אנחנו גאים להציג את קורס הדרכת הורים לילדים אוטיסטים או ילדים עם בעיות וויסות חושי וקשיי תקשורת שאינם מוגדרים על הרצף האוטיסטי החדש שלנו. הקורס מאפשר לכם לקבל את שירות הדרכת ההורים אבל במקום אחד על אחד הסדנה תהיה קבוצתית. המטרה להוזיל עלויות ולחבר בין הורים במצב דומה. לייצר קהילה.
אחרי שלוש שנים של כתיבה בבלוג, ליווי מאות הורים, וניהול שתי קבוצות פייסבוק, החלטנו שהגיע זמן להשיק את הסדנה הזאת שעליה אנחנו עובדים זמן רב.
האם כך נראית הורות לילדים על הרצף האוטיסטי?
“הוא שוב נשך ילד בגן היום”. אמרה לי הגננת בפעוטון. “הוא מוריד נעליים וגרביים ולא מוכן לשים…” “דקה הוא לא יושב במפגש ועל לאכול “בכלל אין מה לדבר. בקושי נוגע באוכל.” . הגננת ממשיכה.
זו דוגמה להתמודדות שאני חוויתי כאם לנבו. נבו הוא ילד שלישי של חגי ושלי. הוא, דולב אחיו הגדול, ודב אחיו הקטן מאובחנים על הרצף האוטיסטי.
בניגוד להמלצות אנשי המקצוע שטפלו בנבו אני הפעלתי את החוש האימהי שלי (יחד עם תובנות מקצועיות כאחות מוסמכת) ונבו מראה שיפור ניכר באופן שהפתיע גם את אנשי המקצוע.
הבנתי שעליי לחלוק זאת. זהו ידע שאני לא מתכוונת לשמור.
הדרכת הורים לילדים אוטיסטים
וכך נולד פרויקט “מדברים על הרצף”. פרויקט ידע עשיר שחולק תובנות ורעיונות מעשיים עם הורים מאותגרים.. כמוכם – כמוני.
אני מקיימת מפגש ממש בקרוב. הוא חינם ואין בו כל התחייבות מצדכם. פשוט כנסו לקישור ובואו נדבר על הרצף.
עם הזמן רכשתי ניסיון, ידע וכלים. יחד עם השכלתי כאחות, רכשתי השכלה נוספת שתיתן לי כלים לעזור לדולב ואביגייל , ואחר כך לנבו ולדב. כך עשה גם חגי בנוסף להשכלתו כמורה.
ב2019, עם הזיכרון המר של התחושות הקשות שלאחר האבחון, החלטנו להקים את האתר הזה. מקום שבו נוכל להנגיש את הידע של שנינו להורים כמונו.
אני מרגישה כבר זמן רב שזאת משימה שנועדתי לעשות. אני לא מעוניינת לשמור את הידע שלי לעצמי. הוא יכול וצריך לשרת אתכם.
מתוך מטרה זאת כתבנו את הסדנה החדשה.
אך המידע שכתוב באתר, או אפילו בהקלטות שהעלנו ליוטיוב לא תמיד מספיק נגיש לכולם. ופונים אליי הורים כל הזמן לבקש הדרכת הורים פרטנית. אך איני מצליחה למצוא זמן לכולם. ולחלק מהפונים השירות האישי שלי יקר.
לכן יצרנו פיתרון נוסף – הדרכת הורים לילדים אוטיסטים בסדנה קבוצתית. הקבוצה מאפשרת לנו להוריד מחיר, ובו זמנית לאפשר ליותר הורים לרכוש השכלה שתאפשר להם להתמודד יותר טוב מול המצב בבית.
לסיכום
הסדנה הקרובה תתחיל במרץ, אבל לפני שאתם מחליטים אם היא מתאימה לצרכים שלכם או לא, הצטרפו למפגש הקרוב. שם אציג יותר בבירור מה מתוכנן לסדנה.
יש הרבה הורים מנוסים בקבוצות במדיה החברתית. אתם מוזמנים לפנות אלינו גם כמובן, ונסייע במה שאפשר.
למי שלא פעיל בפייסבוק הצטרפו לקבוצת הווצאפ השקטה שלנו, שם תקבלו הודעות על אירועים שאנחנו מארגנים. מדי פעם אנחנו פותחים אותה לשעת שאלות.
הסדנה נועדה עזור לכם בתהליך מורכב של למידה שעליכם לעשות כדי להתמודד עם אוטיזם במשפחה. אם אתם מרגישים מוצפים, אפשר ליצור איתנו קשר כדי לקבל הדרכת הורים פרטנית.
הבלוג
בלוג הורות לילדים מאושרים על הרצף נכתב על ידי חגי ושירה ריינר, שני הורים לילדים עם צרכים מיוחדים – אוטיזם, אפילפסיה, ועוד. אנו מתמקדים ביסודות של גידול ילדים עם צרכים מיוחדים בישראל, אך חלק ניכר מהתוכן שלנו יהיה רלוונטי ברחבי העולם.
אנחנו גאים להציג את קורס הדרכת הורים לילדים אוטיסטים או ילדים עם בעיות וויסות חושי וקשיי תקשורת שאינם מוגדרים על הרצף האוטיסטי החדש שלנו. הקורס מאפשר לכם לקבל את שירות הדרכת ההורים אבל במקום אחד על אחד הסדנה תהיה קבוצתית. המטרה להוזיל עלויות ולחבר בין הורים במצב דומה. לייצר קהילה.
אחרי שלוש שנים של כתיבה בבלוג, ליווי מאות הורים, וניהול שתי קבוצות פייסבוק, החלטנו שהגיע זמן להשיק את הסדנה הזאת שעליה אנחנו עובדים זמן רב.
ביום רביעי ה18.04.2023 בשעה 21:00 יתקיים מפגש זום ללא עלות. במפגש נדבר על תפקיד ההורה המטפל, ונציג את עיקרי הקורס. מטרת הקורס היא לתת להורים כלים מעשיים לעבודה עם הילדים.
הערה: מנתחות התנהגות משתמשות בגישה הנקראת ניתוח התנהגות יישומי או ABA (applied behavioral analysis). גישת חינוך זו נמצאת בביקורת חריפה בשנים האחרונות, וגם אנחנו לא השתמשנו בה בחינוך ילדינו. אם זאת אנחנו מאמינים שלכל הורה לילד עם צרכים מיוחדים צריך להיות גישה למידע ממגוון מקורות כדי לבצע החלטה מושכלת בגיבוש הגישה שלהם.
עיצוב הבית להתאמה לצרכים מיוחדים והפרעת ויסות חושי
הערה: כדאי לקרוא על הפרעת הויסות החושי שהיא חלק מאוד ניכר מעולמו של אוטיסט. מומלץ להנגיש את הבית כמיטב יכולתכם ותקציבכם לצרכים של ילדיכם כדי להקל עליהם ועליכם בגידולם.
הרצאות מעניינות בנושא רפואה רגרנטיבית (טיפול דם טבורי/תאי גזע)
חלק גדול ממטרת הקמת אתר זה, נובע מהרצון שלנו לקדם את תחום הרפואה הרגרנטיבית בארץ. בעיקר לטיפול לילדים עם צרכים מיוחדים. אנחנו עובדים כדי לדחוף את החוקרים בארץ המתעניינים בתחום לפתוח מחקרים קליניים שיאפשרו טיפול כאן.
ד”ר בני גוזנטהייט (חברת צל-אל) דיבר על המחקר שלו בנושא אוטיזם והקשר לטיפול תאי גזע. מטרת המחקר לייצר בדיקה דיאגנוסטית שתאפשר לאבחן אוטיזם באמצעים ביולוגיים. הבדיקה תאפשר אבחון אוטיזם מוקדם יותר, ושיפור המענה הרפואי לתסמונת.
הרצאת אורח – ד”ר עומר בר-יוסף – מחקר: מתן דם טבורי לאוטיזם ושיתוק מוחי
ד”ר עומר בר יוסף – מנהל המכון להתפתחות הילד במרכז הרפואי שיבא. ההרצאה בנושא המחקר בשיבא על טיפול בדם טבורי לאוטיזם ושיתוק מוחין
הרצאת אורח – פרופסור דני אופן – מחקרים ברפואת רגרנטיבית
מרצה: פרופסור דני אופן – אוניברסיטת תל אביב נושא: רפואה רגרנטיבית – הרצאה בנושא המחקר על טיפול באקסוזומים באוטיזם (מודל עכברים) זמן: יום רביעי 28.12.2022 בשעה 21:00 איפה: מפגש זום איך נרשמים: קישור ישלח בקבוצת הווצאפ או דרך האירוע בקבוצת הפייסבוק.
אם יש לכם אתגר מסוים שהייתם רוצים לקבל עבורו מענה, צרו איתנו קשר. אולי כבר יש לנו הקלטה בנושא, או שנוכל לייצר מפגש חדש.
הרשמו לדיוור שלנו כדי לקבל התראות על כתבות חדשות שמתפרסמות בבלוג.
הבלוג
בלוג הורות לילדים מאושרים על הרצף נכתב על ידי חגי ושירה ריינר, שני הורים לילדים עם צרכים מיוחדים – אוטיזם, אפילפסיה, ועוד. אנו מתמקדים ביסודות של גידול ילדים עם צרכים מיוחדים בישראל, אך חלק ניכר מהתוכן שלנו יהיה רלוונטי ברחבי העולם.
בכתבה זאת נדבר על התקפי זעם – תופעה נפוצה בקרב ילדים, ואיך הם מתבטאים אצל ילדים אוטיסטים. נדבר על תגובות נוספות למצבי מצוקה שעלולות להראות דומות אך המניע שונה. תקבלו כלים להתמודדות עם הסוגים השונים של תגובות רגשיות למצבי מצוקה.
איך מתמודדים עם התקפי זעם אצל ילדים אוטיסטים?
אתם צריכים לקנות לילד בגדים, אבל חוששים ללכת איתו. אולי הוא לא ייתן למדוד בגד ויעשה סצנה. הילד מבקש גלידה וניל, מקבל גלידה וניל ובכל זאת פורץ בבכי. נכנסתם לסופר לקנות כמה דברים. הילד ביקש סוכריות, והישתטח על הרצפה בצרחות כשאמרתם לו “לא”. איך מתמודדים עם התקפי זעם אצל ילדים אוטיסטים? האם כולם אותו דבר?
יתכן שאתם מוצאים את עצמכם נמנעים לחלוטין מיציאות עם ילדכם המאובחן עם אוטיזם. או שהוא כבר יחסית גדול לשבת בעגלה, ובכל זאת יוצא רק חגור בעגלה.
יתכן שאתם כאן כהורים/מטפלים לאוטיסטים צעירים או בוגרים יותר. כך או כך, צריך להבין את הבסיס כדי ללמוד להתמודד טוב יותר עם תגובות רגשיות למצבי מצוקה.
הדרגות השונות של התקפי זעם אצל ילדים אוטיסטים
קודם כל רצוי להבדיל בין סוגים שונים או דרגות שונות של תגובות רגשיות למצבי מצוקה. לא כולן התקפי זעם אצל ילדים אוטיסטים. הבסיס להתמודדות: להימנע ככל האפשר מלהיכנס למצבים רגישים, ולתמוך בו עד שיוצאים מזה.
טנטרום. Temper tantrum
התקף זעם שנובע מניסיון להשיג משהו. לדוגמה, ילד שלא קנו לו סוכריה משטתח על הרצפה בסופרמרקט. הילד ירגע אם יקבל את מה שרוצה, אך גם ילמד שזאת התנהגות שעובדת להשגת מטרתו.
הרגש המוביל בטנטרום הינו – רצון להשיג מטרה. טנטרום הינו מניפולציה מצד הילד על ההורה.
ברגע שהילד ישיג את המטרה הוא יהיה מסוגל להרגע.
התנהגות זו מופיעה לעיתים קרובות יותר אצל ילדים עם כישורי תקשורת מפותחים יותר.
הטנטרום נועד להניע את ההורה לספק איזשהו צורך. אם אנחנו מכירים טוב את הילד, ניתן להימנע מהסיטואציה בדרכים מסוימות.
לדוגמה: נכנסים לסופרמרקט והילד ישתטח על רצפה אם לא יקבל את כל מדף הסוכריות?
אפשר להגיע מראש להסכם, שיקבל למשל סוכריה אחת בלבד. כשמגיעים לקופה וצריך לבחור רק אחד, זה גם שם אותנו בשליטה טובה יותר. לכל סיטואציה תהיה לה פיתרון אחר, אבל הדגש הוא הכנה מראש.
מלטדאון. Meltdown
המלטדאון הוא תגובה רגשית שנובעת מתיסכול יתר. הוא יכול להראות דומה לטנטרום, אבל בדרך כלל מדובר על אדם שנחשף וספג גירויים חושיים ודרישות רגשיות והוא הגיע למקום שהוא כבר לא יכול להחיל יותר את הדרישות ממנו.
התקפי זעם מהסוג הזה אצל אוטיסטים יכולים להתבטא באלימות כלפי עצמם או הסביבה, בכי ממושך, התנגדות לפעולה, ילד שנשכב על הרצפה ומסרב פיזית לזוז.
אנשים בעלי קשיי תקשורת או קשיים חושיים אחרים חשופים יותר לשחיקה.
הקושי בלהכיל ריגשית את הצרכים של אחרים יכול להציף כל אדם, אך עם לקות תקשורתית זה מורכב אף יותר.
אנשים שחוו שחיקה חשופים יותר לדיכאון, להתמכרות, לשינויים במשקל , לשינויים במצבי רוח, ועוד.
הדרך הטובה ביותר להתמודד עם שחיקה היא לעשות שינוי. לאנשים ששינוי קשה עבורם זוהי מטלה מורכבת ויש לספק להם תמיכה מתאימה.
מניעת עומס גירויים חושיים
הצורך של הילד במצבי מלטדאון או שאטדאון הוא להפסיק את הסבל שנגרם מהצטברות דרישות חושיות ורגישיות.
למשל ילד/בוגר עם בעיה ביכולת העיבוד החושי, שנכנס לקניון והוצף בגירויים חושיים: תאורה מרצדת, קולות ומוזיקה מכמה כיוונים וכו’. נוסיף על זה גם דרישות כמו תחכה כאן בזמן שאני מודדת, כשרמת הסבלנות הולכת ויורדת.
אם אנחנו יודעים שמסע קניות הוא בגדר בלתי אפשרי, ניתן למצוא דרכים אחרות לצייד. נקנה מצרכים באינטרנט, או שנלך בלי הילד. וכשאין ברירה, נשתמש בכלים להפחתת העומס החושי.
מוטב גם לעשות לילד הטרמה (הכנה מוקדמת) לדרישות האירוע. עם ילדים לא וורבליים נשתמש בכלי תת”ח כמו סיפור חברתי.
לסיכום
אין ספק שהתמודדות עם התקפי זעם אצל ילדים אוטיסטים מאתגרת במיוחד. אנחנו מקווים שידע מעמיק יותר על הסוגים השונים של תגובות רגשיות למצבי לחץ יתן לכם כלים מדויקים יותר להתמודדות.
בלוג הורות לילדים מאושרים על הרצף נכתב על ידי חגי ושירה ריינר, שני הורים לילדים עם צרכים מיוחדים – אוטיזם, אפילפסיה, ועוד. אנו מתמקדים ביסודות של גידול ילדים עם צרכים מיוחדים בישראל, אך חלק ניכר מהתוכן שלנו יהיה רלוונטי ברחבי העולם.
כמעט ואין הורה לילדים קטנים שאינו חושב על המעמד של ארועים כמו ערב ליל הסדר. לחלקנו האירוע מסמל משפחתיות וטקסיות מרגשת. לאחרים ארוחת ערב חגיגית הוא אירוע מלחיץ ומעורר חרדה. הורים לילד עם אוטיזם נוטים לקבוצה השניה. האם אפשר לשרוד את ליל הסדר עם ילד עם אוטיזם?
המפתח להצלחה הוא (כרגיל) הכנה מראש. בהדרכה ירדתי לפרטים והצגתי את הטיפים שלי לערב החג.
לשרוד את ליל הסדר
חג פסח מתקרב, ועימו ליל הסדר. האירוע, לרוב, מרובה משתתפים. האורחים מתקבצים סביב שולחן החג, שרים וקוראים בהגדה. הטקס עתיק יומין ורב משמעות לסיפור מהות העם שלנו בארץ ישראל ומחוצה לה.
אין הורה שלא חושב על שלל “טריקים ושטיקים” מיוחדים לשמור מעט שקט בזמן הסדר. אנחנו מקווים להתנהלות סבירה לאורך אותה ארוחה שאורכת מספר שעות במקרה הטוב, או נמשכת לאורך כחצי יום במשפחות אחרות.
הדבר נכון אף יותר להורים לילדים עם צרכים מיוחדים על כל גווניהם.
בכתבה הבאה ננסה למפות ולארגן את הדרך לארוחת חג יותר קלה, יותר נינוחה ויותר מאורגנת. אולי גם הזדמנות להציג מאכלים חדשים ולגוון קצת את התפריט.
קחו נייר וכלי כתיבה והכינו תכנית פעולה
וכמו כל דבר טוב – סוף מעשה במחשבה תחילה.
על מנת להיות מאורגנים ולהבין לעומק מה הצרכים שלנו מיפיתי אותם לכמה חלקים.
לפני שאתם מתחילים לקרוא:
קחו נייר וכלי כתיבה.
עיברו על כל החלקים.
איספו את המידע (לא לדלג על החלק הזה גם אם נראה לכם שהוא מיותר).
כתבו בצורה אובייקטיבית מה לדעתכם הציפיות הראליות שלכם מהילד שלכם בזמן ליל הסדר. דאגו להיות ממוקדים וברורים על מנת שתוכלו לתקשר ביעילות את הצרכים שלו אל הסביבה.
לדוגמה, קושי לסבול את הרעש והקולות של ליל הסדר (דיבור רם, שירים, קולות של כלי האוכל). פתרון אפשרי – היערכו עם אוזניות מנטרלות רעש. פתרון נוסף – ישיבה באזור שקט לזמן האוכל.
