פורסם ב- 31 תגובות

איך ללמוד לעבוד עם ילדים עם צרכים מיוחדים – מדריך להורים

מודעות פרסומת

לאחר שהתאוששנו מהרגשות הקשים שחווינו בקבלת אבחון האוטיזם של דולב, בננו הבכור, ולאחר מכן אפילפסיה, הגשנו ניירת, קבענו תורים וטיפלנו בכל הביורוקרטיה. השלב הבא היה למצוא מסגרת חינוכית מתאימה, וטיפולים משלימים. תוך כדי התהליך, הבנו שיש מחסור לא קטן במשאבים. קשה למצוא אנשי מקצוע כמו קלינאית תקשורת. אם כבר מוצאים קלינאית, אז היא רוצה 400ש”ח במזומן, ל45 דקות שלא תמיד ניתן לקבל עליהן החזר מביטוח קופה. הבנו שכדי לתת לילד את המענה הטוב ביותר, נצטרך ללמוד בעצמנו איך לעבוד עם צרכים מיוחדים, כדי לקדם אותו לחיים מוצלחים ומאושרים ככל שניתן.

ללמוד לעבוד עם ילדים עם צרכים מיוחדים

לשנינו היה יתרון מסוים, כשהגענו לשלב שבו אנחנו צריכים ללמוד כלים חדשים לעבוד עם צרכים מיוחדים כהורים. חגי כבר היה מורה בחינוך הרגיל כמה שנים, ורכש ידע תאורתי בתואר הראשון להוראה. אני התחלתי הכרתי את עולם הצרכים המיוחדים כבר מגיל צעיר. לפני שילדתי את דולב כבר רכשתי השכלה כאחות אקדמית, ויותר מאוחר גם הכשרה התפתחותית.

ובכל זאת המעבר להורות, ואחר כך להורות לילדים עם צרכים מיוחדים, דרש מאיתנו שינוי למידה אינטנסיבית של המצב החדש.

סבא שלי, ססיל דיטש ז”ל , היה איש מאוד משכיל. אחד הדברים שהוא לימד אותי, היה שעליי ללמד את עצמי את כל מה שרק נראה לי שאי פעם אצטרך בכל דרך אפשרית. כשהתחלתי להתעניין בלהיות אחות בגיל עשר הוא מיהר ולקח אותי לעזור לו בפעילויות הצדקה שביצע בבית חולים אלי”ן לילדים שסובלים מכל מיני בעיות רפואיות ונמצאים בשיקום.

שם לראשונה נחשפתי לעולם של ילדים עם צרכים מיוחדים והבנתי לראשונה שהעולם שלנו הרבה יותר מורכב. אחרי הרבה שנים הבנתי שהעבודה שלו עבורם באה מכך שהוא בעצמו היה אח לילד מיוחד שניפטר בנערותו.

סבי היה האדם הראשון שלימד אותי לכבד את הילדים והבוגרים האלו. יחד עם סבתי הם דאגו שאראה אותם שוב ושוב ואבין לנפשם.

הוא למעשה שתל את הזרע לכך שהיום אהיה מסוגלת לראות הרבה מעבר לקשיים של הילדים שלנו. דרכו למדתי להסתכל מעבר למה שנימצא על פני השטח.

למדתי שאם רק נרכוש מספיק ידע והשכלה, נוכל ללמוד לעבוד עם ילדים עם צרכים מיוחדים. איך להיות הורים לילדים על הרצף האוטיסטי או כל קושי אחר.

הורי לימדו אותי שאין גבול לדמיון, וכיצד לתעל את הדמיון הזה למעשים.

אני וחגי למדנו יחד כיצד ללמד בכוחות עצמינו את הילדים שלנו לחיות לצד הקשיים שלהם ולהתגבר עליהם. זה נהפך חלק חשוב במערכת היחסים בינינו (אבל לא על חשבון הזוגיות שלנו)

בכתבה הזו אנסה להסביר איך למדנו לעבוד עם הילדים שלנו וסגנונות הלימודים הייחודיים של כל אחד. אסביר איך אתם יכולים ללמוד וללמד את עצמיכם לעבוד בכוחות עצמיכם. אין צורך בציוד יקר, אלא עם מה שיש לכם בבית. תוכלו לעזור לילדים שלכם בעצמכם ללמוד לתקשר ולתפקד לבד.

איפה ניתן ללמוד לעבוד עם צרכים מיוחדים תקשורתיים

כדי לייצר תכנית עבודה נכונה ראשית נשתמש במידע מהאבחון ההתפתוחתי. האבחון מכוון אותנו ליעדים ראשונים, ובהמשך נקבל הכוונה מהצוות הפארא-רפואי בתלא מהמסגרת החינוכית ובבית דרך הדרכות הורים מהצוותים הפרטיים.

על שלושה אנשי מקצוע מתקיים עולמו של הפעוט על הרצף.

קלינאית תקשורת

אותה חד קרן חמקמקה ויקרת ערך. כשמוצאים קלינאית תקשורת טובה צריך לשמור עליה מכל משמר.

מאוד קשה להשיג אחת כזאת במימון הקופה. במיוחד היום, שהרפורמה בתקצוב השירותים המשלימים, לא מאפשרת לקבל החזר, לצערי כמעט אף פעם. אני לא הצלחתי במשימה הזו. לכן נאלצנו ללמוד איך לעבוד על חיזוק התקשורת בעצמינו. ( ראו ערך תקשורת תומכת וחליפית) .

לימדו על איזה סוגי תקשורת תומכת חליפית יש. בדקו איזה עובדת הכי טוב עם הילד שלכם על ידי ניסוי בשטח. נסו כמה שיטות במקביל, אך שימו לב לא להציף את הילד.

למדו כיצד לעבוד על הגיית מילים וכיצד לפרק אותן לילד כדי שילמד להגות אותן. ניתן להשתמש בקלפי תמונות בשיטת pecs. לימדו מהי שפת גוף ואיך ללמד אותה. לימדו לפרק סיטואציות חברתיות.

קלינאות תקשורת הינו תואר ראשון עם תנאי קבלה קשים. מינימום 700 בפסיכומטרי. לכן יש בארץ מחסור עצום בקלינאיות. בדרך כלל הקלינאיות תפוסות בשעות הבוקר המוקדמות או אחר הצהריים, כי אנחנו לא רוצים להוציא את הילד מהמסגרת באמצע יום הלימודים. רוב ההורים לא יכולים להוציא את הסכומים האדירים שיכולות הקלינאיות הפרטיות לבקש בעקבות המחסור. זה התחום שאנחנו הכי נדרשים ללמוד בעצמנו.

מי מלמד אתכם?

צוות חינוך מיוחד במסגרת, קורסים להורים, סרטוני יוטיוב בנושא, קורסי שפת סימנים או סרטונים ותוכניות שפת סימנים. כל אלו דרכים לגיטימיות ללמוד איך לעבוד עם הילד. אם תצליחו למצוא קלינאית תקשורת בקשו ממנה תרגילים לבית. נסו לעבוד מספר דקות כל יום.

מרפאה בעיסוק

כל פעולה מוטורית, החזקת עיפרון, משחק משותף, פענוח סיטואציות חברתיות אלו נחלתה של המרפאה בעיסוק. לנו היה מזל עצום. ורותם סידו המרפאה בעיסוק שלנו נתנה לנו בשנים האחרונות אין סוף תמיכה ועזרה ללמוד איך לעבוד בעצמינו עם הילדים. גם ממרפאה בעיסוק טובה, ניתן לצפות מחירי עתק, על עבודת הקודש שהיא עושה. מאוד קשה לתת מענה עצמאי לתפקיד שהיא ממלאת, ובכל מקרה, מרפאה טובה תדריך אתכם איך לעבוד. היא תיתן לכם כלים שתוכלו להמשיך איתם לעבודה עצמאית עם ילדכם.

חשוב מאוד לקחת את השיעורים שמעבירה המרפאה בעיסוק ולתרגל בעצמכם עם הילד.

מי מלמד?

צוות הגן, קורסים, למידה עצמית ממאמרים וספרים, צפיה בסרטוני הדרכה, צוות הגן, מרפאה בעיסוק תוך כדי עבודה.

מנתחת התנהגות

אשת המכ”ם/קייס-מנג’ר/מנהלת הטיפול. האדם שאמור לעזור לכם להבין מה הקשיים של הילד שלכם ולכוון אתכם לפתרון אפקטיבי.

מנתחת ההתנהגות עוזרת לכם לזהות למה הילד מתנהג בצורה מסויימת. היא מתכננת תכניות פעולה ארוכות טווח לשינוי התנהגות לא רצויה או להוסיף התנהגות חסרה.

מנתחת התנהגות מתצפתת, מתכננת אך לא מבצעת. את תכנית הפעולה, יבצעו ההורים ו/או מטפלים התנהגותיים או אנשי המקצוע רלוונטיים אחרים.

ניתוח התנהגות בדרך כלל נעשה בשיטת ABA, אך ניתן לקחת קייס מנג’ר בשיטות אחרות. בכל שיטה זה מקצוע הדורש תואר אקדמי.

אם תרצו להיות הקייסמנג’ר של ילדיכם בלבד, אינכם חייבים תואר אקדמי. מספיק לקחת קורס ייעודי להורים.

מי מלמד?

קודם כל אתם – צפו בילד ונסו להבין מה קשה לו. עם הזמן תלמדו לאתר קשיים בעצמכם. תוכלו למשל להכין בעצמכם כרטיסי ניווט כדי ללמד תהליך שקשה לילד לבצע. למשל, להתלבש או להתרחץ לבד, גמילה מחיתולים או היגיינה נשית.

