושא בצורה שיטחית וברמה ההסברתית לכל הפחות שהנערה תדע לדווח על כל הפרשה מוזרה.

מארז ווסת

כמו בהרבה דברים שמוצגים לילדים ונוער, גם פה שיווק הוא העיקר.

אנחנו “אוכלים עם העיניים”. קנו שק רב פעמי יפה ועמיד לנוזלים. הם קטנים לרוב ונכנסים לכל תיק. ניתן היום אפילו למתג אותם.

הכניסו לבפנים אביזרי ספיגה לפי מה שהכנתם בבית את ביתכם. רצוי שמה שיהיה שם יתפס בעיניה כ”שווה” של “ילדה גדולה” .

לצורך העניין תעשו הרבה הרבה עבודת שיווק. ככול שתשווקו את ימי הווסת כימים חיוביים של בגרות, כך התהליך יהיה קל יותר.

בתוך התיק יש להניח:

  • חומרי ספיגה
  • מגבונים בחבילה קטנה ללא אלכוהול לניקוי של האזור האינטימי.
  • בגד תחתון להחלפה ובגד עליון להחלפה.

תיק זה ניתן להוסיף לתיק בית ספר וליידע צוות חינוכי בעת הצורך על קיומו.

בבית להכין סל יפה או מגרה מיוחדת לנושא עם האביזרים הדרושים.

שימו לב לפרופיל החושי של הנערה ישנן נערות רבות שאינן מסוגלות לשאת מגע של תחבושות חד פעמיות , ישנן כאלו שלא מסוגלות לשאת תחושת רטיבות. בדקו מה ניסבל ונוח עבור הנערה שלכם. כל אישה שונה ולכל אחת נוח דבר אחר- בתכם אינה שונה.

חומרי ספיגה – פדים, טמפונים או תחתוני מחזור ?

ישנם אפשרויות רבות. מומלץ לנסות כמה סוגים, כדי לראות מה הכי נוח לכם לעבוד איתו.

פדים חד פעמיים

  • יתרונות: קל לאחסון. זורקים לפח בסוף השימוש.
  • חסרונות: מגרדים וגורמים לרגישות. יכולת ספיגה מוגבלת וריבוי “בריחות ” והכתמות.

פדים רב פעמיים

  • יתרונות: פחות מגרדים. יפים וצבעוניים.
  • חסרונות: דורשים כביסה ואחסון עד ההגעה למכונת הכביסה. תחלופה זהה לפדים רגילים. דליפות זהות לפדים רגילים.

טמפונים וגביע מחזור

לא מומלץ בכלל לנערות (כל הנערות), ובפרט לנערות עם קשיים מוטוריים או קוגניטיביים בשל החשש שהוא ישכח ויגרום לתסמונת הלם רעלי*.

טמפון חובה להחליף כל 6-8 שעות. דרושה מיומנות מוטורית גבוהה והבנה משמעותית באנטומיה. הדבר נכון גם לגביע מחזור. עבור נערות מיוחדות רצוי להימנע מאביזרים אלו לפחות עד שההורה בטוח ביכולת של הנערה להתמודד, וגם אז זה פחות מומלץ.

*תסמונת הלם רעלי אומנם נדירה, אבל כדאי להיות מודעים אליה, ולהימנע מהסיכון המיותר. זה נכון במיוחד כאשר יש אלטרנטיבות פשוטות ובריאות יותר.

שימוש בתחתוני מחזור

בשנים האחרונות תחתוני מחזור נהיו אביזר חובה כמעט עבור כל אישה.

שירה

תחתוני מחזור הינם תחתונים רגילים בצורתם. הם מורכבים מבד מיוחד שסופג את ההפרשה לאורך זמן רב. הוא מונע דליפות כיוון שהבד הסופג ממוקם לאורך ולרוחב כל אזור הבד או כמעט כולו.

כמו תחתונים רגילים בסוף השימוש פשוט מכבסים ומחזירים לארון לשימוש חוזר.

ישנן חברות רבות שמייצרות אותן, ניתן להיכנס לאינטרנט ולהזמין אותן במגוון צבעים וגזרות.

הם במיוחד נהדרים מאחר שהבד מאוד נעים על העור. נוחים במיוחד בהשוואה לתחושה של פד, טמפון/גביע.