הרכיבו לעצמכם ערכה בה כל הציוד שתצתרכו על מנת לגבות זאת.
שאלו את עצמכם ( במיוחד עם פעוטות) האם בכלל נכון להם, לכם ולאורחים להיות שותפים לכל הארוע (בעיקר בהתחשב בסדר היום שלהם ובמחיר של שינוי סדר היום)? אם כן איך ובאילו חלקים.
2. היצמדות לסדר יום הילד עד כמה שניתן.
כל יציאה מהשיגרה גוררת קושי, ובמיוחד בארועים מסוג זה. לכן, השתדלו להיצמד עד כמה שניתן לעוגני סדר היום הקבוע (כאלו שאתם מנהלים בסופי שבוע כשילדיכם אינם במסגרת).
חישבו באיזו דרך להציג את שיבוש השיגרה על מנת להפחית חוסר וודאות סביב היום המיוחד הזה ולהוריד את סף המתח ( גם התרגשות הינה סוג של מתח) אצל הילד.
כמה כלים לבצע דבר זה:
א. שיחה עם הילד, לפי יכולותיו.
הסבירו בדיוק מה יקרה מבחינה לוגיסטית: בשעה כזו וזכו ניכנס לאוטו וניסע לסבתא. אחר כך נתכנס כל המשפחה. אחרי זה ניקרא את ההגדה ונשיר שירים. ואז אוכל. וכן הלאה).
תאמו מראש עם הילד אם הוא לוקח תפקידים בסדר או לא. האם הוא ישיר מה נשתנה? יחפש את האפיקומן? ותאמו עם המארחים/אורחים את מה שהוא מצפה שיקרה סביב תפקידיו.
שיטה זאת מתאימה לילדים גדולים יותר שמסוגלים להבין נושא כל כך מורכב ובעלי יכולת וורבלית תואמת.
ב. שימוש באביזרי תקשורת כמו סיפור חברתי, כרטיסיית ניווט או כרטיסיית סדר וויזואלי ועוד.
אם בחרתם סיפור חברתי חשוב לקרוא אותו כבר מהיום שלפני ערב החג. קראו בו מספר פעמים. קחו אותו איתכם על מנת להעזר בו לאורך כל הערב.
כרטיסיית ניווט או כרטיסיית סדר וויזואלי הינם כלים שמראים רצף פעולות (איזו פעולה נעשית כרגע, מה קרה לפניה ומה יקרה אחריה). כלי זה מיועד לילדים שחשים מצוקה בעת ביצוע הפעולה על מנת לסייע להם לבצע אותה.
שימו לב יש לשקול עד כמה יהיה הילד מעורב בארוע לפי סדר היום שלו. ילד שבשיגרה הולך לישון בשעה 19:00 לא יהנה מלהיות ער גם בשעה 21:00 ויתרה מזאת גם הסביבה שלו לא תהנה.
השתדלו לא למתוח את שעת השינה ליותר משעה איחור. גם אם הרדמתם אותם בצהריים על מנת שיהיו ערים בערב.
הניסיונות להפר כלל זה, לא רק שהוכיחו את עצמם כלא מועילים, אלא אף מזיקים אצלי במשפחה. ילד שלא ישן שעות אלו בשיגרה לרוב לא ישן טוב אבל גם לא יהיה מספיק עייף כדי להירדם בשעה סבירה.
שימו לב! לסביבה הפיזית במקום בו יערך הסדר, יש השפעה גדולה על הצלחת הערב.
איפה הסדר נארך? אצלכם בבית או במיקום אחר?
האם הילד שלנו מכיר את הבית וחש בו בנוח?
האם אני אבלה ערב שלם בריצה אחרי הילד כי למארח יש בובות זכוכית שבירות על מדף נמוך?
אם הילד שלי יכנס למלטדאון (טנטרום אינו מאלטדאון ולא מטפלים בהם באותה דרך), האם יש לי איך להרגיע אותו?
אם הילד שלי צריך לישון במהלך הערב האם יש לי פינה להרדים אותו?
שאלות אלו ועוד רבות אחרות הן חלק מהסביבה הפיזית בה מתנהל הארוע.
מכיוון שמדובר על ארוע של לפחות 4-5 שעות, ולא מקובל לעזוב אותו באמצע, אלו דברים שצריך לקחת בחשבון.
אם הילד שלכם (כמו הילדים שלי) לא מסוגל לשבת לאכול בתוך סביבה רועשת וזקוק לשולחן אוכל במקום שקט יותר – אלו דברים שאתם צריכים לקחת בחשבון ולהערך אליהם מראש. כבר מעכשיו.
אם יש לכם צורך בהתאמות פיזיות כמו – שולחן ילדים במקום ניפרד, מיטה או מזרון להשכיב את הילד – יש לדאוג לכך מראש.
דאגו מראש להגדות פסח מותאמות – תמונות גדולות, כתב ברור על רקע לא רועש. בחרו ביחד עם הילד מראש הגדה שהוא אוהב.
טיפ – אם אתם לא בטוחים מה צפוי לכם בבית המארח, בקרו בו לפני. אפשר לבקש מהמארח להראות לכם את הבית בשיחת וידאו.
4. מי האנשים שיהיו איתי בליל הסדר?
לפעמים אנחנו המארחים ולפעמים המתארחים. כך או כך הרבה פעמים ליל הסדר מורכב מכל מיני אנשים שלא תמיד מתורגלים בסיטואציה.
נסו ליצור איתם קשר מראש עירכו תיאום ציפיות איתם. עברו איתם על כל הדברים שחשוב לכם שידעו. כדי שברגע האמת לא יווצרו אי נעימיות.
אם יש התנהגויות אופייניות שילדכם מציג וחשוב לכם שלא יתייחסו אליהן – דאגו להסבירן לפני כן.
בדרך זאת אתם תשיגו שיתוף פעולה טוב יותר. לחליפין בררו מראש האם בכלל אלו אנשים שיכולים להכיל את ליל הסדר איתם ולהימנע מלהיכנס מדרך התחילה לסיטואציה לא נעימה.
הסבירו מה אתם עושים במצבים שילדיכם מעלה התנהגות מאתגרת (מאלט דאון , קושי התנהגותי אחר). וודאו כי זה מקובל על מי שיהיה איתכם על מנת לחסוך אי נעימיות.
טיפ – בקשו מכל המשתתפים הצפויים להגיע, לשלוח תמונה. הראו לילד על הנייד או הכינו כרטיסיות. עברו מראש על התמונות של האנשים שצפויים להגיע עם הילד שיהיה יותר רגוע כשהוא נפגש איתם
5. הימנעות ממוקדי לחץ
ליל הסדר הינו מאורע משמח, מרגש, סטרסוגני (גם אם לחיוב) אך לפעמים גם מעייף. חישבו מראש מה הם מוקדי לחץ שניתן לפתור מראש.
לדוגמה:
הימנעות משיחה עם בת הדודה הביקורתית
המנעות מהגעה למקום שאינו בריא לכם או עבור ילדיכם
יציאה לפני שעות הפקקים לארוע על מנת לא לבלות זמן ממשך על הכביש ולהגיע עצבניים לארוע
הלבשת הילד בבגדי יום יום והחלפתם בזמן הסמוך לארוע
לא להלביש בגד חדש לחלוטין אם הילד סובל מרגישות לבד. עדיף שלא ישתגע מהבגד החדש והיפה ערב שלם.
לא לשכוח גורמים המרגיעים את הילד ( בובה אהובה, אביזר וויסות וכו).
6. אל תגיעו רעבים לליל הסדר!
כאילו שהדבר ההגיוני ביותר הוא לאכול ארוחה לפני הארוחה הענקית של ליל הסדר?
אז זהו- שכן!
בעבר וויתרנו על ארוחת הערב הרגילה ( בשיגרה סביב שש בערב ) והמתנו לארוחת השחיתות המסורתית של ערב פסח .
ואז קרה הדבר הבא…
דולב התעצבן כי לא שמתי לו את התוכנית החביבה עליו במסך הגדול בסלון. (עכשיו חלל שולחן ליל הסדר). בכה בקולי קולות שהתגברו והתעצמו כי היה רעב ועצבני.
נדרש זמן הרגעה של כחצי שעה. כולל שליפת נייד, איחסון הילד בחדר השינה של אחי, תוך כדי שאחיו יונק וצורח חליפות כי התפספסה שעת ההנקה שלו.
גם אביגייל לא הבינה לאן נעלמו ההורים, אז היא נידבקה לסבתא ולא הסכימה לזוז.
ילד רעב הינו עצבני וחסר מנוחה. כאשר ההורה שלו גם רעב אז ההורה עצבני וחסר מנוחה. תוסיפו לזה את התיסכול האישי שלנו על כך ששוב נכשלנו להנות מארוע משפחתי, ותקבלו ארוע שתוכנן שלא כמו שצריך.
נבו היה גמור מעייפות בשעה שמונה בערב וביקש – צרח שיחבקו אותו וירדימו אותו.
אני וחגי היינו, עייפים, רעבים, עצבניים ואולי זכינו לחמש -שש דקות של הנאה במהלך כל הערב.
אז בבקשה שבו לאכול סביב חמש בערב ותימנעו מהמשבר. מבטיחה לכם שכשהאוכל יוגש בשמונה וחצי – אתם תהיו רעבים שוב.
לסיכום
השנה אנחנו מארחים את הסדר. הסיבות לכך מגוונות .
יש לנו חלל גדול יותר. עברונו דירה ממש לא מזמן, והשקענו הרבה בהנגשת הבית לצרכים שלהם. לנו בבית את כל האביזרים שמאפשרים לילדים שלנו לאפשר לנו לעבור את הארוע בנחת. מאביזרים מווסתים ועד עזרי תקשורת בכל פינה.
הבית מוכר וכך גם כל האורחים שלנו השנה מוכרים להם. כולם כבר יודעים כיצד להתנהג איתם. אין חשש לכך שנרגיש שמעבירים עלינו ביקורת בכל פעם שניתקל בקושי.
הכנתי לכל ילד (גם לאביגייל – כי מגיע לה גם), ערכה קטנה עם שעשועים הפגתיים שיוכלו להנות מהם ליד השולחן.
היום (יום שלישי) אשב ואכין להם כרטיסיית ניווט עבור סדר הפסח שלנו על מנת שיהיה להם ברור מה יקרה בבית שלנו. ננהל שיחה על מי יגיע ומה לצפות מהם.
בערב החג כולנו נאכל ארוחה קטנה לפני שכולם יגיעו ועל כן בחמישי הקרוב אני אבשל כל הבוקר.
ניתן להצטרף לקבוצת הווצאפ שלנו שבה תקבלו התראות על הרצאות ואירועים שאנחנו מארחים.
מוזמנים להצטרף לקורס החדש שלנו: “מדברים על הרצף” שנכתב במיוחד להורים שרק קיבלו את אבחנת האוטיזם.
הבלוג
בלוג הורות לילדים מאושרים על הרצף נכתב על ידי חגי ושירה ריינר, שני הורים לילדים עם צרכים מיוחדים – אוטיזם, אפילפסיה, ועוד. אנו מתמקדים ביסודות של גידול ילדים עם צרכים מיוחדים בישראל, אך חלק ניכר מהתוכן שלנו יהיה רלוונטי ברחבי העולם.
שימו לב! זו היא התכנית הפרטנית שלנו, כעת ישנה גם תכנית קבוצתית. הקורס להורים לילדי הרצף מאפשר לכם לקבל את התכנים של התכנית הפרטנית במחיר מוזל ולהכיר עוד הורים במצב דומה.
כשהגענו לאבחון של נבו, כבר היינו הרבה יותר מוכנים.
עכשיו אנחנו רוצים להנגיש את הידע המקצועי והניסיון שצברנו כמטפלים והורים.
ניתן להזמין הדרכות נקודתיות אצל שירה. עם זאת, שירה מוצאת לנכון שראוי להדגיש שכדי שהדרכת הורים לילדים עם צרכים מיוחדים תהיה אפקטיבית, רצוי שהיא תהיה בתהליך מובנה ולאורך תקופה ארוכה.
תכנית הליווי – הורות לילדים מאושרים על הרצף האוטיסטי מא’ ועד ת’
תכנית הליווי מכוונת לעזור בעיקר להורים לאחר אבחון אוטיזם ראשון. כדי לעזור לכם להגיע ממצב של חוסר בידע של תכנים הקשורים לעולם האוטיסטי, לעמידה בטוחה יותר על שתי הרגליים. בסוף התהליך אתם תהיו בעלי ניסיון פרקטי בטיפול וקידום ילדכם.
הרגשה שהורים מרגישים מיד לאחר קבלת אבחון שהילד היננו בעל צרכים מיוחדים, הינה די דומה וכך גם התגובות למתן האבחון.
אתם מבולבלים לגבי משמעות האבחון. האם אתם יודעים מה הצעדים הנכונים שצריך לקחת כדי לקדם את הילד לעצמאות ומימוש הפוטנציאל?
רוב ההורים חווים עכשיו רגשות של אובדן, חוסר אונים, ורגשות מבלבלים מהדברים שאמרו הפסיכולוג והרופא ההתפתחותי על הילד. ובעיקר מהמסמך הרשמי שמציין שההתפתחות שלו לא תקינה.
המחיר של עמידה במקום
אם גם אתם יצאתם ממעמד האבחון בהרגשה דומה לתיאור לעיל, אתם לא לבד. אנחנו הרגשנו כך אחרי כל אבחון של אחד מילדינו. הורים רבים מספרים שחוו חוויה קשה דומה.
שימו לב. לאחר האבחון, חשוב להתעלות על הרגשות הקשים. אחרת אתם עלולים למצוא את עצמכם כך:
הילד יכנס לגן תקשורת רק בשנת הלימודים הבאה, ועד אז מקבל מעט מאוד טיפולים.
הוא מתקשה להתקדם לעצמאות ותקשורת בצורה יעילה וימשיך לפתוח פערים התפתחותיים.
אתם כנראה תשקיעו הרבה כסף על טיפולים פרטיים בינתיים ולא בהכרח עם הידע המתאים כדי לבחור את הטיפול הנכון. בנוסף בזמן שמגיעים הביתה מטפלים מדי פעם, יש הרבה פערי זמן שלא תנצלו כדי לעבוד עם הילד בעצמכם, בהם אתם יכולים לשמר ולחזק את ההתערבות של אותם אנשי המקצוע.
הילד עלול להתקדם בקצב איטי מידי בתקופה שהמוח שלו עדיין גמיש. זאת תקופה הכי קריטית לעבודה אינטנסיבית כדי לצמצם פערים התפתחותיים. כל זה מוביל לפיספוס אדיר של הפוטנציאל ההתפתחותי ולילד שמתקשה לפתח עצמאות.
איך לפעול נכון כדי לממש את הפוטנצאיל
אנחנו מאמינים שהורים אקטיביים בטיפול בילד הם המפתח לטיפול אפקטיבי. יש חשיבות רבה למטפלים פארא-רפואיים מקצועיים, אך הרבה הורים נסמכים על אלו יותר מידי ומפספסים בגדול.
הורה בעיקר צריך להיות מנהל הטיפול – “הקייס-מנג’ר” של המערך החינוכי-טיפולי של הילד, כדי לאפשר לו לממש את הפוטנציאל שלו.
הצעד הראשון להפיכה לקייס-מנג’ר היא רכישת ההשכלה הנדרשת. מתחילים במושגי הבסיס ומתקדמים משם.
חמשת השלבים שתעברו בהדרכה כדי להפוך למנהלי הטיפול
כדי להפוך לקייס-מנג’ר אפקטיבי צריך לרכוש השכלה פרקטית. בתכנית הליווי תקבלו הדרכות וגם מטלות שבועיות. אתם תתרגלו את ניהול הטיפול ביחד איתנו כדי שתוכלו להתקדם לעצמאות בניהול הטיפול.
חמשת השלבים הם:
מיהילד שלי: מה זה אוטיזם? מה קריטי לדעת כאן ועכשיו
מה אני צריך לעשות כאן ועכשיו
מתי: סדר עדיפויות (מה עושים ראשון, מתי צריך לעשות החלטות מסויימות)
איפה: איפה קונים ציוד, איפה רוכשים השכלה, איפה מוצאים אנשי מקצוע
איך: איך “תכלס” עושים את הטיפול בעצמנו
מה קורה במהלך המפגשים
המפגשים עם שירה מתקיימים בקליניקה שלנו בנתניה או במפגשי זום. התהליך מתפרס בדרך כלל על גבי שלושה חודשים. המפגש הראשון יהיה מפגש אינטייק שבמהלכו שירה תבנה לכם תכנית אישית.
חודש ראשון –יסודות לטיפול: הבסיס לטיפול בילד עם אוטיזם
נקודות שנוגעים בהם בחודש הראשון:
מפגש אינטייק (ההורה מקבל סילבוס של הדברים שהוא צריך שיהיו קיימים על מנת לתפקד כהורה לילד עם צרכים מיוחדים + הבנה בסיסית של איך לתעד מה קורה בבית).
נבין לעומק מה זה אוטיזם? איך בנוי העולם של ילד אוטיסט. חשיבות הטקסים ושגרה. מה היא שונות מחשבתית.
למה לקחת תהליך הדרכת הורים לילדים עם צרכים מיוחדים
הורה לילד עם צרכים מיוחדים יקח שליטה על התהליך שהילד שלו עובר מרגע האבחון, כדי לקדם אותו לפוטנציאל האפשרי.
הורה שמקבל השכלה ותמיכה טובה הוא הורה שיכול להביא את הילד שלו להצלחה.
אנחנו מלווים הורים לילדים עם אוטיזם מפאסיביות לאקטיביות כדי לשפר תוצאות בטיפול ההתפתחותי.
אנחנו מסייעים להורים להבין, להכיל, ולרכוש מסוגלויות להתמודד בסיטואציה של גידול ילד על הרצף האוטיסטי.
לסיכום
אבחנה התפתחותית, בין עם אוטיזם או בעיה התפתחותית אחרת לא קלה לעיכול כלל וכלל. לא פשוט לגדל ילדים באופן כללי ועם צרכים מיוחדים בפרט.