ניתן למצוא סרטוני הדרכה, או לעשות קורסים שיתנו לכם כלים בסיסיים לניהול הטיפול בילד.

עם זאת, מומלץ מדי פעם, לפנות לצוות הגן או למנתח התנהגות פרטי. מהם תקבלו נקודת מבט חדשה על התנהגויות שלא הצלחתם להבין בעצמכם. אנחנו נפגשנו עם מנתחת ההתנהגות בגן התקשורת אין ספור פעמים ונקודת המבט של המנתחת, שרואה את הילד בגן היתה מאוד מעשירה.

חגי סיים קורס מטפל התנהגותי של בית ליאור, שנותן לתלמידיו כלים בסיסיים של ניתוח התנהגותי בשיטת ABA. זה לא הופך אותו למנתח התנהגות, אבל זה כן נותן לו הבנה בסיסית של השיטה וכלים פרקטיים לעבודה עם הילדים.

מפגש עם קלינאית תקשורת – מה תפקידה במערך הטיפול בילד אוטיסט

נפגשתי עם קרן עובדיה, מנתחת התנהגות ומדריכת הורים. קרן הסבירה מה תפקידה של מנתחת התנהגות במערך הטיפול בילד אוטיסט.

בנוסף קרן סיפרה על מוצר עזר תקשורתי שהיא פיתחה עבור הורים לילדים אוטיסטים. הערכה “SOS אוטיזם” נועדה לתת כלים ראשוניים להורים להתחלת עבודה עם עזרי תקשורת תומכת וחליפית.

מי שמעוניין ללמוד איך להכין עזרי תקשורת כאלו מוזמן גם להרשם לסדנת עזרי תקשורת.

כנסו לאתר של קרן עובדיה כדי ליצור איתה קשר לייעוץ והזמנת הערכה.

העשרה עצמית

שווה לכם ההורים ללכת ללמוד קורסים קצרים שקשורים בקשיים הספציפיים של הילדים שלכם. הרבה מכונים היום מציעים קורסים להורים וקורסים מקצועיים קצרים כמו מטפלים התנהגותיים, מדריכי סנוזלן, ABA ,DIR, ועוד. עלויות הקורסים נעות בין 1000-5000₪ ובסופם אתם מקבלים כלים משמעותיים שיסייעו לכם לעבוד בעצמכם עם ילדיכם.

דרך נוספת לרכוש השכלה היא ללכת להרצאות ולקרוא מאמרים בנושאים הרלוונטיים.

בYouTube ישנם המון חומרים בסיסיים. מהם ניתן ללמוד כלים שישרתו אתכם מבלי להיכנס לקורס מלא. נסו את הערוץ שלנו.

ניתן למצוא גם קורסים ממש מלאים, בעלויות קטנות או אפילו בחינם. קורסים הממומנים על ידי עמותות כדי לתת להורים כלים שלדעתם יטיבו את חייהם של ילדים עם צרכים מיוחדים. לדוגמה, קורס מטפלים התנהגותיים (באנגלית).

למידה מתוך חיקוי – עבודה כשוליה

אם בחרתם להוציא כבר כסף עבור מטפל בקשו לצפות בשיעור ותרגלו ביחד עם המטפל עבודה עם הילד, בקשו שיעורי בית ובצעו אותם.

כך במקום לשלם על מספר שעות בשבוע של טיפול תשלמו על שעה בודדת ותעבדו עם הילד כל השבוע. לאט לאט תצברו ניסיון ותזדקקו למטפלים חיצוניים פחות.

בתמונה למטה, אנחנו עובדים עם דולב, בעקבות שיעור דומה שהיה לו עם המרפאה בעיסוק.

מתי עובדים עם הילד?

למעשה יש שני מצבים בהם עובדים עם ילד על הרצף.

עבודה יזומה

הכוונה בעבודה יזומה היא זמן קבוע, עם תכנית או מטרה. אנחנו ננווט את הילד לזמן עבודה הדומה לשיעור או חוג. לדוגמה, ישיבה ליד שולחן ועבודה תקשורתית, בעזרת משחק קופסה או משחק השחלה. לוקחים חרוז ומבקשים מהילד לומר איזה צבע החרוז או מילת קוד כמו – ” תני לי” כדי לקבל מכם את החרוז.

בתמונה למטה נבו בחדר הטיפולים בבית עובד על שולחן מאולתר עם משחק שהביאה במרפאה בעיסוק. זה בדיוק הזמן לקבל במקביל לשיעור גם הנחיה.

משתמשים במגוון משחקים כדי לעניין את הילד ולהפיק מצבים בהם ניתן להפיק שפה

עבודה מזדמנת

עבודה מזדמנת היא ניצול כל אותם מקרים מזדמנים שקורים בחיי היום יום. היא למעשה החלק מאוד משמעותי בדרך לקדם את הילד שלכם. לדוגמה, ילד רעב שניגש למקרר להוציא מאכל. ניגש אחריו וננסה להוציא ממנו מלל או ג’סטה כדי לעזור לו לתקשר את מה שהוא רוצה או את הבחירה שלו. כדאי גם לשמור ליד המקרר כרטיסיות תקשורת לאוכל, אם תבחרו להשתמש בשיטה זו.

עבודה מזדמנת היא למעשה ניצול הזדמנויות, לחיזוק הקשר שבין תקשורת יעילה לבין תוצאה, במצבים אותנטיים. כאשר הילד מקבל חיזוק חיובי על תקשורת יעילה, הוא ירגיש יותר בטוח להשתמש בה שוב. למשל, “הצבעתי עם האצבע על התמונה של החטיף, ואז קיבלתי אותו. אנסה זאת שוב בפעם הבאה שאהיה רעב”.

חשוב שכל הורה ילמד איך לעשות את הסוג המסוים הזה של עבודה תקשורתית, כי זה לימוד בצורה טבעית יותר. הרי לימוד מלאכותי של תקשורת, בתוך חדר או ליד שולחן זה לא משהו שילדים “רגילים” עושים. ילדים לומדים תוך כדי התנסות. ילדי הרצף אינם שונים הם פשוט זקוקים ללמוד בצורה שונה ורבת תיווך.

אם אתם מתקשים ללמוד כיצד לנצל הזדמנויות כאלו, פנו למסגרת החינוכית או לאנשי המקצוע שמלווים אתכם. בקשו הנחיה איך לזהות מצבים ולנצלם לעבודה. בהתחלה לא תמיד קל להוציא תקשורת מהילד. אל תתייאשו ותמשיכו בעדינות לנסות. הדגימו לילד בעצמכם.

דוגמה:

ילד נראה רעב.

גשו איתו למקרר תגידו בקול את שם הילד למשל: “שחר רעב. מה שחר רוצה לאכול?” ואז תגידו את שם המאכל החביב על הילד תוך כדי הצבעה עליו . “שחר רוצה לאכול ענבים.” ניתן להוסיף כרטיסיה של המאכל האהוב ולשים את יד הילד עם המאכל. מיד לאחר מכן תציעו לילד את המאכל.

לסיכום

צריך להשקיע זמן ומאמץ ללמוד לעבוד עם ילדים עם צרכים מיוחדים, כדי שילדנו יתקדמו בצורה הטובה ביותר.

במאמר שפורסם באתר “שווים”, ניתן לראות בצורה מאוד ברורה שהעבודה שלנו עם הילדים מאוד משמעותית. אם אנחנו רוצים ילדים מאושרים, נצטרך להשקיע בהם לא רק משאבים חיצוניים, אלא בעיקר את זמננו האישי.

על ידי השקעה בהשכלה ולימוד על איך ללמד את ילדנו לתקשר, נוכל להיות חלק משמעותי יותר בחיים שלהם, ולספק להם מה שהם באמת זקוקים לו. מורה לחיים. זה התפקיד שלנו בחיים של כל ילדינו. מלבד לספק להם חום ואהבה, מקום בטוח בעולם , אנחנו ההורים שלהם גם המורים הראשונים שלהם.

אנחנו מאמינים שתפקידנו החשוב הוא לסייע להורים כמונו להפוך מפאסיביים לאקטיביים בטיפול בילד עם צרכים מיוחדים.

לימודים מהנים

שירה – אחות התפתחותית, מדריכת הורים, אם לארבעה

נ.ב.

דרכים נוספות לקבל מאיתנו מידע ושירות:

אתם מוזמנים להצטרף לשתי קבוצות הפייסבוק: על הטיפולים בתאי גזע, ולהורות מיוחדת.

ניתן להצטרף לקבוצת הווצאפ שלנו שבה תקבלו התראות על הרצאות ואירועים שאנחנו מארחים.

מוזמנים להצטרף לקורס החדש שלנו: “מדברים על הרצף” שנכתב במיוחד להורים שרק קיבלו את אבחנת האוטיזם.

הבלוג

בלוג הורות לילדים מאושרים על הרצף נכתב על ידי חגי ושירה ריינר, שני הורים לילדים עם צרכים מיוחדים – אוטיזם, אפילפסיה, ועוד. אנו מתמקדים ביסודות של גידול ילדים עם צרכים מיוחדים בישראל, אך חלק ניכר מהתוכן שלנו יהיה רלוונטי ברחבי העולם.

רשימת הדיוור

הצטרפו לרשימת הדיוור כדי לקבל פוסטים חדשים שלנו ישירות למייל!

עוצב באמצעות WordPress.com

פורסם ב- 9 תגובות

איך ללמד סדר פעולות ועצמאות בעזרת כרטיסי ניווט ויזואליים

מודעות פרסומת

בפוסט הזה תלמדו מה הוא כרטיס ניווט, (או כרטיס סדר פעולות), ואיך ניתן להשתמש בו כדי לפתח עצמאות. תלמדו איך להשתמש בלוח תקשורת בסיסי כדי לייצר כרטיס ניווט. משתמשים בכרטיסי הניווט כדי להתמודד עם קשיי התארגנות, ללמד אסטרטגיות למידה. בשיטה הזאת ניתן לייצר לוח התארגנות לסדר יום – בוקר או ערב, ולעוד שימושים רבים.

