פורסם ב- 2 תגובות

שוות בין שוות – היגיינה נשית עבור נערות עם קשיי תקשורת או קושי במיומנויות ידיים

מודעות פרסומת

ימי הווסת החודשי הינן נושא מורכב להתמודדות בכל משפחה. כאשר יש מגבלה כלשהי, ההתמודדות מוכפלת. יש להתאים את הפתרון להתמודדות עם הצרכים השונים של כל נערה ואישה. כיצד נסביר את הנושא יותר בקלות לנערה עם לקות תקשורתית? האם עדיף להשתמש בפדים, בתחתוני מחזור או בטמפונים כדי לשמור על ההיגיינה? איך מאפשרים טיפול עצמי עצמאות בהיגיינה לנערה עם קושי מוטורי?

כתבה זו מיועדת להורים למתבגרות או לנשים צעירות שמתמודדות מול קשיים בעת ימי הווסת ובהיגיינה נשית לאורך כל החודש או חלקו, מתוך מטרה לאפשר עצמאות מרבית לכל נערה.

אם ילדיכם עדיין קטנים לנושא הזה, מומלץ לקרוא ראשית על עצמאות בהתלבשות, עצמאות במקלחת או גמילה מחיתולים.

תייגו לכם את המאמר לקריאה חוזרת לקראת גיל ההתבגרות של בתכם.

כיצד נתכונן ונתאים את עצמנו לשינויים שעוברת נערה עם צרכים מיוחדים

בשנתיים האחרונות ליווינו המון משפחות בתהליכים שונים. לא פעם בשיחותי עם אמהות לבנות, ובעיקר עם אמהות לנערות בגיל ההתבגרות, אחד הנושאים שעלו כמעט תמיד זה הינו: התמודדות בזמן ימי הווסת החודשית.

כשישבנו לפרק את ההתמודדות לחלקים, כדי לראות איפה היו הקשיים, אלו הנושאים שעלו:

איך יודעים מתי להחליף מוצרי ספיגה

קושי ראשון וגם השכיח ביותר שהורים העלו היה קושי בהבנה מתי יש צורך להחליף מוצרי ספיגה.

קושי זה הוא שגרתי בחודשים הראשונים של כל נערה. הוא יהיה מודגש כאשר יש קשיים קוגניטיביים או הפרעה בוויסות החושי.

בשלב מסוים מוצר הספיגה (פד / טמפון / תחתוני מחזור) ספוג בדם המחזור ויש צורך להחליף אותו. מוצרי ספיגה חד פעמיים אינם מעוצבים לספוג מעל 8 שעות.

לרוב נערה, בעיקר כזו שהולכת לבית ספר לחינוך מיוחד נמצאת שעות רבות מחוץ לבית ומחוץ להשגחת אדם שנוח לה לדבר על נושאים אלו. כך שבהמשך היום יש צורך שהנערה תחליף לבד את הפד שלה.

קביעות בהרגלים- אחת הדרכים להתמודד עם הנושא הוא ללמד נערה שבשעה מסוימת באופן קבוע עליה ללכת להחליף את הפד (ללא קשר למלאות הפד). לדוגמה, אחרי השעה הרביעית בכל יום (ורצוי לתזכר באמצעות הצוות החינוכי בהתאם לצורך). וכך על ידי יצירה של הרגל קבוע ניתן לפתור קושי כזה.

קביעות בהרגלים הוא תרגול למשך זמן ממושך עד שהפעולה נעשית אוטומטית. ישנן כמה שיטות ללמד פעולה שגרתית, השתמשו בצוות הפארא-רפואי כדי להחליט איזה שיטה מתאימה לכם.

איך מסייעים לנערה עם קושי מוטורי

קושי נוסף הוא קושי מוטורי –

נדרשת מיומנות ידיים מסוימת להדביק את הפד על התחתון ולהסירו בלי להתלכלך. אני בכלל לא ממליצה להשתמש בטמפון כיוון שהוא דורש מיומנויות מורכבות.

הקושי יכול להיות טכני – קושי בפתיחת המדבקות, הדבקתן באופן שיספוג את ההפרשה, קושי בפתיחת החבישה הפנימית.

קושי זה ניתן לפעמים לטיפול בעזרת תרגול.

לנערות בעלות קושי מוטורי (למשל רעד בידיים) לפעמים נצטרך לסייע באופן אקטיבי בתהליך. הכינו מראש בתיק תחתון עם חבישה מודבקת עליו בזמן מחזור.

תחתוני מחזור ייעודיים יכולים להקל על הקושי המוטורי, על ההכנות מראש ולמנוע הרבה תסכול.

איך למנוע דליפות מביכות

קושי נוסף הנגזר לעיתים מהקושי לזהות מתי להחליף חומרי ספיגה הוא ההתמודדות עם דליפות. מצב זה גורם לחוסר נעימות לכל נערה שמגלה דליפות אחרי שכבר עברו אל הבגד.

אין מצב פחות נעים מאשר לקום מהכיסא ולגלות שהפד איכזב אותך. גם הכיסא וגם המכנס/החצאית מוכתמים .

מלבד מלבד העובדה שצריך לנקות את הכתמים בהקדם, עבור לא מעט נשים זה גם אומר שעד שנגיע להחליף את הבגד המלוכלך נישאר בבגד הרטוב וכל מה שהכתם יגע בו ישאיר לכלוך נוסף. מאוד לא נעים.

בימי הווסת כדאי לצייד נערה תמיד בבגד תחתון ובמכנסיים או בחצאית נוספים. וחשוב להסביר בפירוט ובאופן מובן מה ניתן לעשות, ולתרגל זאת בבית.

איך להתמודד עם ביקור מפתיע של הווסת

תופעת ה"אורחת הלא מדייקת"

כמו שנשים רבות יודעות הווסת הינה אורחת קבועה אך לא מדייקת.

קורה לא מעט פעמים שהיא מגיעה לבקר ברגע הכי לא צפוי. הכי גרוע אם אנו לא מוכנות לביקור שלה לוגיסטית בכלל.

אם יש דבר שנערות מיוחדות שונאות זה שינויים ללא הודעה מוקדמת!

