פורסם ב- 5 תגובות

שונות קוגניטיבית ותיאורית האינטליגנציות מרובות – איך ללמד את ילדנו

בכתבה הזאת נדבר על מבחני אינטליגנציה קלאסים, מול תיאורית האינטליגנציות המרובות, ומה היא שונות קוגניטיבית, איך מתאימים את עצמנו והדרך בה אנו מלמדים את ילדנו בעלי שונות הקוגניטיבית בחינוך הביתי.

השונות הקוגנטיבית שלנו

במהלך ילדותנו, שירה ואני חונכנו על ידי הורנו, כל אחד בדרך שהוריו בחרו. כשהתחתנו, והבאנו ילדים, נדרשנו לדאוג לחינוך שלהם בדרך משותפת משלנו.

כל אחד מאיתנו מביא איתו משהו מחוויות עבר שלו. חוויות מהבית ומבית הספר, משפיעות על הבחירות שלנו כהורים ובזוגיות.

אנחנו מחפשים יחד דרך משותפת להגיע להחלטות. לפעמים החלטות אלו קלות, ולפעמים יש דיון יותר קשה על מה הדרך שאנחנו נצעד בה.

לימוד תבניתי, חזרתי ולא מתפשר – איך להכשיל את ילדיך

שירה למשל, סוחבת איתה חוויה מאוד קשה בכל הקשור ללימודי חשבון. כשהייתה בכיתה ג', אביה דרש ממנה לשנן את לוח הכפל, שוב ושוב, ללא כל התגמשות.

הוא לא ניסה שום דרך אחרת להעביר את הנושא. שירה נדרשה לכתוב את משוואות לוח הכפל עשרות פעמים, כל יום. בסוף כל יום נבחנה, ונכשלה מחדש.

פעם נהוג היה לחשוב שאם ילד יתרגל אין סוף פעמים את לוח הכפל הוא בסוף ידע את לוח הכפל. אבא שלה פשוט עשה מה שכל הורה טוב אחר היה עושה וזה פשוט לא עבד.

החוויה הקשה עם לוח הכפל, משפיעה על כל התמודדות עם מספרים עד היום, למרות שבסופו של דבר שירה הצליחה להתגבר על החוויה. מספיק כדי להחזיק בבגרות מלאה, תואר ראשון.

היא אפילו יושבת עם ילדינו לעבוד על לוח הכפל. ניתן לראות את הסבל שלה בכל פעם מחדש.

כשזה מגיע להוראת חשבון או נושאים אחרים, היא מחפשת דרכים יצירתיות להעביר את החומר, ורק לא בשינון סיזיפי.

לשירה נשאר טעם מר מלימודי לוח הכפל, והיא בוחרת לא להמנע מאותה שיטה. התוצאה היא שהחינוך אצלנו מאוד חוייתי ומגוון. (אני מביא את אותה מסקנה מלימודי ההוראה)

מה היא שונות קוגניטיבית?

שונות קוגניטיבית היא כל שונות שמשפיעה על דרך המחשבה, לימוד, הבנה של העולם או פרוש סיטואציות חברתיות. למשל מתמודדי נפש, לקות למידה, מוגבלות שכלית התפתחותית, אוטיזם ועוד.

מידת השונות יכולה להיות קטנה או גדולה ומשמעותית.

בני האדם מתחלקים לנוירוטיפיקלים – אנשים שיושבים על הסקלה השגרתית מבחינה נוירולוגית, ונוירו-א-טיפיקליים – אנשים בעלי שונות קוגניטיבית.

המגוון המחשבתי

הכוונה במגוון מחשבתי, הוא שכל אחד מאיתנו, בלי קשר לשונות הקוגניטיבית, חושב בדרך שלו.

ניתן לקבץ אנשים לפי נושא מסוים, כמו אוהדי קבוצת כדורגל, אבל בתוך הקבוצה הזאת עדיין יהיו אנשים שונים. חלק גם אוהבים כדורסל, ואחרים לא.

חשוב במיוחד להכיר במגוון המחשבתי כהורים.

באופן טבעי ואינטואטיבי, אנחנו נוטים לנסות לעצב את ילדינו להיות כמונו. אם הזמן הורים מבינים שלילד יש רצונות משלו, אישיות משלו. הוא ייקח את חייו למקום שהוא רוצה, בהתאם ליכולותיו. (גם אם זה תואם את ציפיותינו, זה עדיין הילד שבוחר ללכת בכיוון הזה).

שונות קוגניטיבית ומחשבתית – מגוון דרכים להצלחה

כשלמדתי בסמינר הקיבוצים לימודי הוראת אנגלית, למדתי על המגוון המחשבתי שקיים באוכלוסיה, בנוסף לשונות הקוגניטיבית.

לכל אחד ואחד מאיתנו דרך חשיבה ייחודית. החשיבה שלנו מושפעת מהמבנה הפיזי של המוח, מהדרך בה אנו מקבלים נתונים מהחושים שלנו, ומהחוויות שעברנו במהלך חיינו.

ישנם נתונים פיזיים שמשפיעים על הדרך בה אדם חווה את העולם שסביבו: עיוורון, חירשות. אם אלו לא ניתן להתווכח. למרות שאני בטוח שאנשים יגיבו שבכל זאת מצאו את עצמם נאבקים על זכויותיהם. לצערי יש אנשים שלא מכבדים את הזולת או את השונות שלו. לפעמים פשוט מדובר בחוסר יכולת להבין את השונה.

ישנם גורמים פיזיים שצריך לאבחן כדי לגלות: עיוורון צבע, תתרנות, הפרעת ויסות חושי. ומלבד אילו ישנם גורמים נוירולוגיים כמו אוטיזם שצריך לאבחן. לפעמים זה מופיע בסריקות מוח כזאת או אחרת, ולפעמים זה מוכח על ידי אבחון בהתבוננות ומילוי שאלונים.

לקויות שיותר קשה לאבחן, כמו קשב וריכוז או אוטיזם, יכולות להישאר לא מאובחנות שנים ולהשפיע על דרך החשיבה שלנו, ועל ההערכה האישית שלנו על עצמינו. הלקות, זמן ואופן הטיפול בה משפיעות על העתיד שלנו.

אבחון וטיפול מוקדם באוטיזם, ככל הניתן משפר סיכויים למימוש פוטנציאל חיובי ומלא. זה נכון גם לגבי לקויות שונות.

הבעיה היא שכשאנחנו מתקשרים עם האדם שמולנו, אין לנו דרך לדעת איך הוא מפענח את המסר שאנחנו מבקשים להביע. אנחנו יכולים רק להתבונן על ההתנהגות, ולהקשיב לתגובה, כדי לראות אם זה תואם את הציפיות שלנו.

חלוקת אנשים לקטגוריות ככלי לניהול מערכת חינוך

לשמחתי אחד הדברים שלמדתי בתואר לחינוך היה על ההתקדמות של הפסיכולוגיה בתחום האבחון, ובתחום הלמידה.

בעבר, הפתרון היחיד עבור אנשים נוירו-א-טיפיקליים מכל סוג, שהתקשו להיטמע בחברה, היה פשוט להכניס אותם למוסד למתמודדי נפש. אבל התקדמני הרבה מאז, והגענו ליכולת לזהות מורכבויות נוירולוגיות מגוונות. גם הכלים לעבודה מול המורכבויות השונות השתפרו פלאים.

כעת אפשר לעבוד עם מגוון אנשים ולשלבם בחברה בעצמאות חלקית עד מלאה, במקום להסתירם במוסדות.

החלוקה לקבוצות במערכת החינוך כיום

מערכות גדולות כמו מערכת חינוך או תעסוקה, חייבות לחלק אנשים לקטגוריות כדי להיות מסוגלות להתמודד איתם.

כשזה מגיע למערכת החינוך, המערכת מחפשת לשים כל ילד בקטגוריה, שמאפשרת לה לחנך אותו להישגים מדידים. בסופו של דבר המטרה – "לייצר" בוגר המסוגל לתרום לכלכלה.

אנשי החינוך והמדע מפתחים את שיטת הקטלוג לכיוון מדויק יותר, מתוך הבנה שילד שגדל להיות עצמאי יתרום לחברה, ויניע את הכלכלה. גם מהצד השני, ככול שיותר ילדים נופלים בין הכיסאות ונמצאים בקטגוריה לא נכונה, כך יוגבר העומס על הכלכלה.

כן. בסוף הכל נמדד בכסף.

תפקיד ההורים לילד עם אוטיזם כנגד או בתוך המערכת

על מנת שהמערכת תוכל למקסם את הפוטנציאל האנושי, יש צורך למיין את מי שנכנס אליה לפי קטגוריות. לשם כך משתמשים בכלי אבחון התפתחותי או רפואי מסוגים שונים. (מערכת החינוך לא כל כך טובה במיקסום הפוטנציאל, אבל המצב בהחלט יותר טוב מבעבר)

אנחנו זקוקים לאבחון רשמי כדי לקבל הקלות, סיוע כלכלי ולקבל מסגרת חינוכית מותאמת. חשוב להגיד שאבחון לשם עצמו ללא הכנסתו בצורה רשמית למערכת לא תמיד מקנה זכות לקבל סיוע מהמדינה.

