פורסם ב- 9 תגובות

איך ללמוד לעבוד עם ילדים עם צרכים מיוחדים

לאחר שהתאוששנו מהרגשות הקשים שחווינו בקבלת אבחון האוטיזם של בננו הבכור, ולאחר מכן אפילפסיה, הגשנו ניירת, קבענו תורים וטיפלנו בכל הביורוקרטיה. השלב הבא היה למצוא מסגרת חינוכית מתאימה, וטיפולים משלימים. תוך כדי התהליך, הבנו שיש מחסור לא קטן במשאבים. קשה למצוא אנשי מקצוע כמו קלינאית תקשורת. אם כבר מוצאים קלינאית, אז היא רוצה 400ש"ח במזומן, ל45 דקות שלא ניתן לקבל עליהן החזר מביטוח קופה. הבנו שכדי לתת לילד את המענה הטוב ביותר, נצטרך ללמוד בעצמנו איך לעבוד עם צרכים מיוחדים, כדי לקדם אותו לחיים מוצלחים ומאושרים ככל שניתן.

ללמוד לעבוד עם ילדים עם צרכים מיוחדים

לשנינו היה יתרון מסוים, כשהגענו לשלב שבו אנחנו צריכים ללמוד כלים חדשים, לעבודה עם הצרכים המיוחדים של ילדינו. חגי כבר היה מורה בחינוך הרגיל כמה שנים, ורכש ידע תאורתי בתואר הראשון. אני התחלתי הכרתי את עולם הצרכים המיוחדים כבר מגיל צעיר. ובכל זאת המעבר להורות, ואחר כך להורות לילדים עם צרכים מיוחדים, דרש מאיתנו שינוי למידה אינטנסיבית של המצב החדש.

סבא שלי, ססיל דיטש ז"ל , היה איש מאוד משכיל. אחד הדברים שהוא לימד אותי, היה שעליי ללמד את עצמי את כל מה שרק נראה לי שאי פעם אצטרך בכל דרך אפשרית. כשהתחלתי להתעניין בלהיות אחות בגיל עשר הוא מיהר ולקח אותי לעזור לו בפעילויות הצדקה שביצע בבית חולים אלי"ן לילדים שסובלים מכל מיני בעיות רפואיות ונמצאים בשיקום. שם לראשונה נחשפתי לעולם של ילדים עם צרכים מיוחדים והבנתי לראשונה שהעולם שלנו הרבה יותר מורכב. אחרי הרבה שנים הבנתי שהעבודה שלו עבורם באה מכך שהוא בעצמו היה אח לילד מיוחד שניפטר בנערותו.

סבי היה האדם הראשון שלימד אותי לכבד את הילדים והבוגרים האלו. יחד עם סבתי הם דאגו שאראה אותם שוב ושוב ואבין לנפשם. הוא למעשה שתל את הזרע לכך שהיום אהיה מסוגלת לראות הרבה מעבר לקשיים של הילדים שלנו. דרכו למדתי להסתכל מעבר למה שנימצא על פני השטח. אם רק נרכוש מספיק ידע והשכלה, נוכל ללמוד לעבוד עם ילדים עם צרכים מיוחדים. איך להיות הורים לילדים על הרצף האוטיסטי או כל קושי אחר. הורי לימדו אותי שאין גבול לדמיון, וכיצד לתעל את הדמיון הזה למעשים. אני וחגי למדנו יחד כיצד ללמד בכוחות עצמינו את הילדים שלנו לחיות לצד הקשיים שלהם ולהתגבר עליהם. בכתבה הזו אנסה להסביר איך למדנו לעבוד עם הילדים שלנו. אסביר איך אתם יכולים ללמוד וללמד את עצמיכם לעבוד בכוחות עצמיכם. אין צורך בציוד יקר, אלא עם מה שיש לכם בבית. תוכלו לעזור לילדים שלכם בעצמכם ללמוד לתקשר ולתפקד לבד.

איפה ניתן ללמוד לעבוד עם צרכים מיוחדים תקשורתיים

על שלושה אנשי מקצוע מתקיים עולמו של הפעוט על הרצף.

קלינאית תקשורת

אותה חד קרן חמקמקה ויקרת ערך, כשמשיגים כזו צריך לשמור עליה מכל משמר. מאוד קשה להשיג אחת כזאת במימון הקופה. במיוחד היום, שהרפורמה בתקצוב השירותים המשלימים, לא מאפשרת לקבל החזר, לצערי כמעט אף פעם. אני לא הצלחתי במשימה הזו. לכן נאלצנו ללמוד איך לעבוד על חיזוק התקשורת בעצמינו. ( ראו ערך תקשורת חליפית) .

לימדו על איזה סוגי תקשורת חליפית יש, בדקו איזה עובדת הכי טוב עם הילד שלכם על ידי ניסוי בשטח. נסו כמה שיטות במקביל, אך שימו לב לא להציף את הילד.

למדו כיצד לעבוד על הגיית מילים וכיצד לפרק אותן לילד כדי שילמד להגות אותן. ניתן להשתמש בקלפי תמונות בתהליך, לימדו מהי שפת גוף ואיך ללמד אותה. לימדו לפרק סיטואציות חברתיות.

