פורסם ב- 8 תגובות

שונות קוגניטיבית ותיאורית האינטליגנציות מרובות – איך ללמד את ילדנו

מודעות פרסומת

בכתבה הזאת נדבר על מבחני אינטליגנציה קלאסים, מול תיאורית האינטליגנציות המרובות, ומה היא שונות קוגניטיבית, איך מתאימים את עצמנו והדרך בה אנו מלמדים את ילדנו בעלי שונות הקוגניטיבית בחינוך הביתי.

השונות הקוגנטיבית שלנו

במהלך ילדותנו, שירה ואני חונכנו על ידי הורנו, כל אחד בדרך שהוריו בחרו. כשהתחתנו, והבאנו ילדים, נדרשנו לדאוג לחינוך שלהם בדרך משותפת משלנו.

כל אחד מאיתנו מביא איתו משהו מחוויות עבר שלו. חוויות מהבית ומבית הספר, משפיעות על הבחירות שלנו כהורים ובזוגיות.

אנחנו מחפשים יחד דרך משותפת להגיע להחלטות. לפעמים החלטות אלו קלות, ולפעמים יש דיון יותר קשה על מה הדרך שאנחנו נצעד בה.

לימוד תבניתי, חזרתי ולא מתפשר – איך להכשיל את ילדיך

שירה למשל, סוחבת איתה חוויה מאוד קשה בכל הקשור ללימודי חשבון. כשהייתה בכיתה ג', אביה דרש ממנה לשנן את לוח הכפל, שוב ושוב, ללא כל התגמשות.

הוא לא ניסה שום דרך אחרת להעביר את הנושא. שירה נדרשה לכתוב את משוואות לוח הכפל עשרות פעמים, כל יום. בסוף כל יום נבחנה, ונכשלה מחדש.

פעם נהוג היה לחשוב שאם ילד יתרגל אין סוף פעמים את לוח הכפל הוא בסוף ידע את לוח הכפל. אבא שלה פשוט עשה מה שכל הורה טוב אחר היה עושה וזה פשוט לא עבד.

החוויה הקשה עם לוח הכפל, משפיעה על כל התמודדות עם מספרים עד היום, למרות שבסופו של דבר שירה הצליחה להתגבר על החוויה. מספיק כדי להחזיק בבגרות מלאה, תואר ראשון.

היא אפילו יושבת עם ילדינו לעבוד על לוח הכפל. ניתן לראות את הסבל שלה בכל פעם מחדש.

כשזה מגיע להוראת חשבון או נושאים אחרים, היא מחפשת דרכים יצירתיות להעביר את החומר, ורק לא בשינון סיזיפי.

לשירה נשאר טעם מר מלימודי לוח הכפל, והיא בוחרת לא להמנע מאותה שיטה. התוצאה היא שהחינוך אצלנו מאוד חוייתי ומגוון. (אני מביא את אותה מסקנה מלימודי ההוראה)

מה היא שונות קוגניטיבית?

שונות קוגניטיבית היא כל שונות שמשפיעה על דרך המחשבה, לימוד, הבנה של העולם או פרוש סיטואציות חברתיות. למשל מתמודדי נפש, לקות למידה, מוגבלות שכלית התפתחותית, אוטיזם ועוד.

מידת השונות יכולה להיות קטנה או גדולה ומשמעותית.

בני האדם מתחלקים לנוירוטיפיקלים – אנשים שיושבים על הסקלה השגרתית מבחינה נוירולוגית, ונוירו-א-טיפיקליים – אנשים בעלי שונות קוגניטיבית.

המגוון המחשבתי

הכוונה במגוון מחשבתי, הוא שכל אחד מאיתנו, בלי קשר לשונות הקוגניטיבית, חושב בדרך שלו.

ניתן לקבץ אנשים לפי נושא מסוים, כמו אוהדי קבוצת כדורגל, אבל בתוך הקבוצה הזאת עדיין יהיו אנשים שונים. חלק גם אוהבים כדורסל, ואחרים לא.

חשוב במיוחד להכיר במגוון המחשבתי כהורים.

באופן טבעי ואינטואטיבי, אנחנו נוטים לנסות לעצב את ילדינו להיות כמונו. אם הזמן הורים מבינים שלילד יש רצונות משלו, אישיות משלו. הוא ייקח את חייו למקום שהוא רוצה, בהתאם ליכולותיו. (גם אם זה תואם את ציפיותינו, זה עדיין הילד שבוחר ללכת בכיוון הזה).

שונות קוגניטיבית ומחשבתית – מגוון דרכים להצלחה

כשלמדתי בסמינר הקיבוצים לימודי הוראת אנגלית, למדתי על המגוון המחשבתי שקיים באוכלוסיה, בנוסף לשונות הקוגניטיבית.

לכל אחד ואחד מאיתנו דרך חשיבה ייחודית. החשיבה שלנו מושפעת מהמבנה הפיזי של המוח, מהדרך בה אנו מקבלים נתונים מהחושים שלנו, ומהחוויות שעברנו במהלך חיינו.

ישנם נתונים פיזיים שמשפיעים על הדרך בה אדם חווה את העולם שסביבו: עיוורון, חירשות. אם אלו לא ניתן להתווכח. למרות שאני בטוח שאנשים יגיבו שבכל זאת מצאו את עצמם נאבקים על זכויותיהם. לצערי יש אנשים שלא מכבדים את הזולת או את השונות שלו. לפעמים פשוט מדובר בחוסר יכולת להבין את השונה.