בגלל הנוחות, ואזור הספיגה הרחב הם מכסים כמעט כל אפשרות לדליפה, ומתאימים במיוחד לשינה.

אפשר לשלוח נערה איתם לכל יום הלימודים ללא צורך להחליף אותם לאורך היום. בשעות הצורך, יש לא מעט נשים שמחליפות אותם פעמיים ביום בלבד.

הם בריאים יותר מכיוון שהם לא מכילים כימיקליים וניתנים לכביסה בקלות. וכיוון שניתן ללבוש אותם לאורך שעות, הם מונעים את הסכנה מהלם רעלי שקיים בשימוש בטמפון/גביע.

ההחלפה שלהם זהה להחלפת תחתון רגילה.

איפה קונים תחתוני מחזור?

רציתי למצוא לכם גישה קלה לרכישת תחתוני מחזור. לכן פניתי למספר חברות וקיבלתי מענה מהחברה ישראלית loox undies. חברה זו מייצרת תחתוני מחזור איכותיים, והם החליטו לארגן קוד הנחה מיוחד לנערות מיוחדות. הקלידו ברכישה את קוד ההנחה – שוות.

למרות שתמצאו באתר שלנו גם קישורים למוצרים זולים מסין, כולל תחתוני מחזור, הניסיון שלנו מראה ששווה להשקיע במוצרי איכות ישראלים. אנחנו מאמינים במוצרים המיוצרים מקומית ומאמינים בהנגשה שלהם עבור הבנות (והבנים) שלנו. הבנות שלנו שוות בכל המובנים לבנות האחרות ומגיע להן את הכי טוב שיש להציע.

בואו וביחד ניתן להן להרגיש הכי טוב שרק אפשר עם הגוף שלהן – נשים בוגרות בחברה שלנו.

לסיכום

בתור הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, יתכן שלא תמיד הכי נוח להכין את ילדינו לגיל ההתבגרות. ההסתגלות לשינויים האלו עוד יותר קשה עבור בנותינו. קושי מוטורי, קוגניטיבי או תקשורתי הופך את המעבר לגיל ההתבגרות למורכב עוד יותר.

היו שם כדי לתמוך בהן כאשר שינויי גיל ההתבגרות מתחילים. במיוחד – עבור דימוי הגוף והצלחת התהליך אצל נערות – היו שם ותמכו עוד לפני שמתחילים שינויים. אל תחכו לטפל במשברים בזמן שהם קורים.

אם יש המלצה אחת שהייתי רוצה שתצאו איתה מקריאת הכתבה הזו: השתמשו בתחתוני מחזור.

יש המון אפשרויות לשמירה על היגיינה בזמן הווסת. ניסיתי את כולם. כל אחת מאיתנו שונה, ולכל אחת תהיה העדפה משלה. אבל לדעתי, תחתוני המחזור הם פתרון אלגנטי, נעים, אקולוגי ופרקטי. נסו בעצמכן .

אם יש לכן או לכם צורך להתייעץ בנושא, כרגיל, אתן – אתם מוזמנים לכתוב לי. צרו קשר דרך האתר או דרך קבוצת פייסבוק שלנו להורים.

התבגרות קלה

שירה ריינר – אחות התפתחותית ומדריכת הורים

הבלוג

בלוג הורות לילדים מאושרים על הרצף נכתב על ידי חגי ושירה ריינר, שני הורים לילדים עם צרכים מיוחדים – אוטיזם, אפילפסיה, ועוד. אנו מתמקדים ביסודות של גידול ילדים עם צרכים מיוחדים בישראל, אך חלק ניכר מהתוכן שלנו יהיה רלוונטי ברחבי העולם.

רשימת הדיוור

הצטרפו לרשימת הדיוור כדי לקבל פוסטים חדשים שלנו ישירות למייל!

עוצב באמצעות WordPress.com

פורסם ב- 9 תגובות

איך ללמד סדר פעולות ועצמאות בעזרת כרטיסי ניווט ויזואליים

מודעות פרסומת

בפוסט הזה תלמדו מה הוא כרטיס ניווט, (או כרטיס סדר פעולות), ואיך ניתן להשתמש בו כדי לפתח עצמאות. תלמדו איך להשתמש בלוח תקשורת בסיסי כדי לייצר כרטיס ניווט. משתמשים בכרטיסי הניווט כדי להתמודד עם קשיי התארגנות, ללמד אסטרטגיות למידה. בשיטה הזאת ניתן לייצר לוח התארגנות לסדר יום – בוקר או ערב, ולעוד שימושים רבים.

