פורסם ב- כתיבת תגובה

איך ללמד את ילדנו – שונות קוגניטיבית

בכתבה הזאת נדבר על מבחני אינטליגנציה קלאסים, מול תיאורית האינטליגנציות המרובות, מה היא שונות קוגניטיבית, איך מתאימים את עצמנו והדרך בה אנו מלמדים את ילדנו בעלי שונות הקוגניטיבית בחינוך הביתי.

במהלך ילדותנו, שירה ואני חונכנו על ידי הורנו, כל אחד בדרך שהוריו בחרו. כשהתחתנו, והבאנו ילדים, נדרשנו לדאוג לחינוך שלהם בדרך משותפת משלנו. כל אחד מאיתנו מביא איתו חוויות עבר, מהבית ומבית הספר, שהשפיעו על הבחירות שלנו כהורים, ואנחנו מגיעים ביחד להחלטות. לפעמים החלטות אלו קלות, ולפעמים יש דיון יותר קשה על מה הדרך שאנחנו נצעד בה.

שירה למשל, סוחבת איתה חוויה מאוד קשה בכל הקשור ללימודי חשבון. כשהייתה בכיתה ג', אביה דרש ממנה לשנן את לוח הכפל, שוב ושוב, ללא התגמשות או ניסיון למצוא דרך אחרת להעביר את הנושא. שירה נדרשה לכתוב את משוואות לוח הכפל עשרות פעמים, כל יום. בסוף כל יום נבחנה, ונכשלה.

פעם נהוג היה לחשוב שאם ילד יתרגל אין סוף פעמים את לוח הכפל הוא בסוף ידע את לוח הכפל. אבא שלה פשוט עשה מה שכל הורה טוב אחר היה עושה וזה פשוט לא עבד.

החוויה הקשה עם לוח הכפל, משפיעה על כל התמודדות עם מספרים עד היום, למרות שבסופו של דבר היא מחזיקה בבגרות מלאה, תואר ראשון ואפילו יושבת עם הגדול לעבוד איתו על לוח הכפל. ניתן לראות את הסבל שלה בכל פעם מחדש, אבל כשזה מגיע להוראת חשבון (או כל נושא) לילדים, היא מחפשת דרכים יצירתיות להעביר את החומרים האלו, ורק לא בשינון סיזיפי.

מה היא שונות קוגניטיבית?

שונות קוגניטיבית היא כל שונות שמשפיעה על דרך המחשבה, לימוד, הבנה של העולם או פרוש סיטואציות חברתיות, הפרעה נפשית ( מתמודדי נפש) לקות למידה, לקות קוגניטיבית התפתחותית, אוטיזם ועוד. מידת השונות יכולה להיות קטנה או גדולה ומשמעותית. למעשה נחלק את בני האדם לנוירוטיפיקלים – אנשים שיושבים על הסקלה השגרתית מבחינה נוירולוגית. ונוירו-א-טיפיקליים- אנשים בעלי שונות קוגניטיבית.

מה הוא מגוון מחשבתי?

הכוונה במגוון מחשבתי, הוא שכל אחד מאיתנו, בלי קשר לשונות הקוגניטיבית חושב בדרך שלו. ניתן לקבץ אנשים לפי נושא מסוים, כמו אוהדי קבוצת כדורגל, אבל בתוך הקבוצה הזאת עדיין יהיו אנשים שונים. חלק גם אוהבים כדורסל, ואחרים לא.

המושג חשוב, כי בסופו של דבר אנחנו נוטים לנסות לעצב את ילדנו להיות כמונו, אך אם הזמן ההורה מבין שלילד יש רצונות משלו, אישיות משלו, והוא ייקח את חייו למקום שהוא רוצה, בהתאם ליכולותיו (גם אם זה תואם את ציפיותינו, זה בכל זאת הילד שבוחר ללכת בכיוון הזה).

שונות קוגניטיבית ומחשבתית – מגוון דרכים להצלחה

כשלמדתי בסמינר הקיבוצים לימודי הוראת אנגלית, למדתי על המגוון המחשבתי שקיים באוכלוסיה, בנוסף לשונות הקוגניטיבית. לכל אחד ואחד מאיתנו דרך חשיבה ייחודית. החשיבה שלנו מושפעת מהמבנה הפיזי של המוח, מהדרך בה אנו מקבלים נתונים מהחושים שלנו (למשל יש לי חבר, עיוור צבעים, ששנים היה בטוח שקולה אדומה), ומהחוויות שעברנו במהלך חיינו.

