פורסם ב- 4 תגובות

איך בוחרים מסגרת חינוכית עבור ילד עם אוטיזם

בכל שנה בסביבות ינואר מתחיל לחץ מסוים. במיוחד אצל הורים שצריכים להכניס ילד ראשון לשלב הבא במערכת החינוך. התהליך מלחיץ עוד יותר, למי שבשלבי מעבר מחינוך רגיל למיוחד, לאחר קבלת אבחנת אוטיזם. למי שעוד לא מכירים את המערכת, זה מאוד מלחיץ. איפה ישימו את הילד? האם המסגרת אליה יגיע היא הנכונה ביותר לצרכים שלו? בפוסט הזה ננסה להסביר איך בוחרים מסגרת חינוכית לילד עם אוטיזם.

איך בוחרים מסגרת חינוכית לילד עם אוטיזם

באוגוסט 2020 התראיינו בקבוצת הפייסבוק "הורים מדברים ילדים" של אתר אינפוגן. לי ביקשה שנכתוב על איך מתכוננים לקראת הוועדות, ואיך בוחרים מסגרת חינוכית לילדים עם אוטיזם. כדי לענות על השאלה, אתם צריכים להכיר את הסוגים שונים של מסגרות חינוך לילדים אוטיסטים בהתאם לגיל ילדכם. בפוסט נפרט את האפשרויות מגיל 0 ועד גיל 18.

מסגרות חינוך מתחת לגיל שלוש

עד גיל שלוש, ילדים המאובחנים עם אוטיזם זכאים למסגרת מותאמת. בגילאים האלו יש בעצם שתי אפשרויות:

  • מעון שיקומי המותאם לילדים עם אוטיזם. לפעמים מכנים אותו מעון תקשורת.
  • מעון ציבורי או פרטי מפוקחים רגילים עם שילוב, בליווי סייעת משלבת.
  • חינוך ביתי

מעון שיקומי

עליכם לפתוח תיק במשרד הרווחה, ולאחר מכן תוכלו להירשם למעון השיקומי. ישנם כמה אפשרויות כמו אלו"ט או העמותה לילדים בסיכון.

זאת מסגרת טיפולית מקדמת, עם 14 שעות שבועיות של טיפולים פרה-רפואיים. הטיפולים כוללים קלינאית תקשורת , וריפוי בעיסוק ועוד.

שילוב במסגרת רגילה

ניתן לבחור לשלב ילד מאובחן במעון/משפחתון בליווי סייעת לעד 4 שעות ביום. האפשרות הזאת קיימת בתנאי שהפעוט לא זקוק ליותר מ4 שעות סיוע.

כדי לקרוא עוד באתר כל זכות כדי לדעת איך בוחרים מסגרת לפעוטות עם אוטיזם.

חינוך ביתי:

למעשה לפני גיל שלוש, אין חוק חינוך חובה, לכן אין תכנית חינוך ביתי. בכל מקרה, קיימת האפשרות להשאיר את הילד בבית. במקרה כזה ניתן להשתמש בטיפולים הפרה-רפואיים של קופת החולים.

לטיפול ביתי מורחב, ניתן גם לממן באופן פרטי אנשי צוות. במקרה כזה רצוי למצוא מנהל טיפולי מנוסה בהתאם לשיטת הטיפול שאתם רוצים ליישם בביתכם. למשל, אם תרצו לטפל בשיטת ABA, תצטרכו לחפש מנתחת התנהגות המנוסה בשיטה זו, ולגייס דרכה צוות טיפולי מותאם.

רצוי לעשות הרבה מחקר ולמידה על האפשרויות בשיטות הטיפול לפני שבוחרים בחינוך ביתי. אך בכל שיטה שתבחרו, מעורבותכם מאוד חשוב להצלחתה. אפשר למצוא כאן כמה דוגמאות לשיטות טיפול.