לעיתים אנחנו המבוגרים שוכחים כמה מורכבת פעולה שאנחנו עושים באופן אוטומטי.

כדי שהילדים שלנו ילמדו להיות עצמאיים, הם צריכים ללמוד מיומנויות מורכבות. כדי ללמד ילד פעולה המורכבת מכמה שלבים, צריך לפרק את הפעולה לחלקים שהילד מסוגל להבין.

כאשר יש לילד קשיי זיכרון, ארגון, קשב, או תקשורת – ההקניה נעשית מורכבת יותר. כרטיסי ניווט מקלים על ההורה ללמד את הילד את סדר הפעולות בצורה חזרתית וקבועה.

לא משנה מה השונות הקוגניטיבית או סגנון הלימוד, או אם יש לקות פיזית, ישנן מגוון דרכים לתת תמיכה שתקדמו את הילדים האלו להצלחה.

העזרים החזותיים גם מאפשרים ללמד ילד שלא קורא, וגם כאשר יש לקות תקשורתית. תמונות נחקקות בזיכרון יותר בקלות מאשר הוראה מילולית.

איך לפתח עצמאות בעזרת כרטיס ניווט – פירוק פעולות מורכבות

ללמד ילדים פעולות יום יום, מטלות בית למשל, לא תמיד פשוט. הם רוצים לעשות את זה בדרך שלהם.

רוב הילדים מסתכלים על אנשי חיקוי (הורים, גננת, חברים לגן, וכו’), ומנסים לעשות כמותם. לפעמים הם מפספסים שלבים חשובים בפעולה, כי ללמוד מחיקוי לא מספיק עבור פעולה יותר מורכבת.

אצל ילדים עם אוטיזם, לפעמים יותר קשה ללמד פעולה מורכבת. כחלק מהלקות התקשורתית חלקם אינם מבצעים חיקוי כמו שצריך. ולפעמים ההסבר המילולי לא “מדבר” בשפה שלהם.

ילדים עם לקות קשב, לפעמים לא מצליחים בפעולות “פשוטות”. יש להם קשיי התארגנות, כי מאבדים את רצף המחשבה. הם לא זוכרים לבצע את פעולה א’ לפני ב’, וב’ לפני ג’. כשהם נגשים לפעולה מהאמצע, זה מתסכל אותם. הפעולה שרצו או היו צריכים לעשות לא התממשה.

ניקח דוגמה, פעולה פשוטה כמו ללכת לשירותים. כביכול פעולה מאוד פשוטה, אך בעצם מורכבת מהמון שלבים:

  1. צריך לפתוח את האור
  2. לפתוח את הדלת
  3. להוריד מכנסיים
  4. להוריד תחתונים
  5. להתיישב
  6. לעשות צרכים
  7. לנגב את הטוסיק
  8. להרים תחתונים
  9. להרים מכנסיים
  10. להוריד את המים
  11. לשטוף ידיים
  12. לסגור אור
  13. לסגור דלת

חלק מהפעולות האלו, מורכבות גם הן. איך לנגב את הטוסיק, ואיך לשטוף ידיים. זה אולי נראה לנו פשוט, כי אנחנו שוכחים כמה קשה היה לנו ללמוד את כל הפעולות בסדר הנכון כשאנחנו היינו קטנטנים.

ניתן להשתמש בכרטיסיות ניווט ללמד כמעט כל פעולה. מהליכה לשירותים ועד קיפול כביסה.

איך לזהות פעולה הדורשת להכין כרטיס ניווט

לפני שנסביר איך להכין כרטיסי ניווט, צריך להחליט איזה פעולות דורשות תמיכה חזותית.

אם אנחנו רואים שיש לילד קושי שחוזר על עצמו, בלמידה של פעולה חוזרת, כדאי לבחון מה הבעיה, ולנסות לפשט אותה. לפעמים צריך ללמד רק מרכיב אחד מתוך הפעולה המורכבת, כמו איך לנגב את הישבן. לפעמים צריך ממש לשנות את שיטת הלימוד כדי לדבר בשפה שהילד מבין.