ישנם נתונים פיזיים שמשפיעים על הדרך בה אדם חווה את העולם שסביבו: עיוורון, חירשות. אם אלו לא ניתן להתווכח. למרות שאני בטוח שאנשים יגיבו שבכל זאת מצאו את עצמם נאבקים על זכויותיהם, כי יש אנשים שלא מכבדים את הזולת או את השונות שלו, לפעמים פשוט מדובר בחוסר יכולת להבין את השונה.

ישנם גורמים פיזיים שצריך לאבחן כדי לגלות: עיוורון צבע, תתרנות, הפרעת עיבוד/ויסות חושי. ומלבד אילו ישנם גורמים נוירולוגיים שצריך לאבחן. לפעמים זה מופיע בסריקות מוח כזאת או אחרת, ולפעמים זה מוכח על ידי אבחון בהתבוננות ומילוי שאלונים.

ישנם גורמים שיותר קשה לאבחן כמו לקויות למידה שונות או לקויות קשב וריכוז. לקויות אלו יכולות להישאר לא מאובחנות שנים ולהשפיע על דרך החשיבה שלנו, ועל ההערכה האישית שלנו על עצמינו, ובכך לשנות את העתיד שלנו, אם הן נשארות לא מטופלות כיאות.

הבעיה היא שכשאנחנו מתקשרים עם האדם שמולנו, אין לנו דרך לדעת איך הוא מפענח את המסר שאנחנו מבקשים להביע. אנחנו יכולים רק להתבונן על ההתנהגות, ולהקשיב לתגובה, כדי לראות אם זה תואם את הציפיות שלנו.

חלוקת אנשים לקטגוריות ככלי לניהול מערכת חינוך

אחד הדברים שאני שמח שלמדתי בסמינר הקיבוצים היה על ההתקדמות של הפסיכולוגיה בתחום האבחון, ובתחום הלמידה. בעבר הפתרון עבור אנשים נוירו-א-טיפיקליים היה להכניס כל מי שלא הסתדר בחברה למוסד לפגועי נפש. מאז הגענו ליכולת לא רק לזהות מורכבות נוירולוגית שונה, אלא גם לייצר כלים מגוונים לעבודה מול מורכבויות שונות, בצורה טובה דיה כדי לאפשר לאנשים להשתלב בחברה בעצמאות חלקית עד מלאה.

מערכות גדולות, חייבות לחלק אנשים לקטגוריות כדי להיות מסוגלות להתמודד איתם. כשזה מגיע למערכת החינוך, המערכת מחפשת לשים כל ילד בקטגוריה, שמאפשרת לה לחנך אותו להישגים מדידים, ובסופו של דבר "לייצר" בוגר המסוגל לתרום לכלכלה. אנשי החינוך והמדע מפתחים את שיטת הקטלוג לכיוון מדויק יותר, מתוך הבנה שילד שגדל להיות עצמאי יתרום לחברה, ויניע את הכלכלה. גם מהצד השני, ככול שיותר ילדים נופלים בין הכיסאות ונמצאים בקטגוריה לא נכונה, כך יוגבר העומס על הכלכלה.

למעשה על מנת לתת טיפול יש צורך לסווג את כל מי שנכנס למערכת החינוך, מערכת הבריאות או אפילו ביטוח לאומי לקטגוריה. לכן לא מעט ילדים זקוקים לאבחון רשמי כדי לקבל הקלות או סיוע מתאים. חשוב להגיד שאבחון לשם עצמו ללא הכנסתו בצורה רשמית למערכת לא תמיד מקנה זכות לקבל סיוע מהמדינה.

התנהלות זו בעצם נועדה כדי לאפשר קבלת עזרה. בגלל התנהלות זו יש לא מעט הורים שחוששים מסיווג ילדיהם בגיל מוקדם ולכן לא מדווחים על האבחון של ילדם. מצב זה גורר צורך או בהשקעה פרטית של ההורים או בקשיים בקבלת סיוע עבור הילד.