כל הורה לילד מיוחד יודע שכדאי ורצוי להודיע מראש על כל שינוי ולו הקטן ביותר. יש לתרגל ולהיערך מראש ובצורה מסודרת.

לצערנו, נערות מיוחדות נאלצות להתמודד עם הלא צפוי מדי חודש. במיוחד בתחילת קבלת הווסת כשהיא עוד לא סדירה, המצב גורם לאין ספור קשיים.

הכינו את הנערה לשינוי הצפוי מראש, לפני שהוא מתרחש. גם אחרי שמתחיל המחזור, תזכרו אותה כל חודש עד שהיא נראית רגועה יותר סביב הנושא.

תקשורת סביב קבלת ווסת

לא מומלץ לתת לשינויים הצפויים להגיע כשאנחנו בחיבוק ידיים. דברו עם הנערה זמן רב לפני קבלת הווסת.

ניתן לחשב גיל צפוי לפי גיל קבלת הווסת של האם. (מי שמסתבך מוזמן לכתוב לי וננסה לחשוב על הנושא יחד)

דברו על השינויים בגוף. השתמשו בספרים המיועדים לילדים, ופשטו את הנושא כמה שניתן לדברים בסיסיים. הסבירו תחילה את הנושא הכללי ואז תעברו לנושאים מורכבים יותר. רצוי לדבר על הנושא לאט ובהדרגה במשך כמה חודשים.

נתחיל בצורה פשוטה. נדבר איתן על נושא הגובה: "תראי החלפנו מידה של הבגד.", "את גדלה כל כך יפה.", "קנינו נעליים חדשות כי את כבר גדולה."

לאט לאט נתחיל לדבר על העובדה שהגוף עומד להשתנות. ניתן להראות תמונות של האם או הדודה שהיו ילדות ונערות. נדבר על שימוש בחזיה כדבר מעצים – " את כבר ממש נערה גדולה – תראי כמו אמא, גם לך יש חזיה יפה"

לאט לאט נסביר בסיוע של תמונות שיש לה רחם, ושפעם כשהיא הייתה תינוקת היא גדלה ברחם של אמא.

אפשר בשלב זה להיעזר בתמונות של ספרי ילדים בהם מוצג תהליך גדילת עובר, כדי להדגים מהו רחם.

בסוף התהליך נתחיל להסביר שפעם בחודש הגוף מייצר הפרשה אדומה וצריך לטפל בה.

נכין לנערה "מארז ווסת" ונראה לה איפה הוא נמצא בסמיכות לזמן שצפוי שהיא תקבל מחזור לראשונה וכמובן נצייד אותה במארז כזה בתיק שלה.

עזרי הסברה

  1. כרטיסיות תקשורת – ניתן לבקש עזרה מצוות חינוכי בנושא, או להוריד בחינם מאתר Able2learn.com.
  2. סיפור חברתי – רצוי לפרק למספר סיפורים חברתיים, תלוי בשלב שבו אתם נמצאים עם הילדה. התחילו בסיפור כללי ומשם תגיעו לאט לאט לעיקר.
  3. ספרי הדרכה לילדים בנושא הריון, ספרי הדרכה לנערות בנושא ווסת.
  4. סיור לימודי למגירת התחתונים וארון ציוד- על כל הורה להראות פיזית מה לעשות ואיפה נימצא הציוד. גם נערות בתפקודים מורכבים יודעות איפה המקרר בבית אז אין סיבה שלא ידעו איפה מגרת הפדים!!
  5. תרגול "על יבש"- בבקשה אל תחכו לרגע האחרון כדי לתרגל עם הנערה את החלפת הפד. ניתן להיעזר במיץ פטל כדי לדמות את ההפרשה וממש לתרגל את הנושא בצורה יותר מוחשית. (אפשר לחשוב על עוד רעיונות לעבודה על ויסות חושי, אם על זה יושב הקושי).
  6. השתמשו בכרטיס ניווט אם ההסבר המילולי מורכב מידי.

התמודדות עם כאב בזמן ווסת

רצוי לטפל בכאב תמיד. גם עבור נערה רגילה זה מצב לא נעים שדורש התייחסות.

דאגו לתמונה של סולם כאב (פרצופונים), במיוחד כאשר מדובר בנערה שאינה וורבלית.

ניתן להשתמש בתרופות, בכרית חימום או במכשיר טנס המיועד לשימוש בזמן מחזור. אין סיבה לסבול.

מתי מתחילים לדבר על שינויים בגוף?

הגוף משתנה כל הזמן. רצוי להתחיל לדבר על גדילה כבר בגיל 5 – נתחיל לדבר על גובה, יכולות טיפוס על סולם או כל יכולת אחרת שהילדה מפתחת. נעודד שיח מעודד ומכבד על יכולות מוטוריות ועל דימוי גוף כבר מגילאי הגן.

בתחילת גיל ההתבגרות סביב גיל 9 -10 ניתן להתחיל לדבר על גדילה והתפתחות פיזית וההבדל בין בנים ובנות. תהליך זה קורה בגיל הזה באופן טבעי.

בנים משחקים עם בנים ובנות עם בנות סביב כיתה ג'-ד'. ולאט לאט גם הילדים מבינים שיש הבדל גופני בין המינים.

נתחיל לדבר בפירוט על הנושא יחד עם ההתפתחות הגופנית. רצוי שסביב סוף כיתה ד' תחילת כיתה ה' נדון בנושא בצורה שיטחית וברמה ההסברתית לכל הפחות שהנערה תדע לדווח על כל הפרשה מוזרה.

מארז ווסת

כמו בהרבה דברים שמוצגים לילדים ונוער גם פה שיווק הוא העיקר.

אנחנו "אוכלים עם העיניים". קנו שק רב פעמי יפה ועמיד לנוזלים. הם קטנים לרוב ונכנסים לכל תיק. ניתן היום אפילו למתג אותם.

הכניסו לבפנים אביזרי ספיגה לפי מה שהכנתם בבית את ביתכם. רצוי שמה שיהיה שם יתפס בעיניה כ"שווה" של "ילדה גדולה" .

לצורך העניין תעשו הרבה הרבה עבודת שיווק. ככול שתשווקו את ימי הווסת כימים חיוביים של בגרות, כך התהליך יהיה קל יותר.

