פורסם ב- 4 תגובות

איך בוחרים מסגרת חינוכית עבור ילד עם אוטיזם

בכל שנה בסביבות ינואר מתחיל לחץ מסויים. במיוחד אצל הורים שצריכים להכניס ילד ראשון לשלב הבא במערכת החינוך. אם אנחנו לא מכירים את המערכת, זה מאוד מלחיץ. איפה ישימו את הילד? האם המסגרת אליה יגיע היא הנכונה ביותר לצרכים שלו? בפוסט הזה ננסה לענות על השאלות בנושא: איך בוחרים מסגרת חינוכית לילד עם אוטיזם.

איך בוחרים מסגרת חינוכית לילד עם אוטיזם

באוגוסט 2020 התראיינו בקבוצת הפייסבוק "הורים מדברים ילדים" של אתר אינפוגן. לי ביקשה שנכתוב על איך מתכוננים ובוחרים מסגרת חינוכית לילדים עם אוטיזם. כדי לענות על השאלה, אתם צריכים להכיר את הסוגים שונים של מסגרות חינוך לילדים אוטיסטים בהתאם לגיל ילדכם. בפוסט נפרט את האפשרויות מגיל 0 ועד גיל 18.

מסגרות חינוך מתחת לגיל שלוש

עד גיל שלוש, ילדים המאובחנים עם אוטיזם זכאים למסגרת מותאמת. בגילאים האלו יש בעצם שתי אפשרויות:

  • מעון שיקומי המותאם לילדים עם אוטיזם. לפעמים מכנים אותו מעון תקשורת.
  • שילוב בליווי סייעת, במעון ציבורי או פרטי מפוקחים.
  • חינוך ביתי

עליכם לפתוח תיק במשרד הרווחה, ולאחר מכן תוכלו להירשם למעון השיקומי. ישנם כמה אפשרויות כמו אלו"ט או העמותה לילדים בסיכון. מדובר על מסגרת טיפולית מקדמת, עם 14 שעות שבועיות של טיפולים פרה-רפואיים. הטיפולים כוללים קלינאית תקשורת , וריפוי בעיסוק ועוד.

מצד שני, ניתן לבחור לשלב ילד מאובחן במעון/משפחתון בליווי סייעת לעד 4 שעות ביום. האפשרות הזאת קיימת בתנאי שהפעוט לא זקוק ליותר מ4 שעות סיוע.

כדי לקרוא עוד באתר כל זכות כדי לדעת איך בוחרים מסגרת לפעוטות עם אוטיזם.

חינוך ביתי: למעשה לפני גיל שלוש, אין חוק חינוך חובה, לכן אין תכנית חינוך ביתי. לכן, קיימת האפשרות להשאיר את הילד בבית. במקרה כזה ניתן להשתמש בטיפולים הפרה-רפואיים של קופת החולים. ניתן גם לממן באופן פרטי אנשי צוות לטיפול ביתי מורחב. במקרה כזה רצוי למצוא מנהל טיפולי מנוסה בהתאם לשיטת הטיפול שאתם רוצים ליישם בביתכם. למשל, אם תרצו לטפל בשיטת ABA, תצטרכו לחפש מנתחת התנהגות המנוסה בשיטה זו, ולגייס דרכה צוות טיפולי מותאם.

רצוי לעשות הרבה מחקר ולמידה על האפשרויות בשיטות הטיפול לפני שבוחרים בחינוך ביתי. בכל שיטה שתבחרו, מעורבותכם מאוד חשוב להצלחתה.

Photo by Sharon McCutcheon on Pexels.com

מסגרות חינוך לילדים אוטיסטים מגיל שלוש עד שבע

כשהילדים צריכים להיכנס לגן עירייה בסביבות גיל שלוש ניצבת לפנינו בחירה קצת יותר רחבה. רבים מכם הגעתם לאבחנה בגיל מאוחר יחסית, כשהילד כבר בגן עירייה. במקרה כזה ניצבת שאלה דומה: האם צריך להחליף מסגרת? איך בוחרים את המסגרת הנכונה עבור ילד עם אוטיזם?