התנהלות זו בעצם נועדה כדי לאפשר קבלת עזרה. בגלל התנהלות זו יש לא מעט הורים שחוששים מתיוג ילדיהם בגיל מוקדם ולכן לא מדווחים על האבחון של ילדם. מצב זה גורר צורך או בהשקעה פרטית של ההורים בחינוך ביתי או בקשיים בקבלת סיוע עבור הילד.

גם בחינוך הביתי, קריאה נכונה של אבחון מדויק, יתכן לנו אפשרות לבנות תכנית טיפולית יעילה יותר.

נקודות ציון חשובות בהיסטוריה של מדע האבחונים

מבחן מנת המשכל IQ

מזה שנים רבות, שמדענים מנסים למצוא דרך טובה לבחון ולקטלג את האינטליגנציה של בני האדם.

בשנת 1905, פיתחו בצרפת הפסיכולוג אלפרד בינה ושותפיו את מבחן מנת המשכל לילדים, מבחן הIQ, שאומץ בהתלהבות מסביב לעולם על ידי הביורוקרטיה, בגלל הפשטות שבה ניתן לתת ציון מספרי לילד, ולמיין אותו לקטגוריות כמו "גאון", "רגיל" או "מעוקב התפתחותית".

מבחן הIQ, מתמקד ביכולות מתמטיקה, הנדסה מרחבית ולוגיקה, ומתעלם מיכולות בכל תחום אחר. לכן עבר ביקורת רבה שכן הוא לא נמצא כמבחן טוב לניבוי הצלחה מקצועית. החוקרים הגיעו למסקנה שצריך לשכלל את המבחן, והציעו דרכים נוספות לבחון אינטליגנציה.

היום מקובל יותר להשתמש למשל במבחנים המותאמים של דיוויד ווכסלר: WAIS למבוגרים, וWISC לילדים.

תיאורית האינטליגנציות המרובות

ב1983, הגה הפסיכולוג הווארד גרדנר, את תיאורית האינטליגנציות המרובות. התיאוריה של גרדנר, משפיעה מאוד על הדרך בה מחנכים היום צוותי הוראה. היא מאפשרת למורה לתת מקום ליכולות מעבר להגדרת האינטליגנציה הקלאסית.

התיאוריה הזאת לא מתכתבת היטב עם הצורך הביורוקרטי למיין ילדים לפי עקומה סטטיסטית, שכן היא מאפשרת לילד למשל, להיות גם טוב בחשיבה לוגית וגם טוב בספורט אבל פחות ביכולות חברתיות, (ועדיין להיחשב מוצלח).

כאשר נותנים מקום לאדם להיות בעל מגוון יכולות, זה מקשה על חישובים סטטיסטיים. אך זה משחרר את המערכת מהקיבעון על הצלחה דרך יכולות לוגיות-מתמטיות בלבד.

התיאוריה החלה עם שבע תחומי אינטליגנציה, והתרחבה מאז לעשרה. עיקר ההשפעה של האינטליגנציות המרובות היא לא במדידה של חוזקות חולשות, אלא באפשרות בחירה של התלמיד להביע את יכולותיו בצורה אוטונומית יותר. לדוגמה בבגרות באנגלית, התלמיד יכול לבחור לעשות בגרות קלאסית או חלקית בשילוב עם תיק עבודות שנעשו לאורך זמן.

סוגי האינטיליגנציות המרובות על פי גרדנר

כאשר הגה גרדנר את תיאורית האינטליגנציות המרובות, הוא הבחין בשבעה תחומים שונים וברורים בהם ניתן לבחון הצלחה של בן אדם. שנים לאחר מכן, הוסיף מספר תחומים נוספים. להלן שבע האינטליגנציות המרובות:

האינטליגנציה לשונית-מילולית

היכולת להשתמש בשפה מדוברת או כתובה. בגיל קטן מדובר על רכישה מהירה יותר של שפה, או שפות מרובות. בגיל מבוגר יותר, היכולת ליצור שירה, או לכתוב היטב. הצלחה מקצועית בתחום לשוני: משורר, קריין, סופר, מתרגם.

אצל ילדים על הרצף האוטיסטי תחום זה לפעמים קשה יותר לפיתוח. אצל ילדים בעלי קושי ביצירת שפה או בארגון מחשבה לכדי שפה ננסה להוסיף ללמידה יותר הדגמות מוחשיות, עבודה עם חומרים ועוד. לא נסתמך רק על מערכי שיעור פרונטליים.

כדי להתגבר על הפער השפתי, אנחנו נשתמש במגוון אמצעי תקשורת תומכת וחליפית. שפת הסימנים, כרטיסיות תקשורת, סיפורים חברתיים וכרטיסי ניווט יכולים לעזור. גם הקלדה במחשב במקרים מסוימים מאפשרת לילד לפרוח.

אנשים עם אוטיזם ואינטליגנציה שפתית-לשונית גבוה יכולים למצוא את הצלחתם דווקא מהבנה עמוקה של חוקי השפה.


האינטליגנציה הלוגית-מתמטית

כדי לפתור קוביה הונגרית, יש לשנן נוסחאות מורכבות של סדר פעולות

היכולת להבין סדרות, מערכות, מספרים ואלגברה, יכולת להסיק מסקנות ולפתור בעיות בצורה מסודרת. בגיל צעיר, היכולת להבין סיבה ותוצאה, סדרות. בגיל מבוגר, יכולת מתמטית גבוהה, חקר וחשיבה מדעית. הצלחה מקצועית בתחום: מהנדסים, מתכנתים, מדענים.

*מבחני הIQ הקלאסיים מתבססים בעיקר על האינטליגנציה הלוגית-מתמטית, ומתעלמים מהאינטליגנציות המרובות האחרות.

ילדים עם הפרעת קשב וריכוז ו/או לקויות למידה (דיסקלקוליה במיוחד) עשויים מאוד להתקשות בתחום הזה.

מספרים או סדרות הן חומר שניתן להמחשה במגוון צורות. הבנת עיקרון של כפל לדוגמה, אם לא תתאפשר בדרך המקובלת. ניתן לעבוד עם אביזרים פיזיים שייצגו מספרים.

לדוגמה, במקום לכתוב את סמלי המספר (2*2=4) אפשר להשתמש בחרוזים, לצד סמלי המספר, או אפילו בלי הסמלים, עד שהילד מבין את העיקרון.

רק אחר כך נחזיר את סמלי המספרים. השתמשו בדמיון רב. הפכו את המתמטיקה למשחק, וכך יגדל הסיכוי שהילד (או המתבגר) יבין.

שבירת מיתוס איש הגשם – לא כל האוטיסצטים גאונים מתמטיים (סוואנטים)

אוטיסטים רבים מוצאים נחמה בסדר לוגי מסוים. יש נטייה אוטיסטית לחזק את הכישורים הלוגיים. ניתן לראות את זה כאשר פעוט עם אוטיזם ייקח צעצועים ויסדרם בשורה.

אך כמו שיש גיוון בין כל בני האדם, כך גם בתוך אוכלוסיית הספקטרום האוטיסטי. לאוטיסטים יש מגוון יכולות קוגניטיביות והתנהגויות מגוונות.

לא כל האוטיסטים גאונים. וגם בין אלו שכן, נדיר למצוא סוואנטים.

בסרט איש הגשם – הגיבור מסוגל לספור במדויק בתוך שבריר שניה את כמות הקיסמים שנפלו לרצפה. כאן מתבצע שילוב של שתיים מהאינטליגנציות המרובות – הכמותית והמרחבית.

אנשים שמגיעים לרמת התמקדות כזאת באינטליגנציה אחת או שתיים עלולים להיות נכס לחברה, אבל לרוב זה מגיע גם עם לקויות שקשה להתגבר עליהן.

מנגד, המשיכה לחוקיות היא לא חובה באבחון אוטיזם. אנשים עם אוטיזם לא בהכרח יהיו חזקים במתמטיקה באופן טבעי.


האינטליגנציה המרחבית

פעם היינו צריכים לפתוח מפה, היום יש אפליקציות ניווט בנייד

הבנה של המרחב החזותי.

  • יכולת לקרוא מפה
  • להבין איך צבעים מתכתבים אחד עם השני
  • יכולת לדמיין ולהשתמש בעולם החזותי גם מבלי לראות אותו
  • יכולת למקם את עצמך ודברים במרחב

הצלחה מקצועית בתחום: אמן, גרפיקאי, ארכיטקט.

למעשה הרבה אנשים, עם או בלי שונות קוגניטיבית, מתקשים בתפיסת מרחב על רקעים שונים. כדי להקל על ילד המתקשה בתפיסת מרחב, צריך ליציר מרחב באמצעים מוחשיים. למשל, יצירת מרחב בשימוש בבדים עם טקסטורות שונות יכולה לעזור.

דוגמה נוספת, אנשים עם לקויות ראיה מתקשים מאוד בהבנת מרחב. לכן עם הזמן מלמדים אותם להתמצא בעזרת חושים נוספים. היום משתמשים באפליקציות ניווט בעלות מאפייני קול שאומרות לאן לפנות, כך שיש פתרונות קיימים.

