פוסט ראשון בסדרת פוסטים חדשה על תקשורת תומכת וחליפית. הפוסט הזה יעסוק בהעמקה בשיטת PECS, ככלי תומך בתזונה בריאה ומגוונת. נסביר איך מייצרים קלסר כרטיסיות תקשורת תומכת וחליפית לארוחות. ואיך משתמשים בכרטיסיות תקשורת כדי לעודד ילדים עם אוטיזם לגוון במזון שהם אוכלים.
*הפוסט נכתב בגוף זכר לשם נוחות הכתיבה אך בהחלט מתאים גם לילדות.
איך להשתמש בכרטיסיות תקשורת תומכת חליפית בשיטת PECS בזמן הארוחה
לפני שנתחיל להיכנס לפרטים על שימוש בתקשורת תומכת וחליפית, כדי לייצר תזונה מגוונת יותר, נתחיל בהסבר קצר על מה הן בכלל כרטיסיות תקשורת תומכת וחליפית. איך הן תורמות לתפקוד היום יומי של אנשים שמתקשים בתקשורת וורבלית. ואיך. הן תומכות בסגנון לימודי חזותי ללמידה של כישורים.
מה היא שיטת PECS
PECS picture exchange communication system – שיטה התנהגותית בדומה לABA, המלמדת תקשורת תומכת וחליפית באמצעות כרטיסי תמונות או לוחות תקשורת במכשירים.
לילדים עם אוטיזם יש קושי לסנן מה חשוב בתמונה. לכן, בשיטה זו משתמשים בדרך כלל באיורים נקיים, ולא בתמונות אוטנטיות בהן יש הרבה “רעש” ברקע.
ניתן למצוא סמלים ללוחות תקשורת במגוון אפליקציות ואתרים. אנחנו השתמשנו בלוח תקשורת של תוכנת גריד כדי לייצר כרטיסיות. אנחנו משתמשים באותה תוכנה גם כדי לייצר חלק מכרטיסי הניווט שלנו. לפעמים אנחנו מעדיפים להשתמש בסמלי התת”ח בסיפורים החברתיים שלנו.
בשיטת PECS משתמשים בכרטיסיות תקשורת כדי לעודד את הילד להצביע על תמונה של מילה כדי להביע את רצונותיו. אם הילד יכול, נעודד אותו להגיד את המילה או חלק מההברות שלה. בהדרגה עוברים להרכבת משפטים.
לדוגמה, גזר:
- נראה את התמונה של גזר על לוח התמונות.
- נגיד את המילה גזר.
- נפרק אותה להברות: גה-זה-ר. ונעודד את הילד לבטא אותה.
את השימוש בכרטיסיות PECS צריך ללמד בהדרגה.
תחילה הילד ישתמש רק בהצבעה על התמונה בסיוע ההורה:
- נעביר את היד של הילד על גבי התמונות עד שהוא עוצר.
- נגיד בקול את המילה. נעביר אותה לסרגל ניפרד. כך נסמן שהילד בחר במילה הזו.
- צריך לקשר, מתי שניתן, בין תוכן התמונה למשהו מוחשי. לדוגמה, גזר אמיתי או מפלסטיק עבור התמונה גזר.
בהמשך נוסיף הוראות לתמונות בעזרת תמונה, לדוגמה תמונה שמבטאת את המונח “אני ורוצה”.
ראשית, נסייע לילד להרכיב משפט בעזרת הכרטיסיות. נעזור לו להעביר את הכרטיסיות של ההוראות יחד עם העצמים, על מנת לבנות את משפט. תחילה, בעזרת תמונת עצם ופעולה חוזרת.
אחר כך, לאט לאט נרחיב את הספר תמונות העצמים שהילד ישתמש בכל משפט. שלב זה יכול לקחת זמן קצר או להתמשך על פני שנים. אין איך לצפות מה תהיה יכולת הילד מראש.