הדרכת הורים לילדים עם צרכים מיוחדים יכולה לעזור לכם להתמודד עם הצד הרגשי הלא פשוט. תוכלו לקבל גם הכוונה מעשית כיצד לעבוד עם הילד כדי לקדם אותו.
תכנית הליווי “הורות לילדים מאושרים על הרצף מא’ ועד ת’ ב-90 יום” נכתבה כדי לייצר תהליך שמשלב הקניית השכלה ותרגול פרקטי יחד עם מענה רגשי. בסופו של התהליך אתם תרכשו השכלה וביטחון עצמי שיאפשרו לכם להיות “קייס-מנג’ר” – מנהלי המערך החינוכי-טיפולי של ילדכם בצורה אפקטיבית.
ניתן להצטרף לתכנית “מדברים על הרצף” שמקנה לכם פחות או יותר אותם תכנים אך בפורמט קבוצתי.
הבלוג
בלוג הורות לילדים מאושרים על הרצף נכתב על ידי חגי ושירה ריינר, שני הורים לילדים עם צרכים מיוחדים – אוטיזם, אפילפסיה, ועוד. אנו מתמקדים ביסודות של גידול ילדים עם צרכים מיוחדים בישראל, אך חלק ניכר מהתוכן שלנו יהיה רלוונטי ברחבי העולם.
אחד הקשיים שעולים חוזרים בפורומים של הורים, הוא נושא הגמילה מחיתולים. אצל ילדים עם עיכוב התפתחותי הבעיה מורגשת במיוחד. קשה עוד יותר לעשות תהליך גמילה כאשר יש בעיה של עצירות אצל ילדים. כדי להצליח בתהליך הגמילה מחיתולים, חייבים לפתור את בעיות המעי. נפרט בכתבה מספר סיבות אופייניות לבעיות כמו עצירות אצל ילדים, ואיך מומלץ להתמודד איתן.
כאחות ותיקה, עם ניסיון בטיפול במטופלים מפגים ועד מבוגרים, נאלצתי להתמודד עם מגוון בעיות במערכת העיכול. הדעות לדרך הנכונה לטפל בבעיות כאלו מרובות. לא כולן נכונות, לכן אני אשתדל לעשות סדר המבוסס על הניסיון וההכשרה שלי.
אז שימו כפפות! איטמו את האף! ובואו נכנס ביחד לנושא הקשה!
עצירות אצל ילדים (או מבוגרים)
בתור אחות, אחת הבעיות הכי נפוצה (אצל כל בני האדם) שאני נתקלת בה היא עצירות.
פעם פעם כשהייתי סטודנטית בבית הספר לסיעוד אחת המרצות שלי התחילה את ההרצאה שלה בכך שהודיעה לנו שהתענוג הכי גדול של כל בני האדם הוא – שאפשר לשחרר שתן וצואה. (*היא התנסחה במילים פחות פוליטקלי קורקט – להשתין ולדפוק חירבון טוב).
ואכן אחת התלונות שגורמות למטופלים שלי הכי הרבה אומללות היא לא אחרת מעצירות. אין יום בו אני לא מחלקת כמויות מסחריות ונדיבות של תרופות להקלה על עצירות. לפניכם ידע רב שנים וניסיון (וריח), ממני אליכם מוגש באהבה.
צואה, קקי, מספר שתיים, הגוש ועוד… לא משנה איך תקראו לזה, זה אחד הדברים הכי חשובים בחיינו. התהליך של הפקה ופרידה מצואה מלווה אותנו מראשית ועד סוף חיינו. הוא בעל משמעות פיזיולוגית, אך גם רגשית וחברתית.
מהיום הראשון, ילדים לומדים כל מה שקשור בייצור והפקה של צואה תקינה. התהליך הרגשי שמתלווה עליה לא פשוט. גם ההיבט החברתי שכרוך ביציאות והגזים שמתלווים אליו, הינו תהליך שכל ילד נדרש ללמוד בילדותו המוקדמת.
בתהליכים האלו חשוב שנמנע מנזק פסיכולוגי שיגרום לתהליך הביולוגי הטבעי לקשיים נוספים.
במילים אחרות, התהליך שמוביל לתחושות כישלון או בושה קשות עלול לעשות נזק רגשי. הנזק הרגשי עלול להביא לקשיים פיזיים בהטלת צואה.
לעיתים עצירות אצל ילדים נוצרת כאשר יש מחסום פסיכולוגי לשחרר. הצואה שנשארת עוד זמן במעי מתקשה. זה יוצר מעגל שבו הקושי לשחרר מוביל לכאב שמגביר את הקושי הפסיכולוגי.
עצירות אצל ילדים עם אוטיזם
ילדים עם אוטיזם נוטים לפתח יותר בעיות במערכת העיכול. זה לא בהכרח אומר שיהיה יותר שילשול או עצירות אצל ילדים עם אוטיזם. זה פשוט קורה יותר אצל ילדים עם אוטיזם מאשר אצל ילדים עם התפתחות רגילה. יתכן שבעקבות קושי בהבנת סיטואציות או בגלל בעיות פיזיולוגיות שקשורות לאוטיזם.
כיום יותר ויותר ברור שאוטיזם הינה תסמונת כלל גופית שמתלוות אליה גם בעיות פזיולוגיות (קשיים פיזיים אמיתיים ללא קשר לבעיית התקשורת הקיימת) ומשתנים מפרט לפרט ולעיתים כוללים גם בעיות פיזיולוגיות אמתיות אליהן צריך להתייחס. חשוב לציין שלא תמיד מדובר בבעיה פיזיולוגית. אם זאת, כדאי לשלול את הנושא אם מדובר בבעיה מתמשכת על פני זמן רב מאוד.
הקשיים שנובעים לפעמים מבעיות פיזיות, כמו חוסר איזון מטבולי או מיקרוביילי, או לחילופין יתכן ובעיה בויסות החושי שמובילה לפספוס איתותי גוף. בנוסף על כך, הקושי בתקשורת והבנה של סיטואציות חברתיות מוסיף לרובד הרגשי. סביר להניח שיש שילוב של חלק או של הכל. עצירות או קשיים ביציאות, יציאות קשות ועוד נושאים שקשורים בתחום הינם חלק משמעותי אצל ילדים עם אוטיזם. הסיבות לכך מרובות, ולכל אחת פתרון שונה.
קשיים פיזיים – היפוטוניה וחולשה של שרירי ריצפת אגן
היפוטוניה הינה מתח שריר נמוך שמקשה על פעולות מוטוריות. יש רמות שונות – לכל ילד הרמת ההיפוטוניה שלו. רובינו רגילים לחשוב על היפוטוניה רק בהקשר המוטורי של ריצה, קפיצה וכו’. אך למעשה הגוף שלנו משתמש בשרירים לצורך מערכות רבות.
מה קורה כאשר מדובר על פעולת היציאה של צואה מהגוף?
שריר הסוגר של המעי אמור להיות סגור חזק. הוא נפתח על ידי פעולת כיווץ שאנחנו עושים עם שרירי הבטן. כיווץ שרירי הבטן מפעיל לחץ על הסוגר וגורמת לפתיחתו.
כאשר שרירי הבטן חלשים מאוד או שרירי ריצפת האגן חלשים, יכול להיות בעיות ביציאות. כששרירי הבטן חלשים יהיו בעיות להוציא את הצואה. כששרירי ריצפת האגן יהיו חלשים יתכנו גם דליפות של שתן ולפעמים גם צואה רכה.
היפוטוניה נפוצה יחסית אצל ילדי הרצף, לכן מוסיף רובד לבעיית העצירות אצל ילדים אלו.
מי מאבחן היפוטוניה, ואיך מטפלים בה?
סימנים להיפוטוניה בגיל הילדות ( גילאי 4-7) יכולים לכלול יציבה מרושלת או כפופה, קשיים בפעילות מוטורית כמו קפיצה, ריצה, טיפוס. קושי בהליכה ברמת עצימות נמוכה לאורך זמן ( לפי המצופה מילד בגיל הזה) ושימוש בעגלה בשל כך ועוד. אם ילדיכם מראה סימנים כאלו אנא גשו לרופא הילדים ושוחחו על המצב.
אם יש בעיה ביציאות, כדאי לגשת לאבחון אצל פיזיותרפיסטית. היא יכולה לבדוק ולהתאים טיפול לחיזוק שרירים. יתכן מאוד ותראו שיפור לאחר תקופת זמן.
ילדים היפוטוניים צפויים להיות תמיד עם מתח שריר מעט נמוך. עבודה נכונה וקבועה (לאורך כל החיים) תיתכן הטבה משמעותית. אבל, צפו צורך לעבודה בתחום לאורך כל החיים. דבר זה נכון לכל אדם עם היפוטוניה. רצוי לשלב ציוד טיפולי מתאים בבית כדי לשפר את הטיפול.
נדרש מגוון תרגילי כושר לעזור לילדים עם היפוטוניה
הקשר בין תת תחושתיות לבעיות במערכת העיכול
קושי פיזי נוסף קשור לחוסר יכולת להרגיש איתותי גוף (להבדיל מחוסר יכולת להבין אותם). ישנם ילדים שפשוט לא מרגישים שהם צריכים להתפנות.
הרגישות הנמוכה עלולה לגרום לעצירות אצל ילדים שפשוט לא מרגישים את הצורך להתפנות. צואה שנשארה במעי יותר זמן, מתקשה, נדבקת לדפנות וקשה יותר להוציא.
אחד הסימנים לנושא היא כששמים לב בחוסר בסימנים לצורך בהתרוקנות ( אין איתות גופני כלל או שהוא מאוד מאוחר. אין “ריקוד פיפי”) במקרה כזה יתכן ובאמת הילד לא מרגיש כלל או שהתחושה לא מספיק חזקה כדי שהילד יפנה אליה צומת לב. במקרה כזה ההפרשות מגיעות ללא אזהרה כמו אצל תינוק בן יומו.
אם ילדיכם וורבלי נסו לברר איתו בעדינות האם הוא מרגיש את איתותי הגוף ( אתה מרגיש שיש לך פיפי בבטן או לא?) או שהוא לא מצליח לפענח את התחושה. אם זה המצב אז לא מדובר בתת תחושתיות לאיתותי הגוף אלא בבעיה בהבנת סיטואציה.
איך לזהות ולטפל בעצירות בעקבות תת-תחושתיות
עקבו אחרי הילד שלכם (ניתן לעשות זאת כבר בגיל שנה – שנה וחצי). בשלב מסוים ילדים סביב גיל גמילה מטיטולים מפתחים את “ריקוד הפיפי”. אותה תנועה חזרתית שילד עושה כשהשלפוחית שתן שלו מלאה והוא לא רוצה להתפנות.
אם אתם רואים את ריקוד פיפי, אז הילד מרגיש את הלחץ של השלפוחית. זה מעיד שיש שליטה בסוגרים.
ילד שלא מרגיש ששלפוחית שתן מלאה, יעשה פיפי כשהשלפוחית לא תהיה מסוגלת לעמוד בלחץ. במצב כזה היא תיפתח בצורה לא רצונית והשתן ייצא.
במידה והילד לא מרגיש את בלחץ של הצואה על פי הטבעת הוא עלול לחוות כאב בטן.
אם אתם רואים ילד עם כאבי בטן קשים שלא משחרר צואה, אבל כן משחרר שתן, ואין מחלת מעי ידועה ברקע (לרוב שחרור השתן לא יהיה רצוני) יתכן שהוא פשוט עוד לא מרגיש. כשילד לא מרגיש איתותי גוף ( או לא מפענח אותם) לרוב מצב זה מגיע עם תת תחושתיות כללית ולא כסימן ניפרד.
בכל מקרה תהליך כזה כדאי לעשות בעזרת אנשי מקצוע . כמו מנתחת התנהגות, מרפאה בעיסוק, פיזיוטרפיסטית או צוות גן תקשורת. בשום פנים ואופן לא יועצת גמילה שאינה אשת מקצוע פרא רפואית, לבד ללא ניסיון בתחום. כאן ישנה בעיה פיזיולוגית משמעותית ואין לעבוד לפי תחושה בלבד.
מחלות בדרכי עיכול
אנשים רבים חושבים שאוטיזם הינה בעיה תקשורתית בלבד. אך שונות נוירולוגית היא לא רק דרך חשיבה.
במהלך העשורים האחרונים, המדע והרפואה מתחילים לאסוף עדויות שמדובר בתסמונת בעלת מרכיבים פיזיולוגיים מרובים ומשתנים.
לא מעט אוטיסטים סובלים ממחלות בדרכי עיכול או רגישות למזון. כמובן שאין פרוש הדבר שכל אדם שמאובחן בתסמונת יסבול מבעיות בדרכי עיכול אך אם הן ישנן יש סיכוי טוב שהן מתלוות אל התסמונת הכללית.
אוטיסטים שמתקשים להסביר וורבלית מה התחושה שלהם, ואבחון בעיות פיזיולוגיות מתעכב מאוד. קשה למצוא מה בדיוק קורה להם, לפעמים עד שהמצב מסתבך.
לצערי לנו יש קושי דומה בבית שלנו. לדולב התגלתה מחלה בשם EOE, לאחר שהתחיל לדבר.המחלה גורמת בין היתר לבצקות בדרכי העיכול בגלל רגישות למזון. אצל חלק מהילדים קשיי עיכול גורמים לקשיים ביציאות – בעיה שדווקא נפתרה אצל דולב לאחר הטיפול בתאי גזע.
חוסר איזון במיקרוביום של המעי
המיקרוביום הינו מערך חיידקי הגוף שלנו. הוא קיים על העור, עיניים, איברי הרבייה החיצוניים, השיער שלנו ועוד. בדרך כלל החיידקים האלו חיים באיזון עם הגוף שלנו.
המיקרוביום של המעי משחק תפקיד חיוני בפירוק המזון שלנו והתססתו. על עיקרון זה עובד האיזון עם תרופות פרוביוטיות שנמכרות בחנויות. חברות יוגורטים רבות משווקות לנו הבטחה לשיפור באותו מקירוביום.
כאשר המערך הזה פגוע או חסר לו מרכיבים לעיתים קרובות היכולת שלנו לייצר צואה בריאה נפגעת. אם ברצונכם לבדוק את המיקרוביום של הילד שלכם או של עצמיכם יש לא מעט מעבדות שעושות זאת. כל מה שצריך הוא דגימה של הצואה וכרטיס אשראי. על סמך התוצאות ניתן להתאים תזונה, פרוביוטיקה ועוד.
בשנים האחרונות בוחנים המדענים אם יש קשר בין חוסר איזון במיקרוביום של המעי לבין אוטיזם. הנתונים מעידים שחוסר איזון הוא מצב נפוץ יחסית. הנתונים האלו הובילו למחקרים של השתלת צואה מאדם בריא לאדם עם אוטיזם. מחקרים אלו צריכים להעשות רק במוסד רפואי מוכר . שימו לב שעלולות להיות תוצאות מסוכנות בהשתלת צואה ורק מומחה בתחום רשאי לעשותה.
*שימו לב לקיחה של פרוביוטיקה עודפת לא תמיד מתאימה לילדים על הרצף. כדאי להתאים להם טיפול על סמך חוסרים ולא לקחת איזה תכשיר סתם.
חוסר איזון מטבולי
כמו במחלות בדרכי עיכול, גם בעיות מטבוליות נפוצות באוטיזם. הן למעשה חלק מהתסמונת של אותו ילד ספציפי. מחלות מטבוליות יכולות להיות מאובחנות כבר בלידה, אך לעיתים יכולות להישאר סמויות כל החיים. אם יש קושי בייצור צואה שווה לערוך בדיקת דם למחלות מטבוליות ולראות האם עולה משהו. פנו לרופא הילדים ובקשו הפניה.
בלוטת התריס
חוסר איזון בבלוטת תריס לעיתים מתבטא בבעיות ביציאות. אם מדובר בקושי מתמשך כדאי לבדוק אותה בבדיקת הדם הקרובה. יתכן ותראו עצירות מתמשכת או שלשול מתמשך על פני מספר חודשים.
שימו לב, כל ילדי ישראל נבדקים לתת פעילות בלוטת התריס בסמוך ללידה ( PKU- סקר ילודים). במידה וילדיכם לא ניבדק ( בגלל סירוב הורים או בלידת בית שההורים לא לקחו לבדיקה) חובה להשלימה.
חוסר בהורמוני בלוטת התריס גורם למצב שניקרא קריטיניזם שבין היתר גורם לבעיות מוגבלות שכלית התפתחותית בלתי הפיכה. בישראל כמו שציינתי כל הילדים נבדקים. אך לעיתים יש מצבים שבלוטת התריס מפסיקה לתפקד בשלב מאוחר יותר ולכן כדאי לבדוק.
קושי בהבנת משמעות של איתותי גוף
כשילד קטן לומד להיגמל מטיטולים באופן טבעי, הוא לומד לקשר בין תחושה בגוף לפעולה שמבצעים. למעשה כבר בגיל חודש תינוקות חשים חוסר נוחות, ואחריו הם חווים שחרור של שתן או צואה. אפשר לראות את זה בתקופת הגזים של תינוקות. הורה שיודע לשחרר לתינוק בעיסוי את הגזים, יוכל לראות את ההבדל בתוך דקות.
לאט לאט עם הגיל והיכולת התקשורתית אנחנו מלמדים את הילדים מה המשמעות של התחושה הזו ואת ההקשר של ביצוע פעולת ההתרוקנות.
כשילד לא מתרוקן בזמן עלול לייצר עצירות. כשצואה עומדת במעי לאורך זמן, נוזלים נספגים חזרה לדם דרך דפנות המעי והצואה מתקשה.
אך מה קורה כשאין יכולת תקשורתית מספקת ואנחנו מתקשים לסייע לילד את ההבנה שבצורך להתרוקן?
כמו שכתבתי כבר אז ילד שמרגיש את המלאות בשלפוחית השתן תמיד יפתח התנהגות סביב התחושה- אותו ריקוד פיפי ידוע.
