פורסם ב- 6 תגובות

תפריט בריא לילדים עם צרכים מיוחדים

מודעות פרסומת

היום נדבר על אחד הדברים שהכי מעסיק הורים: אוכל. שאלות שאני בטוח מהרהר עליהן בכל יום: האם התפריט בבית בריא לילדים שלי? כיצד התזונה משפיעה על ההתפתחות? האם הילד אכל מספיק? אולי יותר מדי? לתת חטיף או ממתק זה בסדר? כמה? איך להרחיב לילד את המגוון שהוא מוכן לאכול? בנוסף על שאלות כאלו שסביר שכל הורה שואל מדי פעם, הצרכים המיוחדים מעלים עוד סוגיות. איך מרחיבים מגוון מזונות לילד שלא מדבר? האם התזונה מסוימת גורמת להתקפי אפילפסיה? יש מאכלים שיכולים להפחית פרכוסים? האם דיאטה מסוימת תגרום לילד עם אוטיזם לתקשר יותר טוב? איך מייצרים תפריט בריא לילדים עם צרכים מיוחדים?

בכתבה שלפניכם נדבר על האכלנים השונים ומה עושים איתם. (כן יש מה לעשות). נדבר על תוספי תזונה, “שוחד” אוכל, הגבלת אכלנים ללא שליטה ועוד.

אז בואו נצלול ביחד לעולם התזונה הנכונה לילדים עם צרכים מיוחדים!

איך לייצר תפריט בריא לילדים עם צרכים מיוחדים

אין וכנראה שלא יוולד הורה, שנושא האוכל לא הטריד אותו לפחות פעם אחת. (וגם אם כן שיצפה פגיעה לקראת הפיכתו לסבא או סבתא).

אבל מה עושים כשהאוכל הופך למרכיב בעייתי במיוחד בשגרת היום יום?

נתחיל בכך שתזונה היא מרכיב חשוב הגדילת הילד. ונדבר קודם כל על כמויות.

בעבר היה נהוג להעמיס על צלחת הילד מלא אוכל כדי למלא לו את הבטן. היום אנחנו יודעים שזה לא בריא. התפריט הבריא לילדים מורכב מתזונה נכונה, בכמות הנכונה. צריך גם להקפיד על שתייה בכמות נכונה, וללא תוספות סוכר.

לעיתים יש פער בין הציפיה שלנו לכמה ילד אמור לאכול למה שהוא צריך לאכול במציאות.

במציאות הילדים מתחילים לאכול כמויות קטנות שמשתנות לפי משקל הילד, נפח כיבה, גיל, מצב בריאותי, יכולת עיכול ומהירות העיכול, חילוף חומרים ועוד.

למעשה השוני כל כך גדול בין הילדים שהוא ניתן לצפיה אפילו ביממה הראשונה לחיים בה תינוקות בריאים צורכים בין 2-15 מל לארוחה כל 2-3 שעות. כלומר הפער בין תינוק אחד למישנהו יכול להגיע לפי 3 אחד מהשני!!

מה עושים אם הילד לא אוכל גם את הכמות המצופה ממנו?

אז קודם כל בודקים כמה באמת העמסנו על הצלחת, ומה היה על הצלחת של הילד.

כללים לבדיקת צלחת:

  1. בדקו כמותית כמה אוכל הושם על הצלחת – השתמשו בכף וכוס (200 מ”ל) למדידה
  2. שימו לב אילו מזונות יש על הצלחת החלוקה אמורה להיות 3 חלקים שווים של חלבון, פחמימה וירקות טריים או מבושלים.
  3. כמה מתוך הצלחת הילד שלכם אכל ללא כל התערבות מצדכם?
  4. האם הכנתם מזון שילדכם אוהב או צפוי שיאהב?
  5. שימו לב למרקמים שילדכם מעדיף רך, קשה, נוזלי, גרגרי מה נעים לו להכניס לפה?

עקבו אחרי הילד מספר ימים ותעדו מה קרה בזמן הארוחה. איפה הוא יושב? מה קרה בזמן הארוחה? מה האווירה? וכמובן מה הוא צרך בזמן הארוחות וביניהן?

במידה וכמות האוכל נראית לכם חריגה ( פחות או יותר מדי, סוגי מזון מוגבלים מדי) קיבעו פגישה עם דיאטנית ילדים להתייעצות.

אכילה בררנית

האכלן הבררן קווים לדמותו:

אוכל רק סוג מזון אחד.

סוג האכלן החביב עלי: אני אוכל רק אורז לבן! רק [נקניקיות/אפונה/במבה]! מרק טחון, אבל רק של אמא!

האכלן הבררן לעיתים דובק במזון אחד בלבד. לחילופין, המצב הטוב יחסית אם על הצלחת רק מזון אחד, אבל שמשתנה בכל ארוחה.

אצלנו למשל, היתה לנבו תקופה שאפשר לייצר ארוחה מגוונת אבל על הצלחת מוצר כל פעם רק מאכל אחד. לדולב הייתה תקופה כל כך קשה לפני שהתחיל השתלות תאי גזע, שהיה ניזון כמעט אך רק מבקבוקי פדישור.

התפריט מאוד לא בריא כאשר הילדים מאוד בררנים. הם יסבלו לאחר תקופה ממושכת מתת תזונה מהחומרים המזינים שחסרים בתזונה שלהם. ובמקרים רבים התזונה הבררנית רוויה בסוכרים ו/או מלחים שיכולים לגרום להשמנת יתר או בעיות במערכת העיכול.

מה מוביל לבררנות במזון?

קיבעון בתזונה מאוד מאפיין ילדים על הרצף וילדים בכלל. לפעמים שילוב של קיבעון, חרדה מפני הלא מוכר ובעיית וויסות חושי מעצימים את הקיבעון. למשל, מרקמים, ריחות או טעמים שמפריעים לוויסות החושי יכולים להעצים חרדה וליצור קבעון.

לאט לאט, מגוון המאכלים מצטמצם למאכל בודד או מספר מאכלים בודדים.

במקרים רבים, הילד הבררן מעקש על מאכלים מתועשים. אלו תמיד יהיו זהים בצורה, בטעם, ובמרקם.

מנגד, באוכל הביתי יש הבדלים. למשל, האורז לפעמים יוצא רך מדי או לא מלוח מספיק. ילדים עם בעיות בוויסות החושי לומדים להימנע ממאכל שאין בו ביטחון של קביעות.

כאשר אין תקשורת כלל (לא מילולי ולא בתת”ח) המצב קשה אפילו יותר כי אין איך לברר מה קרה. צריך להתמקד ראשית בתוכנית התנהגותית להקנות בסיס תקשורתי.

אם לילד יש רמת תקשורת חלקית, נסו לעבוד ביחד עם צלחת עם תמונות תת”ח. גם אם הילד מילולי, יתכן שהשימוש בתת”ח יעזור להוריד את החרדה מהלא מוכר.

כרטיסיות התקשורת עזרו לנו מאוד כשהבכור עוד היה לא וורבלי וגם לתקופה מסוימת שלאחר השתלת תאי גזע

הפחתת החרדות ממאכלים חדשים בתהליך דיסנסיטיזציה

כדי לבנות תפריט בריא לילדים בררנים, צריך הרבה סבלנות.

אנחנו נתחיל בהצעת כמות זעירה של מזונות הדומים במרקם ריח וצורה.

  • לצורך הדוגמה, ניקח במבה כמזון שעליו יש קיבעון. (לצערי לא לקוח מהדמיון אני מכירה ילד כזה).
  • על הצלחת נניח בנוסף לבמבה חטיף דומה. למשל, חטיף אחר בטעם חמאת בוטנים או דומה במרקם.
  • נחזור על הפעולה מספר פעמים. עד שנראה שהילד אוכל את החטיף הנוסף באופן קבוע.

תהליך זה נקרא דיסנסיטיזציה – חשיפה מבוקרת לגורם שמעורר חרדה כדי להפחית אותה. לאט לאט נעשה דיסנסיטיזציה למזונות נוספים.

לאט לאט נגדיל את סוג המזונות עד שנגיד למזון שאנחנו רוצים שהילד יוכל. תהליך הדיסנסיטיזציה דורש הרבה זמן וסבלנות, אבל שווה את ההשקעה.