לעיתים אנחנו המבוגרים שוכחים כמה מורכבת פעולה שאנחנו עושים באופן אוטומטי.

כדי שהילדים שלנו ילמדו להיות עצמאיים, הם צריכים ללמוד מיומנויות מורכבות. כדי ללמד ילד פעולה המורכבת מכמה שלבים, צריך לפרק את הפעולה לחלקים שהילד מסוגל להבין.

כאשר יש לילד קשיי זיכרון, ארגון, קשב, או תקשורת – ההקניה נעשית מורכבת יותר. כרטיסי ניווט מקלים על ההורה ללמד את הילד את סדר הפעולות בצורה חזרתית וקבועה.

לא משנה מה השונות הקוגניטיבית או סגנון הלימוד, או אם יש לקות פיזית, ישנן מגוון דרכים לתת תמיכה שתקדמו את הילדים האלו להצלחה.

העזרים החזותיים גם מאפשרים ללמד ילד שלא קורא, וגם כאשר יש לקות תקשורתית. תמונות נחקקות בזיכרון יותר בקלות מאשר הוראה מילולית.

איך לפתח עצמאות בעזרת כרטיס ניווט – פירוק פעולות מורכבות

ללמד ילדים פעולות יום יום, מטלות בית למשל, לא תמיד פשוט. הם רוצים לעשות את זה בדרך שלהם.

רוב הילדים מסתכלים על אנשי חיקוי (הורים, גננת, חברים לגן, וכו’), ומנסים לעשות כמותם. לפעמים הם מפספסים שלבים חשובים בפעולה, כי ללמוד מחיקוי לא מספיק עבור פעולה יותר מורכבת.

אצל ילדים עם אוטיזם, לפעמים יותר קשה ללמד פעולה מורכבת. כחלק מהלקות התקשורתית חלקם אינם מבצעים חיקוי כמו שצריך. ולפעמים ההסבר המילולי לא “מדבר” בשפה שלהם.

ילדים עם לקות קשב, לפעמים לא מצליחים בפעולות “פשוטות”. יש להם קשיי התארגנות, כי מאבדים את רצף המחשבה. הם לא זוכרים לבצע את פעולה א’ לפני ב’, וב’ לפני ג’. כשהם נגשים לפעולה מהאמצע, זה מתסכל אותם. הפעולה שרצו או היו צריכים לעשות לא התממשה.

ניקח דוגמה, פעולה פשוטה כמו ללכת לשירותים. כביכול פעולה מאוד פשוטה, אך בעצם מורכבת מהמון שלבים:

  1. צריך לפתוח את האור
  2. לפתוח את הדלת
  3. להוריד מכנסיים
  4. להוריד תחתונים
  5. להתיישב
  6. לעשות צרכים
  7. לנגב את הטוסיק
  8. להרים תחתונים
  9. להרים מכנסיים
  10. להוריד את המים
  11. לשטוף ידיים
  12. לסגור אור
  13. לסגור דלת

חלק מהפעולות האלו, מורכבות גם הן. איך לנגב את הטוסיק, ואיך לשטוף ידיים. זה אולי נראה לנו פשוט, כי אנחנו שוכחים כמה קשה היה לנו ללמוד את כל הפעולות בסדר הנכון כשאנחנו היינו קטנטנים.

ניתן להשתמש בכרטיסיות ניווט ללמד כמעט כל פעולה. מהליכה לשירותים ועד קיפול כביסה.

איך לזהות פעולה הדורשת להכין כרטיס ניווט

לפני שנסביר איך להכין כרטיסי ניווט, צריך להחליט איזה פעולות דורשות תמיכה חזותית.

אם אנחנו רואים שיש לילד קושי שחוזר על עצמו, בלמידה של פעולה חוזרת, כדאי לבחון מה הבעיה, ולנסות לפשט אותה. לפעמים צריך ללמד רק מרכיב אחד מתוך הפעולה המורכבת, כמו איך לנגב את הישבן. לפעמים צריך ממש לשנות את שיטת הלימוד כדי לדבר בשפה שהילד מבין.

במהלך לימודי הוראה, אחד הקורסים שלמדתי היה אבחון לקויות למידה. שם למדתי למה ואיך לפרק פעולות מורכבות. למדתי גם איך להכין כרטיס ניווט כדי לעזור לילד עם לקות קשב להתגבר על קשיי התארגנות.

בשיטה זאת אנחנו מפתחים עצמאות בפעולות מורכבות. נפרק פעולה מורכבת לכל השלבים הקטנים, בהתאם לצורך של הילד. הצגת השלבים באמצעות תמונות נותנת תמיכה נוספת.

בתמונה למטה ניתן לראות את כרטיס הניווט לשירותים שתלוי אצלנו בבית. (הוא עבר כמה שינויים לאורך השנים לפי צרכים משתנים בבית)

כרטיס ניווט לשירותים

ניתן לראות בדוגמה, שהפעולה מוצגת בצורה ויזואלית. רשמנו מספרים על הפעולות שיהיה קל יותר לעקוב אחרי סדר נכון. אם יש מקום, ניתן לגזור את התמונות ולסדר אותן בתור או שורה. זה מקל על הילד להבין את סדר הפעולות מהתחלה לסוף.

ראינו שבעקבות תליית כרטיס הניווט, יש שיפור אצל ילדנו. זיהינו שיש פעולות חסרות., אז הוספנו ללוח התקשורת חדש את הפעולות שהיו חסרות בביצוע. (לסגור את הדלת אחרי שנכנסים, לשים סבון, ולשטוף ידיים שוב).

שיטה שמתאימה גם לבוגרים תקשורתיים

לאחרונה היתה לי שיחה בפייסבוק, עם אוטיסט בוגר. הוא תקשורתי רק בהקלדה, וגר בהוסטל.

הוא התלונן שהמדריך שלו חוזר ומתלונן, שהוא “לא מבין איך הוא לא מצליח להפעיל מדיח. זאת פעולה כל כך פשוטה.”

הוא פשוט עומד מול המדיח חסר כל מושג מה לעשות עם זה. הצעתי לבחור, שיבקש מהמדריך, לצלם כל שלב של תהליך הפעלת המדיח ויתלה את כרטיס הניווט ליד המכשיר.

אם אנחנו אומרים למישהו שוב ושוב “איך אתה לא מצליח לעשות פעולה פשוטה כל כך,” כנראה שעבורו היא לא פשוטה, בלי קשר לגיל.

כרטיסיות ניווט מתאימות לכל אדם בעל קושי בהבנת הפעולה. החל מילדים ועד לקשישים עם מחלות דמנציה או אפילו עובדים במשרד שמתקשים להפעיל את מכונת הקפה.

כרטיסי ניווט הם מתכון או הנחיות

תחשבו על רהיטי איקאה. האם אתם יודעים איך לבנות כיסא חדש מבלי להסתכל בדפי ההנחיות? האם ההנחיות מדברות אליכם, וקל לכם לתפעל את התהליך? או שאולי דפי ההנחיות לא מדברים אליכם, ותמיד תבקשו ממישהו אחר לעזור בבניה?

רוב האנשים לא יכולים לבנות רהיט חדש בלי ההנחיות. צריך להשתמש ב”כרטיס הניווט” (דף ההנחיות) שמגיע עם הרהיט, ומצליחים להרכיב אותם. מי שצריך עזרה בהרכבה, זה כי ההנחיות הוויזואליות לא מדברות בשפה שלו.

דוגמה נוספת מעולם המבוגרים היא בישול. לדוגמה, האם ניסיתם פעם להכין עוגה מהזיכרון וזה לא יצא טוב? המתכון מפרט את כל המרכיבים, וסדר הפעולות שצריך לבצע כדי להכין עוגה טעימה. בספרי בישול לילדים ניתן לראות ייצוג של סדר הפעולות במתכון בתמונות.

איך לפתח עצמאות אצל ילדים עם בעיות קשב וריכוז בעזרת כרטיסי ניווט

כפי שציינתי, השיטה פותחה עבור תלמידי קשב. הורים לתלמידים כאלו יכולים לשמוע מהמורה שוב ושוב: “קשה לו להתארגן לשיעור”. זו פעולה “פשוטה” שחוזרת על עצמה והרבה תלמידים מתקשים בה.

אם התלמיד קורא היטב, הכרטיס לא חייב להיות ויזואלי. אך התמונות מקלות למשל על תלמידים עם דיסלקציה.

מפרקים את הפעולה:

  1. התיישבו
  2. הכניסו לתיק כל מה שעל השולחן ואתם לא צריכים לשיעור
  3. הוציאו את הספרים, המחברות והציוד הנדרש לשיעורים הבאים עד הפסקה.

תלוי בגיל וביכולת, סביר להניח שזה מספיק שלבים. אם המורה מציינת שהילד נתקע בין שלבים מסוימים, נייצר כרטיס ניווט יותר מפורט.

דוגמאות נוספות לילדי קשב: כרטיס ניווט לאסטרטגיות למידה, שיעורי בית, מושגים במתמטיקה, ביצוע מטלת מקוונת, בעיות מילוליות.

כאן ניתן למצוא מאגר מצויין לכרטיסי ניווט לימודיים.