בתוך התיק יש להניח:

  • חומרי ספיגה
  • מגבונים בחבילה קטנה ללא אלכוהול לניקוי של האזור האינטימי.
  • בגד תחתון להחלפה ובגד עליון להחלפה.

תיק זה ניתן להוסיף לתיק בית ספר וליידע צוות חינוכי בעת הצורך על קיומו.

בבית להכין סל יפה או מגרה מיוחדת לנושא עם האביזרים הדרושים.

שימו לב לפרופיל החושי של הנערה ישנן נערות רבות שאינן מסוגלות לשאת מגע של תחבושות חד פעמיות , ישנן כאלו שלא מסוגלות לשאת תחושת רטיבות. בדקו מה ניסבל ונוח עבור הנערה שלכם. כל אישה שונה ולכל אחת נוח דבר אחר- בתכם אינה שונה.

חומרי ספיגה – פדים, טמפונים או תחתוני מחזור ?

ישנם אפשרויות רבות. מומלץ לנסות כמה סוגים, כדי לראות מה הכי נוח לכם לעבוד איתו.

פדים חד פעמיים

  • יתרונות: קל לאחסון. זורקים לפח בסוף השימוש.
  • חסרונות: מגרדים וגורמים לרגישות. יכולת ספיגה מוגבלת וריבוי "בריחות " והכתמות.

פדים רב פעמיים

  • יתרונות: פחות מגרדים. יפים וצבעוניים.
  • חסרונות: דורשים כביסה ואחסון עד ההגעה למכונת הכביסה. תחלופה זהה לפדים רגילים. דליפות זהות לפדים רגילים.

טמפונים וגביע מחזור

לא מומלץ בכלל לנערות (כל הנערות), ובפרט לנערות עם קשיים מוטוריים או קוגניטיביים בשל החשש שהוא ישכח ויגרום לתסמונת הלם רעלי*.

טמפון חובה להחליף כל 6-8 שעות. דרושה מיומנות מוטורית גבוהה והבנה משמעותית באנטומיה. הדבר נכון גם לגביע מחזור. עבור נערות מיוחדות רצוי להימנע מאביזרים אלו לפחות עד שההורה בטוח ביכולת של הנערה להתמודד, וגם אז זה פחות מומלץ.

*תסמונת הלם רעלי אומנם נדירה, אבל כדאי להיות מודעים אליה, ולהימנע מהסיכון המיותר. זה נכון במיוחד כאשר יש אלטרנטיבות פשוטות ובריאות יותר.

שימוש בתחתוני מחזור

בשנים האחרונות תחתוני מחזור נהיו אביזר חובה כמעט עבור כל אישה.

תחתוני מחזור הינם תחתונים רגילים בצורתם. הם מורכבים מבד מיוחד שסופג את ההפרשה לאורך זמן רב. הוא מונע דליפות כיוון שהבד הסופג ממוקם לאורך ולרוחב כל אזור הבד או כמעט כולו.

כמו תחתונים רגילים בסוף השימוש פשוט מכבסים ומחזירים לארון לשימוש חוזר.

ישנן חברות רבות שמייצרות אותן, ניתן להיכנס לאינטרנט ולהזמין אותן במגוון צבעים וגזרות.

הם במיוחד נהדרים מאחר שהבד מאוד נעים על העור. נוחים במיוחד בהשוואה לתחושה של פד, טמפון/גביע.

בגלל הנוחות, ואזור הספיגה הרחב הם מכסים כמעט כל אפשרות לדליפה, ומתאימים במיוחד לשינה.

אפשר לשלוח נערה איתם לכל יום הלימודים ללא צורך להחליף אותם לאורך היום. בשעות הצורך, יש לא מעט נשים שמחליפות אותם פעמיים ביום בלבד.

הם בריאים יותר מכיוון שהם לא מכילים כימיקליים וניתנים לכביסה בקלות. וכיוון שניתן ללבוש אותם לאורך שעות, הם מונעים את הסכנה מהלם רעלי שקיים בשימוש בטמפון/גביע.

ההחלפה שלהם זהה להחלפת תחתון רגילה.

איפה קונים תחתוני מחזור?

רציתי למצוא לכם גישה קלה לרכישת תחתוני מחזור. לכן פניתי למספר חברות וקיבלתי מענה מהחברה ישראלית loox undies. חברה זו מייצרת תחתוני מחזור איכותיים, והם החליטו לארגן קוד הנחה מיוחד לנערות מיוחדות. הקלידו ברכישה את קוד ההנחה – שוות.

למרות שתמצאו באתר שלנו גם קישורים למוצרים זולים מסין, כולל תחתוני מחזור, הניסיון שלנו מראה ששווה להשקיע במוצרי איכות ישראלים. אנחנו מאמינים במוצרים המיוצרים מקומית ומאמינים בהנגשה שלהם עבור הבנות (והבנים) שלנו. הבנות שלנו שוות בכל המובנים לבנות האחרות ומגיע להן את הכי טוב שיש להציע.

בואו וביחד ניתן להן להרגיש הכי טוב שרק אפשר עם הגוף שלהן – נשים בוגרות בחברה שלנו.

לסיכום

בתור הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, יתכן שלא תמיד הכי נוח להכין את ילדינו לגיל ההתבגרות. ההסתגלות לשינויים האלו עוד יותר קשה עבור בנותינו. קושי מוטורי, קוגניטיבי או תקשורתי הופך את המעבר לגיל ההתבגרות למורכב עוד יותר.

היו שם כדי לתמוך בהן כאשר שינויי גיל ההתבגרות מתחילים. במיוחד – עבור דימוי הגוף והצלחת התהליך אצל נערות – היו שם ותמכו עוד לפני שמתחילים שינויים. אל תחכו לטפל במשברים בזמן שהם קורים.

אם יש המלצה אחת שהייתי רוצה שתצאו איתה מקריאת הכתבה הזו: השתמשו בתחתוני מחזור.

יש המון אפשרויות לשמירה על היגיינה בזמן הווסת. ניסיתי את כולם. כל אחת מאיתנו שונה, ולכל אחת תהיה העדפה משלה. אבל לדעתי, תחתוני המחזור הם פתרון אלגנטי, נעים, אקולוגי ופרקטי. נסו בעצמכן .

