פורסם ב- 8 תגובות

איך בוחרים מסגרת חינוכית עבור ילד עם אוטיזם – מדריך הכנה לוועדת זכאות ואפיון

מודעות פרסומת

אז קיבלתם תאריך זימון לוועדת זכאות ואפיון. איך מתכוננים לוועדה? מה קורה שם? האם לבחור גן תקשורת או שילוב? האם יש אפשרויות נוספות?

בכל שנה בסביבות ינואר מתחיל לחץ מסוים. במיוחד אצל הורים שצריכים להכניס ילד ראשון עם אוטיזם לשלב הבא במערכת החינוך.

בתור הורים שעברו כמה וכמה ועדות זכאות ואפיון, אנחנו רוצים לשתף כמה טיפים כדי לעזור להורים שעומדים לעבור זאת בפעם הראשונה.

בואו נתחיל.

איך בוחרים בין גן תקשורת או שילוב לילד עם אוטיזם

כאשר אנחנו לא מכירים את המערכת, זה מאוד מלחיץ. איפה ישימו את הילד? האם המסגרת אליה יגיע היא הנכונה ביותר לצרכים שלו? בפוסט הזה ננסה לענות על השאלות בנושא: איך בוחרים מסגרת חינוכית לילד עם אוטיזם.

באוגוסט 2020 התראיינו בקבוצת הפייסבוק "הורים מדברים ילדים" של אתר אינפוגן. לי גביש ביקשה שנכתוב איך מתכננים ובוחרים מסגרת חינוכית לילדים עם אוטיזם. בפוסט נתייחס לסוגים שונים של מסגרות חינוך לילדים עם אוטיזם בהתאם לגיל.

מסגרות חינוך מגיל 1 עד 18

נדבר בכתבה על:

  • גילאי שנה עד שלוש
  • גן תקשורת
  • גן שפתי
  • חינוך ביתי
  • שילוב בגן רגיל
    • אנשי צוות בשילוב
    • ההורים בגן
  • בית ספר חינוך מיוחד
  • כיתת תקשורת
  • שילוב בבית ספר

גילאי שנה ועד שלוש – חינוך ביתי, מעון שיקומי או שילוב

ילדים שאובחנו בגיל מוקדם יחסית יכולים להיכנס למעון שיקומי-תקשורתי. תוכלו לנסות דרך משרד הרווחה להיכנס למסגרות אלוטף וגנים שיקומיים נוספים.

מעון שיקומי-תקשורתי הוא מסגרת טיפולית מקדמת. נמצאים בו לא רק ילדים על הספקטרום האוטיסטי, אלא גם תסמונות אחרות. המשותף להם בעיות בתקשורת.

אם ניתנת לכם האפשרות, אני ממליצה בחום לבחור במסגרות משקמות כאלו. בגיל הזה המוח הכי גמיש והכי הרבה תועלת תגיע מעבודה ושיקום אינטנסיבי.

לרוב לא בוחרים גן ספציפי אלא סוג מסגרת. לילדי שילוב יתכן שניתן בחירה של גן רגיל מתוך רשימה.

החלופות הן לוותר על המסגרת השיקומית ולהכניס למעון רגיל או להשאיר בבית עד גיל גן. בדרך כלל ניתן לקבל דרך קופת החולים כמה מהטיפולים המשלימים. רצוי לנצל אותם, לא רק כדי לעבוד עם הילד, אלא גם כדי לרכוש כלי חינוך לעצמכם.

גילאי גן ארבע עד שש – גן תקשורת, שפתי, שילוב או חינוך ביתי

לבחירתכם מספר מסגרות לגילאי גן:

גן תקשורת

זו המסגרת עם הכי הרבה שעות טיפול. צוות בגן תקשורת הכי גדול, ועבר הכשרה ייחודית לטיפול בילדים עם אוטיזם.

בגן תקשורת יהיו עד 8 ילדים. (ב2022 החריגו עד 10)

השעות שלו הן בין 7:30-16:45 (בדרך כלל). הוא עובד מרבית החופשים במסגרת קייטנה ובקיץ עד ה15.8.

בגן הילדים יקבלו טיפולים פרטניים , קבוצתיים, חוגים, ארוחה חמה בצהריים, וההורים יקבלו הדרכת הורים על ידי המטפלת הרגשית, שמלווה את הילד שלהם כל השנה.