נקודות ציון חשובות בהיסטוריה של מדע האבחונים

מבחן מנת המשכל IQ

מזה שנים רבות, שמדענים מנסים למצוא דרך טובה לבחון ולקטלג את האינטליגנציה של בני האדם. בשנת 1905, פיתחו בצרפת הפסיכולוג אלפרד בינה ושותפיו את מבחן מנת המשכל לילדים, מבחן הIQ, שאומץ בהתלהבות מסביב לעולם על ידי הביורוקרטיה, בגלל הפשטות שבה ניתן לתת ציון מספרי לילד, ולמיין אותו לקטגוריות כמו "גאון", "רגיל" או "מעוקב התפתחותית".

מבחן הIQ, מתמקד ביכולות מתמטיקה, הנדסה מרחבית ולוגיקה, ומתעלם מיכולות בכל תחום אחר. לכן עבר ביקורת רבה שכן הוא לא נמצא כמבחן טוב לניבוי הצלחה מקצועית. החוקרים הגיעו למסקנה שצריך לשכלל את המבחן, והציעו דרכים נוספות לבחון אינטליגנציה.

היום מקובל יותר להשתמש למשל במבחנים המותאמים של דיוויד ווכסלר: WAIS למבוגרים, וWISC לילדים.

תיאורית האינטליגנציות המרובות

ב1983, הגה הפסיכולוג הווארד גרדנר, את תיאורית האינטליגנציות המרובות. התיאוריה של גרדנר, משפיעה מאוד על הדרך בה מחנכים היום צוותי הוראה, והיא מאפשרת למורה לתת מקום ליכולות מעבר להגדרת האינטליגנציה הקלאסית.

התיאוריה הזאת לא מתכתבת היטב עם הצורך הביורוקרטי למיין ילדים לפי עקומה סטטיסטית, שכן היא מאפשרת לילד למשל, להיות גם טוב בחשיבה לוגית וגם טוב בספורט אבל פחות ביכולות חברתיות. כאשר נותנים מקום לאדם להיות בעל מגוון יכולות, זה מקשה על חישובים סטטיסטיים, אך משחרר את המערכת מהקיבעון על הצלחה דרך יכולות לוגיות-מתמטיות בלבד.

התיאוריה החלה עם שבע תחומי אינטליגנציה, והתרחבה מאז לעשרה. ועיקר ההשפעה שלה היא לא במדידה של חוזקה או חולשה של הילד, אלא באפשרות בחירה של התלמיד להביע את יכולותיו בצורה אוטונומית יותר. לדוגמה בבגרות באנגלית, התלמיד יכול לבחור לעשות בגרות קלאסית או חלקית בשילוב עם תיק עבודות שנעשו לאורך זמן.

סוגי האינטיליגנציה השונות על פי גרדנר

כאשר הגה גרדנר את תיאורית האינטליגנציות המרובות, הוא הבחין בשבעה תחומים שונים וברורים בהם ניתן לבחון הצלחה של בן אדם. שנים לאחר מכן, הוסיף מספר תחומים נוספים. להלן שבע האינטליגנציות הבסיסיות:

האינטליגנציה לשונית-מילולית

היכולת להשתמש בשפה מדוברת או כתובה. בגיל קטן מדובר על רכישה מהירה יותר של שפה, או שפות מרובות. בגיל מבוגר יותר, היכולת ליצור שירה, או לכתוב היטב. הצלחה מקצועית בתחום לשוני: משורר, קריין, סופר, מתרגם.

אצל ילדים על הרצף האוטיסטי תחום זה לפעמים קשה יותר לפיתוח. אצל ילדים בעלי קושי ביצירת שפה או בארגון מחשבה לכדי שפה ננסה להוסיף ללמידה יותר הדגמות מוחשיות, עבודה עם חומרים ועוד. לא נסתמך רק על מערכי שיעור פרונטליים. גם להשתמש בשפה כתובה עשוי להקל על ילדים כאלו. הקלדה במחשב במקרים מסוימים מאפשרת לילד לפרוח.

האינטליגנציה הלוגית-מתמטית
כדי לפתור קוביה הונגרית, יש לשנן נוסחאות מורכבות של סדר פעולות

היכולת להבין סדרות, מערכות, מספרים ואלגברה, יכולת להסיק מסקנות ולפתור בעיות בצורה מסודרת. בגיל צעיר, היכולת להבין סיבה ותוצאה, סדרות. בגיל מבוגר, יכולת מתמטית גבוהה, חקר וחשיבה מדעית. הצלחה מקצועית בתחום: מהנדסים, מתכנתים, מדענים.

*מבחני הIQ מתבססים בעיקר על האינטליגנציה הלוגית-מתמטית.