ילדים “כאילו” בררנים

יש ילדים שדורשים שבצלחת יהיה רק מאכל אחד, אבל מוכנים לאכול מגוון מזונות לאחר מכן. ילדים כאלו מציבים בפנינו אתגר אחר. למעשה יתכן והילד כלל אינו בררן באוכל. מתוך צורך רגשי מסוים, הוא מתעקש על כללים שהמציא לעצמו.

דרך יעילה לבדוק אם התפריט בריא לילדים כאלו, היא לבצע רישום ארוחות:

  • התבוננו על הילד.
  • צלמו את הצלחת לפני ואחרי האוכל אם זה קל יותר.
  • כתבו במחברת (אפשר בקבוצת ווצאפ) מה וכמה הוא אוכל בארוחות.
  • נהלו רישום במשך כשבוע.
  • האם בסך הכל הילד אוכל מספיק סוגי מזון כל יום? האם הכמוית סבירות?

פתרון נוסף: השלימו כמויות עם יותר מהמזון המועדף אותו הילד צורך בזמן הארוחה.

גם פה מומלץ לעבוד עם צלחת אוכל ותת”ח. תבררו מראש עם הילד מה הוא מעדיף לאכול בארוחה הזו. הניחו לפניו גם את שאר מרכיבי הארוחה. אפילו אם זה בצלחת נפרדת.

יתכן וילד כזה יסכים לאכול מגוון של מזון כאשר כל מזון מונח בקערה שונה ויש לו סכו”ם ניפרד.

לאכלנים כאלו היצע רציף הוא חשוב. תמיד לשתף אותם במה יש לאכול.

הציעו או פשוט הניחו צלחת (גם אם בנוסף על הצלחת שלהם) עם כמויות סמליות של מזון נוסף, כמו שני גרגרי אפונה, ביס עוף, וכפית אורז. עצם הנוכחות של אוכל היא משמעותית.

חשוב לקבל ליווי של תזונאית על מנת להשלים לילד חוסרים תזונתיים, לדאוג למשקל הגוף שלו (ולמצבו הבריאותי הכללי).

ילדים שמסרבים לאכול בכלל-

לצערי היה לנו את התענוג אם אחד מילדינו. למשך כמעט 3 שנים, דולב, הבן הבכור שלנו ניזון כמעט לחלוטין מפורמולה. הוא אכל מעט מאוד מעבר לכך. הסיבה לכך הרבה פעמים היא מחלת רקע, או שילוב של כמה גורמים.

תפריט בריא לילדים שלא אוכלים תבוא דרך השלמת נוטריינטים עם תרכובות מזון מותאמות. יש לפנות לתזונאית קלינית כדי לבחור את השלמת המזון הנכונה.

חוסר יכולת לאכול בגלל מחלת רקע

לדוגמה, אפילפסיה יכולה לגרום לגוף לא לרצות לצרוך מזון. למעשה אחד הסימנים בילד לא מתקשר להתקף אפילפסיה הקרב הוא אי אכילה במשך מספר ימים.

וכך בין גיל שנתיים וחצי לחמש וחצי, פדישור שוקו היה מוצר שניצרך בכמות מטורפת בבית שלנו. הסיבה לכך ששוקו היה מהמזונות היחידים שדולב הסכים לגעת בהם ולכן ניתן ללא הגבלה.

המצב היה קשה כל כך שדולב היה ממש בתת משקל גבולי. היינו מזמינים ארגזים עם מרשם בקופת חולים.

ילד שממש מסרב לאכול במשך זמן ממושך (מעל לשבוע) מחייב בירור יותר מעמיק.

שימו לב מצבים רפואיים מסוימים יכולים להיות סמויים וכדאי להקפיד ולהיבדק ולראות שהמבנה האנטומי של הילד תקין. שאין קושי בפעולת הלשון (בעיקר אצל תינוקות) או קשיים פיזיים אחרים כאשר טיפול תרופתי במחלת המקור או טיפול התנהגותי לא עובדים.

אחרי שדולב הפסיק לפרכס הוא עבר די מהר למזון מוצק. אז גילינו שהוא פיזית לא היה מסוגל לבלוע מזון בגלל שהיו לו בצקות בוושט. זה הוביל אותנו למסע תזונתי חדש ומורכב.

חוסר יכולת לאכול ממקור נפשי/רגשי

סיבה נוספת היא טראומה רגשית או פיזית (פגיעה מכל סוג שהוא). לפעמים קשה לנו לדעת מה עובר על ילד שאינו תקשורתי בצורה מלאה.

פגיעה יכולה להביא לתגובה של חוסר בתאבון.

ילד שאינו מתקשר או הורה שאינו מסוגל להבין מה קרה, מביא אותנו למצב בעייתי.

יש צורך לטפל בנפש, לאחר פגיעה. טיפולים רגשיים למיניהן עשויים לעזור ולהשיב תאבון.

חוסר תאבון בהשפעת תרופות

טיפול תרופתי יכול לדכא תיאבון.

לפני כל טיפול יש לברר עם הרופא האם זו תופעת לוואי אפשרית. התייעצו עם הרופא כדי להגיע להחלטה על המשך טיפול.

לפעמים יש תרופות חלופיות ללא תופעות לוואי שאנחנו לא רוצים. במקרים מסויימים, המשמעות יכולה להיות שהטיפול התרופתי יקח יותר זמן, אבל לא ייקטע תהליך התנהגותי שאנחנו עובדים עליו קשה.

ננסה להעלות את הערך הקלורי כי הילד צורך מעט מזון.

לדוגמא ננסה לתת לילד אוכל מרוכז יחסית שמכיל כמה שיותר אבות מזון

לדוגמא פירה שעשוי בתפוח אדמה, בטטה או גזר יחד עם שמנת , שניצל ( פחמימה עם חלבון) קציצות ירק שמכילות גם ביצה וגם מעט פירורי לחם, מג’דרה ( עדשים ואורז) מרק ירקות שמכיל עדשים או חומוס ועוד. אם הילד מקבל מרקמים חלקים וטחונים שימו כל מה שרק ניתן לשלב.

אופציה נוספת היא לבדוק איזה טעמים הילד מעדיף( מתוק מלוח וכו) ולנסות להכניס את הטעם החביב על הילד למאכלים השונים ובכך לנסות לסייע במגוון המאכלים.

איך לבנות תפריט בריא לילדים הנמנעים ממרקמים

אחד קשיים הגדולים אצל ילדים עם הפרעת וויסות חושי היא רגישות יתר למרקמים. כיצד נתמודד עם הימנעות ממרקמים?

כדי לבנות תפריט בריא לילדים נמנעים ניתן להשתמש בדיסנסיטיזציה: הפחתת הרגישות לגורם אברסיבי בהדרגה ולאורך תקופה ארוכה.

במקום להגיש מרקם שונה תנסו בהתחלה להוסיף סוגי מזון בעלי אותו מרקם. כדוגמא ניקח מרקים טחונים. (אם זה הקיבעון, אז ברכותי. אתם במצב טוב.)

כמעט כל מרק ניתן לטחון למרקם חלק. בנוסף נסו לשלב יוגורט מסוגים שונים, ג’לי (יש גם כאלו מיוחדים לבעיות אכילה) פודינג ועוד. נסו ללכת לכיוון ארטיק פירות טחון .

שירה וחגי

בהמשך שימו שקדי מרק כאופציה ליד בצלחת ( לא בתוך!!!). שיתעניין, ולאט לאט תגדילו את המגוון של מרקמים.

השתדלו לעשות את התהליך בליווי תזונאית. קחו בחשבון שהתהליך לוקח זמן רב.

מה לא לעשות לילדים עם הימנעות ממרקמים

חברים, אני מבקשת – אל תנסו לרמות את הילד. במקום להביא לצריכת המזון המבוקש זה יביא לחשדנות מצד הילד ולהתמעטות יותר קיצונית במספר המזונות שהוא מוכן לאכול!

לא מרמים את הילד. ווידוי אישי – אני לא סובלת מרקם של בצל.

כשניסו להכניס לי את הבצל כמגורד או מטוגן, וזה היה גורם לי לבחילה ולחוסר אמון בכל אדם שמבשל עבורי.

אין טעם ואפילו מסוכן להחביא אוכל שנוא במאכלים אחרים. הילדים ישימו לב למרקם שהם לא סובלים, ויתגמלו אותכם בהתאם.