תשלום לגן הוא עבור סבסוד הטיפולים ולפני הנחה עומד על בן 700-800₪ לחודש (נכון ל2020). זה עדיין זול בהשוואה לטיפול פרטי, כמו קלינאית תקשורת או מרפאה בעיסוק, שעומד על בין 250-300₪ ל45 דקות.

יש אפשרות לשלוח את הילד לגן בהסעה.

גן שפה

למרות שלרוב זו לא אופציה שמוצעת, היא אכן אפשרית.

בגן עד 12 ילדים.

אמורה להיות בגן קלינאית תקשורת לכל הפחות. בגן יהיו ילדים עם קשיים שפתיים מכל הסוגים ללא בעית תקשורת. כלומר לרוב לא מכניסים לא ילדים על הרצף האוטיסטי.

צוות הגן כולל גננת וסייעת ששייכות לחינוך המיוחד. הגן עובד כמו בגן רגיל עד השעה שתיים עם אופציה לצהרון. החופש הגדול נגמר בדומה לגן תקשורת.

חינוך ביתי

האופציה הזו קיימת לכל מי שחושב שהוא מסוגל. היא פתוחה לכל הורה. יש תהליך שבו מצהירים שהילד הולך לחינוך ביתי לפי הכללים שמציב משרד החינוך בנושא.

הסיבה שהרבה הורים בוחרים שלא לעשות זאת, בגלל שזה מאוד יקר! למעשה רק שלושה טיפולים בשבוע מסובסדים על ידי קופת החולים. ילדי הרצף האוטיסטי זקוקים לאין סוף שעות טיפוליות.

ההורה למעשה מתחייב בבחירה הזו ללמוד לטפל בילד בעצמו ובכל התחומים. לחליפין אתם יכולים לממן את טיפולים כאלו מכיסכם. בבחירה הזו מין הסתם הורה אחד לפחות משנה את דפוסי העבודה (הפרנסה) שלו, או מוותר על האפשרות לעבוד.

ניתן לבקש סיוע ממשרד הרווחה. בתנאים מסוימים תקבלו שעות סומכת בית.

היתרונות של החינוך הביתי

הרבה הורים שעשו חינוך ביתי אומרים שזו האופציה שקידמה את ילדם הכי הרבה. יתרון בחינוך ביתי מגיע בעיקר מהעובדה שהמחנכים של הילד, הם למעשה ההורים.

ההורים מכירים את סגנון הלמידה של ילדנו בצורה יותר אינטימית מכל מורה או גננת. בחינוך הביתי חלוקת הקשב של ההורה-המחנך היא לפי מספר הילדים, בניגוד ל8-35 במסגרות אחרות.

ההורה-המטפל הוא דמות הכי עקבית בחייו של ילד. מטפלים מתחייבים לשנה ולפעמים גם פורשים באמצע, אך ההורה נשאר שם בכל מצב כמעט.

למשל, אמא אחרי לידה לא לוקחת חופשת מלגדל את ילדיה האחרים.

חינוך ביתי בבית משפחת ריינר

אפילו אני וחגי שקלנו חינוך ביתי לא מעט פעמים, אבל לא חשבנו שנוכל לעמוד בזה מבחינה כלכלית לתקופות ארוכות.

לפחות כאשר דולב ודב היו קטנים היה יותר קל להשאיר אותם בבית. האפילפסיה האלימה והבלתי נשלטת שלהם הפכה את השליחה של שניהם למסגרת ללא פרקטית מבחינה חינוכית.

[עדכון 11.2022] באוקטובר 2022, דב קיבל טיפול דם טבורי והפסיק לפרכס. אם המצב ימשיך כך, יכנס למסגרת חינוכית בשנת הלימודים הבאה. בינתיים יש לנו סומכת בית מדהימה.

שילוב בגן רגיל

זו האופציה היחידה שנותנת לכם לדרג איזה גן מהאופציות שהעירייה נותנת לכם. תלוי בכללים של הרשות המקומית, אתם לא בוחרים סייעת, אלא רק גן.

כמו כן העירייה לא מתחייבת מי יהיה הצוות בגן. כלומר יש פה מספר נקודות שבכלל לא תלויות בכן ומשפיעות על היכולת של הילד שלכם להשתלב בגן.