ילדים עם דיסקלקוליה לדוגמה עשויים מאוד להתקשות בתחום הזה. גם ילדים עם הפרעות למידה אחרות או הפרעות קשב וריכוז. מספרים או סדרות הן חומר שניתן להמחשה במגוון צורות. הבנת עיקרון של כפל לדוגמה, אם לא תתאפשר בדרך המקובלת. ניתן לעבוד עם אביזרים פיזיים שייצגו מספרים. לדוגמה, במקום לכתוב את סמלי המספר (2*2=4) אפשר להשתמש בחרוזים, לצד סמלי המספר, או אפילו בלי הסמלים, עד שהילד מבין את העיקרון, ורק אחרי זה להחזיר את סמלי המספרים. השתמשו בדמיון רב. הפכו את המתמטיקה למשחק, וכך יגדל הסיכוי שהילד (או המתבגר) יבין.

האינטליגנציה המרחבית
פעם היינו צריכים לפתוח מפה, היום יש אפליקציות ניווט בנייד

הבנה של המרחב החזותי. יכולת לקרוא מפה, להבין איך צבעים מתכתבים אחד עם השני, יכולת לדמיין ולהשתמש בעולם החזותי גם מבלי לראות אותו, יכולת למקם את עצמך ודברים במרחב. הצלחה מקצועית בתחום: אמן, גרפיקאי, ארכיטקט.

למעשה הרבה אנשים, עם או בלי שונות קוגניטיבית, מתקשים בתפיסת מרחב על רקעים שונים. כדי להקל על ילד המתקשה בתפיסת מרחב, צריך ליציר מרחב באמצעים מוחשיים. למשל, יצירת מרחב בשימוש בבדים עם טקסטורות שונות יכולה לעזור.

דוגמה נוספת, אנשים עם לקויות ראיה מתקשים מאוד בהבנת מרחב. לכן עם הזמן מלמדים אותם להתמצא בעזרת חושים נוספים. היום משתמשים באפליקציות ניווט בעלות מאפייני קול שאומרות לאן לפנות, כך שיש פתרונות קיימים.

אבל מה עושים כשהבעיה הרבה יותר בסיסית כמו אנשים שמתקשים לאמוד מרחב שבין הכדור שבדיוק נזרק אליהם לפנים שתכף יחטפו מכה? אצל ילדים שלומדים לתפוס כדור, מתאמנים עד שהם מצליחים בעקביות במרחק קבוע. אחרי כמה ניסיונות, אם נתקרב או נתרחק, יהיה להם קשה לעמוד את השינוי והם יפספסו, לכן נחזור להתאמן על מרחק קבוע, עד שהצלחתם עקבית, ואז שוב ננסה לשנות את המרחק.

האינטליגנציה המוזיקלית
לכל אחד סגנון מועדף במוזיקה, אך כולם מתחברים למוזיקה שהם אוהבים

הבנה מוזיקלית. יכולת לפרק מוזיקה למרכיבים, יכולת לנגן בכלי נגינה. הצלחה מקצועית בתחום: DJ, זמר, נגן, מנצח.

ישנם ילדים שלומדים טוב יותר דרך שמיעה – בילדים כאלו ניתן להעזר בהקלטות של החומר הנילמד. אנשים כאלו אולי יזדקקו לכיתה שקטה שבה ניתן לשמוע את המורה הייטב. לילדים כאלו מומלץ שלא להפסיד ימי לימוד כי החומר הנילמד בעצם מושמע להם .

סדרות מתמטיות למשל דומות בצורה בה המוח זוכר אותן למבנה של מנגינה. לכן ניתן להיעזר ביכולת הטבעית של הילד ללמד פענוח של סדרות. כמו כן הכנסת חומר רב מלל, לשיר עם מנגינה. דוגמה טובה לכך היא חודשי השנה – אין ילד בישראל שלא למד את שיר חודשי השנה ולא זוכר שבתשרי נתן הדקל פרי שחום נחמד.

מנגנון נוסף שיכול לעזור הוא -שיחה על החומר הנלמד (שירה למדה כך הכי טוב למזלה הטוב אבא שלה יכל לתרגל את החומר הנלמד בשיחה במיוחד בנושאים רבי מלל), קבוצות למידה בה כל אחד מציג חומר נלמד הינם שיטה טובה נוספת עבור ילדים בעלי יכולת למידה אודיטורית מוגברת.