אם אתם רואים שהילד שלכם רוקד ריקוד פיפי עד שהוא מפספס אז קרה אחד משני מצבים:
א. או שהוא לא מבין שזה אומר שיש לו צורך להתרוקן. במקרה כזה הילד עלול לחוש תחושת הפתעה כשההתרוקנות תקרה ( לא תמיד התגובה תהיה חיובית).
ב. או שהוא לא מבין מה הוא צריך לעשות- במקרה כזה כבר בזמן ריקוד הפיפי הילד עלול להרגיש או להפגין התנהגות מתוסכלת.
איך נבדיל?
צפו בילד שלכם לאורך כמה ימים ונסו לכתוב מה הוא עושה סביב שחרור שתן או יציאה. בחנו היטב את תגובותיו.
ילד מתוסכל – קושי בהבנה של פרוצדורה.
ילד שמגיב בהפתעה (לחיוב או לשלילה), לא מבין את הקשר בין התחושה – לשחרור השתן או הצואה.
בחרו בטיפול התנהגותי מבין השיטות השונות, ובהתאם ליכולת התקשורתית של הילד שלכם. המטרה היא לגרום ליצירת הקשר בין תחושות הגוף, משמעותן והפעולה הנכונה כדי לטפל בהן (להתפנות בשירותים).
קשיים רגשיים – הפרידה מהקקי
למעשה מדובר בתופעה די רגילה ושגרתית אצל כל הילדים. צואה נחוות כחלק מהגוף שלנו ופרידה ממנה עשויה להבהיל ילדים רבים. ישנן שיטות רבות לייצר פרידה רגשית מיציאות. האהובה עלי ביותר היא מסיבת גמילה מחיתולים. עשינו לא מעט מסיבות כאלו וזו דרך נהדרת להתחיל גמילה מחיתולים. לילדים עם קשיי תקשורת מומלץ לעשות מספר אירועים כאלו ולהתייחס לכל האספקט של וויסות חושי. כתבה בנושא: גמילה מחיתולים.
וויסות חושי ופרופיל חושי
תהליך היציאה עצמו של צואה מהגוף ( מעבר בפי הטבעת) לא תמיד נעים לנו. במיוחד שמדובר עצירות אצל ילדים עם קשיי וויסות אנחנו עלולים לראות הימנעות. החוויה מאוד לא נעימה לילד והוא ימנע ממנה, כדי לדחות את הקץ הבלתי נמנע.
כמובן שגם ילדים ללא כל שוני נוירולוגי או פיזיולוגי לעיתים מתנהגים כך .
במצב כזה אני ממליצה להתייעץ עם מרפאה בעיסוק. לבקש לתכנן תהליך של דיסנסיטיזציה – הפחתת הגירוי התחושתי ועיבודו. מרפאות בעיסוק שמתעסקות בתחום שיקומי, טובות במיוחד בתכנון תהליכים כאלו.
עצירות ואוכל
כל הילדים, וילדי הרצף בפרט עושים “עניינים” סביב תזונה. זה תהליך טבעי, מעצבן, יקר, הגוזל זמן ומשאבים רגשיים. בעוד שעם ילד ללא קשיי תקשורת ניתן לנהל משא ומתן, אצל ילדי הרצף לעיתים אין אפשרות כזו. איך נאמר זאת בעדינות, כשזה מגיע לצואה – מה שנכנס מהפה יוצא.. נו.. טוב.. אתם יודעים – מהקצה השני. אם לא נאכל מספיק סיבים תזונתיים, שומן ועוד אי אילו מרכיבים החוויה בקצה השני צפויה להיות איך נאמר- לא סימפטית.
כדי למנוע מעצירות לחזור על עצמה אצל הילדים שלנו, רצוי לעשות גם שינוי תזונתי. אם נעשיר את התזונה בסיבים תזונתיים ושומן בריא, נקל על היציאות.
כשהמצב נעשה בלתי ניסבל והעצירות לא מרפה, רבים פונים לטיפול תרופתי לשחרור עצירות מיידי.
ובעוד שאני מבקשת שלא לתת לילדים שלכם כלום לפני שרופא לכל הפחות העיף בהם מבט אחלק לטובת הכלל את התרופות לשתי קטגוריות: מתן דרך הפה ומתן דרך פי הטבעת (לכל הפחות מדקדקים בנימוס – ישבן).
תרופות נגד עצירות במתן אורלי
טיפול תרופתי אורלי (דרך הפה) למניעת עצירות.
לתכשירים האלו יש שני מנגנוני פעולה עיקריים: ריכוך הצואה והגברת התנועתיות.
התרופה מעודדת את המעי לספוח יותר נוזלים. הסיבים התזונתיים בצואה סופגים יותר נוזלים, והצואה נעשית יותר רטובה. צואה רטובה שוקלת יותר ולכן מפעילה יותר משקל על פי הטבעת. בנוסף, הצואה גם רכה יותר, ונעימה יותר ביציאה.
התרופות גם מעודדות את המעי לתנועתיות. בדרך זו מעודדים את הצואה לצאת.
השילוב של מעי שעובד יותר ביחד עם הצואה הרטובה יותר הוא שמוביל לשחרור קל יותר של הצואה.
התרופה האורלית הכי פופולרית היום היא נורמלקס, וישנם גם אפשרויות נוספות. אך כאן מדובר בטיפול מניעתי, ולא בטיפול תגובתי לעצירות קיימת. אם העצירות קיימת ומשמעותית יש להשתמש בטיפול תגובתי לפני שמתגברים בנורמלקס.
שימו לב ששימוש בחומרים כאלו, עלול לגרום לתופעות לוואי לעיתים מאוד משמעותיות. אין להתחיל טיפול על סמך דעתכם בלבד. התייעצו עם רופא הילדים, גם אם אתם חושבים להשתמש בתכשירים שמתויגים כטבעיים.
מתן דרך פי הטבעת
נרות גליצרין – חומר שומני שאמור לגרום לצואה להחליק על ידי שימון אזור פי הטבעת מבפנים. החום של הגוף ממיס את הגליצרין והתחושה השמנונית והנוזלית זורמת לגרוי של הסוגר ולתחושה של צורך בהתרוקנות.
זו תרופה תגובתית לשחרור עצירות מיידי, בעצירות קיימת. ולכן כשכבר יש צואה קשה והילד לא מצליח להתרוקן כי זה פשוט כואב לו זו הדרך לטפל נקודתית.
ישנן עוד תרופות מקומיות אך אלו כבר ניתנות במרשם.
חוקן נוזלים- שוב החדרת נוזלים ( לרוב בתמיסה רפואית) לפי הטבעת על מנת לפרק גושי צואה ולהקל על יציאתם. מאוד לא מומלץ, לטיפול בעצירות אצל ילדים קטנים. אסור לביצוע ללא הוראת רופא מפורשת והסבר מפורט.
טיפולים ניסיוניים: קשר המעי-מוח
לפני שנסכם, אני רוצה להתייחס למחקרים בתחום הקשר בין בריאות המעי לנוירולוגיה. אנחנו לא התנסינו יד ראשונה בטיפול השתלת צואה (FMT). הנושא חדש יחסית, והיו כמה נסיינים שמתו או נפגעו בטיפולים שלא נערכו כראוי. זה קרה ככל הנראה מפני שלא עשו בדיקות רקע מעמיקות מספיק והתורם לא היה בריא מספיק.
למרות הסיכון, הנושא מעניין כי במחקרים הצליחו להראות שהטיפול מתאים גם לשיפור בתפקודם של אנשים עם אוטיזם. במקרים נוספים אף הצליחו להראות שיפור בתסמינים של תסמונות נוירולוגיות נוספות כמו אפילפסיה.
לסיכום
ישנן סיבות רבות לעצירות אצל ילדים ומבוגרים כאחד. לילדים מיוחדים יש נטייה גבוה יותר לפתח בעיות במערכת העיכול. אבחון וטיפול בבעיות מוקדם ככל האפשר ובצורה נכונה יכול גם להשפיע לחיוב על האיכות החיים ויכולת ההתקדמות הכללית. ילד שאינו סובל מכאבי בטן קבועים יהיה יותר פנוי ללמידה. כשמערכת העיכול עובדת היטב, הגוף סופח חומרי הזנה היטב, והמערכת כולה עובדת טוב יותר.
בכל מקרה חובה להתייעץ עם רופא הילדים לפני כל שינוי תזונתי או תרופתי.
בלוג הורות לילדים מאושרים על הרצף נכתב על ידי חגי ושירה ריינר, שני הורים לילדים עם צרכים מיוחדים – אוטיזם, אפילפסיה, ועוד. אנו מתמקדים ביסודות של גידול ילדים עם צרכים מיוחדים בישראל, אך חלק ניכר מהתוכן שלנו יהיה רלוונטי ברחבי העולם.
בכתבה הזאת נדבר על מבחני אינטליגנציה קלאסים, מול תיאורית האינטליגנציות המרובות, ומה היא שונות קוגניטיבית, איך מתאימים את עצמנו והדרך בה אנו מלמדים את ילדנו בעלי שונות הקוגניטיבית בחינוך הביתי.
השונות הקוגנטיבית שלנו
במהלך ילדותנו, שירה ואני חונכנו על ידי הורנו, כל אחד בדרך שהוריו בחרו. כשהתחתנו, והבאנו ילדים, נדרשנו לדאוג לחינוך שלהם בדרך משותפת משלנו.
כל אחד מאיתנו מביא איתו משהו מחוויות עבר שלו. חוויות מהבית ומבית הספר, משפיעות על הבחירות שלנו כהורים ובזוגיות.
אנחנו מחפשים יחד דרך משותפת להגיע להחלטות. לפעמים החלטות אלו קלות, ולפעמים יש דיון יותר קשה על מה הדרך שאנחנו נצעד בה.
לימוד תבניתי, חזרתי ולא מתפשר – איך להכשיל את ילדיך
שירה למשל, סוחבת איתה חוויה מאוד קשה בכל הקשור ללימודי חשבון. כשהייתה בכיתה ג’, אביה דרש ממנה לשנן את לוח הכפל, שוב ושוב, ללא כל התגמשות.
הוא לא ניסה שום דרך אחרת להעביר את הנושא. שירה נדרשה לכתוב את משוואות לוח הכפל עשרות פעמים, כל יום. בסוף כל יום נבחנה, ונכשלה מחדש.
פעם נהוג היה לחשוב שאם ילד יתרגל אין סוף פעמים את לוח הכפל הוא בסוף ידע את לוח הכפל. אבא שלה פשוט עשה מה שכל הורה טוב אחר היה עושה וזה פשוט לא עבד.
החוויה הקשה עם לוח הכפל, משפיעה על כל התמודדות עם מספרים עד היום, למרות שבסופו של דבר שירה הצליחה להתגבר על החוויה. מספיק כדי להחזיק בבגרות מלאה, תואר ראשון.
היא אפילו יושבת עם ילדינו לעבוד על לוח הכפל. ניתן לראות את הסבל שלה בכל פעם מחדש.
כשזה מגיע להוראת חשבון או נושאים אחרים, היא מחפשת דרכים יצירתיות להעביר את החומר, ורק לא בשינון סיזיפי.
לשירה נשאר טעם מר מלימודי לוח הכפל, והיא בוחרת לא להמנע מאותה שיטה. התוצאה היא שהחינוך אצלנו מאוד חוייתי ומגוון. (אני מביא את אותה מסקנה מלימודי ההוראה)
מה היא שונות קוגניטיבית?
שונות קוגניטיבית היא כל שונות שמשפיעה על דרך המחשבה, לימוד, הבנה של העולם או פרוש סיטואציות חברתיות. למשל מתמודדי נפש, לקות למידה, מוגבלות שכלית התפתחותית, אוטיזם ועוד.
מידת השונות יכולה להיות קטנה או גדולה ומשמעותית.
בני האדם מתחלקים לנוירוטיפיקלים – אנשים שיושבים על הסקלה השגרתית מבחינה נוירולוגית, ונוירו-א-טיפיקליים – אנשים בעלי שונות קוגניטיבית.
המגוון המחשבתי
הכוונה במגוון מחשבתי, הוא שכל אחד מאיתנו, בלי קשר לשונות הקוגניטיבית, חושב בדרך שלו.
ניתן לקבץ אנשים לפי נושא מסוים, כמו אוהדי קבוצת כדורגל, אבל בתוך הקבוצה הזאת עדיין יהיו אנשים שונים. חלק גם אוהבים כדורסל, ואחרים לא.
חשוב במיוחד להכיר במגוון המחשבתי כהורים.
באופן טבעי ואינטואטיבי, אנחנו נוטים לנסות לעצב את ילדינו להיות כמונו. אם הזמן הורים מבינים שלילד יש רצונות משלו, אישיות משלו. הוא ייקח את חייו למקום שהוא רוצה, בהתאם ליכולותיו. (גם אם זה תואם את ציפיותינו, זה עדיין הילד שבוחר ללכת בכיוון הזה).
שונות קוגניטיבית ומחשבתית – מגוון דרכים להצלחה
כשלמדתי בסמינר הקיבוצים לימודי הוראת אנגלית, למדתי על המגוון המחשבתי שקיים באוכלוסיה, בנוסף לשונות הקוגניטיבית.
לכל אחד ואחד מאיתנו דרך חשיבה ייחודית. החשיבה שלנו מושפעת מהמבנה הפיזי של המוח, מהדרך בה אנו מקבלים נתונים מהחושים שלנו, ומהחוויות שעברנו במהלך חיינו.
ישנם נתונים פיזיים שמשפיעים על הדרך בה אדם חווה את העולם שסביבו: עיוורון, חירשות. אם אלו לא ניתן להתווכח. למרות שאני בטוח שאנשים יגיבו שבכל זאת מצאו את עצמם נאבקים על זכויותיהם. לצערי יש אנשים שלא מכבדים את הזולת או את השונות שלו. לפעמים פשוט מדובר בחוסר יכולת להבין את השונה.
ישנם גורמים פיזיים שצריך לאבחן כדי לגלות: עיוורון צבע, תתרנות, הפרעת ויסות חושי. ומלבד אילו ישנם גורמים נוירולוגיים כמו אוטיזם שצריך לאבחן. לפעמים זה מופיע בסריקות מוח כזאת או אחרת, ולפעמים זה מוכח על ידי אבחון בהתבוננות ומילוי שאלונים.
לקויות שיותר קשה לאבחן, כמו קשב וריכוז או אוטיזם, יכולות להישאר לא מאובחנות שנים ולהשפיע על דרך החשיבה שלנו, ועל ההערכה האישית שלנו על עצמינו. הלקות, זמן ואופן הטיפול בה משפיעות על העתיד שלנו.
אבחון וטיפול מוקדם באוטיזם, ככל הניתן משפר סיכויים למימוש פוטנציאל חיובי ומלא. זה נכון גם לגבי לקויות שונות.
הבעיה היא שכשאנחנו מתקשרים עם האדם שמולנו, אין לנו דרך לדעת איך הוא מפענח את המסר שאנחנו מבקשים להביע. אנחנו יכולים רק להתבונן על ההתנהגות, ולהקשיב לתגובה, כדי לראות אם זה תואם את הציפיות שלנו.
חלוקת אנשים לקטגוריות ככלי לניהול מערכת חינוך
לשמחתי אחד הדברים שלמדתי בתואר לחינוך היה על ההתקדמות של הפסיכולוגיה בתחום האבחון, ובתחום הלמידה.
בעבר, הפתרון היחיד עבור אנשים נוירו-א-טיפיקליים מכל סוג, שהתקשו להיטמע בחברה, היה פשוט להכניס אותם למוסד למתמודדי נפש. אבל התקדמני הרבה מאז, והגענו ליכולת לזהות מורכבויות נוירולוגיות מגוונות. גם הכלים לעבודה מול המורכבויות השונות השתפרו פלאים.
כעת אפשר לעבוד עם מגוון אנשים ולשלבם בחברה בעצמאות חלקית עד מלאה, במקום להסתירם במוסדות.
החלוקה לקבוצות במערכת החינוך כיום
מערכות גדולות כמו מערכת חינוך או תעסוקה, חייבות לחלק אנשים לקטגוריות כדי להיות מסוגלות להתמודד איתם.
כשזה מגיע למערכת החינוך, המערכת מחפשת לשים כל ילד בקטגוריה, שמאפשרת לה לחנך אותו להישגים מדידים. בסופו של דבר המטרה – “לייצר” בוגר המסוגל לתרום לכלכלה.
אנשי החינוך והמדע מפתחים את שיטת הקטלוג לכיוון מדויק יותר, מתוך הבנה שילד שגדל להיות עצמאי יתרום לחברה, ויניע את הכלכלה. גם מהצד השני, ככול שיותר ילדים נופלים בין הכיסאות ונמצאים בקטגוריה לא נכונה, כך יוגבר העומס על הכלכלה.
כן. בסוף הכל נמדד בכסף.
תפקיד ההורים לילד עם אוטיזם כנגד או בתוך המערכת
על מנת שהמערכת תוכל למקסם את הפוטנציאל האנושי, יש צורך למיין את מי שנכנס אליה לפי קטגוריות. לשם כך משתמשים בכלי אבחון התפתחותי או רפואי מסוגים שונים. (מערכת החינוך לא כל כך טובה במיקסום הפוטנציאל, אבל המצב בהחלט יותר טוב מבעבר)
אנחנו זקוקים לאבחון רשמי כדי לקבל הקלות, סיוע כלכלי ולקבל מסגרת חינוכית מותאמת. חשוב להגיד שאבחון לשם עצמו ללא הכנסתו בצורה רשמית למערכת לא תמיד מקנה זכות לקבל סיוע מהמדינה.
התנהלות זו בעצם נועדה כדי לאפשר קבלת עזרה. בגלל התנהלות זו יש לא מעט הורים שחוששים מתיוג ילדיהם בגיל מוקדם ולכן לא מדווחים על האבחון של ילדם. מצב זה גורר צורך או בהשקעה פרטית של ההורים בחינוך ביתי או בקשיים בקבלת סיוע עבור הילד.