מעבר לזה קחו בחשבון את המאפיינים הפיזיים של המבנה. למשל, האקוסטיקה בגן של נבו איומה. והוא משתמש באוזניות מבטלות רעש כשהוא מוצף מדי מהרעש.

בנוסף, צריך להכין את הילדים שבגן ולהתחשב ביכולות ההכלה שלהם. לנו השנה היו ילדים מדהימים בגן שהעצימו מאוד את הילד שלנו. צריך גם לקחת בחשבון את יחס הורי הילדים בגן. האם יצאתם או לא יצאתם מולם מהארון.

שיטת הניקוד בשילוב [נכון ל2021]

מלבד זה יש כמובן את שיטת הניקוד ( חוק חדש שנכנס השנה – יום אחד אני ובנט נשב כוס קפה, והאדון יסביר לי מה בדיוק הוא חשב לעצמו כשהחוק הזה נכנס).

אם עד היום היה סל אחיד שכל הילדים זכאים לו מהיום כל ילד מקבל סיוע לפי מספר נקודות אליהם הילד זכאי. ככול שיכולות הילד נמוכות יותר כך הוא זכאי ליותר נקודות. סה"כ יש 9 נקודות כל נקודה שווה 3.2 שעות עבודה של סייעת או 45 דקות של טיפול פארא-רפואי (קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק או טיפול רגשי) בשבוע.

תעשו חשבון זה לא ממש מספיק. להבדיל מ30 שעות סייעת היום. זה נכון שהיום אין אפשרות לשלב את הטיפולים בתוך הגן, אך ההוצאה של ילד עם קושי במעברים, לטיפול באמצע יום הלימודים או הכנסה מאוחרת למסגרת, מוציאה אותו מאיזון.

השנה כל טיפול עבור נבו היה מלווה בקשיי היפרדות, טנטרומים, וקריסה רגשית בחזרה הביתה.

אנשי צוות בשילוב בחינוך הרגיל

המשלבת/הסייעת האישית – אם יתמזל מזלכם תיפלו על משלבת שהיא מוצלחת ובעלת וותק או לפחות מבינה איך לעבוד עם ילדי הרצף. אבל למעשה היא יכולה ( או הוא) להיות גם חיילת משוחררת. זיכרו – אתם לא בוחרים – העירייה בוחרת!

הגננת

גננות חינוך רגיל לא מקבלות הכשרה יסודית בחינוך מיוחד.

לנבו יש גננת מדהימה השנה. היא ישבה ללמוד את התחום כשנבו אובחן. מטלה שבכלל לא נדרשת ממנה על ידי משרד החינוך, ונעשתה בהתנדבות מוחלטת. מאחלת לכולם ליפול על גננת כזאת (אורנה אם את קוראת – תודה) .

קחו בחשבון שלרוב מטלה זו תונחת על הגננת ולא ישאלו אותה.

דברו עם הגננת כמה שיותר מוקדם על ילדיכם ותאמו ציפיות. שאלו אותה מה מקובל עליה ומה לא.

אני חייבת לציין שאורנה מאוד שיתפה פעולה. בסוף, מפני שלא קיבלנו מספיק נקודות בוועדת זכאות ואפיון, בחרנו לא נמשיך איתה בשנה הבאה.

סייעת האם וסייעות משלימות

הסייעות הן גם חלק חשוב בגן. גם הן לא מקבלות הכשרה בתחום החינוך המיוחד (או בכלל לפעמים) בגנים הרגילים. כדאי לשבת גם איתן ולספר להן על הילד ולתאם ציפיות.

הסייעת אם שלנו אימצה את הבן שלנו אליה. אני בהחלט הייתי יותר רגועה ביום שהיא הייתה בגן. אם זאת אני יודעת שנוכחות הבן שלנו שלא היה ממש גמול בתחילת השנה ושעושה " בעיות" באוכל ממש לא הקלו על עומס העבודה שלה.

הכשרת הצוות

צוות הגן לא קיבל הכשרה מסודרת, וזה הוביל לפעמים למצבים שהם לא ידעו מה לעשות. למשל, צוות לא ידע לזהות אם הילד היה במצוקה של חוסר וויסות חושי, ושזאת הזדמנות טובה למשל לתת לו אזניות שיסננו את הרעש .אנחנו סיפקנו לגן אוזניות והדרכנו מתי לתת לו להשתמש.