איך לחזק את האינטליגנציה המרחבית

אבל מה עושים כשיש קושי בתפיסה מרחבית? למשל, אנשים שמתקשים לאמוד מרחב שבין הכדור שבדיוק נזרק אליהם לפנים שתכף יחטפו מכה?

אצל ילדים שלומדים לתפוס כדור, מתאמנים עד שהם מצליחים בעקביות במרחק קבוע.

אחרי כמה ניסיונות, אם נתקרב או נתרחק. אם יהיה להם קשה לעמוד את השינוי והם יפספסו, נחזור להתאמן על מרחק קבוע. כך עד שהצלחתם עקבית, ואז שוב ננסה לשנות את המרחק.

אינטליגנציה מרחבית ואוטיזם

במחקרים על אוטיזם, התגלה שלאוטיסטים יש קושי להבדיל בין העיקר לטפל בקלט החזותי. הם לא מצליחים לסנן את מה שהם רואים ולהתמקד בפרטים העיקריים.

"כשהכל חשוב – כלום לא חשוב"

דרך החשיבה הייחודית באוטיזם בהקשר המרחבי יכול להיות יתרון או חיסרון.

בצבא למשל, ישנה יחידת מודיעין שמגייסת אוטיסטים עם יכולת לזהות פרטים בתמונות לווין. היחידה הזאת מהווה דוגמה נפלאה לשימוש בתיאורית האינטליגנציות המרובות לטובת הפרט והחברה. אוטיסטים שאחרת היו נפלטים מהצבא מבצעים פעולות שאנשים עם התפתחות רגילה לא מסוגלים.

מצד שני, אנחנו מוצאים את עצמו מבקשים למילד אוטיסט למצוא משהו בארון ונכשלים. הוא יכול להסתכל ישירות על החפץ המבוקש ובכל זאת לפספס.


האינטליגנציה המוזיקלית-שמיעתית

לכל אחד סגנון מועדף במוזיקה, אך כולם מתחברים למוזיקה שהם אוהבים

אינטליגנציות מרובות- האיטליגנציה המוזיקלית-שמיעתית:

  • הבנה מוזיקלית.
  • יכולת לזהות מרכיבים בתוך יצירה מוזיקלית
  • יכולת לנגן בכלי נגינה.

הצלחה מקצועית בתחום: DJ, זמר, נגן, מלחין, מנצח.

ישנם ילדים שלומדים טוב יותר דרך שמיעה. לילדים כאלו ניתן לעזור עם הקלטות של החומר הנילמד. אנשים כאלו אולי יזדקקו לכיתה שקטה שבה ניתן לשמוע את המורה הייטב. לילדים כאלו מומלץ שלא להפסיד ימי לימוד כי החומר הנילמד בעצם מושמע להם.

סדרות מתמטיות למשל דומות בצורה בה המוח זוכר אותן למבנה של מנגינה. לכן ניתן להיעזר ביכולת הטבעית של הילד ללמד פענוח של סדרות. כמו כן הכנסת חומר רב מלל, לשיר עם מנגינה.

דוגמה טובה לכך היא חודשי השנה. אין ילד בישראל שלא למד את שיר חודשי השנה, ולא זוכר שבתשרי נתן הדקל פרי שחום נחמד.

מנגנון נוסף שיכול לעזור הוא -שיחה על החומר הנלמד (שירה למדה כך הכי טוב למזלה הטוב אבא שלה יכל לתרגל את החומר הנלמד בשיחה במיוחד בנושאים רבי מלל), קבוצות למידה בה כל אחד מציג חומר נלמד הינם שיטה טובה נוספת עבור ילדים בעלי יכולת למידה אודיטורית מוגברת.

מוזיקה היא שפה אוניברסלית. המוזיקה משחררת חסמים, ומשפרת את יכולת הלמידה אצל כולם. ילדים רבים מתחברים בצורה יוצאת מן הכלל למוזיקה. אנחנו נזמזם לתינוק שיר ערש, כדי להרגיע. אך מה שהורים רבים לא יודעים, זה שניתן לרתום את היכולת המופלאה הזו, גם ללמד ילדים תחומים בהם הם מתקשים, ובמיוחד תחומים הקשורים לשינון.

האינטליגנציה המוזיקלית ואוטיזם

בגלל היכולת של מוזיקה לשחרר חסמים, ניתן להשתמש בה לקידום ילדים על הרצף האוטיסטי. המוזיקה יכולה לסמן שהגיע זמן לעשות פעולה מסויימת. כמו ברדיו שמתחיל אות מוזיקלי, אנחנו לומדים שיש מעבר לחלק הבא של התכנית.

אצלנו בבית, אנחנו משתמשים בשירים מסויימים כדי להניע את הילדים לפעולה. למשל, יש לנו שיר שמניע את הילדים למקלחות לגמרי לבד. כשחגי מתחיל לשיר אותו, הילדים מיד מפסיקים פעילות והולכים לפתוח אמבטיה. אין צורך לריב, כי השיר מסמן האת המעבר.

אנחנו משלבים שירים כאשר אנחנו מנסים ללמד את הילדים פעולה שגרתית. יש שיר לאמבטיה לרחצה עצמאית. יש שירים לפעולות בשירותים כדי לעודד ילדים להיגמל מחיתולים. ועוד…


האינטליגנציה הגופנית-תנועתית

הכרות עם יכולות הגוף, יכולה להביא אותנו לתוצאות מדהימות

אינטליגנציות מרובות – האינטליגנציה הגופנית-תנועתית.

  • יכולת שליטה בתנועות הגוף.
  • קואורדינציית יד-עין.
  • מוטוריקה גסה ועדינה.

הצלחה בתחום: ספורטאי, רקדן, פסל, צייר.

גרדנר הסביר כשהתבונן על ספורטאים מצליחים, הבין שההצלחה שלהם בתחומם שוות ערך להצלחה בתחומים אחרים. ההצלחה של ספורטאי נובעת לא רק חוזק פיזי, אלא גם מהשליטה בגוף כולו ובכל שריר בנפרד.

שימוש טוב לנטיה לאינטיליגנציה גופנית ללמידה: הכנסת חומר נילמד לאימון גופני. למשל, משחקי כדור של תשובה ושאלה.

כאשר הגוף מרוכז במטלה גופנית החומר הנלמד נקלט בקלות רבה יותר אצל ילדים אלו.

אינטליגנציה של המוטוריקה העדינה

אדם שיודע להשתמש בידיים במומחיות יכול להפיק יצירות אומנות שחובבן לא יצליח להתקרב עליהן. אמנות היא למעשה שילוב של שתים מהאינטליגנציות המרובות – הגופנית והמרחבית.

מוטוריקה עדינה הינה בעיה בפני עצמה. פה כדאי להיעזר בריפוי בעיסוק ובפיזיותרפיה. רצוי לבצע אבחון אצל איש מקצוע, מפני שבעיות מוטוריקה עדינה משפיעות על טווח גדול של ילדים.

לעתים ניתן לפתור אותה בקלות, בליווי נכון. ולעתים יש פה מגבלה משמעותית, וצריך לתת לה מגוון פתרונות.

מגוון פתרונות לאחיזה לא נכונה של כלי כתיבה:

מעבר לקושי הטכני של שימוש בכלי כתיבה (גם ללא מגבלה התפתחותית, נגיד עקב דיסגרפיה) כתב יד הוא חלק מתפקוד יום יומי. אם שמתם לב לבעיה בהחזקת עיפרון כבר מגיל חמש מומלץ להתחיל לטפל.

גשו לרופא הילדים וקבלו הפניה לאיש מקצוע.

אינטליגנציה גופנית -ואוטיזם

ניקח כדוגמה את דולב שמאובחן עם אוטיזם. יש לו כל מיני קשיים מוטוריים. עבדנו איתו במגוון שיטות כדי לחזק את חגורת הכתפיים, ולהתגבר על ויסות חושי. הכל כדי לשפר את יכולות המוטוריקה הגסה והעדינה.

מאוד התקשתי ללמד אותו איך להתנדנד לבד בנדנדות. הוא התעקש עד ממש לא מזמן להיכנס לנדנדות של הקטנים ושאנדנד אותו.

תקופה ארוכה ניסיתי ללמד אותו לקפל וליישר את רגליו בהתאם לנדנוד. בפעם האחרונה שהיינו בגן שעשועים, הזזתי את פלג גופו העליון קדימה ואחורה.

החזקתי את הגוף שלו מהחזה והגב, והנחתי אותו איך לזוז כדי להניע את הנדנדה.

הפעם זה נקלט.

הוא הצליח להמשיך את הנדנוד לבד. הזכרתי לו שגם את רגליו צריך להזיז, והוא שילב בין התנועות באופן כמעט מושלם.

האינטליגנציה התוך-אישית

ללמוד את עצמנו, איך אנחנו מגיבים במצבים מסוימים, איך ללמוד

אינטליגנציות מרובות – האינטליגנציה התוך-אישית

  • מודעות עצמית גבוהה
  • הבנה של רגשות
  • הבנה של דרכי חשיבה
  • הכרה של חוזקות וחולשות

הצלחה מקצועית בתחום: פסיכולוג, מטפל.