Photo by Sharon McCutcheon on Pexels.com

מסגרות חינוך לילדים אוטיסטים מגיל שלוש עד שבע

כשאתם צריכים להכניס את הילדים לגן עירייה בסביבות גיל שלוש ניצבת לפניכם בחירה דומה, אך לפעמים עם סוגיות חדשות. רבים מכם הגעתם לאבחנה בגיל מאוחר יחסית, כשהילד כבר בגן עירייה. במקרה כזה ניצבת שאלה דומה: האם צריך להחליף מסגרת? איך בוחרים את המסגרת הנכונה עבור ילד עם אוטיזם?

מסגרות החינוך האפשריות לילדים עם אוטיזם:

  • גן תקשורת
  • שילוב בגן שפה
  • שילוב בגן רגיל
  • חינוך ביתי

גן תקשורת

גן תקשורת הינו מסגרת חינוכית המותאמת לילדים עם לקות תקשורת – אוטיזם. הטיפולים מותאמים ושעות הטיפול משולבות בגן. יחס הצוות לילדים הכי גדול. בגן עד 8 ילדים. השעות בגן תקשורת מ8:00 עד 16:45. (בדרך כלל סייעת תפתח את הגן ב7:30 אבל הגננת מגיעה ב8).

בגן הילדים יקבלו טיפולים פרטניים , קבוצתיים, וחוגים. וההורים יקבלו הדרכת הורים על ידי המטפלת הרגשית, שמלווה את הילד שלהם כל השנה.

נכון ל2020, יתכן תשלום לגן עבור סבסוד סל הטיפולים המורחב. לא בכל מחוז יש אפשרות כזאת. בכל מקרה לילד מגיע שלוש שעות טיפול שבועיות בסיסיות.

סל הטיפולים הבסיסי כולל רק 3 שעות פרה-רפואיות. בדרך כלל, יש אפשרות לשלם על סל טיפולים מורחב, ולקבל עד 14 שעות שבועיות.

התשלום לסל הטיפולים לפני הנחות עומד על בן 700-800₪ לחודש. (יתכן שהעלויות משתנות ממחוז למחוז או שיהיו הנחות בתנאים מסוימים).

אם זאת, זה עדיין זול בהשוואה לטיפולים פרטיים.

לדוגמה, קלינאית תקשורת מנוסה גובות בממוצע כ-350₪ למפגש 45 דקות. 4 מפגשים בחודש יעלו לנו 1400ש"ח. וזה למפגשים שבדרך כלל יהיו אחר הצהריים כשהילד כבר מותש. או בהוצאה של הילד מהמסגרת במהלך יום הלימודים, אשר ישבש לו את השגרה.

גן שפה

למעשה זאת אינה אמורה להיות אפשרות בחירה. במצבים מסוימים תצטרכו להחליט עם לבחור באפשרות הזאת, למשל:

  • הילד קיבל בהתחלה אבחנה של עיכוב שפתי, ושובץ לגן שפה. הוא קיבל אבחנה של אוטיזם, רק בשלב מאוחר יותר.
  • במחוז יש בעיה של מקומות לשיבוץ בגן תקשורת

כאשר הילד כבר משובץ בגן שפה יתכן ותינתן לכם האפשרות להשאירו שם בשילוב.

יתכן ותקבלו הודעה שאין מקום בגן תקשורת קרוב למקום מגוריכם. במקרה כזה יתכן ויציעו לכם להכניס לגן שפתי.

בגן שפה יהיו עד 12 ילדים. מקבלים את סל הטיפולים הבסיסי, הכולל: קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק וטיפול רגשי. בגן יהיו ילדים עם קשיים שפתיים, עיקוב התפתחותי ומוטורי, אך לרוב ללא ילדים אוטיסטים.

צוות הגן כולל גננת וסייעת ששייכות לחינוך המיוחד. הגן עובד כמו בגן רגיל עד השעה שתיים עם אופציה לצהרון.

חינוך ביתי

לאחר גיל שלוש הילד נכנס לחוק חינוך חובה, ולכן חייב להיות רשום למסגרת. אם זאת, ניתן להגיש טפסי בקשה לרישום לחינוך ביתי. לא ניתן פשוט לוותר על רישום למסגרת ולהשאיר בבית.

