אנחנו גאים להציג את קורס הדרכת הורים לילדים אוטיסטים או ילדים עם בעיות וויסות חושי וקשיי תקשורת שאינם מוגדרים על הרצף האוטיסטי החדש שלנו. הקורס מאפשר לכם לקבל את שירות הדרכת ההורים אבל במקום אחד על אחד הסדנה תהיה קבוצתית. המטרה להוזיל עלויות ולחבר בין הורים במצב דומה. לייצר קהילה.
אחרי שלוש שנים של כתיבה בבלוג, ליווי מאות הורים, וניהול שתי קבוצות פייסבוק, החלטנו שהגיע זמן להשיק את הסדנה הזאת שעליה אנחנו עובדים זמן רב.
האם כך נראית הורות לילדים על הרצף האוטיסטי?
“הוא שוב נשך ילד בגן היום”. אמרה לי הגננת בפעוטון. “הוא מוריד נעליים וגרביים ולא מוכן לשים…” “דקה הוא לא יושב במפגש ועל לאכול “בכלל אין מה לדבר. בקושי נוגע באוכל.” . הגננת ממשיכה.
זו דוגמה להתמודדות שאני חוויתי כאם לנבו. נבו הוא ילד שלישי של חגי ושלי. הוא, דולב אחיו הגדול, ודב אחיו הקטן מאובחנים על הרצף האוטיסטי.
בניגוד להמלצות אנשי המקצוע שטפלו בנבו אני הפעלתי את החוש האימהי שלי (יחד עם תובנות מקצועיות כאחות מוסמכת) ונבו מראה שיפור ניכר באופן שהפתיע גם את אנשי המקצוע.
הבנתי שעליי לחלוק זאת. זהו ידע שאני לא מתכוונת לשמור.
הדרכת הורים לילדים אוטיסטים
וכך נולד פרויקט “מדברים על הרצף”. פרויקט ידע עשיר שחולק תובנות ורעיונות מעשיים עם הורים מאותגרים.. כמוכם – כמוני.
אני מקיימת מפגש ממש בקרוב. הוא חינם ואין בו כל התחייבות מצדכם. פשוט כנסו לקישור ובואו נדבר על הרצף.
עם הזמן רכשתי ניסיון, ידע וכלים. יחד עם השכלתי כאחות, רכשתי השכלה נוספת שתיתן לי כלים לעזור לדולב ואביגייל , ואחר כך לנבו ולדב. כך עשה גם חגי בנוסף להשכלתו כמורה.
ב2019, עם הזיכרון המר של התחושות הקשות שלאחר האבחון, החלטנו להקים את האתר הזה. מקום שבו נוכל להנגיש את הידע של שנינו להורים כמונו.
אני מרגישה כבר זמן רב שזאת משימה שנועדתי לעשות. אני לא מעוניינת לשמור את הידע שלי לעצמי. הוא יכול וצריך לשרת אתכם.
מתוך מטרה זאת כתבנו את הסדנה החדשה.
אך המידע שכתוב באתר, או אפילו בהקלטות שהעלנו ליוטיוב לא תמיד מספיק נגיש לכולם. ופונים אליי הורים כל הזמן לבקש הדרכת הורים פרטנית. אך איני מצליחה למצוא זמן לכולם. ולחלק מהפונים השירות האישי שלי יקר.
לכן יצרנו פיתרון נוסף – הדרכת הורים לילדים אוטיסטים בסדנה קבוצתית. הקבוצה מאפשרת לנו להוריד מחיר, ובו זמנית לאפשר ליותר הורים לרכוש השכלה שתאפשר להם להתמודד יותר טוב מול המצב בבית.
לסיכום
הסדנה הקרובה תתחיל במרץ, אבל לפני שאתם מחליטים אם היא מתאימה לצרכים שלכם או לא, הצטרפו למפגש הקרוב. שם אציג יותר בבירור מה מתוכנן לסדנה.
יש הרבה הורים מנוסים בקבוצות במדיה החברתית. אתם מוזמנים לפנות אלינו גם כמובן, ונסייע במה שאפשר.