מסגרות החינוך האפשריות לילדים עם אוטיזם:

  • גן תקשורת
  • שילוב בגן שפה
  • שילוב בגן רגיל
  • חינוך ביתי

גן תקשורת

גן תקשורת הינו מסגרת חינוכית המותאמת לילדים עם לקות תקשורת – אוטיזם. הטיפולים מותאמים ושעות הטיפול משולבות בגן. יחס הצוות לילדים הכי גדול. בגן עד 8 ילדים. השעות בגן תקשורת מ8:00 עד 16:45. (בדרך כלל סייעת תפתח את הגן ב7:30 אבל הגננת מגיעה ב8).

בגן הילדים יקבלו טיפולים פרטניים , קבוצתיים, וחוגים. וההורים יקבלו הדרכת הורים על ידי המטפלת הרגשית, שמלווה את הילד שלהם כל השנה.

נכון ל2020, יתכן תשלום לגן עבור סבסוד סל הטיפולים המורחב. לא בכל מחוז יש אפשרות כזאת. בכל מקרה לילד מגיע שלוש שעות טיפול שבועיות בסיסיות.

סל הטיפולים הבסיסי הוא רק 3 שעות פרה-רפואיות, אך בדרך כלל יש אפשרות לשלם על סל טיפולים מורחב, ולקבל סך הכל 14 שעות שבועיות.

התשלום לסל הטיפולים לפני הנחות עומד על בן 700-800₪ לחודש. (יתכן שהעלויות משתנות ממחוז למחוז או שיהיו הנחות בתנאים מסוימים).

אם זאת, זה עדיין זול בהשוואה לטיפולים פרטיים .

לדוגמה, קלינאית תקשורת מנוסה גובות בממוצע כ-350₪ למפגש 45 דקות. 4 מפגשים בחודש יעלו לנו 1400ש"ח. וזה למפגשים שבדרך כלל יהיו אחר הצהריים כשהילד כבר מותש. או בהוצאה של הילד מהמסגרת במהלך יום הלימודים, אשר ישבש לו את השגרה.

גן שפה

למעשה זאת אינה אמורה להיות אפשרות בחירה. במצבים מסוימים תצטרכו להחליט עם לבחור באפשרות הזאת, למשל:

  • הילד אובחן עם עיכוב שפתי, שובץ לגן שפה, ובשלב מאוחר יותר קיבל אבחנה של אוטיזם.
  • במחוז יש בעיה של מקומות לשיבוץ בגן תקשורת

כאשר הילד כבר משובץ בגן שפה יתכן ותינתן לכם האפשרות להשאירו שם בשילוב.

יתכן ותקבלו הודעה שאין מקום בגן תקשורת קרוב למקום מגוריכם. במקרה כזה יתכן ויציעו לכם להכניס לגן שפתי.

בגן שפה יהיו עד 12 ילדים. מקבלים את סל הטיפולים הבסיסי, הכולל: קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק וטיפול רגשי. בגן ילדים עם קשיים שפתיים, עיקוב התפתחותי ומוטורי, אך לרוב ללא ילדים אוטיסטים.

צוות הגן כולל גננת וסייעת ששייכות לחינוך המיוחד. הגן עובד כמו בגן רגיל עד השעה שתיים עם אופציה לצהרון.

חינוך ביתי

לאחר גיל שלוש הילד נכנס לחוק חינוך חובה, ולכן חייב להיות רשום למסגרת. אם זאת, ניתן להגיש טפסי בקשה לרישום לחינוך ביתי. לא ניתן פשוט לוותר על רישום למסגרת ולהשאיר בבית.

האופציה הזו היא למי שחושב שהוא מסוגל. החינוך הביתי מציב כמה אתגרים, ומנגד יש לו כמה יתרונות.