ישנם גורמים פיזיים שצריך לאבחן כדי לגלות: עיוורון צבע, תתרנות, הפרעת ויסות חושי. ומלבד אילו ישנם גורמים נוירולוגיים כמו אוטיזם שצריך לאבחן. לפעמים זה מופיע בסריקות מוח כזאת או אחרת, ולפעמים זה מוכח על ידי אבחון בהתבוננות ומילוי שאלונים.

לקויות שיותר קשה לאבחן, כמו קשב וריכוז או אוטיזם, יכולות להישאר לא מאובחנות שנים ולהשפיע על דרך החשיבה שלנו, ועל ההערכה האישית שלנו על עצמינו. הלקות, זמן ואופן הטיפול בה משפיעות על העתיד שלנו.

אבחון וטיפול מוקדם באוטיזם, ככל הניתן משפר סיכויים למימוש פוטנציאל חיובי ומלא. זה נכון גם לגבי לקויות שונות.

הבעיה היא שכשאנחנו מתקשרים עם האדם שמולנו, אין לנו דרך לדעת איך הוא מפענח את המסר שאנחנו מבקשים להביע. אנחנו יכולים רק להתבונן על ההתנהגות, ולהקשיב לתגובה, כדי לראות אם זה תואם את הציפיות שלנו.

חלוקת אנשים לקטגוריות ככלי לניהול מערכת חינוך

לשמחתי אחד הדברים שלמדתי בתואר לחינוך היה על ההתקדמות של הפסיכולוגיה בתחום האבחון, ובתחום הלמידה.

בעבר, הפתרון היחיד עבור אנשים נוירו-א-טיפיקליים מכל סוג, שהתקשו להיטמע בחברה, היה פשוט להכניס אותם למוסד למתמודדי נפש. אבל התקדמני הרבה מאז, והגענו ליכולת לזהות מורכבויות נוירולוגיות מגוונות. גם הכלים לעבודה מול המורכבויות השונות השתפרו פלאים.

כעת אפשר לעבוד עם מגוון אנשים ולשלבם בחברה בעצמאות חלקית עד מלאה, במקום להסתירם במוסדות.

החלוקה לקבוצות במערכת החינוך כיום

מערכות גדולות כמו מערכת חינוך או תעסוקה, חייבות לחלק אנשים לקטגוריות כדי להיות מסוגלות להתמודד איתם.

כשזה מגיע למערכת החינוך, המערכת מחפשת לשים כל ילד בקטגוריה, שמאפשרת לה לחנך אותו להישגים מדידים. בסופו של דבר המטרה – "לייצר" בוגר המסוגל לתרום לכלכלה.

אנשי החינוך והמדע מפתחים את שיטת הקטלוג לכיוון מדויק יותר, מתוך הבנה שילד שגדל להיות עצמאי יתרום לחברה, ויניע את הכלכלה. גם מהצד השני, ככול שיותר ילדים נופלים בין הכיסאות ונמצאים בקטגוריה לא נכונה, כך יוגבר העומס על הכלכלה.

כן. בסוף הכל נמדד בכסף.

תפקיד ההורים לילד עם אוטיזם כנגד או בתוך המערכת

על מנת שהמערכת תוכל למקסם את הפוטנציאל האנושי, יש צורך למיין את מי שנכנס אליה לפי קטגוריות. לשם כך משתמשים בכלי אבחון התפתחותי או רפואי מסוגים שונים. (מערכת החינוך לא כל כך טובה במיקסום הפוטנציאל, אבל המצב בהחלט יותר טוב מבעבר)

אנחנו זקוקים לאבחון רשמי כדי לקבל הקלות, סיוע כלכלי ולקבל מסגרת חינוכית מותאמת. חשוב להגיד שאבחון לשם עצמו ללא הכנסתו בצורה רשמית למערכת לא תמיד מקנה זכות לקבל סיוע מהמדינה.

התנהלות זו בעצם נועדה כדי לאפשר קבלת עזרה. בגלל התנהלות זו יש לא מעט הורים שחוששים מתיוג ילדיהם בגיל מוקדם ולכן לא מדווחים על האבחון של ילדם. מצב זה גורר צורך או בהשקעה פרטית של ההורים בחינוך ביתי או בקשיים בקבלת סיוע עבור הילד.

גם בחינוך הביתי, קריאה נכונה של אבחון מדויק, יתכן לנו אפשרות לבנות תכנית טיפולית יעילה יותר.

נקודות ציון חשובות בהיסטוריה של מדע האבחונים

מבחן מנת המשכל IQ

מזה שנים רבות, שמדענים מנסים למצוא דרך טובה לבחון ולקטלג את האינטליגנציה של בני האדם.

בשנת 1905, פיתחו בצרפת הפסיכולוג אלפרד בינה ושותפיו את מבחן מנת המשכל לילדים, מבחן הIQ, שאומץ בהתלהבות מסביב לעולם על ידי הביורוקרטיה, בגלל הפשטות שבה ניתן לתת ציון מספרי לילד, ולמיין אותו לקטגוריות כמו "גאון", "רגיל" או "מעוקב התפתחותית".

מבחן הIQ, מתמקד ביכולות מתמטיקה, הנדסה מרחבית ולוגיקה, ומתעלם מיכולות בכל תחום אחר. לכן עבר ביקורת רבה שכן הוא לא נמצא כמבחן טוב לניבוי הצלחה מקצועית. החוקרים הגיעו למסקנה שצריך לשכלל את המבחן, והציעו דרכים נוספות לבחון אינטליגנציה.