למי שלא פעיל בפייסבוק הצטרפו לקבוצת הווצאפ השקטה שלנו, שם תקבלו הודעות על אירועים שאנחנו מארגנים. מדי פעם אנחנו פותחים אותה לשעת שאלות.
הסדנה נועדה עזור לכם בתהליך מורכב של למידה שעליכם לעשות כדי להתמודד עם אוטיזם במשפחה. אם אתם מרגישים מוצפים, אפשר ליצור איתנו קשר כדי לקבל הדרכת הורים פרטנית.
הבלוג
בלוג הורות לילדים מאושרים על הרצף נכתב על ידי חגי ושירה ריינר, שני הורים לילדים עם צרכים מיוחדים – אוטיזם, אפילפסיה, ועוד. אנו מתמקדים ביסודות של גידול ילדים עם צרכים מיוחדים בישראל, אך חלק ניכר מהתוכן שלנו יהיה רלוונטי ברחבי העולם.
הפרעת ויסות חושי מאוד נפוצה אצל אוטיסטים. עיבוד חושי או ויסות חושי לא מאוזן מקשה מאוד על התנהלות יום יומית. זה יכול להוביל ליותר טנטרומים וקריסה חושית. זה מקשה על רכישה של כישורים נדרשים לעצמאות כדי לעזור לילדים . בכתבה הזאת תמצאו כמה רעיונות לטיפול בויסות החושי.
כשהרעיונות לטיפול בויסות חושי מזכירים את העבר
רבע לחצות אני ובעלי בוהים בתקרה. “יש שם כתמים חומים,” הוא אומר לי. אני מסתכלת והוא ממשיך.
“זה נראה כמו קקי. אני יודע שזה רק צבע. אני יודע לזהות קקי על הקיר, וזה לא קקי. אבל, עדיין זה מזכיר לי קקי על קיר.”
שנינו מתפוצצים מצחוק ואני נזכרת חמש-שש שנים אחורה לשבוע אחרי לידת אביגייל, השניה שלנו.
כאמור דולב, בני בכורי, לא היה מאלופי השינה. לעומתו בתי הייתה (ועדיין) אלופת עולם זוכת אולימפיאדה. שבוע אחרי הלידה היא צייתה לכללי הספר, וישנה רוב הלילה רק כדי להתעורר סביב שבע בבוקר.
בני היקר היה הולך לישון בשש בבוקר וקם בתשע בבוקר, כאילו כלום.
הייתי עייפה עם שני תינוקות בני שנה וחצי ושבוע, בעלי בדיוק חזר לעבוד והתחלנו לארוז את הבית לקראת מעבר דירה.
“משמר הקקי”
בדיוק בשבוע הזה, בו הייתי מותשת עד אימה, החמוד הקטן גילה שיש בטיטול שלו חומר חום, גמיש, ריחני, שניתן לשלוף מהטיטול ולמרוח על דברים. בנוסף להכל עכשיו גם הוטל עלי “משמר הקקי”.
לקראת הצהריים אפסו כוחותי. הקטנה נרדמה. הארי בלפונטה שר את שיר הבננה בוט בחבובות הוקרן בטלויזיה, עם הכפתור המבורך, שגורם לפרק לחזור על עצמו שוב ושוב.
עצמתי לרגע עיניים, בידיעה שכל הדלתות סגורות ונעולות. המטבח נעול, גם חדרי האמבטיה והשרותים, הבית מאובטח, והילד ממוכר לטלויזיה. אני יכולה לרגע או שניים לשבת בכורסה שלי ולהרפות.
איזו טעות!
אחרי כמה דקות אני שומעת קולות ליקוק של הכלבים. פותחת עין. בהתחלה הכל נראה בסדר.
לא סומכת על עצמי. מרימה ראש, הכל עדיין נראה בסדר. מסובבת את הראש כל המסדרון מלא כתמים חומים. השער למטבח נפרץ (איך הוא עשה את זה אין לי מושג).
בריצת אמוק, אני רצה למטבח. שם מגלה פעוט בן שנה וחצי מכניס יד לחיטול, מוציא את התוצרים, ומקשט את דלת המקרר. כששני הכלבים שלנו מלקקים אותו ואחריו!