האופציה הזו היא למי שחושב שהוא מסוגל. החינוך הביתי מציב כמה אתגרים, ומנגד יש לו כמה יתרונות.

האתגרים:
  • בחירת תכנית חינוכית: ישנם הרבה פילוסופיות ואפשרויות. צריך ללמוד לבחור את הקו המנחה שלדעתכם יהיה הכי מתאים לביתכם.
  • לוגיסטיקה: לילדים עם אוטיזם מגיע, וצריך להשקיע בשעות טיפול פרה-רפואיות. עליכם למצוא ולהעסיק את אנשי הצוות המקצועיים בצורה מסודרת.
  • מרחב טיפולי: כדי לקבל טיפול ביתי אפקטיבי נדרש בית גדול מספיק בשביל שיהיה מקום למרחב טיפולי. חדר ייעודי לטיפולים, המתאים לפילוסופיית החינוך שבחרתם. אתם צריכים לעצב חדר נטול הסחות דעת מיותרות, המסוגל להכיל ציוד ייעודי.
  • תקציב: אולי האתגר הגדול ביותר. אתם חופשיים לנצל את התקציב שלכם כדי לעמוד בתנאי הרישום לחינוך הביתי. אך עליכם להיות מסוגלים לממן את כל הדרישות. זה לא זול.
  • מעורבות רגשית: כהורים, אנחנו עלולים להיות מחנכים לא אידיאלים עבור הילדים. לא לכולם יש אופי שמתאים להיות הורה וגם מחנך במשרה מלאה. גם מורה מקצועי ומנוסה לא תמיד יכול להביא את הניסיון והכישורים בצורה מיטבית לבית.
  • אין הפרדה: לפעמים כל מה שאנחנו צריכים זה שהילדים יהיו מחוץ לבית כדי שנוכל לנשום. המסגרות החינוכיות נותנות לילדים חוויות שאיתם יכול לחזור הביתה ולחלוק. יש לנו זמן לעשות סידורים או לעבוד במקומות עבודה.
היתרונות:
  • שליטה בצוות: אתם חופשיים להכניס אנשי צוות שאתם בוחרים.
  • שליטה בדרך החינוך: אתם לא תלויים באופי של גננת שמשרד החינוך בחר עבורכם. כל שעליכם לעשות זה לדאוג ששיטת החינוך הביתית כוללת את שעות המינימום הנדרשות.
  • עבודה מהבית: למי שיש הכנסה טובה מעבודה מהבית, יכול לשלב ביתר קלות את החינוך הביתי בסדר היום. זאת בתנאי שאתם מסוגלים לעבוד כשהילדים בבית, ולתת להם את החינוך הנדרש.

למידע על התנאים לתוכנית חינוך ביתי היכנסו לאתר כל זכות.

חדר טיפולים בסגנון סנוזלן שהקמנו בבית למען טיפולים

רוב ההורים בוחרים שלא לעשות חינוך ביתי, מפני שזה יקר מאוד. למעשה רק שלושה טיפולים בשבוע מסובסדים על ידי קופת החולים. ילדי הרצף זקוקים לאין סוף שעות טיפוליות.

ההורה למעשה מתחייב בבחירה הזו לדאוג כל התחומים בחינוך ילד, ולממן טיפולים מעבר לבסיס מהכיס הפרטי. אחד ההורים לפחות ישנה את דפוסי העבודה (הפרנסה) שלו, או מוותר על האפשרות לעבוד. רצוי ללמוד כמה שיותר כלים שקשורים לטיפול באוטיזם.

הרבה הורים שבחרו בחינוך ביתי, מעידים שכך קידמו את ילדם הכי הרבה. אחד היתרונות בחינוך ביתי מגיע בעיקר מהעובדה שהמחנכים של הילד, הם למעשה ההורים. הם מכירים את הצרכים של הילד בצורה יותר אינטימית מכל מורה או גננת. בחינוך הביתי חלוקת הקשב של ההורה המחנך היא לפי מספר הילדים, בניגוד ל8-35 במסגרות אחרות.