קלינאות תקשורת הינו תואר ראשון עם תנאי קבלה קשים. מינימום 700 בפסיכומטרי, לכן יש בארץ מחסור עצום בקלינאיות. בדרך כלל הקלינאיות תפוסות בשעות הבוקר המוקדמות או אחר הצהריים, כי אנחנו לא רוצים להוציא את הילד מהמסגרת באמצע יום הלימודים. רוב ההורים לא יכולים להוציא את הסכומים האדירים שיכולות הקלינאיות הפרטיות לבקש בעקבות המחסור. זה התחום שאנחנו הכי נדרשים ללמוד בעצמנו.

מי מלמד אתכם?

צוות חינוך מיוחד במסגרת, קורסים להורים, סרטוני יוטיוב בנושא, קורסי שפת סימנים או סרטונים ותוכניות שפת סימנים (לינק ממומן). כל אלו דרכים לגיטימיות ללמוד איך לעבוד עם הילד. אם תצליחו למצוא קלינאית תקשורת בקשו ממנה תרגילים לבית. נסו לעבוד מספר דקות כל יום.

מרפאה בעיסוק

כל פעולה מוטורית, החזקת עיפרון, משחק משותף, פענוח סיטואציות חברתיות אלו נחלתה של המרפאה בעיסוק. לנו היה מזל עצום. ורותם סידו המרפאה בעיסוק שלנו נתנה לנו בשנים האחרונות אין סוף תמיכה ועזרה ללמוד איך לעבוד בעצמינו עם הילדים. גם ממרפאה בעיסוק טובה, ניתן לצפות מחירי עתק, על עבודת הקודש שהיא עושה. מאוד קשה לתת מענה עצמאי לתפקיד שהיא ממלאת, ובכל מקרה, מרפאה טובה תדריך אתכם איך לעבוד. היא תיתן לכם כלים שתוכלו להמשיך איתם לעבודה עצמאית עם ילדכם.

חשוב מאוד לקחת את השיעורים שמעבירה המרפאה בעיסוק ולתרגל בעצמכם עם הילד.

מי מלמד?

צוות הגן, קורסים, למידה עצמית ממאמרים וספרים, צפיה בסרטוני הדרכה, צוות הגן, מרפאה בעיסוק תוך כדי עבודה.

מנתחת התנהגות

אשת המכ"ם , האדם שאמור לעזור לכם להבין מה הקשיים של הילד שלכם ואמור לכוון אתכם לכיוון הפתרון.

מי מלמד?

קודם כל אתם – צפו בילד ונסו להבין מה קשה לו. עם הזמן תלמדו לאתר קשיים בעצמכם. עם זאת, מומלץ מדי פעם, לפנות לצוות הגן או למנתח התנהגות פרטי. מהם תקבלו נקודת מבט חדשה על התנהגויות שלא הצלחתם להבין בעצמכם. אנחנו נפגשנו עם מנתחת ההתנהגות בגן התקשורת אין ספור פעמים ונקודת המבט של המנתחת, שרואה את הילד בגן היתה מאוד מעשירה.

העשרה עצמית

שווה לכם ההורים ללכת ללמוד קורסים קצרים שקשורים בקשיים הספציפיים של הילדים שלכם. הרבה מכונים היום מציעים קורסים להורים וקורסים מקצועיים קצרים כמו ניתוח התנהגות, מדריכי סנוזלן, ABA ,DIR, ועוד. עלויות הקורסים נעות בין 1000-5000₪ ובסופם אתם מקבלים כלים משמעותיים שיסייעו לכם לעבוד בעצמכם עם ילדיכם.

דרך נוספת לרכוש השכלה היא ללכת להרצאות ולקרוא מאמרים בנושאים הרלוונטיים.

בYouTube ישנם המון חומרים בסיסיים, מהם ניתן ללמוד כלים שישרתו אתכם מבלי להיכנס לקורס מלא. ניתן למצוא גם קורסים ממש מלאים, בעלויות קטנות או אפילו בחינם. קורסים הממומנים על ידי עמותות כדי לתת להורים כלים שלדעתם יטיבו את חייהם של ילדים עם צרכים מיוחדים. לדוגמה, קורס מנתח התנהגות (באנגלית).

למידה מתוך חיקוי – עבודה כשוליה

אם בחרתם להוציא כבר כסף עבור מטפל בקשו לצפות בשיעור ותרגלו ביחד עם המטפל עבודה עם הילד, בקשו שיעורי בית ובצעו אותם. כך במקום לשלם על מספר שעות בשבוע של טיפול תשלמו על שעה בודדת ותעבדו עם הילד כל השבוע. לאט לאט תצברו ניסיון ותזדקקו למטפלים חיצוניים פחות.

בתמונה למטה, אנחנו עובדים עם הבכור, בעקבות שיעור דומה שהיה לו עם המרפאה בעיסוק.

מתי עובדים עם הילד?

למעשה יש שני מצבים בהם עובדים עם ילד על הרצף.

עבודה יזומה

הכוונה בעבודה יזומה היא זמן קבוע, עם תכנית או מטרה. אנחנו ננווט את הילד לזמן עבודה הדומה לשיעור או חוג. לדוגמה, ישיבה ליד שולחן ועבודה תקשורתית, בעזרת משחק קופסה או משחק השחלה. לוקחים חרוז ומבקשים מהילד לומר איזה צבע החרוז או מילת קוד כמו – " תני לי" כדי לקבל מכם את החרוז.