איך משתמשים בכרטיסיות תקשורת
כאשר השלב הראשון מבוסס, והילד יודע להשתמש בעצמו בלוח התמונות, ניתן לנסות לשדרג את השימוש.
לאחר שהילד מסמן את רצונותיו בעקביות, ננסה לעודד אותו להשתמש בכרטיסיות בצורה וורבלית. נצביע על תמונה שהילד בחר ונבטא אותה בקול.
תוך כדי, אנחנו נסייע לילד לבטא את המילה. נפרק את המילה להברות. נמשיך את ההתנהלות כמו בשלב הראשון תוך שימת דגש על ביטוי המילה.
נהיה מאוד סבלניים בנושא כי שלב זה קשה מאוד להרבה ילדים.
על פי מחקרים, השימוש בכרטיסיות PECS לא מעודד תקשורת וורבלית, אך הן כן מעודדות יזימת תקשורת. ילד המתורגל היטב בשימושן, יפנה יותר למטפליו כדי להשיג את מבוקשו.
ניתן להשתמש בהתנהגות הזאת בשילוב עם שיטות אחרות לעודד וורבליות בהתאם ליכולת הילד.
מטרת תקשורת תומכת וחליפית, לתת קול לילדים ומבוגרים שאינם וורבליים. הסיבה יכולה להיות מגוונת: מאוטיזם ועד אילמות סלקטיבית, ניתוחים המערבים את מיתרי הקול, ועד אלצהיימר או ירידה תואמת גיל בזיכרון.
חשוב לעבוד עם המון סבלנות, לדאוג שהתמונות יהיו ברורות למשתמש, ולהיות עקביים.
לוחות תקשורת באפליקצית תת”ח לאומת כרטיסיות PECS
ניתן להשתמש בטאבלט, ויש אפליקציות מצוינות לתקשורת תומכת וחליפית. אפשר גם להשתמש בנייד, אך לוחות התקשורת מאוד קטנים וזה פחות יעיל. מי שמסתדר עם הטכנולוגיה, זה יכול להיות מצוין. זה הרבה יותר נוח מאשר לחפש בין מאות כרטיסיות את התמונה הנכונה. אך לטאבלט יש חסרונות מאוד משמעותיים:
- הוא יקר (ואפליקציות תת”ח טובות גם עולות הרבה כסף)
- שביר (גם עם כיסוי מאוד עמיד, ילדים עם פרצי זעם מצליחים לנפץ אותם)
- לא עמיד למים (יחסית קל לפתור עם כיסוי מתאים)
- איטי (לפתוח טאבלט, לפתוח אפליקציה, ולמצוא את הלוח הנכון יכול להרגיש כמו נצח בזמן התפרצות זעם)
- ודורש הטענה (לא תמיד בעיה, אבל לפעמים דווקא כשהכי צריך את זה הוא לא עובד, או מחובר לקיר).
השימוש בכרטיסיות PECS לפעמים מסורבל מאוד. אך לבד או בשילוב עם אפליקציות זה לפעמים משנה לגמרי את האווירה בבית לטובה.
הילד מרגיש פחות מתוסכל, כשהוא יכול להביע את רצונו.
לוחות תקשורת מול כרטיסיות
אם אתם לא מסתדרים עם הטכנולוגיה, כרטיסיות עשויות נייר מנויילן הן פתרון מעולה. אם הילד שלכם מתאשפז הרבה, ואתם לא רוצים להסתובב עם ציוד שעלול להיגנב. הן עמידות, לא מוצר שניגנב בדרך כלל, לא ישברו או יקרעו בקלות. נוח לשלוח את הילד עם קלסר מצומצם למחוץ לבית.
בגני תקשורת יש לרוב או את הגרסה של תקשורת חליפית בנייר ו/או בטאבלט. מקום טוב להתחיל הוא לקבל הדרכה ראשונית מצוות הגן או מהקלינאית המלווה אתכם בבית.