אפילו אני וחגי שקלנו אותה לא מעט פעמים, אבל לא חשבנו שנוכל לעמוד בזה מבחינה כלכלית. וזאת למרות שכבר השקענו ועיצבנו מרחבי טיפול בבית.

בתחילת תקופת הקורונה, נכנסו לבידוד ולאחריו לסגר שכלל את החינוך המיוחד. עקב כך מצאנו את עצמנו במערך של חינוך ביתי. אך זה לא נעשה בצורה קבועה, כי לא רצינו לעשות את המעבר לחינוך ביתי מלא. אם זאת, למדנו כמה לקחים מהחוויה.

שילוב בגן רגיל

האפשרות האחרונה בגילאי הגן היא אפשרות השילוב בגן. לאחר שקיבלתם אבחנה יתכן ותהיה תקופת ביניים בה הילד יקבל סייעת משלבת עד שמתפנה מקום במסגרת גן תקשורת או לשיבוץ בשנת הלימודים הבאה. כשילדנו השלישי אובחן חכינו עד שנת הלימודים הבאה לשיבוץ לגן תקשורת. ההחלטה היתה בעיקר כי התלבטנו אם להשאיר אותו בשילוב או להכניס לגן תקשורת.

האפשרות הנוספת היא כמובן אם הילד עוד לא נכנס למסגרת בחוק חינוך חובה. אם אתם מרגישים שהילד מסוגל להתמודד עם מסגרת רגילה עם סייעת תוכלו לבחור בשילוב.

תלוי במחוז/עירייה יתכן ותהיה לכם אפשרות לבחור סייעת ויתכן שהבחירה תהיה בידי העירייה.

ראשית בוחרים גן כמו כולם, מתוך מערכת השיבוץ של העירייה.

מגישים בקשה לסייעת, או אם כך ניתן במחוז שלכם, מגייסים סייעת. במחוז שלנו לא היתה אפשרות לגייס סייעת.

יתרונות השילוב בגן רגיל
  • מעגל חברים רחב יותר
  • אם הילד כבר שם, לא צריך לעבור תהליך הסתגלות לגן אחר
חסרונות השילוב בגן רגיל
  • לגננות אין הכשרה מיוחדת לחינוך מיוחד
  • כמות אנשי צוות נמוכה ביחס לכמות הילדים
  • מבנה לא מותאם לצרכים מיוחדים
  • הטיפולים הפרא רפואיים מתקיימים לרוב מחוץ לשעות הגן

לאחר שעיכלנו את האבחנה של השלישי שלנו, בחרנו שלא להמשיך בשילוב. יתכן שנחזיר אותו לשילוב בשלב מאוחר יותר, אבל החסרונות של השילוב רבים מדי כרגע.

במבנה הגן ישנם כמה מאפיינים שמשפיעים על שילוב מוצלח או פחות. למשל, האקוסטיקה בגן הרגיל היתה איומה. הוא השתמש באוזניות מבטלות רעש כשהוא מוצף מדי מהרעש – כמעט כל הזמן. לא היה שם מרחב טיפולי מתאים ללא הסחות. בעצם הטיפולים שקיבל במסגרת הגן התקיימו בממ"ד. האקוסטיקה היתה קצת יותר טובה שם, אך הגננת משתמשת בחדרון הזה כמחסן ויש שם המון הסחות דעת.

איך בוחרים בשילוב גלוי או סמוי בתוך מסגרת גן רגיל לילד עם אוטיזם

בבחירה בשילוב גם צריך להחליט אם שומרים הכל בסוד (מלבד לצוות החינוכי), או חושפים את האבחנה. בבחירה בין שילוב גלוי או סמוי, כדי גם לקחת בחשבון את היכולות והניסיון של הגננת.

אם בחרתם בשילוב סמוי, אתם צריכים לקחת בחשבון את יכולת ההכלה של הילדים בגן. לטעמי השילוב הסמוי גובה מחיר רגשי כבד גם מההורה שמסתיר וגם מהילד שאינו לומד על המרכיב החשוב הזה בתוכו.