בתמונה למטה הבן שלנו בחדר הטיפולים בבית עובד על שולחן מאולתר עם משחק שהביאה במרפאה בעיסוק . זה בדיוק הזמן לקבל במקביל לשיעור גם הנחיה.

משתמשים במגוון משחקים כדי לעניין את הילד ולהפיק מצבים בהם ניתן להפיק שפה

עבודה מזדמנת

עבודה מזדמנת היא ניצול כל אותם מקרים מזדמנים שקורים בחיי היום יום. היא למעשה החלק מאוד משמעותי בדרך לקדם את הילד שלכם. לדוגמה, ילד רעב שניגש למקרר להוציא מאכל. ניגש אחריו וננסה להוציא ממנו מלל או ג'סטה כדי לעזור לו לתקשר את מה שהוא רוצה או את הבחירה שלו. כדאי גם לשמור ליד המקרר כרטיסיות תקשורת לאוכל, אם תבחרו להשתמש בשיטה זו.

עבודה מזדמנת היא למעשה ניצול הזדמנויות, לחיזוק הקשר שבין תקשורת יעילה לבין תוצאה, במצבים אותנטיים. כאשר הילד מקבל חיזוק חיובי על תקשורת יעילה, הוא ירגיש יותר בטוח להשתמש בה שוב. למשל, "הצבעתי עם האצבע על התמונה של החטיף, ואז קיבלתי אותו. אנסה זאת שוב בפעם הבאה שאהיה רעב".

חשוב שכל הורה ילמד איך לעשות את הסוג המסוים הזה של עבודה תקשורתית, כי זה לימוד בצורה טבעית יותר. הרי לימוד מלאכותי של תקשורת, בתוך חדר או ליד שולחן זה לא משהו שילדים "רגילים" עושים. ילדים לומדים תוך כדי התנסות. ילדי הרצף אינם שונים הם פשוט זקוקים ללמוד בצורה שונה ורבת תיווך.

אם אתם מתקשים ללמוד כיצד לנצל הזדמנויות כאלו, פנו למסגרת החינוכית או לאנשי המקצוע שמלווים אתכם. בקשו הנחיה איך לזהות מצבים ולנצלם לעבודה. בהתחלה לא תמיד קל להוציא תקשורת מהילד . אל תתייאשו ותמשיכו בעדינות לנסות. הדגימו לילד בעצמכם.

דוגמה:

ילד נראה רעב.

גשו איתו למקרר תגידו בקול את שם הילד למשל: "שחר רעב. מה שחר רוצה לאכול?" ואז תגידו את שם המאכל החביב על הילד תוך כדי הצבעה עליו . "שחר רוצה לאכול ענבים." ניתן להוסיף כרטיסיה של המאכל האהוב ולשים את יד הילד עם המאכל. מיד לאחר מכן תציעו לילד את המאכל.

לסיכום

צריך להשקיע זמן ומאמץ ללמוד לעבוד עם ילדים עם צרכים מיוחדים, כדי שילדנו יתקדמו בצורה הטובה ביותר. במאמר שפורסם באתר "שווים", ניתן לראות בצורה מאוד ברורה שהעבודה שלנו עם הילדים מאוד משמעותית. אם אנחנו רוצים ילדים מאושרים, נצטרך להשקיע בהם לא רק משאבים חיצוניים, אלא בעיקר את זמננו האישי. על ידי השקעה בהשכלה ולימוד על איך ללמד את ילדנו לתקשר, נוכל להיות חלק משמעותי יותר בחיים שלהם, ולספק להם מה שהם באמת זקוקים לו. מורה לחיים. זה התפקיד שלנו בחיים של כל ילדינו. מלבד לספק להם חום ואהבה, מקום בטוח בעולם , אנחנו ההורים שלהם גם המורים הראשונים שלהם.

לימודים מהנים

שירה

פורסם ב- 4 תגובות

איך ללמד ילדים עם צרכים מיוחדים עצמאות בעזרת כרטיסי ניווט ויזואליים

כדי שהילדים שלנו יהיו עצמאיים, הם צריכים ללמוד מיומנויות מורכבות. לעיתים אנחנו המבוגרים שוכחים כמה מורכבת פעולה שאנחנו עושים באופן אוטומטי. כדי ללמד ילד פעולה המורכבת מכמה שלבים, צריך לפרק את הפעולה לחלקים שהילד מסוגל להבין. כאשר יש לילד בעית זיכרון, ארגון, קשב, או תקשורת – ההקניה נעשית מורכבת יותר. כרטיסי ניווט מקלים על ההורה ללמד את הילד את סדר הפעולות בצורה חזרתית וקבועה. העזרים החזותיים גם מאפשרים ללמד ילד שלא קורא, וגם כאשר יש לקות תקשורתית. בפוסט הזה נסביר איך להכין כרטיסי ניווט ויזואליים. נלמד גם איך להשתמש בהם כדי ללמד ילדים להיות יותר עצמאיים. אנחנו משתמשים בכרטיסי הניווט כסוג של תקשורת תומכת וחליפית.

איך ללמד עצמאות – פירוק פעולות מורכבות

ללמד ילדים פעולות יום יום, מטלות בית למשל, לא תמיד פשוט. הם רוצים לעשות את זה בדרך שלהם.