במהלך לימודי הוראה, אחד הקורסים שלמדתי היה אבחון לקויות למידה. שם למדתי למה ואיך לפרק פעולות מורכבות. למדתי גם איך להכין כרטיס ניווט כדי לעזור לילד עם לקות קשב להתגבר על קשיי התארגנות.

בשיטה זאת אנחנו מפתחים עצמאות בפעולות מורכבות. נפרק פעולה מורכבת לכל השלבים הקטנים, בהתאם לצורך של הילד. הצגת השלבים באמצעות תמונות נותנת תמיכה נוספת.

בתמונה למטה ניתן לראות את כרטיס הניווט לשירותים שתלוי אצלנו בבית. (הוא עבר כמה שינויים לאורך השנים לפי צרכים משתנים בבית)

כרטיס ניווט לשירותים

ניתן לראות בדוגמה, שהפעולה מוצגת בצורה ויזואלית. רשמנו מספרים על הפעולות שיהיה קל יותר לעקוב אחרי סדר נכון. אם יש מקום, ניתן לגזור את התמונות ולסדר אותן בתור או שורה. זה מקל על הילד להבין את סדר הפעולות מהתחלה לסוף.

ראינו שבעקבות תליית כרטיס הניווט, יש שיפור אצל ילדנו. זיהינו שיש פעולות חסרות., אז הוספנו ללוח התקשורת חדש את הפעולות שהיו חסרות בביצוע. (לסגור את הדלת אחרי שנכנסים, לשים סבון, ולשטוף ידיים שוב).

שיטה שמתאימה גם לבוגרים תקשורתיים

לאחרונה היתה לי שיחה בפייסבוק, עם אוטיסט בוגר. הוא תקשורתי רק בהקלדה, וגר בהוסטל.

הוא התלונן שהמדריך שלו חוזר ומתלונן, שהוא “לא מבין איך הוא לא מצליח להפעיל מדיח. זאת פעולה כל כך פשוטה.”

הוא פשוט עומד מול המדיח חסר כל מושג מה לעשות עם זה. הצעתי לבחור, שיבקש מהמדריך, לצלם כל שלב של תהליך הפעלת המדיח ויתלה את כרטיס הניווט ליד המכשיר.

אם אנחנו אומרים למישהו שוב ושוב “איך אתה לא מצליח לעשות פעולה פשוטה כל כך,” כנראה שעבורו היא לא פשוטה, בלי קשר לגיל.

כרטיסיות ניווט מתאימות לכל אדם בעל קושי בהבנת הפעולה. החל מילדים ועד לקשישים עם מחלות דמנציה או אפילו עובדים במשרד שמתקשים להפעיל את מכונת הקפה.

כרטיסי ניווט הם מתכון או הנחיות

תחשבו על רהיטי איקאה. האם אתם יודעים איך לבנות כיסא חדש מבלי להסתכל בדפי ההנחיות? האם ההנחיות מדברות אליכם, וקל לכם לתפעל את התהליך? או שאולי דפי ההנחיות לא מדברים אליכם, ותמיד תבקשו ממישהו אחר לעזור בבניה?

רוב האנשים לא יכולים לבנות רהיט חדש בלי ההנחיות. צריך להשתמש ב”כרטיס הניווט” (דף ההנחיות) שמגיע עם הרהיט, ומצליחים להרכיב אותם. מי שצריך עזרה בהרכבה, זה כי ההנחיות הוויזואליות לא מדברות בשפה שלו.

דוגמה נוספת מעולם המבוגרים היא בישול. לדוגמה, האם ניסיתם פעם להכין עוגה מהזיכרון וזה לא יצא טוב? המתכון מפרט את כל המרכיבים, וסדר הפעולות שצריך לבצע כדי להכין עוגה טעימה. בספרי בישול לילדים ניתן לראות ייצוג של סדר הפעולות במתכון בתמונות.