אינטליגנציה תוך-אישית גבוהה, מתקשרת ליכולת אמפתיה גבוהה. אם אני מבין את רגשותי, אני יכול להבין את רגשות האחר.

כל אחד מאיתנו יכול לצמוח, בכל גיל. אפילו בגיל מבוגר יותר. רק אם נשכיל להבין את עצמנו היטב.

אם נרצה ללמוד משהו חדש, ואנחנו יודעים איזה שיטות למידה מעכבות אותנו, ועם איזה שיטות אנחנו יותר יעילים, הסיכוי להצלחה גבוה יותר.

אם נרצה להרחיב מעגל חברים, מוטב שנלמד את הרגשות של עצמנו. אנחנו יכולים ליצור קשרים טובים יותר עם האחר, ולהבין יותר את האחר, אם נדע לזהות בעצמנו את הטריגרים שלנו – איך אנחנו מגיבים בסיטואציות מסוימות.

אינטליגנציה תוך-אישית ואוטיזם

בתסמונת הספקטרום האוטיסטי, כהגדרה יש מגוון רחב של אישיות. אם זאת היות וזאת הפרעה של לקות תקשורתית, היכולת התוך-אישית לרוב בחיסרון.

נעבוד עם כרטיסי רגשות כדי לעודד את המודעות של הילד לרגשותיו וכיצד להביע אותם.

תסמונת גאונים

כאשר לילד יש אינטליגנציה גבוהה (IQ=לוגית/שפתית) אבל יכולת הבנת רגשות נמוכה יתכן שיסבול מתסמונת גאונים. הרבה ילדים על הרצף האוטיסטי סובלים מתסמונת גאונים למרות שיש הרבה ילדים עם התסמונת שלא נמצאים על הרצף.

כמה דוגמאות טלוויזיונית: שלדון קופר מהמפץ הגדול (דמות מוקצנת מאוד), ודוקטור האוס מ"האוס".

ילדים כאלו לצד היכולות הגבוהות שלהם לעתים אינם מבינים, או אפילו משועממים, על ידי בני גילם. דבר זה יוצר קושי רגשי. כדאי לספק להם תמיכה בשיטות שונות כדי לאפשר התפתחות רגשית תקינה.

במצב ההפוך לתסמונת גאונים נפגוש ילדים היפר אמפתיים אצל ילדים קטנים נבחין באמפתיה מוגברת לפעמים לצד לקיחת אירועים ללב של אותם ילדים. חשוב לשים לב ולעזור להם להבדיל בין האירוע שקרה למשמעות שלו. הורה לילד כזה צריך לדאוג לדרך בה ילדו יוכל לשחרר את אותם רגשות שמצטברים.

.

האינטליגנציה הבין-אישית

יכולת להבין איך עובדת החברה, יכולת מנהיגות, זיהוי ושימוש נכון במנגנונים חברתיים. הצלחה מקצועית בתחום: מנהיג/מנהל שמצליח בתפקידו מבלי לפגוע בפקודיו.

קצת קשה להבדיל בין האינטליגנציות המרובות התוך-אישית והבין-אישית. מנהיג טוב יהיה כזה בגלל שהוא מבין את עצמו היטב.

אצל ילדים כאלו, כאשר יש יכולת מנהיגות הטבעית, מוטב לחזק ולפתח בהם רגישות מוסרית. החובה ליצירת מנהיגות חיובית ורגישה לא תמיד באה יד ביד עם הכריזמה המנהיגותית הטבעית הזו (ראו דוגמה את הפוליטיקה הישראלית של ימינו).

הורים לילד כזה יצטרכו ללמוד מהר להציב לו גבולות ולהיות ערניים מאוד למה שהוא עושה במסגרת החברתית שלו, ולהיות עם יד על הדופק שהילד שלהם מנצל את הכישרון המיוחד הזה לטובה. וזהו אתגר מורכב מאוד שכן מול הצורך לאפשר חרות לילד אנחנו חייבים להיות מודעים ליכולות השכנוע שלו ולדעת שבקלות הילד שלנו יכול לשכנע את חבריו לפעילות פחות רצויה.

גם אם אין יכולת מנהיגות טבעית, ניתן לרכוש ולהתאמן במיומנויות חברתיות. ניתן לאמן מיומנויות מנהיגותיות גם בלי יכולת טבעית.

האינטליגנציה הבין-אישית ואוטיזם

היות ויש קושי לילדים עם אוטיזם להבין את עצמם, עוד יותר נדיר לראות אותם מצלחים בתפקידים מנהיגותיים. אם זאת, ישנם כאלו המצליחים כמנהיגים. זהו פשוט כישרון שצריך לאמן.

האינטליגנציה הטבעית

האנושות בודדה עצמה מהטבע בבניית קירות. צמחים בתוך הבית מחזקים את הבריאות

אינטליגנציות מרובות – האינטליגנציה הטבעית. חיבור עם צמחים וחיות, ואפילו הכרת הגוף שלנו עוזרת לנו להיות שמחים ובריאים:

  • הכרה של עולם הטבע
  • אנטומיה
  • יכולת גינון
  • הכרה עם תכונות של צמחים
  • הבנה של עולם החי

הצלחה מקצועית בתחום: רופא או וטרינר, גנן, רפואה אלטרנטיבית, שף.

הניתוק שלנו מהטבע, באמצעות בניית דירות במגדלים בתוך ערים, פוגע בבריאות שלנו. אימוץ חיית מחמד, גידול צמחים בחלון, וטיולים בטבע עושים אותנו שמחים יותר, ובריאים יותר (צמח בבית מטהר את האוויר ומשחרר חמצן וחומרים טובים אחרים). לילדים שמחוברים לטבע מגיל צעיר, יש הרבה פעמים מערכת חיסונית חזקה יותר.

האינטליגנציה הטבעית ואוטיזם

בגלל שאוטיזם הרבה פעמים מגיע עם הפרעת ויסות חושי, יהיה קשה להם לצאת מאזור הנוחות ולהתעסק בעולם הטבעי. אפשר ורצוי להשתמש במגוון רעיונות לעבודה עם הוויסות החושי כדי להרחיב את היכולת הטבעית.

אינטליגנציות מרובות נוספות

בשנת 2016, בראיון טלויזיה, גרדנר הוסיף שישנם עוד תחומים שלא נכנסו לתיאוריה שלו, אך קשה למקם אותם בתוך האינטליגנציות הבסיסיות. למשל היכולת ללמד אדם באפקטיביות – יכולה להיות אינטליגנציה בפני עצמה.

השילוב בין האינטליגנציות המרובות

אנחנו יצורים מורכבים. לכל אחד מאתנו יש רמת יכולת שונה בכל אחת מהאינטליגנציות המרובות. ובכל מקרה, כדי להיות מוצלחים בקריירה מסוימת, נדרש שילוב של כשרונות.

למשל, כדי להצליח בספורט כמו כדורסל:

  • מעל הכל אנחנו צריכים להיות בעלי קואורדינציה וכושר טובים ( אינטליגנציה גופנית)
  • אנחנו צריכים להיות טובים בלעמוד את המרחק בינינו לבן הסל (מרחבית)
  • לתקשר היטב עם חברי הקבוצה (בין-אישית)
  • ולתכנן איך להשתחל בין היריבים למיקום טוב לזריקה (לוגית). ועוד…

גם אם אנחנו חלשים בתחום מסוים, אפשר לחזק אותו בעזרת תרגול. או שניתן להתמקד בחוזקות שלנו. כהורים עלינו לתת לילדים שלנו הזדמנות לפתח את שלל הכישורים של ילדינו כדי לאפשר להם למצוא את הדרך שלהם להצלחה.

יישום התיאורית האינטליגנציות המרובות במערכת החינוך

החינוך בארצות הברית וכן בארץ עד כה התבסס על הצלחה בתחומי המתמטיקה והלשון, ולכן שם דגש בעיקר על עלו בלימודי הליבה. אך למרות שהחינוך ייצר ציונים גבוהים בתחומים האלו, להצלחה בבתי הספר לא היתה התאמה להצלחה בתחומים המקצועיים שלאחר מכן.

למרות שהתאוריה של גרדנר לא התקבלה באופן רשמי בפסיכולוגיה הקלאסית, מערכת החינוך בארצות הברית (וגם כאן בארץ) זיהתה שהיא עונה על צורך מהותי, ולכן התקבלה באופן חזק בארה"ב. כאן בארץ, כמו בכל התחומים, מערכת החינוך זיהתה את האופנה האמריקאית קצת באיחור, אך התחילה לאמץ גם היא את השינוי בשנים האחרונות.

השינוי המובהק ביותר לדעתי היתה בקדנציה הקצרה של הרב שי פירון כשר החינוך. ברפורמה שהוא ניסה להנהיג שם דגש רב על "למידה חווייתית" שבעצם מתבססת בכבדות על העקרונות של תיאורית האינטליגנציות המרובות. לצערי, כמו שציינתי, הביורוקרטיה מאוד מתקשה להבין איך מגוון דרכים להביע הצלחה יכולים להיות רלוונטיים למערכת החינוך. בפרישתו וכניסת השר נפטלי בנט לתפקיד, שוב חזר הדגש ללשוני ומתמטי ("חמש יחידות מתמטיקה! חמש יחידות אנגלית!").