עשו שינויים באוכל בהדרגה, ואל תעשו שום דבר בכפיה. אל תצפו מהילד לאכול משהו רק כי הגשתם לו. ללא יחסי ציבור מתאימים, הקפדה על הגשה נעימה לעין, סבלנות בתהליך הם חובה.

אל תעשו לו הרצאות על מה שהוא אוכל או לא אוכל. ואל תדברו מעל הראש, למשל לדבר על הנושא עם הגננת בנוכחותו. אולי אתם חושבים שהוא לא מבין – תאמינו לי הם יודעים יופי כשלא מרוצים מהם. במקום לשבח על התנהגות רצויה אתם מוציאים להם את הרוח מהמפרשים.

לא לשים להם על הצלחת אוכל שנוא – זה לא הזמן להתאמן על צריכת ברוקולי למשל. רוצים לשים משהו לא אהוב על ילדיכם – קחו צלחת נפרדת.

לא לשים מולם אוכל בעל ריח, צבע, טעם לא נעים. הגשה אסטטית ונעימה בריח ובמראה תגרור תגובות נעימות יותר. דג מלוח וחבריו לא המקום להתחיל, וכן גם הגפילטע פיש אינם המזונות הראשונים להצגה. את כל אלה דחו לקורס למתקדמים באוכל.

ילדים אוכלים אוכל לילדים, הוא יפה, צבעוני, נעים בריח ובמראה לא סתם – שתפו פעולה בבקשה.

אכלנים כפייתיים

מלבד תסמונות שבהם יש חוסר איזון בהורמוני רעב ושם באמת אין שליטה על אכילה, יש אכלנים רגשיים מסוגים רבים.

אוכל מעורר בגוף שלנו תגובה כימית שגורמת לתחושות נעימות. באופן ביולוגי אכילה פרושה הנאה- זהו מנגנון שמשמר הישרדות. כאשר ילד זקוק לתחושה הזו ולא מוצא אותה בדברים אחרים הוא מפתח תלות באוכל לצורך רגיעה.

לכן הרבה מאיתנו שמנים – אוכל הינו מנגנון זמין ונוח להפקת הרגשה טובה.

ככול שיהיה לילד יותר קשה למצוא הנאה בתחומים אחרים כך נראה יותר תופעות של בליסת אוכל ללא שליטה.

איך לטפל באכילה כפייתית?

בבעיה רגשית מטפלים עם טיפול רגשי.

יש צורך להחליף את האכילה המופרזת בהתנהגות אחרת שגורמת להנאה. פעילות פיזית היא תחליף אידיאלי כשיש הרבה קלוריות לשרוף מהאכילה המוגזמת. כמובן נעדיף פעילות שבה האוכל לא יהיה זמין – רצוי מחוץ לבית.

במקרי קיצון יש הורים שממש נועלים את המקרר והמזווה . פחות רצוי כי במקום ללמד ילד שליטה בכמויות המזון שנכנסות אז אנחנו לוקחים ממנו את השליטה.

ניתן להשתמש בתוכנית מזון שתודבק במקום גלוי ותפרט את המזון שמותר לילד ואת הזמנים בה הוא מותר. השתמשו בכרטיס ניווט חזותי כדי להקל על השינוי בסדר היום.

ניתן אף לשחד (לתגמל) ילד במזון בתמורה להתנהגות מסויימת בכמות מוגבלת וכתמריץ מוגבל ( תלוי בילד וגם אז רצוי לאחר התייעצות עם תזונאית ופסיכולוג)

בתהליך קחו ליווי צמוד של תזונאית ופסיכולוג שינטרו מה קורה כדי להימנע מנזק נפשי או גופני לילד.

דוגמא אישיתאל תצפו מילדיכם לעמוד בדברים שאתם לא עומדים בהם. לא באוכל ולא בכלל.

אם אתם אוכלים רק חטיפים – גם ילדיכם. אם אתם יושבים ולא עושים פעילות גופנית אז מה נראה לכם הם לומדים. נאה דורש נאה מקיים. הברוקולי שלהם הוא שלכם.

ארוחות לבד מול ביחד

מינקות ילדים לומדים ממבוגרים כיצד לאכול. בבניית תפריט בריא לילדים, הארוחה המשפחתית היא חובה כבר בגיל חצי שנה כשילד לומד את עקרונות האכילה.

אם התרגלתם להושיב את הילד לאכול מול הטלוויזיה בזמן שאתם עוסקים בדברים אחרים, תצטרכו לשנות את ההרגל.

תאכלו ליד ילדיכם, גם אם מדובר בדוגמית מכל דבר, כדי שיבינו שגם אתם אוכלים בדיוק כמוהם.

אם לא נהוג לאכול ארוחות משפחתיות או אם אתם משפחה קטנה אז אל חשש גם ארוחה זוגית היא טובה או אפילו ארוחת ילדים סביב שולחן ילדים במידה ויש לכם ילדים בגילאים קרובים זה לזה.

הדגש הוא על אכילה חברתית. רצוי מאוד לשוחח בזמן האוכל על חוויות היום ולייצר אווירה נעימה.

אם הילד יראה אתכם אוכלים ונהנים לאכול הוא יקבל מסר שמדובר בפעילות רצויה וטובה. גם אם ילדכם אוכל רק פריט מזון אחד ממה שמוגש, אבל רואה אתכם אוכלים מגוון של מזונות, יתכן שלאט לאט המגוון בצלחת שלכם יעבור גם לצלחת שלו.

קחו בחשבון שילדים קטנים אוהבים לנשנש אוכל מצלחת ההורים. במקרה של מגוון מזונות מוגבל אני מציעה לכם פשוט לאפשר את זה. לאט לאט המנהג הזה יפסק והמזון יעבור בהדרגה לצלחת הילד.

הרי זה לא באמת משנה מאיזו צלחת הגיע המזון לפה של הילד – העיקר שמזון הגיע לשם!

אכילה מול מסכים – כלי או נזק?

אין כמעט הורה שלא שמע על אכילה מול מסכים כגורם מזיק לילדים. האם יש אמת בשמועה?

אכילה מול מסך גורם לחוסר מודעות לכמות המזון שאנחנו צורכים. מנגנון הרעב והשובע עובדים על מערכת הורמונלית שבה לאחר זמן מסוים של לעיסה הפה והקיבה שולחים גירוי למוח שמתרגם את הכמות מזון ומשך הלעיסה להורמון שמופרש במוח שאמור לגרום לתחושת שובע.

כשאנחנו צופים במסכים חלק מהתהליך הזה נקטע בגלל שהמוח עסוק בדברים אחרים במקום בתהליך הזה. בהיסח הדעת הגוף מתקשה לתרגם את כמות המזון וזמן הלעיסה לסיגנל הנכון. גם כאשר כבר מופרש הורמון שובע אנחנו לא “שומעים” את הגוף שלנו וממשיכים לאכול.

אם זאת, אצל ילדים שמסרבים לאכול אפשר לרתום את השיבוש במנגנון הזה ולנסות ולהשתמש במסך כהסחת דעת.

מתי עושים דברים כאלו? כשחייבים!! כשיש ילד שאין דרך אחרת להאכיל אותו כל הדרכים כשרות.

בעבר (וגם היום לפעמים) פעילות האכילה לבני הייתה אתגר קשה. הוא ניזקק לפרטיות של ממש וסירב לאכול בחברה.

אם זה המצב, ניתן לאפשר זאת.

לאומת זאת יש ילדים שיוכלו רק בסביבה חברתית ויש כאלו שיסכימו לאכול רק במסעדה או אפילו רק באמבטיה. גם לנו הייתה תקופה כזאת בזמן שהיו פעוטות.

עד כמה שניתן – תאפשרו.

בילדים בעייתיים (לפחות בהתחלה) אנחנו מודדים הצלחה לפי מה שנכנס לבטן ולא התנאים לכך.

לאט לאט כאשר האכילה עצמה התבססה תעבירו את התנאים לסיטואציה שיותר מתאימה לכם. (דיסנסיטיזציה של מצבים במקום מרקמים)

תוספי תזונה

אזהרה- יש להתייחס לתוספי תזונה כאל תרופה לכל דבר, גם כאשר הם נרכשים ללא מרשם!!!