אם יש לכן או לכם צורך להתייעץ בנושא, כרגיל, אתן – אתם מוזמנים לכתוב לי.

התבגרות קלה

שירה

פורסם ב- 4 תגובות

איך ללמד ילדים עם צרכים מיוחדים עצמאות בעזרת כרטיסי ניווט ויזואליים

מודעות פרסומת

בפוסט הזה תלמדו מה הוא כרטיס ניווט, ואיך ניתן להשתמש בו כדי לפתח עצמאות. תלמדו איך להשתמש בלוח תקשורת בסיסי כדי לייצר כרטיס ניווט. משתמשים בכרטיסי הניווט כדי להתמודד עם קשיי התארגנות, ללמד אסטרטגיות למידה. בשיטה הזאת ניתן לייצר לוח התארגנות לסדר יום – בוקר או ערב.

לעיתים אנחנו המבוגרים שוכחים כמה מורכבת פעולה שאנחנו עושים באופן אוטומטי.

כדי שהילדים שלנו יהיו עצמאיים, הם צריכים ללמוד מיומנויות מורכבות. כדי ללמד ילד פעולה המורכבת מכמה שלבים, צריך לפרק את הפעולה לחלקים שהילד מסוגל להבין.

כאשר יש לילד קשיי זיכרון, ארגון, קשב, או תקשורת – ההקניה נעשית מורכבת יותר. כרטיסי ניווט מקלים על ההורה ללמד את הילד את סדר הפעולות בצורה חזרתית וקבועה.

לא משנה מה השונות הקוגניטיבית או סגנון הלימוד, או אם יש לקות פיזית, ישנן מגוון דרכים לתת תמיכה שתקדמו את הילדים האלו להצלחה.

העזרים החזותיים גם מאפשרים ללמד ילד שלא קורא, וגם כאשר יש לקות תקשורתית. תמונות נחקקות בזיכרון יותר בקלות מאשר הוראה מילולית.

איך לפתח עצמאות בעזרת כרטיס ניווט – פירוק פעולות מורכבות

ללמד ילדים פעולות יום יום, מטלות בית למשל, לא תמיד פשוט. הם רוצים לעשות את זה בדרך שלהם.

רוב הילדים מסתכלים על אנשי חיקוי (הורים, גננת, חברים לגן, וכו') , ומנסים לעשות כמותם. לפעמים הם מפספסים שלבים חשובים בפעולה, כי ללמוד מחיקוי לא מספיק עבור פעולה יותר מורכבת.

אצל ילדים עם אוטיזם, לפעמים יותר קשה ללמד פעולה מורכבת. כחלק מהלקות התקשורתית הם אינם מבצעים חיקוי כמו שצריך. ולפעמים ההסבר המילולי לא "מדבר" בשפה שלהם.

ילדים עם לקות קשב, לפעמים לא מצליחים בפעולות "פשוטות". יש להם קשיי התארגנות, כי מאבדים את רצף המחשבה. הם לא זוכרים לבצע את פעולה א' לפני ב', וב' לפני ג'. כשהם נגשים לפעולה מהאמצע, זה מתסכל אותם. הפעולה שרצו או היו צריכים לעשות לא התממשה.

ניקח דוגמה, פעולה פשוטה כמו ללכת לשירותים. כביכול פעולה מאוד פשוטה, אך בעצם מורכבת מהמון שלבים:

  1. צריך לפתוח את האור
  2. לפתוח את הדלת
  3. להוריד מכנסיים
  4. להוריד תחתונים
  5. להתיישב
  6. לעשות צרכים
  7. לנגב את הטוסיק
  8. להרים תחתונים
  9. להרים מכנסיים
  10. להוריד את המים
  11. לשטוף ידיים
  12. לסגור אור
  13. לסגור דלת

חלק מהפעולות האלו, מורכבות גם הן. איך לנגב את הטוסיק, ואיך לשטוף ידיים. זה נראה לנו פשוט, כי אנחנו שוכחים כמה קשה היה לנו ללמוד את כל הפעולות בסדר הנכון כשאנחנו היינו קטנטנים.

ניתן להשתמש בכרטיסיות ניווט ללמד כמעט כל פעולה. מהליכה לשירותים ועד קיפול כביסה.

איך לזהות פעולה הדורשת להכין כרטיס ניווט

לפני שנסביר איך להכין כרטיסי ניווט, צריך להחליט איזה פעולות דורשות תמיכה חזותית.

אם אנחנו רואים שיש לילד קושי שחוזר על עצמו, בלמידה של פעולה חוזרת, כדאי לבחון מה הבעיה, ולנסות לפשט אותה. לפעמים צריך ללמד רק מרכיב אחד מתוך הפעולה המורכבת, כמו איך לנגב את הישבן. לפעמים צריך ממש לשנות את שיטת הלימוד כדי לדבר בשפה שהילד מבין.

במהלך לימודי הוראה, אחד הקורסים שלמדי היה אבחון לקויות למידה. שם למדתי למה ואיך לפרק פעולות מורכבות. למדתי גם איך להכין כרטיס ניווט כדי לעזור לילד עם לקות קשב להתגבר על קשיי התארגנות.

בשיטה זאת אנחנו מפתחים עצמאות בפעולות מורכבות. נפרק פעולה מורכבת לכל השלבים הקטנים, בהתאם לצורך של הילד. הצגת השלבים באמצעות תמונות נותנת תמיכה נוספת.

בתמונה למטה ניתן לראות את כרטיס הניווט לשירותים שתלוי אצלנו בבית.

כרטיס ניווט לשירותים

ניתן לראות בדוגמה, שהפעולה מוצגת בצורה ויזואלית. רשמנו מספרים על הפעולות שיהיה קל יותר לעקוב אחרי סדר נכון. אם יש מקום, ניתן לגזור את התמונות ולסדר אותן בתור או שורה. זה מקל על הילד להבין את סדר הפעולות מהתחלה לסוף.

ראינו שבעקבות תליית כרטיס הניווט, יש שיפור אצל ילדנו. זיהינו שיש פעולות חסרות., אז הוספנו ללוח התקשורת חדש את הפעולות שהיו חסרות בביצוע. (לסגור את הדלת אחרי שנכנסים, לשים סבון, ולשטוף ידיים שוב).