איך להכין כרטיסי ניווט בעזרת לוח תקשורת בסיסי

  1. השלב הראשון הוא זיהוי הפעולה המורכבת מדי. ברגע שמזהים פעולה שגרתית שמתקשים בה, ורוצים לפתח עצמאות (גמילה מחיתולים, התלבשות, מטלות בית, חימום מזון במיקרו, ועוד), מנסים להבין באיזה שלב הילד נתקע.
  2. צריך לפרק את הפעולה לחלקים קטנים ככל הניתן, ולכל שלב להצמיד תמונה ומשפט.
  3. ניתן להשתמש בתוכנת תת”ח לייצר לוח תקשורת בסיסי שישמש לנו ככרטיס ניווט (כמו שבדוגמה). ניתן לצלם את הפעולה שלב אחר שלב, כמו בדוגמה שנתתי על תפעול המדיח.
  4. מדפיסים את התמונות, ומסדרים אותם בצורה נוחה: טבלה (כמו בדוגמה אבל דווקא פחות מומלץ), שורה מאוזנת, או טור אנכי. מומלץ להעביר במכונת למינציה.
  5. תולים במקום שבו הפעולה מתרחשת לעתים קרובות. למשל על הקיר בחדר השירותים, על קיר המטבח בסמוך למדיח, או על קלסר שנמצא תמיד בתיק של הילד. הציבו לוח התארגנות ערב בחדר השינה כדי לתמוך בטקס השינה.
  6. לבוגרים ניתן לייצר משפטים שילוו את התמונות.
כרטיס ניווט להתלבש לבד – לשים חולצה

איך מלמדים שימוש בכרטיסי ניווט

עכשיו זה פשוט יחסית. הילד מבצע את הפעולה, ואתם מזכירים לו להסתכל על הכרטיס כדי לוודא שהוא לא פיספס שלבים.

דולב היה מרים מכנסים בשירותים לפני שניגב, ואז מתבאס שמגעיל לו במכנסיים. אז תלינו כרטיס ניווט של שגרת השירותים על הקיר בשירותים. כשראיתי שהוא עושה קקי, הזכרתי לו שיש לידו את הכרטיס.

הוא הסתכל לוודא שלא שכח שלבים, והתהליך יותר נעים ומוצלח עבורו. התמונות עצמם שיצרנו באפליקציית תת”ח ממוסגרות יפה, וכמו מפה. הן מהוות עבורו נקודות ציון לניווט מוצלח דרך הפעולה המורכבת.

לסיכום

בכתבה למדנו שפעולות “פשוטות” הן לפעמים מורכבות יותר לילדים. צריך לזהות כאלו פעולות, לפרק אותן ולהציג אותן בצורה ברורה לפי רמת הילד.

למדנו איך להכין כרטיס ניווט בעזרת כלים כמו לוח גריד. למדנו איך להשתמש בכרטיסי הניווט כדי לפתח עצמאות.

אנחנו השתמשנו בכרטיסי ניווט כדי ללמד את ילדינו להתלבש לבד, ולשפר את טקס השינה בהרדמות.

ישנם מצבים שעדיף להשתמש בסיפור חברתי, ולפעמים השילוב יותר מוצלח. צרו איתנו קשר להתייעצות מה יותר מתאים.

ניתן לרכוש באתר את כרטיסי הניווט שאנחנו משתמשים בהם.

אל תשכחו להירשם לדיוור כדי לא לפספס כתבות חדשות.

כעת גם ניתן להגיע אלינו לקליניקה בנתניה, ולהשתתף בסדנאות להכנת כלי התת”ח עליהן רשמנו בבלוג. תכנים אלו שזורים גם בקורס “מדברים על הרצף“.

הבלוג

בלוג הורות לילדים מאושרים על הרצף נכתב על ידי חגי ושירה ריינר, שני הורים לילדים עם צרכים מיוחדים – אוטיזם, אפילפסיה, ועוד. אנו מתמקדים ביסודות של גידול ילדים עם צרכים מיוחדים בישראל, אך חלק ניכר מהתוכן שלנו יהיה רלוונטי ברחבי העולם.

רשימת הדיוור

הצטרפו לרשימת הדיוור כדי לקבל פוסטים חדשים שלנו ישירות למייל!

עוצב באמצעות WordPress.com

פורסם ב- 11 תגובות

איך מייצרים קלסר כרטיסיות תת”ח לאוכל וכיצד משתמשים בPECS לגוון את התזונה

מודעות פרסומת

פוסט ראשון בסדרת פוסטים חדשה על תקשורת תומכת וחליפית. הפוסט הזה יעסוק בהעמקה בשיטת PECS, ככלי תומך בתזונה בריאה ומגוונת. נסביר איך מייצרים קלסר כרטיסיות תקשורת תומכת וחליפית לארוחות. ואיך משתמשים בכרטיסיות תקשורת כדי לעודד ילדים עם אוטיזם לגוון במזון שהם אוכלים.

תמונת כותרת לקלסר כרטיסיות אוכל

*הפוסט נכתב בגוף זכר לשם נוחות הכתיבה אך בהחלט מתאים גם לילדות.

איך להשתמש בכרטיסיות תקשורת תומכת חליפית בשיטת PECS בזמן הארוחה

לפני שנתחיל להיכנס לפרטים על שימוש בתקשורת תומכת וחליפית, כדי לייצר תזונה מגוונת יותר, נתחיל בהסבר קצר על מה הן בכלל כרטיסיות תקשורת תומכת וחליפית. איך הן תורמות לתפקוד היום יומי של אנשים שמתקשים בתקשורת וורבלית. ואיך. הן תומכות בסגנון לימודי חזותי ללמידה של כישורים.

מה היא שיטת PECS

PECS picture exchange communication system – שיטה התנהגותית בדומה לABA, המלמדת תקשורת תומכת וחליפית באמצעות כרטיסי תמונות או לוחות תקשורת במכשירים.

לילדים עם אוטיזם יש קושי לסנן מה חשוב בתמונה. לכן, בשיטה זו משתמשים בדרך כלל באיורים נקיים, ולא בתמונות אוטנטיות בהן יש הרבה “רעש” ברקע.

ניתן למצוא סמלים ללוחות תקשורת במגוון אפליקציות ואתרים. אנחנו השתמשנו בלוח תקשורת של תוכנת גריד כדי לייצר כרטיסיות. אנחנו משתמשים באותה תוכנה גם כדי לייצר חלק מכרטיסי הניווט שלנו. לפעמים אנחנו מעדיפים להשתמש בסמלי התת”ח בסיפורים החברתיים שלנו.

בשיטת PECS משתמשים בכרטיסיות תקשורת כדי לעודד את הילד להצביע על תמונה של מילה כדי להביע את רצונותיו. אם הילד יכול, נעודד אותו להגיד את המילה או חלק מההברות שלה. בהדרגה עוברים להרכבת משפטים.

לדוגמה, גזר:

  • נראה את התמונה של גזר על לוח התמונות.
  • נגיד את המילה גזר.
  • נפרק אותה להברות: גה-זה-ר. ונעודד את הילד לבטא אותה.

את השימוש בכרטיסיות PECS צריך ללמד בהדרגה.

תחילה הילד ישתמש רק בהצבעה על התמונה בסיוע ההורה:

  • נעביר את היד של הילד על גבי התמונות עד שהוא עוצר.
  • נגיד בקול את המילה. נעביר אותה לסרגל ניפרד. כך נסמן שהילד בחר במילה הזו.
  • צריך לקשר, מתי שניתן, בין תוכן התמונה למשהו מוחשי. לדוגמה, גזר אמיתי או מפלסטיק עבור התמונה גזר.

בהמשך נוסיף הוראות לתמונות בעזרת תמונה, לדוגמה תמונה שמבטאת את המונח “אני ורוצה”.

ראשית, נסייע לילד להרכיב משפט בעזרת הכרטיסיות. נעזור לו להעביר את הכרטיסיות של ההוראות יחד עם העצמים, על מנת לבנות את משפט. תחילה, בעזרת תמונת עצם ופעולה חוזרת.

אחר כך, לאט לאט נרחיב את הספר תמונות העצמים שהילד ישתמש בכל משפט. שלב זה יכול לקחת זמן קצר או להתמשך על פני שנים. אין איך לצפות מה תהיה יכולת הילד מראש.

איך משתמשים בכרטיסיות תקשורת

כאשר השלב הראשון מבוסס, והילד יודע להשתמש בעצמו בלוח התמונות, ניתן לנסות לשדרג את השימוש.

לאחר שהילד מסמן את רצונותיו בעקביות, ננסה לעודד אותו להשתמש בכרטיסיות בצורה וורבלית. נצביע על תמונה שהילד בחר ונבטא אותה בקול.

תוך כדי, אנחנו נסייע לילד לבטא את המילה. נפרק את המילה להברות. נמשיך את ההתנהלות כמו בשלב הראשון תוך שימת דגש על ביטוי המילה.

נהיה מאוד סבלניים בנושא כי שלב זה קשה מאוד להרבה ילדים.

על פי מחקרים, השימוש בכרטיסיות PECS לא מעודד תקשורת וורבלית, אך הן כן מעודדות יזימת תקשורת. ילד המתורגל היטב בשימושן, יפנה יותר למטפליו כדי להשיג את מבוקשו.

ניתן להשתמש בהתנהגות הזאת בשילוב עם שיטות אחרות לעודד וורבליות בהתאם ליכולת הילד.

מטרת תקשורת תומכת וחליפית, לתת קול לילדים ומבוגרים שאינם וורבליים. הסיבה יכולה להיות מגוונת: מאוטיזם ועד אילמות סלקטיבית, ניתוחים המערבים את מיתרי הקול, ועד אלצהיימר או ירידה תואמת גיל בזיכרון.

