פורסם ב- כתיבת תגובה

איך קוראים איבחון ולמה כדאי לחזור ולקרוא אותו ביותר מהזדמנות אחת

חלקי האיבחון הניורולוגי/פסיכולוגי

חלק ראשון – פרטים טכניים כמו גיל, גיל ההורים, מי מרכיב את המשפחה, מקומו של הילד, פרטים על הילדות והינקות, פרטים על הלידה, דפוסי אכילה מינקות ועד אותה נקודה, תיאור יכולות השינה של הילד, התפתחות מוטורית,פרטי סדר יום ומסגרת של הילד.יכולת וורבלית לפי תיאור של ההורים או תצפית ראשונית על הילד.התנהגות כללית והתנהגות חריגה. מה שנכתב בדו"ח גננת. למעשה כל הפרטים האלו מתארים את הסיבה בגללה הגעתם לאיבחון.

התרשמות בעת הבדיקה- איך הילד התנהג לאורך הבדיקה, איך הגיב להוראות, מה ביצע ובאיזה אופן, ממה ניכר שנהנה או לא נהנה, איך הגיב לבוחנת ולהורה. חלק מהדברים ידועים לכם וחלק פחות.

כלי האיבחון- שמות השיטות שבהם השתמשו לבצע את הבדיקה.

תוצאות- מה הסיכום לפי כלי האיבחון. למעשה זה החלק החשוב ביותר של האיבחון. שם יופיעו כל הנתונים שלפיהם קובעים רמת תפקוד.

  • תפיסה חזותית – מתן התוצאה יופיע הצורת גיל תפקודי לאומת גיל כרונולוגי ותיאור של ההשיגים.
  • מוטוריקה עדינה – גם פה יהיה התייחסות לגיל התפקודי מול כרונולוגי ותיאור של מה הוא מצליח לעשות לאומת מה מצופה ממנו לעשות.
  • תחום התקשורת שמחולק להבנת השפה, הבעת השפה, שימוש בשפה כדי לייצר תקשורת, אינתראקציה חברתית והדדיות , משחק, התנהגויות, מוגבלויות, וחזרתיות.

בכל מקטע יהיה הסבר קצר של מה היה בתצפית ויכולת ביצועים וציון או בגיל תפקודי מול כרונולוגי או במספר – תלוי בשיטת השאלון.

לאחר מכן תופיע טבלת ציונים. סביר להניח שזה לא יגיד לכם כלום.

אצל ילדים בוגרים מגיל 3 יתכן שיופיע מדד DQ – מדד זה מתאר תיפקוד וכאשר הוא נמוך מ49 מדובר על תיפקוד נמוך מאוד.

לאחר מכאן יופיע סיכום של מה שנצפה ומה שההורים מתארים בבית.

בסוף יהיה סעיף המלצות שיקבעו למעשה את הטיפול שמצופה מההורים לתת, את הבדיקות ההמשך, סוג המסגרת החינוכית המומלצת וכו ..

מתחת להמלצות יופיע התוצאה של האיבחון כאבחנה.

הערות- לקראת גיל חמש המדדים יופיעו לרוב במדדי DQ. בסיכום לרוב יהיה הסבר בגיל תפקודי (בחודשים) מול גיל כרונולוגי.

איך קוראים את האיבחון?

1. קריאה ראשונה של הכל מההתחלה לסוף.

2. על עותק ניפרד מרקרו את כל סעיף והתוצאה בגיל בצבע אחד.

3. בצבע אחר מרקרו את כל מה שהילד לא הצליח לבצע או התקשה כך שכשתלכו למטפל יהיה לכם ברור מה הקשיים וכך תוכלו לכוון טיפול.

4 מרקרו בהמלצות את סוג המסגרת ובדיקות ההמשך המומלצות.

זה העותק שלכם ולעיניכם על מנת שתוכלו להתפקס על מה צריך לעשות.

5. צרו שתי רשימות – אחת לתחומים בהם הילד שלכם מתקשה, אותה תמיינו לחלקים לפי בעלי מקצוע ( קלינאית תקשורת – מטרות תקשורתיות. מרפאה בעיסוק- תחום ביצועי ואינטרקציה חברתית. פיזיוטרפיה- חיזוק שרירים ומוטוריקה עדינה או גסה). רשימה שניה היא רשימת ההמלצות והיא תתחלק לבדיקות, מוסדות חינוך, סוגי טיפולים מומלצים.

על בסיס זה תוכלו להתחיל לעבוד בצורה מסודרת, לשבת מול העובדת הסוציאלית שבקופה ולנסות לבנות רשימת מטפלים.

אחרי שנה קחו את הדוח התפקודי מהגן, שבו מול הרשימות האלו ותעשו השוואה. במה הילד שלכם התקדם ובמה לא. כך תדעו איפה צריך לתגבר אותו ואיפה זה מיותר. כדאי לשמור את כל הדוחות הללו במקום אחד כדי שיהיה לכם אומדן להתקדמות.

מקווה שזה עזר למישהו. הלוואי שמישהו היה עושה לי סדר כזה כשהגדול שלי אובחן לראשונה.

שירה

השאר תגובה