בהתחלה זה קשה אבל לאט לאט זה יעשה קל יותר. שימרו את הכרטיסיות במקום מוסכם מראש שהילד יתרגל להגיע אליהן בעצמו.
ניתן לרכוש כרטיסיות תקשורת מוכנות מראש. הן לא זולות, וניתן לייצר אותן בעצמכם בשבריר המחיר. אצלנו באתר ניתן לרכוש את לוחות התקשורת כדי להדפיס ולייצר את הקלסרים.
איך משתמשים בכרטיסיות תקשורת בארוחות
איך משתמשים בכרטיסיות תקשורת בארוחה:
- ראשית יש להצטייד בכל הכרטיסיות הקשורות לארוחה: אני רוצה, צלחת, סכו”ם, כוס/בקבוק, צמא, רעב, וכל המאכלים שיהיו על השולחן.
- מניחים על השולחן את משטח התקשורת לצלחת, ומניחים על פס העליון את כל הכרטיסיות, ועל המשטח את הצלחת ריקה של הילד.
- מושיבים את הילד ובהתאם ליכולת שלו משתמשים בכרטיסיות כדי להתקשר מה שמים בצלחת שלו.
- כדי לבקש דבר מה הילד יצביע על הכרטיסיה שהוא מבקש ולבד או בעזרתכם יעביר אותה לסרגל הבקשות שלו. כך נסמן את ביצוע הבקשה. מייד לאחר הבקשה ניתן לו את המבוקש. חשוב לבצע באופן מיידי כדי לייצר את ההקשר בין התמונה, הבקשה והתוצאה.
למה להשתמש בPECS בזמן ארוחות?
לילדי הרצף בדרך כלל יש בעיות סביב אוכל. בין אם זה בגלל בעיות ובוויסות החושי, אם הם לא מסוגלים לשבת על כיסא, ועוד. הם בדרך כלל מאוד בררנים באוכל.
שיטת PECS לא תפתור את כל הבעיות, אך היא עלולה לעודד אותם להתנסות במאכלים שנמצאים על השולחן. תהיה להם דרך לבקש דברים חדשים עם פחות תסכול.
איך מתחילים להשתמש בכרטיסיות תקשורת של אוכל:
בשלבים ראשוניים, אנחנו נצביע על כרטיס ביד אחת ועל המאכל ביד שניה כדי לעשות את הקישור בין הציור למאכל מוחשי. ניתן להרים את הכרטיס ולקרב לאוכל. נגיד בקול רם את שם המאכל. נשתמש בקולות שונים או כל דבר שיעשה את הטקס מעניין יותר. חוזרים על הפעולה מספר פעמים, ועושים זאת עם עוד מאכלים.
אין צורך לקבל תגובה חיובית מהילד, ובהחלט מפסיקים אם הוא נראה מתוסכל מהדרמה החדשה. נחזור על הטקס עד שנרגיש שיש הבנה.
לאחר מכן נצביע על כרטיסיות עבור הילד, נעביר עבורו את הכרטיסיות על פס המשפט, ונשים אוכל בצלחת לפי הכרטיסיות הנבחרות. נתמלל כל פעולה שאנחנו עושים. הקפידו על מיעוט במלל, משפט קצר וברור. נגיד “אורז”, ונראה כרטיסיית אורז. נעביר את הכרטיסייה אל סרגל הבקשות מסרגל התמונות שיש בארוחה ונשים אורז בצלחת.
תחילת עצמאות בשימוש:
בשלב הבא, הילד יצביע על כרטיס בעצמו או בעזרת מבוגר שיעשור פיזית לילד להעביר את היד שלו בין התמונות, ואנחנו נשים את הכרטיס עבורו על פס התקשורת לפני שנשים את המאכל שבחר בצלחת. אנחנו נתמלל את כל הפעולות, (בתקווה שהוא יבין שהוא גם צריך לתמלל את הפעולות ולעודד אותו לתקשר).