חשוב לעבוד עם המון סבלנות, לדאוג שהתמונות יהיו ברורות למשתמש, ולהיות עקביים.

לוחות תקשורת באפליקצית תת”ח לאומת כרטיסיות PECS

איך להשתמש בתוכנות תת”ח

ניתן להשתמש בטאבלט, ויש אפליקציות מצוינות לתקשורת תומכת וחליפית. אפשר גם להשתמש בנייד, אך לוחות התקשורת מאוד קטנים וזה פחות יעיל. מי שמסתדר עם הטכנולוגיה, זה יכול להיות מצוין. זה הרבה יותר נוח מאשר לחפש בין מאות כרטיסיות את התמונה הנכונה. אך לטאבלט יש חסרונות מאוד משמעותיים:

  • הוא יקר (ואפליקציות תת”ח טובות גם עולות הרבה כסף)
  • שביר (גם עם כיסוי מאוד עמיד, ילדים עם פרצי זעם מצליחים לנפץ אותם)
  • לא עמיד למים (יחסית קל לפתור עם כיסוי מתאים)
  • איטי (לפתוח טאבלט, לפתוח אפליקציה, ולמצוא את הלוח הנכון יכול להרגיש כמו נצח בזמן התפרצות זעם)
  • ודורש הטענה (לא תמיד בעיה, אבל לפעמים דווקא כשהכי צריך את זה הוא לא עובד, או מחובר לקיר).

השימוש בכרטיסיות PECS לפעמים מסורבל מאוד. אך לבד או בשילוב עם אפליקציות זה לפעמים משנה לגמרי את האווירה בבית לטובה.

הילד מרגיש פחות מתוסכל, כשהוא יכול להביע את רצונו.

לוחות תקשורת מול כרטיסיות

אם אתם לא מסתדרים עם הטכנולוגיה, כרטיסיות עשויות נייר מנויילן הן פתרון מעולה. אם הילד שלכם מתאשפז הרבה, ואתם לא רוצים להסתובב עם ציוד שעלול להיגנב. הן עמידות, לא מוצר שניגנב בדרך כלל, לא ישברו או יקרעו בקלות. נוח לשלוח את הילד עם קלסר מצומצם למחוץ לבית.

בגני תקשורת יש לרוב או את הגרסה של תקשורת חליפית בנייר ו/או בטאבלט. מקום טוב להתחיל הוא לקבל הדרכה ראשונית מצוות הגן או מהקלינאית המלווה אתכם בבית.

בהתחלה זה קשה אבל לאט לאט זה יעשה קל יותר. שימרו את הכרטיסיות במקום מוסכם מראש שהילד יתרגל להגיע אליהן בעצמו.

ניתן לרכוש כרטיסיות תקשורת מוכנות מראש. הן לא זולות, וניתן לייצר אותן בעצמכם בשבריר המחיר. אצלנו באתר ניתן לרכוש את לוחות התקשורת כדי להדפיס ולייצר את הקלסרים.

איך משתמשים בכרטיסיות תקשורת בארוחות

איך משתמשים בכרטיסיות תקשורת בארוחה:

  1. ראשית יש להצטייד בכל הכרטיסיות הקשורות לארוחה: אני רוצה, צלחת, סכו”ם, כוס/בקבוק, צמא, רעב, וכל המאכלים שיהיו על השולחן.
  2. מניחים על השולחן את משטח התקשורת לצלחת, ומניחים על פס העליון את כל הכרטיסיות, ועל המשטח את הצלחת ריקה של הילד.
  3. מושיבים את הילד ובהתאם ליכולת שלו משתמשים בכרטיסיות כדי להתקשר מה שמים בצלחת שלו.
  4. כדי לבקש דבר מה הילד יצביע על הכרטיסיה שהוא מבקש ולבד או בעזרתכם יעביר אותה לסרגל הבקשות שלו. כך נסמן את ביצוע הבקשה. מייד לאחר הבקשה ניתן לו את המבוקש. חשוב לבצע באופן מיידי כדי לייצר את ההקשר בין התמונה, הבקשה והתוצאה.
ארוחת בוקר לדוגמה, עם כרטיסיות תקשורת

למה להשתמש בPECS בזמן ארוחות?

לילדי הרצף בדרך כלל יש בעיות סביב אוכל. בין אם זה בגלל בעיות ובוויסות החושי, אם הם לא מסוגלים לשבת על כיסא, ועוד. הם בדרך כלל מאוד בררנים באוכל.

שיטת PECS לא תפתור את כל הבעיות, אך היא עלולה לעודד אותם להתנסות במאכלים שנמצאים על השולחן. תהיה להם דרך לבקש דברים חדשים עם פחות תסכול.

איך מתחילים להשתמש בכרטיסיות תקשורת של אוכל:

בשלבים ראשוניים, אנחנו נצביע על כרטיס ביד אחת ועל המאכל ביד שניה כדי לעשות את הקישור בין הציור למאכל מוחשי. ניתן להרים את הכרטיס ולקרב לאוכל. נגיד בקול רם את שם המאכל. נשתמש בקולות שונים או כל דבר שיעשה את הטקס מעניין יותר. חוזרים על הפעולה מספר פעמים, ועושים זאת עם עוד מאכלים.

אין צורך לקבל תגובה חיובית מהילד, ובהחלט מפסיקים אם הוא נראה מתוסכל מהדרמה החדשה. נחזור על הטקס עד שנרגיש שיש הבנה.

לאחר מכן נצביע על כרטיסיות עבור הילד, נעביר עבורו את הכרטיסיות על פס המשפט, ונשים אוכל בצלחת לפי הכרטיסיות הנבחרות. נתמלל כל פעולה שאנחנו עושים. הקפידו על מיעוט במלל, משפט קצר וברור. נגיד “אורז”, ונראה כרטיסיית אורז. נעביר את הכרטיסייה אל סרגל הבקשות מסרגל התמונות שיש בארוחה ונשים אורז בצלחת.

תחילת עצמאות בשימוש:

בשלב הבא, הילד יצביע על כרטיס בעצמו או בעזרת מבוגר שיעשור פיזית לילד להעביר את היד שלו בין התמונות, ואנחנו נשים את הכרטיס עבורו על פס התקשורת לפני שנשים את המאכל שבחר בצלחת. אנחנו נתמלל את כל הפעולות, (בתקווה שהוא יבין שהוא גם צריך לתמלל את הפעולות ולעודד אותו לתקשר).

שימוש עצמאי:

בשלב הבא, הילד ייקח בעצמו כרטיס, יניח על פס התקשורת, יצביע על הכרטיס, ואז יקבל את המאכל.

שימוש עצמאי מתקדם:

בשלבים מתקדמים, ננחה את הילד ליצור משפט כדי להביע את רצונו בעזרת שילוב כרטיסים. למשל, “אני רוצה” + “מלפפון”. או “אני רוצה” + “לאכול” + “מלפפון”. הילד אמור לפחות להצביע על המילים בסדר הנכון לאחר שהניח אותם על פס התקשורת. אפשר לסדר לו אותם בהתחלה בסדר הנכון אם לא הצליח לבד. אם הוא וורבלי, ניתן לבקש ממנו להגיד את המשפט (לבד או בחזרה אחרינו).

כרטיסיות תקשורת מחוץ לזמן הארוחה

אין צורך להקפיד על משטח התקשורת רק בארוחה, לאחר שהילד מתורגל מספיק בשיטה. אנחנו הדבקנו פס סקוצ’ על המקרר עם מספר קטן של אופציות קבועות. כשהילד רצה לנשנש משהו מהמקרר, הוא היה משתמש בכרטיסיות כדי לבחור נשנוש מבלי לפתוח את המקרר. (בדרך כלל שניצל קר, גבינה צהובה, ירק, פרי או עוגה)

קלסר הכרטיסיות תמיד היה זמין במטבח למקרה שהוא מתוסכל מרעב. ורוצה חטיף שאינו נגיש לו.

איך מייצרים קלסר תקשורת לארוחות

איך להשתמש בלוחות התקשורת כדי לייצר כרטיסיות תקשורת

תהליך הכנת קלסר וכרטיסיות תקשורת אינו מורכב, אם כי העבודה עצמה קצת סיזיפית.

הציוד הנדרש:

  1. קלסר קשיח
  2. מכונת למינציה
  3. דפי למינציה
  4. תמונות מודפסות לכרטיסיות תקשורת
  5. רצועות סקוצ’ זכר ונקבה עם גב דביק
  6. מספרים
  7. מחורר

שלבי עבודה להכנת כרטיסיות

  1. יצירת רשימת מלאי של כל מילים שנצטרך. אם מדובר על קלסר אוכל, תרשמו את כל המאכלים שהילד אוכל או חשוף עליהם, וכל הפעולות הקשורות לארוחה שהילד.
  2. יצירת הכרטיסיות עצמן. ניתן להשתמש באפליקציה ממוחשבת, להוריד תמונות מהרשת ולערוך בתכנות אופיס, צילום של התמונות, לבקש תמונות מהמסגרת החינוכית ועוד. כתבו את תוכן כל תמונה מתחת לתמונה כדי ליצור שפה אחידה. כך תמיד תקראו לעגבנייה בשם אחד ולא בשפה נוספת או במילה אחרת. לדוגמה, כל סוגי העגבניות הן עגבנייה, אלא אם נשים תמונה נפרדת לעגבנית שרי. אחידות שפה היא חשובה. היצמדו לשפה אחת בזמן שימוש בכרטיסיות תקשורת.
  3. אם החלטתם על אפליקציה בטאבלט בנו את התפריט באפליקציה, ואם החלטתם על כרטיסיות נייר המשיכו לשלבים הבאים.
  4. הדפיסו את הכרטיסיות – רצוי במדפסת צבעונית.
  5. גזרו את הכרטיסיות.
  6. הניחו בדפי ניילון עם רווחים
  7. העבירו במכונת למינציה.
  8. הדביקו מאחורי כל כרטיס פיסת סקוצ’ זכר.
  9. גזרו שוב את הפלסטיק מסביב לכרטיסיות.