דברו עם רופא המשפחה ותזונאית. דונו בכמויות, בביקורת חוזרת ותקפידו להמשיך לטפל בנושא בדיוק כמו שהייתם מטפלים בכל מה שקשור לטיפול תרופתי אחר. יש אפשרות לקנות פורמולות המשך גם ללא מרשם, חשוב להתאים את הפורמולה לילד מבחינת כמות וסוג כדי לענות על הצורך שלו.

אנחנו השתמשנו בפדישור שוקו כי אצלנו שותים שוקו . אתם תשתמשו במה שהילד שלכם יסכים.

בניית תפריט בריא לילדים עם צרכים מיוחדים בעזרת מרפאות הפרעות אכילה

לטיפול במרפאות הפרעות אכילה לילדים, יש לא מעט אפשרויות. למשל, בבית חולים שיבא או אלין גם בשניידר ובוולפסון קיימות מרפאות כאלו עבור ילדים.

מה עושים במרפאת הפרעות אכילה? ישיבה עם אחות, תזונאית או פסיכולוגית, בקבוצת ילדים קטנה. מלמדים הרגלי אכילה.

בקשו הפניה מרופא המשפחה ותקבעו תור למרפאת אכילה בבית החולים.

לסיכום

אוכל הוא נושא מורכב רגשית, פיזית, תרבותית וטכנית. בני אדם שונים מתמודדים מולו בצורה שונה ובתור הורים אנחנו צריכים להיות רגישים אל ילדינו ולנסות להדריך וללמד אותם מנהגי תזונה תקינים ככול האפשר.

בניית תפריט בריא לילדים מיוחדים הוא תהליך לא פשוט אך חשוב מאוד כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה בקידומם.

הלימוד איך אוכלים מתחיל מהרגע הראשון לחיים במתן הזנת חלב אם או אכילה נכונה מבקבוק (מה שקרוי אכילה קצובה), ובהמשך לאורך כל הינקות והילדות המוקדמת.

צרו הזדמנויות שונות לילדכם ללמוד על מזון.

  • היו יצירתיים וקחו אותם למקומות שמגדלים ומייצרים מזון והפכו זאת לחוויה.
  • גדלו מזון בבית. בין תגדלו ירקות בגינה או בחלון, מה שחשוב זה שהם מעורבים בתהליך. אפשר להשתמש בערכות מוכנות לעשות זאת למשל עם פטריות או עגבניות שרי.
  • בשלו איתם והכינו מזונות שונים , תנו להם לגעת בידיים, להריח ולטעום תוך כדי .

מזון הוא דבר מופלא ולא רק פרט טכני ביום יום שלנו שמאפשר קיום. גם אם ילדכם לא צורך מזון ומואכל בדרך אחרת אין זה אומר שהוא לא יכול לטעום על הלשון(מבלי לבלוע ) ולחוש את כל התחושות שמזון יכול לתת לנו.

דעו שכל ילד שונה וצרכיו שונים. מה שמתאים לילד אחד שלכם לא תמיד יתאים לאחיו או אחותו. תנאי הישיבה לארוחה משמעותיים גם הם.

אל תילחצו אם ילדכם אינו אכלן גדול. שימו לב שהציפייה שלכם מצריכת המזון שלו אינה תואמת מציאות. שיקלו להיעזר באיש מקצוע מותאם ילדים אם יש צורך.

אכילה נעימה

חגי ושירה

הורות לילדים מאושרים על הרצף

מקורות נוספים:

קווים מנחים לתזונה מגיל שנה עד בית ספר – משרד הבריאות

המלצות תזונה לילדים אתר וואלה

הבלוג

בלוג הורות לילדים מאושרים על הרצף נכתב על ידי חגי ושירה ריינר, שני הורים לילדים עם צרכים מיוחדים – אוטיזם, אפילפסיה, ועוד. אנו מתמקדים ביסודות של גידול ילדים עם צרכים מיוחדים בישראל, אך חלק ניכר מהתוכן שלנו יהיה רלוונטי ברחבי העולם.

רשימת הדיוור

הצטרפו לרשימת הדיוור כדי לקבל פוסטים חדשים שלנו ישירות למייל!

עוצב באמצעות WordPress.com

פורסם ב- 8 תגובות

דיאטת אלימינציה EOE ואוטיזם – אזופגיטיס אאוזינופילית ומשלוח המנות לפורים

מודעות פרסומת

לפני מספר שבועות באופן סופי קיבלנו אבחנה נוספת עבור אחד הילדים שלנו. לאחר שנים של התמודדויות עם בעיות בליעה, ואין סוף בדיקות גילינו (אחרי אנדוסקופיה) שיש לילד אזופגיטיס אאוזינופילית (EOE). הגסטרולוג הודיע לנו שנצטרך להתחיל דיאטת אלימינציה כדי להתמודד עם הEOE.

עד לאחרונה, דולב התמודד עם אוטיזם ואפילפסיה מאוד אלימה ועמידה לתרופות. בעקבות ההקלה באפילפסיה, התפננו סוף סוף לבדוק את בעית הבליעה.

דיאטת אלימינציה לEOE

EOE או אוזופגיטיס אאוזינופילית – שם ארוך לתסמונת שקשורה לרגישות למזון ותגובה חיסונית אלרגנית של הגוף. EOE בין היתר בא לידי ביטוי בבצקת בוושט וכתוצאה מזה השתנקויות, חנק, הקאות וחוסר יכולת לבלוע אוכל לסירוגין. כך הסביר לנו הרופא.

בפועל, עכשיו צריך לאתר את המזון שגורם לרגישות הזו. הדרך שהוצעה לנו היא דיאטת אלימינציה לEOE.

במקרה שלנו, כרגע הEOE לא מייצר סכנה מיידית מהחשיפה למזון אלרגני באופן ישיר. הבעיה היא שלאורך זמן הנזק המצטבר מהבצקות יכול להוביל לבעיות הרבה יותר קשות להתמודדות.

הרעיון מאחורי דיאטה כזו הוא להוציא מהתפריט כמה שיותר מזונות שידועים לשמצה כגורמים לאלרגיה. ואז לאחר תקופת זמן של כמה חודשים שהושט נקיה מבצקות להתחיל להוסיף לו לאט לאט את המזונות שהורדו ולראות מה עושה לו בעיות.

מה שאומר שעכשיו ולאורך תקופה לא מבוטלת של הרבה חודשים נצטרך להסתדר בלי המון סוגים די בסיסיים של מזונות. להזכירכם מדובר בילד עם אוטיזם שגם ככה לא פשוט להאכיל.

רשימת המזונות האסורים בדיאטת אלימינציה לEOE:

חיטה- כולל חיטה, שעורה, גריסים. מה שאומר בלי קמח חיטה, בלי פסטה ופיתיתים בלי סולת אז בלי קוסקוס. בלי חלות לשבת ובלי פיצה, עוגיות או עוגות, ביסלי ובייגלה.

בוטנים ואגוזים- בלי במבה!! בלי חמאת בוטנים.

סויה- עד אותו רגע לא הבנתי כמה סויה יש במה שאנחנו אוכלים. שמעתם פעם על לציטין סויה? יש את זה בלא מעט דברים. ובאותו רגע גם ירדו לא מעט ממרחים טבעוניים.

בלי מוצרי חלב ( פרה , עזים , כבשים )- חישבו על קורנפלקס של בוקר? יוגורט או מעדן חלב, שוקו ( שנפסל פעמיים כי בשוקולית יש לציטין סויה). גלידות!!

מוצרים מהים- מילא בלי דגים אבל ג’לטין ? ניסינו להשתמש בפקטין או אגר אגר אבל זה ממש לא אותו אפקט.

ביצים- בלי חביתה , כמעט בכל העוגות הרגילות שדורשו אפיה היה ביצים. בלי שניצל!

כמו שהבנתם בעיקר בלי.

לעשות שינויים במטבח

מיואשת קלות נכנסתי למטבח בניסיון להבין מה כן, מה לא, ומה אולי.

מהר מאוד התבררו לי כמה דברים.

א. חובה להוציא פיזית מהבית כל אוכל מוכן שדולב יכול להגיע עליו בעצמו ואסור לו. מכיוון שלא מדובר בפעוט ואנחנו לא יכולים לעצור אותו מלקחת לעצמו נשנוש. אנחנו גם לא רוצים כי זה חיוני להתפתחות העצמאות שלו. עוד באותו יום כל החטיפים האסורים ומוצרי החלב הוזזו או הועלמו מהעין.