גם בחינוך הביתי, קריאה נכונה של אבחון מדויק, יתכן לנו אפשרות לבנות תכנית טיפולית יעילה יותר.
נקודות ציון חשובות בהיסטוריה של מדע האבחונים
מבחן מנת המשכל IQ
מזה שנים רבות, שמדענים מנסים למצוא דרך טובה לבחון ולקטלג את האינטליגנציה של בני האדם.
בשנת 1905, פיתחו בצרפת הפסיכולוג אלפרד בינה ושותפיו את מבחן מנת המשכל לילדים, מבחן הIQ, שאומץ בהתלהבות מסביב לעולם על ידי הביורוקרטיה, בגלל הפשטות שבה ניתן לתת ציון מספרי לילד, ולמיין אותו לקטגוריות כמו “גאון”, “רגיל” או “מעוקב התפתחותית”.
מבחן הIQ, מתמקד ביכולות מתמטיקה, הנדסה מרחבית ולוגיקה, ומתעלם מיכולות בכל תחום אחר. לכן עבר ביקורת רבה שכן הוא לא נמצא כמבחן טוב לניבוי הצלחה מקצועית. החוקרים הגיעו למסקנה שצריך לשכלל את המבחן, והציעו דרכים נוספות לבחון אינטליגנציה.
ב1983, הגה הפסיכולוג הווארד גרדנר, את תיאורית האינטליגנציות המרובות. התיאוריה של גרדנר, משפיעה מאוד על הדרך בה מחנכים היום צוותי הוראה. היא מאפשרת למורה לתת מקום ליכולות מעבר להגדרת האינטליגנציה הקלאסית.
התיאוריה הזאת לא מתכתבת היטב עם הצורך הביורוקרטי למיין ילדים לפי עקומה סטטיסטית, שכן היא מאפשרת לילד למשל, להיות גם טוב בחשיבה לוגית וגם טוב בספורט אבל פחות ביכולות חברתיות, (ועדיין להיחשב מוצלח).
כאשר נותנים מקום לאדם להיות בעל מגוון יכולות, זה מקשה על חישובים סטטיסטיים. אך זה משחרר את המערכת מהקיבעון על הצלחה דרך יכולות לוגיות-מתמטיות בלבד.
התיאוריה החלה עם שבע תחומי אינטליגנציה, והתרחבה מאז לעשרה. עיקר ההשפעה של האינטליגנציות המרובות היא לא במדידה של חוזקות חולשות, אלא באפשרות בחירה של התלמיד להביע את יכולותיו בצורה אוטונומית יותר. לדוגמה בבגרות באנגלית, התלמיד יכול לבחור לעשות בגרות קלאסית או חלקית בשילוב עם תיק עבודות שנעשו לאורך זמן.
סוגי האינטיליגנציות המרובות על פי גרדנר
כאשר הגה גרדנר את תיאורית האינטליגנציות המרובות, הוא הבחין בשבעה תחומים שונים וברורים בהם ניתן לבחון הצלחה של בן אדם. שנים לאחר מכן, הוסיף מספר תחומים נוספים. להלן שבע האינטליגנציות המרובות:
האינטליגנציה לשונית-מילולית
היכולת להשתמש בשפה מדוברת או כתובה. בגיל קטן מדובר על רכישה מהירה יותר של שפה, או שפות מרובות. בגיל מבוגר יותר, היכולת ליצור שירה, או לכתוב היטב. הצלחה מקצועית בתחום לשוני: משורר, קריין, סופר, מתרגם.
אצל ילדים על הרצף האוטיסטי תחום זה לפעמים קשה יותר לפיתוח. אצל ילדים בעלי קושי ביצירת שפה או בארגון מחשבה לכדי שפה ננסה להוסיף ללמידה יותר הדגמות מוחשיות, עבודה עם חומרים ועוד. לא נסתמך רק על מערכי שיעור פרונטליים.
אנשים עם אוטיזם ואינטליגנציה שפתית-לשונית גבוה יכולים למצוא את הצלחתם דווקא מהבנה עמוקה של חוקי השפה.
האינטליגנציה הלוגית-מתמטית
כדי לפתור קוביה הונגרית, יש לשנן נוסחאות מורכבות של סדר פעולות
היכולת להבין סדרות, מערכות, מספרים ואלגברה, יכולת להסיק מסקנות ולפתור בעיות בצורה מסודרת. בגיל צעיר, היכולת להבין סיבה ותוצאה, סדרות. בגיל מבוגר, יכולת מתמטית גבוהה, חקר וחשיבה מדעית. הצלחה מקצועית בתחום: מהנדסים, מתכנתים, מדענים.
*מבחני הIQ הקלאסיים מתבססים בעיקר על האינטליגנציה הלוגית-מתמטית, ומתעלמים מהאינטליגנציות המרובות האחרות.
ילדים עם הפרעת קשב וריכוז ו/או לקויות למידה (דיסקלקוליה במיוחד) עשויים מאוד להתקשות בתחום הזה.
מספרים או סדרות הן חומר שניתן להמחשה במגוון צורות. הבנת עיקרון של כפל לדוגמה, אם לא תתאפשר בדרך המקובלת. ניתן לעבוד עם אביזרים פיזיים שייצגו מספרים.
לדוגמה, במקום לכתוב את סמלי המספר (2*2=4) אפשר להשתמש בחרוזים, לצד סמלי המספר, או אפילו בלי הסמלים, עד שהילד מבין את העיקרון.
רק אחר כך נחזיר את סמלי המספרים. השתמשו בדמיון רב. הפכו את המתמטיקה למשחק, וכך יגדל הסיכוי שהילד (או המתבגר) יבין.
שבירת מיתוס איש הגשם – לא כל האוטיסצטים גאונים מתמטיים (סוואנטים)
אוטיסטים רבים מוצאים נחמה בסדר לוגי מסוים. יש נטייה אוטיסטית לחזק את הכישורים הלוגיים. ניתן לראות את זה כאשר פעוט עם אוטיזם ייקח צעצועים ויסדרם בשורה.
אך כמו שיש גיוון בין כל בני האדם, כך גם בתוך אוכלוסיית הספקטרום האוטיסטי. לאוטיסטים יש מגוון יכולות קוגניטיביות והתנהגויות מגוונות.
לא כל האוטיסטים גאונים. וגם בין אלו שכן, נדיר למצוא סוואנטים.
בסרט איש הגשם – הגיבור מסוגל לספור במדויק בתוך שבריר שניה את כמות הקיסמים שנפלו לרצפה. כאן מתבצע שילוב של שתיים מהאינטליגנציות המרובות – הכמותית והמרחבית.
אנשים שמגיעים לרמת התמקדות כזאת באינטליגנציה אחת או שתיים עלולים להיות נכס לחברה, אבל לרוב זה מגיע גם עם לקויות שקשה להתגבר עליהן.
מנגד, המשיכה לחוקיות היא לא חובה באבחון אוטיזם. אנשים עם אוטיזם לא בהכרח יהיו חזקים במתמטיקה באופן טבעי.
האינטליגנציה המרחבית
פעם היינו צריכים לפתוח מפה, היום יש אפליקציות ניווט בנייד
הבנה של המרחב החזותי.
יכולת לקרוא מפה
להבין איך צבעים מתכתבים אחד עם השני
יכולת לדמיין ולהשתמש בעולם החזותי גם מבלי לראות אותו
יכולת למקם את עצמך ודברים במרחב
הצלחה מקצועית בתחום: אמן, גרפיקאי, ארכיטקט.
למעשה הרבה אנשים, עם או בלי שונות קוגניטיבית, מתקשים בתפיסת מרחב על רקעים שונים. כדי להקל על ילד המתקשה בתפיסת מרחב, צריך ליציר מרחב באמצעים מוחשיים. למשל, יצירת מרחב בשימוש בבדים עם טקסטורות שונות יכולה לעזור.
דוגמה נוספת, אנשים עם לקויות ראיה מתקשים מאוד בהבנת מרחב. לכן עם הזמן מלמדים אותם להתמצא בעזרת חושים נוספים. היום משתמשים באפליקציות ניווט בעלות מאפייני קול שאומרות לאן לפנות, כך שיש פתרונות קיימים.
איך לחזק את האינטליגנציה המרחבית
אבל מה עושים כשיש קושי בתפיסה מרחבית? למשל, אנשים שמתקשים לאמוד מרחב שבין הכדור שבדיוק נזרק אליהם לפנים שתכף יחטפו מכה?
אצל ילדים שלומדים לתפוס כדור, מתאמנים עד שהם מצליחים בעקביות במרחק קבוע.
אחרי כמה ניסיונות, אם נתקרב או נתרחק. אם יהיה להם קשה לעמוד את השינוי והם יפספסו, נחזור להתאמן על מרחק קבוע. כך עד שהצלחתם עקבית, ואז שוב ננסה לשנות את המרחק.
אינטליגנציה מרחבית ואוטיזם
במחקרים על אוטיזם, התגלה שלאוטיסטים יש קושי להבדיל בין העיקר לטפל בקלט החזותי. הם לא מצליחים לסנן את מה שהם רואים ולהתמקד בפרטים העיקריים.
“כשהכל חשוב – כלום לא חשוב”
דרך החשיבה הייחודית באוטיזם בהקשר המרחבי יכול להיות יתרון או חיסרון.
בצבא למשל, ישנה יחידת מודיעין שמגייסת אוטיסטים עם יכולת לזהות פרטים בתמונות לווין. היחידה הזאת מהווה דוגמה נפלאה לשימוש בתיאורית האינטליגנציות המרובות לטובת הפרט והחברה. אוטיסטים שאחרת היו נפלטים מהצבא מבצעים פעולות שאנשים עם התפתחות רגילה לא מסוגלים.
מצד שני, אנחנו מוצאים את עצמו מבקשים למילד אוטיסט למצוא משהו בארון ונכשלים. הוא יכול להסתכל ישירות על החפץ המבוקש ובכל זאת לפספס.
האינטליגנציה המוזיקלית-שמיעתית
לכל אחד סגנון מועדף במוזיקה, אך כולם מתחברים למוזיקה שהם אוהבים
ישנם ילדים שלומדים טוב יותר דרך שמיעה. לילדים כאלו ניתן לעזור עם הקלטות של החומר הנילמד. אנשים כאלו אולי יזדקקו לכיתה שקטה שבה ניתן לשמוע את המורה הייטב. לילדים כאלו מומלץ שלא להפסיד ימי לימוד כי החומר הנילמד בעצם מושמע להם.
סדרות מתמטיות למשל דומות בצורה בה המוח זוכר אותן למבנה של מנגינה. לכן ניתן להיעזר ביכולת הטבעית של הילד ללמד פענוח של סדרות. כמו כן הכנסת חומר רב מלל, לשיר עם מנגינה.
דוגמה טובה לכך היא חודשי השנה. אין ילד בישראל שלא למד את שיר חודשי השנה, ולא זוכר שבתשרי נתן הדקל פרי שחום נחמד.
מנגנון נוסף שיכול לעזור הוא -שיחה על החומר הנלמד (שירה למדה כך הכי טוב למזלה הטוב אבא שלה יכל לתרגל את החומר הנלמד בשיחה במיוחד בנושאים רבי מלל), קבוצות למידה בה כל אחד מציג חומר נלמד הינם שיטה טובה נוספת עבור ילדים בעלי יכולת למידה אודיטורית מוגברת.
מוזיקה היא שפה אוניברסלית. המוזיקה משחררת חסמים, ומשפרת את יכולת הלמידה אצל כולם. ילדים רבים מתחברים בצורה יוצאת מן הכלל למוזיקה. אנחנו נזמזם לתינוק שיר ערש, כדי להרגיע. אך מה שהורים רבים לא יודעים, זה שניתן לרתום את היכולת המופלאה הזו, גם ללמד ילדים תחומים בהם הם מתקשים, ובמיוחד תחומים הקשורים לשינון.
האינטליגנציה המוזיקלית ואוטיזם
בגלל היכולת של מוזיקה לשחרר חסמים, ניתן להשתמש בה לקידום ילדים על הרצף האוטיסטי. המוזיקה יכולה לסמן שהגיע זמן לעשות פעולה מסויימת. כמו ברדיו שמתחיל אות מוזיקלי, אנחנו לומדים שיש מעבר לחלק הבא של התכנית.
אצלנו בבית, אנחנו משתמשים בשירים מסויימים כדי להניע את הילדים לפעולה. למשל, יש לנו שיר שמניע את הילדים למקלחות לגמרי לבד. כשחגי מתחיל לשיר אותו, הילדים מיד מפסיקים פעילות והולכים לפתוח אמבטיה. אין צורך לריב, כי השיר מסמן האת המעבר.
אנחנו משלבים שירים כאשר אנחנו מנסים ללמד את הילדים פעולה שגרתית. יש שיר לאמבטיה לרחצה עצמאית. יש שירים לפעולות בשירותים כדי לעודד ילדים להיגמל מחיתולים. ועוד…
האינטליגנציה הגופנית-תנועתית
הכרות עם יכולות הגוף, יכולה להביא אותנו לתוצאות מדהימות
גרדנר הסביר כשהתבונן על ספורטאים מצליחים, הבין שההצלחה שלהם בתחומם שוות ערך להצלחה בתחומים אחרים. ההצלחה של ספורטאי נובעת לא רק חוזק פיזי, אלא גם מהשליטה בגוף כולו ובכל שריר בנפרד.
שימוש טוב לנטיה לאינטיליגנציה גופנית ללמידה: הכנסת חומר נילמד לאימון גופני. למשל, משחקי כדור של תשובה ושאלה.
כאשר הגוף מרוכז במטלה גופנית החומר הנלמד נקלט בקלות רבה יותר אצל ילדים אלו.
אינטליגנציה של המוטוריקה העדינה
אדם שיודע להשתמש בידיים במומחיות יכול להפיק יצירות אומנות שחובבן לא יצליח להתקרב עליהן. אמנות היא למעשה שילוב של שתים מהאינטליגנציות המרובות – הגופנית והמרחבית.
מוטוריקה עדינה הינה בעיה בפני עצמה. פה כדאי להיעזר בריפוי בעיסוק ובפיזיותרפיה. רצוי לבצע אבחון אצל איש מקצוע, מפני שבעיות מוטוריקה עדינה משפיעות על טווח גדול של ילדים.
לעתים ניתן לפתור אותה בקלות, בליווי נכון. ולעתים יש פה מגבלה משמעותית, וצריך לתת לה מגוון פתרונות.
מעבר לקושי הטכני של שימוש בכלי כתיבה (גם ללא מגבלה התפתחותית, נגיד עקב דיסגרפיה) כתב יד הוא חלק מתפקוד יום יומי. אם שמתם לב לבעיה בהחזקת עיפרון כבר מגיל חמש מומלץ להתחיל לטפל.
מאוד התקשתי ללמד אותו איך להתנדנד לבד בנדנדות. הוא התעקש עד ממש לא מזמן להיכנס לנדנדות של הקטנים ושאנדנד אותו.
תקופה ארוכה ניסיתי ללמד אותו לקפל וליישר את רגליו בהתאם לנדנוד. בפעם האחרונה שהיינו בגן שעשועים, הזזתי את פלג גופו העליון קדימה ואחורה.
החזקתי את הגוף שלו מהחזה והגב, והנחתי אותו איך לזוז כדי להניע את הנדנדה.
הפעם זה נקלט.
הוא הצליח להמשיך את הנדנוד לבד. הזכרתי לו שגם את רגליו צריך להזיז, והוא שילב בין התנועות באופן כמעט מושלם.
האינטליגנציה התוך-אישית
ללמוד את עצמנו, איך אנחנו מגיבים במצבים מסוימים, איך ללמוד
אינטליגנציות מרובות – האינטליגנציה התוך-אישית
מודעות עצמית גבוהה
הבנה של רגשות
הבנה של דרכי חשיבה
הכרה של חוזקות וחולשות
הצלחה מקצועית בתחום: פסיכולוג, מטפל.
אינטליגנציה תוך-אישית גבוהה, מתקשרת ליכולת אמפתיה גבוהה. אם אני מבין את רגשותי, אני יכול להבין את רגשות האחר.
כל אחד מאיתנו יכול לצמוח, בכל גיל. אפילו בגיל מבוגר יותר. רק אם נשכיל להבין את עצמנו היטב.
אם נרצה ללמוד משהו חדש, ואנחנו יודעים איזה שיטות למידה מעכבות אותנו, ועם איזה שיטות אנחנו יותר יעילים, הסיכוי להצלחה גבוה יותר.
אם נרצה להרחיב מעגל חברים, מוטב שנלמד את הרגשות של עצמנו. אנחנו יכולים ליצור קשרים טובים יותר עם האחר, ולהבין יותר את האחר, אם נדע לזהות בעצמנו את הטריגרים שלנו – איך אנחנו מגיבים בסיטואציות מסוימות.
אינטליגנציה תוך-אישית ואוטיזם
בתסמונת הספקטרום האוטיסטי, כהגדרה יש מגוון רחב של אישיות. אם זאת היות וזאת הפרעה של לקות תקשורתית, היכולת התוך-אישית לרוב בחיסרון.
נעבוד עם כרטיסי רגשות כדי לעודד את המודעות של הילד לרגשותיו וכיצד להביע אותם.
תסמונת גאונים
כאשר לילד יש אינטליגנציה גבוהה (IQ=לוגית/שפתית) אבל יכולת הבנת רגשות נמוכה יתכן שיסבול מתסמונת גאונים. הרבה ילדים על הרצף האוטיסטי סובלים מתסמונת גאונים למרות שיש הרבה ילדים עם התסמונת שלא נמצאים על הרצף.
כמה דוגמאות טלוויזיונית: שלדון קופר מהמפץ הגדול (דמות מוקצנת מאוד), ודוקטור האוס מ”האוס”.
ילדים כאלו לצד היכולות הגבוהות שלהם לעתים אינם מבינים, או אפילו משועממים, על ידי בני גילם. דבר זה יוצר קושי רגשי. כדאי לספק להם תמיכה בשיטות שונות כדי לאפשר התפתחות רגשית תקינה.