שלבי עבודה להכנת קלסר

  1. הכינו לקלסר חוצצים עם רצועות סקוצ’ נקבה לכרטיסיות. ניתן להשתמש להעביר דפי למינציה במכונה כדי לקבל דף קשיח.
  2. חוררו את החוצצים והכניסו לקלסר.
  3. מלאו את החוצצים בכרטיסיות.
  4. הכינו את משטח התקשורת: תמונה של צלחת במרכז דף, ולהעביר בלמינציה.
  5. על משטח התקשורת מדביקים רצועות סקוצ’ נקבה בחלק העליון ובצדדים.
  6. חוררו והכניסו לקלסר.
משטח תקשורת לארוחה

טיפים נוספים לאיך משתמשים בכרטיסיות תקשורת לתזונה

  1. קיבעו מקום קבוע לציוד התקשורת. הילד יתרגל להגיע אליו ואתם לא תצטרכו לחפש אותו בכל הבית.
  2. שימרו קבצי תקשורת לגיבוי במחשב תמיד!
  3. הכינו כרטיסיות ומשטחי אוכל נוספים, למקרה של בלאי או אם ילך לאיבוד.
  4. הניחו על המשטח בארוחה, גם כרטיסיות עם אוכל שיש בדרך כלל על השולחן, שהילד לא בהכרח אוכל בשגרה. יכול להיות שהוא ירצה לטעום משהו שההורים אוכלים שלא ידע לבקש.
  5. בתחילת הארוחה יש להציג את כל המזונות שעל השולחן ולספק להן כרטיסיות, כדי שהילד יוכל לעשות בחירה. אם בדרך כלל בארוחות, אתם נוהגים להרכיב צלחת במטבח ולהגיש, הרכבת הצלחת עם הכרטיסיות יכולה להתבצע במטבח, או שתצטרכו להגיש לשולחן צלוחיות אוכל.
  6. אם הילד צריך לקחת תרופה ביחד עם הארוחה, ניתן לשלב את הכרטיס המתאים על משטח התקשורת.
  7. צריך להיות עקביים בשימוש של שיטה זאת, כי היא תיצור/תחזק עבור הילד שגרה ברורה הקשורה לאוכל. ילדי תקשורת מתפקדים הרבה יותר טוב עם שגרות קבועות.

לסיכום

את ההנחיות בפוסט זה ניתן כמובן לשכפל עבור צרכים אחרים מלבד תזונה. דיברו בכתבה על לוחות תקשורת וכרטיסיות תקשורת.

את המידע בנושא תת”ח הקלטנו בסרטונים שזמינים בערוץ היוטיוב וקבוצת הפייסבוק שלנו להורים לילדים עם אוטזים.

ניתן להגיע אלינו לסדנאות תת”ח, בהן נדבר על שלושת כלי התת”ח שכתבנו עליהן בבלוג: כרטיסיות תקשורת, כרטיסי ניווט, וסיפורים חברתיים.

כדי להתעדכן בתאריך הבא ולהרשם לסדנה, היכנסו לטופס ומלאו פרטים

עבודה נעימה

נ.ב.

דרכים נוספות לקבל מאיתנו מידע ושירות:

אתם מוזמנים להצטרף לשתי קבוצות הפייסבוק: על הטיפולים בתאי גזע, ולהורות מיוחדת.

ניתן להצטרף לקבוצת הווצאפ שלנו שבה תקבלו התראות על הרצאות ואירועים שאנחנו מארחים.

מוזמנים להצטרף לקורס החדש שלנו: “מדברים על הרצף” שנכתב במיוחד להורים שרק קיבלו את אבחנת האוטיזם.

הבלוג

בלוג הורות לילדים מאושרים על הרצף נכתב על ידי חגי ושירה ריינר, שני הורים לילדים עם צרכים מיוחדים – אוטיזם, אפילפסיה, ועוד. אנו מתמקדים ביסודות של גידול ילדים עם צרכים מיוחדים בישראל, אך חלק ניכר מהתוכן שלנו יהיה רלוונטי ברחבי העולם.

רשימת הדיוור

הצטרפו לרשימת הדיוור כדי לקבל פוסטים חדשים שלנו ישירות למייל!

עוצב באמצעות WordPress.com

פורסם ב- 12 תגובות

תקשורת תומכת וחליפית – איך לתקשר ללא מילים

מודעות פרסומת

תת”ח: תקשורת תומכת וחליפית היא עולם רחב שמתכוון לכל תקשורת שאינה מילולית – וורבלית. היא כוללת כל דבר, משפת סימנים של ממש, הבעה בג’סטות מוסכמות, שימוש בתמונות ואף כתיבה והקלדה.

בפוסט הזה נסביר בקצרה על שיטות תת”ח שונות ולמי הן עשויות להתאים. ניתן להגיע אלינו לקליניקה בנתניה לסדנת תת”ח או להצטרף לתכנית הדרכת הורים (גם בזום). תקבלו מאיתנו הדרכה יותר מפורטת על השיטות שאנחנו עובדים איתם.

תקשורת תומכת וחליפית – לתת קול למי שאינו מסוגל לדבר בצורה השגרתית.

תקשורת תומכת וחליפית משמשת לקויי שמיעה, ילדים עם בעיות התפתחותיות כגון תסמונת דאון (לעתים יש כאלו שאינם וורבלים), אוטיזם, ילדי מש”ה, בוגרים עם מחלות ניווניות שמשפיעות על יכולת דיבור, ועוד. בין אם באמצעים חיצוניים, פיזיים או טכנולוגים או בגופנו.

תיקשורת תומכת וחליפית ללא אמצעים חיצוניים

ניתן לתקשר עם אחרים לא רק באמצעות מילה מדוברת.

קריאת שפתיים, ג’סטות, שפת גוף, ושפת סימנים, הם דוגמאות לתקשורת תומכת וחליפית שאינה דורשת אמצעים חיצוניים. עם זאת, יש ללמוד כיצד להשתמש באמצעים אלו כדי לתקשר עם אחרים המכירים תקשורת כזאת.

מטפלים פארא-רפואיים יעבדו עם ילדים צעירים ולא וורבליים על תקשורת מילולית. נסו ללמוד מהם תוך כדי עבודתם עם הילד כדי לייצר שפה משותפת.

ג’סטות

מחוות שהן מוסכמות ומסבירות את הפעולה כמו – הבאת יד ונגיעה בפה מסמנת את המילה רעב. זוהי למעשה צורה ראשונית יותר לשפת סימנים.

הרבה פעמים מתחילים בצורה כזו לתקשר עם ילדים שאינם וורבלים. היתרון הוא שיש מעט סימנים ושלרוב כל אדם שעומד מול הילד יבין אותם.

לרוב משתמשים בשפה הזו עם ילדים במצב התפתחותי נמוך כמעט כמו של תינוק וזה מהווה כבסיס להתקדמות. סימנים אלו אף דומים לסימנים שנסמן באופן אינטואיטיבי לתינוק קטן.

אנחנו למשל, היינו צריכים ללמד את הילדים שלנו במאמץ רב, איך להצביע על משהו שהם רוצים, קודם עם כל היד, ואחר כך אצבע.

שפת סימנים

הצורה המוכרת לנו מתקשורת עם לקויי שמיעה. הרבה אנשים לא יודעים שהיא מהווה דרך מצוינת לתקשר עם אנשים שמתקשים וורבלית.

מצאנו שבארצות הברית יש אפילו תכנית של שפת סימנים לתינוקות ודרך התקשורת הראשונה עם אחד מילדינו הייתה דרך התכנית הזו שנקראת Signing Time. שפה זו אינה רק עבור לקויי שמיעה אלא דרך מצוינת ללמד כל תינוק ופעוט ובפרט כאלו שמתקשים בדיבור תקשורת.

תוכנית ללימוד שפת סימנים באנגלית מתאימה גם ללקויות תקשורת
https://autismessentialsisrael.com/wp-content/uploads/2020/08/whatsapp-video-2020-08-22-at-08.31.59.mp4
צופים בSigning Time ביחד

כרטיסיות ולוחות תקשורת

ניתן להשתמש בלוחות תקשורת (טאבלט) או כרטיסיות. התמונות מייצגות למשל פעולות, מקומות, מזונות ומשחקים לפי קטגוריות.

בשלב ראשון מנסים לגרום לילד להצביע על תמונה של חפץ דומם. לדוגמה, תמונה של פיצה כדי לסמן שזה מה שהוא רוצה לאכול.

בהמשך עוברים לציור שמייצג את המילה רוצה. לבסוף מוסיפים את התמונה של הילד, (“אני”). כך יוצרים לאט לאט משפט שלם.

בעזרת כרטיסיות תקשורת, דולב הגיע לרמת משפט של שניים שלוש מילים, בסביבות גיל חמש שנים.

בשלב האחרון מנסים לשלב קול מוקלט או לגרום לילד להגיד את המילים כמשפט מובנה. עבודה עם תמונות נעשת בהנחיה של קלינאית תקשורת שמלווה את הילד והוריו בתהליך לימוד.

איפה ניתן למצוא סמלים של לוחות תקשורת

יש הרבה אפשרויות לרכישה או יצירה של לוחות או כרטיסיות תקשורת. ניתן לקנות מנוי לתוכנות תת”ח, או להשתמש בתוכנות חינמיות. בדקו אם מגיע לכם לקבל טאבלט ומנוי דרך משרד החינוך.