רעיונות לטיפול בויסות חושי עם פעילויות שיותר מתאימים לנו
ילדים ככלל מניסיוני, אוהבים לגעת בחומרים חמימים, ריחניים, צבעוניים, ורכים. בגלל זה ילדים אוהבים צבעי ידיים, בצק צבעוני ורך, חול קינטי (שנאה מיוחדת שלי- הזוועה הזו נדבקת להכל, ואי אפשר להיפתר מהחלקיקים של זה. וגם זה עושה לי צמרמורת כשאני דורכת על זה) ואחרון חביב ודביק במיוחד סליים למיניו.
התחושה בידיים מווסתת, נעימה, ומרגיעה עבורם. בכל גיל, בכל הפרעת וויסות, ואצל כל ילד גם השיגרתיים ביותר.
להלן רשימה של כמה מהחביבים על ילדי משפחת ריינר. בנוסף, מתי אני מוציאה את החומרים האלו ואיך.
צבעי ידיים
הסוג החביב עלי הם של חברת אומגה. הם התגלו לי כהכי שטיפים מאריחי קיר האמבטיה.
אני מציאה אותם החוצה, כשאני רוצה להעיף אותם להתרחץ מוקדם ואין לי כוח לנהל משא ומתן או שיחה עם אף אחד.
אני משפריצה קצת צבע על הקיר ומתישבת לרגע על כורסת ההנקה שממוקמת בצורה אסטרטגית כך שאני רואה את כל המתרחש באמבטיה. לאחר שסיימו אני מוציאה את הפקק ושוטפת אותם ואת הקיר של האמבטיה. זה קונה לי רבע שעה לפחות של שקט שבה אני מנסה לאגור כוח לשעת ה”זאבים” הידועה כשעת ההרדמות.
מתאמן על מספרים בצבעי ידיים של אומגה על קיר האמבטיה
בצק צבעוני
מודה ומתוודה כשהם יסיימו איתו, הדבר הזה קרוב לוודאי ייזרק לפח. ים של נזלת, לכלוכים ושערות כלבים מהרצפה, ושאר הגועל נפש יהפכו אותו למפגע בריאותי.
אני משתדלת לקנות את הזול ביותר עם מספר צבעים באריזות קטנות. כך הם יוכלו לבחור וגם כדי לתרגל תקשורת, צבעים, צורות ועוד.
הילדים התפלשו בהם ומרחו אותם על טיטולים. השתמשתי בצבעי חום וצהוב. זה היה מגעיל ודביק, אבל זה עזר להעביר את המסר.
חול קינטי
אחריותו הבלעדית של בעלי. שנאה פרטית שלי אסור בכל מקום בבית מלבד המרפסת.
ניסינו לעשות להם בריכת פלסטיק ממולאת בחול קינטי כדי לעזור לבנים עם וויסות חושי. הרעיון עצמו דווקא לא רע. אבל זה היה בעיצומה של גמילה מטיטולים משולשת. ומהר מאוד הבריכה… טוב, אתם יכולים לדמיין לעצמיכם.
זרקנו בערך 10 ק”ג של חול קינטי באותו יום שפתחנו. וזה יקר החרא הזה.
מאז החוק בבית אומר: רק עם אבא, שאני לא אדע, תשאירו נקי. בעלי שיודע שהרבה סיכוי לתנאים האלו לא קיים, באלגנטיות מתחמק מהמטלה.
זה לא עצר אותי מלקנות אותו כמתנה לילדי הגן השנה… אם אני סובלת – שכולם יסבלו!
עבודה סנסורית (חושית)
יש כמובן עוד המון חומרים שניתן להשתמש בהם לעבודה טיפולית. אפשר להשתמש באורביז, קטניות שונות, פסטה יבשה או מבושלת, שמנים, קרמים, ועוד עוד…
חפשו בגוגל, ותמצאו עוד מליון רעיונות לטיפול בויסות חושי. אפשר גם למצוא עוד יישומים רבים ומגוונים לעבודה עם ילדים.
ממלאים כל פעם קערה גדולה עם החומר שאתם רוצים לעבוד איתו. או 3-4 קערות בחומרים שונים. אפשר להחביא בפנים צעצועים קטנים שיהיה מה לחפש. אפשר לשים על קצף גילוח צבעי מאכל ולעשות את זה צבעוני.