מוזיקה היא שפה אוניברסלית. המוזיקה משחררת חסמים, ומשפרת את יכולת הלמידה אצל כולם. ילדים רבים מתחברים בצורה יוצאת מן הכלל למוזיקה. אנחנו נזמזם לתינוק שיר ערש, כדי להרגיע. אך מה שהורים רבים לא יודעים, זה שניתן לרתום את היכולת המופלאה הזו, גם ללמד ילדים תחומים בהם הם מתקשים, ובמיוחד תחומים הקשורים לשינון.

האינטליגנציה גופנית-תנועתית
הכרות עם יכולות הגוף, יכולה להביא אותנו לתוצאות מדהימות

יכולת שליטה בגוף. בגילאים צעירים: קואורדינציית יד-עין, מוטוריקה גסה-עדינה. הצלחה בתחום: ספורטאי, רקדן, פסל.

את בני הגדול למשל, מאוד התקשתי ללמד איך להתנדנד לבד. הוא התעקש עד ממש לא מזמן להיכנס לנדנדות של הקטנים ושאנדנד אותו. תקופה ארוכה ניסיתי ללמד אותו לקפל וליישר את רגליו בהתאם לנדנוד. בפעם האחרונה שהיינו בגן שעשועים, הזזתי את פלג גופו העליון קדימה ואחורה, ומשום מה הפעם זה נקלט. הוא הצליח להמשיך את הנדנוד לבד, הזכרתי לו שגם את רגליו צריך להזיז, והוא שילב בין התנועות כמעט מושלם.

דוגמא טובה ללמידה כשאינטיליגנציה גופנית היא החלק החזק אצל ילדים – הכנסת חומר נילמד לאימון גופני כמו משחקי כדור של תשובה ושאלה. כאשר הגוף מרוכז במטלה גופנית החומר הנלמד נכנס בקלות רבה יותר אצל ילדים אלו.

מוטוריקה עדינה הינה בעיה בפני עצמה. פה כדאי להיעזר בריפוי בעיסוק או בפיזיותרפיה. רצוי לבצע אבחון אצל איש מקצוע, מפני שבעיות מוטוריקה עדינה משפיעות על טווח גדול של ילדים. לעתים ניתן לפתור אותה בקלות, ולעתים יש פה מגבלה משמעותית, וצריך לתת לה מגוון פתרונות. מעבר לקושי הטכני של שימוש בכלי כתיבה ( גם ללא מגבלה התפתחותית, נגיד עקב דיסגרפיה) כתב יד הוא חלק מתפקוד יום יומי. אם שמתם לב לבעיה בהחזקת עיפרון מגיל חמש כבר ניתן להתחיל לטפל. גשו לרופא הילדים וקבלו הפניה לאיש מקצוע.

האינטליגנציה התוך-אישית
ללמוד את עצמנו, איך אנחנו מגיבים במצבים מסוימים, איך ללמוד

מודעות עצמית גבוהה, הבנה של רגשות, הבנה של דרכי חשיבה, הכרה של חוזקות וחולשות. הצלחה מקצועית בתחום: פסיכולוג, מטפל.

תסמונת גאונים- תסמונת שבה מדובר על ילד חריג מבחינה אינטלקטואלית לכיוון הגבוה אבל תקין מבחינה ריגשית או נמוך מבחינת יכולת הבנת רגשות ( דמות טלויזיונית מוקצנת כמובן – שלדון קופר מהמפץ הגדול)הרבה ילדים על הרצף האוטיסטי סובלים מתסמונת גאונים למרות שיש הרבה ילדים עם התסמונת שלא נמצאים על הרצף.

ילדים כאלו לצד היכולות הגבוהות שלהם לעתים אינם מבינים, או אפילו משועממים, על ידי בני גילם. דבר זה יוצר קושי רגשי. כדאי לספק להם תמיכה בשיטות שונות כדי לאפשר התפתחות רגשית תקינה.

במצב ההפוך לתסמונת גאונים נפגוש ילדים היפר אמפתיים אצל ילדים קטנים נבחין באמפתיה מוגברת לפעמים לצד לקיחת ארועים ללב של אותם ילדים. חשוב לשים לב ולעזור להם להבדיל בין הארוע שקרה למשמעות שלו. הורה לילד כזה צריך לדאוג לדרך בה ילדו יוכל לשחרר את אותם רגשות שמצתברים.