יתכן שקלינאית התקשורת במסגרת החינוכית, תצייד אתכם בהעתקים של כרטיסיות התקשורת איתן היא עובדת עם ילדכם.

ניתן לרכוש ערכאות מוכנות של כרטיסיות במגוון אתרים.

יש ערכאות שניתן להדפיס להכנה בעצמכם. תוכלו לייצר בעצמכם כרטיסיות.

לצורך העניין כדאי לרכוש מדפסת צבעונית ומכשיר למינציה.

השתמשתי באפליקצית Grid3 של חברת smartbox. יש להם כרגע תקופת נסיון של 60 ימים. התוכנה די נוחה. אחרי שנגמר המנוי עברתי לאפליקצית CBoard החינמית.

לוח תקשורת דוגמה להדפסה

את הכרטיסיות שבתמונה למטה, הכנו לקראת הכניסה של דולב לכיתה א’ שבוע הבא. אפשר להעתיק ולהדפיס את התמונה. בהמשך, אנחנו נקדיש עבודה כדי לקבץ קבצי כרטיסיות והמלצות על מוצרים נוספים שתוכלו לרכוש.

האפליקציה הנ”ל ובאפליקציות נוספות תוכלו גם להשתמש במחשב ו/או בטאבלט. יש יתרונות וחסרונות לשתי השיטות. ועם שתיהם צריך לעשות עבודה מאומצת ולתחזק עם הזמן.

  • בכרטיסיות המודפסות, הילד זקוק למוטוריקה שלפעמים יותר קשה. בהתחלה אומנם רק להצביע על כרטיסיות, אך לאחר מכן צריך לתלוש כרטיסיות מפס סקוצ’ ולסדר על שורת משפט. כשהמוטוריקה הזאת קשה מדי, משתמשים באפליקציית תת”ח.
  • ההתעסקות בכרטיסיות פיזיות יותר מורכבת מהטכנולוגית, אך לא לכולם פשוט להשתמש בטכנולוגיה הזאת. ולפעמים נתקעים עם קריסה של המחשב או סוללה שנגמרה. מצד שני הרבה יותר קל לסחוב ולאחסן טאבלט מאשר קלסרים של כרטיסיות והאביזרים הנלווים.
  • לפעמים עדיף כרטיסיות, כי לילד יש הרבה התפרצויות זעם, והוא עלול לשבור ציוד יקר, או שאינו מבין שלא שמים טאבלט באסלה.

הבעה בהקלדה

זו שיטה שמתאימה לילדים בוגרים יותר. הרעיון הוא ללמד איך להקליד מילים. לא מעט בוגרים עם בעיות תקשורת, גם אם לא על רקע נוירולוגי, כמו אילמות סלקטיבית מרגישים יותר בנוח לתקשר בכתב.

מכיוון שללא מעט ילדים ובוגרים על הרצף פעולות מוטוריקה עדינה כמו החזקת כלי כתיבה קשה להם, הקלדה היא פתרון טוב.

בעבר לא ידעו שגם ילדים נמוכים על הרצף מסוגלים לכתוב ולקרוא ופשוט לא לימדו אותם. היום אנחנו יודעים שעבור חלקם, זה הרבה יותר פשוט מללמוד לדבר.

יש מורות שמתמקצעות בזה ואפילו בבתי ספר לחינוך מיוחד מתחילים להתעסק בזה בשנים האחרונות. שיטה זו מתאימה לכל ילד או בוגר בגיל קריאה וכתיבה, ומתחילה בקטן כמו מול משחק מחשב של הרכבת אותיות למילים, ומתפתחת לאט לאט משם.

לסיכום

כפי שקראתם, ישנן מגוון שיטות שונות לתקשר ללא מילים. ישנן דרכים שונות ללמד ולעבוד עם השיטות השונות.

אנחנו השתמשנו בכמה שיטות שונות עד שמצאנו את מה שעבד עבורנו, כשדולב עדיין היה לא וורבלי. אחרי שהתחיל פתאום לדבר בעקבות הטיפולים בחו”ל, זה לאט לאט נהיה פחות דרוש.

בעזרת תוכנות התת”ח, ייצרנו כלים שעדיין בשימוש אצלנו כמו כרטיסי ניווט וסיפורים חברתיים.

רוצים ללמוד על שיטות אלו יותר, צרו קשר ונשתדל לעזור. ניתן לתאם סדנת תת”ח או להצטרף לתכנית הדרכת הורים (גם בזום). תקבלו מאיתנו הדרכה יותר מפורטת על השיטות והכלים שאנחנו עובדים איתם.

מקווה שכיסינו את הכל. נשמח אם מישהו מכיר שיטות נוספות. בשמחה נוסיף.

הרשמו לקבלת עדכונים למייל

שירה – אחות התפתחותית, מדריכת הורים, אם לארבעה

נ.ב.

דרכים נוספות לקבל מאיתנו מידע ושירות:

אתם מוזמנים להצטרף לשתי קבוצות הפייסבוק: על הטיפולים בתאי גזע, ולהורות מיוחדת.

ניתן להצטרף לקבוצת הווצאפ שלנו שבה תקבלו התראות על הרצאות ואירועים שאנחנו מארחים.

מוזמנים להצטרף לקורס החדש שלנו: “מדברים על הרצף” שנכתב במיוחד להורים שרק קיבלו את אבחנת האוטיזם.

הבלוג

בלוג הורות לילדים מאושרים על הרצף נכתב על ידי חגי ושירה ריינר, שני הורים לילדים עם צרכים מיוחדים – אוטיזם, אפילפסיה, ועוד. אנו מתמקדים ביסודות של גידול ילדים עם צרכים מיוחדים בישראל, אך חלק ניכר מהתוכן שלנו יהיה רלוונטי ברחבי העולם.

רשימת הדיוור

הצטרפו לרשימת הדיוור כדי לקבל פוסטים חדשים שלנו ישירות למייל!

עוצב באמצעות WordPress.com

פורסם ב- 4 תגובות

איך מכינים סיפורים חברתיים

מודעות פרסומת

בפוסט הזה נציג מהו “סיפור חברתי” (social story). איך ומתי משתמשים בהם. נציג בפירוט איך מכינים סיפורים חברתיים עבור ילדכם.

כשאנחנו היינו ילדים, האימהות שלנו היו עושות לנו הכנה לכל מיני דברים: לידת אח חדש, כניסה למסגרת חדשה, ועוד.

סיפורים רבים נכתבו סביב אירועים כאלו כמו “סיר הסירים“, שבעזרתו רבים מילדי ישראל למדו להיגמל מטיטולים.

כל אדם מגיב לשינויים ברמה משתנה של התנגדות. אצל ילדים החשש משינויים הולך ופוחת עם ההתפתחות.

אך כאשר יש עיכוב התפתחותי, חרדות, לקות תקשורתית, וכו’, המטפלים משתמשים בטכניקות יותר ממוקדות.

הסיפור החברתי הוא רק אחד משיטות רבות שפותחו עבור ילדים עם אוטיזם.

מומלץ ללמוד על שיטות נוספות של תקשורת תומכת וחליפית, כרטיסי ניווט, ומגוון התערבויות התנהגותיות נוספות.

מהו “סיפור חברתי”

כשדולב היה בגן התקשורת, הסבירו לנו לקראת אירוע כזה או אחר שהם הכינו לילד סיפור חברתי. על כל אירוע כזה קיבלנו גם עותק של הסיפור החברתי לעבוד איתו בבית.

הסיפור החברתי הוא אוגדן של כמה דפים שניילנו וקשרו בחוט. לפעמים כורכים את זה יותר מושקע כמו בדוגמה למטה. אם זה לשימוש חד פעמי לא כדאי תמיד לטרוח לניילן. תלוי בכם. בכל דף בדרך כלל משפט אחד, ותמונה (דומה למצגת מודפסת).

הסיפור החברתי הוא שיטה שפותחה לעבודה במיוחד עבור ילדים שאובחנו עם אוטיזם. מהניסיון שלנו, גם ילדים בהתפתחות רגילה (כמו אביגייל) יכולים לקבל הרבה מהתמיכה הנפשית שהסיפור החברתי נותן.

בדומה ל”סיר הסירים”, הסיפור מתמקד בשינוי משמעותי שהילד עובר, או אירוע משמעותי שהולך לקרות לו.

מתי מכינים סיפורים חברתיים

לילדים עם לקות תקשורתית, יש הרבה קשיים בסיטואציות רבות:

  • הסתגלות למעברים
  • פחד מהלא מוכר
  • למידת פעולות מורכבות
  • זיהוי דמויות חדשות
  • ועוד

כדי לעזור לבנים שלנו להתמודד עם סיטואציות שצפינו שיהיו להם קשות, אנחנו מכינים סיפורים חברתיים.

ישנם עוד כלים שניתן להשתמש בהם בהתאם לסיטואציה. למשל, כרטיסי ניווט נועדו לפרק פעולה מורכבת לחלקים קטנים ובכך לעזור ללמד פעולות שגרתיות כמו להתלבש לבד או להתרחץ לבד.

קלינאית התקשורת בגן לימדה אותנו איך מכינים סיפורים החברתיים. זה כלי מאוד פשוט וכל אחד יכול. הכלי מאוד שימושי, במיוחד במצבים מפחידים כמו בדיקת רופא. למשל, כשטסנו עם דולב בפעם הראשונה לטיפול תאי גזע לאוטיזם בחו”ל.

המטפלת הרגשית מהגן, ביקשה מאיתנו לשלוח לה בין היתר, תמונה של המרפאה. נכנסו לאתר של המרפאה, העתקנו את התמונה של מבנה המרפאה, והיא שילבה את זה בסיפור החברתי.