ניתן להצטרף לקבוצת הווצאפ שלנו שבה תקבלו התראות על הרצאות ואירועים שאנחנו מארחים.
מוזמנים להצטרף לקורס החדש שלנו: “מדברים על הרצף” שנכתב במיוחד להורים שרק קיבלו את אבחנת האוטיזם.
הבלוג
בלוג הורות לילדים מאושרים על הרצף נכתב על ידי חגי ושירה ריינר, שני הורים לילדים עם צרכים מיוחדים – אוטיזם, אפילפסיה, ועוד. אנו מתמקדים ביסודות של גידול ילדים עם צרכים מיוחדים בישראל, אך חלק ניכר מהתוכן שלנו יהיה רלוונטי ברחבי העולם.
לכל אחד מאיתנו יש פרופיל חושי ייחודי לנו. יש נטייה להפרעת ויסות חושי קשה יותר אצל ילדים עם אוטיזם.
כאשר ילדים עם הפרעת ויסות חושי מוצפים ביותר מדי גירויים חושיים, יש להם נטייה לקרוס, ולעשות מה שמכונה מלט-דאון או שאט-דאון. מצב שמדמה פרץ זעם אבל יותר קשה לצאת ממנו.
מה זה ויסות חושי
וויסות ועיבוד חושי (sensory processing) זו הגדרה שמתייחסת לדרך בה אנחנו קולטים גירויים והסביבה, מעבדים אותם, ומתרגמים אותם ליכולות להסתגלות לסביבה.
קחו לדוגמה, גירוי של אור השמש. הוא נכנס לעיניים ואז אנחנו ממצמצים או מצילים על העיניים כהתנהגות שמסייעת לנו להתמודד עם סנוור.
אם נלמד לזהות מתי ילדינו מתקשים להתמודד עם הפרעת ויסות חושי נוכל למנוע יותר קריסות. אם נזהה היטב את הפרופיל החושי של הילד, נוכל לעבוד איתו יותר ביעילות.
מה קורה כאשר יש הפרעת ויסות חושי והגירוי בלתי נסבל בצורה קיצונית?
נדמיין את יכולת הוויסות החושי כדף שמחולק ל3 פסים לרוחב:
הפס האמצעי הוא טווח הנורמה – הגירויים גורמים לתגובה סבירה.
הפס העליון הוא תגובת יתר – הגירויים מעובדים כגירויים חזקים מדי וגורמים לתגובה פיזיולוגית שמתפרשת כהפרעה לא נעימה לאדם שחווה אותם. תגובה היפר-תחושתית
הפס התחתון מייצג את הגירויים שמעובדים כגירויים חלשים מדי או לא מעובדים כלל. תת-תחושתיות.
גם יתר תגובתיות וגם תת תגובתיות יכולות לגורם לתחושה פיזיולוגית או רגשית-פסיכולוגית משמעותית. התגובה של הגוף יכולה להתפרש בגוף כגירוי כואב, מגרד, גורם לצמרמורת, מסנוור מידי ועוד.
המשותף לכל הגירויים שהם גורמים לתגובה משמעותית או לחוסר תגובה כלל כאשר יש ציפייה לתגובה. לדוגמה, גירוי שאצל רובנו יחשב ככואב מאוד עובר ללא תגובה אצל אחרים.
מערכת הוויסות החושי אצל תינוקות
כשתינוק נולד, לוקח זמן למערכת הוויסות החושי להבשיל. כדי לעזור לתינוק להתמודד עם הוויסות החושי הלא בשל, אנו משתמשים במספר טקטיקות:
עוטפים תינוקות בשמיכות דקות וצמודות כדי לייצר לחץ קל על העור
מנענעים אותם כשהם בוכים
עושים להם רעשים שקטים ( רעש לבן)
מאכילים אותם במזון בעל טקסטורה חלקה ועוד…
לאט לאט התינוקות ‘לומדים’ איך לווסת את עצמם. לקראת גיל שנה רואים שהם לומדים באופן טבעי לווסת את עצמם בעזרה הולכת ופוחתת.