אינטליגנציה תוך-אישית גבוהה, מתקשרת ליכולת אמפתיה גבוהה. אם אני מבין את רגשותי, אני יכול להבין את רגשות האחר.

כל אחד מאיתנו יכול לצמוח, אפילו בגיל מבוגר יותר, אם נשכיל להבין את עצמנו היטב. אם נרצה למשל ללמוד משהו חדש, ואנחנו יודעים איזה שיטות למידה מעכבות אותנו, ועם איזה שיטות אנחנו יותר יעילים, הסיכוי להצלחה גבוה יותר. אם נרצה להרחיב מעגל חברים, אנחנו יכולים ליצור קשרים טובים יותר עם האחר, ולהבין יותר את האחר, אם נדע לזהות בעצמנו את הטריגרים שלנו – איך אנחנו מגיבים בסיטואציות מסוימות.

.

האינטליגנציה הבין-אישית

יכולת להבין איך עובדת החברה, יכולת מנהיגות, זיהוי ושימוש נכון במנגנונים חברתיים. הצלחה מקצועית בתחום: מנהיג/מנהל שמצליח בתפקידו מבלי לפגוע בפקודיו.

אצל ילדים כאלו, כאשר יש יכולת מנהיגות הטבעית, מוטב לחזק ולפתח בהם רגישות מוסרית. החובה ליצירת מנהיגות חיובית ורגישה לא תמיד באה יד ביד עם הכריזמה המנהיגותית הטבעית הזו (ראו דוגמה את הפוליטיקה הישראלית של ימינו). הורים לילד כזה יצטרכו ללמוד מהר להציב לו גבולות ולהיות ערניים מאוד למה שהוא עושה במסגרת החברתית שלו, ולהיות עם יד על הדופק שהילד שלהם מנצל את הכישרון המיוחד הזה לטובה. וזהו אתגר מורכב מאוד שכן מול הצורך לאפשר חרות לילד אנחנו חייבים להיות מודעים ליכולות השכנוע שלו ולדעת שבקלות הילד שלנו יכול לשכנע את חבריו לפעילות פחות רצויה.

גם אם אין יכולת מנהיגות טבעית, ניתן לרכוש ולהתאמן במיומנויות חברתיות. ניתן לאמן מיומנויות מנהיגותיות גם בלי יכולת טבעית.

האינטליגנציה הטבעית
האנושות בודדה עצמה מהטבע בבניית קירות. צמחים בתוך הבית מחזקים את הבריאות

הכרה של עולם הטבע, אנטומיה, יכולת גינון, הכרה עם תכונות של צמחים, הבנה של עולם החי. הצלחה מקצועית בתחום: רופא או וטרינר, גנן, רפואה אלטרנטיבית, שף.

הניתוק שלנו מהטבע, באמצעות בניית דירות במגדלים בתוך ערים, פוגע בבריאות שלנו. אימוץ חיית מחמד, גידול צמחים בחלון, וטיולים בטבע עושים אותנו שמחים יותר, ובריאים יותר (צמח בבית מטהר את האוויר ומשחרר חמצן וחומרים טובים אחרים). לילדים שמחוברים לטבע מגיל צעיר, יש הרבה פעמים מערכת חיסונית חזקה יותר.

אינטליגנציות נוספות

בשנת 2016, בראיון טלויזיה, גרדנר הוסיף שישנם עוד תחומים שלא נכנסו לתיאוריה שלו, אך קשה למקם אותם בתוך האינטליגנציות הבסיסיות. למשל היכולת ללמד אדם באפקטיביות – יכולה להיות אינטליגנציה בפני עצמה.

שילוב בין האינטליגנציות

בעצם אנחנו ייצורים מורכבים, וקשה מאוד לבודד את האינטליגנציות. למשל, כדי להצליח בספורט כמו כדורסל, אנחנו צריכים מעל הכל להיות בעלי כושר גבוה (גופנית), אנחנו צריכים לעמוד את המרחק בינינו לבן הסל (מרחבית), לתקשר היטב עם חברי הקבוצה (בין-אישית), לתכנן איך להשתחל בין היריבים למיקום טוב לזריקה (לוגית), ועוד.