היום מקובל יותר להשתמש למשל במבחנים המותאמים של דיוויד ווכסלר: WAIS למבוגרים, וWISC לילדים.

תיאורית האינטליגנציות המרובות

ב1983, הגה הפסיכולוג הווארד גרדנר, את תיאורית האינטליגנציות המרובות. התיאוריה של גרדנר, משפיעה מאוד על הדרך בה מחנכים היום צוותי הוראה. היא מאפשרת למורה לתת מקום ליכולות מעבר להגדרת האינטליגנציה הקלאסית.

התיאוריה הזאת לא מתכתבת היטב עם הצורך הביורוקרטי למיין ילדים לפי עקומה סטטיסטית, שכן היא מאפשרת לילד למשל, להיות גם טוב בחשיבה לוגית וגם טוב בספורט אבל פחות ביכולות חברתיות, (ועדיין להיחשב מוצלח).

כאשר נותנים מקום לאדם להיות בעל מגוון יכולות, זה מקשה על חישובים סטטיסטיים. אך זה משחרר את המערכת מהקיבעון על הצלחה דרך יכולות לוגיות-מתמטיות בלבד.

התיאוריה החלה עם שבע תחומי אינטליגנציה, והתרחבה מאז לעשרה. עיקר ההשפעה של האינטליגנציות המרובות היא לא במדידה של חוזקות חולשות, אלא באפשרות בחירה של התלמיד להביע את יכולותיו בצורה אוטונומית יותר. לדוגמה בבגרות באנגלית, התלמיד יכול לבחור לעשות בגרות קלאסית או חלקית בשילוב עם תיק עבודות שנעשו לאורך זמן.

סוגי האינטיליגנציות המרובות על פי גרדנר

כאשר הגה גרדנר את תיאורית האינטליגנציות המרובות, הוא הבחין בשבעה תחומים שונים וברורים בהם ניתן לבחון הצלחה של בן אדם. שנים לאחר מכן, הוסיף מספר תחומים נוספים. להלן שבע האינטליגנציות המרובות:

האינטליגנציה לשונית-מילולית

היכולת להשתמש בשפה מדוברת או כתובה. בגיל קטן מדובר על רכישה מהירה יותר של שפה, או שפות מרובות. בגיל מבוגר יותר, היכולת ליצור שירה, או לכתוב היטב. הצלחה מקצועית בתחום לשוני: משורר, קריין, סופר, מתרגם.

אצל ילדים על הרצף האוטיסטי תחום זה לפעמים קשה יותר לפיתוח. אצל ילדים בעלי קושי ביצירת שפה או בארגון מחשבה לכדי שפה ננסה להוסיף ללמידה יותר הדגמות מוחשיות, עבודה עם חומרים ועוד. לא נסתמך רק על מערכי שיעור פרונטליים.

כדי להתגבר על הפער השפתי, אנחנו נשתמש במגוון אמצעי תקשורת תומכת וחליפית. שפת הסימנים, כרטיסיות תקשורת, סיפורים חברתיים וכרטיסי ניווט יכולים לעזור. גם הקלדה במחשב במקרים מסוימים מאפשרת לילד לפרוח.

אנשים עם אוטיזם ואינטליגנציה שפתית-לשונית גבוה יכולים למצוא את הצלחתם דווקא מהבנה עמוקה של חוקי השפה.


האינטליגנציה הלוגית-מתמטית

כדי לפתור קוביה הונגרית, יש לשנן נוסחאות מורכבות של סדר פעולות

היכולת להבין סדרות, מערכות, מספרים ואלגברה, יכולת להסיק מסקנות ולפתור בעיות בצורה מסודרת. בגיל צעיר, היכולת להבין סיבה ותוצאה, סדרות. בגיל מבוגר, יכולת מתמטית גבוהה, חקר וחשיבה מדעית. הצלחה מקצועית בתחום: מהנדסים, מתכנתים, מדענים.

*מבחני הIQ הקלאסיים מתבססים בעיקר על האינטליגנציה הלוגית-מתמטית, ומתעלמים מהאינטליגנציות המרובות האחרות.

ילדים עם הפרעת קשב וריכוז ו/או לקויות למידה (דיסקלקוליה במיוחד) עשויים מאוד להתקשות בתחום הזה.

מספרים או סדרות הן חומר שניתן להמחשה במגוון צורות. הבנת עיקרון של כפל לדוגמה, אם לא תתאפשר בדרך המקובלת. ניתן לעבוד עם אביזרים פיזיים שייצגו מספרים.

לדוגמה, במקום לכתוב את סמלי המספר (2*2=4) אפשר להשתמש בחרוזים, לצד סמלי המספר, או אפילו בלי הסמלים, עד שהילד מבין את העיקרון.

רק אחר כך נחזיר את סמלי המספרים. השתמשו בדמיון רב. הפכו את המתמטיקה למשחק, וכך יגדל הסיכוי שהילד (או המתבגר) יבין.

שבירת מיתוס איש הגשם – לא כל האוטיסצטים גאונים מתמטיים (סוואנטים)

אוטיסטים רבים מוצאים נחמה בסדר לוגי מסוים. יש נטייה אוטיסטית לחזק את הכישורים הלוגיים. ניתן לראות את זה כאשר פעוט עם אוטיזם ייקח צעצועים ויסדרם בשורה.

אך כמו שיש גיוון בין כל בני האדם, כך גם בתוך אוכלוסיית הספקטרום האוטיסטי. לאוטיסטים יש מגוון יכולות קוגניטיביות והתנהגויות מגוונות.

לא כל האוטיסטים גאונים. וגם בין אלו שכן, נדיר למצוא סוואנטים.