שימוש עצמאי:
בשלב הבא, הילד ייקח בעצמו כרטיס, יניח על פס התקשורת, יצביע על הכרטיס, ואז יקבל את המאכל.
שימוש עצמאי מתקדם:
בשלבים מתקדמים, ננחה את הילד ליצור משפט כדי להביע את רצונו בעזרת שילוב כרטיסים. למשל, “אני רוצה” + “מלפפון”. או “אני רוצה” + “לאכול” + “מלפפון”. הילד אמור לפחות להצביע על המילים בסדר הנכון לאחר שהניח אותם על פס התקשורת. אפשר לסדר לו אותם בהתחלה בסדר הנכון אם לא הצליח לבד. אם הוא וורבלי, ניתן לבקש ממנו להגיד את המשפט (לבד או בחזרה אחרינו).
כרטיסיות תקשורת מחוץ לזמן הארוחה
אין צורך להקפיד על משטח התקשורת רק בארוחה, לאחר שהילד מתורגל מספיק בשיטה. אנחנו הדבקנו פס סקוצ’ על המקרר עם מספר קטן של אופציות קבועות. כשהילד רצה לנשנש משהו מהמקרר, הוא היה משתמש בכרטיסיות כדי לבחור נשנוש מבלי לפתוח את המקרר. (בדרך כלל שניצל קר, גבינה צהובה, ירק, פרי או עוגה)
קלסר הכרטיסיות תמיד היה זמין במטבח למקרה שהוא מתוסכל מרעב. ורוצה חטיף שאינו נגיש לו.
איך מייצרים קלסר תקשורת לארוחות
תהליך הכנת קלסר וכרטיסיות תקשורת אינו מורכב, אם כי העבודה עצמה קצת סיזיפית.
הציוד הנדרש:
- קלסר קשיח
- מכונת למינציה
- דפי למינציה
- תמונות מודפסות לכרטיסיות תקשורת
- רצועות סקוצ’ זכר ונקבה עם גב דביק
- מספרים
- מחורר
שלבי עבודה להכנת כרטיסיות
- יצירת רשימת מלאי של כל מילים שנצטרך. אם מדובר על קלסר אוכל, תרשמו את כל המאכלים שהילד אוכל או חשוף עליהם, וכל הפעולות הקשורות לארוחה שהילד.
- יצירת הכרטיסיות עצמן. ניתן להשתמש באפליקציה ממוחשבת, להוריד תמונות מהרשת ולערוך בתכנות אופיס, צילום של התמונות, לבקש תמונות מהמסגרת החינוכית ועוד. כתבו את תוכן כל תמונה מתחת לתמונה כדי ליצור שפה אחידה. כך תמיד תקראו לעגבנייה בשם אחד ולא בשפה נוספת או במילה אחרת. לדוגמה, כל סוגי העגבניות הן עגבנייה, אלא אם נשים תמונה נפרדת לעגבנית שרי. אחידות שפה היא חשובה. היצמדו לשפה אחת בזמן שימוש בכרטיסיות תקשורת.
- אם החלטתם על אפליקציה בטאבלט בנו את התפריט באפליקציה, ואם החלטתם על כרטיסיות נייר המשיכו לשלבים הבאים.
- הדפיסו את הכרטיסיות – רצוי במדפסת צבעונית.
- גזרו את הכרטיסיות.
- הניחו בדפי ניילון עם רווחים
- העבירו במכונת למינציה.
- הדביקו מאחורי כל כרטיס פיסת סקוצ’ זכר.
- גזרו שוב את הפלסטיק מסביב לכרטיסיות.
שלבי עבודה להכנת קלסר
- הכינו לקלסר חוצצים עם רצועות סקוצ’ נקבה לכרטיסיות. ניתן להשתמש להעביר דפי למינציה במכונה כדי לקבל דף קשיח.