יישום התיאורית האינטליגנציות המרובות במערכת החינוך

החינוך בארצות הברית וכן בארץ עד כה התבסס על הצלחה בתחומי המתמטיקה והלשון, ולכן שם דגש בעיקר על עלו בלימודי הליבה. אך למרות שהחינוך ייצר ציונים גבוהים בתחומים האלו, להצלחה בבתי הספר לא היתה התאמה להצלחה בתחומים המקצועיים שלאחר מכן.

למרות שהתאוריה של גרדנר לא התקבלה, באופן רשמי בפסיכולוגיה הקלאסית, מערכת החינוך בארצות הברית (וגם כאן בארץ) זיהתה שהיא עונה על צורך מהותי, ולכן התקבלה באופן חזק בארה"ב. כאן בארץ, כמו בכל התחומים, מערכת החינוך זיהתה את האופנה האמריקאית קצת באיחור, אך התחילה לאמץ גם היא את השינוי בשנים האחרונות.

השינוי המובהק ביותר היתה בקדנציה הקצרה של הרב שי פירון כשר החינוך. ברפורמה שהוא ניסה להנהיג שם דגש רב על "למידה חווייתית" שבעצם מתבססת בכבדות על העקרונות של תיאורית האינטליגנציות המרובות. לצערי, כמו שציינתי, הביורוקרטיה מאוד מתקשה להבין איך מגוון דרכים להביע הצלחה יכולים להיות רלוונטיים למערכת החינוך, ובפרישתו וכניסת השר נפטלי בנט לתפקיד, שוב חזר הדגש ללשוני ומתמטי ("חמש יחידות מתמטיקה! חמש יחידות אנגלית!").

מבחני אינטליגנציה מול שונות קוגניטיבית

עם נשים את הילדים שלנו מול מבחן הIQ נקבל מספר שמקטלג אותם בצורה רחבה מדי. מבחן הIQ גם הוכח שנשאר יציב סטטיסטית לאורך זמן, וזה אומר שלילד עם IQ נמוך לא יאפשרו לעשות כלום. לעומת זאת, אם נשתמש באינטליגנציות מרובות ככלי, נעדיף בילדות לחזק יכולות חלשות כדי לייצר איזון, ורק בבגרות נראה שיש טעם לחזק יכולות בהן הילד כבר חזק על חשבון היכולות החלשות.

במקרה של ילד עם לקות תקשורתית כמו אוטיזם, אנחנו מנסים לחזק את היכולות התקשורתיות ככל שניתן, ובבגרות שמים על זה פחות דגש, אך עדיין רואים את האדם השלם, ובוחנים כיצד ניתן לשלב את חוזקותיו בחברה.

למשל בני הגדול, מאוד אוהב מספרים. הוא בן 7 וכבר מתעסק בתרגילי כפל וחילוק. אני מאפשר לו את זה, אך בגיל הזה הדגש הוא על חיזוק כישורים תקשורתיים. קשה לחזות לאן זה ייקח אותו בבגרותו, אך אם יכולותיו התקשורתיות לא יהיו חזקות מספיק, יהיה לו קשה מאוד להיות עצמאי, גם אם יכולותיו המתמטיים יהיו כאלו ברמה אקדמית גבוהה. ומנגד, גם אם יכולותיו התקשורתיות יישארו מוגבלות, הן לא יבטלו את חוזקו בלוגיקה, ובתוך מסגרת מוגבלת אפשר יהיה למצוא את הדרך לאפשר לו להביע את החוזקות.

דוגמה נוספת, אני מאוד נהניתי ללמוד הוראה. היו לי ציונים גבוהים, ואני מבין היטב את כל התיאוריה. אך במבחן התוצאה, לא הצלחתי במקצוע. לפי התיאוריה של גרדנר, אינני חזק בתחום האינטליגנציה הפדגוגית. ישנם גורמים נוספים לכך שעזבתי את ההוראה, כמו חוסר יכולת לישון בלילה בגלל ילדיי, אבל בגדול אחרי חמש שנים בהוראה, הבנתי שזה פשוט לא המקום הנכון לבטא את יכולותי.

הפסיכולוגיה בבית

כשזה מגיע להעברת מידע לילדנו בבית, אנחנו צריכים נוטים לעשות אחד משני דברים:

  1. ללמד את ילדנו כמו שהורנו לימדו אותנו
  2. לנסות ללמד את ילדנו הפוך מאיך שהורנו לימדו אותנו

קשה מאוד לצאת מדפוס החשיבה שחווית בתור ילד , לכן כדאי לשבת מול הילד שלך ובמהלך שנות ההתבגרות שלו לנסות ולברר איזו דרך לימודים הכי טובה עבורו. ברגע שתבינו את הדרך הטובה עבורו תוכלו לסייע לו ולמורים שלו להגיע אליו בצורה הטובה ביותר.