האתגרים:
  • בחירת תכנית חינוכית: ישנם הרבה פילוסופיות ואפשרויות. צריך ללמוד לבחור את הקו המנחה שלדעתכם יהיה הכי מתאים לביתכם.
  • לוגיסטיקה: לילדים עם אוטיזם מגיע, וצריך להשקיע בשעות טיפול פרה-רפואיות. עליכם למצוא ולהעסיק את אנשי הצוות המקצועיים בצורה מסודרת.
  • מרחב טיפולי: כדי לקבל טיפול ביתי אפקטיבי נדרש בית גדול מספיק בשביל שיהיה מקום למרחב טיפולי. חדר ייעודי לטיפולים, המתאים לפילוסופיית החינוך שבחרתם. אתם צריכים לעצב חדר נטול הסחות דעת מיותרות, המסוגל להכיל ציוד ייעודי.
  • תקציב: אולי האתגר הגדול ביותר. אתם חופשיים לנצל את התקציב שלכם כדי לעמוד בתנאי הרישום לחינוך הביתי. אך עליכם להיות מסוגלים לממן את כל הדרישות. זה לא זול.
  • מעורבות רגשית: כהורים, אנחנו עלולים לא להיות מחנכים לא אידיאלים עבור הילדים, אם אנחנו לא חזקים מספיק מולם. לא לכולם יש אופי שמתאים להיות הורה וגם מחנך במשרה מלאה. לא תמיד מורה מקצועי ומנוסה יכול להביא את הניסיון והכישורים בצורה מיטבית לבית.
  • אין הפרדה: לפעמים כל מה שאנחנו צריכים זה שהילדים יהיו מחוץ לבית כדי שנוכל לנשום. המסגרות החינוכיות נותנות לילדים חוויות שאיתם יכול לחזור הביתה ולחלוק. יש לנו זמן לעשות סידורים או לעבוד במקומות עבודה.
היתרונות:
  • שליטה בצוות: אתם חופשיים להכניס אנשי צוות שאתם בוחרים.
  • שליטה בדרך החינוך: אתם לא תלויים באופי של גננת שמשרד החינוך בחר עבורכם. כל שעליכם לעשות זה לדאוג ששיטת החינוך הביתית כוללת את שעות המינימום הנדרשות.
  • עבודה מהבית: למי שיש הכנסה טובה מעבודה מהבית, יכול לשלב ביתר קלות את החינוך הביתי בסדר היום. זאת בתנאי שאתם מסוגלים לעבוד כשהילדים בבית, ולתת להם את החינוך הנדרש.

למידע על התנאים לתוכנית חינוך ביתי היכנסו לאתר כל זכות.

רוב ההורים בוחרים שלא לעשות חינוך ביתי מפני שזה קודם כל יקר מאוד. למעשה רק שלושה טיפולים בשבוע מסובסדים על ידי קופת החולים. ילדי הרצף זקוקים לאין סוף שעות טיפוליות.

ההורה למעשה מתחייב בבחירה הזו לדאוג כל התחומים בחינוך ילד, ולממן טיפולים מעבר לבסיס מהכיס הפרטי. אחד ההורים לפחות ישנה את דפוסי העבודה (הפרנסה) שלו, או מוותר על האפשרות לעבוד. רצוי ללמוד כמה שיותר כלים שקשורים לטיפול באוטיזם.

הרבה הורים שבחרו בחינוך ביתי, מעידים שכך קידמו את ילדם הכי הרבה. יתרון בחינוך ביתי מגיע בעיקר מהעובדה שהמחנכים של הילד, הם למעשה ההורים, והם מכירים את הצרכים של הילד בצורה יותר אינטימית מכל מורה או גננת. בחינוך הביתי חלוקת הקשב של ההורה המחנך היא לפי מספר הילדים, בניגוד ל8-35 במסגרות אחרות.

אפילו אני וחגי שקלנו אותה לא מעט פעמים, אבל לא חשבנו שנוכל לעמוד בזה מבחינה כלכלית.

בתחילת תקופת הקורונה, כאשר נכנסו לבידוד ולאחריו לסגר שכלל את החינוך המיוחד. עקב כך נדרשנו לעשות מערך של חינוך ביתי. אך זה לא נעשה בצורה קבועה כי לא רצינו לעשות את המעבר לחינוך ביתי מלא. אם זאת, למדנו כמה לקחים מהחוויה.

שילוב בגן רגיל

(התהליך של השילוב בגן זהה לשילוב במעון)

האפשרות האחרונה בגילאי הגן היא אפשרות השילוב בגן. לאחר שקיבלתם אבחנה יתכן ותהיה תקופת ביניים בה הילד יקבל סייעת משלבת עד שמתפנה מקום במסגרת גן תקשורת או לשיבוץ בשנת הלימודים הבאה. כשילדנו השלישי אובחן חיכנו עד שנת הלימודים הבאה לשיבוץ לגן תקשורת. ההחלטה היתה בעיקר כי התלבטנו אם להשאיר אותו בשילוב או להכניס לגן תקשורת.