אם נזהה שהוויסות החושי לא מאוזן אצל התינוק, זה יכול להיות סימן מקדים לאוטיזם, וכדאי להיות ערניים. במקרה כזה כדאי לגשת למעקב בהתפתחות הילד בקופה ולהתחיל תהליך אבחון.
איך לזהות הפרעת ויסות חושי
למעשה מה שאדם מבחוץ רואה היא רק התגובה לעיבוד של הגירוי. האתגר הגדול הוא להבין מה הגירוי שגרם לתגובה. איך הגירוי הזה נחווה. ומה אפשר לעשות כדי לאזן אותו.
לדוגמה, כשילד קטן ששם ידיים בחוזקה על האוזניים בעת שהייה במרחב הגן . יכול להיות שמדובר בניסיון של הילד לאזן את רמת הרעש הסביבתי שצורם לו. אפשר למשל לנסות לפתור את הקושי הזה עם אוזניות מבטלות רעש. בעזרת האוזניות יכול להיות שההתמודדות שלו במרחב הגן תשתפר.
**חשוב לציין שאדם יכול להגיב לתחומי גירוי שונים בתגובתיות יתר ולאחרים בתת תגובתיות.
תחומי גירוי חושי
אנחנו קולטים מידע מהסביבה בעזרת החושים שלנו. למוח יש אפשרות לעבד לא נכון את הקלט שמגיע מכל אחד מהחושים שלנו. כאשר העיבוד לא נכון נוצרת הפרעת ויסות חושי.
כדאי לנסות לזהות באיזה חושים הילדים שלנו מתקשים לעבד את הקלט. בעזרת תצפיות, נבנה את הפרופיל הסנסורי של הילדים שלנו.
נשתמש בפרופיל הסנסורי כדי להימנע ממצבים שיכולים להוביל לקריסה. נשתמש בו גם כדי לחשוב איך לעבוד על הפחתת חוסר הוויסות.
התחום החזותי
התחום החזותי מתייחס לעיבוד נתונים דרך חוש הראיה. בתחום הזה נאפיין ונתייחס לקליטת אור (שמש ותאורה מלאכותית), לצבעים (צבע הקיר או הטקסטיל בחדר).
יש לשים לב לתגובה של הילד. ילד שמאוד סובל מתאורה בוהקת (במיוחד אם היא סבירה בעינינו) אולי זקוק לתאורה רכה יותר. כדי לצייד אותו במשקפי שמש או בעדשות משקפי קריאה שמחליפות צבע באור השמש.
ישנם ילדים שיסבלו אם יכנסו לחדר עם צבעים מרובים. אצל ילדים שניכר שהם מתקשים להתמצא בחדרים כאלו נקפיד שהקירות בבית יהיו בצבע אחיד, רצוי בלבן. נדאג שהמצעים שלהם יהיו בצבע מרגיע ואחיד – ללא דוגמאות. ללא וילונות בצבעים חזקים. בצורה זו נפחית את הגירוי ונעזור להם להתגבר על יתר התחושתיות הזו.
לקראת מעבר דירה, אנחנו נעזרים במירי גרף דנקנר – מעצבת פנים, עם ניסיון בעיצוב לאנשים עם צרכים מיוחדים. הניסיון שלה חשוב במיוחד בבחירת טקסטורות וצבעים שיהיו רגועים מספיק מבחינת החושים של ילדינו.
דב נהנה מהאלמנטים המיוחדים בסנוזלן – חדר גריה חושית טיפולי
התחום השמיעתי
התחום השמיעתי – רגישות לרעש. אחד התחומים שבהם הכי ברור שיש תגובתיות יתר ותת תגובתיות.
ילדים עם יתר תגובתיות יסבלו כמעט מכל סוג של רעש. ילד שנראה ש’לא מוצא את עצמו’ ברעש סביר של חצר גן הילדים לדוגמה או לא מסוגל להיכנס לקניון. ילד כזה זקוק לשקט. כאשר מדברים אליו כדאי לדבר בקול ברור ואדם אחד כל פעם.