שיטה שמתאימה גם לבוגרים תקשורתיים

לאחרונה היתה לי שיחה בפייסבוק, עם אוטיסט בוגר. הוא תקשורתי רק בהקלדה, וגר בהוסטל.

הוא התלונן שהמדריך שלו חוזר ומתלונן, שהוא "לא מבין איך הוא לא מצליח להפעיל מדיח. זאת פעולה כל כך פשוטה."

הוא פשוט עומד מול המדיח חסר כל מושג מה לעשות עם זה. הצעתי לבחור, שיבקש מהמדריך, לצלם כל שלב של תהליך הפעלת המדיח ויתלה את כרטיס הניווט ליד המכשיר. אם אנחנו אומרים למישהו שוב ושוב "איך אתה לא מצליח לעשות פעולה פשוטה כל כך" כנראה שעבורו זה לא פשוט, בלי קשר לגיל.

כרטיסיות ניווט מתאימות לכל אדם בעל קושי בהבנת הפעולה. החל מילדים ועד לקשישים עם מחלות דמנציה או אפילו עובדים במשרד שמתקשים להפעיל את מכונת הקפה.

כרטיסי ניווט הם מתכון או הנחיות

תחשבו על רהיטי איקאה. האם אתם יודעים איך לבנות כיסא חדש מבלי להסתכל בדפי ההנחיות? האם ההנחיות מדברות אליכם, וקל לכם לתפעל את התהליך? או שאולי דפי ההנחיות לא מדברים אליכם, ותמיד תבקשו ממישהו אחר לעזור בבניה?

רוב האנשים לא יכולים לבנות רהיט חדש בלי ההנחיות. צריך להשתמש ב"כרטיס הניווט" (דף ההנחיות) שמגיע עם הרהיט, ומצליחים להרכיב אותם. מי שצריך עזרה בהרכבה, זה כי ההנחיות הוויזואליות לא מדברות בשפה שלו.

דוגמה נוספת מעולם המבוגרים היא בישול. לדוגמה, האם ניסיתם פעם להכין עוגה מהזיכרון וזה לא יצא טוב? המתכון מפרט את כל המרכיבים, וסדר הפעולות שצריך לבצע כדי להכין עוגה טעימה. בספרי בישול לילדים ניתן לראות ייצוג של סדר הפעולות במתכון בתמונות.

איך לפתח עצמאות אצל ילדים עם בעיות קשב וריכוז בעזרת כרטיסי ניווט

כפי שציינתי, השיטה פותחה עבור תלמידי קשב. הורים לתלמידים כאלו יכולים לשמוע מהמורה שוב ושוב: "קשה לו להתארגן לשיעור". זו פעולה "פשוטה" שחוזרת על עצמה והרבה תלמידים מתקשים בה.

אם התלמיד קורא היטב, הכרטיס לא חייב להיות ויזואלי. אך התמונות מקלות למשל על תלמידים עם דיסלקציה.

מפרקים את הפעולה:

  1. התיישבו
  2. הכניסו לתיק כל מה שעל השולחן ואתם לא צריכים לשיעור
  3. הוציאו את הספרים, המחברות והציוד הנדרש לשיעורים הבאים עד הפסקה.

תלוי בגיל וביכולת, סביר להניח שזה מספיק שלבים. אם המורה מציינת שהילד נתקע בין שלבים מסוימים, נייצר כרטיס ניווט יותר מפורט.

דוגמאות נוספות לילדי קשב: כרטיס ניווט לאסטרטגיות למידה, שיעורי בית, מושגים במתמטיקה, ביצוע מטלת מקוונת, בעיות מילוליות.

כאן ניתן למצוא מאגר מצויין לכרטיסי ניווט לימודיים.

איך להכין כרטיסי ניווט בעזרת לוח תקשורת בסיסי

  1. השלב הראשון הוא זיהוי הפעולה המורכבת מדי. ברגע שמזהים פעולה שגרתית שמתקשים בה, ורוצים לפתח עצמאות (גמילה מחיתולים, התלבשות, מטלות בית, חימום מזון במיקרו, ועוד), מנסים להבין באיזה שלב הילד נתקע.
  2. צריך לפרק את הפעולה לחלקים קטנים ככל הניתן, ולכל שלב להצמיד תמונה ומשפט.
  3. ניתן להשתמש בתמונות תת"ח (כמו בכרטיס ניווט שבדוגמה). ניתן לצלם את הפעולה שלב אחר שלב, כמו בדוגמה שנתתי על תפעול המדיח.
  4. מדפיסים את התמונות, ומסדרים אותם בצורה נוחה: טבלה (כמו בדוגמה אבל פחות מומלץ), שורה מאוזנת, או טור אנכי. מומלץ להעביר במכונת למינציה.
  5. תולים במקום שבו הפעולה מתרחשת לעתים קרובות. למשל על הקיר בחדר השירותים, על קיר המטבח בסמוך למדיח, או על קלסר שנמצא תמיד בתיק של הילד. הציבו לוח התארגנות ערב בחדר השינה כדי לתמוך בטקס השינה.
  6. לבוגרים ניתן לייצר משפטים שילוו את התמונות.
כרטיס ניווט להתלבש לבד – לשים חולצה

איך מלמדים שימוש בכרטיסי ניווט

עכשיו זה פשוט יחסית. הילד מבצע את הפעולה, ואתם מזכירים לו להסתכל על הכרטיס כדי לוודא שהוא לא פיספס שלבים.

דולב היה מרים מכנסים בשירותים לפני שניגב, ואז מתבאס שמגעיל לו במכנסיים. אז תלינו כרטיס ניווט של שגרת השירותים על הקיר בשירותים. כשראיתי שהוא עושה קקי, הזכרתי לו שיש לידו את הכרטיס.

הוא הסתכל לוודא שלא שכח שלבים, והתהליך יותר נעים ומוצלח עבורו. התמונות עצמם שיצרנו באפליקציית תת"ח ממוסגרות יפה, וכמו מפה, הם מהוות עבורו נקודות ציון לניווט מוצלח דרך הפעולה המורכבת.

לסיכום

בכתבה למדנו שפעולות "פשוטות" הן לפעמים מורכבות יותר לילדים. צריך לזהות כאלו פעולות, לפרק אותן ולהציג אותן בצורה ברורה לפי רמת הילד.