בסרט איש הגשם – הגיבור מסוגל לספור במדויק בתוך שבריר שניה את כמות הקיסמים שנפלו לרצפה. כאן מתבצע שילוב של שתיים מהאינטליגנציות המרובות – הכמותית והמרחבית.

אנשים שמגיעים לרמת התמקדות כזאת באינטליגנציה אחת או שתיים עלולים להיות נכס לחברה, אבל לרוב זה מגיע גם עם לקויות שקשה להתגבר עליהן.

מנגד, המשיכה לחוקיות היא לא חובה באבחון אוטיזם. אנשים עם אוטיזם לא בהכרח יהיו חזקים במתמטיקה באופן טבעי.


האינטליגנציה המרחבית

פעם היינו צריכים לפתוח מפה, היום יש אפליקציות ניווט בנייד

הבנה של המרחב החזותי.

  • יכולת לקרוא מפה
  • להבין איך צבעים מתכתבים אחד עם השני
  • יכולת לדמיין ולהשתמש בעולם החזותי גם מבלי לראות אותו
  • יכולת למקם את עצמך ודברים במרחב

הצלחה מקצועית בתחום: אמן, גרפיקאי, ארכיטקט.

למעשה הרבה אנשים, עם או בלי שונות קוגניטיבית, מתקשים בתפיסת מרחב על רקעים שונים. כדי להקל על ילד המתקשה בתפיסת מרחב, צריך ליציר מרחב באמצעים מוחשיים. למשל, יצירת מרחב בשימוש בבדים עם טקסטורות שונות יכולה לעזור.

דוגמה נוספת, אנשים עם לקויות ראיה מתקשים מאוד בהבנת מרחב. לכן עם הזמן מלמדים אותם להתמצא בעזרת חושים נוספים. היום משתמשים באפליקציות ניווט בעלות מאפייני קול שאומרות לאן לפנות, כך שיש פתרונות קיימים.

איך לחזק את האינטליגנציה המרחבית

אבל מה עושים כשיש קושי בתפיסה מרחבית? למשל, אנשים שמתקשים לאמוד מרחב שבין הכדור שבדיוק נזרק אליהם לפנים שתכף יחטפו מכה?

אצל ילדים שלומדים לתפוס כדור, מתאמנים עד שהם מצליחים בעקביות במרחק קבוע.

אחרי כמה ניסיונות, אם נתקרב או נתרחק. אם יהיה להם קשה לעמוד את השינוי והם יפספסו, נחזור להתאמן על מרחק קבוע. כך עד שהצלחתם עקבית, ואז שוב ננסה לשנות את המרחק.

אינטליגנציה מרחבית ואוטיזם

במחקרים על אוטיזם, התגלה שלאוטיסטים יש קושי להבדיל בין העיקר לטפל בקלט החזותי. הם לא מצליחים לסנן את מה שהם רואים ולהתמקד בפרטים העיקריים.

"כשהכל חשוב – כלום לא חשוב"

דרך החשיבה הייחודית באוטיזם בהקשר המרחבי יכול להיות יתרון או חיסרון.

בצבא למשל, ישנה יחידת מודיעין שמגייסת אוטיסטים עם יכולת לזהות פרטים בתמונות לווין. היחידה הזאת מהווה דוגמה נפלאה לשימוש בתיאורית האינטליגנציות המרובות לטובת הפרט והחברה. אוטיסטים שאחרת היו נפלטים מהצבא מבצעים פעולות שאנשים עם התפתחות רגילה לא מסוגלים.

מצד שני, אנחנו מוצאים את עצמו מבקשים למילד אוטיסט למצוא משהו בארון ונכשלים. הוא יכול להסתכל ישירות על החפץ המבוקש ובכל זאת לפספס.


האינטליגנציה המוזיקלית-שמיעתית

לכל אחד סגנון מועדף במוזיקה, אך כולם מתחברים למוזיקה שהם אוהבים

אינטליגנציות מרובות- האיטליגנציה המוזיקלית-שמיעתית:

  • הבנה מוזיקלית.
  • יכולת לזהות מרכיבים בתוך יצירה מוזיקלית
  • יכולת לנגן בכלי נגינה.

הצלחה מקצועית בתחום: DJ, זמר, נגן, מלחין, מנצח.

ישנם ילדים שלומדים טוב יותר דרך שמיעה. לילדים כאלו ניתן לעזור עם הקלטות של החומר הנילמד. אנשים כאלו אולי יזדקקו לכיתה שקטה שבה ניתן לשמוע את המורה הייטב. לילדים כאלו מומלץ שלא להפסיד ימי לימוד כי החומר הנילמד בעצם מושמע להם.

סדרות מתמטיות למשל דומות בצורה בה המוח זוכר אותן למבנה של מנגינה. לכן ניתן להיעזר ביכולת הטבעית של הילד ללמד פענוח של סדרות. כמו כן הכנסת חומר רב מלל, לשיר עם מנגינה.

דוגמה טובה לכך היא חודשי השנה. אין ילד בישראל שלא למד את שיר חודשי השנה, ולא זוכר שבתשרי נתן הדקל פרי שחום נחמד.

מנגנון נוסף שיכול לעזור הוא -שיחה על החומר הנלמד (שירה למדה כך הכי טוב למזלה הטוב אבא שלה יכל לתרגל את החומר הנלמד בשיחה במיוחד בנושאים רבי מלל), קבוצות למידה בה כל אחד מציג חומר נלמד הינם שיטה טובה נוספת עבור ילדים בעלי יכולת למידה אודיטורית מוגברת.