מבחני אינטליגנציה מול שונות קוגניטיבית

עם נשים את הילדים שלנו מול מבחן הIQ נקבל מספר שמקטלג אותם בצורה רחבה מדי.

מבחן הIQ גם הוכח שנשאר יציב סטטיסטית לאורך זמן. המשמעות היא שעם ילד עם IQ נמוך לא ניתן לעשות כלום. לעומת זאת, אם נשתמש באינטליגנציות מרובות ככלי, נעדיף בילדות לחזק יכולות חלשות כדי לייצר איזון, ורק בבגרות נראה שיש טעם לחזק יכולות בהן הילד כבר חזק על חשבון היכולות החלשות.

במקרה של ילד עם לקות תקשורתית כמו אוטיזם, אנחנו מנסים לחזק את היכולות התקשורתיות ככל שניתן. בבגרות שמים על זה פחות דגש, אך עדיין רואים את האדם השלם, ובוחנים כיצד ניתן לשלב את חוזקותיו בחברה.

למשל בני הגדול, מאוד אוהב מספרים. הוא בן 7 וכבר מתעסק בתרגילי כפל וחילוק. אני מאפשר לו את זה, אך בגיל הזה הדגש הוא על חיזוק כישורים תקשורתיים. קשה לחזות לאן זה ייקח אותו בבגרותו, אך אם יכולותיו התקשורתיות לא יהיו חזקות מספיק, יהיה לו קשה מאוד להיות עצמאי, גם אם יכולותיו המתמטיים יהיו ברמה אקדמית גבוהה. ומנגד, גם אם יכולותיו התקשורתיות יישארו מוגבלות, הן לא יבטלו את חוזקו בלוגיקה, ובתוך מסגרת מוגבלת אפשר יהיה למצוא את הדרך לאפשר לו להביע את החוזקות.

דוגמה נוספת: אני מאוד נהניתי ללמוד הוראה. היו לי ציונים גבוהים, ואני מבין היטב את כל התיאוריה. אך במבחן התוצאה, לא הצלחתי במקצוע. לפי התיאוריה של גרדנר, אינני חזק בתחום האינטליגנציה הפדגוגית. ישנם גורמים נוספים לכך שעזבתי את ההוראה, כמו חוסר יכולת לישון בלילה בגלל ילדיי, אבל בגדול אחרי חמש שנים בהוראה, הבנתי שזה פשוט לא המקום הנכון לבטא את יכולותי.

הפסיכולוגיה בבית

כשזה מגיע להעברת מידע לילדנו בבית, אנשים נוטים לעשות אחד משני דברים:

  1. ללמד את ילדנו כמו שהורנו לימדו אותנו
  2. לנסות ללמד את ילדנו הפוך מאיך שהורנו לימדו אותנו

קשה מאוד לצאת מדפוס החשיבה שחווית בתור ילד. למרות זאת, מומלץ לנסות לברר איזו דרך לימודים הכי טובה עבורו. ברגע שתבינו את הדרך הטובה עבורו תוכלו לסייע לו ולמורים שלו להגיע אליו בצורה הטובה ביותר.

שימו לב – ילדינו שונים מאיתנו. רבים מאוד מחפשים את קווי הדמיון בינינו לבין האנשים שאותם אנו מגדלים. לא תמיד זה המצב.

הדרך הטובה ביותר להבין את דרך המחשבה של ילדינו היא לאפשר להם מגוון התנסויות למידה שונות ולתצפת עליהם בצורה מודעת. השאלה המנחה היא – האם הילד שלי הבין את המסר והאם הוא הבין אותו בקלות!

רישמו לכם מה הייתה ההתנסות הטובה ביותר ונסו להעביר מסר נוסף בשיטה דומה. ככול שתתנסו יותר כך תבינו יותר את עולם המושגים בתפיסתי של הילד שלכם ותוכלו לרתום זאת להבאתו להישגים אקדמיים ואישיים טובים יותר.

שאלוני אינטליגנציות מרובות, כדוגמה מאתר ברנקו וויס, נותנים למורה (או להורה), תמונת מצב של תלמידיו המאפשרת לו להבין איך לעבוד עם הקבוצה ואיך לאפשר לכל אחד לעבוד בצורה אישית. אנחנו יכולים להשתמש בשאלות האלו, כדי להבין איזה חוזקות/חולשות יש לנו, ואיך הילד שלנו שונה מאיתנו. בכלי הזה נוכל לפתח את המקום שבו הילד יכול לצמוח בדרך האישית שלו, בנפרד משלנו. זה גם יאפשר לנו לזהות איזה תכונות דורשות חיזוק, ואיזה תכונות יש לילד מספיק משאבים, ולא נדרשת עבודה.

אינטליגנציות מרובות בבית עם שונות קוגניטיבית

אם יש לנו ילדים עם שונות קוגניטיבית, ומגבלות מסוימות, אין זה אומר שאין להם אישיות מורכבת או יכולות שניתן לחזק. כדי לזהות איזה מגבלות עומדות מולו, ולעבוד עם החוזקות שיכולות לפצות עליהן.

.

לסיכום

בפוסט דיברנו על ההתפתחות של הפסיכולוגיה החינוכית, ממקום של תיוג ילדים לפי יכולת מאוד מצומצמת, לעבר תיאוריה, אומנם קצת שנויה במחלוקת, אך פתחה אפשרות לילדים להצליח (גם אם הם לא תמיד בעשירון העליון של חמש יחידות מתמטיקה).

חשוב להבין שלרוב האנשים בעולם בעלי יותר מיכולת אחת חזקה. חשוב להבין שאם אדם לא יהיה מהנדס טילים (אינטליגנציה לוגית), ודווקא יעדיף לעסוק בדיקור סיני (אינטליגנציה טבעית, ותוך-אישית), הוא עדיין יכול להיות מאושר כי הוא משתמש ביכולות שלו בדרך הכי מתאימה עבורו. ואם אנחנו לא שואפים להיות מאושרים, אז מה הטעם בכלל?

חשוב מאוד להתנסות עם ילדינו במגוון דרכי לימוד הקיימות ולנסות לעמוד כבר בילדות המוקדמת מה היכולות הטבעיות שלהם כדי לרתום אותן לטובת ההשכלה הפורמלית והלא פורמלית שלהם. לנו יש בבית ילד אחד עם אינטליגנציה לוגית – מתמטית מפותחת, ילדה אחת עם אינטליגנציה תוך-אישית מפותחת, וילד עם אינטליגנציה גופנית ומרחבית מפותחת (אצלו זה מורגש ביכולות להרכיב ולפרק דברים ), ברגע שאנחנו מבינים שאלו החוזקות שלהם אפשר לעזור ולבנות את היכולות הפחות חזקות שלהם דרך היכולות היותר חזקות שלהם וכמובן לחזק אותם במקומות החזקים שלהם.

"חנוך הנער לפי דרכו" מקבל פה את המשמעות החיובית שלו.

עבודה נעימה לכולנו.

כמו תמיד הארות ושאלות אתם מוזמנים לשלוח אלינו לבלוג.

פורסם ב- כתיבת תגובה

חינוך ביתי כפוי בצל הקורונה

כשחזרנו מטיפול ברוסיה לבידוד

חזרנו מרוסיה באמצע מרץ, זה היה הביקור השלישי שלנו במוסקבה. סבב שלישי של טיפול תאי גזע. באותו זמן, מגפת הקורונה לא ממש הגיעה לרוסיה, ולא היה חובת בידוד לבאים משם. אבל כבקשתי לחזור לעבודה, ביקשו ממני להישאר בבית לפחות יומיים, וזה סימן את תחילתה של תקופת החינוך הביתי הכפוי בצל הקורונה.

לא היה לי ברור למה מקום העבודה מחליט החלטה כזאת על אנשים שמגיעים ממדינות שאין עליהן אזהרה. חוץ מזה שחזרנו ביום חמישי, וביקשתי לחזור לעבודה ביום ראשון אז עברו יותר מיומיים.

שאלתי בקופת החולים אם אפשר לקבל אישור רופא שניתן לחזור לעבודה. ובקופה לא רק שלא קיבלתי אישור, סילקו אותי מהר, ואמרו להישאר בבית לבידוד. אחרי כמה שעות גם סיפרו שיש חולה מאומת שהיה בטיסה הזאת. כנראה עשה קונקשן מספרד. אז התחלנו לספור 14 יום בידוד.

לא ברור איפה ישב החולה במטוס, ואם המחלה היתה פעילה במהלך הטיסה. הוא דיווח על זה יום אחרי כנראה, אז יכול להיות שאכן נחשפנו.

באותו רגע אספנו את עצמינו וילדינו ונכנסנו מייד הביתה. אז אף אחד עוד לא ממש ידע מה לעשות, ובמקומות העבודה ובגנים ההיסטריה שלטה, ולא ברור גם מה מי שהגיע איתנו במגע אמור לעשות. היינו מהראשונים בארץ שישבו בבידוד וסרבו לבדוק אותנו למרות שבבית היה ילד אחרי השתלה שהיה על הטיסה. היו אז רק 2000-3000 בדיקות יומיות.