אם לילד יש מצב בריאותי מורכב ומסכן חיים, אז בכלל אנחנו נתקלים בכשלים במערכת. מערכת החינוך בכל הסוגים לא ערוכה להתמודד עם ילדים כאלו.

כשדולב אובחן עם אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי, היינו צריכים להכשיר את הצוות בזיהוי פרכוסים. לוודא שיש לכל אנשי הצוות הכשרה של עזרה ראשונה. ללמד אותם לזהות התקף אפילפסיה, ומה עושים.

יצרתי הדרכה, אותה אני מעבירה לצוותי החינוך פעם או פעמיים בשנה. עכשיו פחות בגלל שדולב כבר לא מפרכס, אבל בהתחלה הצורך היה מאוד גדול. צוותי החינוך מאוד התקשו להבין את חומרת הסכנה.

לאחר שאובחן עם EOE, היה צריך להכשיר את הצוות להתמודד עם ילד אלרגי.

ההורים והילדים האחרים בשילוב בגן – איך ומה עושים?

שאלה טובה.

לנו יש רווחים קטנים בגילאי שלושת הילדים הגדולים שלנו.

אביגייל ונבו חלקו שנה אחת ביחד בגן כך שאת חלק מההורים הכרנו כבר בשנה שלפני. חלקם גם הכירו את נבו.

אז כשקיבלנו את האבחון של נבו במהלך השנה, היה לנו קל יחסית פשוט לספר להם. גם לילדי הגן גם סיפרנו.

הגעתי לגן וקראנו להם סיפור בנושא. אמרנו להם שגם לנבו יש אוטיזם ושצריך לעזור לו לפעמים. הצגנו את הסייעת. הראינו להם, וגם נתנו להם להרגיש ולהשתמש באזניות מסננות הרעש של הילד.

כמו כן לאורך השנה יזמנו פעילויות של קריאת ספרים ועוד בגן, כך שילדינו הפכו להיות מאוד פופולריים. כל זה תרם לתפיסה של הילדים לגבי אוטיזם, והאיר את הנושא באופן חיובי אצל הילדים (ובמקביל אצל ההורים ששמעו על כך מילדיהם).

דחיה חברתית מהלא מוכר

אם זאת, אני בטוחה שיש לא מעט הורים, שיתקשו לקבל את הנושא. גם בגן שלנו אני בטוחה שעדיין יש כאלו, שמרגישים פחות בנוח עם הנוכחות של ילד שונה בגן, ויהססו אפילו להזמין אותו אליהם.

דעו לכם שזה תגובה נורמלית ללא מוכר. זה לא נעים לנו. וזה בסדר להרגיש עלבון, או כעס כאשר חווים דחיה.

אך אם אנחנו רוצים שילדי הגן והוריהם יקבלו את השונה, ויזמינו את הילד למפגש, הפתיחות ושידור של "עסקים כרגיל" בסופו של דבר מוביל למטרה החיובית.

ככול שיכירו אותכם יותר ותציגו את הצדדים המוארים יותר החששות יפחתו.

שם הקוד בשילוב – היו הורים מעורבים ונעימים. הגיעו לגן הילדים שבו הכי הרבה ילדים מהגן נפגשים. ההורים שלהם יראו שהילד שלהם נהנה לשחק עם שלכם, ושהוא לא מפחיד כל כך.

אז לאיפה הילד שלכם שייך?

שאלה מורכבת מאוד. מודה גם אנחנו התלבטנו מאוד. כעיקרון ולפי החוק החדש (2020) ההורה מחליט.

אני חושבת שיש משהו בעייתי בזה. בתחילת הדרך כשאמרו לנו שהגדול ילך לגן תקשורת, כעסתי ושקלתי לערער ולשלוח לשילוב. בדיעבד הבנתי שזה לא היה מתאים ליכולות שלו.

בדיעבד הבנתי שחוסר הניסיון שלי, והצורך שלי להגן על הילד, לא אפשרו לי לראות אותו כפי שהוא. רק אחרי תקופה של למידה והפנמה של האבחנה, ראיתי את המצב האמיתי.