איך לפתח עצמאות אצל ילדים עם בעיות קשב וריכוז בעזרת כרטיסי ניווט

כפי שציינתי, השיטה פותחה עבור תלמידי קשב. הורים לתלמידים כאלו יכולים לשמוע מהמורה שוב ושוב: “קשה לו להתארגן לשיעור”. זו פעולה “פשוטה” שחוזרת על עצמה והרבה תלמידים מתקשים בה.

אם התלמיד קורא היטב, הכרטיס לא חייב להיות ויזואלי. אך התמונות מקלות למשל על תלמידים עם דיסלקציה.

מפרקים את הפעולה:

  1. התיישבו
  2. הכניסו לתיק כל מה שעל השולחן ואתם לא צריכים לשיעור
  3. הוציאו את הספרים, המחברות והציוד הנדרש לשיעורים הבאים עד הפסקה.

תלוי בגיל וביכולת, סביר להניח שזה מספיק שלבים. אם המורה מציינת שהילד נתקע בין שלבים מסוימים, נייצר כרטיס ניווט יותר מפורט.

דוגמאות נוספות לילדי קשב: כרטיס ניווט לאסטרטגיות למידה, שיעורי בית, מושגים במתמטיקה, ביצוע מטלת מקוונת, בעיות מילוליות.

כאן ניתן למצוא מאגר מצויין לכרטיסי ניווט לימודיים.

איך להכין כרטיסי ניווט בעזרת לוח תקשורת בסיסי

  1. השלב הראשון הוא זיהוי הפעולה המורכבת מדי. ברגע שמזהים פעולה שגרתית שמתקשים בה, ורוצים לפתח עצמאות (גמילה מחיתולים, התלבשות, מטלות בית, חימום מזון במיקרו, ועוד), מנסים להבין באיזה שלב הילד נתקע.
  2. צריך לפרק את הפעולה לחלקים קטנים ככל הניתן, ולכל שלב להצמיד תמונה ומשפט.
  3. ניתן להשתמש בתוכנת תת”ח לייצר לוח תקשורת בסיסי שישמש לנו ככרטיס ניווט (כמו שבדוגמה). ניתן לצלם את הפעולה שלב אחר שלב, כמו בדוגמה שנתתי על תפעול המדיח.
  4. מדפיסים את התמונות, ומסדרים אותם בצורה נוחה: טבלה (כמו בדוגמה אבל דווקא פחות מומלץ), שורה מאוזנת, או טור אנכי. מומלץ להעביר במכונת למינציה.
  5. תולים במקום שבו הפעולה מתרחשת לעתים קרובות. למשל על הקיר בחדר השירותים, על קיר המטבח בסמוך למדיח, או על קלסר שנמצא תמיד בתיק של הילד. הציבו לוח התארגנות ערב בחדר השינה כדי לתמוך בטקס השינה.
  6. לבוגרים ניתן לייצר משפטים שילוו את התמונות.
כרטיס ניווט להתלבש לבד – לשים חולצה

איך מלמדים שימוש בכרטיסי ניווט

עכשיו זה פשוט יחסית. הילד מבצע את הפעולה, ואתם מזכירים לו להסתכל על הכרטיס כדי לוודא שהוא לא פיספס שלבים.

דולב היה מרים מכנסים בשירותים לפני שניגב, ואז מתבאס שמגעיל לו במכנסיים. אז תלינו כרטיס ניווט של שגרת השירותים על הקיר בשירותים. כשראיתי שהוא עושה קקי, הזכרתי לו שיש לידו את הכרטיס.

הוא הסתכל לוודא שלא שכח שלבים, והתהליך יותר נעים ומוצלח עבורו. התמונות עצמם שיצרנו באפליקציית תת”ח ממוסגרות יפה, וכמו מפה. הן מהוות עבורו נקודות ציון לניווט מוצלח דרך הפעולה המורכבת.

לסיכום

בכתבה למדנו שפעולות “פשוטות” הן לפעמים מורכבות יותר לילדים. צריך לזהות כאלו פעולות, לפרק אותן ולהציג אותן בצורה ברורה לפי רמת הילד.

למדנו איך להכין כרטיס ניווט בעזרת כלים כמו לוח גריד. למדנו איך להשתמש בכרטיסי הניווט כדי לפתח עצמאות.

אנחנו השתמשנו בכרטיסי ניווט כדי ללמד את ילדינו להתלבש לבד, ולשפר את טקס השינה בהרדמות.