האפשרות הנוספת היא כמובן אם הילד עוד לא נכנס למסגרת בחוק חינוך חובה. אם אתם מרגישים שהילד מסוגל להתמודד עם מסגרת רגילה עם סייעת תוכלו לבחור בשילוב.

תלוי במחוז/עירייה יתכן ותהיה לכם אפשרות לבחור סייעת ויתכן שהבחירה תהיה בידי העירייה.

ראשית בוחרים גן כמו כולם, מתוך מערכת השיבוץ של העירייה.

מגישים בקשה לסייעת, או אם כך ניתן במחוז שלכם, מגייסים סייעת. במחוז שלנו לא היתה אפשרות לגייס סייעת.

יתרונות השילוב בגן רגיל
  • מעגל חברים רחב יותר
  • אם הילד כבר שם, לא צריך לעבור תהליך הסתגלות לגן אחר
חסרונות השילוב בגן רגיל
  • לגננות אין הכשרה מיוחדת לחינוך מיוחד
  • כמות אנשי צוות נמוכה ביחס לכמות הילדים
  • מבנה לא מותאם לצרכים מיוחדים

לאחר שעיכלנו את האבחנה של השלישי שלנו, בחרנו שלא להמשיך בשילוב. יתכן שנחזיר אותו לשילוב בשלב מאוחר יותר, אבל החסרונות של השילוב רבים מדי כרגע.

במבנה הגן ישנם כמה מאפיינים שמשפיעים על שילוב מוצלח או לא. למשל, האקוסטיקה בגן הרגיל היתה איומה. הוא השתמש באוזניות מבטלות רעש כשהוא מוצף מדי מהרעש – כמעט כל הזמן. לא היה שם מרחב טיפולי מתאים ללא הסחות. בעצם הטיפולים שקיבל במסגרת הגן התקיימו בממ"ד. האקוסטיקה היתה קצת יותר טובה שם, אך הגננת משתמשת בחדרון הזה כמחסן ויש שם המון הסחות דעת.

איך בוחרים בשילוב גלוי או סמוי בתוך מסגרת גן רגיל לילד עם אוטיזם

בבחירה בשילוב גם צריך להחליט אם שומרים הכל בסוד (מלבד לצוות החינוכי), או חושפים את האבחנה. בבחירה בין שילוב גלוי או סמוי, כדי גם לקחת בחשבון את היכולות והניסיון של הגננת.

אם בחרתם בשילוב סמוי, אתם צריכים לקחת בחשבון את יכולת ההכלה של הילדים בגן. לטעמי השילוב הסמוי גובה מחיר רגשי כבד גם מההורה שמסתיר וגם מהילד שאינו לומד על המרכיב החשוב הזה בתוכו.

אם בוחרים בחשיפה, צריך להכין את הילדים שבגן ולהתחשב ביכולות ההכלה שלהם. הילדים בגן היו מדהימים והעצימו מאוד את הילד שלנו.

ולבסוף צריך לקחת בחשבון את יחס הורי הילדים בגן.

אנחנו החלטנו לחשוף את האבחנה בפני ההורים והילדים בגן.

שיטת הניקוד בשילוב

כעט בבחירה בשילוב צריך להכיר גם את שיטת הניקוד. חוק חדש שנכנס השנה.

בעבר היה סל טיפולים אחיד שכל הילדים זכאים לו. כעת כל ילד משולב מקבל סיוע לפי מספר נקודות אליהם הילד זכאי. ככול שיכולות הילד נמוכות יותר כך הוא יהיה זכאי ליותר נקודות, ועד 9 נקודות.

כל נקודה שווה 3.2 שעות עבודה של סייעת משלבת או 45 דקות של טיפול ( קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק או טיפול רגשי) בשבוע.

החוק החדש מאפשר להכניס לגן מטפלים בתמורה לנקודות ופחות שעות משלבת.

אנשי צוות בשילוב

הסייעת האישית

אם הדבר מותר במחוזכם, תוכלו לגייס ולבחור סייעת משלבת בעצמכם. ברוב המחוזות אין להורים אפשרות בחירה. אם יתמזל מזלכם תיפלו על סייעת שהיא מוצלחת ובעלת וותק. אבל למעשה היא יכולה (או הוא) להיות גם חיילת משוחררת.