במצב ההפוך לתסמונת גאונים נפגוש ילדים היפר אמפתיים אצל ילדים קטנים נבחין באמפתיה מוגברת לפעמים לצד לקיחת אירועים ללב של אותם ילדים. חשוב לשים לב ולעזור להם להבדיל בין האירוע שקרה למשמעות שלו. הורה לילד כזה צריך לדאוג לדרך בה ילדו יוכל לשחרר את אותם רגשות שמצטברים.
.
האינטליגנציה הבין-אישית
יכולת להבין איך עובדת החברה, יכולת מנהיגות, זיהוי ושימוש נכון במנגנונים חברתיים. הצלחה מקצועית בתחום: מנהיג/מנהל שמצליח בתפקידו מבלי לפגוע בפקודיו.
קצת קשה להבדיל בין האינטליגנציות המרובות התוך-אישית והבין-אישית. מנהיג טוב יהיה כזה בגלל שהוא מבין את עצמו היטב.
אצל ילדים כאלו, כאשר יש יכולת מנהיגות הטבעית, מוטב לחזק ולפתח בהם רגישות מוסרית. החובה ליצירת מנהיגות חיובית ורגישה לא תמיד באה יד ביד עם הכריזמה המנהיגותית הטבעית הזו (ראו דוגמה את הפוליטיקה הישראלית של ימינו).
הורים לילד כזה יצטרכו ללמוד מהר להציב לו גבולות ולהיות ערניים מאוד למה שהוא עושה במסגרת החברתית שלו, ולהיות עם יד על הדופק שהילד שלהם מנצל את הכישרון המיוחד הזה לטובה. וזהו אתגר מורכב מאוד שכן מול הצורך לאפשר חרות לילד אנחנו חייבים להיות מודעים ליכולות השכנוע שלו ולדעת שבקלות הילד שלנו יכול לשכנע את חבריו לפעילות פחות רצויה.
גם אם אין יכולת מנהיגות טבעית, ניתן לרכוש ולהתאמן במיומנויות חברתיות. ניתן לאמן מיומנויות מנהיגותיות גם בלי יכולת טבעית.
האינטליגנציה הבין-אישית ואוטיזם
היות ויש קושי לילדים עם אוטיזם להבין את עצמם, עוד יותר נדיר לראות אותם מצלחים בתפקידים מנהיגותיים. אם זאת, ישנם כאלו המצליחים כמנהיגים. זהו פשוט כישרון שצריך לאמן.
האינטליגנציה הטבעית
האנושות בודדה עצמה מהטבע בבניית קירות. צמחים בתוך הבית מחזקים את הבריאות
אינטליגנציות מרובות – האינטליגנציה הטבעית. חיבור עם צמחים וחיות, ואפילו הכרת הגוף שלנו עוזרת לנו להיות שמחים ובריאים:
הכרה של עולם הטבע
אנטומיה
יכולת גינון
הכרה עם תכונות של צמחים
הבנה של עולם החי
הצלחה מקצועית בתחום: רופא או וטרינר, גנן, רפואה אלטרנטיבית, שף.
הניתוק שלנו מהטבע, באמצעות בניית דירות במגדלים בתוך ערים, פוגע בבריאות שלנו. אימוץ חיית מחמד, גידול צמחים בחלון, וטיולים בטבע עושים אותנו שמחים יותר, ובריאים יותר (צמח בבית מטהר את האוויר ומשחרר חמצן וחומרים טובים אחרים). לילדים שמחוברים לטבע מגיל צעיר, יש הרבה פעמים מערכת חיסונית חזקה יותר.
האינטליגנציה הטבעית ואוטיזם
בגלל שאוטיזם הרבה פעמים מגיע עם הפרעת ויסות חושי, יהיה קשה להם לצאת מאזור הנוחות ולהתעסק בעולם הטבעי. אפשר ורצוי להשתמש במגוון רעיונות לעבודה עם הוויסות החושי כדי להרחיב את היכולת הטבעית.
אינטליגנציות מרובות נוספות
בשנת 2016, בראיון טלויזיה, גרדנר הוסיף שישנם עוד תחומים שלא נכנסו לתיאוריה שלו, אך קשה למקם אותם בתוך האינטליגנציות הבסיסיות. למשל היכולת ללמד אדם אחר באפקטיביות – יכולה להיות אינטליגנציה בפני עצמה.
השילוב בין האינטליגנציות המרובות
אנחנו יצורים מורכבים. לכל אחד מאתנו יש רמת יכולת שונה בכל אחת מהאינטליגנציות המרובות. ובכל מקרה, כדי להיות מוצלחים בקריירה מסוימת, נדרש שילוב של כשרונות.
למשל, כדי להצליח בספורט כמו כדורסל:
מעל הכל אנחנו צריכים להיות בעלי קואורדינציה וכושר טובים ( אינטליגנציה גופנית)
אנחנו צריכים להיות טובים בלעמוד את המרחק בינינו לבן הסל (מרחבית)
לתקשר היטב עם חברי הקבוצה (בין-אישית)
ולתכנן איך להשתחל בין היריבים למיקום טוב לזריקה (לוגית). ועוד…
גם אם אנחנו חלשים בתחום מסוים, אפשר לחזק אותו בעזרת תרגול. או שניתן להתמקד בחוזקות שלנו. כהורים עלינו לתת לילדים שלנו הזדמנות לפתח את שלל הכישורים של ילדינו כדי לאפשר להם למצוא את הדרך שלהם להצלחה.
יישום התיאורית האינטליגנציות המרובות במערכת החינוך
החינוך בארצות הברית וכן בארץ עד כה התבסס על הצלחה בתחומי המתמטיקה והלשון, ולכן שם דגש בעיקר על עלו בלימודי הליבה. אך למרות שהחינוך ייצר ציונים גבוהים בתחומים האלו, להצלחה בבתי הספר לא היתה התאמה להצלחה בתחומים המקצועיים שלאחר מכן.
למרות שהתאוריה של גרדנר לא התקבלה באופן רשמי בפסיכולוגיה הקלאסית, מערכת החינוך בארצות הברית (וגם כאן בארץ) זיהתה שהיא עונה על צורך מהותי, ולכן התקבלה באופן חזק בארה”ב. כאן בארץ, כמו בכל התחומים, מערכת החינוך זיהתה את האופנה האמריקאית קצת באיחור, אך התחילה לאמץ גם היא את השינוי בשנים האחרונות.
השינוי המובהק ביותר לדעתי היתה בקדנציה הקצרה של הרב שי פירון כשר החינוך. ברפורמה שהוא ניסה להנהיג שם דגש רב על “למידה חווייתית” שבעצם מתבססת בכבדות על העקרונות של תיאורית האינטליגנציות המרובות.
לצערי, כמו שציינתי, הביורוקרטיה מאוד מתקשה להבין איך מגוון דרכים להביע הצלחה יכולים להיות רלוונטיים למערכת החינוך. בפרישתו וכניסת השר נפטלי בנט לתפקיד, שוב חזר הדגש ללשוני ומתמטי (“חמש יחידות מתמטיקה! חמש יחידות אנגלית!”).
מבחני אינטליגנציה מול שונות קוגניטיבית
עם נשים את הילדים שלנו מול מבחן הIQ נקבל מספר שמקטלג אותם בצורה רחבה מדי.
מבחן הIQ גם הוכח שנשאר יציב סטטיסטית לאורך זמן. המשמעות היא שעם ילד עם IQ נמוך לא ניתן לעשות כלום. לעומת זאת, אם נשתמש באינטליגנציות מרובות ככלי, נעדיף בילדות לחזק יכולות חלשות כדי לייצר איזון, ורק בבגרות נראה שיש טעם לחזק יכולות בהן הילד כבר חזק על חשבון היכולות החלשות.
במקרה של ילד עם לקות תקשורתית כמו אוטיזם, אנחנו מנסים לחזק את היכולות התקשורתיות ככל שניתן. בבגרות שמים על זה פחות דגש, אך עדיין רואים את האדם השלם, ובוחנים כיצד ניתן לשלב את חוזקותיו בחברה.
למשל בני הגדול, מאוד אוהב מספרים. הוא בן 7 וכבר מתעסק בתרגילי כפל וחילוק. אני מאפשר לו את זה, אך בגיל הזה הדגש הוא על חיזוק כישורים תקשורתיים. קשה לחזות לאן זה ייקח אותו בבגרותו, אך אם יכולותיו התקשורתיות לא יהיו חזקות מספיק, יהיה לו קשה מאוד להיות עצמאי, גם אם יכולותיו המתמטיים יהיו ברמה אקדמית גבוהה. ומנגד, גם אם יכולותיו התקשורתיות יישארו מוגבלות, הן לא יבטלו את חוזקו בלוגיקה, ובתוך מסגרת מוגבלת אפשר יהיה למצוא את הדרך לאפשר לו להביע את החוזקות.
דוגמה נוספת: אני מאוד נהניתי ללמוד הוראה. היו לי ציונים גבוהים, ואני מבין היטב את כל התיאוריה. אך במבחן התוצאה, לא הצלחתי במקצוע. לפי התיאוריה של גרדנר, אינני חזק בתחום האינטליגנציה הפדגוגית. ישנם גורמים נוספים לכך שעזבתי את ההוראה, כמו חוסר יכולת לישון בלילה בגלל ילדיי, אבל בגדול אחרי חמש שנים בהוראה, הבנתי שזה פשוט לא המקום הנכון לבטא את יכולותי.
הפסיכולוגיה בבית
כשזה מגיע להעברת מידע לילדנו בבית, אנשים נוטים לעשות אחד משני דברים:
ללמד את ילדנו כמו שהורנו לימדו אותנו
לנסות ללמד את ילדנו הפוך מאיך שהורנו לימדו אותנו
קשה מאוד לצאת מדפוס החשיבה שחווית בתור ילד. למרות זאת, מומלץ לנסות לברר איזו דרך לימודים הכי טובה עבורו. ברגע שתבינו את הדרך הטובה עבורו תוכלו לסייע לו ולמורים שלו להגיע אליו בצורה הטובה ביותר.
שימו לב – ילדינו שונים מאיתנו. רבים מאוד מחפשים את קווי הדמיון בינינו לבין האנשים שאותם אנו מגדלים. לא תמיד זה המצב.
הדרך הטובה ביותר להבין את דרך המחשבה של ילדינו היא לאפשר להם מגוון התנסויות למידה שונות ולתצפת עליהם בצורה מודעת. השאלה המנחה היא – האם הילד שלי הבין את המסר והאם הוא הבין אותו בקלות!
רישמו לכם מה הייתה ההתנסות הטובה ביותר ונסו להעביר מסר נוסף בשיטה דומה. ככול שתתנסו יותר כך תבינו יותר את עולם המושגים בתפיסתי של הילד שלכם ותוכלו לרתום זאת להבאתו להישגים אקדמיים ואישיים טובים יותר.
שאלוני אינטליגנציות מרובות, כדוגמה מאתר ברנקו וויס, נותנים למורה (או להורה), תמונת מצב של תלמידיו המאפשרת לו להבין איך לעבוד עם הקבוצה ואיך לאפשר לכל אחד לעבוד בצורה אישית. אנחנו יכולים להשתמש בשאלות האלו, כדי להבין איזה חוזקות/חולשות יש לנו, ואיך הילד שלנו שונה מאיתנו. בכלי הזה נוכל לפתח את המקום שבו הילד יכול לצמוח בדרך האישית שלו, בנפרד משלנו. זה גם יאפשר לנו לזהות איזה תכונות דורשות חיזוק, ואיזה תכונות יש לילד מספיק משאבים, ולא נדרשת עבודה.
אינטליגנציות מרובות בבית עם שונות קוגניטיבית
אם יש לנו ילדים עם שונות קוגניטיבית, ומגבלות מסוימות, אין זה אומר שאין להם אישיות מורכבת או יכולות שניתן לחזק. כדי לזהות איזה מגבלות עומדות מולו, ולעבוד עם החוזקות שיכולות לפצות עליהן.
.
לסיכום
בפוסט דיברנו על ההתפתחות של הפסיכולוגיה החינוכית, ממקום של תיוג ילדים לפי יכולת מאוד מצומצמת, לעבר תיאוריה, אומנם קצת שנויה במחלוקת, אך פתחה אפשרות לילדים להצליח (גם אם הם לא תמיד בעשירון העליון של חמש יחידות מתמטיקה).
חשוב להבין שלרוב האנשים בעולם בעלי יותר מיכולת אחת חזקה. חשוב להבין שאם אדם לא יהיה מהנדס טילים (אינטליגנציה לוגית), ודווקא יעדיף לעסוק בדיקור סיני (אינטליגנציה טבעית, ותוך-אישית), הוא עדיין יכול להיות מאושר כי הוא משתמש ביכולות שלו בדרך הכי מתאימה עבורו. ואם אנחנו לא שואפים להיות מאושרים, אז מה הטעם בכלל?
חשוב מאוד להתנסות עם ילדינו במגוון דרכי לימוד הקיימות ולנסות לעמוד כבר בילדות המוקדמת מה היכולות הטבעיות שלהם כדי לרתום אותן לטובת ההשכלה הפורמלית והלא פורמלית שלהם. לנו יש בבית ילד אחד עם אינטליגנציה לוגית – מתמטית מפותחת, ילדה אחת עם אינטליגנציה תוך-אישית מפותחת, וילד עם אינטליגנציה גופנית ומרחבית מפותחת (אצלו זה מורגש ביכולות להרכיב ולפרק דברים ), ברגע שאנחנו מבינים שאלו החוזקות שלהם אפשר לעזור ולבנות את היכולות הפחות חזקות שלהם דרך היכולות היותר חזקות שלהם וכמובן לחזק אותם במקומות החזקים שלהם.
“חנוך הנער לפי דרכו” מקבל פה את המשמעות החיובית שלו.
עבודה נעימה לכולנו.
כמו תמיד הארות ושאלות אתם מוזמנים ליצור קשר או לרשום בתגובות.
ניתן להצטרף לקבוצת הווצאפ שלנו שבה תקבלו התראות על הרצאות ואירועים שאנחנו מארחים.
מוזמנים להצטרף לקורס החדש שלנו: “מדברים על הרצף” שנכתב במיוחד להורים שרק קיבלו את אבחנת האוטיזם.
הבלוג
בלוג הורות לילדים מאושרים על הרצף נכתב על ידי חגי ושירה ריינר, שני הורים לילדים עם צרכים מיוחדים – אוטיזם, אפילפסיה, ועוד. אנו מתמקדים ביסודות של גידול ילדים עם צרכים מיוחדים בישראל, אך חלק ניכר מהתוכן שלנו יהיה רלוונטי ברחבי העולם.
היום הילד הבכור שלי יצעד לכיתה א’: כיתת תקשורת בבית ספר רגיל.
זהו דולב כבר גדול.
יש משהו קצת מוזר בילד הקטן-גדול הזה. לראשונה נעשה ברור שישנה הפרדה בין שני חלקים שונים בזהות שלו. הילד הגדל ומתפתח והילד השני הלא גדל, קפוא בזמן ובהתנהגות. הילד האוטיסט מול הנורמטיבי.
לצד הגאווה העצומה על עצם היותו בכיתה א’ ועוד בכיתת תקשורת, מתחילה גם להיווצר השלמה עם הצד האוטיסטי שבו.
כשמדברים בבית הספר לאחיות על התפתחות נורמלית במשפחה, מדברים על מעגל דובל. אחת הקטגוריות שם מדברת על הילד הבכור, כילד המסובב את המעגל, וגורם להורים להמשיך ולהתפתח.
מסבירים לסטודנטים שכאשר לילד יש עיקוב בהתפתחות, כל חיי המשפחה מוסתים מהמסלול. המעגל השלם הזה מתחיל להיפרם.
הילד הבא אחריו למעשה, הופך להיות הילד שמעביר את ההורים לשלב הבא בהתפתחות שלהם כהורים. כלומר מהורים לפעוטות, להורים לילד, להורים למתבגר, וכן הלאה.
למעשה בשנתיים הקרובות זה יקרה גם לנו. בתינו האמצעית תגדל, ואיתה גם אנחנו נצטרך לגדול לגובה, במקום הגדילה לרוחב שעשינו עד היום.
הילדים מתבגרים
עד היום הגדילה שלנו כהורים הייתה לרוחב. בילינו יותר זמן בלגדל ילדים בגיל הפעוטות או תחילת הילדות, מאשר היכן שהילדים שלנו היו אמורים להיות מבחינת גיל כרונולוגי.
זה מפני, שלמעשה הם כולם היו קטנים מבחינת התפתחות. דולב, ואביגייל שכבר עוקפת אותו כבר עכשיו בהתפתחות. היא בת חמש וחצי (כמו הגיל הכרונולוגי), והוא בן ארבע מבחינת יכולת תקשורתית (למרות שכרונולוגית בן שבע).
בעוד כשנה היא תתקדם כמו בני גילה והוא לא צפוי לזנק באותה המידה.
כשמדברים על התייצבות התסמונת האוטיסטית בעצם מתכוונים לשלב בו ההתנהגות של הילד מסיימת להתעצב, מעכשיו למעשה יכולתו לגדול ולהתפתח או להיפטר מהרגלים חריגים ( נפנופי ידיים , השמעת צלילים וכו.. ) בעצם מתקבעת.
לא מעט מחקרים מדברים על סביב גילאי 7-9 כגיל שבו התסמונת האוטיסטית מתייצבת וכמות השינויים מתחילה לקטון.
אנחנו למעשה הגענו לשלב הזה. למרות שלפנינו עוד שני טיפולים בבלגרד, ברור לנו שדולב תמיד יהיה אוטיסט. השאלה הגדולה היא יכולות התפקוד שלו.
כניסה לכיתה א’ – סמל לסוף תקופה
הרבה שנים פחדתי מהרגע הזה – כניסה לכיתה א’. כאילו הרגע הזה סימן לי איזה סיום של תקווה לשינוי. הרגע בו שעון העצר נעצר, והיכולת שלנו לשנות את העתיד של הבן שלנו תיגמר.