ישנם מצבים שעדיף להשתמש בסיפור חברתי, ולפעמים השילוב יותר מוצלח. צרו איתנו קשר להתייעצות מה יותר מתאים.

ניתן לרכוש באתר את כרטיסי הניווט שאנחנו משתמשים בהם.

אל תשכחו להירשם לדיוור כדי לא לפספס כתבות חדשות.

כעת גם ניתן להגיע אלינו לקליניקה בנתניה, ולהשתתף בסדנאות להכנת כלי התת”ח עליהן רשמנו בבלוג. תכנים אלו שזורים גם בקורס “מדברים על הרצף“.

הבלוג

בלוג הורות לילדים מאושרים על הרצף נכתב על ידי חגי ושירה ריינר, שני הורים לילדים עם צרכים מיוחדים – אוטיזם, אפילפסיה, ועוד. אנו מתמקדים ביסודות של גידול ילדים עם צרכים מיוחדים בישראל, אך חלק ניכר מהתוכן שלנו יהיה רלוונטי ברחבי העולם.

רשימת הדיוור

הצטרפו לרשימת הדיוור כדי לקבל פוסטים חדשים שלנו ישירות למייל!

עוצב באמצעות WordPress.com

פורסם ב- 6 תגובות

בדרך לעצמאות – איך מלמדים ילד עם אוטיזם להתלבש לבד

מודעות פרסומת

כתבה שניה על האתגר בדרך לעצמאות – איך ללמד ילד עם אוטיזם איך להתלבש לבד.

בכתבה הקודמת דיברנו על הקניית המיומנות להתקלח עצמאית.

עוד בסדרה: גמילה מחיתולים, והיגיינה נשית לנערות עם צרכים מיוחדים.

להתלבש לבד – הקנית מיומנויות לעצמאות

בכתבה נספר לכם את הטיפים הכי חשובים לעבודה עם ילדים אוטיסטים. נדבר על איך לעודד מוטיבציה להתלבש עצמאית.

התלבשות כוללת בתוכה כמה מרכיבים, כל שלב הוא התפתחות שונה ודורש התייחסות. ילדים שונים מבצעים את השלבים לפי יכולתם ולא בהכרח לפי סדר הפעולות של ההתלבשות.

בחירת בגדים עצמאית

אלו פעולות נדרשות מהילד כדי לבחור לעצמו בגדים ללבוש מהארון?

  • פתיחת ארון ו/או מגירת הבגדים
  • שליפת הבגדים בלי להפוך את כל הארון
  • בחירת בגד מתאים לסיטואציה
  • למתקדמים: התאמת פרטי לבוש לסיטואציה

פתיחת הארון או המגרה והתמצאות בתוכו, דורש מיומנויות מוטוריות שלא לכל ילד יש באופן טבעי. גם בחירת חולצה מתוך ערימה בלי להפוך לגמרי את כל הארון זה לא כזה פשוט.

בנוסף הם נדרשים לחשוב על הסיטואציה לקראתה הם מתלבשים, ולבחור בגד מתאים. למשל בגדים ארוכים וחמים ליום קר או בגדים חגיגים למסיבה.

התאמת פרטי הביגוד מבחינת נראות. כלומר בחירת בגדים זה שלב הרבה יותר מסובך, שדורש יכולת מנטלית גבוהה יותר מלבישת הבגד עצמו.

תקופה שנבו היה מתעקש על פיג’מת גיבורי על חמה, גם ביום חם ובסיטואציות לא מתאימות

איך מלמדים בחירת בגדים עצמאית?

קובעים זמן לעבודה רגועה – לא רק בזמן הלחץ של הבוקר. קודם כל עובדים על פיתוח המיומנויות המוטוריות. אחר כך, משלבים בהדרגה הבנת סיטואציות.

עובדים על פתיחה טכנית של הארון והוצאת הבגד. תוך כדי מדגשים סדר לבוש הגיוני: חלקי הלבוש תחתון, ואחר כך מכנסיים וכו’…

אני ממליצה לנסות ולשים כל חלק לבוש במקום מוגדר משלו ( מדף, מגרה, קופסה). תייגו את המקום עם תמונה קטנה או בכתב עד שהילד ילמד. תלוי כמובן ביכולות הילד.