ב. צריך לנסות ולגרום לילד להתנסות במוצרי מזון חדשים או לנסות ולעשות מוצרי מזון חליפיים. למזלינו יש פיתות מכוסמין שמותרות אבל כבר נפלנו בלחם שיפון שבטעות פיספסנו שכתוב עליו שהוכן ממחמצת חיטה. מצד שני הילד הסכים להתחיל לאכול פסטרמה וטחינה, הצלחנו למצוא מישהי שהכינה ממרח שוקולד על בסיס אבוקדו (כן, גם אני בהלם) שהוא הסכים לאכול.

{עדכון: בדיעבד הבנו שגם כוסמין זה סוג של חיטה ולמזלנו זה לא היה טריגר}

ג. כל שיטות הבישול שלנו צריכות להשתנות .

ד. חצי מכרטיסיות התקשורת בקלסר האוכל הולכות לפח וצריך לייצר מלא חדשות.

ה. אין יוצאים מהכלל – כשהילד בבית כולם אוכלים לפי האיסורים שלו לפחות בארוחות המרכזיות. כדי לשמור עליו בריא כל הבית צריך להיות מותאם לצרכים שלו. אף אחד לא אוהב לראות מישהו שאוכל את המאכל שאסור עליו מולו. (כשדולב הראה הבנה של הסיטואציה קצת התגמשנו מול הצרכים של האחים.)

ללמוד לבשל לדיאטת אלימינציה

למרות שEOE מאוד נדיר יחסית. ישנם כבר לא מעט אתרים המוקדשים למתכונים לאלרגיים למזון.

למשל, דודה שלי שלחה לי קישור לאתר מתכונים, שניתן לסנן מתכונים לפני מרכיבים אסורים.

ניתן גם למצוא הרבה אפשרויות בחנויות טבע ובסופרים במעבר של אוכל “בריא”.

מצאתי במקרה גם מסעדה טבעונית מקסימה – “פאניל’ה”, שפרסמה ממרחים טבעוניים מיוחדים. התקשרתי אליה והסברתי את הצרכים המיוחדים שנוצרו לנו.

היא הקשיבה והכינה לי במיוחד ממרח שוקולד על בסיס אבוקדו ועוד כמה אפשרויות.

אתם לא מבינים כמה קשה היה למצוא ממרח שוקולד.

כל ממרחי השוקולד בסופר, כולל אלו במעבר ה”בריא”, יש חלב או אגוזים או סויה.

אם לא היו אומרים לי שזה על בסיס אבוקדו, לא הייתי יודעת… לא אוכלים אצלנו אבוקדו אבל זה דווקא הלך יפה.

ממרח השוקולד של פאניל’ה – היחיד שמצאנו ללא חלב, אגוזים או סויה

הענות לאתגרים

רצה חוק מרפי (יום אחד עוד אסגור איתו חשבון) יומיים אחרי האבחון נשלחה אלינו הודעה . ” לרגל יום המשפחה נעשה סדנת אפיה של עוגיות בזום.”

עוגיות? עכשיו?!? עוד לא התארגנתי לכלום. מאיפה יש לי מושג איך מכינים בלי כל מה שאסור לו??

התקשרתי למורה שלו וניסינו למצוא פיתרון איך הוא יוכל להשתתף בפעילות כיתתית שלמעשה לאף אחת מאיתנו אין מושג איך נעשה את זה.

בשביל לעמוד בדיאטת אלימינציה לEOE, התחלנו לחפש תחליפים.

החלפנו ביצים בבננות. קמח חיטה התחלף בקמח כוסמין. התפללנו לטוב.

בסוף דווקא יצא אכיל.

אתגר נוסף היה ארוחת צהריים במסגרת החינוכית. להפתעתנו תוך יומיים הקייטרינג של העירייה ייצר עבורו ארוחות מותאמות.

אבל עכשיו צריך לשכנע אותו לאכול ארוחה אחרת מהחברים בכיתת התקשורת. שוב ושוב התקשרה המורה שהוא בוכה בגלל אוכל. מספר פעמים אספנו אותו מבית הספר לאכול בבית.

בסוף הוסכם איתו שלפחות ינסה. בחסות הקורונה המסגרות מסיימות בשתיים אז לפחות הוא לא יתקע רעב עד מאוחר. ובאמת אחרי שבוע הוא הסתגל לארוחה המיוחדת שמוגשת לו.

פורים ואתגר משלוח המנות הבית ספרי

ללמוד לבשל עבור דיאטת האלימינציה לEOE מאוד מתסכל. כאילו שאוכל ליום יום הוא לא אתגר מספק, עכשיו מגיע פורים עם אתגר חדש.

אני צריכה לפתור עכשיו בעיה לוגית: מי מביא למי משלוח מנות והאם יש שם משהו שמסכן אותו!

אחרי לא מעט שיחות טלפון התברר לי שכיתה ו’ אימצו במהלך הסגר את כיתה א’ בבית הספר. כיתה ו’ מתכננות להעביר להם משלוח מנות ובתמורה הכיתה שלנו תעביר להם משלוחי מנות .

יופי! עכשיו אני צריכה להשיג את הטלפון של המורה של כיתה ו’. איך אני אסביר לה מה מותר ואסור לו לאכול? ואיך היא תעביר את המידע הזה במדויק להורים.

אני מתחילה במרתון שיחות טלפון. מנסה ולהימנע ממצב שבו כולם פותחים את משלוחי מנות שלהם, ולילד שלי אין משהו שמותר לו.

איך שזה נפתר, אני מגלה שגם ועד ההורים נותן משלוח מנות. אני מתקשרת דחוף, ותוך כדי הרדמת הילדים לנציגת ועד ההורים. משכנעת אותה לארוז לילדי הכיתה משלוחי מנות בנפרד. תוך כדי, נותנת הבטחה לנסות להכין אוזני המן לכל הכיתה.

לא שיש לי מושג איך להכין אוזני המן שמתאימים לדיאטת אלימינציה לEOE.

לבסוף, התקשרתי למורה להסביר את התוכנית הלוגיסטית. תוך כדי, אני כבר אורזת מוצרי משלוח מנות שונים, למשלוח מנות שאמור להישלח מכיתה ו’ לילדים של הכיתה שלנו.

מתיישבת לרגע ומבינה שאת פסח אני אמורה לעבור בלי ביצים. פורצת בבכי.

אם יש לכם מתכון לאזני המן, תשלחו לנו

התמודדות ריגשית

אוכל זה דבר רגשי. אנחנו אוהבים, שונאים אותו, מתנסים ומשקיעים זמן בו זמן ומשאבים. הוא מקור לנחמה כשרע לנו. אוכל הוא המקום בו אנחנו מתפרקים רגשית.

כשלוקחים לנו דברים מהתפריט הקבוע שלנו זה מעורר בנו תגובה רגשית. כשקשה לנו להבין למה זה קורה אז התגובה הרגשית מועצמת מאוד. וכשהורה צריך לעשות את זה לילד שלו, ובפרט לילד אוטיסט עם יכולת תקשורתית לקויה.

קשה לכל ילד להבין למה פתאום אסור לו לאכול את הטוסט עם הגבינה הצהובה האהוב עליו.

אז כשמדובר בילד שאובחן עם אוטיזם, שמרגיש צורך קיומי במאכלים “בטוחים” המצב מורכב שבעתיים.

איך מסבירים לו שכל מה שהיה קבוע אצלו במטבח אסור, יצא, ואולי לא יחזור לעולם?

גם כשיש הבנה חלקית כמו אצלו, זה עדיין לא תמיד מספיק. כל כניסה למטבח שלו, גורמת לנו לשמוט הכל ולטוס לראות מה הוא לקח. בהתחשב שיש צרכים וברצונות של הילדים האחרים בבית, אנחנו לא באמת יכולים להוציא מהמקרר הכל. לכן, צריך לפקוח עיניים היטב.

כשמדובר בדיאטה כל כך מקיפה כמו דיאטת אלימינציה לEOE, קשה למצוא תחליפים להכל. לא מעט פעמים אנחנו נאלצים לעמוד כמו שוטרים ולאסור מוצרי מזון שונים. במקביל אנחנו משקיעים זמן ומשאבים למצוא תחליפים ומאכלים מותרים חדשים ומנסים לשכנע את הילד להתנסות עם הצלחות כאלו ואחרות.