רוב הילדים מסתכלים על אנשי חיקוי (הורים, גננת, חברים לגן, וכו') , ומנסים לעשות כמותם. לפעמים הם מפספסים שלבים חשובים בפעולה, כי ללמוד מחיקוי לא מספיק עבור פעולה יותר מורכבת.

אצל ילדים עם אוטיזם, לפעמים יותר קשה ללמד פעולה מורכבת. כחלק מהלקות התקשורתית הם אינם מבצעים חיקוי כמו שצריך. ולפעמים ההסבר המילולי לא "מדבר" בשפה שלהם.

ילדים עם לקות קשב, לפעמים לא מצליחים בפעולות "פשוטות", כי מאבדים את רצף המחשבה. הם לא זוכרים לבצע את פעולה א' לפני ב', וב' לפני ג'. כשהם נגשים לפעולה מהאמצע, זה מתסכל אותם. הפעולה שרצו או היו צריכים לעשות לא התממשה.

ניקח דוגמה, פעולה פשוטה כמו ללכת לשירותים. כביכול פעולה מאוד פשוטה, אך בעצם מורכבת מהמון שלבים.

  • צריך לפתוח את האור
  • לפתוח את הדלת
  • להוריד מכנסיים
  • להוריד תחתונים
  • להתיישב
  • לעשות צרכים
  • לנגב את הטוסיק
  • להרים תחתונים
  • להרים מכנסיים
  • להוריד את המים
  • לשטוף ידיים
  • לסגור אור
  • לסגור דלת

חלק מהפעולות האלו, מורכבות גם הן. איך לנגב את הטוסיק, ואיך לשטוף ידיים. זה נראה לנו פשוט, כי אנחנו שוכחים כמה קשה היה לנו ללמוד את כל הפעולות בסדר הנכון כשאנחנו היינו קטנטנים.

ניתן להשתמש בכרטיסיות ניווט ללמד כמעט כל פעולה. מהליכה לשירותים ועד קיפול כביסה.

איך לזהות פעולות הדורשות להכין כרטיסי ניווט

לפני שנסביר איך להכין כרטיסי ניווט, צריך להחליט איזה פעולות דורשות תמיכה חזותית.

אם אנחנו רואים שיש לילד קושי שחוזר על עצמו, בלמידה של פעולה חוזרת, כדאי לבחון מה הבעיה, ולנסות לפשט אותה. לפעמים צריך ללמד רק מרכיב אחד מתוך הפעולה המורכבת, כמו איך לנגב את הישבן. לפעמים צריך ממש לשנות את שיטת הלימוד כדי לדבר בשפה שהילד מבין.

במהלך לימודי הוראה, אחד הקורסים שלמדי היה אבחון לקויות למידה. שם למדתי את שיטת הפירוק של פעולות מורכבות. למדנו גם איך להכין כרטיסי ניווט ויזואליים.

בשיטה זאת אנחנו נותנים תמיכה ומלמדים עצמאות בפעולות שהיו מורכבות מדי לילד. אנחנו נבצע פירוק פעולה מורכבת לכל השלבים הקטנים, בהתאם לצורך של הילד, והצגתם לילד באמצעות תמונות.

בתמונה למטה ניתן לראות את כרטיס הניווט לשירותים שתלוי אצלנו בבית.

כרטיס ניווט לשירותים

ניתן לראות בדוגמה, שהפעולה מוצגת בצורה ויזואלית. רשמנו מספרים על הפעולות שיהיה קל יותר לעקוב אחרי סדר נכון. אם יש מקום, ניתן לגזור את התמונות ולסדר אותן בתור או שורה. זה מקל על הילד להבין את סדר הפעולות מהתחלה לסוף.

ראינו שבעקבות השינוי, יש שיפור אצל ילדנו, אבל הוספנו לגרסה חדשה יותר עוד פעולות שהיו חסרות בביצוע (לסגור את הדלת אחרי שנכנסים, לשים סבון, ולשטוף).

שיטה שמתאימה גם לבוגרים תקשורתיים

לאחרונה היתה לי שיחה בפייסבוק, עם אוטיסט בוגר. הוא תקשורתי רק בהקלדה, וגר בהוסטל.

הוא התלונן שהמדריך שלו חוזר ומתלונן, שהוא "לא מבין איך הוא לא מצליח להפעיל מדיח. זאת פעולה כל כך פשוטה."

הוא פשוט עומד מול המדיח חסר כל מושג מה לעשות עם זה. הצעתי לבחור, שיבקש מהמדריך, לצלם כל שלב של תהליך הפעלת המדיח ויתלה את כרטיס הניווט ליד המכשיר. אם אנחנו אומרים למישהו שוב ושוב "איך אתה לא מצליח לעשות פעולה פשוטה כל כך" כנראה שעבורו זה לא פשוט, בלי קשר לגיל.

כרטיסיות ניווט מתאימות לכל אדם בעל קושי בהבנת הפעולה. החל מילדים ועד לקשישים עם מחלות דמנציה או אפילו עובדים במשרד שמתקשים להפעיל את מכונת הקפה.

כרטיסי ניווט הם מתכון או הנחיות

תחשבו על רהיטי איקאה. האם אתם יודעים איך לבנות כיסא חדש מבלי להסתכל בדפי ההנחיות? האם ההנחיות מדברות אליכם, וקל לכם לתפעל את התהליך? או שאולי דפי ההנחיות לא מדברים אליכם, ותמיד תבקשו ממישהו אחר לעזור בבניה?