עודדו את הילד להכין בגד ללבוש או לשים אותו במקום יעודי לבוקר שלמחרת.

לאט לאט נותנים להם גם במצבי הלחץ יותר ויותר הזדמנויות לבצע את הפעולות עצמאית.

איך עובדים על הבנת סיטואציות ובחירת בגדים מתאימים?

מפרקים את הפעולה לחלקים קטנים:

  1. מסתכלים עם הילד דרך החלון, האם עכשיו יום או לילה ( בגדי יום או בגדי פיג’מה).
  2. עכשיו חם או קר? ( כלומר קצר או ארוך)
  3. מציגים את הסיטואציה אליה נכנסים. כלומר – הליכה למסגרת חינוכית, לגינת השעשועים, למסיבה, וכיוצא בזאת.
  4. מנסים לנווט את הילד לחשוב לבד מה רצוי ללבוש. שאלו אותו איזה בגד נלבש?
בגדים ארוכים וחמים מתאימים ליום סתיו קריר

כדי להקנות הבנת סיטואציות, כדאי לקבוע זמן שלא בלחץ של הבוקר. עדיף להכין בגדים ליום למחרת. נצלו כל הזדמנות להקניית המיומנות בלמידה מזדמנת.

להתלבש לבד- התלבשות עצמאית

לבישה טכנית של הבגד, היא טכניקה שאמורה להשתפר עם הגיל.

כדאי להתאים את הטכניקה לרמתו של הילד ולצרכים הפיזיים שלו. התחילו בישיבה על כיסא (במיוחד עם יש בעיית שיווי משקל או רעד בידיים).

אני השתמשתי בשתי טכניקות שונות עם שני ילדי הבוגרים. אחת מהן התאימה לדולב, והתבססה על תמונות בעקרונות תקשורת תומכת וחליפית.

תקשורת תומכת וחליפית לתמיכה בתהליכים שדורשים סדר פעולות

צילמנו את הילד לבוש קודם רק בתחתונים וכתבנו מעל – “אני לובש תחתונים”. וכך הלאה לכל פריט לבוש, כולל גרביים ונעליים. לבסוף הרכבנו את התמונות על הקיר לפי הסדר. כך יצרנו כרטיסיית ניווט.

כל פעם שהוא היה צריך להתלבש, עמדנו קודם מול התמונות שתלינו על הקיר בחדר השינה, והושטנו לו פריט אחד בכל פעם לפי הסדר.

היום הוא יודע גם להתלבש לבד וגם לבחור בגדים, אבל עדיין צריך לבדוק בסוף התהליך שהוא עשה אותו כמו שצריך.

בשיטה השניה השתמשתי עם בתי אביגייל בעלת הפרעת הקשב וריכוז. והיום אני מנסה אותה גם עם נבו בן ה-4, שהוא אוטיסט בתפקוד גבוה יחסית.

בזמנו היה לה קשה להתלבש ואפילו היה ממש חרדה סביב הפעילות הזו.

הקניית מיומנויות עם סיפור אישי

יום אחד ישבתי במשמרת לילה שקטה בעבודה וכתבתי לה סיפור.

בסיפור הילדה המבולבלת לבשה את הבגדים לא נכון. אחרי כל פריט היה הסבר איך באמת לובשים אותו. הסיפור היה הצלחה כל כך גדולה, שסופר כל פעם שהורדתי אותה בגן.

כל ילדי הגן הילדים ידעו לדקלם אותו בעל פה.

כמובן שגם היא כמו כל הבנות עברה את התקופה שבה היא לבשה רק שמלות ‘של מסיבות’ לגן. אבל זה יותר קשור לגבולות וזה חברים כבר סיפור לכתבה אחרת.

מוטיבציה להתלבש לבד

ילדים רבים כן מסוגלים להתלבש אבל הם מסרבים לעשות את זה בעצמם.

לדוגמה, אצל נבו בן ה4, ההלבשה הפכה למבצע צבאי בשנתיים האחרונות. הוא מעדיף להיות ערום.

ניסינו איתו הכל כולל שוחד ואיומים. לאט לאט גילינו שאם נלביש אותו בבגדי ספיידרמן יגדלו הסיכויים שלנו.