כשהגענו למרפאה במוסקבה, הילד התרגש לראות לראשונה את המבנה שהיה בסיפור.

ניתן למצוא סיפור חברתי כזה בכתבה על טיפול דם טבורי וגם בקבוצת הפייסבוק שלנו. (יש סיפור שהכינה מיכל, שלקחה את הילד שלה לטיפול תאי גזע בבלגרד).

דוגמאות נוספות: עזיבת הגן לקראת הכניסה לכיתה א’, מעבר דירה, פרידת ההורים, וכו’.

כריכת סיפור חברתי, לקראת סוף הקייטנה בגן ניצן.

אז למה בעצם צריך סיפור חברתי?

1. לילדים עם אוטיזם יש מגוון קשיים שקשורים ללקות התקשורתית. למשל, יתכן שקשה להם להבין שמאורע מסוים הולך לקרות להם. בסיפור החברתי יופיע השם של הילד, ועדיף עם תמונות שלו. זה בעצם מחזק את הקשר שלו על המאורע.

2. כאשר יש צורך לפרק פעולות או אירועים מסוימים, לשלבים ברורים או רצף פעולות. מכינים סיפורים חברתיים על מנת להשיג שיתוף פעולה או להקל על תחושות הילד.

3. סדר וארגון – אחד הדברים שילד עם קושי בהבנה או בתקשורת צריך זה סדר וארגון. ספרים מהסוג השגרתי פשוט לא מדברים ישר ולעניין. זה מתכתב גם על הקושי לשמור על קשב וריכוז – לקות נפוצה אצל אנשים עם אוטיזם.

לדוגמה, לקראת לידת הילד הרביעי שלנו, קראנו הרבה את ספר הפילפילים של אלונה פרנקל. הספר מצויין בהתייחסותו לפן הרגשי של הילד שיצטרך לחלוק תשומת לב עם תינוק. אך היה לנו חסר התייחסות לחסרונה של אמא בזמן שיש לה צירים.

בזמן ההריון שירה היתה הרבה פעמים בבית חולים. היה חשוב שניתן התייחסות לצרכים של דולב. הוא התקשה רגשית למראה אמא שנראית כאובה ויוצאת מהבית. היה קשה לו להבין למה סבתא פתאום הגיעה ואבא ואמא יצאו, או למה שירה לא במיטה שלה כשהתעורר בלילה

איך מכינים סיפורים חברתיים?

1.  בחר נושא אחד בלבד. לדוגמה, איך מתלבשים בבוקר.

2. נתמקד בסדר הפעולות הנדרש ונצמצם את המלל למינימום ההכרחי.

3. שלבים ברורים וקטנים. בכל עמוד עושים פעולה בודדת אחת. לפי סדר פעולות נכון.

4.  נשלב בסיפור במילות עידוד מצומצמות אבל ברורות שמסמלות הצלחה.

5. קצר ככול האפשר.

6. להציג את תמונת הילד על הכריכה כדי שזה יהיה לו ברור שהסיפור עליו. כותרת העמוד הראשון יכולה למשל להיות: “אני ___. אני ילד גדול. אני מתלבש לבד בבוקר”

7. תמונות ברורות – רצוי כאלו עם הילד בתוכן (אפשר גם לצלם במיוחד).

8. מקומות או מפגש עם אדם אחר – היכן שניתן שלבו תמונות של המקום ואנשים, ולא איורים. הילד צריך לזהות את המקום או האדם שהוא הולך לראות.

9. לא ליפות דברים- אם הסיפור החברתי הוא על בדיקת דם אז נראה אחות, מזרק ונכתוב במפורש שידקרו אותו ביד והוא יקבל צ’ופר אחרי. זה לא המקום ליפות דברים , המטרה היא להכין את הילד ולא לרכך עבורו דברים.

אחרי הכנת הספר במחשב ניתן להחליט האם נניילן אותו לצורך שימוש חוזר או שמספיק להשאיר אותו בגרסת הנייר כי זה ישמש אותנו מספר פעמים בודד. ניתן לכרוך אותו בצורה אף יותר איכותית אם אתם רואים בכך צורך. ניתן גם להציג אותו על טאבלט, עם ילדכם מורגל לכך.

מתי מתחילים להקריא את הסיפור?

תלוי בסיטואציה ובילד. ילד שזקוק להרבה הכנה לסיטואציות כמו נסיעה לחו”ל, לידת אח חדש, כניסה לכיתה א’ וכדומה, נתחיל זמן רב אפילו חודש או חודשיים לפני המאורע.

אם מדובר באירוע קצר, נגיד ביקור אצל סבתא לצורך מסיבת יום הולדת . נקריא את הסיפור זמן קצר לפני, ילד שזקוק להרבה הכנה והמסיבה ביום שישי , נתחיל בראשון ונקריא אותו כל יום פעם אחת.

סיפור חברתי יכול ללוות תהליך כמו גמילה מחיתולים או לימוד של פעולות חיים כמו התלבשות או היגיינה נשית. נקריא כל פעם שנעסוק בתהליך עד שהתהליך ייקלט. למשל כל בוקר לפני ההלבשה.

כמו שהבנתם הספר צריך להיות קצר והקראתו לא צריכה להיות מעל מספר דקות. התמונות, איורים או כל אביזר נילווה חייבים להיות ברורים ופשוטים. הגרפיקה צריכה להיות הכי פשוטה שיש ( ברמת דפים לבנים, כיתוב גדול וברור). מטרת הספר צריכה להיות ברורה והכותרת שלו צריכה להיות כתובה כמטרה – (שם הילד) לומד להשתמש בשירותים לדוגמה.

איך משתמשים בסיפור החברתי?

נשתדל להציג את הסיפור החברתי לפחות שבוע לפני האירוע ולקרוא אותו מספר פעמים לפחות, כמובן שנקרא שוב ממש לפני האירוע.

נדאג להצביע על התמונות ולהקריא בטון דיבור חיובי ומעודד.

במידה ויש אביזרים נלווים נצרף אותם. למשל, ביגוד או אביזר שיהיו במאורע. לדוגמה, את הסיפור החברתי על גמילה מטיטולים, נקריא בזמן ישיבה של הילד על הסיר, או בערב לפני השינה.

אם אתם משתמשים בחיזוק חיובי, ניתן לשלב אותו בסיפור, וכאות הצלחה, להשתמש באותו חיזוק (מילה טוב/חיבוק/פרס).

איך מכינים סיפורים חברתיים במינימום מאמץ?

רוב הסיפורים אתם אמורים לייצר לבד. אנחנו דווקא פחות השכלנו לעשות את זה בהתחלה, והיו הרבה מקרים של תכנון לקוי שבהם יכולנו לחסוך מהילד או מעצמנו הרבה עגמת נפש. הרבה מהסיפורים שיש לנו, הם תוצר של איש צוות מהגן (רובם מהמטפלת הרגשית, וחלקם מאחת הגננות).

כנסו לחנות המוצרים שלנו. ניתן לרכוש בקטגורית סיפורים חברתיים קבצי ספרים, מהאפשרויות שהעלנו. צרו איתנו קשר לבצע התאמות אישיות לספרים כמו החלפת האיורים בתמונות מותאמות. וניתן גם להזמין מאיתנו את הספרים המותאמים אישית במשלוח.

אם לא מצאתם בחנות את ספר החברתי שעונה לאירוע שאתם צריכים, צרו איתנו קשר כדי לברר אם נוכל לכתוב סיפור כזה עבור אותו אירוע.

אנחנו מכינים מגוון סיפורים חברתיים של אירועים נפוצים, ואתם תוכלו לחסוך קצת עבודה (למרות שזה לא כזה מורכב). נשמח אם תרשמו בתגובות, כדי שנוכל לדעת כמה מתעניינים יש למוצר כזה.

כתבו לנו בתגובות, או צרו איתנו קשר. אנחנו רוצים לדעת:

איזה אירוע אתם חושבים שתזדקקו לספר עבורו?

אם הייתם רוצים לרכוש ספר באיכות הדפסה יותר גבוהה?

אם הייתם רוצים לרכוש בעלות סמלית מוצר דיגיטלי להדפסה אצלכם?

האם היה ברור מהפוסט איך מכינים סיפורים חברתיים בעצמכם?

מאמרים נוספים לקריאה

הגדרה וכללים לכתיבת סיפור חברתי – מסמך להורדה מאתר אוניברסיטת תל אביב

אתר האינטרנט של קרול גריי – מייסדת שיטת הסיפור החברתי

נ.ב.

דרכים נוספות לקבל מאיתנו מידע ושירות:

אתם מוזמנים להצטרף לשתי קבוצות הפייסבוק: על הטיפולים בתאי גזע, ולהורות מיוחדת.

ניתן להצטרף לקבוצת הווצאפ שלנו שבה תקבלו התראות על הרצאות ואירועים שאנחנו מארחים.

מוזמנים להצטרף לקורס החדש שלנו: “מדברים על הרצף” שנכתב במיוחד להורים שרק קיבלו את אבחנת האוטיזם.

הבלוג

בלוג הורות לילדים מאושרים על הרצף נכתב על ידי חגי ושירה ריינר, שני הורים לילדים עם צרכים מיוחדים – אוטיזם, אפילפסיה, ועוד. אנו מתמקדים ביסודות של גידול ילדים עם צרכים מיוחדים בישראל, אך חלק ניכר מהתוכן שלנו יהיה רלוונטי ברחבי העולם.

רשימת הדיוור

הצטרפו לרשימת הדיוור כדי לקבל פוסטים חדשים שלנו ישירות למייל!

עוצב באמצעות WordPress.com