מוזיקה היא שפה אוניברסלית. המוזיקה משחררת חסמים, ומשפרת את יכולת הלמידה אצל כולם. ילדים רבים מתחברים בצורה יוצאת מן הכלל למוזיקה. אנחנו נזמזם לתינוק שיר ערש, כדי להרגיע. אך מה שהורים רבים לא יודעים, זה שניתן לרתום את היכולת המופלאה הזו, גם ללמד ילדים תחומים בהם הם מתקשים, ובמיוחד תחומים הקשורים לשינון.

האינטליגנציה המוזיקלית ואוטיזם

בגלל היכולת של מוזיקה לשחרר חסמים, ניתן להשתמש בה לקידום ילדים על הרצף האוטיסטי. המוזיקה יכולה לסמן שהגיע זמן לעשות פעולה מסויימת. כמו ברדיו שמתחיל אות מוזיקלי, אנחנו לומדים שיש מעבר לחלק הבא של התכנית.

אצלנו בבית, אנחנו משתמשים בשירים מסויימים כדי להניע את הילדים לפעולה. למשל, יש לנו שיר שמניע את הילדים למקלחות לגמרי לבד. כשחגי מתחיל לשיר אותו, הילדים מיד מפסיקים פעילות והולכים לפתוח אמבטיה. אין צורך לריב, כי השיר מסמן האת המעבר.

אנחנו משלבים שירים כאשר אנחנו מנסים ללמד את הילדים פעולה שגרתית. יש שיר לאמבטיה לרחצה עצמאית. יש שירים לפעולות בשירותים כדי לעודד ילדים להיגמל מחיתולים. ועוד…


האינטליגנציה הגופנית-תנועתית

הכרות עם יכולות הגוף, יכולה להביא אותנו לתוצאות מדהימות

אינטליגנציות מרובות – האינטליגנציה הגופנית-תנועתית.

  • יכולת שליטה בתנועות הגוף.
  • קואורדינציית יד-עין.
  • מוטוריקה גסה ועדינה.

הצלחה בתחום: ספורטאי, רקדן, פסל, צייר.

גרדנר הסביר כשהתבונן על ספורטאים מצליחים, הבין שההצלחה שלהם בתחומם שוות ערך להצלחה בתחומים אחרים. ההצלחה של ספורטאי נובעת לא רק חוזק פיזי, אלא גם מהשליטה בגוף כולו ובכל שריר בנפרד.

שימוש טוב לנטיה לאינטיליגנציה גופנית ללמידה: הכנסת חומר נילמד לאימון גופני. למשל, משחקי כדור של תשובה ושאלה.

כאשר הגוף מרוכז במטלה גופנית החומר הנלמד נקלט בקלות רבה יותר אצל ילדים אלו.

אינטליגנציה של המוטוריקה העדינה

אדם שיודע להשתמש בידיים במומחיות יכול להפיק יצירות אומנות שחובבן לא יצליח להתקרב עליהן. אמנות היא למעשה שילוב של שתים מהאינטליגנציות המרובות – הגופנית והמרחבית.

מוטוריקה עדינה הינה בעיה בפני עצמה. פה כדאי להיעזר בריפוי בעיסוק ובפיזיותרפיה. רצוי לבצע אבחון אצל איש מקצוע, מפני שבעיות מוטוריקה עדינה משפיעות על טווח גדול של ילדים.

לעתים ניתן לפתור אותה בקלות, בליווי נכון. ולעתים יש פה מגבלה משמעותית, וצריך לתת לה מגוון פתרונות.

מגוון פתרונות לאחיזה לא נכונה של כלי כתיבה:

מעבר לקושי הטכני של שימוש בכלי כתיבה (גם ללא מגבלה התפתחותית, נגיד עקב דיסגרפיה) כתב יד הוא חלק מתפקוד יום יומי. אם שמתם לב לבעיה בהחזקת עיפרון כבר מגיל חמש מומלץ להתחיל לטפל.

גשו לרופא הילדים וקבלו הפניה לאיש מקצוע.

אינטליגנציה גופנית -ואוטיזם

ניקח כדוגמה את דולב שמאובחן עם אוטיזם. יש לו כל מיני קשיים מוטוריים. עבדנו איתו במגוון שיטות כדי לחזק את חגורת הכתפיים, ולהתגבר על ויסות חושי. הכל כדי לשפר את יכולות המוטוריקה הגסה והעדינה.

מאוד התקשתי ללמד אותו איך להתנדנד לבד בנדנדות. הוא התעקש עד ממש לא מזמן להיכנס לנדנדות של הקטנים ושאנדנד אותו.

תקופה ארוכה ניסיתי ללמד אותו לקפל וליישר את רגליו בהתאם לנדנוד. בפעם האחרונה שהיינו בגן שעשועים, הזזתי את פלג גופו העליון קדימה ואחורה.

החזקתי את הגוף שלו מהחזה והגב, והנחתי אותו איך לזוז כדי להניע את הנדנדה.

הפעם זה נקלט.

הוא הצליח להמשיך את הנדנוד לבד. הזכרתי לו שגם את רגליו צריך להזיז, והוא שילב בין התנועות באופן כמעט מושלם.

האינטליגנציה התוך-אישית

ללמוד את עצמנו, איך אנחנו מגיבים במצבים מסוימים, איך ללמוד

אינטליגנציות מרובות – האינטליגנציה התוך-אישית

  • מודעות עצמית גבוהה
  • הבנה של רגשות
  • הבנה של דרכי חשיבה
  • הכרה של חוזקות וחולשות

הצלחה מקצועית בתחום: פסיכולוג, מטפל.