מבידוד לסגר

כשנגמרו שבועיים של בידוד, בדיוק שהתחיל הסגר הכללי של הגל הראשון של הקורונה.

מהר מאוד הבנו שאם אנחנו צריכים להתמודד עם חינוך ביתי כפוי בקורונה, ומבלי להיכנס לכאוס מוחלט נצטרך לעשות משהו ששנינו לא יודעים לעשות הכי טוב – לייצר סדר יום, מלא פעילות איכותית, עבור בני ה6,5,ו3 שלנו.

המשמעות של "חינוך ביתי כפוי בקורונה"

בדרך כלל בתקופות החגים, או החופש הגדול, אנחנו יכולים לשחרר את הילדים מרבים מחוקי השגרה. אך השילוב בין העובדה שלרבים מבני הבית יש מחלות רקע, לבין הנחיות הקורונה, מכניס אותנו למצב שונה שבו אין גישה לרוב האטרקציות, או אפילו לגן השעשועים. בנוסף, אנחנו לא יודעים כמה זמן הנחיות הקורונה בזמן סגר יחולו, ולכן אין אפשרות לשחרר, כי אין לאן והבית נהיה שילוב של בית ספר ובית כלא, לתקופה ממושכת מהרגיל.

חינוך ביתי כפוי בקורונה דורש התארגנות מחדש, ציוד עודף (שלפעמים לא קיים במלאי בחנויות), ובעצם אינו דומה לחינוך ביתי רגיל, במיוחד עם ילדים קטנים, אנרגטיים במיוחד ובעלי צרכים מיוחדים.

למרות שהם לא יודעים לתקשר את זה, הבידוד הממושך מאוד משפיע עליהם, ורואים לאחר תקופה שהם מתפקדים עוד פחות טוב מהרגיל. הם נהיים יותר אלימים, יש יותר פספוסים, פחות וורבליים, יותר על הידיים, ועוד.

לכן מומלץ להתארגן ולהתכונן לחינוך הביתי הכפוי בתקופת הקורונה, וכמה שיותר זמן מראש.

סדר יום קבוע

התחלנו בדברים הקבועים -שעות הקימה והשינה, שעות הארוחות והמקלחת. ומנסים לשמור על השגרה כמה שניתן.

את שאר הזמן, חילקנו למרווחים של חצי שעה, וכללנו תקופת מנוחה מיד לאחר ארוחת הצהריים, בה הם צפו בטלויזיה (בין 14-16). זה שאפשר לנו זמן לנוח ולהתכונן לשאר היום. כללנו בסדר היום זמן של טיפולים פרטניים במרחב הטיפולים שלנו, זמן לימודים מחוברות עבודה, ועוד…

לפעמים אנחנו לוקחים לעצמנו הפסקה לבד בסנוזלן

לכל יום היה נושא שעליו דיברנו: ספורט, אומנות, מדעים, אוכל, מים, ועוד. חלק מהנושאים חזרו בצורות שונות, נגיד אומנות התחלק ליום צבע בו עבדנו בגועש ושאר סוגי הצבעים שהיו, עבודות מלכת יד, יצירה בקרטון, וכו'.

אחרי ההרדמה סידרנו את הבית, תכננו את כל הארוחות ליום שאחרי, וסידרנו את הפעילות של הבוקר שאחרי בצורה מסודרת, כולל כל האביזרים. עבדנו קשה מאוד.

ברגעי משבר מוציאים חומרי יצירה

היו לנו הרבה רגעי משבר. הרבה רגעים שפתאום אחד הילדים רצה חטיף שלא היה במלאי (מהר מאוד הבנו שחובה לקנות הכל ברשימה של ההזמנה). היו חסרים חומרי יצירה, כי בחנויות הצעצועים לא צפו את ההצטיידות הפתאומית של כולם ביחד בצבעי גועש. למזלנו גילנו שאפשר להזמין במיוחד מחנות האומנות בעיר, מגוון סטים ליצירה (תודה לקרן מחנות האומנות בנתניה).

ביקשנו מחברים ומשפחה לקנות עבורנו ציוד ותרופות (תודה לצוות במאוחדת, שעזרו וניסו לייצר פתרונות עבורנו' ולרופאת הילדים המדהימה שלנו, שהייתה איתנו בקשר טלפוני ולצוות המזכירות שהתקשרו כל יום במהלך הבידוד).

אל דאגה – הכנו לכם רשימת ציוד מסודרת לחינוך בבית בזמן סגר, או חופשה.

הקושי באיסור לצאת מהבית עבור ילדים קטנים

אחד הקשיים הגדולים היה עם הצורך של בנינו הקטן במרחב. הילד ההיפרי שלנו זקוק לאוויר צח וליכולת שלו לרוץ ולהשתולל. הוא עשה נסיגה ענקית בהתנהגות, שעד היום לא ממש נסגרה. באין טיפולים, אין מסגרת ואין שום סיכוי לצאת מהבית, בעיקר על הרקע הריאתי שלו. היינו מותשים מהבכי והתחנונים לצאת מהבית.

קצת עזרה מהנדנדה בחדר הטיפולים שלנו ובריכה במרפסת אבל האמת היא שברגע שנגמר הבידוד הוא יצא לרוץ בשדה ליד הבית.

הבידוד הוא סוג של סיוט עבורנו. המחסור במסגרת הוא רק חצי מהבעיה, שכן מהר מאוד למדנו לפצות על הרבה מהדברים שמסגרת נותנת, וטווח הגילאים המצומצם ביניהם מאפשר לא מעט שיתופי פעולה. אבל חוסר היכולת לצאת להתאוורר היה הבעיה הכי גדולה שלנו. על בעיה זו לא הצלחנו להתגבר.

בפן הרגשי כל הילדים הגיבו בתגובות רגשיות קשות שקשורות במתח נפשי. היו כאלו שנסוגו לתוך עצמם, היו שהגיבו בפרצי בכי, היו כאלו שהגיבו בשאילת שאלות בלתי פוסקו. ניסינו לשדר עניינים כרגיל, ניסינו לייצר אווירה שמחה וזה באמת הקל אך לא פתר את הבעיה עד הסוף.

אנחנו מקווים שלא נאלץ להיכנס שוב לסגר, וממש חוששים להיכנס שוב לבידוד. מה שכן מאז אנחנו ערוכים עם ציוד עודף של חומרי יצירה וציוד לימודים על כל צרה שלא תבוא.

ואז הגיע סוף אוגוסט

השבועיים האחרונים של אוגוסט תמיד קשים, אנחנו בטוחים שאתם יודעים את זה. גם אם אין לכם ילדים, כל מי שרואה מהדורות חדשות בטלויזיה בקיץ תמיד נחשף לכתבות בכותרות כמו "מה עושים עם הילדים בסוף אוגוסט". אבל עם שלושה ילדים יחסית קטנים, עם צרכים מיוחדים, וכשיש לילדים טראומה מהבידוד והסגר שלא לגמרי נשכח, השנה אוגוסט קשה לנו במיוחד. נוסיף על זה שרוב המשחקיות סגורות, ושיש לנו חשש ממשי לצאת למקומות שכן פתוחים, שלא נדבק. לא רק בקורונה, כל מחלה ריאתית מסוכנת מאוד עבורנו, וכל מחלה בכלל בעייתית, כי אנחנו רוצים שהטיפול בתאי גזע יתמקד בעיקר בשיפור נוירולוגי ולא "יתבזבז" על המערכת החיסונית.

הילדים בינתיים חוזרים ללימודים בעוד כמה ימים. ההנחיות מאוד מבלבלות אבל בגלל שכולם קטנים, לפחות זאת שגרה יחסית מלאה.

שירה בשמירת הריון, ואנחנו מתעסקים ביחד בכתיבת הבלוג. אני כנראה יוצא לדרך חדשה של כתיבה, שיווק, ועצמאות. זה מפחיד, אבל כשאני חושב על זה, אני כנראה גם ככה לא הייתי שכיר מוצלח במיוחד. שילוב של בעיות קשב ולקויות למידה, התמכרות למשחקי מחשב, ילדים שכל הזמן צריכים ליווי למיון, ולא ישנים בלילה, הובילו לכך שמציאת עבודה באקלים התעסוקתי הנוכחי היא בעיה אמיתית.

הפוסט הזה יותר מתקשר לחינוך ביתי. זה ברור שזה לא משהו אנחנו ממש מאורגנים לעשות באופן קבוע, והנחיות הקורונה שמו אותנו בסיטואציה שונה מהרגיל. מצב שאי אפשר לצאת להתאוורר בגן שעשועים, כי אף אחד לא יודע אם אפשר להידבק שם או במקום אחר. אז ההשוואה גם לא מושלמת, אבל לחינוך הביתי (בתקופות רגילות) יש יתרונות שכדאי לבחון.

חינוך פורמלי מול חינוך ביתי

בחינוך הפורמלי (מעון/גן/בית ספר) מכתיבים לנו הכל. משרד החינוך, הנהלת גן/בית ספר וצוות ההוראה/טיפול, קובעים איך "לעצב" את מוחם ונפשם של הילדים שלנו. מערכת החינוך והמשק, מעדיפים שילדים יהיו תלמידי החינוך הפורמלי, מפני שזה נותן לממשלה יותר שליטה על כלכלת הלימודים. יש לשיטה הזאת יתרונות וחסרונות.