אם בוחרים בחשיפה, צריך להכין את הילדים שבגן ולהתחשב ביכולות ההכלה שלהם. הילדים בגן היו מדהימים והעצימו מאוד את הילד שלנו.

ולבסוף צריך לקחת בחשבון את יחס הורי הילדים בגן. דווקא כאן, לפעמים יותר קשה לקבל את התגובות.

להורים יש דעות מוקדמות שלפעמים לא משתנות בקלות. לפעמים כשרואים ילד משולב עם הרבה חברים בגן הם יגידו דברים כמו "אבל לא רואים עליו". או שהם לא יגיבו בצורה חיצונית, אבל פתאום לא יהיה היענות לבקשות להיפגש אחרי הגן.

אנחנו החלטנו לחשוף את האבחנה בפני ההורים והילדים בגן. היו הרבה תגובות חיוביות, והיו גם כאלו שלא היו לנו נעימות. אך בסך הכל החוויה היתה חיובית.

שינוי מתחיל בצעדים ראשון ובדרך כלל לא בא בקלות. ומרגישים שבגדול הילדים שהיו איתו בגן, ולפחות רוב ההורים צמחו גם הם מהחוויה. שהם יהיו קצת יותר סובלניים בעתיד לשונה.

שיטת הניקוד בשילוב

כעת בבחירה בשילוב צריך להכיר גם את שיטת הניקוד. חוק חדש שנכנס השנה.

בעבר היה סל טיפולים אחיד שכל הילדים זכאים לו. כעת כל ילד משולב מקבל סיוע לפי מספר נקודות אליהם הילד זכאי. ככול שיכולות הילד נמוכות יותר, כך הוא יהיה זכאי ליותר נקודות, ועד 9 נקודות.

כל נקודה שווה 3.2 שעות עבודה של סייעת משלבת או 45 דקות של טיפול ( קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק או טיפול רגשי) בשבוע.

החוק החדש מאפשר להכניס לגן מטפלים בתמורה לנקודות ופחות שעות משלבת.

קחו בחשבון שאתם עלולים לחלוק משלבת עם יחד נוסף על מנת להגיע למצב שבו יש שילוב כל שעות הגן. המשלבת לא מגיעה לצהרון כלל.

בנוסף אם אין לכם מספיק שעות סיוע אתם עלולים למצוא את עצמכם עם ימים שבהם אין סייעת בגן. שאלו את עצמיכם האם ילדיכם מסוגל להתמודד ללא תיווך זמין וקבוע.

אנשי צוות בשילוב

סייעת שילוב

אם הדבר מותר במחוזכם, תוכלו לגייס ולבחור סייעת משלבת בעצמכם. ברוב המחוזות אין להורים אפשרות בחירה. אם יתמזל מזלכם תיפלו על סייעת שהיא מוצלחת ובעלת וותק. אבל למעשה היא יכולה (או הוא) להיות גם חיילת משוחררת.

בררו מה האפשרויות שיש לכם לגבי סייעת שילוב. החליטו עם הגננת אם היא תהיה סייעת סמויה או גלויה.

הגננת

חשיבות הגננת- גננות חינוך רגיל לא מקבלות הכשרה יסודית בחינוך מיוחד.

לנו היתה גננת מדהימה ומנוסה. ובכל זאת היא נאלצה לשבת וללמוד את התחום כשבנינו הצעיר אובחן. מטלה שאגב לא נדרשת ממנה על ידי משרד החינוך ונעשתה בהתנדבות מוחלטת שלה. מאחלת לכולם ליפול על גננת כזאת (אורנה אם את קוראת – תודה) .

קחו בחשבון שלרוב מטלה זו תונחת על הגננת ולא ישאלו אותה. דברו איתה כמה שיותר מוקדם על ילדיכם ותאמו ציפיות. תשאלו אותה מה מקובל עליה ומה לא. אני חייבת לציין שהגננת שלנו מאוד שיתפה פעולה, ורק בגלל שלא קיבלנו מספיק נקודות בוועדת זכאות ואפיון, בחרנו לא נמשיך איתה בשנה שאחרי.