שימו לב – ילדינו שונים מאיתנו. רבים מאוד מחפשים את קווי הדמיון בינינו לבין האנשים שאותם אנו מגדלים. לא תמיד זה המצב.

הדרך הטובה ביותר להבין את דרך המחשבה של ילדינו היא לאפשר להם מגוון התנסויות למידה שונות ולתצפת עליהם בצורה מודעת. השאלה המנחה היא – האם הילד שלי הבין את המסר והאם הוא הבין אותו בקלות!

רישמו לכם מה הייתה ההתנסות הטובה ביותר ונסו להעביר מסר נוסף בשיטה דומה. ככול שתתנסו יותר כך תבינו יותר את עולם המושגים בתפיסתי של הילד שלכם ותוכלו לרתום זאת להבאתו להישגים אקדמיים ואישיים טובים יותר.

שאלוני אינטליגנציות מרובות, כדוגמה מאתר ברנקו וויס, נותנים למורה (או להורה), תמונת מצב של תלמידיו המאפשרת לו להבין איך לעבוד עם הקבוצה ואיך לאפשר לכל אחד לעבוד בצורה אישית. אנחנו יכולים להשתמש בשאלות האלו, כדי להבין איזה חוזקות/חולשות יש לנו, ואיך הילד שלנו שונה מאיתנו. בכלי הזה נוכל לפתח את המקום שבו הילד יכול לצמוח בדרך האישית שלו, בנפרד משלנו. זה גם יאפשר לנו לזהות איזה תכונות דורשות חיזוק, ואיזה תכונות יש לילד מספיק משאבים, ולא נדרשת עבודה.

אינטליגנציות מרובות בבית עם שונות קוגניטיבית

אם יש לנו ילדים עם שונות קוגניטיבית, ומגבלות מסוימות, אין זה אומר שאין להם אישיות מורכבת או יכולות שניתן לחזק. כדי לזהות איזה מגבלות עומדות מולו (למשל בעיית עיבוד חושי), ולעבוד עם החוזקות שיכולות לפצות עליהן.

.

לסיכום

בפוסט דיברנו על ההתפתחות של הפסיכולוגיה החינוכית, ממקום של תיוג ילדים לפי יכולת מאוד מצומצמת, לעבר תיאוריה, אומנם שנויה במחלוקת, אך פתחה אפשרות לילדים להצליח גם אם הם לא תמיד בעשירון העליון של חמש יחידות מתמטיקה. חשוב להבין שלרוב האנשים בעולם בעלי יותר מיכולת אחת חזקה. חשוב להבין שאם אדם לא יהיה מהנדס טילים (אינטליגנציה לוגית), ודווקא יעדיף לעסוק בדיקור סיני (אינטליגנציה טבעית, ותוך-אישית), הוא עדיין יכול להיות מאושר כי הוא משתמש ביכולות שלו בדרך הכי מתאימה עבורו. ואם אנחנו לא שואפים להיות מאושרים, אז מה הטעם בכלל?

חשוב מאוד להתנסות עם ילדינו במגוון דרכי לימוד הקיימות ולנסות לעמוד כבר בילדות המוקדמת מה היכולות הטבעיות שלהם כדי לרתום אותן לטובת ההשכלה הפורמלית והלא פורמלית שלהם. לנו יש בבית ילד אחד עם אינטליגנציה לוגית – מתמטית מפותחת, ילדה אחת עם אינטליגנציה תוך-אישית מפותחת, וילד עם אינטליגנציה גופנית ומרחבית מפותחת (אצלו זה מורגש ביכולות להרכיב ולפרק דברים ), ברגע שאנחנו מבינים שאלו החוזקות שלהם אפשר לעזור ולבנות את היכולות הפחות חזקות שלהם דרך היכולות היותר חזקות שלהם וכמובן לחזק אותם במקומות החזקים שלהם.

"חנוך הנער לפי דרכו" מקבל פה את המשמעות החיובית שלו.

עבודה נעימה לכולנו.

כמו תמיד הארות ושאלות אתם מוזמנים לשלוח אלינו לבלוג.

השאר תגובה