במובן מסוים זה גם נכון. היום בבוקר המסך יורד. את מרבית השינויים שיכולנו לשנות כבר שינינו ועכשיו נותר לנו לחזק את הקיים ולנסות לדחוף אותו עוד קצת קדימה.
היו אלו שנתיים מטורפות, שבהם באמת הצלחנו לעמוד במשימה הזו ולדחוף אותו קדימה.
ההשמה שלו השתנתה מבית ספר לחינוך מיוחד אל כיתת תקשורת בבית ספר רגיל. תוך כדי אבחון של גיל שש, שבו הוא כנראה היה אמור לקבל אבחון של פיגור קשה (מש”ה).
הוא עלה מרמת תפקוד של בערך שנה וחצי, לתפקוד שקרוב לגיל שלוש. אחר כך, עוד המשיך לצמצם את הפער.
המאבחנת אמרה עליו בהתחלה: “אתם מבינים שהוא הולך לבית ספר לחינוך מיוחד?” ובסוף: “כבר החלטתם אם הוא הולך לשילוב או כיתה קטנה?” שינוי מטורף בהתחשב בזה, ששנה שעברה במרץ נסענו עם ילד שעוד לא היה גמול מחיתולים.
היום הוא התקדם כל כך שהוא פשוט ילד אחר.
למרות כל ההצלחות – הרגשה של כישלון
ובכל זאת אני מרגישה עצב ענק מהרגשה של כישלון המעורב בהצלחה. לצד השינוי העצום הזה הילד שלנו יפסע לצד ילדים רגילים עם עתיד רגיל. ברור לנו שהעתיד של דולב שונה.
מצד אחד, אני עומדת נדהמת מההישגים שלא ציפיתי כבר מדולב. ומצד שני, מרגישה אבל ועצב בלתי נגמר.
על מה שיכול היה להיות ולא יהיה, על המבטים כל פעם שהוא מתנהג שונה בחברה, ועל חוסר היכולת שלי לגונן עליו מהעולם המטורף שבחוץ.
לפרוק ולדבר על הרגשות הקשים והקלים
אחת הסיבות שאנחנו בכלל כותבים את הבלוג הזה, זה כי אנחנו מאמינים בלספר ולדבר בדיוק על הנושאים האלו. חלקית בשביל לעכל אותם בעצמנו, ולסלוח לעצמנו. לעכל ולהמשיך הלאה למען עצמנו ולמענם.
ועוד מטרה בשיתוף. לעורר באחרים הבנה, חמלה ומודעות לילדים השונים בחברה. לא נסתיר אותם יותר. ולצד הכאב והעצב נציג גם שמחה וגאווה על ההישגים האחרים של הילדים שלנו.
זה אתגר לא קטן לגדל ילד נמוך או בינוני על הרצף, הרבה יותר מאשר ילד גבוה על הרצף. אצל נבו, השלישי שלנו התחושה היא שהוא תמיד ליד עקומת ההתפתחות ולעולם לא ממש עליה.
אנחנו אופטימיים, שבעזרת הטיפול הנכון הוא יגדל להיות אדם מתפקד בחברה. ברור לנו שלדולב לא יהיו את אותן האפשרויות.
בבוקר הוא יקום יתלבש וילך לג’ונגל שהוא בית הספר. אני וחגי נדאג ממיליון דברים, כמו הורים רגילים, וגם מהלא רגילים. העולם ימשיך להתקדם.
העולם ימשיך להתקדם, ואנחנו נמשיך בכל הכוח להילחם לטובת קידום הילדים שלנו. עוד שלב בדרך לחיים טובים יותר. תוך כדי התמודדות עם כל אותן תחושות של קושי והבנה, שזה הילד שלנו.
הוא יחיד ומיוחד לנו.
ולכל אותם הורים שיעשו את צעדי בית הספר הראשונים שלהם היום, ומרגישים בדיוק כמונו, רגע של שימחה וגאווה מהולה בעצב וחשש, דעו לכם – אתם לא לבד. תחושותיכם לגיטימיות, גם אנחנו מרגישים כך.
היום יקרה לי דבר מדהים , הילד שלי ילך לכיתה א’. לא חשבתי אי פעם שזה יקרה והנה זה קרה. אני מאושרת ועצובה, גאה ומבועתת , מעומתת מול המציאות הנהדרת וקשה בו זמנית. היום קרה לנו נס. זה נפלא.
חג ראשון בספטמבר שמח לכל ההורים
הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו להורים לילדים אוטיסטים, וספרו לנו איך עבר הראשון לספטמבר שלכם.
ניתן להצטרף לקבוצת הווצאפ שלנו שבה תקבלו התראות על הרצאות ואירועים שאנחנו מארחים.
מוזמנים להצטרף לקורס החדש שלנו: “מדברים על הרצף” שנכתב במיוחד להורים שרק קיבלו את אבחנת האוטיזם.
הבלוג
בלוג הורות לילדים מאושרים על הרצף נכתב על ידי חגי ושירה ריינר, שני הורים לילדים עם צרכים מיוחדים – אוטיזם, אפילפסיה, ועוד. אנו מתמקדים ביסודות של גידול ילדים עם צרכים מיוחדים בישראל, אך חלק ניכר מהתוכן שלנו יהיה רלוונטי ברחבי העולם.
בעבר דיברנו על פינה ייעודית לטיפול. אצלנו בבית הקדשנו חדר להקמת סנוזלן. עיצוב קליניקה לטיפול בילדים (גם אם לא למטרת הכנסת מטופלים), מאוד מקדם את הילדים שלנו.
בבית שלנו יש כרגע שני מרחבי טיפול ומשחק נוספים. לכל אחד ייעוד אחר ומדי פעם הם עוברים שינויים.
עם מעבר דירה ב2021 (לאחר פרסום הפוסט הזה במקור), עשינו כמה שינויים כדי להכיל גם את הדרכות ההוריםוהסדנאות של העסק שלנו. יתכן שנציג את תכנון הבית החדש בפוסט אחר.
בפוסט הזה תראו מה ואיך עשינו ומה הטיפים שיש לנו לתת להורים אחרים שרוצים לעשות עיצוב של קליניקה לטיפול בילדים בבית.
עיצוב קליניקה ביתית לטיפול השותף בילדים שלנו
ארבעת ילדינו נולדו קרובים אחד לשני (3 ילדים ב3 שנים ודב שנולד 4 שנים אחרי נבו). בחרנו לייצר פינות תעסוקה בבית על מנת להקל על עצמינו.
בשנת 2016, התמזל מזלנו והתאפשר לנו לקנות דירה גדולה יחסית. כשניגשנו למטלה, הגענו בידיעה שיש לנו ילד עם צרכים מיוחדים, ושכדאי לחפש מקום עם מספיק מרחב. בחרנו דירה שמאפשרת לנו להנגיש את הבית לצרכים שלו.
כמובן שכל אחד עושה מה שהוא יכול ולפי תנאי השטח שלו.
השנה: 2020
גרנו בדירת 4.5 חדרים עם 4 מרפסות קטנות נוספות. הסגרים והנחיות הקורונה מכתיבים מצב מורכב. הילדים שלנו קטנים יחסית (7-4). שירה שצריכה ללדת (את דב) בנובמבר. בעקבות כל אלו ועוד, אנחנו ממעטים לצאת.
הצורך שלנו באזורי משחק וטיפול בתוך הבית נהיה עצום. עיצוב הפנים שבחרנו להקדיש לצרכים של הילדים היה מאוד שימושי בזמני הסגר.
החלטנו לייצר חדר שינה אחד לילדים ואחד להורים. הסלון, ושאר החדרים ומרפסת אחת מיועדים לאזורי טיפול ומשחק שלכל אחד יעוד משלו.
חדר סנוזלן – חדר וויסות חושי – חדר לבן
בבית שלנו יש ממ”ד בחצי חדר שהיה חדר אחסון כשנכנסנו. בשל סיבה לא ידועה אין בו חלון, אלא צוהר קטן בלבד. בנוסף החדר צר מאוד, מה שהפך את החדר לקשה לשינה.
במקום להשאיר אותו כמחסן או חדר ארונות, החלטנו להפוך אותו לחדר טיפול.
בשל היותו ממ”ד, הוא שקט מאוד ומבודד רעשים, גם כשהבית רועש במיוחד. סיבה נוספת היא שבעת הצורך, אין בעיה להיכנס אליו ולסגור את הדלת לשימוש שבו אמור להיות – ממ”ד.
שיטת “סנוזלן” מתבססת על כמה עקרונות, שמטרתם לגרום לגרוי וויסות חושי מבוקר.
עיצוב קליניקה לטיפול בילדים בבית מאפשר טיפולים יותר אפקטיביים עם אנשי המקצוע שנכנסים לעבוד עם הילדים שלנו
על החדרים להיות שחורים או לבנים לגמרי, ולכל חדר מתאים מכשור אחר. אצלנו החדר כולו לבן (כולל הארון אחסון שרכשנו מאיקאה).
החדר צריך להיות רך. אצלנו הוא מצופה במזרנים עמידים כמו של ג’ימבורי, אבל בצבע לבן.
אלמנטים סנסורים. החדר צריך להחיל מגוון אלמנטים התומכים בהרגעה וגירוי סנסורי.
גופי תאורה מיוחדים כמו מפל סיבים אופטיים (שיוצר שילוב של אור רך ומגע), מגדל בועות (שילוב של אור, ויברציות ורעש לבן), לוחות אור המגיבים לקול או מגע, וכדומה.
משחקים סנסורים, כמו בריכת כדורים בלבן (החדר שלנו היה קטן מדי) או נדנדת ערסל (נדנדה שקנינו בגרושים ממילגה שהילד גדול היה בן שישה חודשים, וזה פשוט עבר איתנו מדירה לדירה. לכן היא לא לבנה).
יש עוד מגוון של מיכשור שניתן להכניס לתוכו, אך מלבד זה יש בארון מגוון משחקים שמיועדים לטיפול כמו שקי משקל קטנים עם אותיות ומספרים, בובת משקל, כדור פיזיו , משחקי קופסא כמו “שלום כיתה א‘”, “מה במשבצת” ועוד. לאחרונה הוספנו משטחי רצפה נוזליים צבעוניים שאפשר לדרוך עליהם.
בחדר הזה נעשים עיקר הטיפולים שלהם כמו ריפוי בעיסוק , טיפול במוזיקה וזמן פיזיותרפיה איתנו.
למה הסנוזלן כל כך ייחודי ומתאים לטיפול
יש הבדל משמעותי בין היכולות שלהם בתוך כל הלבן הזה למחוץ לו. יש משמעות לישיבה על מזרנים, והתאורה המיוחדת במיוחד שהם צריכים קצת מגע עמוק. מכיוון שהקירות מכוסים במזרנים אם הילד נכנס להתקף בו הוא מכה את עצמו או דופק את הראש בקיר החדר הוא המקום הכי בטוח עבורו.
ניתן לייצר מרחב כזה בכל מקום, גם בחדר השינה של הילד. למעשה זה המקום הכי קל, צבעו את החדר והריהוט בלבן, שימו מצעים לבנים, אפשר להוסיף שטיח גדול או מזרן או פרקט לבנים חלקים, מנורת לבה אחת או שתיים, מכשיר סאונד עם מוזיקה מרגיעה, ולמעשה הנה לכם פינה דמוית סנוזלן מרגיעה בתקציב צנוע.
החדר הזה הוא גם חדר האורחים שלנו. יש בו ספה ירוקה שנפתחת למיטה זוגית , שני ארוניות נגישות סגורות וארון צר וסגור, בחדר הזה יש ציוד לימודים כמו חוברות עבודה, דפי נגזרות בנושאים שונים, בצק ופלסטלינה , משחקי קופסה ושולחן בנות קטן מלא ברביות, יש בו גם מסך מחשב לצפייה בתכנים ושולחן סביבו יושבים לעבוד.
הצבעים בחדר הם לבן כחול וירוק. הקפדנו על מיעוט צבעים כדי שיהיה קל ללמוד בו.
למעשה זה החדר שבו ישנים סבא או סבתא במקרי חירום. לדוגמה, אם אנחנו צריכים לנסוע למיון בלילה, או אם שירה נוסעת ללדת. לפעמים סתם בלילות בהם אנחנו זקוקים לעזרה כי אנחנו לא במיטבינו. למשפחות אם עזרה מהסוג הזה, חשוב לדאוג שיהיה קל ונוח לארח אותם אם רוצים להמשיך לקבל עזרה.
כשאין אפשרות אפשר לוותר על חדר כיתה/משחקים. דאגו לארון אחסון לציוד הזה במקום כלשהו בבית. רק לדאוג לשולחן מתאים לגיל הילדים שלכם בסלון.
חדר המשחקים/לימודים
מרפסת משחקים
מחדר הילדים שלנו יוצאת מרפסת בגודל חדר שינה גדול. שנים ניסינו דברים שונים אבל הילדים שלנו היו ממש קטנים ולא יכלו להשתמש בה ללא נוכחות מתמדת שלנו. ואנחנו, מה לעשות אוהבים את הספה.
אחד הדברים שכן דאגנו לעשות הוא לקרות אותה עם סככה ומרקיזה. כזאת שעוטפת את כל קירות המרפסת החיצוניים, כך שילד לא יוכל לזנק מהדירה שלנו לכיוון המדרכה, 8 קומות גובה.
בכל חלונות הבית סגרנו עם סורגים עד למעלה. אי אפשר להיות מספיק בטוחים, כשזה מגיע לילדים על הרצף.
מה שמנו במרפסת המשחקים:
המרפסת שלנו מורכבת מקיר של הבניין, קיר חצי גובה שעוטף את שלושת הצדדים האחרים והקירוי. לתקופה ארוכה החצי קיר היה צבוע בצבע לוח גיר כדי שיוכלו לצבוע חופשי, אך היה צריך לתקן מנזקי החורף.
עכשיו צבענו הכל בלבן, אך עם צבע לוח הגיר ניצור לוח קטן. משני הצדדים של הלוח התקנו לוחות הפעלה בנושאי מספרים, צבעים, מילים, אותיות, וצורות. כך אפשר לשלב עבודה איתם ועם גירים שישלימו אותם.
בצד נוסף שני לוחות עבודה של מוטוריקה עדינה. על הרצפה יש לוחות סול ריבועיים בשיטת הפאזל. ובאמצע מתקן טיפוס שקנינו מבאג לגן פה בנתניה.
יש לנו גם משחק ריצפה מוגדל של סולמות ונחשים, טוויסטר(פלונטר), ערכת כדורי קוצים לדריכה, חישוקים קטנים לסמן קפיצה, דליים להליכה כולם גם מבאג לגן ונאספו עם השנים. יש גם קורת הליכה שבנה לנו אבא של חגי מעץ, טרמפולינה, מגלשה לקטנים (שבאמת כבר קטנה על הגדול).
מטרת האזור הזה, היא לאפשר לילדים יותר משחק חופשי, וגישה נוחה לפעילות פיזית. חשוב במיוחד עכשיו כשהנחיות הקורונה לא לגמרי ברורות. האם מותר לצאת? לאן? מה פתוח ומה לא? ואם זאת חלק מהאלמנטים של האזור הזה הם גם חינוכיים. למעשה חלק מהמשחק במרפסת חופשי וחלקו מונחה.
מה הכי חשוב בכל המרחבים האלו?
שיהיה להם כיף!
נכון שלכל אחד יש חוזקות, אופי ודרך חשיבה יחודית להם, אך הדרך הכי טובה לגייס ילדים ללמידה היא בעזרת משחק וכיף. תנועה ופעילות גם הם חשובים להתפתחות המוח.
עמיד
תשתדלו לקנות מעט ואיכותי ולא הרבה וזבל. זה לא שלא ניסינו לקנות זול וזמין, אבל זה תמיד מסתבר כהולך לפח מהר.
קנו ממקומות אמינים.
תחשבו איפה הדברים ישבו ואת מי ומתי הם ישמשו.
קחו בחשבון שדברים כמו לוחות פעילות לקיר ישמשו אותכם תקופה מוגבלת של שנה או שנתיים. אחר כך, אפשר להוריד, לאחסן ואז לתלות שוב. ואפשר למסור או למכור יד שניה. יש לא מעט הורים שישמחו לקנות מכם. כנ”ל ציוד ג’ימבורי כמו גלילים, מגלשות, נדנדות ריצפה ועוד.
כל מה שאפשר לעשות גדול אפשר קטן.
כבר ציינו שאפשר לייצר מרחב לבן גם בחדר של הילד. אפשר לקנות משחקי חצר מתקפלים (ראיתי חברה שמייצרת אותם מקרטון עמיד לקטנטנים) כאלו שאפשר לאחסן מתחת למיטה. אפשר גם לייצר פינת לימוד משולחן-מדף מתקפל. כל אחד מייצר פינות לפי יכולותיו ולפי תנאי השטח.
היום בגלל הקורונה היציאה מהבית יותר מוגבלת.
מי שיש לו שני מטר בסלון שיפנה טיפה ריצפה, יניח כמה חישוקים ובעזרת וואשי טייפ ייצר קווים על הרצפה. והנה לכם מסלול לעבודה על איזון ושיווי משקל בזול.
נהלו תקציב
לא קנינו הכל ביום אחד.
אפשר לחסוך קצת כל חודש ולקנות אביזר גדול, אפשר כל חודש לקנות משהו קטן אפשר גם ללכת לעזר מציון – יש להם סניפים שמשאילים ציוד ג’ימבורי תמורת צ’ק ביטחון (תבדקו באתר של עזר מציון לגבי איפה יש סניפים) ולהשאיל ציוד.
אל תיכנסו להוצאות מיותרות שאין לכם יכולת לעמוד בהן. קנו יד שניה מגנים ומשחקיות.
הכנו רשימת ציוד לתקופת הסגרים, והיא מתאימה גם להצטייד לפני חופשה.
התאימו את המרחב לפעילויות חיים הנדרשות
הייתה לנו תקופה שרצינו ללמד פעילויות חיים כמו עבודה במטבח, הרדמות עצמאית במיטה, וכו’. בתקופה הזו היו לנו בחדר משחקים מטבחון , מיטה ועגלת בובות וציוד דומה.