סייעת האם וסייעות משלימות

הסייעות גם הן חלק חשוב בגן. גם הן לא מקבלות הכשרה בתחום בגנים הרגילים. כדאי לשבת גם איתן ולספר להן על הילד ולתאם ציפיות.

הסייעת אם שלנו אימצה את הבן שלנו אליה. אני בהחלט הייתי רגועה יותר ביום שהיא הייתה בגן. אם זאת אני יודעת שנוכחות הבן שלנו שלא היה ממש גמול בתחילת השנה ושעושה "בעיות" באוכל ממש לא הקלו על עומס העבודה שלה.

צוות הגן לא קיבל הכשרה מסודרת, וזה הוביל לפעמים למצבים שהם לא ידעו מה לעשות. למשל, צוות לא ידע לזהות אם הילד היה במצוקה של חוסר וויסות חושי, ושזאת הזדמנות טובה לתת לו אזניות שיסננו את הרעש (אנחנו סיפקנו לגן אוזניות והדרכנו מתי לתת לו להשתמש).

וועדת זכאות ואפיון – אנשי המקצוע שיעזרו לכם להחליט איך בוחרים במסגרת מתאימה לפי רמת התפקוד של ילד עם אוטיזם

במאי שנה שעברה הוזמנו לפגישת זום עם וועדת זכאות ואפיון של הילד לקראת שנת הלימודים העוקבת. שקלנו עוד לפני איך בוחרים מסגרת לילד עם אוטיזם ברמת התפקוד שלו. בוועדה נכחו מגוון אנשי מקצוע ובעזרת הייעוץ שלהם הגענו להחלטה.

לאחר ששקלנו את כל האפשרויות, בחרנו ללכת לגן תקשורת בשנה העוקבת, ולא להשאיר בשילוב.

יתכן שבוועדה ימליצו לכם על מסגרת בניגוד לעמדתכם. אך בכל מקרה, השיבוץ יקבע לפי בחירתכם.

בהתחשב שהשנה שאחרי הייתה שנת קורונה, והחינוך הרגיל לא ממש תיפקד, בדיעבד שילוב בגן רגיל היה מסתבר כאפשרות לא טובה במיוחד עבורנו.

ההורים והילדים בגן – איך ומה עושים?

שאלה טובה. למזלנו יש לנו רווחים קטנטנים בין הילדים שלנו בגיל. הבת שלנו והבן שלנו היו ביחד בגן בשנה הראשונה שלו בגן עירייה. כך שאת חלק מההורים הכרנו כבר בשנה שלפני כניסתו לגן. חלקם גם הכירו את הבן שלנו. כשקיבלנו את האבחון במהלך השנה, היה לנו קל יחסית פשוט לספר להם.

לילדי הגן גם סיפרנו. הגעתי לגן וקראנו להם סיפור בנושא. אמרנו להם שגם לבן שלנו יש אוטיזם ושצריך לעזור לו לפעמים. הצגנו את הסייעת. הראינו להם, וגם נתנו להם להרגיש ולהשתמש באזניות מסננות הרעש של הילד.

כמו כן לאורך השנה יזמנו פעילויות של קריאת ספרים ועוד בגן, כך שילדינו הפכו להיות מאוד פופולריים. כל זה תרם לתפיסה של הילדים לגבי אוטיזם, והאיר את הנושא באופן חיובי אצל הילדים (ובמקביל אצל ההורים ששמעו על כך מילדיהם).

אם זאת, אני בטוחה שיש לא מעט הורים, שיתקשו לקבל את הנושא. אני בטוחה שגם בשנה שעברה בגן שלנו, עדיין יש כאלו שמרגישים פחות בנוח עם הנוכחות של ילד שונה בגן, ויהססו אפילו להזמין אותו אליהם. דעו לכם שזה תגובה נורמלית ללא מוכר. זה בסדר להרגיש עלבון, או כעס כאשר חווים דחיה, אך אם אנחנו רוצים שילדי הגן והוריהם יקבלו את השונה, ויזמינו את הילד למפגש, הפתיחות ושידור של "עסקים כרגיל" בסופו של דבר מוביל למטרה החיובית.