אינטליגנציה תוך-אישית גבוהה, מתקשרת ליכולת אמפתיה גבוהה. אם אני מבין את רגשותי, אני יכול להבין את רגשות האחר.

כל אחד מאיתנו יכול לצמוח, בכל גיל. אפילו בגיל מבוגר יותר. רק אם נשכיל להבין את עצמנו היטב.

אם נרצה ללמוד משהו חדש, ואנחנו יודעים איזה שיטות למידה מעכבות אותנו, ועם איזה שיטות אנחנו יותר יעילים, הסיכוי להצלחה גבוה יותר.

אם נרצה להרחיב מעגל חברים, מוטב שנלמד את הרגשות של עצמנו. אנחנו יכולים ליצור קשרים טובים יותר עם האחר, ולהבין יותר את האחר, אם נדע לזהות בעצמנו את הטריגרים שלנו – איך אנחנו מגיבים בסיטואציות מסוימות.

אינטליגנציה תוך-אישית ואוטיזם

בתסמונת הספקטרום האוטיסטי, כהגדרה יש מגוון רחב של אישיות. אם זאת היות וזאת הפרעה של לקות תקשורתית, היכולת התוך-אישית לרוב בחיסרון.

נעבוד עם כרטיסי רגשות כדי לעודד את המודעות של הילד לרגשותיו וכיצד להביע אותם.

תסמונת גאונים

כאשר לילד יש אינטליגנציה גבוהה (IQ=לוגית/שפתית) אבל יכולת הבנת רגשות נמוכה יתכן שיסבול מתסמונת גאונים. הרבה ילדים על הרצף האוטיסטי סובלים מתסמונת גאונים למרות שיש הרבה ילדים עם התסמונת שלא נמצאים על הרצף.

כמה דוגמאות טלוויזיונית: שלדון קופר מהמפץ הגדול (דמות מוקצנת מאוד), ודוקטור האוס מ"האוס".

ילדים כאלו לצד היכולות הגבוהות שלהם לעתים אינם מבינים, או אפילו משועממים, על ידי בני גילם. דבר זה יוצר קושי רגשי. כדאי לספק להם תמיכה בשיטות שונות כדי לאפשר התפתחות רגשית תקינה.

במצב ההפוך לתסמונת גאונים נפגוש ילדים היפר אמפתיים אצל ילדים קטנים נבחין באמפתיה מוגברת לפעמים לצד לקיחת אירועים ללב של אותם ילדים. חשוב לשים לב ולעזור להם להבדיל בין האירוע שקרה למשמעות שלו. הורה לילד כזה צריך לדאוג לדרך בה ילדו יוכל לשחרר את אותם רגשות שמצטברים.

.

האינטליגנציה הבין-אישית

יכולת להבין איך עובדת החברה, יכולת מנהיגות, זיהוי ושימוש נכון במנגנונים חברתיים. הצלחה מקצועית בתחום: מנהיג/מנהל שמצליח בתפקידו מבלי לפגוע בפקודיו.

קצת קשה להבדיל בין האינטליגנציות המרובות התוך-אישית והבין-אישית. מנהיג טוב יהיה כזה בגלל שהוא מבין את עצמו היטב.

אצל ילדים כאלו, כאשר יש יכולת מנהיגות הטבעית, מוטב לחזק ולפתח בהם רגישות מוסרית. החובה ליצירת מנהיגות חיובית ורגישה לא תמיד באה יד ביד עם הכריזמה המנהיגותית הטבעית הזו (ראו דוגמה את הפוליטיקה הישראלית של ימינו).

הורים לילד כזה יצטרכו ללמוד מהר להציב לו גבולות ולהיות ערניים מאוד למה שהוא עושה במסגרת החברתית שלו, ולהיות עם יד על הדופק שהילד שלהם מנצל את הכישרון המיוחד הזה לטובה. וזהו אתגר מורכב מאוד שכן מול הצורך לאפשר חרות לילד אנחנו חייבים להיות מודעים ליכולות השכנוע שלו ולדעת שבקלות הילד שלנו יכול לשכנע את חבריו לפעילות פחות רצויה.

גם אם אין יכולת מנהיגות טבעית, ניתן לרכוש ולהתאמן במיומנויות חברתיות. ניתן לאמן מיומנויות מנהיגותיות גם בלי יכולת טבעית.

האינטליגנציה הבין-אישית ואוטיזם

היות ויש קושי לילדים עם אוטיזם להבין את עצמם, עוד יותר נדיר לראות אותם מצלחים בתפקידים מנהיגותיים. אם זאת, ישנם כאלו המצליחים כמנהיגים. זהו פשוט כישרון שצריך לאמן.

האינטליגנציה הטבעית

האנושות בודדה עצמה מהטבע בבניית קירות. צמחים בתוך הבית מחזקים את הבריאות

אינטליגנציות מרובות – האינטליגנציה הטבעית. חיבור עם צמחים וחיות, ואפילו הכרת הגוף שלנו עוזרת לנו להיות שמחים ובריאים:

  • הכרה של עולם הטבע
  • אנטומיה
  • יכולת גינון
  • הכרה עם תכונות של צמחים
  • הבנה של עולם החי

הצלחה מקצועית בתחום: רופא או וטרינר, גנן, רפואה אלטרנטיבית, שף.