מומלץ לצייד ילד יתר-תגובתי לרעש באוזניות מבטלות רעש כמו של עובדי מפעלים. כדאי שתנסו אותם לפני הקניה בעצמכם ותראו שרעש הרקע מעומעם יותר. קחו בחשבון שדיבור מאדם העומד קרוב ישמע באופן סביר. לילדים לוקח יותר זמן להסתגל לשימוש באוזניות.
ילדים עם תת תחושתיות לרעש יראו לנו כלא מתרגשים גם מרעש רב ויוכלו להתרכז גם ברעש, חלקם אפילו זקוקים לו. כדאי לשקול לתת להם מוזיקה באוזניות כדי לעזור להם להתרכז.
התחום האורלי – חוש הטעם ורגישות למרקמים. אני באופן אישי בעלת יתר רגישות למרקמים. לדוגמה בצל מבושל גורם לי לגרוי קשה ותחושה לא נעימה בפה. צחצוח שיניים גורם לי לעיתים לתחושות כאב, ולא בגלל רגישות על רקע מחלה. הויסות החושי שלי בתחום האורלי לא משהו.
לאומת זאת ניתן לראות ילד שלא מרגיש כאשר הוא אוכל אוכל מאוד חם או מאוד מתובל (קיצונית), לילד כזה יש תת תחושתיות בתחום האורלי.
למשל, דולב תת-תחושתי בתחום האורלי. הוא תמיד מחפש טעמים ותחושות חזקות בפה. הוא מוסיף מלח בכמויות מסחריות וחייבים להשגיח עליו. תמיד לועס דברים – אוהב מאוד ללעוס קרח.
הוויסות החושי בתחום האורלי מאוד משמעותי בהפרעות אכילה כמו בררנות יתר אצל ילדים ומבוגרים. כדי לבנות תפריט בריא לילדים עם קושי רב בוויסות החושי צריך להכיר את הקושי שלהם באופן פרטני.
חוש הריח
חוש הריח הוא תחום מורכב. כאשר אנחנו נמצאים בחשיפה ממושכת לריח לא נעים אנחנו בדרך כלל מתרגלים ומסוגלים להמשיך לעבוד כרגיל.
אך כאשר הוויסות החושי לא מאוזן, אנחנו רואים תגובה חזקה לריחות עדינים. אנחנו גם רואים שהילד לא מצליח להתרגל לאורך זמן.
כדי לעזור לילד להתמודד עם ריחות, צריך לעבוד בעקביות על דיסנסיטיזציה – חשיפה מבוקרת איטית ועקבית לגורם מאתגר.
התחום המגע
התחום המגע. יתכן ששמעתם את המונח מגע עמוק -זהו מגע חזק ממש דמוי עיסוי. מגע כזה מתאים לילדים תת תחושתיים, הילדים האלו לעיתים ‘אוגרים’ מתח בגפיים וכדי להרפות זקוקים למעט לחץ.
איך יודעים שהילד כזה? הוא כבר יראה לכם- מכירים את ילדי הידיים? כאלו שנרדמים לכם על היד? זקוקים לאין סוף חיבוקים? אלו הילדים.
להבדיל ילדים שסובלים מיתר תחושתיות טקטילית יסרבו למגע וינהגו בהתנהגות מונעת. הם לא סנובים זה פשוט לא נעים להם – תניחו להם לנפשם וכבדו את המרחב האישי שלהם.
כאשר צריך לגעת, אם הם וורבליים – בקשו רשות! שאלו איך הכי פחות מפריע להם וצמצמו מגע למינימום. רגישות למגע כוללת כל חומר שבא במגע עם הגוף שלנו. תוכלו לשים לב לילדים שלא מסוגלים ללבוש ביגוד מסוים או תגיות בגדים. או ילדים שלא מסוגלים ללבוש בגדים בכלל. וכאלו שמסרבים ללכת בבגד שאינו ארוך.
אם נזהה את המרקמים הנעימים יותר או פחות למגע, נוכל לעזור לילדינו להגיע לעצמאות בתחומים בהם זה קריטי עבורם. למשל התלבשות עצמאית או היגיינה נשית.