להתמודד עם אלרגיות למזון כשחלק ניכר מהיום של הילד שלך למעשה הוא בחזקת אנשים מרובים שהם לא ההורים שלו זה מורכב.

למעשה, מספיק שלרגע הילד לא יהיה מול העיניים של הצוות, והוא יכול להגיע למזון אסור ועלול להתרחש אסון כל שהוא. מספיק שתיכנס מורה מחליפה והיא לא מבינה מה המצב ואנחנו בבעיה.

אנחנו נאלצים לסמוך על הצוות החינוכי (טוב ככול שיהיה. ושלנו מצויין…), עם מצב מורכב גם לנו. למשל, אם הוא רגיש לסויה ויש בשוקולד שחילקו לציטין סויה זה מספיק כדי לגרום לבעיות. ומי מאיתנו מנסה לאתר דבר כזה בשגרה?

איך לתווך את השינוי לילד

נתחיל בשיחה (אם אפשר). נסביר וורבלית במילים פשוטות מה מותר ומה אסור. ניתן להשתמש בתמונות תקשורת תומכת וחליפית.

אפשר למשל ליצור סיפור חברתי בו נפרט בקצרה מה מותר ואסור. חשוב לייצר סידרה שלמה של סיפורים חברתיים לכל התהליך. סיפור לבדיקות וסיפור לדיאטה. לעבוד עם הסיפורים תוך כדי התהליך של איתור המזון הבעייתי. בגלל שמדובר בתהליך שמשתנה באיטיות ישנם שינויים רבים בדרך.

אפשר ליצור לוחות תקשורת לתפריט החדש. נשתמש בכרטיסיות תת”ח כדי לתווך בעיקר את מה מותר.

במידה ויש בהישג יד דברים שאסור לילד לצרוך, ניתן לשים תמונות על המקרר של מה אסור ומותר בסימון ברור.

דאגו למספיק חלופות מותרות לילד שהוא יכול לקבל. כנראה שתאלצו ללמוד להכין הרבה בעצמכם.

הציגו לילד את האפשרויות החדשות בהדרגה, ככל שמתאפשר. נסו לערוך מבחני טעימה לראות במה הוא מתעניין.

אין ספק כי אבחון עם מחלות שגורמות לשינוי בתזונה הינם דבר מורכב עבור ילדים בכלל וילדים עם קשיי תקשורת בפרט. ובכל זאת יש דרכים להתמודד .

בקשו ליווי אם יש צורך מתזונאית בקופה או בבית החולים וצרו קשר עם קהילות ברשתות החברתיות לעזרה. השתמשו בצוות הפארא-רפואי כדי לקבל כלים לתווך את השינוי.

קחו בחשבון שאם אתם לא בשלנים מעולים כדאי לנסות אפילו ולקחת קורס בישול. יש סבירות גבוהה שמעט מאוד מוצרים מוכנים מראש ימשיכו להיות אפשרות טובה להזנת ילדיכם.

בברכת פורים שמח

שירה וחגי – הורות לילדים מאושרים על הרצף

נ.ב.

בבקשה לכתוב לנו בתגובות קישורים למתכונים לאוזני המן ללא:

  • חיטה
  • ביצים
  • חלב
  • סויה
  • אגוזים
  • ג’לטין

תמיכה מהקהילת EOE

לאחרונה גילינו גם את עמותת לחדוא שנוסדה למען תמיכה בחולי EOE והמטפלים בהם. אם אתם חדשים לEOE, מומלץ לבקר באתר https://www.lehedva.org/ וליצור קשר עם העמותה כדי להיכנס לקהילה.

יש מידע מעודכן וחשוב שם.

נ.ב.ב.

דרכים נוספות לקבל מאיתנו מידע ושירות:

אתם מוזמנים להצטרף לשתי קבוצות הפייסבוק: על הטיפולים בתאי גזע, ולהורות מיוחדת.

ניתן להצטרף לקבוצת הווצאפ שלנו שבה תקבלו התראות על הרצאות ואירועים שאנחנו מארחים.

מוזמנים להצטרף לקורס החדש שלנו: “מדברים על הרצף” שנכתב במיוחד להורים שרק קיבלו את אבחנת האוטיזם.

הרשמו לרשימת הדיוור שלנו כדי לקבל כתבות חדשות למייל:

הבלוג

בלוג הורות לילדים מאושרים על הרצף נכתב על ידי חגי ושירה ריינר, שני הורים לילדים עם צרכים מיוחדים – אוטיזם, אפילפסיה, ועוד. אנו מתמקדים ביסודות של גידול ילדים עם צרכים מיוחדים בישראל, אך חלק ניכר מהתוכן שלנו יהיה רלוונטי ברחבי העולם.

רשימת הדיוור

הצטרפו לרשימת הדיוור כדי לקבל פוסטים חדשים שלנו ישירות למייל!

עוצב באמצעות WordPress.com

פורסם ב- 11 תגובות

איך מייצרים קלסר כרטיסיות תת”ח לאוכל וכיצד משתמשים בPECS לגוון את התזונה

מודעות פרסומת

פוסט ראשון בסדרת פוסטים חדשה על תקשורת תומכת וחליפית. הפוסט הזה יעסוק בהעמקה בשיטת PECS, ככלי תומך בתזונה בריאה ומגוונת. נסביר איך מייצרים קלסר כרטיסיות תקשורת תומכת וחליפית לארוחות. ואיך משתמשים בכרטיסיות תקשורת כדי לעודד ילדים עם אוטיזם לגוון במזון שהם אוכלים.

תמונת כותרת לקלסר כרטיסיות אוכל

*הפוסט נכתב בגוף זכר לשם נוחות הכתיבה אך בהחלט מתאים גם לילדות.

איך להשתמש בכרטיסיות תקשורת תומכת חליפית בשיטת PECS בזמן הארוחה

לפני שנתחיל להיכנס לפרטים על שימוש בתקשורת תומכת וחליפית, כדי לייצר תזונה מגוונת יותר, נתחיל בהסבר קצר על מה הן בכלל כרטיסיות תקשורת תומכת וחליפית. איך הן תורמות לתפקוד היום יומי של אנשים שמתקשים בתקשורת וורבלית. ואיך. הן תומכות בסגנון לימודי חזותי ללמידה של כישורים.

מה היא שיטת PECS

PECS picture exchange communication system – שיטה התנהגותית בדומה לABA, המלמדת תקשורת תומכת וחליפית באמצעות כרטיסי תמונות או לוחות תקשורת במכשירים.

לילדים עם אוטיזם יש קושי לסנן מה חשוב בתמונה. לכן, בשיטה זו משתמשים בדרך כלל באיורים נקיים, ולא בתמונות אוטנטיות בהן יש הרבה “רעש” ברקע.

ניתן למצוא סמלים ללוחות תקשורת במגוון אפליקציות ואתרים. אנחנו השתמשנו בלוח תקשורת של תוכנת גריד כדי לייצר כרטיסיות. אנחנו משתמשים באותה תוכנה גם כדי לייצר חלק מכרטיסי הניווט שלנו. לפעמים אנחנו מעדיפים להשתמש בסמלי התת”ח בסיפורים החברתיים שלנו.

בשיטת PECS משתמשים בכרטיסיות תקשורת כדי לעודד את הילד להצביע על תמונה של מילה כדי להביע את רצונותיו. אם הילד יכול, נעודד אותו להגיד את המילה או חלק מההברות שלה. בהדרגה עוברים להרכבת משפטים.

לדוגמה, גזר:

  • נראה את התמונה של גזר על לוח התמונות.
  • נגיד את המילה גזר.
  • נפרק אותה להברות: גה-זה-ר. ונעודד את הילד לבטא אותה.

את השימוש בכרטיסיות PECS צריך ללמד בהדרגה.

תחילה הילד ישתמש רק בהצבעה על התמונה בסיוע ההורה:

  • נעביר את היד של הילד על גבי התמונות עד שהוא עוצר.
  • נגיד בקול את המילה. נעביר אותה לסרגל ניפרד. כך נסמן שהילד בחר במילה הזו.
  • צריך לקשר, מתי שניתן, בין תוכן התמונה למשהו מוחשי. לדוגמה, גזר אמיתי או מפלסטיק עבור התמונה גזר.