- חוררו את החוצצים והכניסו לקלסר.
- מלאו את החוצצים בכרטיסיות.
- הכינו את משטח התקשורת: תמונה של צלחת במרכז דף, ולהעביר בלמינציה.
- על משטח התקשורת מדביקים רצועות סקוצ’ נקבה בחלק העליון ובצדדים.
- חוררו והכניסו לקלסר.
טיפים נוספים לאיך משתמשים בכרטיסיות תקשורת לתזונה
- קיבעו מקום קבוע לציוד התקשורת. הילד יתרגל להגיע אליו ואתם לא תצטרכו לחפש אותו בכל הבית.
- שימרו קבצי תקשורת לגיבוי במחשב תמיד!
- הכינו כרטיסיות ומשטחי אוכל נוספים, למקרה של בלאי או אם ילך לאיבוד.
- הניחו על המשטח בארוחה, גם כרטיסיות עם אוכל שיש בדרך כלל על השולחן, שהילד לא בהכרח אוכל בשגרה. יכול להיות שהוא ירצה לטעום משהו שההורים אוכלים שלא ידע לבקש.
- בתחילת הארוחה יש להציג את כל המזונות שעל השולחן ולספק להן כרטיסיות, כדי שהילד יוכל לעשות בחירה. אם בדרך כלל בארוחות, אתם נוהגים להרכיב צלחת במטבח ולהגיש, הרכבת הצלחת עם הכרטיסיות יכולה להתבצע במטבח, או שתצטרכו להגיש לשולחן צלוחיות אוכל.
- אם הילד צריך לקחת תרופה ביחד עם הארוחה, ניתן לשלב את הכרטיס המתאים על משטח התקשורת.
- צריך להיות עקביים בשימוש של שיטה זאת, כי היא תיצור/תחזק עבור הילד שגרה ברורה הקשורה לאוכל. ילדי תקשורת מתפקדים הרבה יותר טוב עם שגרות קבועות.
לסיכום
את ההנחיות בפוסט זה ניתן כמובן לשכפל עבור צרכים אחרים מלבד תזונה. דיברו בכתבה על לוחות תקשורת וכרטיסיות תקשורת.
את המידע בנושא תת”ח הקלטנו בסרטונים שזמינים בערוץ היוטיוב וקבוצת הפייסבוק שלנו להורים לילדים עם אוטזים.
ניתן להגיע אלינו לסדנאות תת”ח, בהן נדבר על שלושת כלי התת”ח שכתבנו עליהן בבלוג: כרטיסיות תקשורת, כרטיסי ניווט, וסיפורים חברתיים.
כדי להתעדכן בתאריך הבא ולהרשם לסדנה, היכנסו לטופס ומלאו פרטים
עבודה נעימה
נ.ב.
דרכים נוספות לקבל מאיתנו מידע ושירות:
אתם מוזמנים להצטרף לשתי קבוצות הפייסבוק: על הטיפולים בתאי גזע, ולהורות מיוחדת.
ניתן להצטרף לקבוצת הווצאפ שלנו שבה תקבלו התראות על הרצאות ואירועים שאנחנו מארחים.
מוזמנים להצטרף לקורס החדש שלנו: “מדברים על הרצף” שנכתב במיוחד להורים שרק קיבלו את אבחנת האוטיזם.
הבלוג
בלוג הורות לילדים מאושרים על הרצף נכתב על ידי חגי ושירה ריינר, שני הורים לילדים עם צרכים מיוחדים – אוטיזם, אפילפסיה, ועוד. אנו מתמקדים ביסודות של גידול ילדים עם צרכים מיוחדים בישראל, אך חלק ניכר מהתוכן שלנו יהיה רלוונטי ברחבי העולם.
רשימת הדיוור
הצטרפו לרשימת הדיוור כדי לקבל פוסטים חדשים שלנו ישירות למייל!
עוצב באמצעות WordPress.com