רוב האנשים לא יכולים לבנות רהיט חדש בלי ההנחיות. צריך להשתמש ב"כרטיס הניווט" (דף ההנחיות) שמגיע עם הרהיט, ומצליחים להרכיב אותם. מי שצריך עזרה בהרכבה, זה כי ההנחיות הוויזואליות לא מדברות בשפה שלו.

דוגמה נוספת מעולם המבוגרים היא בישול. לדוגמה, האם ניסיתם פעם להכין עוגה מהזיכרון וזה לא יצא טוב? המתכון מפרט את כל המרכיבים, וסדר הפעולות שצריך לבצע כדי להכין עוגה טעימה. בספרי בישול לילדים ניתן לראות ייצוג של סדר הפעולות במתכון בתמונות.

איך ללמד עצמאות לילדים עם בעיות קשב וריכוז

כפי שציינתי, השיטה פותחה עבור תלמידי קשב. הורים לתלמידים כאלו יכולים לשמוע מהמורה שוב ושוב: "קשה לו להתארגן לשיעור". זו פעולה "פשוטה" שחוזרת על עצמה והרבה תלמידים מתקשים בה.

אם התלמיד קורא טוב, הכרטיס לא חייב להיות ויזואלי, אך זה מקל על תלמידים עם דיסלקציה למשל גם מאוחר יותר.

מפרקים את הפעולה:

  • מתיישבים
  • מכניסים לתיק כל מה שעל השולחן ולא נדרש לשיעור
  • מוציאים את הספרים, המחברות והציוד הנדרש לשיעורים הבאים עד הפסקה.

סביר להניח שזה מספיק שלבים, אך אם המורה מציינת שהוא נתקע בין שלבים מסוימים, מייצרים כרטיס ניווט יותר מפורט.

דוגמאות נוספות לילדי קשב: שיעורי בית, מושגים במתמטיקה, ביצוע מטלת מקוונת, בעיות מילוליות.

כאן ניתן למצוא מאגר מצויין לכרטיסי ניווט לימודיים.

איך להכין כרטיסי ניווט ויזואליים

  1. השלב הראשון הוא זיהוי הפעולה המורכבת מדי. ברגע שמזהים פעולה שגרתית שמתקשים בה, ורוצים שהילד יהיה עצמאי (שירותים, התלבשות, מטלות בית, חימום מזון במיקרו, ועוד), מנסים להבין באיזה שלב הילד נתקע.
  2. צריך לפרק את הפעולה לחלקים קטנים ככל הניתן, ולכל שלב להצמיד תמונה ומשפט.
  3. ניתן להשתמש בתמונות תת"ח כמו בכרטיסיות שאנחנו מציגים, וניתן לצלם את הפעולה שלב אחר שלב, כמו בדוגמה שנתתי על תפעול המדיח.
  4. מדפיסים את התמונות, ומסדרים אותם בצורה נוחה: כמו בדוגמה בטבלה, בשורה מאוזנת, או טור אנכי. מומלץ להעביר במכונת למינציה.
  5. תולים במקום שבו הפעולה מתרחשת לעתים קרובות. למשל על הקיר בחדר השירותים, על קיר המטבח בסמוך למדיח, או על קלסר שנמצא תמיד בתיק של הילד.
  6. לבוגרים ניתן לייצר משפטים שילוו את התמונות.

איך מלמדים שימוש בכרטיסי ניווט

עכשיו זה פשוט יחסית. הילד מבצע את הפעולה, ואתם מזכירים לו להסתכל על הכרטיס כדי לוודא שהוא לא פיספס שלבים.

למשל אצלי הגדול מרים מכנסים בשירותים לפני שניגב, ואז מתבאס שמגעיל לו במכנסיים. אז תלינו את הכרטיס הניווט של שגרת השירותים בשירותים. בכל פעם שאני רואה שהוא עושה קקי, אני מזכיר לו שיש לידו את הכרטיס.

הוא מסתכל ומוודא שלא שכח שלבים, והתהליך יותר נעים ומוצלח עבורו. התמונות עצמם שיצרנו באפליקציית תת"ח ממוסגרות יפה, וכמו מפה, הם מהוות עבורו נקודות ציון לניווט מוצלח דרך הפעולה המורכבת.

לסיכום

בכתבה למדנו שפעולות פשוטות הן לפעמים מורכבות יותר לילדים. צריך לזהות כאלו פעולות, לפרק אותן ולהציג אותן בצורה ברורה לפי רמת הילד. למדנו איך להכין כרטיסי ניווט ויזואליים, ואיך להשתמש בהן.

ניתן לקרוא על השימוש שלנו בכרטיסי ניווט גם ללמד את הילד איך להתלבש בעצמאות.

ניתן לרכוש באתר את כרטיסי הניווט שאנחנו משתמשים בהם.

אל תשכחו להירשם לדיוור כדי לא לפספס כתבות חדשות.

לקבלת תוכן חדש ישירות לתיבת האימייל.

פורסם ב- תגובה אחת

איך מייצרים קלסר כרטיסיות תת"ח לאוכל ומרחיבים את מגוון המזונות

פוסט ראשון בסדרת פוסטים חדשה על תקשורת תומכת וחליפית. הפוסט הזה יעסוק בהעמקה בשיטת PECS, ככלי תומך בתזונה בריאה ומגוונת. נדבר על איך משתמשים בכרטיסיות תקשורת בארוחה. ונסביר איך לייצר קלסר כרטיסיות.