ככול שהילד יותר נמוך על הרצף כך שילוב יתאים לו פחות. למעשה כשמדובר בילד לא וורבלי עדיף להימנע משילוב וללכת לגן תקשורת. ככול שלילד יש יכולות וורבליות יותר טובות או לפחות מתקשר היטב עם תת"ח, כך ניתן לשקול אופציה של גן רגיל ושילוב.

שילוב מתוך גן תקשורת

בגני תקשורת יש אפשרות שיוציאו ילדים לשעות שילוב, בלווי עם צוות מהגן, לגן רגיל סמוך. למעשה אחת הדרישות בחוק לפתיחת גן חינוך מיוחד, היא סמיכות לגן רגיל, לשם מטרה זו.

חשבו האם הילד שלכם מסוגל לבצע פעולות שיגרתיות בצורה עצמאית. למשל, האם הוא גמול מחיתולים, מתרחץ או מתלבש לבד? ככול שיש יותר פעולות כאלו כך שילוב מתאים לו יותר.

חישבו על עצמכם ההורים –

האם אתם מסוגלים לספק לילד טיפולים פרא רפואיים מחוץ לשעות הגן? האם אתם זקוקים להדרכת הורים רחבה על ידי מי שעובד עם הילד? האם אתם זקוקים למערך תמיכה רחב?

ככול שאתם מסוגלים לספק יותר לבד, וזקוקים לפחות תמיכה, כך שילוב יותר מתאים לכם.

גילאי שבע עד שמונה עשרה: חינוך מיוחד, חינוך ביתי, כיתת תקשורת או שילוב בבית ספר רגיל

מה האפשרויות בגילאי בית הספר?

בית ספר לחינוך מיוחד

כאן יכול להיות שתהיה לכם בחירה. בית ספר שתמצאו כטוב, לא תמיד יהיה ממוקם בעיר אך יש מערך הסעות. בית ספר חנ"מ, הינו המשך ישיר לגן תקשורת. התנאים די דומים רק שלרוב הוא רב שנתי, לעתים גם עד גיל 21 במתחמים צמודים.

כיתת תקשורת בתוך בית ספר רגיל

אתם יכולים לבחור בכיתת תקשורת, עבור ילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה, המתקשרים וורבלית (לפחות באופן חלקי). לעיתים יגיעו לכיתת תקשורת ילדים שמתקשרים דרך תקשורת חליפית בצורה טובה מאוד (לדעתי וזו רק דעתי פחות יתאים).

כיתת תקשורת היא חלק מהשכבה בבתי הספר באזורכם. כאן לא תהיה לכם בחירה, ותשובצו בבית ספר שבו משרד בחינוך קבע שתיפתח כיתת תקשורת. ניתן לנסות לערער במקרה הצורך.

באורך נס, הצלחנו לבחור עבור דולב בשילוב בכיתת תקשורת. ההחלטה היתה מאוד מורכבת, אך לקראת סוף כיתה א' נהיה ברור שהקפיצה ההתפתחותית שחווה בעקבות הטיפולים הביולוגיים מאפשרים זאת עבורו.

אם היינו רואים שזה לא מסתדר, כנראה עם כל הקושי, היינו מבקשים לעבור לבית ספר חנ"מ.

שילוב בכיתה רגילה עם או בלי סייעת בהתאם לשיטת הניקוד.

המגבלות של מסגרות אלו דומות לאלו שבגן וכן היתרונות.

אליכם לבחור איך לחלק את נקודות הסיוע שקיבלתם. בקשו מאנשי הצוות שלכם לעזור לכם בחלוקה.

לסיכום

בכתבה ציינו את סוגי המסגרות השונות שניתן לבחור עבור ילדי החינוך המיוחד. כל ילד הוא שונה, לכן ההחלטה לא תמיד קלה. ציינו גם את השיקולים שאנחנו עשינו, בנושא ובנושאים אחרים.

שבו עם בן או בת הזוג שלכם (או כל מי שלוקח חלק ביחד איתכם בגידול הילד), ותעשו חשיבה. הקשיבו לאנשי וועדת הזכאות ואפיון, אך החליטו בעצמכם.

לקראת המעבר בין מסגרות עשו לילדים הכנה רגשית בעזרת כלים מותאמים, כמו סיפורים חברתיים.

בהצלחה והחלטה קלה לכולם.

כרגיל מוזמנים להאיר ולשאול,

שירה