למדנו איך להכין כרטיס ניווט בעזרת כלים כמו לוח גריד. למדנו איך להשתמש בכרטיסי הניווט כדי לפתח עצמאות.

אנחנו השתמשנו בכרטיסי ניווט כדי ללמד את ילדינו להתלבש לבד, ולשפר את טקס השינה בהרדמות.

ישנם מצבים שעדיף להשתמש בסיפור חברתי, ולפעמים השילוב יותר מוצלח. צרו איתנו קשר להתייעצות מה יותר מתאים.

ניתן לרכוש באתר את כרטיסי הניווט שאנחנו משתמשים בהם.

אל תשכחו להירשם לדיוור כדי לא לפספס כתבות חדשות.

לקבלת תוכן חדש ישירות לתיבת האימייל.

פורסם ב- 6 תגובות

איך מייצרים קלסר כרטיסיות תת"ח לאוכל וכיצד משתמשים בPECS לגוון את התזונה

מודעות פרסומת

פוסט ראשון בסדרת פוסטים חדשה על תקשורת תומכת וחליפית. הפוסט הזה יעסוק בהעמקה בשיטת PECS, ככלי תומך בתזונה בריאה ומגוונת. נסביר איך מייצרים קלסר כרטיסיות תקשורת תומכת וחליפית לארוחות. ואיך משתמשים בכרטיסיות תקשורת כדי לעודד ילדים עם אוטיזם לגוון במזון שהם אוכלים.

תמונת כותרת לקלסר כרטיסיות אוכל

*הפוסט נכתב בגוף זכר לשם נוחות הכתיבה אך בהחלט מתאים גם לילדות.

איך להשתמש בכרטיסיות תקשורת תומכת חליפית בשיטת PECS בזמן הארוחה

לפני שנתחיל להיכנס לפרטים על שימוש בתקשורת תומכת וחליפית, כדי לייצר תזונה מגוונת יותר, נתחיל בהסבר קצר על מה הן בכלל כרטיסיות תקשורת תומכת וחליפית. איך הן תורמות לתפקוד היום יומי של אנשים שמתקשים בתקשורת וורבלית. ואיך. הן תומכות בסגנון לימודי חזותי ללמידה של כישורים.

מה היא שיטת PECS

PECS picture exchange communication system – שיטה התנהגותית בדומה לABA, המלמדת תקשורת תומכת וחליפית באמצעות כרטיסי תמונות או לוחות תקשורת במכשירים.

לילדים עם אוטיזם יש קושי לסנן מה חשוב בתמונה. לכן, בשיטה זו משתמשים בדרך כלל באיורים נקיים, ולא בתמונות אוטנטיות בהן יש הרבה "רעש" ברקע. ניתן למצוא סמלים ללוחות תקשורת במגוון אפליקציות ואתרים. אנחנו השתמשנו בלוח תקשורת של תוכנת גריד כדי לייצר כרטיסיות. אנחנו משתמשים באותה תוכנה גם כדי לייצר חלק מכרטיסי הניווט שלנו. לפעמים אנחנו מעדיפים להשתמש בסמלי התת"ח של גריד בסיפורים החברתיים שלנו.

בשיטת PECS משתמשים בכרטיסיות תקשורת כדי לעודד את הילד להצביע על תמונה של מילה כדי להביע את רצונותיו. אם הילד יכול, נעודד אותו להגיד את המילה או חלק מההברות שלה. בהדרגה עוברים להרכבת משפטים.

לדוגמה, גזר:

  • נראה את התמונה של גזר על לוח התמונות.
  • נגיד את המילה גזר.
  • נפרק אותה להברות: גה-זה-ר. ונעודד את הילד לבטא אותה.

את השימוש בכרטיסיות PECS צריך ללמד בהדרגה.

תחילה הילד ישתמש רק בהצבעה על התמונה בסיוע ההורה:

  • נעביר את היד של הילד על גבי התמונות עד שהוא עוצר.
  • נגיד בקול את המילה. נעביר אותה לסרגל ניפרד. כך נסמן שהילד בחר במילה הזו.
  • צריך לקשר, מתי שניתן, בין תוכן התמונה למשהו מוחשי. לדוגמה, גזר אמיתי או מפלסטיק עבור התמונה גזר.

בהמשך נוסיף הוראות לתמונות בעזרת תמונה, לדוגמה תמונה שמבטאת את המונח "אני ורוצה". ראשית, נסייע לילד להרכיב משפט בעזרת הכרטיסיות. נעזור לו להעביר את הכרטיסיות של ההוראות יחד עם העצמים, על מנת לבנות את משפט. תחילה, בעזרת תמונת עצם ופעולה חוזרת.

אחר כך, לאט לאט נרחיב את הספר תמונות העצמים שהילד ישתמש בכל משפט. שלב זה יכול לקחת זמן קצר או להתמשך על פני שנים. אין איך לצפות מה תהיה יכולת הילד מראש.

איך משתמשים בכרטיסיות תקשורת

כאשר השלב הראשון מבוסס, והילד יודע להשתמש בעצמו בלוח התמונות, ניתן לנסות לשדרג את השימוש. הילד מסמן את רצונותיו בעקביות, ועכשיו ננסה לעודד אותו להשתמש בכרטיסיות בצורה וורבלית. נצביע על תמונה שהילד בחר ונבטא אותה בקול. תוך כדי, אנחנו נסייע לילד לבטא את המילה. נפרק את המילה להברות. נמשיך את ההתנהלות כמו בשלב הראשון תוך שימת דגש על ביטוי המילה. נהיה מאוד סבלניים בנושא כי שלב זה קשה מאוד להרבה ילדים.

על פי מחקרים, השימוש בכרטיסיות PECS לא מעודד תקשורת וורבלית, אך הן כן מעודדות יזימת תקשורת. ילד המתורגל היטב בשימושן, יפנה יותר למטפליו כדי להשיג את מבוקשו. ניתן להשתמש בהתנהגות הזאת בשילוב עם שיטות אחרות לעודד וורבליות בהתאם ליכולת הילד.