דברו עם הצוות שמלווה אתכם והגדירו מטרות לאזורי הטיפול. המטרה שלנו השנה היא שיפור יכולות מוטוריות ויציבה. מה שעשינו באזורי משחק וטיפול שלנו נעשה בהתאם למטרה.
שלבי עבודה בעיצוב קליניקה לטיפול בילדים בבית:
1. “הקרבת” מרחב למען הטיפול בילדים
הגדירו את המרחב שאתם “מקריבים” לצורך הטיפול. זה הולך להיות האזור העיקרי לעיצוב הקליניקה הביתית לטיפול בילדים שלכם.
זה באמת יכול להיות כל מרחב: חדר, מרפסת או חצר. אך קחו בחשבון שהתנאים לטיפולים בחוץ לא עובדים כמו בפנים. יש יתרונות וחסרונות.
הוא יכול להיות רב שימושי: חדר שינה, חדר העבודה שלכם, ואפילו חדר אורחים (כמו שחדר המשחקים שלנו משמש גם לאירוח). במקרה כזה, הכניסו את החלקים הקבועים לתכנון שלכם ועצבו סביבם.
אם מרחב מיועד רק עבור טיפולים: תכננו קדימה אפשרות למקרה שתצטרכו להכניס פונקציות נוספות. הארון אחסון בסנוזלן שלנו גדול, ומכיל הרבה ציוד לא קשור לטיפולים, כמו ציוד תפירה ומסמכים רפואיים.
בדירות קטנות, כל חלל צריך להיות מנוצל היטב. הקדישו לכך מחשבה רבה כי הרבה פעמים ציוד עולה לא מעט כסף וחבל לבזבז.
2. מדידות ותיעוד
צלמו, מדדו אותו בצורה יסודית, ושרטטו שירטוט. הכניסו את כל המידע לטלפון הנייד שילך איתכם לכל מקום. לא מעט פעמים שלחנו את המידע הזה לאחרים. הרבה פעמים נכנסנו לאיזו חנות ובמקרה ראינו משהו שיכול להתאים, או שראינו שמישהו מוסר אביזר ונזקקנו למידע באופן זמין ומידי.
3. התייעצו עם אנשי המקצוע שמכירים את הילד
שבו לשיחה עם כל מי שמטפל בילד שלכם (ואנחנו מתכוונים לכולם, אבל לא חובה ביחד באותו זמן ומקום). בעיצוב הקליניקה לטיפול בילדים בבית, יש הרבה אלמנטים שאנשי מקצוע שמכירים את הילדים יוכלו להציע.
אם זה רק אתם וההורים שלכם שבו איתם. שמעו מהם, מה יהיה למטפלים שלכם נוח, ומה לדעתם צריך חיזוק ובאיזה תחומים. דברו עם צוות הגן / בית ספר וקבלו מהם רשימה מסודרת של הקשיים של הילד.
לדוגמה בשלב מסוים, המרפאה בעיסוק שלנו ביקשה לעבוד עם נבו חלק מהפגישה ליד השולחן ולא רק בחדר סנוזלן. השנה הדגש הוא לא על מיומנויות תקשורת, אלא על תחומים אחרים שדולב צריך הרבה יותר במעבר לבית הספר, ובהתאם ההמלצות של המטפלים השתנו. לכן עיצוב הקליניקה הביתית לטיפול בילדים נכנסה גם למרחב הלימודים.
4. מה התקציב?
שבו עם עצמכם, בנו תקציב וצורת הוצאת כסף שמקובלת עליכם.
שימו לב יכול להיות שמדובר גם ב50₪ לחודש, וזה בסדר גמור.
השתדלו לא לחרוג מהתקציב. כל מה שניתן לעשות ביוקר, ניתן גם בפחות.
עבדו בעזרת הכלים שיש לכם ויכולת יצירתיות (למי שמרגיש שפחות יצירתי, מומלץ לחפש רעיונות בפינטרסט). כשהיינו סטודנטים ייצרנו מארגז קרטון מטבחון שלם עבור הבן שלנו, בקורונה יצרנו מקרטון וצמר מספרה של בובות בשביל הילדים לספר את הבובות. תפרנו משאריות כל מיני דברים ועוד…
בקשו עזרה גם בדברים כאלו. השאילו מחברים, מחזרו משחקים בין בני משפחה שהילדים גדלו מהם, ועוד. הכי חשוב אל תשכחו את המטרה – השקעת כסף אמור לאפשר לכם צמיחה ולא שקיעה בחובות.
5. תכנון לפני רכישה: בדיקת מחירים, איסוף הצעות מחיר
ערכו רשימת קניות פוטנציאלית וכנסו לאינטרנט לראות מה קיים ובאיזה מחירים.
בקשו הצעות מחיר מפורטות שכוללות התקנה. הרבה פעמים תגלו שהמוצר עולה פי שניים יותר בגלל ההתקנה.
ללא הצעת מחיר מסודרת אל תיקנו.
אם אתם מבצעים את ההתקנה בעצמכם, תוודאו שמספקים לכם את כל החלקים. לפעמים המוצרים מגיעים בכמה אריזות.
שאלו מליון שאלות ותבררו מדיניות החזרת מוצרים!
אל תתקעו עם מוצר יקר ולא נחוץ, אם אפשר להימנע מכך.
תשתדלו לקנות מבעלי חנויות מוכרות.
הרבה מהציוד שאנחנו רכשנו, הגיע מחנות מקומית שמספקת ציוד לגנים. בזכות היותנו לקוחות קבועים, אנחנו גם מקבלים לפעמים הנחה. אנחנו מנצלים חנויות כאלו גם להצטייד בפריטים קטנים. למשל כדורי קוצים ודליי הליכה שעולים גרושים.
ציוד מוטוריקה עדינה כמו נגזרות נייר או פינות נושא על חגים שונים גם מגיע מחנויות לגן. כנ”ל ציוד מטבח למטבחון או כל פינה אחרת. בתלוי בנושא שבחרנו להתמקד בו באותו זמן.
הרבה פעמים אנחנו מוצאים שם צעצועים וציוד איכותי, ששווה להשקיע בהם. לדוגמה מתקן הטיפוס או לוחות משחק לתלייה על הקיר (מופיעים בתמונות של המרפסת למעלה).
חשוב לאמץ לכם חנות טובה ובעלת מספר עולמות תוכן בתחום הזה. סביר להניח שהרבה שנים תזדקקו לה. בנתניה אנחנו מעדיפים את באג-לגן. אתם תבחרו מקום מקומי לכם.
בנוסף הם עובדים מול בעלי מקצוע ויוכלו להמליץ לכם למי ללכת או ממי לברוח. עצתם שווה זהב ויש להם לרוב מדיניות החזרה סבירה. ובניגוד לחברות גדולות אחרות הם בדרך כלל נגישים בכל יום בשבוע.
6. התייעצו שוב עם היועצים
קחו את כל החומר, חזרו לצוות המטפל של הילד, ושאלו לדעתם. יכול להיות שיגידו לכם שזה לא מתאים – תקשיבו להם, יש להם מושג מה הם אומרים. במיוחד דברו עם המטפלים שנכנסים לבית שלכם, אם יש. הם מכירים את תכולת הבית, ויעזרו לכם להבין מה לא צריך לקנות. אחרי התייעצות עם המרפאה בעיסוק שלנו וויתרנו על המון דברים שהתלהבנו מהם בחנויות.
7. חוזה עבודה והצעת מחיר מסודרת
אם אתם עושים פרויקט גדול כמו חדר סנוזלן לכו לכמה אנשי מקצוע וקבלו הצעת מחיר. בדקו שהחוזה כולל התקנה וזמני הגעה של ציוד.
חתמו על הסכם ברור עם הספק שלכם, ומבצע החוזה שלא ירמו אותכם. שימו לב לא מעט חברות פחות נגישות בעיקר עכשיו בקורונה. קחו בחשבון שייקח זמן לקבל הערכות מחיר.
אל תזמינו שום דבר גדול מבלי שחברה תשלח נציג שימדוד כמו שצריך את החדר מגיע לכם ייעוץ מסודר בדברים כאלו. תבדקו איזה חומרים הולכים להשתמש. אל תעשו את הטעות שאנחנו עשינו – הזמנו מזרנים לקיר ולרצפת הסנוזלן בזול, ואחר כך לא היה עם מי לדבר, והיינו צריכים לעשות הכל מחדש, וכמו שצריך. את המזרנים הראשונים מסרנו לגן (שזרקו אותם לפח כנראה די מהר).
8. שלב הביצוע
שלב הביצוע- דאגו לצביעת הקירות וכל התשתיות לפני הכנסת הציוד הקבוע (אנחנו לא צבענו את החדר טיפולים לפני ועכשיו זה קשה לעשות ), דאגו לאמצעי זהירות ובטיחות בכל מתקן שנכנס אליכם. התקינו ארונות וציוד כבד אחר וקבעו אותם לקיר. דאגו שיש ריפוד ריצפתי אם אתם הולכים על מתקן טיפוס.
9. תהנו מהחדר!
זהו. מקווים שזה נתן כיוון ועשה לכם קצת סדר.
שתפו אותנו בתובנות שאתם הפקתם עם הזמן, במיוחד אם אתם מזהים מקומות שאנחנו יכולים להשתפר מהם.
ניתן להצטרף לקבוצת הווצאפ שלנו שבה תקבלו התראות על הרצאות ואירועים שאנחנו מארחים.
מוזמנים להצטרף לקורס החדש שלנו: “מדברים על הרצף” שנכתב במיוחד להורים שרק קיבלו את אבחנת האוטיזם.
הבלוג
בלוג הורות לילדים מאושרים על הרצף נכתב על ידי חגי ושירה ריינר, שני הורים לילדים עם צרכים מיוחדים – אוטיזם, אפילפסיה, ועוד. אנו מתמקדים ביסודות של גידול ילדים עם צרכים מיוחדים בישראל, אך חלק ניכר מהתוכן שלנו יהיה רלוונטי ברחבי העולם.
הפרעת ויסות חושי מאוד נפוצה אצל אוטיסטים. עיבוד חושי או ויסות חושי לא מאוזן מקשה מאוד על התנהלות יום יומית. זה יכול להוביל ליותר טנטרומים וקריסה חושית. זה מקשה על רכישה של כישורים נדרשים לעצמאות כדי לעזור לילדים . בכתבה הזאת תמצאו כמה רעיונות לטיפול בויסות החושי.
כשהרעיונות לטיפול בויסות חושי מזכירים את העבר
רבע לחצות אני ובעלי בוהים בתקרה. “יש שם כתמים חומים,” הוא אומר לי. אני מסתכלת והוא ממשיך.
“זה נראה כמו קקי. אני יודע שזה רק צבע. אני יודע לזהות קקי על הקיר, וזה לא קקי. אבל, עדיין זה מזכיר לי קקי על קיר.”
שנינו מתפוצצים מצחוק ואני נזכרת חמש-שש שנים אחורה לשבוע אחרי לידת אביגייל, השניה שלנו.
כאמור דולב, בני בכורי, לא היה מאלופי השינה. לעומתו בתי הייתה (ועדיין) אלופת עולם זוכת אולימפיאדה. שבוע אחרי הלידה היא צייתה לכללי הספר, וישנה רוב הלילה רק כדי להתעורר סביב שבע בבוקר.
בני היקר היה הולך לישון בשש בבוקר וקם בתשע בבוקר, כאילו כלום.
הייתי עייפה עם שני תינוקות בני שנה וחצי ושבוע, בעלי בדיוק חזר לעבוד והתחלנו לארוז את הבית לקראת מעבר דירה.
“משמר הקקי”
בדיוק בשבוע הזה, בו הייתי מותשת עד אימה, החמוד הקטן גילה שיש בטיטול שלו חומר חום, גמיש, ריחני, שניתן לשלוף מהטיטול ולמרוח על דברים. בנוסף להכל עכשיו גם הוטל עלי “משמר הקקי”.
לקראת הצהריים אפסו כוחותי. הקטנה נרדמה. הארי בלפונטה שר את שיר הבננה בוט בחבובות הוקרן בטלויזיה, עם הכפתור המבורך, שגורם לפרק לחזור על עצמו שוב ושוב.
עצמתי לרגע עיניים, בידיעה שכל הדלתות סגורות ונעולות. המטבח נעול, גם חדרי האמבטיה והשרותים, הבית מאובטח, והילד ממוכר לטלויזיה. אני יכולה לרגע או שניים לשבת בכורסה שלי ולהרפות.
איזו טעות!
אחרי כמה דקות אני שומעת קולות ליקוק של הכלבים. פותחת עין. בהתחלה הכל נראה בסדר.
לא סומכת על עצמי. מרימה ראש, הכל עדיין נראה בסדר. מסובבת את הראש כל המסדרון מלא כתמים חומים. השער למטבח נפרץ (איך הוא עשה את זה אין לי מושג).
בריצת אמוק, אני רצה למטבח. שם מגלה פעוט בן שנה וחצי מכניס יד לחיטול, מוציא את התוצרים, ומקשט את דלת המקרר. כששני הכלבים שלנו מלקקים אותו ואחריו!
רעיונות לטיפול בויסות חושי עם פעילויות שיותר מתאימים לנו
ילדים ככלל מניסיוני, אוהבים לגעת בחומרים חמימים, ריחניים, צבעוניים, ורכים. בגלל זה ילדים אוהבים צבעי ידיים, בצק צבעוני ורך, חול קינטי (שנאה מיוחדת שלי- הזוועה הזו נדבקת להכל, ואי אפשר להיפתר מהחלקיקים של זה. וגם זה עושה לי צמרמורת כשאני דורכת על זה) ואחרון חביב ודביק במיוחד סליים למיניו.
התחושה בידיים מווסתת, נעימה, ומרגיעה עבורם. בכל גיל, בכל הפרעת וויסות, ואצל כל ילד גם השיגרתיים ביותר.
להלן רשימה של כמה מהחביבים על ילדי משפחת ריינר. בנוסף, מתי אני מוציאה את החומרים האלו ואיך.
צבעי ידיים
הסוג החביב עלי הם של חברת אומגה. הם התגלו לי כהכי שטיפים מאריחי קיר האמבטיה.
אני מציאה אותם החוצה, כשאני רוצה להעיף אותם להתרחץ מוקדם ואין לי כוח לנהל משא ומתן או שיחה עם אף אחד.
אני משפריצה קצת צבע על הקיר ומתישבת לרגע על כורסת ההנקה שממוקמת בצורה אסטרטגית כך שאני רואה את כל המתרחש באמבטיה. לאחר שסיימו אני מוציאה את הפקק ושוטפת אותם ואת הקיר של האמבטיה. זה קונה לי רבע שעה לפחות של שקט שבה אני מנסה לאגור כוח לשעת ה”זאבים” הידועה כשעת ההרדמות.
מתאמן על מספרים בצבעי ידיים של אומגה על קיר האמבטיה
בצק צבעוני
מודה ומתוודה כשהם יסיימו איתו, הדבר הזה קרוב לוודאי ייזרק לפח. ים של נזלת, לכלוכים ושערות כלבים מהרצפה, ושאר הגועל נפש יהפכו אותו למפגע בריאותי.
אני משתדלת לקנות את הזול ביותר עם מספר צבעים באריזות קטנות. כך הם יוכלו לבחור וגם כדי לתרגל תקשורת, צבעים, צורות ועוד.
הילדים התפלשו בהם ומרחו אותם על טיטולים. השתמשתי בצבעי חום וצהוב. זה היה מגעיל ודביק, אבל זה עזר להעביר את המסר.
חול קינטי
אחריותו הבלעדית של בעלי. שנאה פרטית שלי אסור בכל מקום בבית מלבד המרפסת.
ניסינו לעשות להם בריכת פלסטיק ממולאת בחול קינטי כדי לעזור לבנים עם וויסות חושי. הרעיון עצמו דווקא לא רע. אבל זה היה בעיצומה של גמילה מטיטולים משולשת. ומהר מאוד הבריכה… טוב, אתם יכולים לדמיין לעצמיכם.
זרקנו בערך 10 ק”ג של חול קינטי באותו יום שפתחנו. וזה יקר החרא הזה.
מאז החוק בבית אומר: רק עם אבא, שאני לא אדע, תשאירו נקי. בעלי שיודע שהרבה סיכוי לתנאים האלו לא קיים, באלגנטיות מתחמק מהמטלה.
זה לא עצר אותי מלקנות אותו כמתנה לילדי הגן השנה… אם אני סובלת – שכולם יסבלו!
עבודה סנסורית (חושית)
יש כמובן עוד המון חומרים שניתן להשתמש בהם לעבודה טיפולית. אפשר להשתמש באורביז, קטניות שונות, פסטה יבשה או מבושלת, שמנים, קרמים, ועוד עוד…
חפשו בגוגל, ותמצאו עוד מליון רעיונות לטיפול בויסות חושי. אפשר גם למצוא עוד יישומים רבים ומגוונים לעבודה עם ילדים.
ממלאים כל פעם קערה גדולה עם החומר שאתם רוצים לעבוד איתו. או 3-4 קערות בחומרים שונים. אפשר להחביא בפנים צעצועים קטנים שיהיה מה לחפש. אפשר לשים על קצף גילוח צבעי מאכל ולעשות את זה צבעוני.
ניתן להצטרף לקבוצת הווצאפ שלנו שבה תקבלו התראות על הרצאות ואירועים שאנחנו מארחים.
מוזמנים להצטרף לקורס החדש שלנו: “מדברים על הרצף” שנכתב במיוחד להורים שרק קיבלו את אבחנת האוטיזם.
הבלוג
בלוג הורות לילדים מאושרים על הרצף נכתב על ידי חגי ושירה ריינר, שני הורים לילדים עם צרכים מיוחדים – אוטיזם, אפילפסיה, ועוד. אנו מתמקדים ביסודות של גידול ילדים עם צרכים מיוחדים בישראל, אך חלק ניכר מהתוכן שלנו יהיה רלוונטי ברחבי העולם.