ככול שיכירו אותכם יותר, ותציגו את הצדדים המוארים יותר החששות יפחתו. שם הקוד בשילוב – היו הורים מעורבים ונעימים. הגיעו לגן הילדים שבו הכי הרבה ילדים מהגן נפגשים. ההורים שלהם יראו שהילד שלהם נהנה לשחק עם שלכם, ושהוא לא מפחיד כל כך.

אז לאיפה הילד שלי שייך?

אנחנו התלבטנו הרבה בשאלה המורכבת הזאת.

אז לפי החוק החדש מ2020, ההורה מחליט. אני רואה בזה משהו בעייתי.

בתחילת הדרך שלנו, קבעו לנו שהגדול ילך לגן תקשורת. אני כעסתי ואפילו שקלתי לערער ולשלוח לשילוב. בדיעבד הבנתי שזה לא היה מתאים ליכולות שלו. שילוב לא מתאים לכל אחד. פשוט לקח זמן לעכל מה רמת היכולות שלו.

וורבליות

אחד הגורמים המבלבלים הוא ההבדל בין יכולת שפתית לבין יכולת תקשורתית. (השילוב של שתי הכישורים לפעמים מכונה וורבליות – היכולת לתקשר בדיבור).

למעשה, למרות שהיה לו אוצר מילים מרשים, הוא היה לא תקשורתי בכלל. לקח לי זמן להבין שזה שהוא שר מגיל שנה וחצי את הABC, וסופר עד מאה, אבל מצד שני בגיל שלוש עדיין לא אומר "אני רוצה", ולא אומר אבא או אמא, לא נחשב ילד מתקשר. בעצם הוא אינו מתקשר בצורה אפקטיבית, ואין קשר לכמות המילים שהוא דובר.

כשמדובר בילד לא שאינו מתקשר כלל, עדיף ללכת לגן תקשורת ולהימנע משילוב. ככול שלילד יש יותר יכולת וורבליות (תקשורת אפקטיבית בדיבור), מתאימה יותר האופציה של גן רגיל ושילוב.

אך וורבליות בלבד אינה הנושא היחיד שצריך לחשוב איך בוחרים מסגרת לילד עם אוטיזם.

וויסות חושי ורגשי

הבן שלישי שלנו למעשה וורבלי לחלוטין, אבל האוטיזם שלו מתבטא בקשיים בכישורים אחרים. למשל, הוא מתקשה בוויסות החושי, בוויסות רגשי ועוד. בהתחלה, בגלל שהוא וורבלי, שקלתי כן להשאיר אותו בשילוב. אך לאחר וועדת הזכאות והאפיון, עשו לי קצת סדר. ובחרתי בגן תקשורת עבורו. לפחות בנתיים.

זכרו שבגני תקשורת יש אפשרות שיוציאו ילדים לשעות שילוב, בלווי עם צוות מהגן, לגן רגיל סמוך. למעשה אחת הדרישות בחוק לפתיחת גן חינוך מיוחד, היא סמיכות לגן רגיל, לשם מטרה זו. שימו לב בזמן קורונה אין שעות שילוב בגן רגיל . כל גן הינו קפסולה בפני עצמו.

כישורי עצמאות

חשבו האם הילד שלכם מסוגל לבצע פעולות שיגרתיות בצורה עצמאית. ככול שהוא מסוגל לבצע יותר פעולות כאלו, כך שילוב מתאים לו יותר. אם תלמדו את הילד כיצד לבצע יותר פעולות בעצמאות, וכמה שיותר מוקדם, כך יהיה השילוב שלו מוצלח יותר.

למרות שמדריכי העצמאות שכתבנו עליהם בעבר לא בהכרח קשורים למסגרת לימודים, הם עוזרים לילד ללמוד עצמאות באופן כללי ולהשליך את הביטחון העצמי והכישורים על פעולות אחרות:

לבסוף, חישבו על עצמכם ההורים: האם אתם מסוגלים לספק לילד טיפולים פרא רפואיים מחוץ לשעות הגן? האם אתם זקוקים להדרכת הורים מסודרת על ידי מי שעובד עם הילד? האם אתם זקוקים למערך תמיכה רחב? ככול שאתם תספקו יותר לבד, וזקוקים לפחות תמיכה, כך מסגרת רגילה יותר מתאימה לכם.