הגננת

חשיבות הגננת- גננות חינוך רגיל לא מקבלות הכשרה יסודית בחינוך מיוחד. לנו היתה גננת מדהימה ומנוסה. ובכל זאת היא נאלצה לשבת וללמוד את התחום כשבנינו הצעיר אובחן. מטלה שאגב לא נדרשת ממנה על ידי משרד החינוך ונעשתה בהתנדבות מוחלטת שלה. מאחלת לכולם ליפול על גננת כזאת (אורנה אם את קוראת – תודה) . קחו בחשבון שלרוב מטלה זו תונחת על הגננת ולא ישאלו אותה. דונו איתה כמה שיותר מוקדם על ילדיכם ותאמו ציפיות. שאלו אותה מה מקובל עליה ומה לא. אני חייבת לציין שהגננת שלנו מאוד שיתפה פעולה, ורק בגלל שלא קיבלנו מספיק נקודות בוועדת זכאות ואפיון, בחרנו לא נמשיך איתה בשנה הבאה.

סייעת האם וסייעות משלימות הן גם חלק חשוב בגן. גם הן לא מקבלות הכשרה בתחום בגנים הרגילים וכדאי לשבת גם איתן ולספר להן על הילד ולתאם ציפיות. הסייעת אם שלנו אימצה את הבן שלנו אליה. אני בהחלט הייתי יותר רגועה ביום שהיא הייתה בגן. אם זאת אני יודעת שנוכחות הבן שלנו שלא היה ממש גמול בתחילת השנה ושעושה " בעיות" באוכל ממש לא הקלו על עומס העבודה שלה.

צוות הגן לא קיבל הכשרה מסודרת, וזה הוביל לפעמים למצבים שהם לא ידעו מה לעשות. למשל, צוות לא ידע לזהות אם הילד היה במצוקה של חוסר וויסות חושי, ושזאת הזדמנות טובה לתת לו אזניות שיסננו את הרעש (אנחנו סיפקנו לגן אוזניות והדרכנו מתי לתת לו להשתמש).

וועדת זכאות ואפיון – אנשי המקצוע שיעזרו לכם להחליט איך בוחרים במסגרת מתאימה לפי רמת האוטיזם של הילד

במאי שנה שעברה הוזמנו לפגישת זום עם וועדת זכאות ואפיון של הילד לקראת שנת הלימודים העוקבת. שקלנו עוד לפני איך בוחרים מסגרת לילד עם אוטיזם ברמת התפקוד שלו. בוועדה נכחו מגוון אנשי מקצוע ובעזרת הייעוץ שלהם הגענו להחלטה.

לאחר ששקלנו את כל האפשרויות, בחרנו ללכת לגן תקשורת בשנה העוקבת, ולא להשאיר בשילוב.

יתכן שבוועדה ימליצו לכם על מסגרת בניגוד לעמדתכם. אך בכל מקרה, השיבוץ יקבע לפי בחירתכם.

ההורים והילדים בגן – איך ומה עושים?

שאלה טובה. למזלנו יש לנו רווחים קטנטנים בין הילדים שלנו בגיל. הבת שלנו והבן שלנו היו ביחד בגן השנה כך שאת חלק מההורים הכרנו כבר בשנה שעברה. חלקם גם הכירו את הבן שלנו. אז כשקיבלנו את האבחון במהלך השנה, היה לנו קל יחסית פשוט לספר להם. לילדי הגן גם סיפרנו. הגעתי לגן וקראנו להם סיפור בנושא. אמרנו להם שגם לנבו יש אוטיזם ושצריך לעזור לו לפעמים. הצגנו את הסייעת. הראינו להם, וגם נתנו להם להרגיש ולהשתמש באזניות מסננות הרעש של הילד. כמו כן לאורך השנה יזמנו פעילויות של קריאת ספרים ועוד בגן, כך שילדינו הפכו להיות מאוד פופולריים. כל זה תרם לתפיסה של הילדים לגבי אוטיזם, והאיר את הנושא באופן חיובי אצל הילדים (ובמקביל אצל ההורים ששמעו על כך מילדיהם).