חלקם מסרבים להתכסות בשמיכה או לחליפין מבקשים ללכת עם שמיכה רכה כל היום. הרבה ילדים לא מוכנים למרוח קרם גוף או לחפוף ראש וכו… למעשה זה התחום הכי רחב של וויסות חושי.
התחום התנועתי
תנועתיות – תנועתיות היא דרך הרגעות שרואים גם ביתר תחושתיות וגם בתת תחושתיות. הצורה בהם נעים משתנה בין סוגי הוויסות.
צפו בילדכם, וכתבו לכם מה מגביר תנועתיות ומה מחליש אותה. ובהתאם לתצפיות תוכלו לבדוק מה הפתרון הכי טוב.
יש ילדים שנדנוד בנדנדה יעזור או קפיצה הטרמפולינה, יש כאלו שזקוקים לשהייה במים כדי להירגע וכו…
מהו הפרופיל הסנסורי של הילד?
איך אדע מי הילד מולו אני עומדת? ובכן תצפיות הן הדרך היחידה אם הם לא יודעים להסביר.
קחו עט ונייר ותשבו מול הילד. כיתבו לעצמכם איך הילד מגיב בסיטואציות שונות לדוגמא, איך הוא מגיב לאור שמש ביציאה מהבית בבוקר? איך הוא מגיב לסוגים שונים של גירויי קול? האם יש סוגי מזון שהוא מסרב בכל תוקף לגעת בהם? איך הוא מגיב כשמנסים לגעת בו?
אם ילדיכם וורבלי ומשתף פעולה פשוט תשאלו אותו!
אספו מידע לאורך זמן על התחומים החושיים, ובנו פרופיל סנסורי. ניתן להיעזר באנשי מקצוע כמו מרפאה בעיסוק.
אם למשל ילדכם מתקשה לישון שינה איכותית – הפרופיל הסנסורי יעזור לכם להחליט איך לתת תמיכה חושית בשגרת הלילה.
ואם למשל ילדכם בררן באוכל, הפרופיל הסנסורי יעזור לכן לבנות תכנית פעולה לקראת יעד סופי של תפריט בריא.
לסיכום
גילתם שלילד יש הפרעת ויסות חושי – עכשיו תשבו ותחשבו מה יכול להקל עליו וממה פשוט יש להימנע. אפשר גם לנסות דיסנסיטיזציה – טיפול בחשיפה הדרגתית וארוכה (מומלץ לעשות זאת בליווי של איש מקצוע). זה פשוט חלק חשוב של תהליך הלמידה שלנו איך לעבוד עם הילדים שלנו.
וויסות חושי הוא תחום רחב ידיים ותקף עבור כל אדם. כולנו רגישים בתחומים מסויימים ותת רגישים באחרים. מן הראוי שבכל גידול של כל ילד נלמד את הרגישויות הללו.
אצל ילדים מיוחדים, אצל בוגרים עם לקויות שונות, ואף עם קשישים שסובלים מאלצהיימר או דמנציה תחום הזה צריך להוות כחלק מהטיפול בהם. תכנית הטיפול חייבת לכלול את התייחסות לתחומים האלו.
בקרוב תפתח הקליניקה של הבית להורות מיוחדת בנתניה. בקליניקה יהיו הדרכות הורים וגם טיפולים בסנוזלן – חדר גריה חושית שמשלב אלמנטים שנוגעים בכל החושים בצורה מרגיעה. לשם עיצוב הסנוזלן נעזרנו בשירותים של אוראל רוזנברג מחברת שיקומית.
*כל הכתוב באתר נכתב על סמך חוויות אישיות בלבד, ואינו נועד להחליף יעוץ מקצועי. יש לפנות לאנשי מקצוע מתאימים. הכתוב באתר לא יתאים לכל מקרה פרטי, יש להתייחס למידע בהתאמה.
בלוג הורות לילדים מאושרים על הרצף נכתב על ידי חגי ושירה ריינר, שני הורים לילדים עם צרכים מיוחדים – אוטיזם, אפילפסיה, ועוד. אנו מתמקדים ביסודות של גידול ילדים עם צרכים מיוחדים בישראל, אך חלק ניכר מהתוכן שלנו יהיה רלוונטי ברחבי העולם.