בחירת בית ספר

למעשה כאשר צריך לחשוב איך בוחרים מסגרת לילדים עם אוטיזם בגילאי בית הספר האפשרויות דומות.

בית ספר לחינוך מיוחד

כאן יכול להיות שתהיה לכם בחירה. בית ספר שתמצאו כטוב, לא תמיד יהיה ממוקם בעיר אך יש מערך הסעות. בית ספר זה הינו המשך ישיר לגן תקשורת, התנאים די דומים רק שלרוב הוא רב שנתי, לעתים גם עד גיל 21 במתחמים צמודים.

כיתת תקשורת בתוך בית ספר רגיל

כיתת התקשורת מיועדת עבור ילדים עם כישורים יותר טובים, אך אולי לא מספיקים עדיין כדי להשתלב בכיתה רגילה. היא מיועדת לילדים המתקשרים וורבלית, (לפחות חלקית). לעיתים הועדה תמליץ על אפשרות זו לילדים שמתקשרים דרך תת"ח בצורה טובה מאוד. כיתת התקשורת ממוקמת בבתי הספר רגיל באזורכם. כאן לא תהיה לכם בחירה, ותשובצו בבית ספר שבו תיפתח כיתת תקשורת, אך ניתן יהיה לערער במקרה הצורך.

השנה מצאנו את עצמנו מלווים את הבכור שלנו לכיתת תקשורת – כיתה א'. עבורנו זה בכלל לא היה ברור שהכישורים שלו יהיו מספיק גבוהים כדי להצליח במסגרת הזו. אך הוא לא מפסיק להפתיע אותנו כל פעם מחדש.

שילוב בכיתה רגילה עם או בלי סייעת בהתאם לשיטת הניקוד.

המגבלות של מסגרות אלו דומות לאלו שבגן וכן היתרונות.

לסיכום

אני מקווה שהמידע שכתוב בכתבה הזאת יעזור לכם לעשות קצת סדר בין האפשרויות. זה לא פשוט במיוחד, למי שצריך לעשות את זה בפעם הראשונה. אך אם תדעו מה האפשרויות, ומה תפקידה של וועדת הזכאות ואפיון, יהיה לכם גם קל יותר לדעת איך בוחרים מסגרת חינוכית לילד עם אוטיזם.

אני גם יודעת שמאוד קשה להתמודד עם הלחץ של ההמתנה לשיבוצים. אך בסופו של דבר מוצאים לכם שיבוץ. מקסימום, תערערו על ההחלטה אם יש צורך.

אחד היתרונות של החוק מ2020 הוא שהבחירה בסוג המסגרת עברה לידי ההורים. זה נותן לנו רוגע מתוך השליטה בתהליך. אך כדאי להקשיב לנאמר בוועדות כי לפעמים אנחנו לא רואים את הנסיכים והנסיכות שלנו בצורה מציאותית. בבחירת המסגרת כדאי לשים לב גם למציאות בשטח. בזמן מגפה עולמית כמו היום יש דברים שלא קיימים בכל סוגי המסגרות. שאלו בפירוט בוועדה על מגבלות בזמן קורונה . זה בהחלט שיקול.

ובסופו של דבר, גם אם בחרתם בכיוון שלא הייתם בטוחים לגביו, ונראה לכם שזו היתה החלטה לא נכונה, ניתן לעשות מעברים בהמשך הדרך.

בהצלחה והחלטה קלה לכולם.

כרגיל מוזמנים להאיר ולשאול,

שירה

4 מחשבות על “איך בוחרים מסגרת חינוכית עבור ילד עם אוטיזם

    1. תודה על פוסט שבהחלט עשה קצת סדר. רק להאיר ולהוסיף שיש עיריות שכן מאפשרות הבאת סייעת צמודה מטעם ההורים.

      1. טוב לדעת, תודה

השאר תגובה