בהמשך נוסיף הוראות לתמונות בעזרת תמונה, לדוגמה תמונה שמבטאת את המונח “אני ורוצה”.

ראשית, נסייע לילד להרכיב משפט בעזרת הכרטיסיות. נעזור לו להעביר את הכרטיסיות של ההוראות יחד עם העצמים, על מנת לבנות את משפט. תחילה, בעזרת תמונת עצם ופעולה חוזרת.

אחר כך, לאט לאט נרחיב את הספר תמונות העצמים שהילד ישתמש בכל משפט. שלב זה יכול לקחת זמן קצר או להתמשך על פני שנים. אין איך לצפות מה תהיה יכולת הילד מראש.

איך משתמשים בכרטיסיות תקשורת

כאשר השלב הראשון מבוסס, והילד יודע להשתמש בעצמו בלוח התמונות, ניתן לנסות לשדרג את השימוש.

לאחר שהילד מסמן את רצונותיו בעקביות, ננסה לעודד אותו להשתמש בכרטיסיות בצורה וורבלית. נצביע על תמונה שהילד בחר ונבטא אותה בקול.

תוך כדי, אנחנו נסייע לילד לבטא את המילה. נפרק את המילה להברות. נמשיך את ההתנהלות כמו בשלב הראשון תוך שימת דגש על ביטוי המילה.

נהיה מאוד סבלניים בנושא כי שלב זה קשה מאוד להרבה ילדים.

על פי מחקרים, השימוש בכרטיסיות PECS לא מעודד תקשורת וורבלית, אך הן כן מעודדות יזימת תקשורת. ילד המתורגל היטב בשימושן, יפנה יותר למטפליו כדי להשיג את מבוקשו.

ניתן להשתמש בהתנהגות הזאת בשילוב עם שיטות אחרות לעודד וורבליות בהתאם ליכולת הילד.

מטרת תקשורת תומכת וחליפית, לתת קול לילדים ומבוגרים שאינם וורבליים. הסיבה יכולה להיות מגוונת: מאוטיזם ועד אילמות סלקטיבית, ניתוחים המערבים את מיתרי הקול, ועד אלצהיימר או ירידה תואמת גיל בזיכרון.

חשוב לעבוד עם המון סבלנות, לדאוג שהתמונות יהיו ברורות למשתמש, ולהיות עקביים.

לוחות תקשורת באפליקצית תת”ח לאומת כרטיסיות PECS

איך להשתמש בתוכנות תת”ח

ניתן להשתמש בטאבלט, ויש אפליקציות מצוינות לתקשורת תומכת וחליפית. אפשר גם להשתמש בנייד, אך לוחות התקשורת מאוד קטנים וזה פחות יעיל. מי שמסתדר עם הטכנולוגיה, זה יכול להיות מצוין. זה הרבה יותר נוח מאשר לחפש בין מאות כרטיסיות את התמונה הנכונה. אך לטאבלט יש חסרונות מאוד משמעותיים:

  • הוא יקר (ואפליקציות תת”ח טובות גם עולות הרבה כסף)
  • שביר (גם עם כיסוי מאוד עמיד, ילדים עם פרצי זעם מצליחים לנפץ אותם)
  • לא עמיד למים (יחסית קל לפתור עם כיסוי מתאים)
  • איטי (לפתוח טאבלט, לפתוח אפליקציה, ולמצוא את הלוח הנכון יכול להרגיש כמו נצח בזמן התפרצות זעם)
  • ודורש הטענה (לא תמיד בעיה, אבל לפעמים דווקא כשהכי צריך את זה הוא לא עובד, או מחובר לקיר).

השימוש בכרטיסיות PECS לפעמים מסורבל מאוד. אך לבד או בשילוב עם אפליקציות זה לפעמים משנה לגמרי את האווירה בבית לטובה.

הילד מרגיש פחות מתוסכל, כשהוא יכול להביע את רצונו.

לוחות תקשורת מול כרטיסיות

אם אתם לא מסתדרים עם הטכנולוגיה, כרטיסיות עשויות נייר מנויילן הן פתרון מעולה. אם הילד שלכם מתאשפז הרבה, ואתם לא רוצים להסתובב עם ציוד שעלול להיגנב. הן עמידות, לא מוצר שניגנב בדרך כלל, לא ישברו או יקרעו בקלות. נוח לשלוח את הילד עם קלסר מצומצם למחוץ לבית.

בגני תקשורת יש לרוב או את הגרסה של תקשורת חליפית בנייר ו/או בטאבלט. מקום טוב להתחיל הוא לקבל הדרכה ראשונית מצוות הגן או מהקלינאית המלווה אתכם בבית.

בהתחלה זה קשה אבל לאט לאט זה יעשה קל יותר. שימרו את הכרטיסיות במקום מוסכם מראש שהילד יתרגל להגיע אליהן בעצמו.

ניתן לרכוש כרטיסיות תקשורת מוכנות מראש. הן לא זולות, וניתן לייצר אותן בעצמכם בשבריר המחיר. אצלנו באתר ניתן לרכוש את לוחות התקשורת כדי להדפיס ולייצר את הקלסרים.

איך משתמשים בכרטיסיות תקשורת בארוחות

איך משתמשים בכרטיסיות תקשורת בארוחה:

  1. ראשית יש להצטייד בכל הכרטיסיות הקשורות לארוחה: אני רוצה, צלחת, סכו”ם, כוס/בקבוק, צמא, רעב, וכל המאכלים שיהיו על השולחן.
  2. מניחים על השולחן את משטח התקשורת לצלחת, ומניחים על פס העליון את כל הכרטיסיות, ועל המשטח את הצלחת ריקה של הילד.
  3. מושיבים את הילד ובהתאם ליכולת שלו משתמשים בכרטיסיות כדי להתקשר מה שמים בצלחת שלו.
  4. כדי לבקש דבר מה הילד יצביע על הכרטיסיה שהוא מבקש ולבד או בעזרתכם יעביר אותה לסרגל הבקשות שלו. כך נסמן את ביצוע הבקשה. מייד לאחר הבקשה ניתן לו את המבוקש. חשוב לבצע באופן מיידי כדי לייצר את ההקשר בין התמונה, הבקשה והתוצאה.
ארוחת בוקר לדוגמה, עם כרטיסיות תקשורת

למה להשתמש בPECS בזמן ארוחות?

לילדי הרצף בדרך כלל יש בעיות סביב אוכל. בין אם זה בגלל בעיות ובוויסות החושי, אם הם לא מסוגלים לשבת על כיסא, ועוד. הם בדרך כלל מאוד בררנים באוכל.

שיטת PECS לא תפתור את כל הבעיות, אך היא עלולה לעודד אותם להתנסות במאכלים שנמצאים על השולחן. תהיה להם דרך לבקש דברים חדשים עם פחות תסכול.

איך מתחילים להשתמש בכרטיסיות תקשורת של אוכל:

בשלבים ראשוניים, אנחנו נצביע על כרטיס ביד אחת ועל המאכל ביד שניה כדי לעשות את הקישור בין הציור למאכל מוחשי. ניתן להרים את הכרטיס ולקרב לאוכל. נגיד בקול רם את שם המאכל. נשתמש בקולות שונים או כל דבר שיעשה את הטקס מעניין יותר. חוזרים על הפעולה מספר פעמים, ועושים זאת עם עוד מאכלים.

אין צורך לקבל תגובה חיובית מהילד, ובהחלט מפסיקים אם הוא נראה מתוסכל מהדרמה החדשה. נחזור על הטקס עד שנרגיש שיש הבנה.

לאחר מכן נצביע על כרטיסיות עבור הילד, נעביר עבורו את הכרטיסיות על פס המשפט, ונשים אוכל בצלחת לפי הכרטיסיות הנבחרות. נתמלל כל פעולה שאנחנו עושים. הקפידו על מיעוט במלל, משפט קצר וברור. נגיד “אורז”, ונראה כרטיסיית אורז. נעביר את הכרטיסייה אל סרגל הבקשות מסרגל התמונות שיש בארוחה ונשים אורז בצלחת.