תמונת כותרת לקלסר כרטיסיות אוכל

*הפוסט נכתב בגוף זכר לשם נוחות הכתיבה אך בהחלט מתאים גם לילדות.

איך להשתמש בכרטיסיות תקשורת תומכת חליפית בזמן הארוחה

לפני שנתחיל להיכנס לפרטים על שימוש בתקשורת תומכת וחליפית, כדי לייצר תזונה מגוונת יותר, נתחיל בהסבר קצר על מה הן בכלל כרטיסיות תקשורת תומכת וחליפית. איך הן תורמות לתפקוד היום יומי של אנשים שמתקשים בתקשורת וורבלית.

מה היא שיטת PECS

PECS picture exchange communication system – תקשורת חליפית באמצעות כרטיסי תמונות או לוחות תקשורת במכשירים.

בשיטה זו הילד מצביע על תמונה של מילה שאותה רוצה להגיד, ואם הילד יכול, נעודד אותו להגיד את המילה או חלק מההברות שלה.

לדוגמה, גזר:

  • נראה את התמונה של גזר על לוח התמונות.
  • נגיד את המילה גזר.
  • נפרק אותה להברות: גה-זה-ר, וננסה לעזור לילד לבטא אותה.

את השימוש בכרטיסיות צריך ללמד בהדרגה.

תחילה הילד ישתמש רק בהצבעה על התמונה בסיוע ההורה:

  • נעביר את היד של הילד על גבי התמונות עד שהוא עוצר.
  • נגיד בקול את המילה, ונעביר אותה לסרגל ניפרד כדי לסמן שבמילה הזו הילד בחר.
  • נקשר בין תוכן התמונה למשהו מוחשי. לדוגמה, גזר אמיתי או מפלסטיק עבור התמונה גזר.

בהמשך נוסיף הוראות לתמונות בעזרת תמונה, לדוגמה תמונה שמבטאת את המונח "אני ורוצה". ראשית, נסייע לילד להרכיב משפט בעזרת הכרטיסיות. נעזור לו להעביר את הכרטיסיות של ההוראות יחד עם העצמים, על מנת לבנות את משפט. תחילה, בעזרת תמונת עצם ופעולה חוזרת. אחר כך, לאט לאט נרחיב את הספר תמונות העצמים שהילד ישתמש בכל משפט. שלב זה יכול לקחת זמן קצר או להתמשך על פני שנים. אין איך לצפות מה תהיה יכולת הילד מראש.

איך משתמשים בכרטיסיות תקשורת

כאשר השלב הראשון מבוסס, והילד יודע להשתמש בעצמו בלוח התמונות, ניתן לנסות לשדרג את השימוש. הילד מסמן את רצונותיו בעקביות, ועכשיו ננסה לעודד אותו להשתמש בכרטיסיות בצורה וורבלית. נצביע על תמונה שהילד בחר ונבטא אותה בקול. תוך כדי, אנחנו נסייע לילד לבטא את המילה. נפרק את המילה להברות. נמשיך את ההתנהלות כמו בשלב הראשון תוך שימת דגש על ביטוי המילה. נהיה מאוד סבלניים בנושא כי שלב זה קשה מאוד להרבה ילדים.

על פי מחקרים, השימוש בכרטיסיות לא מעודד תקשורת וורבלית, אך הן כן מעודדות יזימת תקשורת. ילד המתורגל היטב בשימושן, יפנה יותר למטפליו כדי להשיג את מבוקשו. ניתן להשתמש בהתנהגות הזאת בשילוב עם שיטות אחרות לעודד וורבליות בהתאם ליכולת הילד.

מטרת תקשורת תומכת וחליפית, לתת קול לילדים ומבוגרים שאינם וורבליים. הסיבה יכולה להיות מגוונת: מאוטיזם ועד אילמות סלקטיבית, ניתוחים המערבים את מיתרי הקול, ועד אלצהיימר או ירידה תואמת גיל בזיכרון. חשוב לעבוד עם המון סבלנות , לדאוג שהתמונות יהיו ברורות למשתמש ולהיות עקביים.

תת"ח טכנולוגי מול פיזי

ניתן להשתמש בטאבלט, ויש אפליקציות מצוינות לתקשורת תומכת וחליפית. מי שמסתדר עם הטכנולוגיה, זה יכול להיות מצוין. זה הרבה יותר נגיש מאשר שנחפש בין מאות כרטיסיות את התמונה הנכונה. אך לטאבלט יש חסרונות מאוד משמעותיים:

  • הוא יקר (ואפליקציות תת"ח טובות גם עולות כסף)
  • שביר (גם עם כיסוי מאוד עמיד, ילדים עם פרצי זעם מצליחים לנפץ אותם)
  • לא עמיד למים (יחסית קל לפתור עם כיסוי מתאים)
  • איטי (לפתוח טאבלט, לפתוח אפליקציה, ולמצוא את הלוח הנכון יכול להרגיש כמו נצח בזמן התפרצות זעם)
  • ודורש הטענה (לא תמיד בעיה, אבל לפעמים דווקא כשהכי צריך את זה הוא לא עובד, או מחובר לקיר).