יתרונות החינוך הפורמלי

הפרדות בין ההורה לילד:

ההורה זוכה לעצמאות מילדו, ופנוי לעבוד – בין אם בבית ובין אם במקום עבודה אחר. מצד שני הילד מתרגל להפרדה בינו לבין הוריו. זה כנראה שנוי במחלוקת אם זה באמת יתרון, אך זאת נקודה שכדאי לבחון באופן פרטני.

מומחיות:

ככול שמחלקים את החינוך בין יותר אנשים, כך הפוטנציאל המקצועי גבוה יותר. אני יכול להיות מאוד מוכשר במגוון נושאים, אך לאנשים שלמדו לתת שירות בצורה מקצועית בתחום ספציפי יהיה יתרון עליי. אני במקרה למדתי הוראת אנגלית, אך אין זה מעיד שאני יכול ללמד מקצועות אחרים היטב.

אחת היתרונות של מסירת חינוך הילד לצוות הוראה רחב, היא היכולת של בית הספר לחלק את מטלת הקניית הידע בין אנשים רבים. ככל שיותר שהילד נחשף למגוון דעות, כך גובר הסיכוי לקבל מידע רלוונטי ומדויק. יכול להיות שאני מאמין שאני יודע מידע עדכני ונכון, אך אני גם יודע שאני לא יודע הכל, יש גבול לכמות המידע שאני יכול לאסוף ואז ולהעביר הלאה. זה מאפשר לילד לגבש דעה עצמאית. אל דאגה, רוב הילדים בכל מקרה דובקים בערכי הבית ולא גולשים רחוק מדי.

קישורים חברתיים:

למעשה עצם השהיה בתוך קבוצת ילדים בני גילם מאתגרת ילדים בהתמודדות בתוך סיטואציות חברתיות. אחד האתגרים הגדולים בבחירה בחינוך ביתי הוא מציאת חברת שווים לילד וקושי ללמד את אותו חומר חשוב שילדים לומדים באופן טבעי בחברת ילדים אחרים. גם ילדים על הרצף זקוקים לחברת שווים והם לומדים (גם אם בצורה שונה מילדים שאינם על הרצף) מיומנויות זה מזה.

תרומה לחברה:

אומנם פחות רלוונטי להורה באופן ישיר, אך ככל ששולבו בחברה יותר מגוון אנשים כך יפחת הפחד והסטיגמטיזציה כלפי השונה, ואין שום סיבה שזה לא יתחיל מגילאים צעירים. בשנה שחלפה הקטן שלנו היה משולב בגן רגיל, במהלך השנה הוא קיבל אבחון, ואנחנו הצגנו את המצב החדש לגננת, להורי הגן ולילדים. השילוב היה כפוי ובהפתעה, אך ההחלה היתה מאוד מוצלחת.

זמן הורים עבור עבודה/סידורים /רווחה נפשית:

כל אדם זקוק לזמן עבור עצמו. בין אם זה הצורך הקיומי שלנו לעבוד, להיפגש עם חברים או קולגות, לעשות מטלות בית, או סתם לשתות כוס קפה בשקט, חינוך מוסדי מאפשר מספר שעות רוב ימות השבוע, באופן קבוע, בידיעה שהילד נמצא במסגרת שמקדמת אותו, שקט נפשי לעשות את כל אותם דברים שאדם בוגר צריך ורוצה לעשות.

חסרונות החינוך הפורמלי

כפיפות ללוח זמנים של משרד החינוך:

ישראל היא אחת השיאניות בעולם בימי חופשה לתלמידים. ככה זה – ביהדות יש המון חגים, והקיץ חם. אנחנו נמצאים במצב שיותר מחצי שנה במצטבר הילדים בכלל בבית. תוסיפו לכל זה את החינוך הביתי הכפוי בצל הקורונה וחוסר היעילות של החינוך מרחוק ולא בטוח שבכלל יש דבר כזה מערכת חינוך.

כח אדם:

ברגע שילד נכנס למוסד לימודי לרוב ההורה בעל שליטה מוגבלת במי שמבלה עם ילדו את רוב שעות היום. אנחנו בדרך כלל יכולים לסמוך על מנהל בית ספר לגייס אנשי מקצוע טובים, אבל חוסר שליטה מוחלט אומר שהילד הפרטי שלנו לא בהכרח מקבל את תמהיל הכי אופטימלי עבור צרכיו.

פיזור משאבים גדול מדי:

נכון להיום לא מעט צוותים חינוכיים מתקשים להתמודד עם העומס (במיוחד עם תוספת והבילבול, כעת בתקופת הקורונה). כמות התלמידים הגדולה, קושי לוגיסטי של מיעוט במשאבים, ולעתים גם מורים ומורות שחוקים או חסרי ניסיון. במקרה של תלמיד מתקשה בכיתה גדולה, גם אם מורה אחד מזהה בעיה ומנסה לעזור, מורה אחר עלול לפספס ולעשות נזק.

בשילוב עם תלמידים שחווים שילוב לא מוצלח בכיתה רגילה ללא מאפיינים מיוחדים עשויה להתחיל ולסיים את השנה עם תוצאות דלות. אין פה אשם אחד ברור, מדובר על מכלול של קשיים שלמעשה על רובם אין לנו שליטה. מה שיקרה בפועל שעל ההורים יוטל להשלים את החומר בשלל דרכים, כשלמעשה המערכת המוסדית הייתה אמורה לדאוג שהתלמיד יודע את החומר, אך לא הצליחה לבצע את המטלה הזו.

קשיים לוגיסטיים שלא קשורים בכח אדם:

גודל הכיתה, תנאי אקוסטיקה, ציוד הכיתה, הזנה מסודרת וטעימה, איכות המזגן והתכנים הטכניים שאינם מונגשים טכנולוגית בעידן בו הילדים חושבים בצורה אחרת, אפילו הטכניקה בה מצופה ללמד חומר (ספרי לימוד מול עבודה בידיים לדוגמה), כל אלו הם תנאי שטח שלפעמים מוכתבים מראש עבור הצוות החינוכי.

לדוגמה, הבן הקטן שלנו היה שנה שעברה בגן, שהאקוסטיקה בו הייתה נוראית. מלבד זה שהגננת המסכנה נאלצה להשתמש במכשיר מגביר קול, על מנת שלא תצטרד, הילד המסכן בילה שנה שלמה, עם אוזניות מווסתות רעש כי היה לו מאוד לא פשוט לעמוד ברעש המזעזע. כל התנאי שטח האלו הם לרוב בחירה של מישהו אחר שלרוב המניע הוא שיקול כלכלי ולא חינוכי , ההחלטה נכפת על הצוותים והם מנסים לעבוד איתה.

למידה מרחוק:

זה בדרך כלל לא שיקול, אך השנה למדנו מהי למידה מרחוק, ומסקנה העיקרית, היא שזה לא עובד. ככל שהילדים קטנים יותר כך זה פחות אפשרי. אך הפתרון הזה נוראי בכל מקרה. העומס של כמות התלמידים המסיבית יצר המון תקלות טכניות. אני לא יודע איך הילדים הגדולים התמודדו עם זה, אבל הבת חמש שלי לא היתה מאוד מעוניינת אחרי כמה מפגשים, הקטן בכלל לא הסכים להתקרב לזה. הגדול קצת שיתף פעולה עם המטפלת באמנות, אבל לא הסכים לדבר עם אנשי צוות אחרים.

כישורי מחשב הנדרשים ללמידה יעילה מאוד קשים להקנות, ואם הם לא נעשו בצורה מסודרת מספיק זמן מראש, זה פשוט לא יעבוד.

מהו חינוך ביתי

חינוך ביתי הוא תהליך חינוכי אשר מנוהל מבית התלמיד וניתן בעיקר על ידי משפחתו ולא במוסדות פורמליים חיצוניים ממלכתיים או פרטיים דוגמת בתי ספר. הוא יכול להיעשות גם דרך מורים פרטיים. (מתוך ערך ויקיפדיה)

החינוך הביתי מתאים למי שזקוק לקצב למידה שונה, אווירת לימודים שונה, יכולות למידה וריכוז אחרים מהשגרה הרגילה, או פשוט בגלל אידאולוגית ההורים. למעשה כבר שנתיים שאנחנו שוקלים לימודים בחינוך ביתי עבור בנינו הבכור, מכיוון שהוא קורא ועושה מתמטיקה, ברמה מעל לבני גילו, אבל מבחינת יכולות תקשורת, וקשב וריכוז מצבו קשה מאוד. אנחנו כבר זמן רב מתלבטים מה המקום הנכון עבורו.

בעקבות תקופת הבידוד והסגר שעברנו ביחד, אני ושירה חזרנו לדבר על נושא החינוך הביתי. ההנחיות יצרו מצב של חינוך ביתי כפוי, ללא הכנה מראש, לכל הארץ ביחד. אם המצב הזה יחזור בגלל איזה גל הדבקה מחודש או חלילה מגיפה אחרת, נמצא את עצמנו במצב קצת יותר טוב מאיפה שהיינו במרץ בעקבות הגל הראשון. אך עם זאת, כדי לנהל חינוך ביתי יעיל, צריך להיערך לזה מראש.