אם זאת, אני בטוחה שיש לא מעט הורים, שיתקשו לקבל את הנושא, ואפילו בגן שלנו אני בטוחה שעדיין יש כאלו, שמרגישים פחות בנוח עם הנוכחות של ילד שונה בגן, ויהססו אפילו להזמין אותו אליהם. דעו לכם שזה תגובה נורמלית ללא מוכר. זה בסדר להרגיש עלבון, או כעס כאשר חווים דחיה, אך אם אנחנו רוצים שילדי הגן והוריהם יקבלו את השונה, ויזמינו את הילד למפגש, הפתיחות ושידור של "עסקים כרגיל" בסופו של דבר מוביל למטרה החיובית. ככול שיכירו אותכם יותר ותציגו את הצדדים המוארים יותר החששות יפחתו. שם הקוד בשילוב – היו הורים מעורבים ונעימים. הגיעו לגן הילדים שבו הכי הרבה ילדים מהגן נפגשים. ההורים שלהם יראו שהילד שלהם נהנה לשחק עם שלכם, ושהוא לא מפחיד כל כך.

אז לאיפה הילד שלי שייך?

שאלה מורכבת מאוד. מודה גם אנחנו התלבטנו מאוד. כעיקרון ולפי החוק החדש ההורה מחליט. אני חושבת שיש משהו בעייתי בזה, כי בתחילת הדרך כשאמרו לנו שהגדול ילך לגן תקשורת, כעסתי ושקלתי לערער ולשלוח לשילוב. בדיעבד הבנתי שזה לא היה מתאים ליכולות שלו. ככול שהילד יותר נמוך על הרצף כך שילוב יתאים לו פחות. למעשה כשמדובר בילד לא וורבלי עדיף להימנע משילוב וללכת לגן תקשורת. ככול שלילד יש יכולות וורבליות יותר טובות כך ניתן לשקול אופציה של גן רגיל ושילוב.

בגני תקשורת יש אפשרות שיוציאו ילדים לשעות שילוב, בלווי עם צוות מהגן, לגן רגיל סמוך. למעשה אחת הדרישות בחוק לפתיחת גן חינוך מיוחד, היא סמיכות לגן רגיל, לשם מטרה זו.

חשבו האם הילד שלכם מסוגל לבצע פעולות שיגרתיות בצורה עצמאית . ככול שיש יותר פעולות כאלו כך שילוב מתאים לו יותר.

חישבו על עצמכם ההורים- האם אתם מסוגלים לספק לילד טיפולים פרא רפואיים מחוץ לשעות הגן, האם אתם זקוקים להדרכת הורים מסודרת על ידי מי שעובד עם הילד. האם אתם זקוקים למערך תמיכה רחב. ככול שאתם מסוגלים לספק יותר לבד, וזקוקים לפחות תמיכה, כך מסגרת רגילה יותר מתאימה לכם.

בחירת בית ספר

החלטה לבית הספר – דומה לגן.

בית ספר לחינוך מיוחד

כאן יכול להיות שתהיה לכם בחירה. בית ספר שתמצאו כטוב, לא תמיד יהיה ממוקם בעיר אך יש מערך הסעות. בית ספר זה הינו המשך ישיר לגן תקשורת, התנאים די דומים רק שלרוב הוא רב שנתי, לעתים גם עד גיל 21 במתחמים צמודים.

כיתת תקשורת בתוך בית ספר רגיל

מיועד עבור ילדים יותר גבוהים על הרצף, המתקשרים וורבלית לפחות חלקית, לעיתים לילדים שמתקשרים דרך תקשורת חליפית בצורה טובה מאוד ( לדעתי וזו רק דעתי פחות יתאים), והיא ממוקמת בבתי הספר באזורכם. כאן לא תהיה לכם בחירה, ותשובצו בבית ספר שבו תיפתח כיתת תקשורת, אך ניתן יהיה לערער במקרה הצורך.

שילוב בכיתה רגילה עם או בלי סייעת בהתאם לשיטת הניקוד.

המגבלות של מסגרות אלו דומות לאלו שבגן וכן היתרונות.

בהצלחה והחלטה קלה לכולם.

כרגיל מוזמנים להאיר ולשאול,

שירה

4 מחשבות על “איך בוחרים מסגרת חינוכית עבור ילד עם אוטיזם

    1. תודה על פוסט שבהחלט עשה קצת סדר. רק להאיר ולהוסיף שיש עיריות שכן מאפשרות הבאת סייעת צמודה מטעם ההורים.

      1. טוב לדעת, תודה

השאר תגובה