השימוש בכרטיסיות פיזיות לפעמים מסורבל מאוד, אך לבד או בשילוב עם אפליקציות זה לפעמים משנה לגמרי את האווירה בבית לטובה, כי הילד מרגיש פחות מתוסכל, כשהוא יכול להביע את רצונו.

אם אתם אנשים שלא מסתדרים עם הטכנולוגיה, או אם הילד שלכם מתאשפז הרבה, ואתם לא רוצים להסתובב עם ציוד שעלול להיגנב, כרטיסיות עשויות נייר מנויילן הן פתרון מעולה. הן עמידות, לא מוצר שניגנב בדרך כלל, לא ישברו או יקרעו בקלות וזול. נוח לשלוח את הילד עם קלסר מצומצם למחוץ לבית. בגני תקשורת יש לרוב או את הגרסה של תקשורת חליפית בנייר או בטאבלט. מקום טוב להתחיל הוא לקבל הדרכה ראשונית מצוות הגן או מהקלינאית המלווה אתכם . בהתחלה זה קשה אבל לאט לאט זה יעשה קל יותר. שימרו את הכרטיסיות במקום מוסכם מראש שהילד יתרגל להגיע אליהן בעצמו.

איך משתמשים בכרטיסיות תקשורת בארוחות

איך משתמשים בכרטיסיות תקשורת בארוחה:

  1. ראשית יש להצטייד בכל הכרטיסיות הקשורות לארוחה: אני רוצה, צלחת, סכו"ם, כוס/בקבוק, צמא, רעב, וכל המאכלים שיהיו על השולחן.
  2. מניחים על השולחן את משטח התקשורת לצלחת, ומניחים על פס העליון את כל הכרטיסיות, ועל המשטח את הצלחת ריקה של הילד.
  3. מושיבים את הילד ובהתאם ליכולת שלו משתמשים בכרטיסיות כדי להתקשר מה שמים בצלחת שלו.
  4. כדי לבקש דבר מה הילד יצביע על הכרטיסיה שהוא מבקש ולבד או בעזרתכם יעביר אותה לסרגל הבקשות שלו. כך נסמן את ביצוע הבקשה. מייד לאחר הבקשה ניתן לו את המבוקש. חשוב לבצע באופן מיידי כדי לייצר את ההקשר בין התמונה, הבקשה והתוצאה.
ארוחת בוקר לדוגמה, עם כרטיסיות תקשורת

למה להשתמש בPECS בזמן ארוחות?

לילדי הרצף בדרך כלל יש בעיות סביב אוכל. אם זה בגלל בעיות באיבוד החושי ובוויסות החושי, אם הם לא מסוגלים לשבת על כיסא, ועוד. הם בדרך כלל מאוד בררנים באוכל. שיטת PECS, לא תפתור את כל הבעיות, אך היא עלולה לעודד אותם להתנסות במאכלים שנמצאים על השולחן, ועכשיו תהיה להם דרך לבקש את זה עם פחות תסכול.

איך מתחילים להשתמש בכרטיסיות אוכל:

בשלבים ראשוניים, אנחנו נצביע על כרטיס ביד אחת ועל המאכל ביד שניה כדי לעשות את הקישור בין הציור למאכל מוחשי. ניתן להרים את הכרטיס ולקרב לאוכל. נגיד בקול רם את שם המאכל. נשתמש בקולות שונים או כל דבר שיעשה את הטקס מעניין יותר. חוזרים על הפעולה מספר פעמים, ועושים זאת עם עוד מאכלים. אין צורך לקבל תגובה חיובית מהילד, ובהחלט מפסיקים אם הוא נראה מתוסכל מהדרמה החדשה. נחזור על הטקס עד שנרגיש שיש הבנה.

לאחר מכן נצביע על כרטיסיות עבור הילד, נעביר עבורו את הכרטיסיות על פס המשפט, ונשים אוכל בצלחת לפי הכרטיסיות הנבחרות. נתמלל כל פעולה שאנחנו עושים. הקפידו על מיעוט במלל, משפט קצר וברור. נגיד אורז, נראה כרטיסיית אורז. נעביר את הכרטיסייה אל סרגל הבקשות מסרגל התמונות שיש בארוחה ונשים אורז בצלחת.

תחילת עצמאות בשימוש:

בשלב הבא, הילד יצביע על כרטיס בעצמו או בעזרת מבוגר שיעשור פיזית לילד להעביר את היד שלו בין התמונות, ואנחנו נשים את הכרטיס עבורו על פס התקשורת לפני שנשים את המאכל שבחר בצלחת. אנחנו נתמלל את כל הפעולות, (בתקווה שהוא יבין שהוא גם צריך לתמלל את הפעולות ולעודד אותו לתקשר).

שימוש עצמאי:

בשלב הבא, הילד ייקח בעצמו כרטיס, יניח על פס התקשורת, יצביע על הכרטיס, ואז יקבל את המאכל.

שימוש עצמאי מתקדם:

בשלבים מתקדמים, ננחה את הילד ליצור משפט כדי להביע את רצונו בעזרת שילוב כרטיסים. למשל, "אני רוצה" + "מלפפון". או "אני רוצה" + "לאכול" + "מלפפון". הילד אמור לפחות להצביע על המילים בסדר הנכון לאחר שהניח אותם על פס התקשורת. אפשר לסדר לו אותם בהתחלה בסדר הנכון אם לא הצליח לבד. אם הוא וורבלי, ניתן לבקש ממנו להגיד את המשפט (לבד או בחזרה אחרינו).