הניתוק שלנו מהטבע, באמצעות בניית דירות במגדלים בתוך ערים, פוגע בבריאות שלנו. אימוץ חיית מחמד, גידול צמחים בחלון, וטיולים בטבע עושים אותנו שמחים יותר, ובריאים יותר (צמח בבית מטהר את האוויר ומשחרר חמצן וחומרים טובים אחרים). לילדים שמחוברים לטבע מגיל צעיר, יש הרבה פעמים מערכת חיסונית חזקה יותר.

האינטליגנציה הטבעית ואוטיזם

בגלל שאוטיזם הרבה פעמים מגיע עם הפרעת ויסות חושי, יהיה קשה להם לצאת מאזור הנוחות ולהתעסק בעולם הטבעי. אפשר ורצוי להשתמש במגוון רעיונות לעבודה עם הוויסות החושי כדי להרחיב את היכולת הטבעית.

אינטליגנציות מרובות נוספות

בשנת 2016, בראיון טלויזיה, גרדנר הוסיף שישנם עוד תחומים שלא נכנסו לתיאוריה שלו, אך קשה למקם אותם בתוך האינטליגנציות הבסיסיות. למשל היכולת ללמד אדם באפקטיביות – יכולה להיות אינטליגנציה בפני עצמה.

השילוב בין האינטליגנציות המרובות

אנחנו יצורים מורכבים. לכל אחד מאתנו יש רמת יכולת שונה בכל אחת מהאינטליגנציות המרובות. ובכל מקרה, כדי להיות מוצלחים בקריירה מסוימת, נדרש שילוב של כשרונות.

למשל, כדי להצליח בספורט כמו כדורסל:

  • מעל הכל אנחנו צריכים להיות בעלי קואורדינציה וכושר טובים ( אינטליגנציה גופנית)
  • אנחנו צריכים להיות טובים בלעמוד את המרחק בינינו לבן הסל (מרחבית)
  • לתקשר היטב עם חברי הקבוצה (בין-אישית)
  • ולתכנן איך להשתחל בין היריבים למיקום טוב לזריקה (לוגית). ועוד…

גם אם אנחנו חלשים בתחום מסוים, אפשר לחזק אותו בעזרת תרגול. או שניתן להתמקד בחוזקות שלנו. כהורים עלינו לתת לילדים שלנו הזדמנות לפתח את שלל הכישורים של ילדינו כדי לאפשר להם למצוא את הדרך שלהם להצלחה.

יישום התיאורית האינטליגנציות המרובות במערכת החינוך

החינוך בארצות הברית וכן בארץ עד כה התבסס על הצלחה בתחומי המתמטיקה והלשון, ולכן שם דגש בעיקר על עלו בלימודי הליבה. אך למרות שהחינוך ייצר ציונים גבוהים בתחומים האלו, להצלחה בבתי הספר לא היתה התאמה להצלחה בתחומים המקצועיים שלאחר מכן.

למרות שהתאוריה של גרדנר לא התקבלה באופן רשמי בפסיכולוגיה הקלאסית, מערכת החינוך בארצות הברית (וגם כאן בארץ) זיהתה שהיא עונה על צורך מהותי, ולכן התקבלה באופן חזק בארה"ב. כאן בארץ, כמו בכל התחומים, מערכת החינוך זיהתה את האופנה האמריקאית קצת באיחור, אך התחילה לאמץ גם היא את השינוי בשנים האחרונות.

השינוי המובהק ביותר לדעתי היתה בקדנציה הקצרה של הרב שי פירון כשר החינוך. ברפורמה שהוא ניסה להנהיג שם דגש רב על "למידה חווייתית" שבעצם מתבססת בכבדות על העקרונות של תיאורית האינטליגנציות המרובות. לצערי, כמו שציינתי, הביורוקרטיה מאוד מתקשה להבין איך מגוון דרכים להביע הצלחה יכולים להיות רלוונטיים למערכת החינוך. בפרישתו וכניסת השר נפטלי בנט לתפקיד, שוב חזר הדגש ללשוני ומתמטי ("חמש יחידות מתמטיקה! חמש יחידות אנגלית!").

מבחני אינטליגנציה מול שונות קוגניטיבית

עם נשים את הילדים שלנו מול מבחן הIQ נקבל מספר שמקטלג אותם בצורה רחבה מדי.

מבחן הIQ גם הוכח שנשאר יציב סטטיסטית לאורך זמן. המשמעות היא שעם ילד עם IQ נמוך לא ניתן לעשות כלום. לעומת זאת, אם נשתמש באינטליגנציות מרובות ככלי, נעדיף בילדות לחזק יכולות חלשות כדי לייצר איזון, ורק בבגרות נראה שיש טעם לחזק יכולות בהן הילד כבר חזק על חשבון היכולות החלשות.

במקרה של ילד עם לקות תקשורתית כמו אוטיזם, אנחנו מנסים לחזק את היכולות התקשורתיות ככל שניתן. בבגרות שמים על זה פחות דגש, אך עדיין רואים את האדם השלם, ובוחנים כיצד ניתן לשלב את חוזקותיו בחברה.

למשל בני הגדול, מאוד אוהב מספרים. הוא בן 7 וכבר מתעסק בתרגילי כפל וחילוק. אני מאפשר לו את זה, אך בגיל הזה הדגש הוא על חיזוק כישורים תקשורתיים. קשה לחזות לאן זה ייקח אותו בבגרותו, אך אם יכולותיו התקשורתיות לא יהיו חזקות מספיק, יהיה לו קשה מאוד להיות עצמאי, גם אם יכולותיו המתמטיים יהיו ברמה אקדמית גבוהה. ומנגד, גם אם יכולותיו התקשורתיות יישארו מוגבלות, הן לא יבטלו את חוזקו בלוגיקה, ובתוך מסגרת מוגבלת אפשר יהיה למצוא את הדרך לאפשר לו להביע את החוזקות.