עבור אביגייל הסיפור הספיק. זה דומה לעקרונות סיפור חברתי אבל לא היו תמונות.

עבור דולב פשוט עידוד וקריאות איזה ילד גדול וחכם הספיקו.

כל ילד הוא שונה ותצטרכו לנסות ולמצוא מה יניע את ילדכם.

כלים נוספים לתמיכה בתהליך

יתכן מאוד שהשיטות שאנחנו עבדנו איתן לא יתאימו כמו כפפה לצרכים שלכם. ישנם עוד דרכים להשיג את מטרת העצמאות. מה שחשוב זה לא להתייאש ולקחת את המושכות לידיים.

נצלו את הצוות הפארא-רפואי שלכם כדי להתאים לצרכים שלכם את התהליך הנכון. מנתחת התנהגות טובה תוכל לכוון אתכם ולדייק את התהליך.

אשמח לעזור לכם וללוות אתכם בתהליך לעצמאות של הילד. אתם מוזמנים לפנות אליי כדי לקבל הדרכה.

ניתן לתמוך בנושא עם עזרים קיימים בשוק. מגוון ספרים על התלבשות שכבר קיימים בחנויות הספרים. להתאמן במשחקים שיש בהם חלקי לבוש על בובה כמו סקוצ’י או להלביש בובות שונות. אפשר לתת להם להדביק בגדים על דף, להרכיב משחקי הרכבה, עוד…

אל תתביישו לבקש סיוע מאנשי מקצוע ומהקהילה

נצלו את אנשי הצוות הפארא-רפואי כדי לדייק את השיטה להקניית מיומנויות חיים. בדרך כלל יהיו להם רעיונות יצירתיים, ולפעמים גם ניתן להשאיל מהם ציוד תומך.

הרגישו בנוח ליצור איתי קשר כדי לקבל עזרה לפצח את השיטה ללמד את הילד שלכם להתלבש לבד.

התייעצו עם הורים ואנשי מקצוע אחרים בקבוצת הפייסבוק שלנו.

לסיכום

שימו לב שפעולות שהן כביכול פשוטות, לפעמים מורכבות מהמון שלבים. צריך לפרק את הפעולה המורכבת, ולהנגיש אותה לילד בצורה שתהיה ברורה לו.

השתמשו בכלים כמו כרטיסי ניווט, סיפור חברתי ותת”ח, כדי לתמוך בנושא בצורה ויזואלית.

ניתן להשתמש בעקרונות הכתובים בכתבה זו כדי להקנות מגוון מיומנויות. ניתן לראות איך זה מתבטא בכתבות האחרות שלנו בנושא עצמאות: גמילה מחיתולים, רחצה עצמאית, והיגיינת נשים.

מומלץ גם לקרוא רעיונות לטיפול בבעיות ויסות חושי. הפרעת הויסות החושי יכולה להיות מאוד משמעותית כאשר מלמדים ילד להתלבש לבש. למשל אם תשימו לב שקשה לילד ללבוש בגד מסוים, יתכן שהוא פשוט לא נעים לו.

בהצלחה,

שירה – אחות התפתחותית, מדריכת הורים, אם לארבעה

נ.ב.

דרכים נוספות לקבל מאיתנו מידע ושירות:

אתם מוזמנים להצטרף לשתי קבוצות הפייסבוק: על הטיפולים בתאי גזע, ולהורות מיוחדת.

ניתן להצטרף לקבוצת הווצאפ שלנו שבה תקבלו התראות על הרצאות ואירועים שאנחנו מארחים.

מוזמנים להצטרף לקורס החדש שלנו: “מדברים על הרצף” שנכתב במיוחד להורים שרק קיבלו את אבחנת האוטיזם.

הבלוג

בלוג הורות לילדים מאושרים על הרצף נכתב על ידי חגי ושירה ריינר, שני הורים לילדים עם צרכים מיוחדים – אוטיזם, אפילפסיה, ועוד. אנו מתמקדים ביסודות של גידול ילדים עם צרכים מיוחדים בישראל, אך חלק ניכר מהתוכן שלנו יהיה רלוונטי ברחבי העולם.

רשימת הדיוור

הצטרפו לרשימת הדיוור כדי לקבל פוסטים חדשים שלנו ישירות למייל!

עוצב באמצעות WordPress.com