כרטיסיות תקשורת מחוץ לזמן הארוחה

אין צורך להקפיד רק על משטח התקשורת בארוחה, לאחר שהילד מתורגל מספיק בשיטה. אנחנו הדבקנו פס סקוצ' על המקרר עם מספר קטן של אופציות קבועות. כשהילד רצה לנשנש משהו מהמקרר, הוא היה משתמש בכרטיסיות כדי לבחור נשנוש מבלי לפתוח את המקרר. (בדרך כלל שניצל קר, גבינה צהובה, ירק, פרי או עוגה)

קלסר הכרטיסיות תמיד היה זמין במטבח למקרה שהוא מתוסכל מרעב. ורוצה חטיף שאינו נגיש לו.

איך מייצרים קלסר תקשורת לארוחות

תהליך הכנת קלסר וכרטיסיות תקשורת אינו מורכב, אם כי העבודה עצמה קצת סיזיפית.

הציוד הנדרש:

  1. קלסר קשיח
  2. מכונת למינציה
  3. דפי למינציה
  4. תמונות מודפסות לכרטיסיות תקשורת
  5. רצועות סקוצ' זכר ונקבה עם גב דביק
  6. מספרים
  7. מחורר

שלבי עבודה להכנת כרטיסיות

  1. יצירת רשימת מלאי של כל מילים שנצטרך. אם מדובר על קלסר אוכל, תרשמו את כל המאכלים שהילד אוכל או חשוף עליהם, וכל הפעולות הקשורות לארוחה שהילד.
  2. יצירת הכרטיסיות עצמן. ניתן להשתמש באפליקציה ממוחשבת, להוריד תמונות מהרשת ולערוך בתכנות אופיס, צילום של התמונות, לבקש תמונות מהמסגרת החינוכית ועוד. כתבו את תוכן כל תמונה מתחת לתמונה כדי ליצור שפה אחידה. כך תמיד תקראו לעגבנייה בשם אחד ולא בשפה נוספת או במילה אחרת. לדוגמה, כל סוגי העגבניות הן עגבנייה, אלא אם נשים תמונה נפרדת לעגבנית שרי. אחידות שפה היא חשובה. היצמדו לשפה אחת בזמן שימוש בכרטיסיות תקשורת.
  3. אם החלטתם על אפליקציה בטאבלט בנו את התפריט באפליקציה, ואם החלטתם על כרטיסיות נייר המשיכו לשלבים הבאים.
  4. הדפיסו את הכרטיסיות – רצוי במדפסת צבעונית.
  5. גזרו את הכרטיסיות.
  6. הניחו בדפי ניילון עם רווחים
  7. העבירו במכונת למינציה.
  8. הדביקו מאחורי כל כרטיס פיסת סקוצ' זכר.
  9. גזרו שוב את הפלסטיק מסביב לכרטיסיות.

שלבי עבודה להכנת קלסר

  1. הכינו לקלסר חוצצים עם רצועות סקוצ' נקבה לכרטיסיות. ניתן להשתמש להעביר דפי למינציה במכונה כדי לקבל דף קשיח.
  2. חוררו את החוצצים והכניסו לקלסר.
  3. מלאו את החוצצים בכרטיסיות.
  4. הכינו את משטח התקשורת: תמונה של צלחת במרכז דף, ולהעביר בלמינציה.
  5. על משטח התקשורת מדביקים רצועות סקוצ' נקבה בחלק העליון ובצדדים.
  6. חוררו והכניסו לקלסר.
משטח תקשורת לארוחה

טיפים נוספים לאיך משתמשים בכרטיסיות תקשורת לתזונה

  1. קיבעו מקום קבוע לציוד התקשורת. הילד יתרגל להגיע אליו ואתם לא תצטרכו לחפש אותו בכל הבית.
  2. שימרו קבצי תקשורת לגיבוי במחשב תמיד!
  3. הכינו כרטיסיות ומשטחי אוכל נוספים, למקרה של בלאי או אם ילך לאיבוד.
  4. הניחו על המשטח בארוחה, גם כרטיסיות עם אוכל שיש בדרך כלל על השולחן, שהילד לא בהכרח אוכל בשגרה. יכול להיות שהוא ירצה לטעום משהו שההורים אוכלים שלא ידע לבקש.
  5. בתחילת הארוחה יש להציג את כל המזונות שעל השולחן ולספק להן כרטיסיות, כדי שהילד יוכל לעשות בחירה. אם בדרך כלל בארוחות, אתם נוהגים להרכיב צלחת במטבח ולהגיש, הרכבת הצלחת עם הכרטיסיות יכולה להתבצע במטבח, או שתצטרכו להגיש לשולחן צלוחיות אוכל.
  6. אם הילד צריך לקחת תרופה ביחד עם הארוחה, ניתן לשלב את הכרטיס המתאים על משטח התקשורת.
  7. צריך להיות עקביים בשימוש של שיטה זאת, כי היא תיצור/תחזק עבור הילד שגרה ברורה הקשורה לאוכל. ילדי תקשורת מתפקדים הרבה יותר טוב עם שגרות קבועות.

עבודה נעימה