דוגמה נוספת: אני מאוד נהניתי ללמוד הוראה. היו לי ציונים גבוהים, ואני מבין היטב את כל התיאוריה. אך במבחן התוצאה, לא הצלחתי במקצוע. לפי התיאוריה של גרדנר, אינני חזק בתחום האינטליגנציה הפדגוגית. ישנם גורמים נוספים לכך שעזבתי את ההוראה, כמו חוסר יכולת לישון בלילה בגלל ילדיי, אבל בגדול אחרי חמש שנים בהוראה, הבנתי שזה פשוט לא המקום הנכון לבטא את יכולותי.

הפסיכולוגיה בבית

כשזה מגיע להעברת מידע לילדנו בבית, אנשים נוטים לעשות אחד משני דברים:

  1. ללמד את ילדנו כמו שהורנו לימדו אותנו
  2. לנסות ללמד את ילדנו הפוך מאיך שהורנו לימדו אותנו

קשה מאוד לצאת מדפוס החשיבה שחווית בתור ילד. למרות זאת, מומלץ לנסות לברר איזו דרך לימודים הכי טובה עבורו. ברגע שתבינו את הדרך הטובה עבורו תוכלו לסייע לו ולמורים שלו להגיע אליו בצורה הטובה ביותר.

שימו לב – ילדינו שונים מאיתנו. רבים מאוד מחפשים את קווי הדמיון בינינו לבין האנשים שאותם אנו מגדלים. לא תמיד זה המצב.

הדרך הטובה ביותר להבין את דרך המחשבה של ילדינו היא לאפשר להם מגוון התנסויות למידה שונות ולתצפת עליהם בצורה מודעת. השאלה המנחה היא – האם הילד שלי הבין את המסר והאם הוא הבין אותו בקלות!

רישמו לכם מה הייתה ההתנסות הטובה ביותר ונסו להעביר מסר נוסף בשיטה דומה. ככול שתתנסו יותר כך תבינו יותר את עולם המושגים בתפיסתי של הילד שלכם ותוכלו לרתום זאת להבאתו להישגים אקדמיים ואישיים טובים יותר.

שאלוני אינטליגנציות מרובות, כדוגמה מאתר ברנקו וויס, נותנים למורה (או להורה), תמונת מצב של תלמידיו המאפשרת לו להבין איך לעבוד עם הקבוצה ואיך לאפשר לכל אחד לעבוד בצורה אישית. אנחנו יכולים להשתמש בשאלות האלו, כדי להבין איזה חוזקות/חולשות יש לנו, ואיך הילד שלנו שונה מאיתנו. בכלי הזה נוכל לפתח את המקום שבו הילד יכול לצמוח בדרך האישית שלו, בנפרד משלנו. זה גם יאפשר לנו לזהות איזה תכונות דורשות חיזוק, ואיזה תכונות יש לילד מספיק משאבים, ולא נדרשת עבודה.

אינטליגנציות מרובות בבית עם שונות קוגניטיבית

אם יש לנו ילדים עם שונות קוגניטיבית, ומגבלות מסוימות, אין זה אומר שאין להם אישיות מורכבת או יכולות שניתן לחזק. כדי לזהות איזה מגבלות עומדות מולו, ולעבוד עם החוזקות שיכולות לפצות עליהן.

.

לסיכום

בפוסט דיברנו על ההתפתחות של הפסיכולוגיה החינוכית, ממקום של תיוג ילדים לפי יכולת מאוד מצומצמת, לעבר תיאוריה, אומנם קצת שנויה במחלוקת, אך פתחה אפשרות לילדים להצליח (גם אם הם לא תמיד בעשירון העליון של חמש יחידות מתמטיקה).

חשוב להבין שלרוב האנשים בעולם בעלי יותר מיכולת אחת חזקה. חשוב להבין שאם אדם לא יהיה מהנדס טילים (אינטליגנציה לוגית), ודווקא יעדיף לעסוק בדיקור סיני (אינטליגנציה טבעית, ותוך-אישית), הוא עדיין יכול להיות מאושר כי הוא משתמש ביכולות שלו בדרך הכי מתאימה עבורו. ואם אנחנו לא שואפים להיות מאושרים, אז מה הטעם בכלל?

חשוב מאוד להתנסות עם ילדינו במגוון דרכי לימוד הקיימות ולנסות לעמוד כבר בילדות המוקדמת מה היכולות הטבעיות שלהם כדי לרתום אותן לטובת ההשכלה הפורמלית והלא פורמלית שלהם. לנו יש בבית ילד אחד עם אינטליגנציה לוגית – מתמטית מפותחת, ילדה אחת עם אינטליגנציה תוך-אישית מפותחת, וילד עם אינטליגנציה גופנית ומרחבית מפותחת (אצלו זה מורגש ביכולות להרכיב ולפרק דברים ), ברגע שאנחנו מבינים שאלו החוזקות שלהם אפשר לעזור ולבנות את היכולות הפחות חזקות שלהם דרך היכולות היותר חזקות שלהם וכמובן לחזק אותם במקומות החזקים שלהם.

"חנוך הנער לפי דרכו" מקבל פה את המשמעות החיובית שלו.

עבודה נעימה לכולנו.

כמו תמיד הארות ושאלות אתם מוזמנים לשלוח אלינו לבלוג.