למעשה בחינוך ביתי ההורה מכריז מול הרשויות שהוא ידאג לחינוך אקדמי עבור ילדו. יש צורך ליצור תכנית לימודים מסודרת שכוללת רשימת נושאים ודרכי לימוד. כל הורה יקבע מה ואיך הוא מלמד ומי יעביר את התוכן הנלמד.

חינוך ביתי לילדים עם צרכים מיוחדים:

בדומה לילדי החינוך הרגיל, מטרת החינוך הביתי, לאפשר להורה לתת מענה אישי לצרכי הילד, שהחינוך הפורמלי לא נתן. אנחנו נתמקד בבחירת אנשי מקצוע, בשיטות העבודה ותמהיל שהתלמיד יקבל. המטרה בחינוך מהסוג הזה הוא לאפשר התקדמות ביכולות ובתפקוד בקצב המותאם לילד, ולא לפי המוכתב על פי המערכת. למעשה זה פתרון טוב עבור ילדים שהמסגרות הקיימות אינם מתאימות עבורם וההורים מסוגלים לעמוד גם כלכלית וגם נפשית בחינוך ביתי.

יתרונות החינוך הביתי

אין הפתעות:

יש סגר או אין סגר? אם התארגנתם על חינוך ביתי מראש, לא יהיה חינוך ביתי כפוי בזמן קורונה כי המסגרת שלכם לא תשתנה.

ניהול התלמיד על ידי מי שמכיר אותו הכי טוב:

בחינוך ביתי, מי שנמצא בראש ההיררכיה החינוכית תמיד יהיה אותו אדם – ההורה (או אפוטרופוס). לאורך זמן, היתרון של זה יהיה גדול מאוד. בחינוך הפורמלי כל פעם שהילד עובר מוסד, או כל פעם שיש חילופים בהנהלה, אנשי ההנהלה צריכים ללמוד מחדש את התיק של אותו תלמיד. הורה שמנהל את מערך החינוך מכיר את צרכיו של הילד בצורה אינטימית שלא ניתן להשוות לצוות חינוכי שאמון על כיתה/שכבה/בית ספר.

חומר לימוד מיוצר עבור הילד ובהתאם לרמתו:

תכנית לימוד מותאמת היישר ליכולות הילד, צרכיו ( ע"פ צרכיו הלימודיים אך גם מגבלותיו), מונגשת באופן אישי ומוסברת באופן אישי. ההתקדמות היא מהירה או איטית לפי צורך הפרט ולא לפי התקדמות הכיתה או תלות בלוח זמנים בית ספרי.

לימוד יכולות למידה עצמאית:

זה בעצם שלל של יכולות של למידה שמלמדים את הילד על מנת שיוכל להתקדם לבדו בחומר. זה נושא שלא תמיד הועבר כראוי בבתי הספר. כך כשהגענו לאוניברסיטה נאלצנו רבים ללמוד איך ללמוד לבד. חינוך ביתי יכול לתת יותר יכולות אוטודיד תלקטיות לילד, מול חינוך מוסדי.

שליטה של ההורה בפילוסופיה החינוכית ושיטה טיפולית:

כאן בעצם טמון הפוטנציאל הכי גדול של החינוך הביתי עבור ילדים עם צרכים מיוחדים. כשבארץ משתמשים לרוב בשיטת הטיפול "ABA" בחינוך הפורמלי. הורה הרואה לנכון לנסות לקדם את ילדיו בשיטות טיפול שונות, יתקשה מאוד למצוא מסגרת בהן משתמשים בשיטה הספציפית עליה למדו. כאן ההורה יכול ללמוד שיטות פחות נפוצות (כמו DIR, TEACHH או PRT), ולהכניס צוות מקצועי תומך העובד לפי אותה שיטה טיפולית. מעבר לכך ישנן פילוסופיות חינוך רבות שקשה למצוא להן בית במסגרות פורמליות.

שליטה של ההורה בצוות המקצועי:

מעבר לפילוסופיה החינוכית, רובינו היינו רוצים לדעת מי בדיוק נוגע בנפשו של הילד שלנו. למעשה אנחנו מוותרים על חלק מהשליטה בתחום כאשר אנחנו בוחרים בחינוך מוסדי (למרות שלפיקוח שיש בחינוך הפורמלי יש יתרונות שלא ניתן לזלזל בהן). לאומת זו בחינוך ביתי יש לנו שליטה מלאה בתחום הזה.

שליטה בתמהיל החומר הלימודי:

אם רציתם פחות חשבון ויותר מדעים אין בעיה, רציתם יותר או פחות חינוך מיני – תחליטו אתם. כן או לא בגרות? כן או לא קורסים האוניברסיטה הפתוחה? להורים לילדים מיוחדים לפעמים זו בדיוק הנקודה, ההשקעה בתחום מסוים, כלל אינה רלוונטית לילד שלהם. לאומת זאת כמה שעות ביום בתחום אחר שאולי בכלל קשור ליכולות חברתיות הוא הרבה יותר משמעותי.

ילדים שיכולותיהם אינם מתאימות ללמידה בקבוצה, לפעמים כלל אינם מתקדמים, גם במוסדות לחינוך מיוחד. למרות ששם נמצא ריכוז של אנשי מקצוע, עצם העובדה שהילד אינו במרחב שהוא מרגיש בו נוח, מספיק לעיקוב בהתקדמות. לפעמים מוציאים את הילד לעבודה בבית ופתאום הוא מתחיל להתקדם.

חסרונות החינוך הביתי:

יקר:

החינוך הפורמלי ממומן, גם אם יש עלויות נוספות, העלות של החינוך הביתי עלולה להיות יקרה מאוד. יש לא מעט משתנים שצריך לקחת בחשבון: כמה הכנסה יש להורים? איך ההכנסה תושפע בעקבות השארת הילדים בבית? כמה הוצאות נלוות יהיו לחינוך הביתי על חומרי לימוד וצוות מקצועי תומך? האם יש מספיק מרחב לימודי בבית? כמה יעלה ציוד טיפולי וחינוכי?

חברה שלנו שלקחה חל"ת השנה בדיוק למטרה זו העריכה כי רק אובדן המשכורת שלה והבאת מטפלים לבית עלתה בין 20-30 אלף שח לחודש. אנחנו כבר סיפרנו על הקרבת המרחבים בבית והשקעה בציוד לימודי וטיפולי.

נכון אם לא מדובר בילד מורכב כמו ילד על הרצף בתפקוד נמוך אז זה משמעותית פחות יקר אבל עדיין עצם אובדן משכורת אחת או הקושי הפיסי שכרוך בשינוי שעות העבודה לזמן בו אדם אחר עם הילד שלכם כדי שתוכלו לעבוד שווה לא מעט כסף.

קושי נפשי:

לכולנו יש צורך בזמן לבד/עם בוגרים אחרים/סתם לנוח רגע. בעצם ההחלטה על חינוך ביתי הזמן הזה מצתמצם עד נעלם. רובינו לא מסוגלים להחלטה הכל כך טוטלית הזו מבחינת של משאב זמן אישי.

קושי פיזי:

במיוחד להורים לילדים עם צרכים מיוחדים שהיה עם הילד משמעותה עבודה פיזית – גופנית מאומצת. בין אם מדובר בריסון של ילד בהתקף זעם (טנטרום), ריצה אחרי ילד שאינו מבין סכנה ועלול לחצות כביש לבד, או הרמה ונשיאה שלו. הזמן הזה שבעבר היה מוטל על אחרים היה הזמן של הגוף של ההורה לנוח. אנשים לא מבינים כמה עבודה פיזית כרוכה בגידול של ילד מיוחד ומה המשמעות שלה על הגוף.

קושי אקדמי:

האדם שמפעיל אותה צריך לדעת מה הוא עושה וללמוד את התכנים האקדמיים, חינוכיים וטיפוליים הנדרשים או לחלופין לשכור אותם.

לסיכום

אני ושירה שנויים במחלוקת על כמה אנחנו נהיה מסוגלים לקיים חינוך ביתי אפקטיבי, אבל בינתיים אנחנו בהסכמה שאנחנו לא מכניסים שינוי כזה בשנה הקרובה. אבל אנחנו כן מוכנים יותר למקרה שהנחיות הקורונה יחזירו אותנו למצב של חינוך ביתי כפוי. בתקווה שזה לא יגיע לשם. יש לנו עוד הרבה ללמוד על החינוך הביתי לפני שאחליט שזה משהו שאנחנו יכולים ליישם באופן מלא.

אני מקווה שהכתבה הזאת תעזור לכם להחליט איך החינוך בבית שלכם צריך להראות, איך להתכונן לחינוך ביתי כפוי, ולהחליט אם אתם שמחים שילדכם נמצא במסגרת החינוכית שבחרתם (ביתית או פורמלית).

לחצו כאן כדי לקרוא איך להכין רשימת ציוד לסגר (או חופש) לחינוך ביתי.

כתבו בתגובות איזה שינויים עשיתם בביתכם בעקבות הסגר הראשון, ולקראת הסגר הבא.

חגי