מטרת תקשורת תומכת וחליפית, לתת קול לילדים ומבוגרים שאינם וורבליים. הסיבה יכולה להיות מגוונת: מאוטיזם ועד אילמות סלקטיבית, ניתוחים המערבים את מיתרי הקול, ועד אלצהיימר או ירידה תואמת גיל בזיכרון. חשוב לעבוד עם המון סבלנות , לדאוג שהתמונות יהיו ברורות למשתמש ולהיות עקביים.

לוחות תקשורת באפליקצית תת"ח לאומת כרטיסיות PECS

ניתן להשתמש בטאבלט, ויש אפליקציות מצוינות לתקשורת תומכת וחליפית. אפשר גם להשתמש בנייד, אך לוחות התקשורת מאוד קטנים וזה פחות יעיל. מי שמסתדר עם הטכנולוגיה, זה יכול להיות מצוין. זה הרבה יותר נוח מאשר לחפש בין מאות כרטיסיות את התמונה הנכונה. אך לטאבלט יש חסרונות מאוד משמעותיים:

  • הוא יקר (ואפליקציות תת"ח טובות גם עולות הרבה כסף)
  • שביר (גם עם כיסוי מאוד עמיד, ילדים עם פרצי זעם מצליחים לנפץ אותם)
  • לא עמיד למים (יחסית קל לפתור עם כיסוי מתאים)
  • איטי (לפתוח טאבלט, לפתוח אפליקציה, ולמצוא את הלוח הנכון יכול להרגיש כמו נצח בזמן התפרצות זעם)
  • ודורש הטענה (לא תמיד בעיה, אבל לפעמים דווקא כשהכי צריך את זה הוא לא עובד, או מחובר לקיר).

השימוש בכרטיסיות PECS לפעמים מסורבל מאוד, אך לבד או בשילוב עם אפליקציות זה לפעמים משנה לגמרי את האווירה בבית לטובה, כי הילד מרגיש פחות מתוסכל, כשהוא יכול להביע את רצונו.

אם אתם לא מסתדרים עם הטכנולוגיה, כרטיסיות עשויות נייר מנויילן הן פתרון מעולה. אם הילד שלכם מתאשפז הרבה, ואתם לא רוצים להסתובב עם ציוד שעלול להיגנב. הן עמידות, לא מוצר שניגנב בדרך כלל, לא ישברו או יקרעו בקלות. נוח לשלוח את הילד עם קלסר מצומצם למחוץ לבית.

בגני תקשורת יש לרוב או את הגרסה של תקשורת חליפית בנייר או בטאבלט. מקום טוב להתחיל הוא לקבל הדרכה ראשונית מצוות הגן או מהקלינאית המלווה אתכם בבית. בהתחלה זה קשה אבל לאט לאט זה יעשה קל יותר. שימרו את הכרטיסיות במקום מוסכם מראש שהילד יתרגל להגיע אליהן בעצמו.

ניתן לרכוש כרטיסיות תקשורת מוכנות מראש. הן לא זולות, וניתן לייצר אותן בעצמכם בשבריר המחיר. אצלנו באתר ניתן לרכוש את לוחות התקשורת כדי להדפיס ולייצר את הקלסרים.

איך משתמשים בכרטיסיות תקשורת בארוחות

איך משתמשים בכרטיסיות תקשורת בארוחה:

  1. ראשית יש להצטייד בכל הכרטיסיות הקשורות לארוחה: אני רוצה, צלחת, סכו"ם, כוס/בקבוק, צמא, רעב, וכל המאכלים שיהיו על השולחן.
  2. מניחים על השולחן את משטח התקשורת לצלחת, ומניחים על פס העליון את כל הכרטיסיות, ועל המשטח את הצלחת ריקה של הילד.
  3. מושיבים את הילד ובהתאם ליכולת שלו משתמשים בכרטיסיות כדי להתקשר מה שמים בצלחת שלו.
  4. כדי לבקש דבר מה הילד יצביע על הכרטיסיה שהוא מבקש ולבד או בעזרתכם יעביר אותה לסרגל הבקשות שלו. כך נסמן את ביצוע הבקשה. מייד לאחר הבקשה ניתן לו את המבוקש. חשוב לבצע באופן מיידי כדי לייצר את ההקשר בין התמונה, הבקשה והתוצאה.
ארוחת בוקר לדוגמה, עם כרטיסיות תקשורת

למה להשתמש בPECS בזמן ארוחות?

לילדי הרצף בדרך כלל יש בעיות סביב אוכל. בין אם זה בגלל בעיות ובוויסות החושי, אם הם לא מסוגלים לשבת על כיסא, ועוד. הם בדרך כלל מאוד בררנים באוכל. שיטת PECS, לא תפתור את כל הבעיות, אך היא עלולה לעודד אותם להתנסות במאכלים שנמצאים על השולחן. תהיה להם דרך לבקש דברים חדשים עם פחות תסכול.

איך מתחילים להשתמש בכרטיסיות תקשורת של אוכל:

בשלבים ראשוניים, אנחנו נצביע על כרטיס ביד אחת ועל המאכל ביד שניה כדי לעשות את הקישור בין הציור למאכל מוחשי. ניתן להרים את הכרטיס ולקרב לאוכל. נגיד בקול רם את שם המאכל. נשתמש בקולות שונים או כל דבר שיעשה את הטקס מעניין יותר. חוזרים על הפעולה מספר פעמים, ועושים זאת עם עוד מאכלים. אין צורך לקבל תגובה חיובית מהילד, ובהחלט מפסיקים אם הוא נראה מתוסכל מהדרמה החדשה. נחזור על הטקס עד שנרגיש שיש הבנה.

לאחר מכן נצביע על כרטיסיות עבור הילד, נעביר עבורו את הכרטיסיות על פס המשפט, ונשים אוכל בצלחת לפי הכרטיסיות הנבחרות. נתמלל כל פעולה שאנחנו עושים. הקפידו על מיעוט במלל, משפט קצר וברור. נגיד אורז, נראה כרטיסיית אורז. נעביר את הכרטיסייה אל סרגל הבקשות מסרגל התמונות שיש בארוחה ונשים אורז בצלחת.