תחילת עצמאות בשימוש:

בשלב הבא, הילד יצביע על כרטיס בעצמו או בעזרת מבוגר שיעשור פיזית לילד להעביר את היד שלו בין התמונות, ואנחנו נשים את הכרטיס עבורו על פס התקשורת לפני שנשים את המאכל שבחר בצלחת. אנחנו נתמלל את כל הפעולות, (בתקווה שהוא יבין שהוא גם צריך לתמלל את הפעולות ולעודד אותו לתקשר).

שימוש עצמאי:

בשלב הבא, הילד ייקח בעצמו כרטיס, יניח על פס התקשורת, יצביע על הכרטיס, ואז יקבל את המאכל.

שימוש עצמאי מתקדם:

בשלבים מתקדמים, ננחה את הילד ליצור משפט כדי להביע את רצונו בעזרת שילוב כרטיסים. למשל, “אני רוצה” + “מלפפון”. או “אני רוצה” + “לאכול” + “מלפפון”. הילד אמור לפחות להצביע על המילים בסדר הנכון לאחר שהניח אותם על פס התקשורת. אפשר לסדר לו אותם בהתחלה בסדר הנכון אם לא הצליח לבד. אם הוא וורבלי, ניתן לבקש ממנו להגיד את המשפט (לבד או בחזרה אחרינו).

כרטיסיות תקשורת מחוץ לזמן הארוחה

אין צורך להקפיד על משטח התקשורת רק בארוחה, לאחר שהילד מתורגל מספיק בשיטה. אנחנו הדבקנו פס סקוצ’ על המקרר עם מספר קטן של אופציות קבועות. כשהילד רצה לנשנש משהו מהמקרר, הוא היה משתמש בכרטיסיות כדי לבחור נשנוש מבלי לפתוח את המקרר. (בדרך כלל שניצל קר, גבינה צהובה, ירק, פרי או עוגה)

קלסר הכרטיסיות תמיד היה זמין במטבח למקרה שהוא מתוסכל מרעב. ורוצה חטיף שאינו נגיש לו.

איך מייצרים קלסר תקשורת לארוחות

איך להשתמש בלוחות התקשורת כדי לייצר כרטיסיות תקשורת

תהליך הכנת קלסר וכרטיסיות תקשורת אינו מורכב, אם כי העבודה עצמה קצת סיזיפית.

הציוד הנדרש:

  1. קלסר קשיח
  2. מכונת למינציה
  3. דפי למינציה
  4. תמונות מודפסות לכרטיסיות תקשורת
  5. רצועות סקוצ’ זכר ונקבה עם גב דביק
  6. מספרים
  7. מחורר

שלבי עבודה להכנת כרטיסיות

  1. יצירת רשימת מלאי של כל מילים שנצטרך. אם מדובר על קלסר אוכל, תרשמו את כל המאכלים שהילד אוכל או חשוף עליהם, וכל הפעולות הקשורות לארוחה שהילד.
  2. יצירת הכרטיסיות עצמן. ניתן להשתמש באפליקציה ממוחשבת, להוריד תמונות מהרשת ולערוך בתכנות אופיס, צילום של התמונות, לבקש תמונות מהמסגרת החינוכית ועוד. כתבו את תוכן כל תמונה מתחת לתמונה כדי ליצור שפה אחידה. כך תמיד תקראו לעגבנייה בשם אחד ולא בשפה נוספת או במילה אחרת. לדוגמה, כל סוגי העגבניות הן עגבנייה, אלא אם נשים תמונה נפרדת לעגבנית שרי. אחידות שפה היא חשובה. היצמדו לשפה אחת בזמן שימוש בכרטיסיות תקשורת.
  3. אם החלטתם על אפליקציה בטאבלט בנו את התפריט באפליקציה, ואם החלטתם על כרטיסיות נייר המשיכו לשלבים הבאים.
  4. הדפיסו את הכרטיסיות – רצוי במדפסת צבעונית.
  5. גזרו את הכרטיסיות.
  6. הניחו בדפי ניילון עם רווחים
  7. העבירו במכונת למינציה.
  8. הדביקו מאחורי כל כרטיס פיסת סקוצ’ זכר.
  9. גזרו שוב את הפלסטיק מסביב לכרטיסיות.

שלבי עבודה להכנת קלסר

  1. הכינו לקלסר חוצצים עם רצועות סקוצ’ נקבה לכרטיסיות. ניתן להשתמש להעביר דפי למינציה במכונה כדי לקבל דף קשיח.
  2. חוררו את החוצצים והכניסו לקלסר.
  3. מלאו את החוצצים בכרטיסיות.
  4. הכינו את משטח התקשורת: תמונה של צלחת במרכז דף, ולהעביר בלמינציה.
  5. על משטח התקשורת מדביקים רצועות סקוצ’ נקבה בחלק העליון ובצדדים.
  6. חוררו והכניסו לקלסר.
משטח תקשורת לארוחה

טיפים נוספים לאיך משתמשים בכרטיסיות תקשורת לתזונה

  1. קיבעו מקום קבוע לציוד התקשורת. הילד יתרגל להגיע אליו ואתם לא תצטרכו לחפש אותו בכל הבית.
  2. שימרו קבצי תקשורת לגיבוי במחשב תמיד!
  3. הכינו כרטיסיות ומשטחי אוכל נוספים, למקרה של בלאי או אם ילך לאיבוד.
  4. הניחו על המשטח בארוחה, גם כרטיסיות עם אוכל שיש בדרך כלל על השולחן, שהילד לא בהכרח אוכל בשגרה. יכול להיות שהוא ירצה לטעום משהו שההורים אוכלים שלא ידע לבקש.
  5. בתחילת הארוחה יש להציג את כל המזונות שעל השולחן ולספק להן כרטיסיות, כדי שהילד יוכל לעשות בחירה. אם בדרך כלל בארוחות, אתם נוהגים להרכיב צלחת במטבח ולהגיש, הרכבת הצלחת עם הכרטיסיות יכולה להתבצע במטבח, או שתצטרכו להגיש לשולחן צלוחיות אוכל.
  6. אם הילד צריך לקחת תרופה ביחד עם הארוחה, ניתן לשלב את הכרטיס המתאים על משטח התקשורת.
  7. צריך להיות עקביים בשימוש של שיטה זאת, כי היא תיצור/תחזק עבור הילד שגרה ברורה הקשורה לאוכל. ילדי תקשורת מתפקדים הרבה יותר טוב עם שגרות קבועות.

לסיכום

את ההנחיות בפוסט זה ניתן כמובן לשכפל עבור צרכים אחרים מלבד תזונה. דיברו בכתבה על לוחות תקשורת וכרטיסיות תקשורת.

את המידע בנושא תת”ח הקלטנו בסרטונים שזמינים בערוץ היוטיוב וקבוצת הפייסבוק שלנו להורים לילדים עם אוטזים.

ניתן להגיע אלינו לסדנאות תת”ח, בהן נדבר על שלושת כלי התת”ח שכתבנו עליהן בבלוג: כרטיסיות תקשורת, כרטיסי ניווט, וסיפורים חברתיים.

כדי להתעדכן בתאריך הבא ולהרשם לסדנה, היכנסו לטופס ומלאו פרטים

עבודה נעימה

נ.ב.

דרכים נוספות לקבל מאיתנו מידע ושירות:

אתם מוזמנים להצטרף לשתי קבוצות הפייסבוק: על הטיפולים בתאי גזע, ולהורות מיוחדת.

ניתן להצטרף לקבוצת הווצאפ שלנו שבה תקבלו התראות על הרצאות ואירועים שאנחנו מארחים.

מוזמנים להצטרף לקורס החדש שלנו: “מדברים על הרצף” שנכתב במיוחד להורים שרק קיבלו את אבחנת האוטיזם.

הבלוג

בלוג הורות לילדים מאושרים על הרצף נכתב על ידי חגי ושירה ריינר, שני הורים לילדים עם צרכים מיוחדים – אוטיזם, אפילפסיה, ועוד. אנו מתמקדים ביסודות של גידול ילדים עם צרכים מיוחדים בישראל, אך חלק ניכר מהתוכן שלנו יהיה רלוונטי ברחבי העולם.

רשימת הדיוור

הצטרפו לרשימת הדיוור כדי לקבל פוסטים חדשים שלנו ישירות למייל!

עוצב באמצעות WordPress.com