תחילת עצמאות בשימוש:

בשלב הבא, הילד יצביע על כרטיס בעצמו או בעזרת מבוגר שיעשור פיזית לילד להעביר את היד שלו בין התמונות, ואנחנו נשים את הכרטיס עבורו על פס התקשורת לפני שנשים את המאכל שבחר בצלחת. אנחנו נתמלל את כל הפעולות, (בתקווה שהוא יבין שהוא גם צריך לתמלל את הפעולות ולעודד אותו לתקשר).

שימוש עצמאי:

בשלב הבא, הילד ייקח בעצמו כרטיס, יניח על פס התקשורת, יצביע על הכרטיס, ואז יקבל את המאכל.

שימוש עצמאי מתקדם:

בשלבים מתקדמים, ננחה את הילד ליצור משפט כדי להביע את רצונו בעזרת שילוב כרטיסים. למשל, "אני רוצה" + "מלפפון". או "אני רוצה" + "לאכול" + "מלפפון". הילד אמור לפחות להצביע על המילים בסדר הנכון לאחר שהניח אותם על פס התקשורת. אפשר לסדר לו אותם בהתחלה בסדר הנכון אם לא הצליח לבד. אם הוא וורבלי, ניתן לבקש ממנו להגיד את המשפט (לבד או בחזרה אחרינו).

כרטיסיות תקשורת מחוץ לזמן הארוחה

אין צורך להקפיד רק על משטח התקשורת בארוחה, לאחר שהילד מתורגל מספיק בשיטה. אנחנו הדבקנו פס סקוצ' על המקרר עם מספר קטן של אופציות קבועות. כשהילד רצה לנשנש משהו מהמקרר, הוא היה משתמש בכרטיסיות כדי לבחור נשנוש מבלי לפתוח את המקרר. (בדרך כלל שניצל קר, גבינה צהובה, ירק, פרי או עוגה)

קלסר הכרטיסיות תמיד היה זמין במטבח למקרה שהוא מתוסכל מרעב. ורוצה חטיף שאינו נגיש לו.

איך מייצרים קלסר תקשורת לארוחות

תהליך הכנת קלסר וכרטיסיות תקשורת אינו מורכב, אם כי העבודה עצמה קצת סיזיפית.

הציוד הנדרש:

  1. קלסר קשיח
  2. מכונת למינציה
  3. דפי למינציה
  4. תמונות מודפסות לכרטיסיות תקשורת
  5. רצועות סקוצ' זכר ונקבה עם גב דביק
  6. מספרים
  7. מחורר

שלבי עבודה להכנת כרטיסיות

  1. יצירת רשימת מלאי של כל מילים שנצטרך. אם מדובר על קלסר אוכל, תרשמו את כל המאכלים שהילד אוכל או חשוף עליהם, וכל הפעולות הקשורות לארוחה שהילד.
  2. יצירת הכרטיסיות עצמן. ניתן להשתמש באפליקציה ממוחשבת, להוריד תמונות מהרשת ולערוך בתכנות אופיס, צילום של התמונות, לבקש תמונות מהמסגרת החינוכית ועוד. כתבו את תוכן כל תמונה מתחת לתמונה כדי ליצור שפה אחידה. כך תמיד תקראו לעגבנייה בשם אחד ולא בשפה נוספת או במילה אחרת. לדוגמה, כל סוגי העגבניות הן עגבנייה, אלא אם נשים תמונה נפרדת לעגבנית שרי. אחידות שפה היא חשובה. היצמדו לשפה אחת בזמן שימוש בכרטיסיות תקשורת.
  3. אם החלטתם על אפליקציה בטאבלט בנו את התפריט באפליקציה, ואם החלטתם על כרטיסיות נייר המשיכו לשלבים הבאים.
  4. הדפיסו את הכרטיסיות – רצוי במדפסת צבעונית.
  5. גזרו את הכרטיסיות.
  6. הניחו בדפי ניילון עם רווחים
  7. העבירו במכונת למינציה.
  8. הדביקו מאחורי כל כרטיס פיסת סקוצ' זכר.
  9. גזרו שוב את הפלסטיק מסביב לכרטיסיות.

שלבי עבודה להכנת קלסר

  1. הכינו לקלסר חוצצים עם רצועות סקוצ' נקבה לכרטיסיות. ניתן להשתמש להעביר דפי למינציה במכונה כדי לקבל דף קשיח.
  2. חוררו את החוצצים והכניסו לקלסר.
  3. מלאו את החוצצים בכרטיסיות.
  4. הכינו את משטח התקשורת: תמונה של צלחת במרכז דף, ולהעביר בלמינציה.
  5. על משטח התקשורת מדביקים רצועות סקוצ' נקבה בחלק העליון ובצדדים.
  6. חוררו והכניסו לקלסר.
משטח תקשורת לארוחה

טיפים נוספים לאיך משתמשים בכרטיסיות תקשורת לתזונה

  1. קיבעו מקום קבוע לציוד התקשורת. הילד יתרגל להגיע אליו ואתם לא תצטרכו לחפש אותו בכל הבית.
  2. שימרו קבצי תקשורת לגיבוי במחשב תמיד!
  3. הכינו כרטיסיות ומשטחי אוכל נוספים, למקרה של בלאי או אם ילך לאיבוד.
  4. הניחו על המשטח בארוחה, גם כרטיסיות עם אוכל שיש בדרך כלל על השולחן, שהילד לא בהכרח אוכל בשגרה. יכול להיות שהוא ירצה לטעום משהו שההורים אוכלים שלא ידע לבקש.
  5. בתחילת הארוחה יש להציג את כל המזונות שעל השולחן ולספק להן כרטיסיות, כדי שהילד יוכל לעשות בחירה. אם בדרך כלל בארוחות, אתם נוהגים להרכיב צלחת במטבח ולהגיש, הרכבת הצלחת עם הכרטיסיות יכולה להתבצע במטבח, או שתצטרכו להגיש לשולחן צלוחיות אוכל.
  6. אם הילד צריך לקחת תרופה ביחד עם הארוחה, ניתן לשלב את הכרטיס המתאים על משטח התקשורת.
  7. צריך להיות עקביים בשימוש של שיטה זאת, כי היא תיצור/תחזק עבור הילד שגרה ברורה הקשורה לאוכל. ילדי תקשורת מתפקדים הרבה יותר טוב עם שגרות קבועות.

עבודה נעימה